הקהל הפך את דעת השופטים והעניק את התואר לאמה זיזה כהן, בתום עונה חלשה במיוחד, שמעלה תהיות לא רק לגבי סטנדרטים מקצועיים, אלא גם לגבי "רשת" בכלל

איך נראו חייהם של ילדים לפני אלפי שנים, מה משותף לאימפרסיוניזם ולאמנות סינית ואיך שלושה חומרי גלם שינו את העולם? שלוש תערוכות חדשות ייפתחו במוזיאון ישראל בירושלים ויחברו בין ארכיאולוגיה, אמנות וראשיתה של תרבות הצריכה

מ"חליל הקסם" ועד "כרמן": האופרה הישראלית הכריזה על שבע ההפקות שיעלו בעונת 2026/27, לצד בכורה עולמית ליצירה ישראלית חדשה ושורת מינויים בצמרת האמנותית

הסדרה אמנם מתחילה כמו עוד סיפור נקמה בינוני, אבל מתגלה כדרמה חכמה וכואבת על טראומה, מיניות והניסיון להשיב את השליטה שנלקחה. במשך כמעט עונה שלמה היא מצליחה להפתיע ולהימנע מהקלישאות הצפויות - עד שבחירה אחת מערערת כמעט את כל מה שבנתה

יש במאים ישראלים שנוסעים לפסטיבל ונציה כדי לדבר על קולנוע, ויש את עמוס גיתאי. הבמאי הוותיק, שכבר מזמן הפך לבן בית בפסטיבלים האירופיים, הגיע לוונציה עם סרטו החדש "הדרך ליריחו" (The Road to Jericho), וכשהגרדיאן הבריטי ביקש לשמוע ממנו על הסרט, השיחה הגיעה מהר מאוד למקום שממנו כמעט שום שיחה עם יוצר ישראלי בחו"ל לא מצליחה להתחמק בימים האלה: עזה, המלחמה ומה שקרה לישראל. "רבים מאיתנו בישראל חיים במצב של הלם מול הפראות", אמר גיתאי בריאיון לעיתון הבריטי. מי שמכיר את הקריירה שלו לא יופתע במיוחד. גיתאי מעולם לא היה במאי שמפריד בין קולנוע לפוליטיקה, וגם סרטו החדש, "הדרך ליריחו" ממש לא מתכוון להתחיל לעשות זאת עכשיו. הסרט, שאורכו 76 דקות ומשלב תיעוד, עלילה וחומרי ארכיון, יוצא מחאן אל אחמר, הכפר הבדואי בגדה המערבית שמאבקו נגד פינוי והריסה הפך במשך השנים לסמל בינלאומי. במרכזו נמצא גם בית הספר האקולוגי של הכפר, שנבנה מצמיגים ובוץ ושקיומו עמד שוב ושוב בסכנה.

השנה המסחררת של רוברט פטינסון מגיעה לשיא חדש: השחקן, שגם לקח חלק בהפקת הסרט "פריים טיים" התקבל לקול תרועות בפסטיבל הקולנוע ונציה אתמול (שבת). לצד זוגתו ואם בתו, הזמרת סוקי ווטרהאוס, פטינסון נראה מחוייך להפליא על השטיח האדום. הסרט בו הוא מככב בתפקיד הראשי, הוא מותחן פשע שנעשה בהשראת כריס הנסן, צייד הפדופילים מתוכנית התחקירים השנויה במחלוקת "To Catch A Predator". התוכנית עקבה אחרי הנסן, עיתונאי חוקר ומגיש טלוויזיה אמריקני שצילם מפגשים עם גברים בוגרים שהגיעו לפגוש את מי שחשבו שהם קטינים לצורכי מין, תועדו במצלמות נסתרות ועומתו מול הנסן. לאחר שידור הסרט בפסטיבל, הקהל נעמד על רגליו והחל להריע במשך שבע ואף שמונה דקות לפי דיווחים מסויימים.לקראת סוף מחיאות הכפיים, הקהל החל לצעוק את שמו של הבמאי, לאנס אופנהיים והזמרת פיבי ברידג'רס שזו הופעתה הראשונה כשחקנית.

אף אחד לא הכין את עצמו למה שהתרחש במשך שעתיים וחצי על הבמה. רקדניות פלמנקו, גמדים, דראג קווינס, 2 באדי בילדרים וזאב נחמה אחד היו רק חלק קטן מהופעת הרוק הכי מטורללת בארץ. ומעל כולם - אביהו פנחסוב בחוויה רב חושית שתיזכר שנים