שמעתי וחשבתי שאני חולמת והוזה. שאלוהים יעזור לי (בעצם סליחה, אלוקים), לא האמנתי למשמע אוזניי ולמראה עיניי. איפה יש עוד חרדים כאלה כמו ח"כ הרב חיים אמסלם? הקשבתי לו השבוע בתוכניתו של אברי גלעד בערוץ השני, ועיניי נפערו לרווחה. הייתי כולי מרוכזת. האדם הזה, הרב והחבר כנסת מבית ש"ס, פוסק הלכתי אמיץ שמסתכל נכוחה על המציאות הישראלית המודרנית. הוא אינו חושש מחבריו לסיעה והוא אומר בלי כחל ושרק, את עמדותיו המנוגדות ב 180 מעלות, ...

אין מנוס מלהודות: האח הגדול ניצח. אני הובסתי (עדיין מתקשה להאמין שאני כותבת פוסט על האח הגדול). מאז החל האח הגדול, בעונתו הראשונה, להשתלט על הרייטינג ועל השיח ברחוב הישראלי, אני לא הייתי שם. אחרי שראיתי את הבובליל ההוא מגרד בביצים בסלון שלי, מקלל וזוכה לתשואות הקהל, נחרדתי. זוועה, סיננתי. מדמנה אנושית. הרס תרבות. ספחת! וברחתי הכי רחוק שאפשר. אבל בעונה הזו, בגלל גואל פינטו, שאותו אני מכירה מחייו הקודמים, הסתקרנתי והתחלתי לעקוב. ככה, רגע פה ועוד קצת שם. זה ...

שרה נתניהו מתערבת בענייני המדינה. בטח. למה לא. זכותה. היא נשואה לראש הממשלה. אולי הוא נישא לה, בין היתר, כי הוא חושב שהיא היועצת הכי טובה שלו? היא הרי בעדו, לא? ראש הממשלה אמר בביקורו לפני כשבועיים בברלין: "רעייתי לא מתערבת בענייני המדינה". זו הייתה שגיאה. טעות. זה לא אמין. מלאכותי. משפט של יועצי תדמית גרועים. למה? כי מספיק בדל מידע קטן - כמו זה שפורסם ב"ידיעות אחרונות" השבוע על כך ששרה הייתה מעורבת, לכאורה, בפסילת מועמדותו של ...

"מלכת היופי של ישראל היא...מספר 18!", שאגה איזו אשה אחת כשהכתירה את מלכת היופי, בטקס שהתקיים דווקא ביום האשה הבינלאומי. מלכת יופי היא רק מספר. גזרה. בגד ים. שמלת נשף. גודל ישבן. היקף חזה. גובה עקבים. מה שמה? זה לא מעניין. העיקר שתהיה מספר. בגל"צ ראיינו את שביט ויזל (כן, זהו שמה של המלכה החדשה!) והשמיעו לה את רגע הכתרתה. אז מה הרגשת, שאל המראיין. "התרגשתי שקראו בשמי", הגיבה הוד מעלתה. גיחכתי בעצב. היא הפנימה ...

זה לא סוד שלמפלגת העבודה בשנים האחרונות, דרוש מנהיג. היא גוססת. בינתיים, יש שני מועמדים: יצחק הרצוג ואבישי ברוורמן. שניהם לפי שעה, לא מספקים את הסחורה. הם לא מציבים אלטרנטיבה לקו שאותו מוביל יו"ר המפלגה הנוכחי אהוד ברק. וודאי שהם לא מציבים אלטרנטיבה למנהיג הליכוד בנימין נתניהו. הגבולות בין העבודה לליכוד הולכים ומטשטשים. הם מחזיקים חזק בכיסאותיהם. טוב להם בממשלה. זה נעים, נוח ואפילו כיף להיות שרים. יש סמכות, כוח, מעמד. ובמקרה של השניים האלה, יאמר לזכותם, הם לפחות ...

אנחנו חייבים לעצור. אנחנו מדרדרים אל תוך תהום אפלה ועצובה. אלה ימים קודרים ומסוכנים, שבהם אנחנו לא מסוגלים לשמוע דעות אחרות ולהקשיב לקולות אחרים. אנחנו רוצים להשתיק את כל מי שלא חושב כמונו. להעלים אותו. למחוק אותו. מבחינת הפוליטיקאים שלנו מימין (וכן, גם בקדימה ובעבודה) על כולנו לדבר בשפה אחת אחידה ואלימה. העולם מתבונן בנו ורואה מדינה מבוהלת, גזענית וכוחנית. במקום שנוכיח להם שדווקא פנימה אנחנו בעד השלום, הסובלנות, השוויון, אנחנו מכווצים את הלב ונעשים מרושעים, ילדותיים ...

א.ל.ג'יימס , בת ה-49, מחברת "חמישים גוונים של אפור", היתה בערך בגיל של גיבורתה אנסטסיה בת ה-22, כשיונה וולך פירסמה לפני כשלושים שנה טקסטים סאדו-מאזוכיסטיים פרועים הרבה יותר ועמוקים הרבה יותר, שאחד מגיבוריהם הוא אלוהים בעצמו או לפחות כמה אביזרים רבניים כמו רצועות התפילין, שעושים איתם כמה מעשים מיניים במיוחד וסדיסטיים במיוחד. ואגב, גם המשוררת לאה איילון ביקשה מזמן בשיריה שיעשו בה כל מיני מעשי סאדו-מאזו * ועוד עניין דתי: אהרן רזאל מבקש בשיר הנהדר החדש שלו ...

עמדתי נפעם מול רעיון מצרי מקורי למלחמה בציונות ובכיבוש - הטרדה מינית של נשים ישראליות. מופת של פמיניזם והומניזם מבית המדרש הנאצריסטי של פאן ערביות. בקיצור, אם את בחורה ישראלית שמתכננת ביקור במצרים, טיפוס על פירמידות, נרגילה בלוקסור ולקינוח פנקייק עם חול וסוטול בדהב, אולי כדאי להרהר שנית. בראיון לרשת אל ערביה מציעה עורכת הדין המצרייה נגלה אל אימאם שגברים ערבים צעירים ("שבאב") יטרידו מינית נשים ישראליות בכל מקום ובכל דרך אפשרית כדרך ...