הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
12/11/19 10:21
8.38% מהצפיות
מאת גיקטיים
המטען של HyperJuice מאתגר את מטעני הקיר בכל זירה אפשרית - מגודל ועד להספק שטרם נראה
12/11/19 12:08
5.76% מהצפיות
מאת TGspot
בשבוע Stadia יהפוך מדיבורים ומצגות לביצועים, ולקראת ההשקה הודיעה גוגל מהם 12 המשחקים הראשונים בהם ניתן יהיה לשחק באמצעות הדפדפן
12/11/19 09:32
4.71% מהצפיות
מאת TGspot
נראה כי בשארפ בחרו עבור AQUOS V החדש שלהם בשבב שהושק לפני יותר משנתיים, אבל גם המחיר שלו נמוך משמעותית
12/11/19 15:07
4.71% מהצפיות
מאת HomeTheater
אנחנו מציעים לכם את אחד הרסיברים הכי טובים למחירו היום עם כל הפיצ'רים הכי מתקדמים - ובמחיר נוח כפי שמעולם לא היה בארץ.
12/11/19 06:03
3.66% מהצפיות
מאת מעריב
כנס UVID הבינלאומי לטכנולוגיה ביטחונית כלל לראשונה דיון בנושא השימוש ברחפנים בחקלאות. בכיר במשרד החקלאות: "קפיצה במספר חברות ההזנק"
12/11/19 11:38
3.66% מהצפיות
מאת טלנירי
התאגדות יצרני הטכנולוגיה הצרכנית (CTA) מכריזה שוב על טלוויזיית ה-OLED של LG כזוכה בפרס "מיטב החדשנות"
12/11/19 12:35
3.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מותג Realme הולך וכובש נתחי שוק נכבדים בשוק הסמארטפונים ההודי, ומשלוחיה צמחו ביותר מ-400% ברבעון השלישי של השנה לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה, לפי הדו"ח האחרון שפרסמה חברת IDC. נתח השוק של החברה בהודו הגיע ל-14.3% - לעומת 3.1% ברבעון המקביל, כשהמותג רק החל להימכר כספין-אוף של היצרנית הסינית אופו.
IDC מציינת בדו"ח שלה "משלוחי ענק" של דגם C2 של החברה, לצד סידרה 5 שלה, באחד הרבעונים הטובים בהודו, שנמכרו בה 46.6 מיליון מכשירים ברבעון השלישי, המייצגים צמיחה של 9.3% במדינה בשוק הסמארטפונים, לעומת עלייה עולמית קלה ברבעון המדובר של 0.8%.
תמונת חמש יצרניות הסמארטפונים המובילות בהודו נראית שונה מאוד מהתמונה העולמית: ראשית, אפל עדיין לא מצליחה להשתחל למובילות. שנית – סמסונג לא מצליחה להגיע לאותם הישגים כמו במדינות אחרות, וניצבת במקום השני. שיאומי מובילה את הטבלה, עם צמיחה של 8.5% וירידה מזערית שך 0.2% בנתח השוק. אופו עצמה ממוקמת כעת במקום החמישי, אחרי Realme, אבל גם הצמיחה שלה בשוק הזה ברבעון השלישי הייתה מרשימה מאוד, של 92.3%. ויבו (Vivo) ניצבת במקום השלישי, לאחר שצמחה לנתח שוק של 15.2% מ-10.5% ברבעון המקביל, והגדילה את משלוחיה ב-58% מרשימים.
אם מתייחסים לוויבו, אופו ו-Realme כאל חברה אחת – שכן בעליהן המשותפים הם תאגיד BBK אלקטרוניקס הסיני הפרטי – היא נחשבת בעצם ליצרנית המובילה בהודו, ובשנת 2017 היא בעצם הפכה ליצרנית השנייה בעולם אחרי סמסונג, כשמכרה יותר מכשירים מוואווי ואפל תחת מותגיה השונים.
המפסידה הגדולה בהודו היא סמסונג, הניצבת במקום השני, שמתוך חמש היצרניות המובילות היא היחידה שמשלוחיה בהודו ירדו ב-8.5% לעומת הרבעון המקביל, לצד צניחה בנתח השוק במדינה זו מ-22.6% ל-18.9%.
היבט מעניין נוסף בשוק ההודי הוא הפער הגדול בין מכירות של מכשירים זולים, שהפלח שלהם עומד על 80% מהשוק, לעומת 18.9% למכשירי ביניים ופלח זעום של מכשירי עילית. בפלח זה אפל אמנם שולטת ב-51.3%, אבל נראה שאין בו די להגדיל את נתח השוק הכללי שלה במדינה זו.
12/11/19 13:57
3.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סיבוב הלחימה הנוכחי, שהביא לעשרות רקטות על יישובי ישראל ולתגובה צה"לית, החל בחיסולו הבוקר (ג') של בכיר הג'יהאד האסלאמי בעזה, בהאא' אבו אל-עטא, שהוגדר על ידי צה"ל "פצצה מתקתקת". אל-עטא, שצה"ל הפציץ את ביתו שבשכונת סג'עייה, והרג גם את אשתו, מצטרף לשורת "שאהידים", של-IT הצה"לי היה חלק בקירובם השמימה.
את פרטי המבצע אי אפשר לספר, אולם זה המקום לעמוד על טפח מיכולותיו של המחשוב של צה"ל, שעוזר לו לממש את יעדיו ומבצעיו. הפעילות הטכנולוגית הצבאית מתיישבת עם אמירתו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, עם כניסתו לתפקיד, שלפיה הוא "מתחייב להעמיד צבא קטלני, יעיל וחדשני".
החדשנות הצה"לית לא החלה עם כניסתו של כוכבי לתפקיד, וסקירה היסטורית יכולה להפליג אחורה ליחידות השונות שפיתחו ומפתחות את הטכנולוגיות שמשמשות את צה"ל (ולפניו). כיום, בראש הגופים האלה עומד אגף התקשוב, או, בשמו המלא, אגף התקשוב וההגנה בסייבר. האגף הוקם ב-3.3.2003, והיה השלב הראשון באיגום משאבי המחשוב הצה"ליים, על מנת לממש את התפיסה שלפיה השלם גדול מסך חלקיו. כך, משמש ראש האגף כבעל סמכות, אחריות ומשאבים להובלה של השינוי הדיגיטלי בצה"ל, והוא מעין מנהל הדיגיטל - Chief Digital Officer - של הצבא.
[caption id="attachment_302019" align="alignnone" width="600"] תא"ל זיו אבטליון, ראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב בצה"ל. צילום: דובר צה"ל[/caption]
כחלק מהובלת המהפכה הדיגיטלית בצה"ל, בתחילת השנה הוקמה באגף התקשוב מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית. מדובר בתכנית רב זרועית שמשלבת גורמים מבצעיים וטכנולוגיים, במטרה להוביל את צה"ל להיות ארגון חדשני, דיגיטלי ומבוסס מידע, וככזה - להשפיע על התהליכים המבצעיים ולהעצים את הקטלניות והאפקטיביות של הצבא. הבסיס לטרנספורמציה הדיגיטלית של צה"ל הוא תכנית "האינטרנט המבצעי" - מרחב דיגיטלי מבצעי, משותף, אמין ומאובטח מהקצה הטקטי ועד למפקדות הראשיות, המאפשר פעולה רשתית, מבוססת היתוך ומיצוי מידע בכל מקום ובזמן הרלוונטי. הפלטפורמה הטכנולוגית מאפשרת תהליכים רב זרועיים מתקדמים ומוגנים, לטובת העצמת האפקטיביות המבצעית.
בנייר עמדה שצה"ל הנפיק נכתב כי "הקמת מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית הינה אחת ההחלטות המרכזיות של התכנית הרב שנתית 'תנופה'". "הרשתיות", הסבירו בצבא, "היא המאפשר המרכזי לשיתוף הפעולה בין כלל הזרועות והאמצעים בשדה הקרב. כולם מחוברים לכולם, ומתפקדים על בסיס מרחב רשתי משותף".
השינוי כולל כמה היבטים: אינטרנט מבצעי, שמביא לתהליכים צה"ליים, מבצעיים, מהירים ואיכותיים להעצמת הקטלניות של צה"ל; שיפור בפן הטכנולוגי של מערך האש והעלאת אמינות התהליך, הקצב, הספיקה ואיכות המטרות של הצבא; שיקוף קצב השמדת האויב בזמן אמת; קיצור זמנים על ידי תכנון מטרות ממוכן חצי אוטומטי; ויותר מודיעין מונגש לכוחות המתמרנים בזמן אמת, לטובת שיפור בקבלת ההחלטות. עוד יביא השינוי לכך שניתן יהיה לראות את הכוחות המתמרנים מכל מקום, להנגשת מקורות חוזי רב זרועיים לכוחות המתמרנים ותאי תקיפת אש במפקדות, לשיח מבצעי רב זרועי משותף, המתאפשר בזכות ניידות המידע, לרבות מידע חזותי, ולשיפור ביעילות הקצאת האש.
מהפכת הדיגיטל והמידע – בין הזרזים להשתנות של צה"ל
כשנכנס רא"ל כוכבי לתפקידו, הוא הגדיר את מהפכת הדיגיטל והמידע כאחד הנושאים המרכזיים בהשתנותו של צה"ל וכמרכיב חשוב בהעצמת הקטלניות שלו בשדה הקרב המודרני.
בינואר השנה אמר תא"ל זיו אבטליון, ראש המנהלת, שנכנס לתפקידו בשבוע שעבר, כי "שינויים שונים שקורים בעולם, ביניהם שינויים טכנולוגיים ושינויים בזהות, אופי ויכולות האויבים, גרמו לנו לשנות את הדרכים שבהן אנחנו פועלים. בעזרת חדשנות ו-IT, אנחנו מביאים את העתיד לכאן ועכשיו".
הוא ציין ש-"אחד השינויים בשדה הקרב מצוי במעבר מהפיזי לקינטי. בעולם הפיזי הגענו לתקרת זכוכית, ואנחנו עוברים למרחב הקיברנטי ולסייבר. יתרוננו בשדה הקרב הוא שיש לנו כוח אש יותר מדויק, יכולת זיהוי מהירה, אמצעים וטווחי עבודה. מנגד, גם האויב מבין זאת, ויש לו יכולות חדשות, בתת קרקע, קרוב לקרקע ובקרקע". תא"ל אבטליון אמר כי בעולם הדיגיטלי "יש יתרונות לנו ולהם - בסביבות החדשות. המהפכה התעשייתית הרביעית כוללת מיכון מתקדם, בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים ושינויים בחומרה חזקה, אבל השינויים המשמעותיים הם בתוכנה".
לזרז את הגעת ה-"שאהידים" לעננים
השינויים שאותם עובר הצבא נועדו לשפר את האפקטיביות המבצעית של יחידותיו, ובשפה עדינה פחות, לקצר את משך הזמן של Sensor2Shooter - בין המועד שבו אויב "שאהיד" מזוהה על ידי חיישן כלשהו ועד לזמן שהוא נורה, נאסף אל אבותיו ומגיע לעננים. כך, הכוחות המבצעיים יכולים להיות יותר אפקטיביים ויותר קטלניים: כולם יודעים איפה כולם, כולם יודעים איפה האויב - ואז מחליטים מי פוגע בו, תוך קיצור לוחות הזמנים.
התפיסה מומשה בלחימה במבצע צוק איתן: הלקחים ממלחמת לבנון השנייה הופקו ובאו לידי ביטוי בלחימה מבוססת IT, שבמסגרתה נוצרה שפה משותפת בין הטוראי לטייס בכל הממדים - קרקע, ים, אוויר, תקשורת זרועית ותקשורת בין זרועית. כך, סגירת מעגל האש הייתה מהירה יותר, עם יכולת להביא מודיעין מכל מיני מקומות - והכל בזמן אמת. באופן זה, בסופו של דבר, מגיע מודיעין איכותי יותר, מהר יותר - ללוחם ולשולחן המפקד.
המקרה של "צבא פינלנד" ופעיל החיזבאללה
בדצמבר 2015 חוסל פעיל החיזבאללה סמיר קונטאר, שהשתתף בפיגוע בנהריה ב-1979, בו נרצחו בני משפחת הרן ושני שוטרים. לאחר החיסול אמר השר יובל שטייניץ כי "לא אצטער. הוא היה אדם מנוול. יכול להיות ששירותי המודיעין של פינלנד פעלו כאן ועשו עבודה טובה".
למערך התקשוב של "צבא פינלנד", ניתן להעריך, היה חלק מרכזי בחיסולו של קונטאר. התקשוב היה הגוף המשלב, המתכלל והמתזמר של היחידות השונות בצבא סקנדינבי זה, וביניהן חיל האוויר וגורמי מודיעין.
[caption id="attachment_202394" align="alignnone" width="600"] סמיר קונטאר. צילום: ויקיפדיה[/caption]
על מנת לחסל את קונטאר, נדרש היה לדעת את מיקומו. לצורך כך, נדרש מעקב אלקטרוני - אם אחר ההתנהלות שלו בעולם הקיברנטי ואם יירוט של השיחות שלו, בין שבוצעו בטלפונים ניידים לשימוש חד פעמי ובין שבוצעו בטלפונים בעלי יכולות הצפנה, או מבוססי תקשורת לוויין. נראה כי המקבילה הפינלנדית של ה-NSA, הסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, עקבה אחרי טביעות האצבע הדיגיטליות שאותן הותיר קונטאר - בסלולר או במחשב. עוד יש להניח כי בחילות האוויר והמודיעין של צבא פינלנד נבנתה, במשותף, תשתית טכנולוגית הממכנת את תהליך ניהול ותכנון המטרות. אלה מאופיינות במורכבות גבוהה מאוד ודורשות מיומנויות ייחודיות לשם תכנונן.
המערכת שאותה בנה צבא פינלנד מגדירה שפה משותפת ממוכנת בין המודיעין, יצרן המידע, לבין חיל האוויר, שעושה בו שימוש מבצעי. כך, נוצר תהליך ארגוני מורכב, שכולל מגוון רחב של ממדים. יש לשער כי במסגרת אותו פרויקט פיני פותח אלגוריתם יחיד מסוגו, שמייעל את תהליך תכנון התקיפות. הצגה חזותית של התכנונים האופציונליים מאפשרת למשתמש המומחה להחליט מיד על חלופה מועדפת - ומיד להוציאה לפועל.
יכולות לחיזוי צופה פני עתיד
סביר להניח שהכניסה של צבא פינלנד לעולם הביג דטה הניבה לו תובנות חדשות, בזמן אמת, על מגוון יעדים פוטנציאליים. אנשי ה-IT הפינים הבינו שהם נדרשים להיכנס לתחום על מנת לדעת דפוסי פעולה ותבניות נסתרות של אויביהם. הם עשו זאת, בין השאר, בעזרת בינה מלאכותית ולימוד מכונה.
כך, התקדם הצבא מהמדינה הסקנדינבית ועשה מסע בעולם ה-BI, שלקח אותו מה-BI המסורתי, שעוסק בדו"חות וניתוח העבר, והפך אותו לארגון שעושה בינה אוטומטית, עם למידה מתקדמת ויכולות לניתוח צופה פני עתיד. הוא נכנס לעולמות שעד לא מכבר הוא היה בהם מעין עיוור. בצבא פינלנד הבינו כי הם צריכים לצלול לעומק, על מנת לקבל יכולות ותובנות שלא היו להם בעבר. מהר מאוד הם הגיעו לתובנות מעניינות, עם ערכים מבצעיים ומודיעיניים שהם מכפלה בריבוע של ההשקעה שהשקיעו.
הצבא מהמדינה הנורדית הביא לקיצור משך הזמן שבין החיישן לפוגע, וקיצר את מעגלי האש. התקשוב הפיני הפך ל-"מעצב" ולא רק ל-"מאפשר". בעבר, ה-IT בפינלנד נתן פתרונות, ואילו כיום, כפי שניתן לראות במקרה קיפוד חייו של קונטאר, הוא היה למעצב את פני המערכה: הוא חיבר בין גורמים עלומים במדינה למ"פ פיני בסוריה ולחיל האוויר הפינלנדי - והביא לעבודה מתואמת ביניהם, שבסופה הגיע קונטאר לעולם שכולו טוב. כלומר, לעננים, ולא לאלה המחשוביים.