כ-12 מפצועי המלחמה שנפגעו אנושות חוברו עד כה לאקמו, מכונה המדמה פעולת לב-ריאה, שלושה מהם מאושפזים כעת במרכז הרפואי סורוקה. ד"ר אורי גלנטה, מנהל שירות האקמו בבית החולים, מספר על הקושי ועל הדילמות: "לפעמים מוזעקים בלילה להציל חייל שאי אפשר להנשים. כל פצוע כזה מקבל אחות אישית שלו, שלא יוצאת מהחדר". הצוות שמתמודד עם קושי נפשי סופג עידוד ממקרי ההצלחה: "כל סיפור של מי שטופל אצלנו כשהיה על הקצה וחזר לחיים נותן לנו את הכוח להמשיך"

נשימות עמוקות ואיטיות הן כלי יעיל שנבדק במחקרים רבים לרוגע מיידי, הפגת מתחים ושיפור איכות החיים. אלו השיטות הבדוקות לשיפור הבריאות הנפשית והגופנית

הלחימה בעזה, המראות הקשים והחוויות שנשארות משדה הקרב עלולים להשפיע גם על האפקט של תרופות שהחיילים נטלו לפני המלחמה. הפסיכיאטר ד"ר אילן רבינוביץ מסביר למה זה קורה ומה ניתן לעשות במקרים כאלו

כך חושש מנהל מרכז הירושלמי לבריאות הנפש בסיור ועדת הבריאות של הכנסת * יו"ר הוועדה: מבטיח לטפל מול משרדי האוצר והבריאות בסוגיית כוח האדם המומחה

לתמר ואליהו יש שלושה ילדים ביולוגים משל עצמם ובכל זאת הם החליטו להכניס לחייהם עוד הרבה מאוד ילדים שנזקקו לאומנת חירום. כך הצילו את חייהם של ילדים שנולדו למציאות לא פשוטה

לצד התקדמות הלחימה, אלפי חיילים כבר פנו לקבלת סיוע נפשי. הסיפורים ששמע אברהם קלנר, פסיכולוג קליני שגויס כקב"ן בצו 8, מציירים תמונת התמודדות לא פשוטה של לוחמים ששבו לבתיהם משדה הקרב: "ד' ברענון בבית ושום דבר לא הולך, הכול מתקלקל. הוא אפילו חשב כבר לוותר ולחזור לצבא. הוא מתקשר אליי אחרי שעצר בצד הכביש ומצא את עצמו בוכה". קלנר מספר גם על ההתמודדות שלו: "כשהכול ייגמר, אני מחכה לחזור לפסיכולוגית שלי"