החדירה המשמעותית של מכוניות חשמליות לשוק הישראלי בשנת 2021 היא רק יריית הפתיחה למהפכת הרכב החשמלי. אולם גם אלו שהזדרזו לעלות על עגלת המכוניות החשמליות נתקלו באחד החסמים המרכזיים והמשמעותיים ביותר עבור מי שאינו מתגורר בבית פרטי - הנושא של הקמת עמדת טעינה בבניין משותף. כיום, עבור אלפי בעלי מכוניות חשמליות המתגוררים בבניין נושא התקנת עמדת טעינה הופך להליך לא פשוט הן בהיבט הטכני של חיבור לנקודת חשמל תקנית והן בפן ההתחשבנות מול ועד הבית בכל הקשור לשיוך החיוב על צריכת החשמל. משרד הפנים אמנם נדרש לסוגיה ומחייב קבלנים לייצר תשתית מתאימה לטעינת מכוניות חשמליות בבניינים חדשים, אולם בכל הקשור לכאלו קיימים מוצאים עצמם בעלי הרכב החשמלי שאינם מתגוררים בדירה סמוכה ונגישה מבחינת תשתית לחניה נאלצים להסתמך על עמדות ציבוריות או לייצר פתרונות יצירתיים לטעינת המכונית שלהם. המצב הזה עשוי להשתנות מהקצה אל הקצה עם מערכת ניהול טעינה חדשה של חברת ג'ינרג'י. המערכת שנכנסת כעת לשלב היישום אחרי תקופת פיילוט שלה, תאפשר חיבור של דיירים לרשת טעינה מנוהלת חכמה הנשענת על תשתית החשמל הקיימת של הבניין.

כולם מדברים היום על גוגל פיי, אפליקציית התשלומים שהחלה לפעול היום בישראל, אבל לא כולם יודעים מה צריך לעשות כדי להפוך גם את הטלפון החכם שלהם לארנק דיגיטלי. לטובת כל מי שרוצה להצטרף אבל לא הבין מה צריך לעשות, הנה מדריך קצר שבסיומו תוכלו גם אתם להשתמש באפליקצייה

ועדת הכספים דנה היום במס השתיה המתוקה עליו החליט שר האוצר אביגדור ליברמן, בדיון שהפך ליצרי וסוער, אך גם משעשע. ח"כ יעקב אשר שביקש להמחיש לחברי הוועדה עד כמה מדובר במס כלכלי ולא בריאותי כלל, בחר לעשות זאת בדרך ציוריות כשהוא מתאר כיצד נראה היה הדיון הדרמטי במשרד האוצר בו החליט ליברמן על המסים שאותם הגדיר כמסי בריאות. "מס של מיליארד שקל" לעג ח"כ אשר לשר האוצר, ותיאר בציניות את הדרך בה ניהל, לכאורה,שר האוצר את הדיון הדרמטי על מסי החד"פ והשתיה המתוקה. "קמה ממשלה חדשה", פתח אשר, "יש שר אוצר חדש, אחרי כל החוקים הנורבגים וכו' שנועדו לייצב את הממשלה ולתת לה לעבוד, במשרד האוצר מבינים שכעת חייבים להכין תקציב בדחיפות. "ואז לפתע", המשיך אשר בפאתוס, "שר האוצר עוצר את כל הישיבות המקצועיות ומזמן בבהילות את משרד הבריאות, כשהוא פותח בסימפוזיון ארוך על הנושאים שתמיד היו חשובים לו... דיאטה ובריאות, מטריד אותו מאוד איך מצילים את החרדים והערבים שלא ישמינו ולא יקבלו סוכרת. "ומה התוצאה? תכנית מקיפה ומקצועית שמתמצה במס דרקוני על שתיה מתוקה ועל כלים חד-פעמיים, פתאום בישראל ביתנו למדו לדאוג לאיכות הסביבה, אנחנו בהצגה. קושניר, לא מצאתי את זה משום מה במצע שלכם", עקץ אשר את יו"ר ועדת הכספים שחבר במפלגתו של שר האוצר. הוא המשיך ותקף: "הטרחתם לפה לדיון אנשים טובים ממשרד הבריאות שמאמינים במה שהם עושים, אבל אם במשרד האוצר באמת היו רוצים לקדם התנהגות בריאה היינו כעת בדיון אחר, עם תכנית לאומית רחבת היקף כולל בתקציבי חינוך והסברה. אבל זה לא הסיפור, העניין פה הוא מיליארד שקל שצריך להזרים לקופת האוצר, זה מס כלכלי נטו", אמר אשר.

"נראה לך שאשקיע חצי מיליארד דולר בכלל ביטוח רק משיקולי אגו ונקמנות? מי שטוען את זה, מדבר שטויות", כך אומר איש העסקים אלפרד אקירוב, המעוניין ברכישת השליטה בכלל ביטוח. לדברי אקירוב, "דירקטוריון אלרוב אישר את העסקה כדין, ואין לי שם שום בעלי עניין". אתמול הגיש אקירוב (באמצעות עו"ד גיא נאמן) רשמית את המסמכים הנדרשים לאישור רכישת חברת הביטוח. לצורך קידום העיסקה במישור התקשורתי שכר אקירוב את שירותיו של איש יחסי הציבור זמיר דחב"ש. עוד אמר אקירוב: "אני משקיע את הכסף לטווח הארוך. מדובר בעיסקה טובה, ובניגוד לטענות כאלה ואחרות אין לי כאן שום שיקולים אחרים ואין לי שום עניין להתנקם בהנהלת כלל ביטוח (על שהתנגדה לאחת מעסקאות בעלי העניין שביצע בנו ג'ורג'י. י.ש)".

כפי שפורסם בעבר בוואלה! https://finance.walla.co.il/item/3472419, החל מהיום יפעל שירות התשלומים החדש בישראל. כניסת "גוגל פיי", שירות התשלומים הדיגיטלי של ענקית הטכנולוגיה, לישראל, משפיעv לא רק על הלקוחות שיבחרו להשתמש באמצעי התשלום החדש, אלא גם על הבנקים וחברות האשראי שמבקשים להיות הראשונים בין מי שיגבו את התשלום. נסביר: ההערכה היא כי למי שישתמש בשירותי אפליקציית התשלומים יש יותר מכרטיס אשראי אחד שיוזן לתוך היישומון. על כן התחרות בין הבנקים וחברות האשראי עתה היא על הבכורה: של מי יהיה הכרטיס שבו נשתמש כאופציית תשלום ראשית באמצעות האפליקציה. בנק לאומי למשל, מציע ללקוחותיו את שירות Google Pay בנוסף ל-Apple Pay, שכבר פועל בשירות לקוחות לאומי ו-PEPPER. הבנק יעניק החזר כספי בגובה של עד 50 שקל ל-15 אלף הלקוחות הראשונים שיעשו שימוש בכרטיס האשראי של לאומי באמצעות אפליקציית Google Pay. כך נמסר מהבנק: "בנק לאומי מציע החל מהבוקר (שלישי) ללקוחותיו את הארנק הדיגיטלי Google Pay. עם ההשקה הרשמית היום, יוכלו לקוחות לאומי, כמו גם לקוחות PEPPER מקבוצת לאומי, לשלם בחנויות השונות - הפיזיות והמקוונות, באמצעות הארנק הדיגיטלי של ענקית הטכנולוגיה. הלקוחות יוכלו להוריד את אפליקציית Google Pay מחנות האפליקציות של Google ולצרף את כרטיס האשראי של לאומי". אייל פרי, מנהל התשלומים והחדשנות בלאומי: "לאחר שהיינו הבנק הראשון בישראל לחתום על ההסכם עם Google, אני גאה בכך שאנו מביאים היום ללקוחותינו הלכה למעשה שירות נוסף הניצב בחזית החדשנות הטכנולוגית. אנו בלאומי דוגלים בתפיסת שירות שבמסגרתה כל לקוח יכול לבחור את השירות שהכי נוח לו. על ידי השקת שירות Google Pay, מתווסף לעולם התשלומים בלאומי ארנק דיגיטלי מתקדם וחדשני".

השווקים צפויים להמשיך להיסחר בתנודתיות בשבועות שמובילים אל הפגישה הבאה של הפד ב-15-14 בדצמבר, וככל שמצטברות עוד עדויות בנוגע להשפעתו של וריאנט אומיקרון. פגישות בנקים מרכזיים עשויות לכלות תגובות מדיניות שונות: הבנק המרכזי באוסטרליה ביום שלישי, הבנק המרכזי של הודו, קנדה וברזיל ביום רביעי. בארצות הברית נתון המאקרו המרכזי יהיה מדד המחירים לצרכן ביום שישי אבל גם מדד ביטחון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עשוי להיות חשוב. באירופה נקבל את סקר הסנטימנט של ZEW ביום רביעי כאשר באותו יום נקבל גם את נתון הייצור התעשייתי ומאזן סחר חוץ. בסין יפורסם נתון מאזן סחר חוץ כאשר ביום חמישי נקבל את נתון מדד המחירים לצרכן וליצרן(מדד המחירים ליצרן יזכה לתשומת לב גבוהה יותר) וביום שישי נקבל את נתון השקעות זרות ישירות ונתונים מוניטריים. חדלות פירעון בסקטור הנדלן הסיני עשויות לדרוש התערבות רשמית מצד הרשויות.

שר האוצר, אביגדור ליברמן התארח בכנס "פסגת העסקים 2021" והשיב לשאלות העיתונאית אנה ברסקי: אומרים שהמבחן הכי גדול של שר אוצר הוא העברת תקציב. נראה שעשית זאת בהצטיינות יתרה. איזה טיפ היית נותן לשר אוצר כלשהו על איך להעביר תקציב ולהישאר בחיים? "טוב שאנחנו מתחילים את 2022 כשהתקציב מאחורינו. הוא בנוי מראש על הצמיחה. כשנכנסתי לתפקיד שר האוצר, ידעתי שיבואו מפלגות שירצו עוד ועוד. הגענו לצמיחה מעל 7%, וזה מדבר בעד עצמו. הסוד להעברת התקציב? צריך לדעת היטב מי הפרנטרים שלך ומה סדר העדיפויות שלהם. צריך לנסות כמה שיותר להתאים את סדר העדיפויות הלאומי ולהתאים אותו. ברגע שעשינו ישיבה עם ראשי המפלגות ושאלנו מה הכי חשוב לו, ניסינו ללכת על מה שהכי חשוב לו תוך התאמה למערכת האינטרסים של ישראל, והיינו נוקשים יותר בנושאים האחרים. לכל אחד יש חיבה למשהו. ברגע שאתה יודע לקלוע מה כל אחד הכי רוצה, אתה יכול לקבל ממנו ויתורים בנושאים האחרים. קואליציה כה מורכבת מחייבת גם המון תחזוקה, מפגשים עם ראשי מפלגות וסיעות ועם הח"כים. אני חושב שסך הכל עשינו עבודה טובה פה כמשרד, מבחינת קביעת סדר העדיפויות והשינויים המבניים, ואנחנו יוצאים לדרך". הגעתם לשלב שבו כל אחד מקדם את הדברים החשובים לו. מה בראש סדר העדיפויות מבחינתך? "יש שני דברים. כולם שואלים איך קואליציה כזו יכולה לתפקד. היא יכולה לתפקד ברגע שמתמקדים בחמישה נושאים שהם הקונצנזוס הלאומי הרחב - יוקר המחיה, מחירי הדיור, מאבק בפשיעה, שדרוג שירותי רפואה והפקקים בכבישים. כל עוד אנחנו נישאר כקואליציה בין אותן חמש הנקודות אפשר להתקדם. מה שמעניין את האזרחי הישראלי זה קודם כל יוקר המחיה ומחירי הדיור".

פורסמה היום כותרת לפיה ב-2019 איראן התחילה במירוץ מחודש לעבר פצצה גרעינית. אמ"ן לא הורה לצה"ל להיערך לתקיפה. האם תבדוק זאת? "אני רוצה לומר שחלק מחוסנה של ישראל הוא שכולם כפופים לביקורת, כולל מערכת הביטחון, צה"ל וגופי המודיעין שלנו. הסיכון האיראני הוא סיכון מרכזי שמלווה אותנו פה במדינת ישראל. אנחנו עוסקים בכך, הן בהתנהלות של מערכת הביטחון והן בהיערכות גופי המודיעין. דוחות מבקר המדינה הם ברובם ככולם שקופים ומדווחים לציבור. התשובה היא כן, הנושא הזה על שולחני. התחלנו ביקורת בנושא הזה מתוך ראייה שמדובר בסיכון מרכזי". בכל שנה נגבים משכירים מעל מיליארד שקלים שמגיעים להם ע"פ חוק. אתם בודקים גם את זה? "תפקיד הביקורת הוא להסתכל הרבה בעיניים של אזרחי מדינת ישראל. חשוב לגבות מס אמת, זה נכון למי שלא משלם מס, ואבל זה נכון גם מרשות המסים שגובה מס עודף מאזרחי המדינה. אנחנו המלצנו לנקוט בגישה פרו-אקטיבית כדי להחזיר את עודפי המסים האלה לציבור". הקמתם אגף. יש לכם אגף סייבר. "אנחנו יודעים שסיכוני הסייבר מאוד משמעותיים. אנחנו ערים לדליפות מידע בכל העולם. אנחנו כעת בודקים את מאגרי המידע של רשות המסים, ורואים סיכון רב בכך שהמידע המרכזי על כלל אזרחי המדינה, שנמצא בידי רשויות המס ונוגע להון של כולנו ולהכנסות של כולנו, האם הוא מוגן. מדובר באחד המאגרים הגדולים ביותר במדינה, ומעבר לזה שהוא נוגע לכל אחד מאיתנו, יש לו השפעה על תקציב המדינה, מכיוון שמכאן גוזרים את האומדנים של הכנסות המדינה. הנושא של ביקורת סייבר - אני רואה בה חשיבות רבה. אנחנו בודקים את אבטחת המידע ובודקים את האפשרות לבצע בדיקות חדירה. באים ובודקים האם המאגר מאובטח. בודקים האם המאגר הזה מאובטח בפני האקרים למיניהם. בעולם של ביקורות הסייבר אנחנון נמצאים לא רק ברשות המסים. אנחנו עוסקים באיום הזה גם במערכות הבריאות. לא חיכינו לזה. מתחילת השנה אנחנו נמצאים בביקורת בכלל מערכת הבריאות, ומסתכלים גם בעולם החינוך והתשתיות. האם חברת חשמל מוגנת מתקיפת סייבר? האם מערכי התחבורה מוגנים? אלו אזורים שמעניינים אותנו מאוד, צריך לזהות את הסיכונים העתידיים". אנגלמן הוסיף כי "כחלק מהליקויים שאנחנו מעלים בדוחות שלנו נוגעים להיבט ההסברתי. עד כמה לטובת העניין אנחנו נמצאים בעולם העסקי. עד כמה הרגולטורים העסקיים עוסקים בביקורות סייבר על הגופים שלנו? על הבנקים, חברות הביטוח, על גופים שמחזיקים הרבה מאוד מאגרים. אנחנו מבקרים את הרגולטור".