המפעיל האיראני התחזה בפני רובן כיהודי המתגורר באיראן, בשם "ראמבוד נמדר". חלקן קיבלו כסף על פעולות הריגול.  צילום: שב״כ הותר לפרסום כי במסגרת חקירה משותפת של שירות הביטחון הכללי ויאחב"ל להב 433 במשטרת ישראל, נחקר בשבועות האחרונים חשד לפיו מספר אזרחיות ישראליות גויסו בידי גורמי מודיעין איראניים, לצורך ביצוע משימות בתחומי מדינת ישראל. במסגרת המעקב הממושך אחר הפעילות וחקירותיהן של החשודות, עלה כי אלה קיימו קשרים מתמשכים עם גורם מודיעין איראני. בחקירות נאספו ראיות רבות על קשרים אלה, ובהתאם הוגשו כתבי-אישום כנגד חלק מהחשודות. הפניה אל האזרחיות הישראליות נעשתה ברשת ה"פייסבוק", בידי מי שהתחזה בפני רובן כיהודי המתגורר באיראן, בשם "ראמבוד נמדר". לבקשת "ראמבוד", נמשך הקשר בינו לבין החשודות  באמצעות אפליקציית "ווטסאפ". זאת, תוך שהוא נמנע, בשיחות צ'אט מצולמות שניהל עימן, מלחשוף את פניו, בטענה שהמצלמה שברשותו מקולקלת. יודגש, שחרף חשדן של הנחקרות כי מדובר בגורם מודיעין איראני, המשיכו חלקן את הקשר עמו, הסכימו לבצע עבורו משימות שהטיל עליהן, וקיבלו ממנו כספים. יצוין כי שמות המעורבים אסורים בפרסום וזאת מתוקף החלטת בית המשפט ובהתאם לצו איסור פרסום שניתן לבקשת סניגוריהם של החשודים. חשודה ראשונה ובעלה אחת הנחקרות בפרשיה, תושבת חולון בת 40, שחשדה כי "ראמבוד" פועל מטעם שלטונות איראן וגופי המודיעין שלה, עמדה עימו בקשר כבר מספר שנים. במסגרת זאת, ביצעה החשודה עבור מפעילה האיראני משימות שונות, לרבות: צילום בסתר של שגרירות ארה"ב בתל אביב. צילום בתוך משרד הפנים בעיר מגוריה, וצילום המשרד לביטוח לאומי. העברת מידע על סידורי אבטחה וצילום קניון בחולון. בחקירה עלה שבעלה של החשודה, היה מודע לקשריה עם "ראמבוד", ואף שוחח בעצמו עם "ראמבוד", למרות שחשד כי מדובר בגורם מודיעין איראני. החשוד אף סייע לאשתו בביצוע אחת ממשימותיה עבור "ראמבוד", בכך שהסיעה לצלם את שגרירות ארה"ב בתל-אביב.   במסגרת הקשר עם "ראמבוד", התבקשה החשודה לכוון את בנה, אשר עמד בפני גיוס לצה"ל, לשירות באגף המודיעין בצה"ל ובתוך כך, ובתיווכה, שוחח "ראמבוד" באמצעות הטלפון עם הבן על מנת לחוות דעתו על רמת השפה הפרסית שלו (ומבלי שהאחרון מודע להקשר הדברים). עוד עלה כי החשודה הונחתה על ידי "ראמבוד" לאסוף מודיעין אודות בכירים במערכת הביטחון. חשודה שנייה עצורה נוספת, שעלתה אף היא במסגרת החקירה היא תושבת בית שמש בת 57, שעמדה בקשר עם "ראמבוד" במשך למעלה מארבע שנים, במהלכן ביצעה לבקשתו משימות שונות וקיבלה, במספר מועדים, סכום כולל של כ-5,000 דולרים. פעולות שביצעה החשודה במסגרת קשרי ההפעלה, ולבקשת "ראמבוד".  ניסיון לכוון את בנה לשירות בחיל מודיעין, העברת תיעוד צבאי (חוגר ודסקית) של בנה למפעיל, כמו גם צילומים וסרטונים מטקס צבאי מגיוסו של בנה. הקמת מועדון של יוצאי איראן בבית שמש, במסגרת פעילות "קרן מיראז'", והעברת פרטי הישראלים הפעילים בסניף, תמונות וסרטונים מפגישות המועדון ותמונות המשתתפות בפעילות. צילומים של הקלפי, במהלך הבחירות לכנסת ה-23. ניסיון לצלם את השגרירות האמריקאית בירושלים, שלא צלח בשל עיכובה בידי מאבטחי המקום. רכישת אמצעים אלקטרונים והתקנת מצלמה נסתרת בחדר עיסויים בביתה. הוכוונה להתקרב לחברת-כנסת, ביצעה מהלכים פעילים לטובת חיזוק הקשר עם חברת הכנסת והעבירה מידע על הקשר ביניהן. התבקשה לבצע משימות נוספות, דוגמת קניית מחשב וטלפון-נייד ופתיחת בית עסק. חשודה שלישית תושבת כפר סבא בת 47, עלתה בחקירה כמי שהעבירה לחשודה השניה, בשתי הזדמנויות שונות כספים מ"ראמבוד". הכספים נתקבלו באמצעות קרובת משפחתה שהגיעה מאיראן לביקור בישראל, וכן במסגרת פגישה עם שליח מטעמו של "ראמבוד" בתורכיה. חשודה רביעית בת 50 תושבת ירושלים, עמדה בקשר עם "ראמבוד " במשך כשנה וחצי עד למעצרה. במסגרת הקשר העביר לה 1,240 דולרים אוסטרליים, קיבל ממנה פרטי מידע שונים, וביקש להשתתף עימה במיזמים עסקיים ומיזמי צדקה בישראל, אותם יממן. במהלך החודש האחרון, הגישה פרקליטות מחוז ירושלים לבית המשפט המחוזי בירושלים, כתבי אישום חמורים כנגד המעורבים. גורם בכיר בשב"כ: מדובר בפרשייה חמורה, בה נחשפה וסוכלה כוונה להקים רשת ריגול עבור איראן, שפעלה בתחומי מדינת ישראל. במקרה זה, אנו עדים לניסיונות ריגול בתחומי ישראל, באמצעות פניה בכיסוי "תמים" לישראליות ודרדורן לקשר ממושך. זאת, חרף חשדן של הנחקרות כי מדובר בגורם מודיעין איראני, ונוכח בחירתן להמשיך עימו את הקשר ואף לבצע עבורו משימות. במעשיהם החמורים סיכנו המעורבים את עצמם, את בני משפחתם וכן אזרחים ישראלים תמימים, שפרטיהם הועברו למודיעין האיראני, זאת בנוסף למידע שהועבר על יעדים ישראלים ואמריקאים בישראל באופן שעלול לשמש למטרות טרור. גורמי המודיעין האיראנים עושים שימוש נרחב ברשת האינטרנט, ובעת האחרונה מזוהה עליה במספר הפניות מסוג זה לאזרחים ישראלים. זאת, לצורך איסוף מידע שעלול לסייע לאיראן במאבקה נגד ישראל, העברת הנחיות לביצוע משימות ואף "משיכת" ישראלים לחו"ל במטרה לפגוע בהם.

במסגרת המבצע הושמדו עשרות חממות סמים פעילות, שהכילו סמים בשווי של עשרות מיליוני שקלים צילום: דובר צה״ל  מבצע מקיף להשמדת חממות סמים בשטחי האש השבוע (9.1.22) משטרת ישראל, הסיירת הירוקה וצה"ל יצאו למבצע משותף ורחב היקף להשמדת חממות סמים בשטחי אש במספר מוקדים ברחבי מחנות צה״ל בדרום. במסגרת המבצע הושמדו עשרות חממות סמים פעילות, שהכילו סמים בשווי של עשרות מיליוני שקלים. המבצע מצטרף למאמץ ממושך ומשותף לסדרת מבצעיים להשמדת חממות הסמים בשטחי האש במסגרתם הושמדו בשנת 2021 חממות סמים בשווי מעל מיליון ש״ח.                                                                                                                                        מדבריו של מפקד מרחב דרום בסיירת ירוקה, אוהד יהלומי: ״מדובר בפעילות עבריינית של גידול סמים בשטחי שמורות טבע, בשטחי אש. מדובר בתפיסת שטח לא חוקית וגידול לא חוקי אחד ממחוללי הפשיעה בדרום. עשרות חממות מפונות כל שבוע מעל 2 מילון שתילים הושמדו בתקופה זאת ומעל 2000 חממות בשטחי הדרום על ידי הסיירת הירוקה.״ מדבריו של רב-פקד ארקדי שוסטר, מפקד יס״מ נגב אשר הובילו את הפעילות: ״משטרת ישראל מנהלת מאבק נחוש בנגע הסמים המסוכנים במיקוד אכיפה לעבירות הסחר, ההפצה והגידול. פעילות זו הנה נגזרת ממכלול פעילויות בהן גם השמדה בו במקום של גידולי מריחואנה המאותרים באזור הנגב ובשטחי האש״. מדבריו של אל״מ נתי קרן, סגן מפקד מל״י, אחד מהמוקדים בהם בוצע המבצע: ״אנחנו מבינים את חשיבות הנושא, משקיעים בכך מאמצים רבים ומקדישים לכך כוחות ומשאבים. נמשיך לעשות זאת בכל המרץ. צה״ל שם דגש גדול בנושא באמצעות סינרגיה שהוא מייצר עם הסיירת הירוקה ומשטרת ישראל. ניתן להבחין בתוצאות טובות ומרשימות בינהם מיגור של חממות סמים רבות.״

הרובה כבר נמצא בידי מספר יחידות בצבא האיטלקי כדוגמת הצנחנים, היחידה האלפינית, יחידת הלוחמה האמפיבית Lagunari וכן בידי הקומנדו הימי האיטלקי (Incursori Operational Group) והכוונה היא כעת לצייד גם יחידות רגילות ברובה צלפים זה   https://www.victrixarmaments.com/en צבא איטליה החליט לרכוש  מאות רובי צלפים חדשים מסוג סקורפיו (Scorpio) תוצרת Victrix Armaments  (חברת-בת של ברטה), שבתחילה ישמשו את הצבא יחד עם רובה הצלפים Sako TRG42 ובהמשך יחליפו אותו. האתר הספרדי Defensa.com מספר כי הרובה כבר נמצא בידי מספר יחידות בצבא האיטלקי כדוגמת הצנחנים, היחידה האלפינית, יחידת הלוחמה האמפיבית Lagunari וכן בידי הקומנדו הימי האיטלקי (Incursori Operational Group). הכוונה היא כעת לצייד גם יחידות רגילות ברובה צלפים זה. הצבא בחר בגרסה המותאמת לקליבר הפופולרי ה- Lapua Magnum338. (8.6x70 מ"מ) המסוגל לנטרל מטרות אנושיות למרחקים של כשני קילומטרים ואף יותר. ה-Scorpio משלב שלדה מודולרית חדשה הכוללת עוגנים בחזיתו להתקנת אביזרים ובחלקו העליון יש מסילת Picatinny בה ניתן לתקן כוונות אופטיות משלימות ליום וללילה, או כוונת תרמית. נקודת אחיזת הרובה, שבה ידו של היורה מאובטחת בזמן שהוא ממתין לפתוח באש, אנכית במיוחד כדי להפוך אותו לנוח יותר, ובקת הניתנת לקיפול כדי להקטין את הגודל הכללי של הרובה, יש מנח לחיים מתכוונן, פלטת קת אחורית וכן חצובה קטנה העוזרת לייצב את הרובה כולו. האיטלקים מקבלים ורסיה עם קנה 26 אינץ', אם כי סביר בהחלט שיגיע גם דגם קומפקטי יותר עם קנה 22 אינץ'. ללא הכוונת או המחסניות המכילים שבעה כדורים, הרובה שוקל כ-6.7 קילוגרם. כשהקת מקופלת, הרובה די קומפקטי כדי להקל על נשיאתו בכל סוגי התנאים והתרחישים. הוא כולל בלם לוע קדמי יעיל ומקום בו ניתן לחבר גם משתיק קול. הרובה אמור להגיע עם כוונות  Steiner 5-25x56mm, אם כי סביר להניח שייבחר דגם אחר מאותו יצרן גרמני, (שגם הוא חלק מקבוצת Beretta).

במסגרת תכנית קידום יזמות טכנולוגית של העיר באר שבע שהשיקה רשות החדשנות, אושרו תקנות של שר האוצר ושרת החדשנות למיקוד גאוגרפי בעיר באר שבע למען מינוף היזמות הטכנולוגית בעיר מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין | צילום: רשות החדשנות  ועדת הכספים אישרה את התקנות שהגישו שר האוצר ושרת החדשנות לועדה לפיהן במסלול יתאפשר מיקוד גיאוגרפי בעיר באר שבע הדורש את אישור ועדת הכספים של הכנסת. הגוף שיבחר בהליך תחרותי ימומן ב-25 מיליון שקלים. הדבר יעזור לקדם את רובע החדשנות בבאר שבע. השרה אורית פרקש הכהן: ״שמחה על אישור התקנות בועדת הכספים. עוד צעד חשוב לחיבור הצלחת ההייטק לפריפריה הישראלית. הרובע יעזור לקדם יזמות טכנולוגית ויגדיל את מספר חברות ההזנק באזור. ״במשבר כוח האדם שהייטק מצוי בו היום, טמונה גם הזדמנות חברתית. הגדלת תעשיית ההייטק מעבר לגבולות הגזרה הקיימים, לאוכלוסיות נוספות ולאזורים נוספים, כך פעלנו היום. מברכת את רשות החדשנות על העשייה החשובה.״ סמנכלית הזנק ברשות החדשנות, אניה אלדן: "התוכנית תתמקד בתחומים טכנולוגיים בעלי פוטנציאל צמיחה משמעותי, ובהם סייבר, דור חמישי (5G), בריאות, תעשייה, קיימות ועוד. כמו כן, התוכנית תתמקד בחיזוק הקהילה היזמית בבאר שבע. ״מטרותיה של התוכנית הן להביא בין השאר לגידול במספר חברות ההזנק ומספר המועסקים בהן במרחב באר שבע, גידול בפעילות מרכזי מו"פ וחדשנות של חברות טכנולוגיות מבוססות, גידול מרכזי הידע והחדשנות בעיר, גידול מספר חברות הטכנולוגיה בעיר שמעסקיות 100 עובדים לפחות, גידול מספר היזמים באוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג, עידוד יזמים טכנולוגיים והקמת חברות הזנק בעיר".

האיומים על הרשת החברתית עלו במהלך 2021 ועולים כעת שוב. המטרה היא לגרום לטלגרם לשתף פעולה עם השלטון הגרמני, כולל שירות לקוחות למשתמשים  Nancy Faeser is Federal Minister the Interior and Community | Foto: Peter Jülich | https://www.bundesregierung.de על פי דיווח של RamEliBrandts,  ״שר הפנים של גרמניה, ננסי פאסר, אומרת כי טלגרם, התוכנה לשליחת מסרים מיידיים בהצפנה, עלולה להסגר אם תמשיך להפר את החוק הגרמני״, כך לפי הדיווח.  ״לדבריה, גרמניה דנה עם חברות אחרות באיחוד האירופי, לגבי רגולציה של טלגרם. דבריה נאמרו בריאיון לשבועון הגרמני די צייט, היוצא לאור בהמבורג.״  המאבק של הממשל הגרמני ברשת החברתית אינו חדש. בחודש יוני 2021 פורסם באתר euronews, כי הרשויות בגרמניה פתחו בהליכים נגד אפליקציית טלגרם. הפעולה עלולה להביא את מפעילי האפליקציה לקנסות בגין אי ציות לחוקים המחייבים אתרי מדיה חברתית לשלוט על פעולות המשתמשים שלהם. כלי תקשורת בגרמניה דיווחו כי טלגרם הגיעה לסף שבו היא תטופל כעת כמו פייסבוק, טוויטר ו-TikTok בכל הקשור לשיתוף פעולה עם הרשויות. אז, הצהיר משרד המשפטים במדינה כי כתב למפעילי טלגרם באיחוד האמירויות הערביות על כישלונה לספק ערוץ להעלאת תלונות והצבת איש קשר בגרמניה. איומים על טלגרם בגרמניה עלו חצי אחרי שוב, בדצמבר 2021. כעת הם עולים שוב.   

טילים אלו מיועדים לשימוש על ידי 2 גדודי סיור וחי"ר של הצבא צילום: רפאל  מנהל הרכש הצבאי במשרד ההגנה הדני הודיע לאחרונה כי הצבא השלים אימונים ראשונים במערכות טילי הנ"ט החדשות של הצבא, ספייק LR2. יוזכר, כי בחודש מרץ 2021 דווח באתר "ישראלדיפנס" כי דנמרק רכשה טילים מסוג זה מחברת יורוספייק (Eurospike) עבור שני גדודי סיור וחי"ר של הצבא הדני. על פי ההודעה, מערכות הטילים יוכנסו לצבא במהלך שנת 2022 ויוצבו בחטיבת הסיור ה-1 ובגדוד החי"ר הקל 13 מחטיבה 2. חלק מהמערכות יהיו בגרסה קרקעית וחלק מהן יהיו רכובות על כלי רכב. גרסת המערכות רכובות-רכבים תסופק רק לאחר שנת 2022. האימונים נערכו על ידי מנהל הרכש בסיוע גדוד ארטילריה מספר 2 והתבססו בעיקר על תרגול הדמיות באמצעות ובתוך מתקן אימונים פנימי.  

טוקאייב, בן 68, הוא שהזמין בשבוע שעבר כוח של ארגון הביטחון המזרח אירופי CSTO בעת ההפגנות ההמוניות. פוטין: הכוח היה חיוני כדי להגן על קזחסטאן http://kremlin.ru יחידות צבא בהובלת צבא רוסיה ייצאו מקזחסטאן ביומיים הקרובים אחרי השלמת משימתם לייצב את המצב במדינה אחרי הפגנות ומהומות, כך הודיע הנשיא קאסים ג'ומארט טוקאייב בפרלמנט בנור סולטאן. טוקאייב הודיע על מינוי ראש ממשלה חדש, עליאן סמאילוב, ועל כמה צעדים ממשלתיים כמו הטלת מיסים על מגזר המכרות, שיפור מצב הבריאות ומניע רכש ממשלתי מיותר.  טוקאייב, בן 68, הוא שהזמין בשבוע שעבר כוח של ארגון הביטחון המזרח אירופי CSTO בעת ההפגנות ההמוניות. תוך זמן קצר נחתו במדינה 2,030 חיילים מכמה  מדינות בפיקוד רוסי וכן 250 כלי רכב. טוקאייב גם זה שהודיע כי המשימה הושלמה, והכוחות יחזרו הביתה עוד השבוע. נשיא רוסיה פוטין אמר שמשלוח הכוח היה חיוני כדי להגן על קזחסטאן "מפני ניסיון הפיכה ביוזמת טרוריסטים זרים". בשבועיים שחלפו נעצרו במדינה (19 מיליון תושבים) כעשרת אלפים איש. 

ראש זירת עורף באגף המבצעים בצה"ל: ״לא מכיר ישוב שבו פורקו כיתות או חוליות כוננות.״ יו"ר הוועדה: ״אני מבקש כי תדווחו לוועדה דיווח מלא עוד שבועיים מאיפה נלקחו נשקים, מדוע ומה הלו"ז להחזרתם״ דוברות הכנסת - דני שם טוב ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, קיימה אתמול (ג') דיון על עבודת המטה בנושא כיתות הכוננות. ועדת החוץ והביטחון עוסקת, כבר משנת 2018, בכוונת מערכת הביטחון לסגור או לצמצם את פעילותן של כיתות הכוננות במרחב התפר, עוטף עזה, גבול לבנון, רמת הגולן ואיו"ש. במהלך בחינת הנושא הבהירה הוועדה לכל העוסקים במלאכה כי עד שלא תושלם עבודת המטה של המטה לביטחון לאומי (מל"ל) בנושא, וזו תוצג בפני חברי הוועדה, אין ליזום מהלך חד צדדי בשטח שבפועל יסגור את כיתות הכוננות. טליה לנקרי, ראש אגף לוחמה בטרור, ביטחון פנים ועורף במל"ל אמרה לחברי הוועדה כי מסיבות שונות עבודת המטה הייתה מוקפאת זמן רב, אך נפתחה מחדש לפני כחודשיים מפאת חשיבותה. לנקרי: צה"ל הוא אחראי לסווג את הישובים, על פי רמת האיום עליהם, הנקבעת לאור הערכת המצב, המשקללת גם את הכוחות הקיימים, אמצעי הביטחון הקיימים בישוב ועוד. לא נכון לערער על הקביעה המקצועית של צה"ל לגבי סיווג האיום. מרגע שנקבע ליישוב סיווג לפי רמת איום, מוגדרת לו חבילת האמצעים, מרכיבי הביטחון, שהוא זכאי – הן ברמת התשתיות (מצלמות, גדר וכו') והן ברמת סד"כ (רבש"צ, כיתת כוננות וכו'). פער משמעותי שעלה בעבדות המטה הוא גבולות הגזרה בין צה"ל למשטרת ישראל לגבי אחריות על היישובים, ולא הצלחנו להגיע לסיכום בנושא הזה למרות מספר ניסיונות – אך בכל מקרה זה לא אמור לעניין או להשפיע על האזרח ביישוב. אנחנו מנחים את הגופים לספק את מרכיבי הביטחון הדרושים לפי סיווג היישוב ללא קשר לגוף האחראי. בדיונים אצלי עלה שבמשרד הביטחון מכירים את הנושא עד רמת שר הביטחון, אבל במשטרה זה עד רמת ראש אגף המבצעים, והשר והמפכ"ל לא מכירים את הנושא, מה שאומר שאין בכלל החלטות מדיניות וזו גם בעיה. צה"ל אומר שהוא לא מכיר שיש פערי נשקים – היו ישובים שאסף מהם אבל החזיר – ואם יש פער הוא ייסגר, כי הם לא חולקים על החשיבות. במשטרה ומג"ב אומרים שיש ישובים שצה"ל לקח מהם נשקים, ואף העביר אליהם אחריות, ויש פערים – ולכן סיכמתי שבעוד שבועיים אקיים סיור שטח משותף לכולם לבחון את המצב ולפתור את הפערים ככל שקיימים. כמובן שצריך גם לקחת בחשבון את נושא התקציב, וכל אספקת כוחות ואמצעים היא תלוית תקציב מוקצה לעניין. הכל יוצג לוועדה כמקשה אחת לאחר סיום עבודת המטה ביוני 2022, אחרי שכל הגופים יחתמו על הדברים. סא"ל עמירם מלכא, ראש זירת עורף באגף המבצעים בצה"ל אמר לחברי הוועדה כי תיקוף סיווג היישובים מתבצע אחת לשנה, וכיום יש 414 ישובים בסיווגים שונים של איום, ויש סדר עדיפות מטכ"לי להשקעה בהם, הנגזר מההתפתחויות בזירת המלחמה, תרחיש הייחוס, הערכת המצב השנתית שקובע אגף המודיעין, ותמונת המצב של הגנת היישוב הקיימת. ח"כ צבי האוזר: הדיון הוא על כך שקיבלנו תלונות על פירוק כיתות הכוננות, למרות שלא הושלמה עבודת המטה ולמרות הנחיית הוועדה המפורשת בעניין זה לאורך השנים האחרונות. האם ב-414 הישובים האלה נשארו כיתות כוננות? סא"ל מלכא: הכשירות של כיתת הכוננות היא דיפרנציאלית בהתאם לצורך המבצעי. הייתה תקופה בה הייתה מגמה של החזרת נשקים, בעיקר באיו"ש, ואחרי בקשה מפורשות הם הוחזרו ואני לא מכיר ישוב שלא הוחזרו לו. אני גם לא מכיר ישוב שבו פורקו כיתות או חוליות כוננות. לנקרי: אני מסכימה שצריך לוודא שהנחיית הוועדה מומשה ולדווח לוועדה בהתאם, אבל אם נעשתה הערכת מצב עדכנית, וצה"ל החליט שאין צורך, אז הוא מוריד וזה תפקידו. הוועדה שמעה מספר רבש"צים בישובים בקו התפר וברמת הגולן, אשר סיפרו על המצב בישובים מבחינת כיתת הכוננות והנשקים. צחי בוחניק, מהישוב בני יהודה ברמת הגולן, אמר לחברי הוועדה כי הנשקים של הישוב נאספו עוד בינואר 2021, וכי בשביל לקבל נשקים הם נדרשים לנסוע לבסיס מרחק שעה וחצי נסיעה. עוד אמר בוחניק: אם הצבא מחליט שבישוב ברמת הגולן אין צורך בכיתת כוננות, אז תחליטו, תגידו ותמצאו דרך אחרת להגן עליהם. בפועל אין פה כיתת כוננות, אבל המדינה מתייחסת לזה כאילו יש, וזה הכי גרוע, כי אף אחד לא נערך לתת פה מענה לאירוע. סא"ל מלכא: אני מחויב כלפי הוועדה לעשות את הבדיקה אם איפה ומתי פורקו כיתות ונלקחו נשקים, אל מול התמונה שאני קיבלתי בהכנה לדיון. אני מאמין למי שאומר שלקחו נשקים אבל לא מכיר את זה ברמת המטה הכללי, ולבקשת הוועדה מן הסתם ננחה להחזיר את הנשקים, אם נבין שזה אכן המצב. אבקש לחזור לוועדה ולפרט לגבי כל ישוב מדוע הצבא סבור שיש לקחת או לא לקחת ממנו. ח"כ האוזר: כל הנושא הזה היה כבר בשיח עימנו לפני שנתיים, ואתם סיכמתם איתנו שעוצרים את הכל עד לסיום תהליך העיגון והסידור, אבל למרות זאת כן המשיכו את פירוק הכיתות, ואת זה אני לא מוכן לקבל. קבענו עיקרון, שלא מפרקים כוחות עד שלא רואים את התמונה הכוללת והנה יש עדויות שזה בדיוק מה שעשו. זו פגיעה גם בביטחון ובטח בתחושת הביטחון של התושבים, ומדובר פה בתקציבים שהם עלות שולית יחסית לתקציב הביטחון.  אני מבקש לגלגל את הגלגל אחורה ולבנות מחדש את הכיתות עד לסיום עבודת המטה. ח"כ נירה שפק: הוועדה רואה בכיתת הכוננות לבנת יסוד בהגנת היסוד, ואין מה לערבב את נושא כוחות שנמצאים בתוך הישוב, לבין כוחות חיצוניים שיכולים להגיע אליו להתערבות. השיח כאן מרגיש כמו תחקיר אחרי אסון, או אחרי אירוע של "כמעט ונפגע", ואולי זה רק מזל סטטיסטי שזה עוד לא קרה. ברור שמשהו כאן לא טוב, אז עוד לפני שבאים לוועדה ומדווחים – הצבא כבר יודע בטוח מאיפה נלקחו, שפשוט יישמו וייתקנו. יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם: אני מתרשם שמצד אחד נעשית עבודת מטה רצינית, ומצד שני, בפועל, המצב בשטח לא טוב. אנשים לא מבוטחים, לא מקבלים ימי מילואים על הקפצות, נשקים נאספו וצריכים לנסוע מרחקים אבסורדים לקבל נשק, לתגובה לאירוע מיידי. אני מבקש כי תדווחו לוועדה דיווח מלא עוד שבועיים מאיפה נלקחו נשקים, מדוע ומה הלו"ז להחזרתם, ובהתאם לדיווח נקיים דיון נוסף בעניין. אני סבור שבמדינה המורכבת שלנו חייב להיות צוות מקומי בכל ישוב שייתן מענה לאירוע חרומי, ואולי נכון שיהיו כיתות כאלה בכל ישוב בארץ, לא רק כאלה עם איום ביטחוני. ייתכן שגם יש מקום להתחיל תהליך עבודה או חשיבה על הקמת משמר לאומי או אזרחי על בסיס אותן כיתות מכל הארץ.