אפשר להתווכח עם גישת ההלכה לצניעות, אפשר אף לכפור בה, אבל לא ייתכן שבשם הליברליות, יותקפו גברים ונשים הבוחרים להתפלל בבית כנסת מופרד. האם כולם חייבים לקבל את הקודים תרבותיים של ערבוב בין המינים? הנה אבסורד: יש עמדות ליברליות ודורסניות, ויש עמדות לא ליברליות אך סובלניות

יוסף היה הבן הנבחר, ובנימין הפך לאח הנבחר. כמה צרות היו יכולות להימנע מיעקב, יוסף והעם היהודי כולו, לו רעיון "הנבחרות" היה מקבל מעט פחות משקל בהיסטוריה של העם - ובהווה שלו

הרב יצחק יוסף השתתף בימי העיון לרגל חנוכה שקיימה ישיבת הר עציון ונפגש עם בכיר ראשי הישיבות הציוניות, הרב אהרן ליכטנשטיין: "אלך בדרך מרן אבא זצ"ל בבחירת דיינים בעלי יכולת כח דהיתירא"

כשיעקב פוגש את יוסף ורואה במו עיניו שהוא חי וגם זכה למלוכה, יודע הוא שהתפקיד לתיקון העולם עדיין מופקד בידיו

מהפכה ברישום לנישואין, סדקים ראשונים בברית בנט-לפיד, החורף סוף סוף הגיע (ומוטב מאוחר) וגם - נפרדים מספי ריבלין. סיכום שבועי

המאבקים על הבכורה הגודשים את ספר בראשית הם שיקוף עגום של בחירת אלוהים בעם אחד על פני אחרים. "התנ"ך מציג את אלוהים כאל אוניברסלי, שרואה את כל בני האדם בצלמו – ופתאום הוא בוחר באברהם". האם אפשר לממש את רעיון הבחירה, מבלי להיות במצב נצחי של תחרות?

קל לנו להודות לאלוהים כשהחיים שלנו על המסלול הנכון, אבל מה קורה כשהם סוטים ממנו? מי אשם אז? האמת היא שאף אחד לא אשם, גם לא אתם. זה המסר של יוסף אלינו: האלוהות שבנו היא הרגע שבו אנחנו מפסיקים לחפש אשמים, ובוחרים בחיים ובטוב. כי אם אין אשמים, אז בואו לפחות נהנה מהדרך

מה הייתם עושים אם פשע היה מתבצע בדיוק בפניכם? פרשת ויגש מלמדת אותנו שיעור יסודי בפסיכולוגיה חברתית ובלקיחת אחריות