מדובר בתרגיל הגדול ביותר שהתקיים בשיתוף צבא ארה״ב, בו לקחו חלק כ-6,500 מפקדים וחיילים מצבא ארה״ב | ראש המטה הכללי, רב-אלוף הרצי הלוי: "ישראל וארה״ב חולקות את אותם הערכים, צה"ל וסנטקום רואים עין בעין את האיומים האזוריים״ צילום מסך מתוך סרטון של צה״ל  תרגיל ״אלוני בזלת״ (Juniper Oak) של צה"ל עם פיקוד המרכז של צבא ארה״ב, הסתיים אתמול (ה׳). התרגיל בחן את המוכנות הישראלית-אמריקאית והעצים את הקשר המבצעי בין שני הצבאות במטרה לשפר את יכולת ההתמודדות עם איומים אזוריים. התרגיל דימה תקיפת מטרות ותרחישים מורכבים בשילוב מערכות תקשורת, פיקוד ושליטה משותפות. מדובר בתרגיל הגדול ביותר שהתקיים בשיתוף צבא ארה״ב, בו לקחו חלק כ-6,500 מפקדים וחיילים מצבא ארה״ב. בתרגיל באו לידי ביטוי חלק מהיכולות המתקדמות ביותר של הצבאות והינו הראשון בסדרת תרגילים שעתידים להתקיים בשנת 2023. התרגיל החל במטווח אווירי וימי משותף של שני הצבאות בהשתתפות ספינות טילים ומסוקי קרב, במהלכו ביצעו ירי מתואם לעבר מטרות המדמות איומים ימיים. בהמשך, תרגלו חילות האוויר תרחישים שונים בשיתוף מטוסי קרב, מטוסי תובלה ותדלוק אווירי, מסוקי חילוץ והצלה, כטמ"מים, מטוסי ביון ומפציצים אמריקאים כבדים מסוג B52 שהטילו חימוש חי בדרום הארץ.  ספינות הטילים וצוללת של זרוע הים ביצעו תמרון ימי יחד עם נושאת מטוסים ומשחתות אמריקאיות ככוח משימה משותף בעל יכולות הגנה והתקפה אל מול מגוון איומים. כמו כן, בוצע תדלוק ספינות טילים מסוג סער 5, בלב הים, על-ידי מיכלית אמריקאית, להרחבת טווחי ומרחבי הפעולה של צה״ל בשגרה ובחירום. בנוסף, התבצע תדלוק מטוסי קרב ומפציצים על ידי מטוסי תדלוק ישראליים מסוג "ראם" ומטוסי תדלוק אמריקאים כבדים מסוג KC46, מטוסי התדלוק העתידים של צה"ל. חיל האוויר הישראלי והאמריקאי תרגלו חילוץ טיס נוטש בשטח הררי ומורכב ברמת הגולן, בו חילצו האמריקאים טיס ישראלי. כוחות זרוע היבשה קיימו אימון משותף שכלל תמרון וירי של עשרות רקטות, במהלכו שוגרו רקטות ארוכות טווח ממערכת HIMARS האמריקאית וממשגרים במערך הרקטי של חיל התותחנים הישראלי. התרגיל הסתיים בתחקור ראשוני בראשות ראש המטה הכללי, רב-אלוף הרצי הלוי ומפקד סנטקום, גנרל (****) מייקל קורילה, שנערך על גבי נושאת מטוסים אמריקאית בלב הים. בתחקור השתתפו גם מפקדים מפורום המטה הכללי של צה״ל, סגן מפקד סנטקום, מפקד חיל האוויר בפיקוד המרכז של צבא ארה״ב ומפקד הצי החמישי. המפקדים תחקרו את פעילות הכוחות האוווירים, היבשתיים והימיים בתרגיל ואת מתארי האימון המשותפים. כמו כן, הוצגו יכולות מבצעיות רבות שבאו לידי ביטוי בתרגיל.  מדברי ראש המטה הכללי, רב-אלוף הרצי הלוי: "ישראל וארה״ב חולקות את אותם הערכים, צה"ל וסנטקום רואים עין בעין את האיומים האזוריים. תרגיל "אלוני בזלת" 2023 הגביר את רמת התכנון והמימוש המבצעי המשולב שלנו. ישראל יודעת איך להגן על עצמה, אבל תמיד טוב כשהשותף הטוב ביותר שלנו איתנו כדי שנלמד אחד מהשני. ״הקשר המבצעי הזה מחזק את היכולת שלנו להתמודד עם מגוון רחב של אתגרים בטחוניים באזור. אני ארצה להביע את הערכתי הרבה למפקדי וחיילי סנטקום שהיו איתנו כאן השבוע ובמיוחד לגנרל קורילה על שותפות נפלאה. היינו טובים, עכשיו אנחנו טובים יותר". מדברי מפקד סנטקום, גנרל (****) מייקל קורילה: "השותפויות האסטרטגיות שלנו באזור, הכוללות את השותפות האיתנה ארוכת השנים שלנו עם צה"ל, הן חיוניות וקריטיות לביטחון וליציבות האזורית המוצעים באמצעות רמת שותפות זו. ״במהלך חמשת הימים האחרונים, שיפרנו משמעותית את היכולת המשותפת שלנו להגיב לאיומים אזוריים צה"ל מחזיק במערכות הנשק החדשניות ביותר, פועל ברמת מקצועיות מקסימלית ובעל יכולת לחימה מהשורה הראשונה. ארה"ב מחויבת לביטחון ישראל ותומכת בבניית היתרון האיכותי של המדינה״.    

בשיח הציבורי של ימינו בישראל, שקרים ממסכים על אמיתות | האזרח נשאר בגפו לבדוק עובדות | אלו שלא עושים זאת - הופכים לחיילים בלוח שחמט main.knesset.gov.il אצל אומות העולם נוצרו, התגבשו והתפתחו מערכות משפט במשך מאות שנים. 808 שנים חלפו מאז נוסחה באנגליה המגנה כרטה בשנת 1215, המסמך הראשון המגביל את זכויות הכתר ונחשב לראשית המשפט החוקתי באנגליה. לפני 235 שנים חיברו האבות המייסדים של ארה"ב את החוקה האמריקנית, שאושרה ב-21 ביוני שנת 1788.  המשפט העברי שלנו התפתח במשך מאות רבות של שנים, מחוקי התורה, המשנה, התלמוד וספרי דין ומשפט של גדולי ישראל בכל הדורות, ועד פסקי דין של בתי המשפט במדינת ישראל. והנה אצלנו, במדינה בת 75 שנה בלבד, יש המבקשים ליצור מבנה משפטי חדש באבחת החלטה תוך ימים ושבועות. לא חודשים ולא שנים, אלא להפוך יוצרות מהיום למחר. נוהגים במערכת משפט כאילו היא כלים חד-פעמיים או משקאות ממותקים.  ואז קורה מה שקורה בימים אלו ממש, כאשר האזרח הישראלי מוקף, ואפילו מותקף, בשפע של אמירות, הכרזות, קביעות ודעות שיש בהם המון אמיתות ושקרים, הטעיות מכוונות וקמפיינים של דיס-אינפורמציה. ומי יידע להבחין בין אמת לשקר.  פינוי מאחזים שקר: זו מממשלה ימנית מלא-מלא, בעלת דעה אחידה, אין חילוקי דעות בעניינים מהותיים.  אמת: חילוקי דעות מתגלים כבר בפרוס החודש הראשון לממשלה בין שר הביטחון לבין השר השני במשהב"ט על גורל היאחזות בלתי חוקית בת ארבעה קרוונים שהוקמה פחות כדי להתיישב בה ויותר כדי "לבדוק גבולות".  מה יקרה כשלא תהיה ברירה, אולי לחץ בינלאומי, אולי פסיקת בג"צ, ויהיה צורך לפנות ישוב גדול ומיושב במשפחות. בנושאים אחרים שלושה שרים מיהרו "לקבוע הלכות" ונאלצו לחזור בהם תוך יומיים. פיצול סמכות פיקוד ביו״ש שקר: שר הביטחון והרמטכ"ל יטפלו בצה"ל ובפלשתינים בשטחים, והשר השני במשהב"ט יחד עם השר לביטחון לאומי יטפלו "בענייניים האזרחיים" של הישראלים באיו"ש. אמת:  זה לא יעבוד. בכל התערבות עקב אירוע או בעיה ביטחונית צה"ל הוא הריבון המספק מענה, וצה"ל בשטחים פירושו שר הביטחון, הרמטכ"ל, אלוף פיקוד מרכז, מפקד אוגדת יו"ש ומח"טים. הם ולא אחרים שיחליטו ויתנו פקודות לכוחות איו"ש. מי יקבע את זהות הרב הראשי בצה״ל שקר: ועדה בראשות הרב הראשי תקבע מי יהיה הרב הצבאי הראשי. אמת: אסור ששר הביטחון, ובעיקר הרמטכ"ל, יסכימו לרעיון העוועים הזה. רק הרמטכ"ל ממנה קצינים בדרגות תא"ל ואלוף. למרות שהרמטכ"ל איננו רופא, משפטן או מהנדס אלקטרוניקה, הוא ולא אחר ממנה קרפ"ר, פצ"ר, קהנ"ר, קשר"ר ורבצ"ר.  בית המשפט העליון - שמאלני שקר: בית המשפט העליון הוא פוליטי, שמאלן, אשכנזי וחילוני.  אמת: שופטי בית המשפט העליון פוסקים על פי מה שמונח לפניהם. הם עלולים לטעות והם טועים, אבל הם אינם פוליטיים ואין הוכחות לפסקי דין מוטים פוליטית. יש רק פסקי דין שאינם מוצאים חן בעיני צד זה או אחר, על פי הפוזיציה. שקר:  בית המשפט העליון "איננו מגוון" דיו, ואיננו משקף את הרכב האוכלוסיה. אמת: בית המשפט העליון אינו צריך להיות 'מגוון', והוא איננו מייצג הרכב אוכלוסיה ולא את העם. הכנסת היא המייצגת את העם. בית המשפט העליון צריך להיות מורכב מהמשפטנים הטובים ביותר שיש במדינה, וזה, ורק זה הוא מבחנם.  לא השקפה פוליטית ולא נטייה מפלגתית. בכל השיח של יוזמי הרפורמות לא שמענו דרישה שמועמד לעליון יהיה משפטן מובהק, בקי ומצטיין. ואם כבר, אז יש, והיו, בהרכבי בית המשפט העליון ערבים, דתיים, חילונים, ספרדים ואשכנזים שאינם מתגוררים ברחביה.  מינוי דרעי לשר  שקר: מנטרה פופולרית: 400 אלף מול 11. 400 אלף בחרו בדרעי וכיצד 11 שופטים שלא נבחרו יפסלו את מועמדותו לשר. אמת: אין שום קשר בין שני המספרים. 400 אלף בחרו לכנסת נציגי מפלגה ולא שרים. הממשלה היא הממנה שרים. ההשוואה בין שני המספרים מבלבלת והופכת את היוצרות: 400 אלף בחרו נציגים לרשות המחוקקת, לכנסת. ואילו ה-11 משתייכים לרשות השופטת, ואין לבלבל בין שתי הרשויות, לימד אותנו מונטסקייה, אבי תורת הפרדת הרשויות.  בג"צ אינו פוסק "לפי רצון העם" שקר: מנטרת המשך לקודמת: החלטת בג"צ שמנוגדת לרצון העם. אמת: בג"צ אינו פוסק "לפי רצון העם" אלא על פי החוק, כפי שנראה לו בתוקף תפקידו הרם. התוצאה תמצא חן בעיני זה ולא תמצא חן בעיני ההוא, אך מי שקובע ופוסק הוא השופט העליון שנבחר כחוק על ידי ועדה שיש בה ח"כים שמרנים וליברלים, שופטים, עורכי-דין ונציגי ציבור. תמהיל בהחלט הגיוני שהוכיח את עצמו עשרות שנים בעיני רוב הציבור וזוכה למחמאות בעולם.  פסילת חוקים שקר: ציטטה: לא יתכן שכל חודש בית המשפט העליון יפסול חוק של הכנסת. אמת: במשך עשרות שנים נפסלו רק 22 חוקים שחוקקה הכנסת. זה שיעור זעיר שמוכיח עד כמה בית המשפט זהיר בפסילת חוקים. שקר: עוד מנטרה: "בכל מדינות העולם אין לבית המשפט העליון סמכות לפסול חוקים ויש חוקי התגברות".  אמת: צורת המשטר בישראל שונה מזו של מדינות שמביאים להשוואה. אין לנו  חוקה, אין שני בתי פרלמנט אלא כנסת אחת. אין אצלנו, וטוב שכך, משטר נשיאותי שבו הנשיא ממנה שופטים, אין מבנה פדרטיבי עם יותר מבית נבחרים פדרלי אחד – כל אלו תכונות שמקיימות ומבטיחות את מערכת האיזונים והבלמים.  המבנה הישראלי 'רזה' יותר, ולכן יש יתר חיכוך בין הרשות השופטת האחת והיחידה לבין הרשות המחוקקת האחת והיחידה. החיכוך הזה הוא טבעי ואפילו בריא, ועל מגרעותיו ניתן להתגבר על ידי למידה כיצד לחיות בצוותא, בתנאי שיש רצון טוב ותרבות שיח.  פסקת ההתגברות - חזות הכל  זה עבד בכלל לא רע בכלל במשך קרוב ל-75 שנות המדינה, וכלל לא בטוח שהמצב הנוכחי דורש רפורמות מעמיקות, מהפכות, הפיכות ושינויים דרסטיים. ולבטח הנושא הזה איננו החשוב ביותר במדינת ישראל בימים אלו.  מאז קום הממשלה הנוכחית עוסקים שם כמעט רק ברפורמות במערכת המשפט. מה עם יוקר המחייה, מה עם האלימות אצל יהודים ואצל ערבים, ומה עם איראן, חיזבאללה, חמאס והפלשתינים בשטחים. מה עם מחירי החשמל והמים ומחירי הדיור.  האם פסקת ההתגברות ומבנה הוועדה למינוי שופטים אלו באמת ובתמים ראויים לעמוד בראש סולם העדיפויות של הממשלה, של העם ושל מדינת ישראל? האם זה באמת "רצון העם?". התשובה היא בהחלט שלילית. אלא אם כן רשויות שמעזות לחקור חשדות לעבירות של פוליטיקאים, להגיש כתבי אישום ולשפוט אותם הן לרועץ למי שהם.   

את המשחק הזה כולנו מכירים כבר שנים | גם בממשלה החדשה - ותיקה כולם מכירים אותו | צה״ל תקף מחנה צבאי של ארגון הטרור חמאס בתגובה לירי רקטות לעבר אשקלון  תמונה: דובר צה״ל  אתם כבר מכירים מה שאני הולך לכתוב. היה מבצע צבאי של צה״ל בג׳נין נגד פעילי טרור של הג׳יהאד האיסלאמי. המבצע גרר תגובה של ירי רקטות מעזה לכיוון זיקים, קיבוץ כרמיה והעיר אשקלון.  צה״ל תקף בעזה.  שוב הופעלה התרעה, הפעם ביישובים עין הבשור, מגן, ניר עוז וכפר עזה. הפעם, שני שיגורים כשלו ואחד יורט.  בתגובה, צה״ל תקף אתר צבאי תת-קרקעי לייצור רקטות של ארגון הטרור חמאס הממוקם במע'אזי, במרכז רצועת עזה.