STORM BREAKER הוא חימוש מדוייק שמסוגל לפגוע במטרות בטווח של יותר מ-72 ק"מ Raytheon Missile and Defense חברת ריית'און בשיתוף עם הצי האמריקני ביצעו ניסוי ראשון של הטלת פצצה גולשת מונחית מדוייקת מסוג STORM BREAKER ממטוס קרב חמקני F-35B.  SEPHARD NEWS מוסרת כי בעת הניסוי טייס מטוס F-35 הטיל את הפצצה על פי כל הנוהלים הנהוגים בעת קרב כד לדמות תנאי אמת. אחרי שחרור הפצצה עקב אחריה מטוס קרב F-18 SUPER HORNET באמצעות רשת קשר משותפת לשני הטייסים. העיקוב נמשך עד שהפצצה פגעה במטרתה, וכך הוכחה קישוריות בין שני כלי הטיס באותה משימה. החברה הודיעה שתמשיך בפיתוח הפצצה הגולשת מדגם זה כנשק קבוע של מטוסי חמקן, ואילו הצי הודיע כי בתום הניסויים יכריז על כשירות מבצעית של הפצצה.  STORM BREAKER הוא חימוש מדוייק שמסוגל לפגוע במטרות בטווח של יותר מ-72 ק"מ והוא מותאם לשחרור ממטוסי קרב מסוגים שונים. לפצצה יכולת להשמיד מטרות נעות והיא מצויידת בביות מכ"ם, אינפרה אדום, מצלמת הדמייה והנחייה אינרציאלית.   

בדרישת התפקיד למנהל פרויקט נרשם: ״הובלת תכן לווין ויזינטי״. ייתכן והמטרה היא לפתח מטע״ד או לווין שלם לשוק הלווינים הקטנים. עם זאת, עולה השאלה מאיפה רפאל תביא את ההשקעה הדרושה להכנס לשוק זה יואב הר אבן, מנכ״ל רפאל. צילום: רפאל מודעה שפרסמה רפאל ברשת החברתית לינקאדין חושפת, ככל הנראה, את כוונת החברה להתחרות בתחום לוויני התצפית. אזכיר כי רפאל כבר פועלת בתחום החלל, אך בעיקר סביב מנועים ללוויינים ולפני מספר שנים זכתה בפרויקט של משרד הביטחון לבניית שני לווינים (מסווגים).  בדרישת התפקיד למנהל פרויקט נרשם: ״הובלת תכן לווין ויזינטי. קביעת נקודת העבודה המערכתית. הובלה מקצועית של כלל המובילים ההנדסיים בפרויקט. עבודה צמודה עם צוות המטעד האלקטרואופטי. עבודה מתואמת עם הצוות העסקי לאפיון המוצר והתאמתו לשוק. ״[...] ידע בהנדסת לוויין – יתרון. היכרות עם תפעול לוויין – יתרון. היכרות עם השימוש המבצעי במידע ויזינטי לצרכי מודיעין – יתרון. הזדמנות להיות חלק משמעותי בתכנית גדולה, מרתקת, חדשנית ודינאמית של פרויקט לווייני חללי.״  אזכיר כי בישראל פועלות מספר חברות בתחום הלווינים האלקטרואופטיים, ביניהן תעשייה אווירית ו-ISI. אלביט שיחקה ברעיון בעבר אך לא נכנסה לשוק. נראה כי ברפאל החליטו להכנס לתחום. ייתכן והמטרה היא לפתח מטע״ד או לווין שלם לשוק הלווינים הקטנים. עם זאת, עולה השאלה מאיפה רפאל תביא את ההשקעה הדרושה להכנס לשוק זה.   

בגוף הצוללת ישולבו 6 צמ"טים (צינורות שיגור טורפדו), והיא תהיה באורך של כ- 60 מטרים, יכולת פעולה בעומק 300 מטרים ותגיע למהירות של 12 קשרים על פני הים Iran’s Army Navy Force Commander | mehrnews לפני מספר ימים הכריזה איראן, באמצעות ערוץ התקשורת הממלכתי, TANSIM, על פיתוח צוללת חדשה, אשר תקרא BESAT. הצוללת פותחה עבור חיל הים הסדיר של איראן, כך הכריז מפקד חיל הים, אדמירל שהארם אירני.  הצוללת היא פיתוח משודרג של הצוללת מדגם Qaaem, תוצרת איראן, הפעילה מבצעית בחיל הים מ- 2008. צוללת זו, כמו הדגם הקודמת, בעלת יכולת שיגור טורפדו מסוגים שונים, הטלת מיקוש ימי ושיגור טילים נגד כלי שיט ואף טילי שיוט נגד מטרות יבשתיות.  מפקד חיל הים עדכן כי בניית הצוללת החדשה צפויה להתחיל בקרוב. בגוף הצוללת ישולבו 6 צמ"טים (צינורות שיגור טורפדו), והיא תהיה באורך של כ- 60 מטרים, יכולת פעולה בעומק 300 מטרים ותגיע למהירות של 12 קשרים על פני הים וכ- 20 קשרים מתחת לפני הים.  חיל הים האיראני הסדיר וחיל הים של משמרות המהפכה מפעילים מערך גדול של צוללות. רק בחיל הים של משמרות המהפכה פועלות כ- 30 צוללות ננס מדגם גאדיר, שעיקר פעילותן המבצעית מתרכזת במפרץ הפרסי, ומטרתן לסייע לחיל הים של משמרות המהפכה להגן על מצרי הורמוז.  חיל הים הסדיר מפעיל מערך צוללות שמטרתן לפעול בטווחים רחוקים מהחוף האיראני, בכל מרחבי הים הערבי, בואכה לים האדום, ומשימתן העיקרית היא איסוף מודיעין בטווחים רחוקים, ביצוע מבצעי מודיעין מורכבים ובעת לחימה תקיפת כלי שיט אמריקאיים רחוק מהחוף. מערך הצוללות של חיל הים הסדיר, שנבנה החל מ- 1990, כולל צוללות תקיפה רוסיות, צפון קוריאניות, סיניות ואף מייצור מקומי.  חילות הים של איראן ממלאים תפקיד מרכזי בביטחון הלאומי ובהגנה על גבולות המדינה. מערכי הצוללות הם נדבך חשוב במשימותיהם של חילות הים וביכולתם לאסוף מודיעין, לבצע מבצעים חשאיים ולבצע מהים תקיפות ארוכות טווח, לרבות נגד מטרות ביבשה. 

ריצ׳רד מור, ראש ה-MI6 (המוסד הבריטי) בכנס של מכון IISS: ״יש כאן פרדוקס, אותו אנסה להסביר בצורה מלאה יותר בהמשך דבריי. זה הולך כדלקמן: כדי להישאר בסוד, נצטרך להיות פתוחים יותר״ https://youtu.be/GDGV7LScLp0 ״זה עדיין יוצא דופן שהמחזיק בתפקיד זה נואם נאומים פומביים. זה משהו שאני רוצה לשנות, באופן מושכל, משתי סיבות״, מסביר ריצ׳רד מור, ראש ה-MI6 (המוסד הבריטי) בכנס של מכון IISS.  ״ראשית, זה חלק חשוב מהדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו אחראים, בתוך דמוקרטיה, לאופן שבו אנחנו שומרים על תמיכה ציבורית במה שאנחנו עושים, ו - אני מקווה - איך אנחנו מעוררים אנשים לרצות לבוא ולהצטרף אלינו. ״שנית, האופי המשתנה של האיומים העומדים בפנינו דורש מידה רבה יותר של פתיחות מסוכנות ביון מודרנית. יש כאן פרדוקס, אותו אנסה להסביר בצורה מלאה יותר בהמשך דבריי. זה הולך כדלקמן: כדי להישאר בסוד, נצטרך להיות פתוחים יותר. ״תמיד יהיו גבולות למה שאני יכול להגיד. MI6  הוא ארגון שעוסק בסודות. ואכן, אחת מהחובות הבודדות שצוינו על פי חוק שירותי המודיעין משנת 1994 היא לא לחשוף את המידע שלנו על בסיס לא מורשה. אבל, עם זאת, אשתף אתכם הבוקר ככל שאוכל בעבודתנו להגנה על הביטחון, וקידום האינטרסים והערכים, של הממלכה המאוחדת.״  צפו בהרצאה המלאה:         

משה ליפסקר, מנכ״ל אימפרבה - ישראל מדבר על השנה שהסתיימה. ״הקורונה האיצה את המעבר לענן. הענן הוא הפרימיטר החדש״  משה ליפסקר. צילום: אימפרבה שנת 2021 עומדת לקראת סיום וגילוי הזן החדש של נגיף הקורונה, האומיקרון, שם את הפנס שוב תחת השאלה כיצד השפיעה המגיפה על שוק הסייבר בשנה החולפת. ״הקורונה היא זרז תהליכים״, אומר משה ליפסקר, מנכ״ל ישראל בחברת הסייבר אימפרבה בראיון לישראל דיפנס.  ״היציאה מגבולות הפרימטר של הארגון והעבודה מהבית היו קיימים לפני הקורונה, אך תהליכים אלו הואצו בשנתיים האחרונות. אנחנו באמצע תהליך שמאפיין כמעט כל חברה עסקית או ממשלתית - מעבר לעולם דיגיטלי. תהליכים אלו הואצו ופותחים הזדמנויות לתוקפים.״  הנגיף והענן  ליפסקר טוען שבעוד הארגונים הגדולים משקיעים הרבה באבטחת מידע, הארגונים הקטנים או הבינוניים מוגנים פחות. ״אין עליהם רגולציה. אם לוקחים בחשבון את גידול משטח התקיפה בגלל הקורונה, זה פתח לתוקפים.״ יש לזכור כי ארגונים קטנים יכולים להוות ״דלת כניסה״ לארגונים גדולים יותר במה שקרוי בעגה המקצועית תקיפות שרשרת אספקה.  מגמה נוספת עליה מצביע ליפסקר היא המעבר של ארגונים לשימוש בענן ציבורי. ״אם פעם הייתה מגמה מ-On-Prem ל-SaaS, היום רואים מגמה של מעבר חברות לענן ציבורי. רואים יותר שימוש ביישומים שנבנו לענן (Cloud Native)״, מסביר ליפסקר. הענן הפך להיות הפרימיטר החדש.״  מה המגמות לשנת 2022?  ״נמשיך לראות מגמות כמו Shadow IT ומעבר לענן. בעקבות המגמות הללו אנחנו משקיעים בשנה וחצי האחרונות באיחוד המנועים שלנו לפלטפורמה אחודה ופתוחה. הפלטפורמה יכולה להתחבר לאפליקציות צד ג׳ ובכך לתמוך במערך הגנה אינטגרטיבי המורכב ממספר רב של שכבות הגנה״, אומר ליפסקר.  ״אנחנו רוצים להיות הפלטפורמה אליה זורם המידע מהסנסורים ברשת הארגון. יש לנו מנועי ניתוח מידע ואכיפה מתקדמים שיכולים לאבחן את המתקפות ולעצור אותן. בין שהן מתרחשות בענן או ב-On-Prem. גם תחום ה-Cloud Security Posture Management רואה רק חלק מהתהליך שמתרחש בענן. העתיד טמון בחיבורים בין פתרונות. אין צורך שכל ספק פתרונות ימציא את הגלגל. ״אנחנו כל הזמן מחפשים פתרונות שישלימו את המטריצה שלנו. רכשנו השנה את ​​CloudVector שמספקת הגנה על API. אנחנו גם מסתכלים על עולם הקוברנטיס והקונטיינרים. אלו הטכנולוגיות הכי עדכניות בעולם הענן. הכיוון שלנו הוא לחבר בין העולמות באמצעות הפלטפורמה שלנו. במציאות, ארגונים לא נעים ביום אחד לענן. לוקח להם זמן ויש תקופה של ׳גם וגם׳. לכן, נדרש פתרון שרואה את כל השרשרת. ה-On-Prem, SaaS ועד ה-Cloud Native.״ 

תאֿ״ל (מיל) יאיר כהן, לשעבר מפקד 8200 כתב על הספר: ״הספר בלא ספק יעשיר ואף יחדש לאלו העוסקים בתחום״. אביתר מתניה ועמיר רפפורט | הוצאת כנרת, זמורה, דביר | 240 עמודים | תשפ"א 2021    תמונה: סייברטק מדוע ספרם החדש והמחדש של פרופסור אביתר מתניה והעיתונאי והיזם עמיר רפפורט כה חשוב לא רק לאלו העוסקים בתחום, אלא גם לאלו הרחוקים ממנו? התשובה לשאלה זו אולי טמונה בדבריו של ליאון טרוצקי על "המלחמה" בתחילת המאה הקודמת: "אתם אולי אינכם מתעניינים במלחמה, אבל המלחמה כבר תתעניין בכם!" כשבוחנים בפרספקטיבה היסטורית את המאה שחלפה, ניתן לראות עד כמה החיזיון הזה התממש במדויק, למרבה הצער, שכן המלחמה "התעניינה" ונגעה בכל מקום ובכל אדם עלי אדמות. היסק זהה ניתן להקיש היום גם על הסייבר: אתם אולי לא מתעניינים בסייבר, אך היו בטוחים שהסייבר מתעניין בכם! אין לאיש אפוא הפריבילגיה ליהנות מתוצרי הסייבר ובד בבד להתעלם מהשלכותיו המוחשיות האחרות, הישירות והעקיפות, כמוצג וכמפורט בספר. מתי התרחש המפץ הגדול של תחילת עידן הסייבר, שואלים כותבי הספר, ובצדק הם נמנעים מלהצביע על מועד מדויק ואירוע ארכימדי אחד. כמו בשתי המהפכות שקדמו לו, החקלאית והתעשייתית, מדובר בתהליך הדרגתי. ואולם לעומתן המהפך של הסייבר גדול מהן לאין שיעור בעוצמת היקפו ומהירות התרחשותו. כותבי ספרות המדע הבדיוני בשנות השמונים של המאה העשרים היו הראשונים שטבעו את המונח "סייבר ספייס", המתאר עולם דמיוני מרושת ומתוקשר ברשת עולמית. איש מהם, ואיתם מומחי הביטחון, המודיעין, האקדמיה, הטכנולוגיה והעסקים, לא העלה בדמיונו שבסוף שנות התשעים יהיה העולם כולו מרושת ומתוקשר ברשת שכזאת עם מגוון אינסופי של אפשרויות יישומיות. החיזיון הדמיוני היה למציאות. הם לא שיערו מציאות כזאת, למרות שמזה עשור כבר פעלה רשת אינטרנאטית  (ארפאנאט), כבר נוצרו פורמט הדואר האלקטרוני ופרוטוקולי שיחה ברשת, ואפילו הושק מחשב אישי ראשון לתפוצה רחבה. כיום הסייבר הוא אולי הגורם המשפיע ביותר לחיוב ולשלילה על חיינו כפרטים, כחברה וכמדינה ובמידה רבה משפיע גם על היחסים בין המדינות.  מרחב הסייבר, כמו שתי המהפכות שקדמו לו, יצר תופעות חדשות שלא היו קודם לכן, ודברים רבים בהכרח השתנו: התקשורת האישית, ההתנהלות המקצועית, הלימודית, התעסוקתית, הביורוקרטית, הפיננסית, המסחרית, הבריאותית, הפוליטית, התקשורתית, וכמובן גם הביטחונית והצבאית. בד בבד עם יתרונותיו של הסייבר בכל תחומי החיים, כך גם גדולים הסיכונים שמקורם בפשיעת הסייבר ובאיומים שהוא מייצר על הביטחון האישי, המדינתי והעולמי. במישור האזרחי יעד הפגיעה העיקרי של נשק הסייבר הן התשתיות החיוניות. המרחב הקיברנטי הוא עצמו תשתית חיונית, כי הוא הבסיס לכל המערכים והתשתיות החיוניות במדינה. תשתית מוגדרת חיונית אם פגיעה בה עלולה לגרום למשבר כלכלי וחברתי בעל השלכות פוליטיות, אסטרטגיות וביטחוניות, שיערער את אושיות המדינה והיציבות העולמית. מדי יום אנו עדים לתקיפות חוזרות ונשנות שמטרתן גניבת מידע מכל סוג, שוד פיננסי בהיקפים עצומים, גניבת קניין רוחני, פגיעה בתשתיות חשמל, גז, מים, תקשורת ומחשוב וחדירה גסה לנתונים חסויים ואינטימיים של מדינות, גופים ואנשים. הסייבר גם מחדד את המרכיב הא-סימטרי, שלפיו גורם שולי מבחינת כוחו האמיתי עלול להשיג פגיעה קריטית בגורם רב-עוצמה. העולם הנאור עומד לפני אינטרנציונל חשוך של ארגוני טרור ופשע ומדינות, שהחוק והנורמה הבינלאומיים אינם קיימים בעבורם, ואליהם חוברים האקרים בלתי מרוסנים המונעים מאינספור אינטרסים. המורכבות בהתמודדות עם הסייבר מקורה בקושי שבזיהוי חד-ערכי של הגורם התוקף שיכול להסתוות מאחורי שרתים של מדינות רבות. ומכאן "הפיתוי" לפעול בנשק הסייבר גם במצב מוצהר של אי-לחימה בין מדינות. ההתפרצות העצומה והמהירה של הסייבר ההתקפי על כל סוגיו מצאה עולם בלתי מוגן, שהסתמך על אמצעי אבטחה מוגבלים ללא תפיסת הגנת סייבר כוללת ברמה הארגונית והמדינתית.  לפערים האלו נכנסה במלוא העוצמה מדינת ישראל, שבה היו כוח האדם המקצועי והתשתית הטכנולוגית של אבטחת הסייבר. הבנה ראויה לציון ושבח של הנהגת המדינה בראשות ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הביאה לגיבוש אסטרטגיה מדינתית כוללת בהובלת פרופסור יצחק בן ישראל. אסטרטגיה זו הביאה לידי הקמת מערך סייבר לאומי, קביעת תיחומים וחלוקת אחריות בין הגופים השונים, גיבוש מתודולוגי ומעשי של תפיסת הגנה והתקפה בסייבר ומינוף היכולות באקדמיה, בתעשייה הביטחונית ובהייטק הישראלי הן לצרכים פנימיים הן כמנוע צמיחה כלכלי. אין מתאימים יותר לתאר את סיפור הסייבר כפרופסור אביתר מתניה, שייסד, ניהל ועמד בראש מערך הסייבר הלאומי ועימו עמיר רפפורט, שסיקר את התחום מראשיתו כפובליציסט וכמייסד כנסי הסייבר בהשתתפות מיטב המומחים בארץ ובעולם, הספר בלא ספק יעשיר ואף יחדש לאלו העוסקים בתחום ובה בעת יהיה נהיר ואטרקטיבי גם למי שאינו בקי בו. לא מומלץ אפוא לאיש להתעלם מהסייבר, שכאמור, נוגע ומתעניין בכולנו לטוב וחלילה גם לרע. פורסם לראשונה בביטאון המרכז למורשת המודיעין, המל״מ. 

הגיוס, המאסיבי יש לומר, של דוברי מנדרינית לשירותי המודיעין בבריטניה, החל לאחר שראש ה- GCHQ הכריז שבריטניה נמצאת במירוץ "חימוש" של עליונות סייבר מול סין Richard Moore | ChiefMI6 | https://twitter.com/IISS_org/status/1465765072555458567?s=20 כמענה לריגול הסיני ותקיפות הסייבר הסיניות בבריטניה, החל שירותי המודיעין הבריטים, ה- MI5 (המקביל לשב"כ), ה- MI6 (המקביל למוסד), וה- GCHQ (המקביל ל- 8200) לגייס לשורותיהם קציני מודיעין ואנשי מבצעים דוברי מנדרינית.  שירותי המודיעין הבריטיים תרים אחר דוברי מנדרינית מתרבויות שונות ומלאומים שונים, לאו דווקא מסין. לאור מאות מקרים (למעלה מ- 600 מקרים), בעשור האחרון, בהם באירופה ובארצות הברית נתפסו סוכנים אשר הופעלו על ידי המודיעין הסיני, רובם ככולם ממוצא סיני, אין התעקשות כי המועמדים להיות קציני מודיעין חדשים בשירותי המודיעין הבריטיים יהיו ממוצא סיני.  הגיוס, המאסיבי יש לומר, של דוברי מנדרינית לשירותי המודיעין בבריטניה, החל לאחר שראש ה- GCHQ הכריז שבריטניה נמצאת במירוץ "חימוש" של עליונות סייבר מול סין, והאיום הסיני הוא מהחמורים אותה ידעה בריטניה. האיום הסיני על פי דבריו של ראש הארגון פוגע בביטחון הלאומי הבריטי.  לדבריו של ראש ה- GCHQ יכולותיה של סין במרחב הסייבר, מאפשרות לה כיום פוטנציאלית, לשלוט בכל המרחב הקיברנטי כמעצמה הקיברנטית הגדולה בעולם.  הדאגה בבריטניה, במדינות אירופה ובארצות הברית, מיכולותיה של סין בהיבטי איסוף המודיעין ותקיפות הסייבר, הולכת וצוברת תאוצה, ואלו מנסים לנטרל את מאמצי הריגול הסיניים בכל דרך אפשרית. 

כך על פי דו״ח התעסוקה הרבעוני של Ourcrowd. המשרות הכי מבוקשות נמצאות בתחומי הנדסת תוכנה, מכירות ופיתוח עסקי. לראשונה, מרבית החברות צופות האטה בגיוס עובדים ב-2022 BIGSTOCK/Copyright: berezko פלטפורמת ההשקעות OurCrowd פרסמה את דו"ח התעסוקה הרבעוני שלה לענף ההייטק בישראל המצביע על מגמות מרכזיות בשוק. הנתונים מבוססים על משרות חדשות שפרסמו 152 חברות פורטפוליו של OurCrowd המעסיקות אלפי אנשי מקצוע בתחומי ההייטק בישראל ובארה"ב. הדו"ח חושף כי ההייטק הישראלי ממשיך לשעוט קדימה לצמיחה מהירה, הנובעת הן מהביקושים לפתרונות דיגיטליים והן מהחזרה לעבודה מלאה במתכונת היברידית. אחד המדדים המרכזיים המעידים על כך הוא מספר המשרות המוצעות שגדל ב-244% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (מ-1,024 משרות ל-3,528 משרות עתה). ברבעון זה מספר החברות המגייסות גדל מ-148 ברבעון הקודם ל-152 ברבעון השלישי של 2020. בחישוב יומי נרשמה צמיחה של 51% במספר המשרות החדשות וברבעון זה התפרסמו מידי יום 47 משרות חדש לעומת 31 ברבעון השני של 2021.    יתרה מזאת, 65% מהחברות מעידות כי הן מגייסות ברבעון השלישי יותר עובדים מאשר ברבעון המקביל של שנת 2020, 5% מגייסות פחות עובדים ו-30% מגייסות מספר דומה של עובדים. לאור המגמות הללו' אין זה מפתיע שיותר משני שליש מהחברות (78%) סבורות שכיום שוק התעסוקה הוא שוק של עובדים ולא של מעסיקים, ורק 8% סבורות שהשוק הוא של המעסיקים ו-14% סבורות שהשוק מאוזן. עם זאת, על אף ההתרחבות החיובית של מספר המשרות והגיוסים בפועל, לראשונה מאז תחילת שנת 2020 מסתמנת מגמת האטה בתוכניות הגיוס של החברות. על פי הנתונים, 65% מהחברות צופות גיוסים מתונים של כוח אדם בשנת 2020, דהיינו גיוס של משרות מפתח ולא גיוס רחב מכוון צמיחה. 35% מהחברות בלבד מתכננות גיוסים אגרסיביים. נתונים אלה משקפים מגמה הפוכה לזו של הרבעון הקודם שבו 61% מהחברות תכננו גיוסים רחבים למחצית השנייה של 2021. בדומה לרבעון הקודם, הביקוש הגדול ביותר מתמקד במהנדסי תוכנה (20% מהמשרות) וכן משרות של מכירות ופיתוח עסקי (13%) וביחד הם תופסים 33% מכלל המשרות המוצעות. אחריהן באות משרות בתחום התפעול (11%) IT (10%) ומנהלי מוצר (8%). החברות מסרו נתונים על השכר שהן מציעות למנהלי מוצר. מנהל מוצר מתחיל מרוויח בין 12,000 ₪ ל-16,000 ₪ לחודש וכמחצית מהחברות ישלמו שכר אף גבוה מכך. מנהל מוצר בעל ניסיון של 3 עד 5 שנים ירוויח בין 16,000 ₪ ל-22,000 ₪ לחודש ורוב החברות (59%) מציעות אף שכר גבוה מכך. מנהל מוצר בעל ניסיון של 7 עד 10 שנים מרוויח 25,000 עד 30,000 ₪ לחודש בכשליש מהחברות ואילו כ-70% מהחברות משלמות 30,000 ₪ ומעלה. על פי המחקר84% מהחברות מיישמות כיום מודל היברידי (עלייה קלה מ-81% ברבעון הקודם) אך במקביל נרשמה עלייה גם בשיעור החברות הדורשות נוכחות מלאה במשרדים, מ-13% ברבעון הקודם ל-16% ברבעון הנוכחי. אחד הממצאים שעלו בסקר נוגע להשפעת העבודה מרחוק על נכונותן של החברות להעסיק עובדים מהפריפריה. כיום, 28% מהחברות מעידות שהן מגייסות יותר עובדים מהפריפריה  עקב הניסיון החיובי שנצבר בעבודה מרחוק במהלך הקורונה. 68% מהחברות מגייסות שיעור דומה של עובדים מהפריפריה, ורק 4% מגייסות כיום פחות עובדים מהפריפריה. 76% מהחברות ציינו שהעובדים מהפריפריה יכולים לעבוד מהיכן שהם רוצים, מודל היברידי על פי בחירתם.      ללי דוד, שותפה ב-OurCrowd, מסרה: "הממצא שמרתק בעיני במיוחד הוא הנכונות המתגברת להעסיק עובדים מהפריפריה בעקבות הניסיון הטוב המצטבר בעבודה מרחוק. למגמה הזאת יש פוטנציאל לייצר שינוי מאד משמעותי במרקם החיים בישראל ואנחנו מקווים שזו מגמה שתמשיך ותתבסס".     הכי מבוקשים: מהנדסי תוכנה, אנשי מכירות ומפתחים עסקיים מאז הקמתה בשנת 2013 גייסה פלטפורמת ההשקעות OurCrowd התחייבויות להשקעה של 1.8 מיליארד דולר במעל 280 חברות פורטפוליו ו-30 קרנות, ורשמה 50 אקזיטים, וביניהם: ההנפקות בנאסד"ק של Beyond Meat ו-Lemonade, הרכישה של Jump Bike על ידי Uber, הרכישה של Briefcam על ידי Canon, הרכישה של Argus על ידי Continental, הרכישה של Crosswise על ידי אורקל, הרכישה של Corephotonics על ידי סמסונג, והרכישה של CyberX על ידי מיקרוסופט.