אב לשלושה ייחס את העייפות הכרונית שלו ללחץ בעבודה ולשעות ארוכות • לאחר שהתעקשה משפחתו, הוא נבדק ואובחן עם לוקמיה אגרסיבית • המקרה הטרגי מדגיש את החשיבות של התייחסות לתסמינים חריגים כמו עייפות קיצונית ופנייה לבדיקה רפואית, גם אם נדמה שיש להם הסבר הגיוני

במשך שנים הקפיד בְּרַיְיס על בדיקות רפואיות שגרתיות והיה בטוח שאם משהו אינו כשורה, הוא או הרופא יבחינו בכך. אלא שלמרות שלא סבל מתסמינים מחשידים, בדיקת דם פשוטה שעבר בעקבות חשיפה לחומרים כימיים בשירותו הצבאי העלתה חשד לסרטן באזור הראש והצוואר. לאחר בירור רפואי אובחנה המחלה והוא החל לקבל טיפול. "אני אסיר תודה שהסרטן התגלה ושיכולתי לקבל טיפול", הוא מספר

חזרה נלהבת מדי לשגרת האימונים, במיוחד לאחר תקופה ממושכת ללא פעילות גופנית, עלולה להוביל למצב רפואי מסוכן של פירוק שרירים מואץ, המכונה "רבדומיוליזיס" • במקרים חמורים, המצב עלול לגרום לפגיעה בכליות ואף לסכן חיים • רופאים מזהירים מפני סימני האזהרה שחשוב להכיר, ובהם כאבי שרירים חריגים, חולשה ושתן כהה בגוון חום

שיעול שנמשך שבועות, קוצר נשימה במאמץ או פעולה יומיומית שפתאום נעשית קשה יותר עשויים להצדיק בירור. ד"ר אסנת ליבנה-שטרייכמן מסבירה מתי תסמינים שכיחים צריכים להדליק נורה אדומה, אילו בדיקות מסייעות באבחון ולמה חשוב לעקוב אחר השינוי לאורך זמן

מחקר חדש שנמשך 14 שנה חושף קשר מורכב בין דיכאון, מחלות לב וירידה קוגניטיבית. • הממצאים מראים שתסמיני דיכאון מתמשכים משנים את האופן שבו מחלות לב פוגעות במוח. • החוקרים מדגישים את החשיבות של טיפול משולב בשני המצבים לשמירה על תפקוד המוח

מחקר חדש מצא שתרופות ממשפחת GLP-1, כמו אוזמפיק, יעילות יותר מהטיפול המקובל במטפורמין למניעת התפתחות סוכרת סוג 2 • לפי הממצאים, הן גם קשורות לסיכון נמוך יותר להתקף לב, שבץ מוחי ומוות מכל סיבה • עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר באופציה טיפולית נוספת ולא בהכרח תחליף

היקף הרכישות של תרופות נוגדות דיכאון בישראל ממשיך לעלות. בשנת 2025 נרשמו 703 רכישות לכל 1,000 איש, לעומת 685 בשנת 2024 — עלייה של כ־2.6%. מאז 2022, שבה נרשמו 616 רכישות לכל 1,000 איש, מדובר בעלייה מצטברת של כ־14%.כך עולה מהדוח השנתי של התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2025, בהובלת המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, המתפרסם היום (שלישי). העלייה נרשמה בקרב גברים ונשים ובכל קבוצות האוכלוסייה, כאשר בחברה הערבית נרשם הגידול היחסי החד ביותר.חשוב להבחין כבר בתחילת הדברים: המדד מתייחס למספר רכישות התרופות, ולא למספר המטופלים. אדם אחד עשוי לרכוש תרופה כמה פעמים בשנה, ולכן אי אפשר להסיק מהנתונים לבדם מהי שכיחות הדיכאון או כמה אנשים החלו בטיפול.

כשחושבים על תזונה בריאה, השיחה מתמקדת לא פעם במה להוריד מהתפריט. רייצ'ל אוקונור, דיאטנית במרכז הרפואי ניו יורק־פרסביטריאן ובמרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה, מציעה להתחיל דווקא בשאלה מה אפשר להוסיף: יותר מזונות שלמים ומגוונים, ובהם ירקות, פירות, קטניות, אגוזים וזרעים.בכתבה שפורסמה באתר בית החולים היא מתייחסת לחמישה ירקות ירוקים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בדירוג צפיפות תזונתית: גרגיר הנחלים, כרוב סיני, מנגולד, עלי סלק ותרד.כדאי לדייק: המחקר שעליו מבוססת הרשימה פורסם ביוני 2014 בכתב העת של המרכזים האמריקאיים לבקרת מחלות ומניעתן, ולא מדובר בדירוג חדש. הוא בחן 47 פירות וירקות לפי תכולת 17 רכיבים תזונתיים ביחס לערכם הקלורי; 41 מהם עמדו בסף שנקבע. המחקר לא בדק ישירות אם אכילת ירק מסוים מונעת מחלה.