אנחנו יכולים למצוא שמחה בכמעט כל דבר - אם אנחנו מבינים אותו מספיק טוב. מומחיות, משחקיות ושיפור הם הדברים שבסופו מביאים את ההנאה - כן, גם למשימות הכי מעצבנות ומשעממות

הצו על תנאי שהוציא בג"ץ השבוע בעתירות נגד התיקון ל"חוק יסוד: השפיטה", ששינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הוא תזכורת לכך שתיקון זה עלול להוביל לפוליטיזציה של מוחלטת ולזניחת מערך השיקולים המקצועי בבחירת שופטים. עדיף שהכנסת הבאה תבטל אותו, ולא מהלך שיפוטי

כניסתה ההולכת ומתחזקת של סעודיה לתוך הזירה התפעולית הפלסטינית הוא תהליך שייצר לחץ מסוג חדש על ישראל וישפיע גם על הדינמיקה ביחסי הכוחות האזוריים, ובמיוחד אל מול מדינות המפרץ האחרות המעורבות בזירה זו

ברגע שייווצרו מסגרות נורמליות, מותאמות וראויות, אין שום סיבה שלא יהיו מהחרדים חיילים מעולים, גם אם ההתחלה תבוא מכוח חוק ולא רק מרצון אישי

בדיונים על תקציב 2026 מרבים לדבר על "מנועי צמיחה" ועל ה AI כ"שובר שוויון" לאומי. אבל מחולל השינוי האמיתי נמצא בבית: החוזה החדש בין המדינה להורים חייב לעבור דרך ארגז כלים מקצועי לכל משפחה – כתנאי להטבות המס 

בישראל אין ברק אובמה וזוהרן ממדאני, אך גם לא ביל קלינטון: מדינה קטנה מוקפת אויבים כנראה איננה מאפשרת את החן והשרמנטיות של אלה, וזאת בניגוד מובהק לאתוס הגבריות היהודי 

אם מישהו היה מספר לסבא בני ששלושה דורות אחרי שחרורו מברגן-בלזן תספק מדינת היהודים נשק מתקדם למדינה שניסתה להשמיד אותו, את משפחתו ואת עמו - הוא היה מחרחר צחוק קטן ופולט "שטויעס"

נתניהו, לפיד, בנט - קומו. דברו. לא בהקלטות. עם של אריות? בוא נראה אתכם