בן בנימין וגלי סגל מרמת גן היו במסיבה ברעים, שניהם נפצעו מרימון ולשניהם נכרתה רגל ימין. הם נפרדו מהצוות המטפל במרכז הרפואי הלל יפה בדרכם לשיקום בשיבא: "היינו בידיים טובות, ממש כמו משפחה אמיתית ומחבקת". עובדי הלל יפה נפרדו מהם בשירה ובמחיאות כפיים

ד"ר קרן שחר ניסן מהמרכז הרפואי שניידר הייתה באמצע חופשת הלידה שלה כשפרצה המלחמה אחרי מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר. היא לקחה את התינוקת שלה, בת הארבעה חודשים, וירדה לאילת למרפאת ילדים לילדי העוטף שהוקמה על ידי שניידר מקבוצת כללית: "לשבת לצדם בדממה ולנסות להתחלק בכובד האדיר של המועקה הזו שאין לה נחמה". טור אישי

במעגלי שיח במחנה שורה שאליו נאספו הגופות, בערבי הווי עם הומור שחור, בשיחות אחד על אחד ובקריאה לחיבוק: מאות אנשי זק"א, הרבנות הצבאית, השוטרים, הפתולוגים ורופאי השיניים שנחשפו לאינספור הזוועות נופלים וקמים. "לבכות זה לא להתפרק. זה לפרוק, כמו הארקה", מסביר רס"ן יהודה מהרבנות הצבאית, "ואז אתה מרגיש איזו שלווה. שטיפה של הנפש". לקראת סיום החלק הראשון במשימתם, זיהוי כל החללים מהמתקפה, הם מתפנים כעת לטפל בפצעים האחרים, אלה שבתוכם

פתיחת הפקולטה זוכה לתמיכת משרד הבריאות זאת בין היתר, בשל המחסור ברופאים עליו הצביע ה-OECD, מצוקה שתחריף בשנת 2026, כשייכנסו לתוקף המלצות רפורמת יציב, שבמסגרתה תסתיים ההכרה בלימודי הרפואה בשורת מוסדות אקדמיים בחו"ל ובעיקר במזרח אירופה

ההתגייסות הגדולה של צוותי הרפואה בבתי החולים לטיפול בנפגעי המלחמה גובה מהם מחיר נפשי לא פשוט. ד"ר יעל לבאות, אחראית על יחידת החוסן בבית החולים סורוקה: "רוב התגובות הן פוסט-טראומטיות". מנהלת המערך הפסיכולוגי בבית חולים בילינסון, ד"ר עירית חרותי: "האתגר הוא איך לשמור על התפקוד, ועם זאת להכיל את כל הכאב"

ראינו לאחרונה מקרים קיצוניים של עובדי מערכת הבריאות שהביעו הזדהות עם ארגוני טרור, ועלינו לעקור את המקרים האלה מהשורש. אבל זכרו, מדובר בשוליים של השוליים. בתוך התופת ההיא, ראינו רופאים ופרמדיקים ערבים שמחרפים את נפשם להציל חיים. יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי, מציע לכולנו לשכפל את מודל הדו-קיום ממערכת הבריאות - לחברה הישראלית כולה