ספינת האוויר הראשונה של FloFleet תוכננה עם טווח טיסה עד 5,000 קילומטרים - באפס פליטת פחמן  באדיבות FloFleet חדשנות טכנולוגית מניעה פתרונות ירוקים וחסכוניים יותר בכל מגזרי התעשיה. רחפנים, למרות מגבלות מסויימות כמו עצמאות טיסה וקיבולת עומס, הם דוגמא טובה לחדשנות שחוללה מהפכה בניטור אוירי, צילום אוירי ופעילויות מעקב, שבוצעו בעבר על ידי מסוקים, במחיר כספי וסביבתי גבוה. הסטראטפ FloFleet, באמצעות תכנית SOLIDWORKS לסטרטאפים, מתכוון לחולל מהפיכה בניטור אוירי ובתחום החקר התת קרקעי. היזמים תכננו ספינת אויר חשמלית אוטונומית שתשמש אלטרנטיבה בת קיימא לרחפנים, מסוקים ושאר כלי טייס בשלט רחוק. ספינת האוויר הראשונה של FloFleet תוכננה לנוע בדרכים שנקבעו מראש עם טווח של עד 5,000 קילומטרים ומטען החל מ-8 ק"ג, הכולל מצלמות, מצלמות הדמיה תרמית, מדי כבידה, מגנומטרים וחיישני לידאר למעקב סביבתי, ניטור תשתיות קריטיות, ניתוח תת-קרקע, פוטוגרמטריה, מיפוי טריטוריות וטופוגרפיה, טיסה מעל אזורים שנפגעו באסונות טבע ומצבי חירום. הפתרון של FloFleet מאפשר הפחתה של 100% פליטת CO2 הנגרמת כתוצאה משימוש במטוסים ומסוקים למשימות אלה. בנוסף, הפרויקט מאפשר להוזיל משמעותית את עלויות תפעול הטיסות והניטור האווירי. התכנון והבנייה של אב הטיפוס הראשון הציבו אתגרים הנדסיים משמעותיים, במיוחד בכל הנוגע למציאת האיזון הנכון בין קיבולת עומס, טווח ומשקל. פתרונות תוכנת הסימולציה אפשרו ל- FloFleet ליצור מודל של ספינת האוויר ולבצע בדיקות והערכות בסביבה וירטואלית, מה שהפחית משמעותית את זמן הפיתוח והעלויות. אחד ההיבטים החשובים היה הגדרת הנפחים והמשטחים של ספינת האוויר על ידי איזון האווירודינמיקה, הפאנל הסולארי ומרחב הכלה עבור ההליום – להבטחת לחץ האויר הסטטי (aerostatic thrust) הנכון. השימוש ביישומי SOLIDWORKS של דאסו סיסטמס בפלטפורמת 3DEXPERIENCE תרם להשגת האיזון המבוקש ואיפשר שיתוף פעולה מירבי, גמישות ונגישות לנתונים בענן ויכולת לעקוב בנוחות אחר שינויי גירסא בפרויקט המורכב הזה. העובדה, שהסטרטאפ יכולה היה לבחון מספר מודלים תלת מימדים בסביבה וירטואלית איפשרה למפתחים להפחית פליטות C02 בשלב התכנון ולחתוך גם בהוצאות האב-טיפוס. למעשה FloFleet יצרו את המבנה של ספינת האויר, כפי שהוא כיום, עם אב-טיפוס זמני אחד. 

הסכום אינו כולל את החימוש שנצרך לטובת יירוט מל״טים וטילים של החות׳ים באזור מפרץ עדן   Photo By:Army Spc. David Campos-Contreras הפנטגון צריך שהקונגרס יאשר 10 מיליארד דולר כדי להחליף נשק שנשלח לאוקראינה. בנוסף, הפנטגון טרם קיבל את הכספים שהשקיע בתגבור כוחות במזרח התיכון לאחר מתקפת חמאס נגד ישראל באוקטובר האחרון. תגבור זה נועד למנוע מלחמה גדולה יותר עם איראן או חיזבאללה.  ההערות מגיעות לאחר שהפנטגון חשף ביום שני האחרון את בקשת התקציב שלו לשנת הכספים 2025, אם כי המחוקקים עדיין לא העבירו הצעת חוק הקצאה לשנת הכספים 2024. דיווח של פוליטיקו.  הפנטגון פועל תחת צעד עצירה, הנקרא החלטה מתמשכת, שמקפיא את ההוצאות ברמות של השנה שעברה ומונע מגורמים רשמיים להתחיל תוכניות חדשות. (תקציב המשכי).  אוקראינה, ישראל ואירופה גורמים רשמיים בארה"ב דואגים מכך שנגמר הנשק הקריטי באוקראינה, כולל תחמושת והגנה אווירית, מכיוון שהמחוקקים מתעכבים עם חבילת הסיוע. אבל יש גם דאגות לגבי מחסור בנשק אמריקאי אם לא יצליחו לחדש את המלאי של הצבא האמריקאי.  10 מיליארד הדולר מכסים רק את העלות להחלפת אמצעי לחימה וכלי נשק אחרים שארה"ב כבר שלחה לאוקראינה. זה לא כולל את הגדלת הכוחות האמריקניים לאירופה מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה כדי לעזור להגן על בעלות ברית במזרח אירופה, כמו גם לאמן את האוקראינים, שזו הוצאה שהצבא משלם, אמר גורם רשמי לפוליטיקו. בנוסף לכסף שהוצא על הסכסוך באוקראינה, משרד ההגנה עדיין ממתין למזומן כדי לשלם עבור תגבור הצבא האמריקני במזרח התיכון מאז התקפות הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר נגד ישראל, שהגיעו לרמה של 1.6 מיליארד דולר עד סוף ינואר.  משרד ההגנה מעריך שהעלות תעלה ל-2.2 מיליארד דולר אם התגבור ימשך שנה שלמה. הכסף אינו כולל את התחמושת הדרושה להפלת מל"טים וטילים המכוונים לעבר ספינות חיל הים וספינות משא בים האדום. אוקראינה: בעיה דחופה גורמים רשמיים רואים באוקראינה את הבעיה הדחופה יותר. ארה״ב לא הצליחה לשלוח לקייב נשק נוסף מאז דצמבר, מאז אזלו ההקצבות למילוי המלאי.  למשרד ההגנה יש עדיין סמכות של 4.4 מיליארד דולר לשלוח סיוע לאוקראינה, אך שר ההגנה לויד אוסטין "לא שש" לנצל את הקרן ללא כסף להחלפת הנשק בארה"ב. משרד ההגנה אינו מסוגל להעביר כסף באופן חוקי מחשבונות אחרים כדי לחדש את כלי הנשק שהוא שולח לאוקראינה.  כאפשרות נוספת, גורמי משרד ההגנה דנו בשימוש בחיסכון של 200 מיליון דולר בעקבות משא ומתן שהצבא ניהל בחוזים קודמים לנשק לאוקראינה, כדי לשלוח סיוע נוסף. עם זאת, זו אינה חלופה לתוספת של 66 מיליארד דולר. בלומברג דיווח לראשונה על אפשרות זו. "אנחנו עדיין, בתוכנית הגדולה של הדברים, די קרובים לשבירה", אמר הגורם. הוא דחק במחוקקים להעביר את התקציב ואמר כי אי ביצועה יעלה לאוקראינה ביוקר. "האוקראינים דלים בתחמושת. הם נלחמים ומתים היום. אם לא נוכל לעזור להם, אין עוד בסיס תעשייתי על הפלנטה שיכול באמת לתפוס את מקומנו".

את הניסויים ניתן לראות כחלק ממירוץ חימוש בין ארה״ב, סין ורוסיה סביב פיתוח נשק היפרסוני בתצורות שונות  Before testing the missile, the Castelion team successfully executed multiple static fire tests (Picture source: Castelion) שתי חברות סטארט-אפ אמריקניות CASTELION ו- STARTLAUNCH ערכו ניסויים ראשונים במערכות נשק היפר-סוניות שהן מפתחות עבור הפנטגון. חברת STARTLAUNCH ביצעה באחרונה ניסוי בהפעלת מערכת הנשק ההיפר-סונית שלה TALON-A. מדובר בפלטפורמה מוטסת בלתי מאויישת שמשוגרת ממטוס-אם. הניסוי נערך ב-9 במארס מול חופי קליפורניה. בו ביום נערך ניסוי המערכת של חברת CASTELION, ומנכ"ל החברה ביירון הרגיס אמר שטיסת הניסוי של הנשק ההיפר-סוני היא אבן דרך בחברה, שיש בידה כבר פלטפורמה ניסויית היפר-סונית מוכנה לשיגור.  רויטרס ו-WAR ZONE מדווחות שארה"ב וסין נתונות עתה במרוץ חימוש של נשק היפר-סוני הקטלני ביותר, שנע במרום האטמוספרה במהירות של יותר מחמישה מאך. על פיתוח נשק היפר-סוני שוקדות גם תאגידי הענק לוקהיד מרטין ו-RTX. לחברת CASTELION יש כבר חוזים עם חה"א והצי בארה"ב. הניסוי של הנשק שלה בוצע במדבר מוג'ייב בקליפורניה ולא כלל שלב פיצוץ. החברה ממומנת ב-14.2 מיליון דולר על ידי משקיעים וחברות סיכון אנדרסן-הורוביץ ולברוק בהתאמה, ומאז 2023 ביצעה כבר כמה ניסויים במרכיבי מערכות נשק היפר-סוניות. 

ההצעה קוראת למשרד הביטחון השוויצרי לפתח תוכנית בינלאומית לפינוי מוקשים US Air Force from USA, Public domain, via Wikimedia Commons אוקראינה היא המדינה המזוהמות ביותר במוקשים בעולם. על פי הערכות ממשלת אוקראינה כ-40% משטחה של המדינה מזוהם במוקשים או בשרידי תחמושת.  הפרלמנט השוויצרי רוצה לחזק את המחויבות של שוויץ לפינוי מוקשים באוקראינה. לאחר בית הנבחרים, הסנאט גם אימץ הצעה מקבילה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. ההצעה קוראת למשרד הביטחון לפתח תוכנית בינלאומית לפינוי מוקשים בשיתוף עם ארגונים הפעילים באזורי מלחמה, וקוראת לשווייץ לספק גם תמיכה כספית ושל כוח אדם משמעותית לתוכנית.  המועצה הפדרלית הסכימה לבקשה. בתגובתה היא ציינה, כי שוויץ כבר הייתה פעילה במאמצי פינוי מוקשים. לצבא שוויץ ולמרכז ג'נבה לפינוי מוקשים הומניטרי, GIHCD (Geneva Centre for Humanitarian Demining) יש את היכולות והמשאבים הדרושים.  משרד ההגנה השוויצרי וה-GIHCD ארגנו במשותף קורסים לפינוי מוקשים בשוויץ ובאוקראינה. משרד החוץ השוויצרי מספק גם תמיכה כספית לקרן השוויצרית הפעילה בעולם לפינוי מוקשים FSD (Fondation suisse de déminage), שבסיסה בז'נבה. הקרן היא אחת משותפותיה העיקריות של שוויץ לפינוי שדות מוקשים באוקראינה.  ועדת מדיניות הביטחון של הסנאט הצביעה בעד ההצעה ללא מתנגדים, אך היא הוסיפה סעיף לנוסח ההצעה הקובע, כי על הממשלה הפדרלית להעדיף חברות שוויצריות הפעילות בתחום פינוי מוקשים בכל מקום אפשרי. בית הנבחרים יצטרך כעת להחליט על ההצעה.  שרת ההגנה השוויצרית התייחסה לתוספת של ועדת הסנאט כמיותרת, וציינה ש"זה לא משנה שום דבר בעבודה שלנו". המשרד שלה ומשרד החוץ השוויצרי כבר יזמו פעולות פינוי מוקשים, למשל באמצעות שיתוף פעולה עם Digger Foundation בקנטון ברן, המפתחת ובונה ציוד לפינוי מוקשים.  קישור לרשימת כל המאמרים שלי כאן המידע שבהם הסתמך על פרסומים, שהופיעו בקבוצות ה-LinkedIn, שאני מנהל Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH, ו- Fireworks and Pyrotechnics OSH.

מאמר שפורסם באוקטובר האחרון חושף אפשרות לפיתוח מעבד מולקולרי שיאחסן ויעבד נתונים לטובת אימון מודלים  National Institute of Standards and Technology, Public domain, via Wikimedia Commons מדענים פיתחו שבב מחשב חדש עשוי מ-DNA שעשוי לחולל מהפכה בבינה מלאכותית (AI). פרסום של bgr.com.  השבב משתמש ב-DNA כדי לאחסן ולעבד מידע, שזו שיטה יעילה יותר מהטכניקות הנוכחיות.  פריצת דרך זו יכולה להוביל לאימון מהיר יותר של מודלי בינה מלאכותית.  שימוש ב-DNA הוא גם דרך קומפקטית יותר לאחסן מידע, מה שהופך אותו לאידיאלי לאחסון כמויות הנתונים העצומות הנדרשות לאימון מודלים.  החוקרים שעובדים על הפיתוח, אומרים שגם ה-DNA אמין יותר מחומרת הזיכרון הנוכחית. שימוש ב-DNA כדרך לאחסון נתונים הוצע זה מכבר כאופציה יעילה יותר מאשר כוננים קשיחים ואפילו כונני מצב מוצק (SSD).  חברות גדולות כמו מיקרוסופט אפילו בדקו דרכים אפשריות להשתמש ב-DNA לאחסון כמויות גדולות של נתונים. ״ביצוע חישובים על הנתונים המאוחסנים ב-DNA הוא אתגר שלא נחקר ברובו. מאמר זה מציע מעגל משולב (IC) המבוסס על מיקרופלואידיקה שיכול לבצע פעולות מורכבות כגון חישוב רשת עצבית מלאכותית (ANN) על נתונים המאוחסנים ב-DNA״, כותבים החוקרים במאמר שפרסמו באוקטובר האחרון.  ״אנו מדמיינים שמערכת כזו תתאים ליישומים כגון איבר-על-שבב או יישומים ביו-רפואיים אחרים שאינם רגישים לשיהוי.  ״שבב כזה הוא מחשב בתחום המולקולרי מבלי להמיר נתונים לצורה חשמלית, מה שהופך אותו לצורה של מחשוב בזיכרון על DNA.  ״החישוב מושג על ידי שינוי טופולוגי של גדילי DNA באמצעות שימוש באנזימים הנקראים ניקאזים.  ״המאמר מספק פרטים על התכנון הביוכימי, כמו גם העיצוב, הפריסה והתפעול של מכשיר המיקרופלואידיקה. כמו גם, מדדים מדווחים על הביצועים של חישוב רשת עצבית.״

הרכבים ממשפחת JLTV הם חלק מחבילת סיוע צבאי לצפון מקדוניה https://oshkoshdefense.com מחלקת המדינה האמריקאית אישרה למכור לצפון מקדוניה רכבים טקטיים קלים (JLTV) נוספים מסוג M1280A1 מתוצרת החברת האמריקאיות אושקוש דיפנס ו-AM General. מכירה זו, בשווי של 111 מיליון דולרים, כוללת 18 רכבים נושאי מקלעים כבדים (HGC)  מדגםM1278A1/A2 ו-7 רכבים למטרות כלליות מדגם M1280A1/A2. החבילה המקורית לסיוע צבאי לצפון מקדוניה, בשווי של 78.54 מיליון דולרים, כללה 71 רכבי JLTV, מתוכם 48 רכבים נושאי מקלעים כבדים (HGC) מדגם M1278A1/A2, 17 רכבים למטרות כלליות מדגם M1280A1/A2 ו-6 רכבים ללחימה מטווחים קצרים (CCWC) מדגם M1281A1/A2.  

השטח המפונה מיועד לצורכי חקלאות ופיתוח ההתיישבות בגולן קרדיט לחומרים: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון הרשות לפינוי מוקשים ושטחי נפלים (רלפ״מ) במשרד הביטחון ממשיכה בעבודתה לפינוי שדות המוקשים ברחבי הארץ.  אתמול (ג') ביצעה הרשות פיצוץ מבוקר של כ-550 מוקשים נגד טנקים שהונחו סמוך לגבול ולקיבוץ עין זיוון באמצע שנות ה-80.  השטח המפונה מיועד לצורכי חקלאות ופיתוח ההתיישבות בגולן.  

״למרות שנערות לומדות 5 יחידות מתמטיקה בשיעור כמעט זהה לזה של הנערים בגילאי התיכון, עם הזמן ייצוג הנשים בלימודים ובתפקידים טכנולוגיים הולך ופוחת״, אמרה סא"ל (מיל') קורין כהן מתוק, מנהלת תכנית ניצנים צילום: טל רז בכירות בצבא ובמשק התכנסו מול מאות נערות במטרה להביא סוף לאפלייה המגדרית ביחידות הטכנולוגיות ובהייטק ולקדם חינוך טכנולוגי בקרב נערות. האירוע התקיים מטעם תכנית ניצנים באמדוקס פארק ברעננה. "בתחילת הדרך, נשים מהוות 50% בלימודי 5 יחידות מתמטיקה, אבל בסוף הן מהוות רק 30% ביחידות הסייבר והפיתוח בצבא, ורק 9% ממייסדי הסטרטאפים. הגיע הזמן לשים לזה סוף": על רקע האפלייה הקיימת בלימודי הטכנולוגיה בבתי הספר, ביחידות הטכנולוגיות ובהייטק, עשרות בכירות במשק התכנסו בפני מאות נערות באירוע במשרדי אמדוקס ברעננה בשביל להביא סוף לתת-ייצוג נשי במקצועות הטכנולוגיה ולקדם חינוך טכנולוגי בקרב נערות. האירוע התקיים בארגונה של תכנית ניצנים מבית עמותת "בנתיבי אודי", הפועלת לקידום חינוך טכנולוגי עבור נערות ונערים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. באירוע השתתפו בכירות מהתעשייה והמצבא וכן בכירות מהעולם העסקי והפילנתרופיה הישראלית, ביניהן ענת רמתי שעשוע נשיאת קרן משפחת שעשוע, שרית אסף, מנהלת חטיבת המוצר והטכנולוגיה באמדוקס, קרן קציר שטיבל מנהלת היחידה לפיתוח עסקי בר קיימא ואחריות תאגידית, תת אלוף יעל גרוסמן ונוספות. אי שוויון מגדרי הוא בעיה מרכזית בעולם הטכנולוגי, ונשים עדיין סובלות מתת ייצוג משמעותי ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל ובענף ההייטק. תכנית ניצנים מבית עמותת "בנתיבי אודי", הפועלת לקידום חינוך טכנולוגי עבור נערות ונערים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ושמה לה למטרה להגדיל את הייצוג הנשי ביחידות הטכנולוגיות ובהייטק, כינסה אירוע מיוחד בהשתתפות מאות נערות ובכירות מהצבא ומהמשק במטרה לעורר השראה בנערות הצעירות להשקיע בחינוך הטכנולוגי שלהן, להאמין בעצמן ולשים סוף לאי-השוויון. האירוע נפתח בדבריה של סא"ל (מיל') קורין כהן מתוק, מנהלת תכנית ניצנים, אשר הציגה את התמונה המדאיגה של אי-השוויון הגדול במקצועות הטכנולוגיה. ״למרות שנערות לומדות 5 יחידות מתמטיקה בשיעור כמעט זהה לזה של הנערים בגילאי התיכון, עם הזמן ייצוג הנשים בלימודים ובתפקידים טכנולוגיים הולך ופוחת. נשים מהוות 23% בתפקידי סייבר ופיתוח בצבא, 30% במקצועות ההייטק באוניברסיטאות, ו-9% בלבד ממייסדי סטארטאפים״, אמר כהן מתוק. "המספרים האלו מדאיגים, אבל הם לא גזירת גורל. ביחד עם שותפותינו, אנחנו בניצנים כבר פועלים למעלה משש שנים על מנת לצמצם את אי-השוויון בין נשים לגברים במקצועות הטכנולוגיה. ״כ-85% מבוגרי התכנית התקבלו לתפקידים טכנולוגיים מובחרים, כאשר 78% מתוכם הן נערות – והיד עוד נטויה. לא ננוח ולא נשקוט עד שנביא לייצוג מלא בין נשים לגברים בצבא ובהייטק."  ענת רמתי שעשוע, נשיאת קרן משפחת שעשוע ואחת השותפות המרכזיות של תכנית ניצנים: "ביום בו יוגדר היום הזה, יום האישה הבינלאומי, כיום המודעות לשוויון המגדרי, אדע שהגענו ליעד. עד אז עלינו לפעול דרך חינוך מגיל צעיר, דרך תיווך אופציות שוות לבנות ולבנים, פתיחת כל האפשרויות לעתידן האישי של נשים ולעתידה הטכנולוגי -מדעי של מדינת ישראל. "תכנית ניצנים מייצגת את אותם ערכים בהם דוגלת קרן משפחת שעשוע, הן בהיבט של הנגשת החינוך הטכנולוגי מדעי לכלל ילדי ישראל והן בהיבט של שוויון מגדרי. אנו שמחים על שיתוף הפעולה הפורה עם התכנית שמובילה בשטח לצמצום פערים ומתן הזדמנויות אמיתי לצעירות וצעירים". שרית אסף, מנהלת חטיבת המוצר והטכנולוגיה באמדוקס: "הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, ואנחנו מוצאים את עצמנו בצומת מכריע שבו השתתפות פעילה בעיצוב העתיד היא לא רק אופצייה, אלא חובה. YES WE GEN – זה לא רק סלוגן. ״זאת המחוייבות שלנו – כולנו – להניע ולתמוך בשינוי מהותי. אני מאמינה שלכל אחד, ללא קשר למגדר, יש תפקיד במסע הטרנספורמטיבי הזה. כל אחת חייבת לקחת חלק בעיצוב הטכנולוגיה. ביחד, יש לנו את הכח להשפיע ולעצב שיוויון מגדרי. " במהלך האירוע, הנערות השתתפו בסדנת "מעבר לתקרת הזכוכית" של עמותת שוות, הפועלת במטרה לחזק את תחושת הערך העצמי של נערות ולתת להן כלים למימוש שאיפותיהן. במהלך הסדנה הנערות התחלקו למעגלים, וקיימו שיחה על העצמה נשית, על האתגרים המיוחדים לנשים, ועל הדרכים לפרוץ אותם. באירוע השתתפו בכירות מהתעשייה והמצבא במטרה לעורר בנערות השראה, ביניהן קרן קציר שטיבל מנהלת היחידה לפיתוח עסקי בר קיימא ואחריות תאגידית של מערך הדיגיטל, תת אלוף יעל גרוסמן, סמדר אלדר סא"ל במילואים יועצת אבטחת מידע וסייבר, תמר שכטר מפתחת תוכן טכנולוגי בניצנים, עמליה אברמוב, נשיאת חטיבת הבנקאות באמדוקס, ונוספות.