סרטן ריאה גרורתי כבר מזמן אינו נחשב למחלה אחת, אלא לאוסף של מחלות גנטיות שונות – והתובנה הזו שינתה את גורלה של שולמית אורמן גרין. בבדיקות זוהתה אצלה מוטציה נדירה שעד לא מזמן נחשבה לחסרת פתרונות ממשיים. "הייתי במצב של ייאוש גדול", היא משתפת, "אפילו דיברתי עם הילדים על האפשרות לנסוע לשווייץ ולסיים שם את חיי" - אבל אז הגיע המפנה. אלה פריצות הדרך הרפואיות שבזכותן היא זכתה בחייה בחזרה 

מה גורם למחצית מהמטופלים להפסיק את הטיפול התרופתי לאחר שנה בלבד? עד כמה חמור הסיכון בפירוש עצמי של בדיקות רפואיות? ואילו התפתחויות שינו לחלוטין את אופן האבחון והטיפול בשנים האחרונות? בפאנל המומחים של ועידת הכולסטרול עושים סדר: איך מחשבים את היעד האישי שלכם, למה הטיפול הוא לכל החיים ומה עושים כשמרגישים שהסטטינים לא עובדים?

הדיון סביב הסכנות בבשר מעובד וניטריטים נפתח מחדש בעקבות נתונים מבריטניה שמצביעים על שינוי בהרגלי הצריכה. "הניטריטים עצמם אינם בהכרח מסוכנים כשהם עומדים בתקנים, אבל השאלה היא הכמות והתדירות", אומר פרופ' גיל בר סלע, מנהל המרכז האונקולוגי בית שולמית בהעמק, ומזהיר שצריכה גבוהה של בשר מעובד נקשרה לסרטן הקיבה והמעי הגס 

בתקופה של אזעקות, מתח והתעוררויות בלילה, רבים מתקשים לישון, אבל אצל מבוגרים וילדים עם הפרעת קשב וריכוז הקושי עלול להיות גדול יותר. "הפרעות שינה הן אחת התופעות הנלוות השכיחות להפרעת קשב", אומרת ד"ר דורית שמואלי, מנהלת תחום התפתחות הילד בכללית. ד"ר עמית גרין, מומחה לשינה באסותא, מוסיף כי "כשיש היפר-עוררות, קשה יותר לשמור על שינה רציפה". איזה טיפול יכול לעזור?

מדוע החיים בגובה רב נקשרים לשיעורי סוכרת נמוכים יותר? מחקר חדש מצא שבתנאי חוסר חמצן תאי הדם האדומים סופגים יותר סוכר ומשנים את חילוף החומרים. "זה מנגנון פיצוי חכם של הגוף", אומרת ד"ר ליאת ברזילי-יוסף, מנהלת השירות לטיפול בהשמנה במרכז הרפואי מאיר, ומדגישה כי מדובר בכיוון מחקרי בעל פוטנציאל 

בתום חקירה שנמשכה שבוע הוגש כתב אישום נגד אויס אלוחד, תושב באר שבע בן 23, שתקף סטאז'ר ברפואה במרכז לרפואה דחופה בעיר. הוא התפרץ לאחר שביקש להקדים את תורו ונענה בשלילה בשל העומס. כתב האישום חושף את הקרב שהתחולל בחדר הרופא, שבמהלכו כמעט הגיע אקדחו של הסטאז'ר לידי התוקף. שני חשודים נוספים שסייעו לנאשם לא אותרו עד היום

במחקר ישראלי חדש פותחו גרסאות מוחלשות של נגיף הפטיטיס C, שמדביק עשרות מיליוני בני אדם בעולם. הנגיפים הסינתטיים שנוצרו במעבדה הראו ירידה משמעותית ביכולת ההתרבות וההתפשטות בתאי כבד. פרופ' מיטל גל-תנעמי, מובילת המחקר מהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן: "גישה זו עשויה לשמש בסיס לפיתוח חיסון גם נגד נגיפים נוספים"