לא תיתכן אדישות כלפי "גולסטאריות"' אין אמצע. יש רק זוועה, התגוללות בבוץ. על תוכן ברור שאין טעם לדבר. יש מצב תוכן אחד פה: ריק. ואקום. חומר אפל. האפס המוחלט

הסרט טוב במובן הרע של המילה. כלומר, הוא מתמודד עם סוגיות מוסריות שכל ליברל מערבי המוגן על ידי מעמד חברתי ראוי, הכנסה נאותה וצבע עור רצוי, נדרש אליהן - בשיחות סלון ובקריאת מאמרי מערכת

עולם התאטרון כמרקחה: לאחר כהונה קצרה, הודיע יפרח לראש עיריית ת"א כי הוא מסיים את תפקידו, צעד שהותיר בהלם את שחקני התאטרון המצליח

בערוץ עשר ודאי אמרו: איך נייצר את הסדרה הבאה באופן שייצר כמה שיותר דמעות, בלי חשבון, הכי קרוב לקישקעס שאפשר. שהצופים ישבו מול המסך וייבבו ממש

"14 אוקטבות", אלבום הרוק המתקדם הראשון בישראל: מבחינה מסחרית התקליט היה כישלון, אבל הוא סימן את תחילת הקריירה של יוצריו, ונחשב לפנינה בקרב חובבי הז'אנר

אפשר היה למצוא ביובנטוס יותר. קבוצת כדורגל ובעצם כל ארגון ספורטיבי חיים בלחצים המשמשים מכונת דרמות בלתי פוסקת. צריך לדעת רק ללכוד את הדרמה

אנחנו לא יודעים לאן לרוץ, אבל זה לא ממש משנה לנו. ה"טרנד" הזה בא לנו טוב. הוא ירוק, הוא בריא, והוא מאפשר לנו להאזין למוזיקה טובה בזמן שאנו מחטבים את הגוף שלנו

במועצה האזורית מעלה יוסף משוכנעים שקרוב היום שבו הם יעלו על המפה ושלמרות הקרבה ללבנון, אין מקום טוב יותר לבנות בו בית