תהליך הפרישה לגמלאות הוא אחד הצמתים המרכזיים בחיינו. יותר מ-70 אלף ישראלים נפרדים מדי שנה מחיי העבודה. זוהי תקופה מאתגרת מבחינה פסיכולוגית, חברתית ופיננסית, הכרוכה בשינויים כלכליים, בירוקרטיה וכניסה לשגרת חיים חדשה ולא מוכרת. בניגוד לתקופות אחרות בחיינו, כמו כניסה לשוק העבודה - שלקראתה אנחנו מקדישים שנים של לימודים והכשרה תעסוקתית כדי להגיע מוכנים - ישראלים רבים מגיעים אל גיל הפרישה ללא תכנון או הכנה מוקדמת. מי שבכל זאת פונים לייעוץ, עושים זאת באופן נקודתי בתחום הסדרת קבלת הפנסיה מחברות הביטוח וטיפול בניירת מול מס הכנסה. ביציאה לגמלאות, כל ההתנהלות שהתרגלנו אליה במשך עשרות שנים משתנה: החל מסדר היום ועד המבנה החברתי. מחקרים מלמדים על ירידה קוגניטיבית בקרב פורשים שמפסיקים להיות פעילים וממעטים לתקשר עם הסביבה.

הטמפרטורות עולות ואיתן עולה החשק לאבטיח אדום ומתוק, גם ענבים או שסק באים בהחלט בחשבון. אבל מי יקנה אבטיח שעולה בסופרמרקט בכמעט 10 שקל לקילו, או אצל הירקן, שם המחיר עלול להגיע גם ל-13.5 שקלים, או ענבים ב-30 שקלים לקילו ושסק ב- 17 שקלים? הלו - בפירות קיץ עסקינן, לא בתכשיטים! יש מי שאומרים שמוצר חקלאי שלא בעונתו הוא פינוק יקר - ומי שלא מסוגל להתאפק כמה שבועות עד שתהיה יותר סחורה בשוק והמחירים ירדו, שיפסיק לילל וישלם. אחרים יסבירו שתחילת העונה היא הבוננזה של החקלאי, הזדמנות לדפוק קופה. שני ההסברים האלה לא מקובלים עלי, אבל הם לפחות הגיוניים. מה שפחות הגיוני הוא הקשקוש שמפמפמים ארגוני החקלאים, לפיה הרפורמה בחקלאות נכנסה לתוקף לפני כחודשיים, לא הורידה את המחירים, לראייה: ומחירי האבטיח, השסק והענפים הם ההוכחה הניצחת לכישלונה הצורב. בשתי מילים: שקר מוחלט.

נחתם הסכם שיתוף פעולה בין קיבוץ אילות לחברת תדמיר שיאו אנרגיה. הקבוצה תקים מערכות סולאריות ומתקני אגירה וטעינה. במסגרת ההסכם תוקם מערכת לאגירת אנרגיה לקראת השינוי התעריפי הצפוי במחירי החשמל בישראל כבר בינואר 2023 מתקן האגירה יאפשר את הגדלת ייצור החשמל הסולארי וגם חיסכון כספי משמעותי לקיבוץ בעלויות החשמל שמשלם הקיבוץ בהתאם לכיוון "הירוק" אליו צועדת השותפות יחד עם קיבוץ אילות ייבנו מערכות תעריפיות נוספות למערכות הקיימות היום במסגרתן ישופצו מבנים, כמו גם גדר הקיבוץ, ויתבצע קירוי של מגרשי חנייה ומשחקים אורי גנני, מנכ"ל ושותף-מייסד קבוצת תדמיר שיאון אנרגיה: "גם באילות בדומה לקיבוצים נוספים נצעד ביחד קדימה ונתייצב בחזית תחום האנרגיה המתחדשת בישראל. עם מערכות מונה נטו, תעריפיות ומכרזיות במגוון שימושים ברחבי הקיבוץ. התהליך יאפשר לשותפות ולקיבוץ לייצר מקורות הכנסה לטווח ארוך, לחסוך כסף לשדרג תשתיות ולשפר את איכות חיי התושבים. הקמת השותפות היא החלטה אסטרטגית של קיבוץ אילות, אנחנו גאים להיות חלק ממנה ולהיות חלק מהשותפות הזו ומאמינים בה מאוד. זו שותפות שבה שני הצדדים מרוויחים, מכל הבחינות, וכך יהיה" במסגרת ההסכם - מוקמת מערכת לאגירת אנרגיה שתשרת את צרכני החשמל השונים בקיבוץ. מערכת האגירה תוטען מתוך הייצור השוטף של מערכת מונה נטו גדולה הפועלת בקיבוץ. המהלך נדרש לקראת השינוי התעריפי הצפוי במחירי החשמל בישראל כבר בינואר 2023. האגירה תאפשר את הגדלת הייצור של החשמל הירוק ממערכת המונה נטו והמערכות התעריפיות שנוספו אליה, ותיצור חיסכון כספי משמעותי לשותפות ולקיבוץ. מטרת השותפות להגיע לעצמאות אנרגטית של הקיבוץ בשעות הפסגה. שהן שעות הערב לאורך חודשי הקיץ והחורף, שבהן צפוי החשמל - לאורך שבעה חודשים בשנה - להיות יקר משמעותית מתעריפי החשמל הקיימים היום.

הריקול שהכריזה חברת שטראוס לפני כשבועיים, לאיסוף מוצרים שיוצרו במפעל הממתקים של החברה בנוף הגליל, לווה כמעט מיד בהבטחה כי הלקוחות לא רק שייזכו לפיצוי, אלא אף לפיצוי כפול. אלא שכחלוף שבועיים מתברר שלא כל הלקוחות זכו למענה - וגם מי שזכה למענה והשלים את תהליך הרישום, לא זכה לפיצוי, או ליתר דיוק - זכה לפיצוי שאין באפשרותו לממש. לא כל הלקוחות אגב, פנו לשטראוס. חלק ניסו לקבל החזר דרך רשתות המזון מהן נרכשו המוצרים. כיצד אפשר לקבל מהן פיצוי או לממש אותו? את הבדיקה שלנו התחלנו ברשתות הקמעונאיות הגדולות: ברשת שופרסל השיבו: "מי שמתקשר אלינו לשירות מקבל זיכוי כספי לחנות או לשירות האונליין". ברשת יוחחנוף הסבירו "הזיכוי ניתן רק תמורת החזרת אריזות, אם אין אריזות אז הזיכוי ניתן דרך האתר של שטראוס" וברשת מחסני השוק אמרו: "כדי לקבל פיצוי הלקוח מתקשר למוקד שרות הלקוחות של עלית ושם מקבל מענה בהתאם לנהלי החברה".

מיקרוסופט ממשיכה גם השנה להיות החברה שהכי טוב לעבוד בה, כך עולה מהדירוג השנתי של CofaceBdi לשנת 2022, המציג את רשימת 100 החברות שהכי טוב לעבוד בהן זו השנה ה-18 ברציפות. למקום השני בדירוג הגיעה חברת אפלייד מטריאלס ישראל, שעלתה מהמקום הרביעי בדירוג אשתקד, ולמקום השלישי הגיעה חברת סיילספורס, שרשמה קפיצה מרשימה ביותר מהמקום ה-15 אשתקד. כמו כן, חברת טיפלתי רשמה את הזינוק הגדול ביותר בדירוג והגיעה השנה למקום ה-40, כאשר בדירוג אשתקד התברגה במקום ה-92 בלבד. הדירוג, שמבוסס על סקר שנערך בקרב כ- 300,000 מועסקים בלמעלה מ- 100 חברות בענפי המשק הישראלי, מציג כמה שינויים משמעותיים בעשירייה הפותחת: חברת סייברארק תפסה את המקום הרביעי עם קפיצה מהמקום השביעי, ביטוח ישיר, שהייתה במקום השני בשנה שעברה ירדה למקום החמישי, חברת SAP הגיעה למקום השישי (ירידה של מקום אחד), התעשייה האווירית לישראל רשמה גם היא ירידה ממקום השלישי למקום השביעי השנה, חברת צ'ק פוינט נכנס לעשירייה הפותחת והגיעה למקום השמיני, בעוד שאשתקד תפסה את המקום ה-21, בנק הפועלים נשאר במקום התשיעי וחברת החשמל לישראל סוגרת את העשירייה הפותחת עם ירידה של שני מקומות בהשוואה לדירוג של שנה שעברה. מבין החברות שהתברגו השנה לעשירייה הראשונה ישנן שש חברות מענף ההייטק, שתי חברות מענף הפיננסים, חברה אחת מענף התעשייה וחברה אחת מענף התשתיות.

חברת הרכב Buy&Drive המתמחה במכירת רכבי יוקרה, מהמותגים הגדולים בישראל: מרצדס, BMW, אאודי ועוד, בחרה בשחקנית הבינלאומית, מורן אטיאס, להיות השגרירה הרשמית שלה. אטיאס תוביל את הקמפיין החדש ורחב ההיקף של Buy&Drive שיעלה בטלוויזיה ובדיגיטל. הקמפיין, שהיקפו נאמד במאות אלפי שקלים, הופק באמצעות משרד הפרסום Dsay במרכזו אטיאס מספרת על החלומות וההצלחות שלה: "מאז שאני זוכרת את עצמי - חלמתי בגדול...והצלחתי", כשהיא עוברת בין רכבי היוקרה של Buy&Drive.

מותג משקפי השמש האקסלוסיבי והמוביל OLIVER PEOPLES משיק את קולקציית קיץ 2022 ועולה בקמפיין פרסומי חדש בשיתוף רשת חנויות i-optic לרגל השקת הקולקציה החדשה. את הקמפיין מובילים הדוגמן והמוזיקאי בלו סמית' ( שיש לו לא פחות מ2.7 מיליון עוקבים באינסטגרם) ואישתו נארה עזיזה פלמן עם בתם ראמבל האני. הקמפיין מתאר סיפור אהבה רומנטי בין גבר לאשה, על רקע הסביבה הנועזת. הקמפיין אשר צולם בבית דוליטל האייקוני נותן ביטוי למאפיינים האורגניים של הבית ואורח החיים המשפחתי, הקמפיין צולם בתוך הבית ולאורך המרפסות החיצוניות הרחבות כדי לתפוס רגעים מהחיים ואת המצולמים כמשפחה. הקמפיין צולם על ידי הצלם הידוע מת'יו ברוקס בטכניקה מיוחדות וציוד צילום שהוזמן במיוחד עבור הקמפיין המקנה לפריים מראה מעושן וחמים במיוחד.

הגירעון ירד אל מתחת לאחוז, ועמד על 0.6%, כך לפי נתונים שמפרסמם היום אגף החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג. לפי האוצר הירידה בגירעון משקפת ירידה של 0.7 נקודות אחוז תוצר ביחס לחודש קודם. באוצר הסבירו כי גם החודש הירידה בגירעון נובעת בעיקר מירידה בהיקף בהוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי בגין נגיף הקורונה, זאת לצד גידול משמעותי ומתמשך בצד ההכנסות כך שהוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על כ-134 מיליארדי שקל, מתוכם כ-3 מיליארד שקל להוצאות לתוכנית הסיוע הכלכלי להתמודדות עם משבר הקורונה זהו קיטון של 15.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יחד עם זאת, חלק מהירידה בהוצאות הממשלה נובעת גם מהשיתוק הפוליטי שחלקו בשל תקופת פגרה בעבודה הפרלמנטרית וחלקו בשל אובדן הרוב של הקואליציה במליאה, דבר שמעכב הוצאות הדורשות חקיקה, אם כי באוצר לא מנו זאת בין הסיבות לירידה בהוצאות המדינה. עוד ציינו באוצר כי חודש מרץ הינו הרביעי ברציפות בו נרשם עודף תקציבי. היקף העודף עמד על כשמונה מיליארד שקל, הנובע ברובו מהיקף הגביה בהכנסות ממסים כאשר רק בחודש אפריל הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב- 36.5 מיליארד שקל. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-20% לעומת אשתקד והיא הכניסה למדינה כ-21.7 מיליארד שקל זאת לעומת 17.3 מיליארד שקל באפריל אשתקד.