התעלומה הביטחונית שמסעירה את ארצות הברית ממשיכה לייצר סימני שאלה. שרשרת ההיעלמויות ומקרי המוות של מדענים, עובדי מתקני גרעין ואנשי צבא הגיעה כבר ל-11 קורבנות, והובילה לחקירה פדרלית מסועפת. כעת, תמונה חדשה שצצה ברשת חושפת טפח מהשעות האחרונות של אחד הנעדרים המרכזיים בפרשה. התיעוד מציג את אחד מבכירי הנעדרים - המייג'ור גנרל בדימוס, וויליאם ניל מקאסלנד בן ה-68, קצין חיל האוויר לשעבר ששמו נקשר בעבר לסודות טכנולוגיים כמוסים, כשהוא יוצא מחנות לציוד ספורט וטיולים בניו מקסיקו. הצילום נלקח ב-26 בפברואר, יממה אחת בלבד לפני שיצא מביתו באלבוקרקי ונעלם ללא עקבות. התמונה פורסמה על ידי משרד השריף המקומי, בעקבות דרישה לחופש מידע שהגישה עיתונאית אמריקנית.

ראש עיריית דימונה בני ביטון, הנחשב לאחד ממקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, קורא לבטל את הפריימריז בליכוד לקראת הבחירות הקרובות, בטענה כי המדינה נמצאת בעיצומה של מלחמה ולכן יש להימנע מקיום הבחירות המקדימות. בריאיון לוואלה סיפר ביטון כי הוא וראשי רשויות נוספים מהליכוד העלו את הרעיון בפני נתניהו במהלך מספר פגישות שקיימו עמו בתקופה האחרונה. "זו הוראת שעה. אנחנו נמצאים במלחמה. כל המפלגות אין להן פריימריז, ואנחנו מהמפלגות הדמוקרטיות היחידות שעדיין מקיימות אותם. אני בעד בחירות, אבל במצב מלחמה צריך לבטל את הפריימריז", אמר. לדבריו, היוזמה הגיעה מראשי הרשויות בליכוד. "אנחנו חושבים שצריך לתת עשרה שריונים לראש הממשלה ולבטל את הפריימריז. בזמן מלחמה עדיף שתוקם רשימה על בסיס הרשימה הקיימת. יש מקומות פנויים ברשימה", הסביר.

מתקשרת אמריקאית שטוענת כי ב-2025 היא חזתה מראש את הקרבות הקשים בעזה והמלחמות עם איראן, חושפת כעת תחזית מטרידה במיוחד על תשעה אירועי קיצון שצפויים להכות בעולם בתקופה הקרובה. אנג'לה קושל, חוקרת תופעות על-טבעיות מיופיטר שבמדינת פלורידה, שיתפה את החזון הקודר שלה לגבי מה שצופן לנו המשך שנת 2026. אחת הטענות הבולטות של קושל, הבעלים של מכון לקריאה רוחנית, היא שחזתה מראש את "הצרות בישראל". כזכור, השנה החולפת הייתה סוערת מאי פעם - החל ממבצע "עם כלביא" ביוני 2025, ועד למבצע "שאגת הארי" במרץ האחרון, ששולב עם מבצע "Epic Fury" של ארצות הברית. כעת, בשיחה בלעדית עם הדייל סטאר הבריטי, קושל התבקשה למקד את כוחותיה בטבע ולספק הצצה למה שמחכה לנו בגזרת מזג האוויר ואסונות הטבע. התחזית שלה, מסתבר, רחוקה מלהיות אופטימית וכוללת שורת אירועים שעלולים לשבש את שגרת החיים של מיליונים. היא מסבירה כי התקופה הקרובה תהיה חסרת מנוחה, כאשר העולם יאלץ להתמודד עם תמורות אדירות שיורגשו בכל מקום.

מינון מגל ועד מנחם הורביץ ומעמית סגל ועד אלי אוחנה: אוהדי נתניהו בתקשורת אולי עוד לא החליטו מי אשם במצבנו העגום, אבל מזל שהם יודעים לפחות מי בטח לא אשם

מדינות אירופה בירכו על מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהרן והדגישו את הצורך בפתיחה מחודשת של מצר הורמוז, בהשלמת המשא ומתן. גם קטאר בירכה על ההסכם, בעוד הסנאטור לינדזי גרהאם הביע דאגה מהפער בין גרסת איראן לגרסת צוות המשא ומתן האמריקני

תגלית ארכיאולוגית מרהיבה בבנימינה: שני פסלים (פרוטומות) עשויים שיש, בני כ-1,700 שנה, המתארים דמויות היסטוריות מהעולם היווני-רומי, נחשפו כשהם מוטמנים בתוך בור איסוף יין של גת רומית-ביזנטית. על אחד הפסלים השתמרה כתובת ביוונית הנושאת את השם "ליקורגוס". הפרוטומות - פסלים המעוצבים כחלק העליון של גוף האדם, נחשפו בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות כחלק מפרויקט שמובילים משרד התחבורה ורכבת ישראל להכפלת מסילת החוף (תת"ל 65) במסגרת פרויקט השדרה המהירה, שהינו חלק מחזון 'מחברים את ישראל'.

התקיפה בדאחייה הפתיעה אותי בגלל הלחץ האמריקאי להסכם והאיומים מאיראן, אבל שאפו על ההחלטה. עכשיו צריך להיערך צבאית באופן מיידי אם טהרן תממש את האיומים ותירה לעבר ישראל

בשנים האחרונות ענף המלונאות בישראל התרגל לדבר בשפה של התאוששות: התאוששות מהקורונה, ממלחמה, מירידה בתיירות נכנסת, ממחסור בכוח אדם, מעלייה בעלויות ומחוסר ודאות כמעט קבוע. בעיניי, השאלה המרכזית כבר אינה מתי נחזור למה שהיה. השאלה החשובה יותר היא האם בכלל נכון לנו לרצות לחזור לשם? העולם השתנה. האורחים השתנו. העובדים השתנו. ערוצי המכירה, הציפיות משירות, קצב קבלת ההחלטות והטכנולוגיות שמעצבות את חיינו. כולם השתנו. מי שמנהל היום מלון, כאילו מדובר באותו עסק שהיה כאן לפני חמש או עשר שנים, רק עם עוד כמה מערכות דיגיטליות, מפספס את עומק השינוי. ברשת מלונות מטיילים אנחנו מרגישים את זה מדי יום. אנחנו פועלים בפריפריה, בגליל, ובערבה. התיירות אינה רק חדר ללילה, אלא חלק ממערכת חיים רחבה יותר: קהילה מקומית, טבע, עסקים קטנים, משפחות, עובדים, ספקים, חקלאות, קולינריה וחוויות אזוריות. לכן מבחינתנו מלון הוא לא רק נכס פיזי. הוא פלטפורמה לחיבור בין אנשים, מקום וחוויה. וזו בדיוק הסיבה שהמלונאות הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה לחכות שהמציאות תתייצב. המציאות בישראל כנראה לא תהיה יציבה לאורך זמן. ולכן השאלה היא לא איך שורדים עד שהשגרה תחזור, אלא איך בונים ארגון שיודע לפעול, להשתנות ולקבל החלטות גם כשהשגרה משתנה כל הזמן.