נסו לדמיין את החיים הממוחשבים שלכם בלי עכבר, ולא, אני אפילו לא מתכוון אליכם אנשי המחשבים השולחניים. אני מתמקד הפעם באלו שמחשבים ניידים מחוברים אליהם לווריד, אם בגלל נסיבות תעסוקתיות, נסיבות סטודנטיאליות ואפילו מתוך בחירה אישית בבתיהם, בחדרם או בסלון או על שולחן העבודה – ולמעשה לפי כל טבלאות המכירות כבר מזה שנים רבות למדי מוכרים הרבה יותר ניידים מנייחים שולחניים. אז כן, נסו לחשוב שאתם צריכים להשתמש אך ורק במשטח השליטה של המחשב. גם אני מוציא את הגיימרים מהתמונה, כי הם בכל מקרה ישקיעו בעכבר רב תכונות, רבגוני RGB ומלא כפתורים שניתן לתכנת, ואני בטוח, שהרוב המכריע של משתמשי המחשבים הניידים, אם תהיה להם בחירה, יעדיפו להשתמש בעכבר אלחוטי או אפילו כזה עם זנב שמתחבר למחשב באמצעות חיבור USB, על פני משטח השליטה המובנה מתחת למקלדת. ואם אפשר שגם לא יהיה גדול מדי, ואפילו ההפך, קטן מספיק, שיהיה כזה שאפשר להשתמש בו גם במקומות צפופים, כמו שולחן בקומה השנייה של הרכבת, או שולחן בבית הקפה שמעבר למחשב יש עליו גם איזה אספרסו או בקבוק מים ואולי נייר עבודה אחד או שניים. ואם הוא עובד על המכנס בכלל טוב, כי אז אפשר במקומות אפילו עוד יותר צפופים. העכבר WL310 Bluetooth Silent של לנובו הוא בדיוק כזה: קטן מידות באופן יחסי, אלחוטי שמשתמש בחיבור Bluetooth 5.0 בלבד, כך שלא צריך לחבר דונגל כדי לעבוד איתו וגם לא צריך לבזבז חיבור USB. בדקתי אותו בעבודה על הבד של המכנס, על ספה עור, על שלושה סוגי שולחנות עץ ועל משטח מפלסטיק והוא עבד היטב ובמדויק – ושוב הוכיח, שכל עכבר, גם אם הוא פשוט, עדיין טוב יותר מכל משטח שליטה בכל מחשב. ואם אתם חושבים ההפך, אז אני מבטיח לכם שאתם במיעוט. ובכן זה עכבר פשוט. הוא אפילו לא מתחבר לתוכנת השליטה והבקרה שלנובו עצמה מציעה לאביזרים שלה, Accessories and Display Manager, וזה אומר שמה שאתם קונים זה מה יש, ואי אפשר לשנות. כן, זה אכן עכבר פשוט. מעבר לכפתור ההפעלה/כיבוי בתחתית, ומעבר לחמשת הכפתורים הצפויים – שני הכפתורים הראשיים, שני כפתורי הצד וגלגלת הלחיצה, יש מעל הגלגלת כפתור חמישי מעל נורית החיבור, שדולקת בכחול כשהכל מחובר ותקין, ועוברת לאדום כדי לאותות על קצה חיי הסוללה. הכפתור השישי הזה מאפשר לבחור את ה-DPI של העכבר, ויש שלוש רמות לבחירה: מהירות של 800, 1,200 ו-1,600 נקודות לאינץ'. אני בחרתי את המהירות הגבוהה ביותר ונשארתי שם, אבל זה באמת עניין של הרגל. העכבר עצמו סימטרי, וזה אומר שגם שמאליים יכולים להשתמש בו באותה נוחות אם כי הם מאבדים את כפתורי הצד שלא תורמים יותר מדי לעבודה השוטפת גם כך, אלא אם עוברים הרבה קדימה ואחורה בין עמודים באינטרנט. המידות שלו הן 75x48x100 מ"מ כך שהוא קטן אבל לא יותר מדי, והאצבעות האוחזות בו מלפנים לא חורגות בהרבה מקצותיו, כך שנוח ללחוץ על הכפתורים הראשיים. עם משקל של 60 גרם הוא גם נוח להזזה, וכאמור לעיל, יעבוד כמעט על כל משטח באמצעות החיישן האדום האופטי שלו – ולמרות שלא בדקתי על משטח זכוכית שקוף, אני מעריך שהוא לא יתפקד היטב על משטח כזה. וכמו ששמו רומז, העכבר המציג לראווה עיצוב בכמה גוונים של אפור, הוא יחסית שקט מאוד והלחיצות על כפתוריו לא ממש יורגשו על ידי הסביבה, גם אם יבוצעו באגרסיביות רבה. ויש עוד יתרון לעכבר הפשוט הזה, שיספק מענה לצרכים של כל "לוחם דרכים" כמעט, והוא המחיר: מחיר השוק שלו עומד על כ-75 שקלים בלבד, והוא זקוק לסוללת AA אחת ויחידה שאמורה להספיק לשלושה חודשים.

בואו נודה בזה: אילון מאסק הוא, למעשה, זה שיהיה החל מה-20 בינואר נשיא ארצות הברית. אמנם, דונלד טראמפ יהיה זה שיושבע ושיישא בתואר הזה, אבל מאסק יהיה מי שינהל במידה רבה את המדיניות האמריקניות. נכון שטראמפ הוא לא תמיד אחד שמוליכים אותו, אבל מאסק לא בא נקי לכל העסק: הוא לא נכנס לפוליטיקה, הכריז על תמיכתו בטראמפ, לקח חלק בולט בקמפיין שלו לנשיאות והפך להיות קרוב אליו רק כי הוא מאמין באידיאולוגיה של הנשיא הרפובליקני. הוא נכנס לפוליטיקה כדי להשפיע לטובת החברות שלו ולהגדיל את הונו האישי. הון-שלטון מהמקפצה. ואמנם, ההון שלו קפץ בעשרות אחוזים, בעשרות רבות של מיליארדים, בחודשיים בלבד שעברו מאז שטראמפ נבחר. כגמול על התמיכה שלו, טראמפ מינה את מאסק ליו"ר (משותף) של ועדה שהוא מקים, שתטפל בעניינים הפנימיים של הממשל הפדרלי – הוצאות, מספר עובדים וכדומה – ובהיבטי הרגולציה. לכל החברות של מאסק יש אינטרס ברור בפחות רגולציה, ובעיקר לטסלה ול-SpaceX. הרגולטורים הקשו על החברות שלו, בעיקר בתקופת ממשל ביידן, עד כדי כך שמאסק הודיע בספטמבר האחרון ש-SpaceX תתבע את רשות התעופה האזרחית של ארצות הברית, ה-FAA, על "היפר-רגולציה". באותו הקשר, הוא אף קרא להכריז על הארגון ליחסי עבודה, שפועל להסדרת (ולאסדרת) זכויות עובדים, "לא חוקתי", ולמעשה לסגור אותו – כך שגם רגולציה בתחום הזה היא לצנינים בעיניו. עוד התנגשות בין הרגולטור ל-SpaceX היא סביב כמות המים שהיא מבזבזת ושופכת סביב המתקן של החברה בטקסס. תחום נוסף שנתון לרגולציה כבדה הוא הרכב האוטונומי – תחום עיסוקה של טסלה. זאת אחת הסיבות שאמנם, כבר יש רכבים אוטונומיים שנוסעים על כבישי ארצות הברית, אבל לא בכמות שציפו. גם ל-xAI יש… נקרא לזה אתגרים מול הרגולציה. מאסק התבטא בעבר בעד רגולציה על תחום ה-AI, "כדי למנוע סכנה לציבור", אבל זה לא מנע מהחברה, לפחות לפי הרגולטורים, לאמן את הצ'טבוט שלה, גרוק, מלאמן את המודלים שלה על מידע של משתמשים ב-X, ללא ידיעתם. נראה שבוועדה החדשה שמאסק ינהיג, הוא יוכל להגמיש את כללי הרגולציה, לכאורה לטובת הציבור האמריקני (אם הממשל בכלל יטרח להציג תירוץ) ולמעשה בעיקר לטובת החברות שלו ושל אלה שהוא יחפוץ ביקרם. כוח, כבוד וכסף מאסק לא בא להשפיע רק במה שקשור לחברות ולעושר שלו – הוא רוצה להשפיע, ומאוד, ברמה הכלל אמריקנית והבינלאומית. הוא התחיל לעשות זאת בשנים האחרונות, הרבה לפני שהצטרף והחל לבלוט בקמפיין של טראמפ: בין אם זה באמצעות הרשתות החברתיות, ש-X היא אחת המובילות מביניהן (ולכן הוא קנה אותה בסכום עתק של 44 מיליארד דולר והשמיד את המותג טוויטר), בין אם זה באמצעות אספקת אינטרנט לווייני לאוקראינה מיד לאחר הפלישה של רוסיה אליה, על ידי חברה אחרת שלו – סטארלינק, ובין אם זה באמצעות הבעת אמפטיה (עד כמה שהוא יכול) כלפי ישראל אחרי ה-7 באוקטובר. הבית הלבן – המקום שאילון מאסק היה רוצה להיות בו, ואם לא במקום טראמפ – אז לפחות לצידו. צילום: צילום מסך למאסק יש אספירציות להשפיע לא רק על המדיניות האמריקנית, והוא כבר החל לפעול בכיוון, באמצעות הבעת תמיכה במפלגות ימין קיצוני באירופה. רק בימים האחרונים הוא הביע תמיכה במפלגת AFD הגרמנית השנויה במחלוקת, ורק היום (א') הוא קרא להחליף את נייג'ל פרג', שאיתו הוא נפגש באחרונה, כמנהיג מפלגת הימין הקיצוני הבריטית Reform UK. הוא כתב בפוסט שפרסם ב-X שאין לפרג' "את מה שדרוש" כדי להנהיג את המפלגה – ולא הסביר מדוע. לאמירה הזאת יש משמעות רבה, שכן על פי דיווחים, מאסק רוצה לתרום מיליונים רבים של דולרים למפלגה. מאסק לא בא נקי: הוא לא נכנס לפוליטיקה, הכריז על תמיכתו בטראמפ, לקח חלק בולט בקמפיין שלו לנשיאות והפך להיות קרוב אליו רק כי הוא מאמין באידיאולוגיה של הנשיא הרפובליקני, אלא כדי להשפיע לטובת החברות שלו ולהגדיל את הונו האישי. הון-שלטון מהמקפצה הגם שמיליוני דולרים זה כלום בשבילו, מאסק לא מוציא אותם מכיסו סתם כך – לא בבריטניה ולא בארצות הברית. הוא ודאי ירצה להשפיע מאוד על המדיניות של טראמפ, שתהיה למעשה המדיניות שלו, ולא ייתן לעובדה שהוא לא נשיא ארצות הברית ושאין לו תפקיד רשמי בפנטגון, בסטייט דיפרטמנט או במשרד הפנים של ארצות הברית להשפיע. הוא רוצה שארצות הברית תכרות בריתות עם מפלגות ימין קיצוני בעולם וכאמור, שתהיה בה פחות רגולציה, ואף בכלל לא. עוד נושא שמאסק ירצה שהמדיניות האמריקנית תעוצב, ותמומש, על פי האג'נדה שלו הוא היחס לטרנסג'נדרים.ות. למאסק יש בכך עניין אישי: הוא מרבה להתבטא בצורה טרנספובית בשל העובדה שבתו, ויויאן ג'נה ווילסון, נולדה בגוף זכרי ועברה התאמה מגדרית. היא ציינה שהיא לא רוצה כל קשר עם אבא שלה – מה שכנראה הביא את מאסק בעל האגו הענק להיות כל כך לעומתי לקהילה הטרנסג'נדרית, שהיא אחד הציבורים המוחלשים בכל חברה. האם מאסק יתערב גם בישראל? לא ברור האם מאסק יתערב גם בפוליטיקה הישראלית. מצד אחד, מדובר במדינה קטנה, אבל מהצד השני, ישראל היא בעלת ברית קרובה של ארצות הברית ושחקנית לא קטנה על המגרש הבינלאומי. אם זה יקרה, סביר להניח שהוא יתמוך באחת ממפלגות הימין – אולי בליכוד בראשות בנימין נתניהו, שאותו הוא כבר פגש כמה פעמים, ואולי אף ימינה יותר. אילון מאסק, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וציג צה"ל בסיור בכפר עזה לאחר ה-7 באוקטובר. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ בכל מקרה, ההתערבות הכל כך בוטה של מאסק, וההתערבות של אילי הון בכלל, היא מסוכנת – הן בעניינים פנימיים ובוודאי שבעניינים עולמיים. גם בגלל העובדה שיש לו אינטרסים כלכליים, גם בגלל הונו הרב מאוד, גם עקב האישיות שלו וגם עקב עמדותיו. האם השילוב טראמפ-מאסק יועיל לענקיות הטק? טראמפ והשילוב בינו לבין מאסק טובים לענקיות הטק האמריקניות. הן יודעות את זה, אבל הן יודעות גם שטראמפ נוטר טינה ונקמן – וגם מאסק זוכר את מי ששם לו רגל בעבר. לכן הן רצו לתרום לטקס ההשבעה שלו וכבר עושות מהלכים בוושינגטון כדי שהמדיניות שלו תהיה זו שהן רוצות. לא בטוח שהן צריכות לעשות הרבה מהלכים, שכן גם הן וגם טראמפ מעוניינים בפחות רגולציה, שתגרום להן לעשות יותר כסף. פחות רגולציה זה דבר טוב לענקיות הטק, ולחברות הענק בכלל, אבל לא טוב ל(מרבית) שאר האמריקנים ואזרחי העולם, שבהכרח, ההתעשרות של ענקיות הטק באה, ותבוא, על חשבונם. שהרי כסף הוא לא משאב בלתי מוגבל ולא משחק סכום אפס. ואמנם, מאסק מאיים לעשות בממשל הפדרלי את מה שהוא עשה ב-X – פיטורים של רוב כוח העבודה של החברה מיד לאחר שהוא קנה אותה. מה גם שפחות רגולציה על SpaceX וטסלה עלול לפגוע בבטיחות. הפיצוץ בלתי נמנע יש משתנה אחד מרכזי שיכול להביא לכך שמה שכתבתי כאן בסופו של דבר לא יתממש, ושמאסק לא יהיה הנשיא האמיתי של ארצות הברית: העובדה שהן הוא והן טראמפ הם שני בעלים אגואים מנופחים ומשכך, ההתנגשות ביניהם היא דבר בלתי נמנע. מתישהו, מישהו מהם ידרוך על איזו יבלת של השני ויעצבן אותו רצח. המינוס במקרה שכזה מבחינת מאסק הוא שלטראמפ יש את הסמכות לקבוע מי יהיה סביבו ומי לא – והעבר מוכיח שהוא נוטה להעיף את מי שלא בא לו טוב, ומהר מאוד. לראייה, בתקופת הכהונה הראשונה שלו, שסביר להניח שתהיה בסופו של דבר קיצונית פחות מהתקופה השנייה, טראמפ החליף את האוחז במשרת היועץ לביטחון לאומי – אחד התפקידים החשובים ביותר בממשל האמריקני – שלוש פעמים. כלומר, היו לו ארבעה יועצים לביטחון לאומי בארבע שנים. יש להם בטן מלאה על טראמפ, ואחד מהם, ג'ון בולטון האולטרה רפובליקני, אף טען שטראמפ לא כשיר להיות נשיא ארצות הברית. לביידן, לשם השוואה, היה יועץ לביטחון לאומי אחד בכל תקופת כהונתו – ג'ק סאליבן. השאלה הנשאלת היא מתי הפיצוץ הזה יבוא. הגם שמדובר בשני אנשים לא צפויים, לא צפוי שזה יקרה בחודשים הראשונים לכהונה, שבהם טראמפ יצטרך להתרגל מחדש לשלטון ולעצב את מדיניותו, ומאסק יתבשם מהכוח החדש שיקבל. אבל אחר כך – אין לדעת. בכל אופן, כשזה יקרה, זה יהיה כנראה פיצוץ ענק.

"העבודה ברשות שדות התעופה חיזקה אצלי את שריר הגמישות, את היכולת להתמודד עם אתגרים לא צפויים", כך מסכם מיכאל רוף, סמנכ"ל המחשוב הפורש של הרשות, עשור וחצי בתפקיד. הוא התראיין לפודקאסט אנשים ומחשבים, בראיון לרגל פרישתו. רוף הוא בעל ניסיון רב שנים בתחום מערכות המידע וה-IT, בין היתר בצה"ל, שמשם פרש בדרגת אל"מ. אחרי השירות הצבאי הוא עבד במיקרוסופט, ומשם הגיע לרשות שדות התעופה. בראיון הוא מספר על האתגרים המשמעותיים שאיתם התמודד בתפקידים השונים בצה"ל ועל הקריטיות של ה-IT בעבודת רשות שדות התעופה, על רבדיה השונים – שרובם לא ידועים לציבור.  ספר קצת על עצמך. איך הגעת לתחום המחשבים? רוף: "נולדתי וגדלתי בתל אביב, ילדות רגילה לחלוטין, צופים ועוד. למחשבים הגעתי במקרה. אמא שלי פגשה את המזכירה של אורט טכניקום גבעתיים, והיא סיפרה לה שמלמדים שם מחשבים. אז זה היה די חדשני. כשהגיע יום ההרשמה הלכתי להירשם לאורט סינגלובסקי כדי ללמוד אלקטרוניקה, כי זה מה שרציתי תמיד. היה תור של עשרות אנשים. אמא שלי לא אהבה לעמוד בתורים, אז לקחנו מונית ונסענו לאורט לטכניקום גבעתיים. שם התקבלתי ללימודי מחשבים ומאז אני בתחום המרתק הזה". היכן שובצת בצה"ל? "שובצתי לממר"ם, שם עשיתי מגוון תפקידים. אחרי שנה יצאתי לקורס קצינים ושירתתי ביחידת המחשב של חיל המודיעין – מה שהיה פעם מענה וכיום היא נקראת שחר. בין היתר, הייתי אחראי על המחשוב של מבצע ריענון ערכות המגן אחרי מלחמת המפרץ, כשקראו לתושבים להחליף אותן. נושא נוסף שזכור לי הוא הדרכה וליווי של דור העתיד של עולם המחשוב בצה"ל. תפקיד משמעותי נוסף שעשיתי היה אחריות על ביצוע תוכנית ה-ERP באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, שלימים הפך להיות ה-ERP הצה"לי. בשירות הצבאי קיבלתי את היסודות של ניהול ארגון מחשוב גדול, של מאות אנשים. ראיתי את החשיבות של אחדות המטרה. עד היום יש לי חברים מהצבא, שאחר כך היו גם לקוחות". לאן עברת אחרי השחרור? "באזרחי עברתי לצד של הספקים, והגעתי למיקרוסופט, לאחר שכל השנים הייתי בצד של הלקוח. החוויה הייתה מדהימה, כי קודם כל זה ללמוד לעבוד עם תאגיד בינלאומי עצום, ואחרי זה לדעת לנהל תקציב משלך וללמוד שמה שאתה מרוויח אתה יכול להוציא – מה שלא קיים בצבא. אחרי שבע שנים וחצי פרשתי ממיקרוסופט לטובת רשות שדות התעופה". למה דווקא לרשות שדות התעופה? זאת לא ממש חברת היי-טק. "ראיתי שמתפנה שם תפקיד, ואגלה לך שראיתי את זה במודעה שהופיע בניזולטר שלכם, DailyMaily. נכון שהרשות אינה חברת היי-טק, אבל זיהיתי שם אתגר עצום, כי הבנתי עד כמה היא משפיעה על האזרחים בארץ. מעבר לזה, אז החלו התהליכים להקמת נמל התעופה רמון באילת. זו הייתה הפעם הראשונה שבונים בישראל שדה תעופה מאז הקמתה, וראיתי בכך אתגר גדול". הגעת מעולמות שונים מעולם התעופה. איך התמודדת עם זה? "אכן, כשהגעתי לרשות נתקלתי בלא מעט אתגרים. האתגר הראשון היה להבין את העולם התעופה, שהוא עולם מרתק, את הביזנס וכיצד ה-IT מתחבר אליו – וזה התחבר עם האתגר של הקמת חטיבת המחשוב ברשות, שאותה יזמתי. אם אני מסתכל אחורה, אין תהליך ברשות שהחטיבה לא מעורבת בו. תהליך ההקמה של נמל התעופה רמון היה מורכב ומאתגר, בהיבט המחשובי שלו". נמל התעופה רמון. צילום: ShutterStock אילו אתגרי סייבר יש ברשות, שמן הסתם מהווה יעד לתקיפות? "בתקופתי הוקם אגף הסייבר ברשות. אנחנו תשתית מדינה קריטית ומונחים על ידי מערך הסייבר הלאומי. הגוף הזה עובד 24/7, ומפעיל SOC, שמסייע להגנה על התשתיות. לשאלתך, אנחנו אכן יעד לתקיפות, וזה הורגש במלחמה. הסטטיסטיקות שלנו מדברות על מיליוני ניסיונות ביום. אנחנו קוראים לזה נגיעות בגדר, שנבדקות בעזרת הכלים שפיתחנו. לשמחתי, הצלחנו לבלום את כל הניסיונות". שתף אותנו בקריטיות של ה-IT בליבה של הרשות, בפיקוח ובניתוב הטיסות. "אחד הדברים הכי חשובים בעבודה שלי ברשות היה לשמור על הרציפות התפקודית, שהמחשוב לא יעצור כל תהליך. זה מתחיל בתכנון, ברובד של איך אתה עושה את הארכיטקטורה של המערכות, שתהיינה רובסטיות, שלא תיפולנה, כי מדובר בתהליכים קריטיים. יש לנו צוותי כוננות 24/7 שאחראים על 200 מערכות, שהן חצי מהמערכות שלנו. חלק מהן נמצאות אצל המשתמשים במגדלי הפיקוח. גם שם הטמענו תהליכים דיגיטליים במערכות קריטיות, שקשורות בתהליכים שונים, עד לרגע שהמטוס ממריא. כאן באה לידי ביטוי רמת הכוננות הגבוהה ביותר. זה אומר לישון עם הטלפון לידך והכי חשוב – לתכנן את הכול בראייה של רציפות תפקודית". מה הדבר הכי חשוב שאתה לוקח איתך מרשות שדות התעופה? "העבודה ברשות חיזקה אצלי את שריר הגמישות. גמישות לתהליכים חדשים, שצצים חדשות לבקרים, אתגרים לא צפויים ויכולת לגלות גמישות בניהול העובדים. הייתי מחדד וקורא לזה יכולת הסתגלות. זה בא לידי ביטוי בקורונה, הודות לעובדה שלפני הקורונה הצטיידנו במחשבים ניידים, אף על פי שלא ידענו שתהיה מגפה ועל אף שלא היה נהוג אצלנו לעבוד מהבית. כאשר פרצה המגיפה, חילקנו מחשבים ברוחב לב לכל העובדים והבטחנו רציפות תפקודית. בתחילת המלחמה הייתה התגייסות מדהימה של עובדים, כי רבים היו במילואים. עובדים לקחו על עצמם משימות מעבר לשעות העבודה. בסך הכול יש לנו, ברשות, אנשים. אני מאחל הצלחה למחליף שלי, שי ורדי, ולמנכ"ל הרשות החדש, שרון קדמי. צריך לחזק את החטיבה ולהגדיל את יכולותיה, כי בסוף, מאחורי כל הטכנולוגיה המדהימה, יש בן אדם שמפעיל אותה".

קולגות וחברים רבים הגיעו לאירוע פרידה חגיגי שקיימה סלברייט מהמנכ"ל היוצא, יוסי כרמיל, כדי לפרגן ולהוקיר את הקריירה הארוכה בת שני עשורים שהשלים בסלברייט. בין האורחים היו בכירים רבים במשק הישראלי, בכירים לשעבר בזרועות הביטחון ואכיפת החוק, וכן חברי ההנהלה הבכירה של חברת סלברייט. כרמיל פורש מהחברה לאחר שהביא אותה לשיא של כל הזמנים: סלברייט הפכה לאחת הישראליות המבטיחות בנאסד"ק, והיחידה שעקפה את שוויה מיום המיזוג לספאק וכמעט שילשה אותו, אבל חשוב מזה – עם אימפקט עצום על בטחון הציבור בימים שארגוני הפשע והטרור משתמשים יותר ויותר בטכנולוגיה מתקדמת. בתקופת כהונתו צמחה סלברייט מסטארט-אפ של 18 עובדים במשרד קטן בפרברי תל אביב לחברה ישראלית מובילה עולמית בתחום הפתרונות לחקירות דיגיטליות, שנסחרת בנסדא"ק (כ-5 מיליארד דולר), המעסיקה כ-1,200 עובדים, בהם כ-650 בארץ, ב-12 משרדים ברחבי העולם, ולקוחות ביותר מ-100 מדינות, בהם אלפי סוכנויות אכיפת חוק ותאגידים, המשתמשים בפלטפורמת החקירות הדיגיטלית של סלברייט כדי לאסוף, לנתח ולנהל מידע ראייתי במסגרת חקירות המתנהלות על פי חוק. את החלק האמנותי באירוע מילא גורי אלפי המנחה, שערך לכרמיל חידון מול הצ׳ייסר איתי הרמן בנושאי עניין וטריוויה, שכרמיל גילה בהם בקיאות רבה, כמו ספורט, היסטוריה ועוד. כמו כן, טל פרידמן הפתיע כשנכנס בבגדי ריצה וחיקה את יוסי כרמיל באופן מושלם ומעט מוגזם שגרם לקהל כולו לצחוק עד דמעות. בנאום הפרידה שלו אמר כרמיל: "עם הרבה מאוד אנשים טובים הגדלתי את החברה הזו, אבל גם גדלתי איתה. אני יכול להגיד שהשארתי הכול על הפרקט, כמו שאומרים בכדורסל, נתתי הכול! מודה לאנשים המצוינים של סלברייט על היצירתיות, החדשנות והאמונה שלהם בחברה וביכולת שלי להוביל את זה קדימה".

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, מינתה את פרופ' נגה קרונפלד-שזר ליו"רית המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ). היא תחליף את פרופ' פרץ לביא, שסיים את תפקידו. המינוי אושר על ידי נשיא המדינה, יצחק הרצוג. פרופ' קרונפלד-שזר מביאה לתפקידה החדש ניסיון רב שנים בתחומי המחקר והניהול האקדמי, ועד לאחרונה היא שימשה כמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. היא משמשת פרופסור מן המניין בבית הספר לזואולוגיה ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, וכפרופסור נלווה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונש באוסטרליה. היא בעלת תארים מתקדמים מאוניברסיטת תל אביב, ואת לימודי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי פועלת כזרוע של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בראשה עומדים 14 חברים ומשקיף, המייצגים את האקדמיה והתעשייה. תפקידה המרכזי הוא לייעץ לממשלה בנושאי מדיניות מו"פ לאומית, לזהות צרכים וחסמים במערכת המו"פ הישראלית, ולהמליץ על דרכים לקידום המחקר והפיתוח במדינה. "יש חשיבות לתכנון אסטרטגי והתוויית כיווני המו"פ בישראל" פרופ' קרונפלד-שזר נכנסת לתפקידה בתקופה מאתגרת לענף ההיי-טק הישראלי. המועצה תחתיה צפויה להתמקד בחיזוק שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשייה, קידום מחקר ופיתוח בתחומי הבינה המלאכותית, והתמודדות עם אתגרי האקלים והקיימות. כמו כן, היא תפעל לחיזוק התשתיות המדעיות הלאומיות ולקידום המצוינות המדעית בישראל. לדברי השרה גמליאל, "פרופ' קרונפלד-שזר ניחנה בחשיבה יצירתית וראייה אסטרטגית ארוכת טווח, שתחזק את מערכת החדשנות והמדע בישראל בתקופה מורכבת ומאתגרת". פרופ' קרונפלד-שזר ציינה כי "מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים מקומיים אזוריים וגלובליים – החל משינויי האקלים וכלה בבינה מלאכותית, ולכן, יש בעת הזו חשיבות רבה לתכנון אסטרטגי והתוויית כיווני המחקר והפיתוח בישראל".

קרן תמורה – עמותה המגייסת תרומות לעמותות בעולמות החינוך והנוער דרך נזילות אופציות של חברות היי-טק – פרסמה סיכום של התרומות לשנת 2024. למרות המלחמה, המצב הפוליטי והחברתי בישראל והירידה בהשקעות בסטארט-אפים ישראליים מחו"ל, נתוני הקרן מראים התאוששות בתעשיית ההיי-טק הישראלית, עם תרומה של יותר מ-10 מיליון שקל למגוון רחב של גופים. זהו הסכום השני בגבוה אי פעם שגויס על ידי עמותת תמורה. ברוך ליפנר, מנכ"ל תמורה: "אנחנו גאים בעובדה שגם בתקופה של מלחמה ארוכה, קשיי כוח אדם, וסביבה עסקית מאתגרת, ההיי-טק הישראלי ממשיך לצמוח, לגדול ולתרום לחברה הישראלית כולה".   עמותת תמורה, שהיא להגדרתה "הקרן שמחברת בין הצלחות חברות ההיי-טק הישראליות לחברה הישראלית באמצעות תרומות לגופי נוער, חינוך ועוד", הציגה בסיכום 2024 את הנתונים המעודדים ואת העובדה שהצליחה להתרים את חברות היי-טק הישראליות בסכום המרשים, באמצעות אקזיטים שביצעו חברות בפורטפוליו של "תמורה" במהלך השנה החולפת. כאמור, זהו סכום התרומות השני בגובהו מאז שהקרן הוקמה בשנת 2002.   ב-2024: מיקוד בסיוע לעמותות וארגוני חוסן לאומי על פי נתוני תמורה, החברות הישראליות המובילות בתרומות השנה היו חברת BioCatch, שנמכרה לאחרונה לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר ותרמה בסה"כ יותר 1.3 מיליון דולר, בין השאר לנפגעי ה-7 באוקטובר, והחברות Enercon ו-SuperPlay שתרמו כל אחת כ-400 אלף דולר (וצפויות להניב עוד בהמשך). כמו כן תרמו החברות Entitle, Rezonate, Seeking Alpha ו-Cartiheal.  בנוסף, הצטרפו יותר מ-35 חברות חדשות לתמורה במשך השנה. רשימת החברות החדשות שתרמו אופציות לקרן במשך השנה כוללת את: Legit Security, Faddom, Arato, Guardz, Verax, Utila, Pecan, OpMed, Canotera, Briya, FalkorDB, Remepy ואחרות. מהצד הנתרם, בשנת 2024 התמקדו חברות ההיי-טק וקרן תמורה בסיוע לעמותות וארגוני חוסן לאומי, תקומה וצמצום פערים חברתיים. בין הנתרמים השנה היו עמותת הגל שלי, שמטפלת בין השאר בנפגעי פסטיבל הנובה; עמותת סח"י, שעובדת בין השאר עם נוער ממשפחות מפונות, שנמצא כבר שנה ויותר במלונות; אלבום שקוף, ארגון המסייע ללוחמים בעיבוד חוויות הלחימה ובחזרה לשגרת החיים; עמותת עמית לדרך, התומכת בחיילים וחיילות המגיעים מרקע מוחלש בתום שירותם הצבאי; עמותת לוחמים ללא גבולות, הפועלת לגיוס תרמילאים ישראלים לטובת התנדבות הומניטארית במדינות עולם שלישי, כחלק מ"הטיול הגדול שאחרי צבא", ושמאז ה-7 באוקטובר גם בשכונות שנמצאות בחזית המלחמה; ועוד רבות, טובות וחשובות. "ההיי-טק הישראלי ממשיך לצמוח ולתרום לחברה הישראלית כולה" מנכ"ל תמורה, ליפנר הוסי, והרחיב כי "המשימה של קרן תמורה, מאז ומעולם, הייתה לחבר בין תעשיית ההיי-טק הישראלית החזקה לשכבות אוכלוסייה ישראליות חזקות פחות, בדגש על יוזמות חינוכיות והזדמנויות לנוער. זאת עשייה חשובה תמיד, אבל בטח בתקופה כה מורכבת בה ישראל מתמודדת עם אתגרים שלא התמודדה מעולם. אנחנו גאים בעובדה שגם בתקופה של מלחמה ארוכה, קשיי כוח אדם, וסביבה עסקית מאתגרת, ההיי-טק הישראלי ממשיך לצמוח, לגדול ולתרום לחברה הישראלית כולה. נמשיך ביתר שאת גם בשנת 2025, בה, אני תקווה, תפציע בישראל מציאות טובה יותר. אנו קוראים לחברות נוספות שמעוניינות לתרום, ליצור איתנו קשר על מנת שנוכל, דווקא בימים אלו, להמשיך ולחזק יחד את כלל החברה והנוער בישראל".

אין קאמבק: בית משפט לערעורים בארה"ב פסק בסוף השבוע, כי לוועדת התקשורת הפדרלית (ה-FCC) אין סמכות חוקית להחזיר את כללי ניטרליות הרשת, בניגוד לשאיפת הממשל היוצא, לתעדף את החזרת כללי האינטרנט הפתוחים. הנשיא ג'ו ביידן חתם על צו ביצוע משנת 2021 המעודד את ה-FCC להחזיר את הכללים. פאנל של שלושה שופטים בבית המשפט לערעורים ה-6 של ארה"ב פסק, כי ה-FCC חסרה סמכות להחזיר את הכללים שיושמו תחילה ב-2015 על ידי הוועדה תחת הנשיא הדמוקרטי לשעבר, ברק אובאמה, אך בוטלו על ידי הוועדה ב-2017 תחת השלטון הרפובליקני של הנשיא דונאלד טראמפ בתקופת נשיאותו הקודמת. כללי ניטרליות רשת מחייבים ספקיות של שירותי אינטרנט להתייחס לנתוני אינטרנט ולמשתמשים באופן שווה במקום להגביל גישה, להאט מהירויות או לחסום תוכן עבור משתמשים מסוימים. הכללים גם אוסרים הסדרים מיוחדים, שבהם הספקיות מאפשרות מהירויות רשת וגישה משופרות למשתמשים מועדפים. ההחלטה מותירה על כנה חוקי ניטרליות מדינתיים, שאומצו על ידי קליפורניה ואחרות, אך עשויה לחתום יותר מ-20 שנה של מאמצים לאפשר לרגולטורים פדרליים פיקוח גורף על האינטרנט. לא סביר שממשל טראמפ יערער על ההחלטה, אך תומכי ניטרליות הרשת יוכלו להגיש ערעור לבית המשפט העליון. קבוצה של חברות, בהן אמזון, אפל, אלפאבית ו-מטא, תמכה בחוקי הניטרליות ברשת של ה-FCC.

ככל שהקישוריות הגוברת של מכשירים ומערכות טכנולוגיית מידע (IT) וטכנולוגיה מבצעית (OT) מתפשטת בקרב כוחות ביטחון בארץ ובעולם, האינטרנט של הדברים הצבאיים (IoMT) הפך למונח אבטחת הסייבר הטרי שנכנס למיינסטרים. בדומה למערכות סייבר-פיזיות אחרות (CPS), ה-IoMT הופך יותר ויותר לחלק אינטגרלי מתשתיות קריטיות, גופי ממשל וחיי היומיום, ועל כן מצדיק הגנה אסטרטגית. המונח IoMT, המכונה גם האינטרנט של הדברים בשדה הקרב (IoBT), מתייחס למכשירים המחוברים לאינטרנט וזה לזה (ה-IoT), המעורבים בפעולות לחימה של צבא. מכשירים חכמים, כולל מכשירים לבישים, חיישנים מתקדמים וטכנולוגיות חכמות אחרות נמצאים בשימוש הולך וגובר בשדות הקרב ומספקים יעילות מוגברת ויתרון טקטי. מכשירים אלה ממלאים תפקיד חשוב בסביבות לחימה חזיתיות ועורפיות בגלל יכולתם לתקשר ולשתף בקלות מידע, כגון נתונים בזמן אמת על תנאי הסביבה, מיקום ותנועות האויב. "טכנולוגיה חכמה מעלה חששות אבטחה מאחר והיא מתקשרת באמצעות רשתות מקושרות לאינטרנט שמביאות עמן נקודות תורפה חדשות" משרד ההגנה האמריקני כבר מקדם במרץ את השימוש ב-IoMT בשדה הקרב, עם מחקר והשקעה כספית משמעותית בהווה ובעתיד, תוך התמקדות בלתי מתפשרת בבניית יכולות צבאיות של הדור הבא ובשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. אולם לצד השקעות בתחום מתפתח זה, מגיעים סיכונים ואתגרים משמעותיים. הגנה על מכשירי IoMT מהווה חלק מרכזי במאמצים צבאיים ברחבי העולם לאמץ מסגרת אבטחה של אפס אמון. טכנולוגיה חכמה, בינה מלאכותית ותשתיות חדשניות מביאות עמן הזדמנויות חדשות ומלהיבות עבור IoMT. טכנולוגיה לבישה, למשל, המהווה חלק מהאינטרנט הרחב יותר של הדברים הצבאיים, נועדה לייעל את הביצועים וההישרדות של חיילים בשטח. מכשירים לבישים כוללים מערכות ניטור בריאות העוקבות אחר סימנים חיוניים של חייל במהלך משימות, שלדים חיצוניים לבישים משפרים יכולות פיזיות, ורחפנים קומפקטיים מספקים סיור אווירי. מכשירים לבישים אלה הם בעלי ערך, ללא ספק, אך במקביל הם מגדילים את משטח ההתקפה של IoMT ופותחים אפיקי סיכון חדשים, במיוחד לטכנולוגיית המידע ופרטיות הנתונים. המפתח והאתגר הוא לאזן בין היתרונות התפעוליים של טכנולוגיה לבישה לבין סיכוני האבטחה הפוטנציאליים. אין זה מפתיע, שבדיוק כפי שבינה מלאכותית (AI) נפוצה בכל חלק בתעשיית הטכנולוגיה, היא מכה גלים גם בנוף ה-IoMT. עם השלכות מרחיקות לכת המשתרעות על ניתוח נתונים, רכבים אוטונומיים ומכשירים לבישים, AI חייבת להילקח בחשבון בעת אבטחת IoMT. יש לאמץ אסטרטגיה, מדיניות ועקרונות לשימוש אחראי בפתרונות מבוססי AI בטכנולוגיה צבאית, בין היתר על ידי אימוץ מדורג. כך, מעבדת המחקר של צבא ארה"ב משקיעה 25 מיליון דולרים במחקר האינטרנט של הדברים בשדה הקרב, על רשתות חכמות מונעות מטרה מתפתחות (IoBT REIGN). המטרה היא לפתח ניתוח חיזוי בשדה הקרב והערכת סיכונים טובה יותר כדי להשיג יכולות הגנה משופרות. החדשנות בעולמות ה-IoMT ו-IoBT מתקדמת במהירות עם הגדלת המימון והמחקר. כל מכשיר וטכנולוגיה חדשים צריכים להחזיק ביכולת החיונית לאסוף ולפזר במהירות נתונים יקרי ערך, מה שהופך אותם גם לקריטיים להגנה. טכנולוגיה חכמה מעלה חששות אבטחה מאחר והיא מתקשרת באמצעות רשתות מקושרות לאינטרנט שמביאות עמן נקודות תורפה חדשות. מתקפות סייבר מתוחכמות המכוונות לרשתות אלה עלולות לשבש פעולות צבאיות ולהוביל לתוצאות הרות אסון. עם זאת, קשה לאבטח מכשירים אלה, במיוחד תחת עקרונות אפס אמון. עם כל כך הרבה נקודות קצה, מכשירים אלה חשופים להתקפות סייבר. בנוסף, גורמים זדוניים יכולים להשתמש במכשירים אלה כדי לפרוץ לרשת, ליישומים, לנתונים ולפלטפורמות אחסון בשימוש הצבא. חיזוק האבטחה של טכנולוגיה חכמה – בראש סדר העדיפויות בשל סיכונים אלה, חיזוק האבטחה של טכנולוגיה חכמה חייב להיות בראש סדר העדיפויות, כדי להגן על IoMT המשמש בפעולות צבאיות. הגנה מקיפה משיגים על ידי התקנת מערכת זיהוי איומים חזקה, לצד יישום אסטרטגיות מסורתיות כמו הצפנה ופרוטוקולי תקשורת מאובטחים. האינטרנט של הדברים הצבאיים והאינטרנט של הדברים בשדה הקרב מייצגים את המפגש של פרקטיקות צבאיות מסורתיות עם טכנולוגיה חדשנית. למרות שטכנולוגיה זו מביאה אפשרויות עצומות, היא מביאה עמה אתגרים וסיכונים חדשים לאבטחת סייבר. לכן בנוסף להשקעה ולתכנון האסטרטגי ב-IoMT וב-IoBT, הכרחי להבין את הסיכונים וההזדמנויות להגנה על מכשירים קריטיים אלה. אימוץ פלטפורמת הגנה ייעודית על מערכות סייבר פיזיות היא אחד הצעדים הראשונים החשובים ביותר באבטחת IoMT ו-IoBT. טכנולוגיות חכמות בצבא הן יותר מטרנד – הן חזית חדשה בהגנה, כזו שללא ספק תסייע בעיצוב עתיד הלחימה.   הכותב הוא מנהל מחקר אבטחת סייבר, צוות Team82, קלארוטי