יש חובות שקל לזהות – הלוואות, אג"חים, אשראי ספקים. הם מופיעים בדו"חות, נמדדים ומתומחרים. אבל יש עוד סוג של חוב, כזה שלא תמיד שמים לב אליו, והוא לפעמים הכי מסוכן – חוב טכני. הוא לא מופיע במאזן, לא עובר דרך רואה החשבון ולא מדווח לבורסה. ובכל זאת, הוא שם. מצטבר, נושא ריבית ולעיתים קובע את גורלה של חברה לא פחות מכל החלטה פיננסית אחרת. מי שחושב שהדבר הוא עניין של מפתחים בלבד מפספס את התמונה הגדולה. בסוף זו החלטה עסקית, פשוט כזו שמתקבלת תוך כדי כתיבת קוד ולא סביב שולחן הנהלה. אפשר לחשוב על חוב טכני כמו חוב רגיל, רק שאף אחד לא באמת מציג אותו בצורה מסודרת. כשחברה בוחרת להוציא מוצר מהר לשוק, היא לעיתים עושה פשרות. הקוד פחות נקי, הארכיטקטורה זמנית, בדיקות נדחות. במונחים חשבונאיים, זו הלוואה. חיסכון בזמן עכשיו, בתמורה לתשלום עתידי. אלא שבניגוד להלוואה רגילה, אין ריבית קבועה ואין לוח סילוקין. וה"ריבית" במקרה המסוים היא בעיקר חוסר ודאות. אתה אף פעם לא באמת יודע כמה זה יעלה לך בהמשך. כל שינוי הופך מורכב יותר, כל תקלה לוקחת זמן כפול לתיקון, וכל עובד חדש נדרש ללמוד מערכת שלא תוכננה באמת להיקרא. אפשר לחשוב על חוב טכני כמו חוב רגיל, רק שאף אחד לא באמת מציג אותו בצורה מסודרת בשלב מסוים, ההשפעה זולגת החוצה. זמני פיתוח מתארכים, עלויות עולות, והיכולת להגיב לשוק נפגעת. בשלב האמור זה כבר לא רק עניין של מפתחים, אלא שהוא מתחיל להשפיע ישירות על הביזנס. חברות רבות מגלות זאת מאוחר מדי, כשהמוצר שלהן מתקשה להתפתח בקצב שהשוק דורש. למה הנהלות ממשיכות להתעלם מהבעיה? אז מדוע הנהלות ממשיכות להתעלם מהבעיה? הסיבה די טריוויאלית: פשוט לא רואים את זה. מנהלים נמדדים על תוצאות רבעוניות, על צמיחה, על השקות. לא על איכות קוד. במציאות כזו, קל מאוד להעדיף פיצ'ר חדש על פני שיפור תשתית. הלקוח רואה את הפיצ'ר, לא את הקוד שמאחוריו. וחוץ מזה, יש פה גם עניין אנושי לגמרי. בני אדם נוטים להעדיף רווח מיידי על פני הפסד עתידי, גם אם הוא גדול יותר. בארגונים טכנולוגיים, ההטיה הזו מקבלת ביטוי בקוד – כל דחייה של טיפול בחוב הופכת את הבעיה לגדולה יותר, אבל גם לפחות דחופה לכאורה. עד שהיא כבר בלתי נמנעת. מתי חוב טכני הוא דווקא מהלך חכם? לא כל חוב הוא טעות. יש מקרים שבהם חוב טכני הוא החלטה ניהולית נכונה. סטארט-אפ בתחילת דרכו, למשל, לא יכול להרשות לעצמו שלמות. הוא צריך לבדוק שוק, להגיע ללקוחות, לייצר תזרים. השקעה מופרזת בארכיטקטורה מוקדמת עלולה להיות בזבוז זמן, אם המוצר עצמו לא יוכיח את עצמו. גם בארגונים גדולים יש רגעים כאלה. השקה קריטית, חלון הזדמנויות קצר, תחרות שמתקדמת מהר. במצבים כאלה, קיצור דרך הוא לא כשל אלא אסטרטגיה. הכול תלוי בשאלה האם אתה יודע שאתה נכנס לזה, או פשוט מתגלגל לשם בלי לשים לב. חוב חכם נלקח מתוך הבנה ברורה של המחיר העתידי, עם כוונה אמיתית להחזיר אותו. חוב מסוכן הוא כזה שנוצר מתוך הכחשה או אדישות. הבעיה היא שרבים מהארגונים מתחילים בחוב חכם ומסיימים בחוב שלא ניתן לנהל. הגבול בין השניים דק מאוד, ולעיתים נעלם לחלוטין תחת לחץ. העידן החדש – מאיץ את הבעיה במקום לפתור אותה כניסת כלים מבוססי בינה מלאכותית שינתה את קצב הפיתוח. כלים כאלו מאפשרים לכתוב קוד מהר יותר מאי פעם. אבל מהר מדי גם יכול לחזור אליך כבומרנג. כאשר היכולת לייצר קוד עולה, גם היכולת לייצר חוב עולה. הקוד שנוצר לא תמיד מותאם להקשר הרחב של המערכת. הוא פותר בעיה נקודתית, אבל לא תמיד משתלב בצורה מיטבית. מפתחים צעירים, וגם מנוסים, עלולים להישען על פתרונות מוכנים בלי להבין לעומק את ההשלכות. התוצאה היא האצה של אותה תופעה ישנה, שכעת פשוט תופסת קצב גבוה יותר. מצד שני, אותם כלים יכולים גם לעזור בניהול החוב. הם מאפשרים לזהות בעיות, להציע ריפקטורינג, ולשפר קוד קיים. בסוף זה פחות קשור לכלי עצמו ויותר לאיך משתמשים בו בפועל. ארגון שמודע לחוב הטכני שלו יוכל להשתמש בבינה מלאכותית כדי לצמצם אותו. ארגון שמתעלם ממנו רק יאיץ את ההידרדרות. הגיע הזמן להכניס את החוב הטכני לשיח הניהולי הרבה ארגונים עדיין מתייחסים לעניין כאילו זו בעיה של המפתחים בלבד, וזה פספוס – זהו נושא ניהולי. בדיוק כמו שמנהלים עוקבים אחרי תזרים מזומנים או סיכוני אשראי, כך צריך לנהל גם חוב טכני. למדוד, להעריך, לתעדף. ארגונים מתקדמים כבר עושים זאת. הם מקצים זמן קבוע לטיפול בחוב, משלבים אותו בתכנון העבודה ומדברים עליו בשפה עסקית. במקום דיון על קוד נקי, מתקיים דיון על סיכון תפעולי. במקום ויכוח בין מוצר לפיתוח, מתקבלת החלטה משותפת על איזון. מניסיוני, חוב טכני הוא לא בעיה טכנולוגית אלא סיפור על קבלת החלטות, על היכולת לבחור בין עכשיו לאחר כך, בין מה שנראה לבין מה שיקרה. מי שמבין זאת מוקדם, מרוויח יתרון אמיתי. מי שמתעלם מכך, בדרך כלל מגלה את המחיר רק כשהדברים כבר מתחילים להישבר. הכותב הוא יועץ טכנולוגי לארגונים בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי ובעברו מנמ"ר

כשאלופות פוגשות אלופה: מפגש מיוחד נערך בשבוע שעבר, במסגרת שבוע המצוינות של קרן טראמפ, בין מנטוריות ויזמיות צעירות ליעל ארד, שזכתה במדליה הראשונה של ישראל באולימפיאדה, ומשמשת כיום כיו"רית הוועד האולימפי הישראלי. הצעירות, בוגרות עמותת יוניסטרים, שלוקחות חלק בתוכנית UniShe של העמותה בשיתוף מטא ישראל, שמעו מארד הרצאה מרתקת, שעסקה במצוינות בספורט, ביזמות ובחיים. אין דוגמה טובה ממנה למצוינות: ארד אמנם הפסידה בגמר הג'ודו באולימפיאדת ברצלונה ב-1992, אבל "בנקודות" ולא באיפון ברור. דיילי ציפי זוכרת איך היא חיכתה במתח מול הטלוויזיה להחלטת השופטת, שלמרבה הצער הייתה נגד ארד ובעד היריבה הצרפתית שלה. אלא שההפסד העניק לה את מדליית הכסף, שכאמור הייתה המדליה הראשונה שישראל זכתה בה אי פעם במשחקים האולימפיים – הרבה לפני שהצעירות מהתוכנית של יוניסטרים נולדו. ארד עודדה את הנוכחות באומרה: "אתן לא צריכות לפחד מאכזבה וכשלון, אלא להשלים עם הכשלון ולהיות שם כשזה קורה. העולם מתחלק לשניים: אנשים עם אמונה, שיצליחו, לעומת אנשים עם פחד מכשלון. הם לא בהכרח פחות מוכשרים, אבל הם פחות מעיזים". בכירות בהיי-טק שמלוות את הסטארט-אפיסטיות הבאות אחד מערכי הליבה של יוניסטרים הוא ערך השוויון ומתן שוויון הזדמנויות לכל בני ובנות הנוער והצעירים והצעירות בישראל מכלל המגזרים. כחלק מכך, פועלת העמותה רבות לטובת קידום נשים ונערות, במטרה לעודד אותן לחלום בגדול, לשאוף ולהגיע לתפקידי מפתח במשק הישראלי. אחת מתוכניות הדגל של בוגרות יוניסטרים היא תוכנית UniShe, שבמסגרתה הן לומדות ומקבלות טיפים מבכירות מהקהילה העסקית בישראל, לרבות מתעשיית ההיי-טק. לכל בוגרת שלוקחת חלק בתוכנית מוצמדת מנטורית בכירה מהעולם העסקי, שמלווה אותה בדרכה המקצועית – בדרך להיות סטארט-אפיסטית או עובדת בחברת היי-טק, או בחברות אחרות. כמו כן, התוכנית מעניקה לבוגרות כלים להתמודדות עם האתגרים המגדריים בשוק העבודה, ומטרתה לפתח עתודה ניהולית נשית לתפקידים בכירים בעולם העסקים והיזמות. במפגש השתתפו גם יפעת בכור, מנכ"לית יוניסטרים, ורויטל דרורי, סמנכ"לית מדיניות ואסטרטגיה בקרן טראמפ. בכור אמרה כי "המפגש עם יעל היה מעורר השראה, מצוינות ותקווה. אני רוצה לציין את מטא ישראל, על השותפות רבת השנים איתה, ואת קרן טראמפ, על הרמת שבוע המצוינות, שמחזק בכולנו, בכל שנה, את חשיבות המצוינות הישראלית, למען עתיד צעירות וצעירי המדינה שלנו". מטרתו של שבוע המצוינות הישראלית לקדם את המצוינות כערך בחברה שלנו ולחזק את השיח הציבורי סביב הישגים, חדשנות והובלה בתחומי החינוך, המדע, התרבות, הספורט והטכנולוגיה. השבוע כלל מאות אירועים ברחבי הארץ, שמטרתם לחזק ולהנכיח את המצוינות הישראלית ככוח מרכזי לעתיד המדינה.

באחרונה שבתי מלונדון עם בשורות מעניינות. אחרי שהבחנתי במכוניות משונות שמשוטטות בכבישיה ויצאתי לחקור קצת את הנושא, גיליתי כי Waymo – מבית אלפבית (Alphabet), תאגיד האם של גוגל (Google) – השיקה את שירות המוניות האוטונומיות הראשון שלה באירופה, והחלה בפיילוט פיונירי בבירת בריטניה. המהלך נחשב למבחן משמעותי ליכולת הטכנולוגיה, עקב התשתית הלונדונית המפותלת והצרה. Waymo, כך מסתבר פועלת בימים אלה לפריסת שירות המוניות האוטונומיות שלה בעיר, וזו בעצם התרחבות של הפרויקט הבינלאומי השני שלה מחוץ לארצות הברית, אחרי טוקיו. בשלב הנוכחי של הניסוי, הרכבים כבר כן מנווטים באופן אוטונומי, אך מפעיל בטיחות אנושי נמצא מאחורי ההגה, ומוכן להתערבות במידת הצורך. הרכבים המשמשים לניסוי הובאו מהפעילות של החברה בארה"ב, ולכן ההגה ממוקם בהם בצד שמאל, אם כי נהגי הבטיחות עברו הכשרה לפעול בהתאם לחוקי התנועה הבריטיים שלב הסריקה והמיפוי מי שנתקל, כמוני, במכוניות החברה המצוידות בתוספים משונים, למעשה ראה שלב ראשוני אך קריטי ביישום השירות המתקדם. הפעלת הרכבים האוטונומיים נטולי הנהג מתבססת על יצירת מפות תלת-ממדיות ברזולוציה גבוהה של סביבת הנהיגה. בשלב הראשון של הפרויקט בלונדון, החברה הפעילה צי חלוצי של כ-24 רכבי יגואר I-Pace חשמליים, שהיו נהוגים בידי נהגים אנושיים, ושכל מטרתם לאסוף נתונים ולמפות במדויק את תשתיות הכבישים, המדרכות והתמרורים בלונדון. כיום, צי הרכבים הפעיל בלונדון כבר הורחב לכ-100 רכבים, אשר פועלים בשטח של כ-100 מייל רבוע בעיר. מה ש"מקשט" את הרכבים האלו הוא למעשה מערך חיישנים הכולל מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, המאפשרים זיהוי של הסביבה ב-360 מעלות ולטווח של עד 300 מטרים. בשלב הנוכחי של הניסוי, הרכבים כבר כן מנווטים באופן אוטונומי, אך מפעיל בטיחות אנושי נמצא מאחורי ההגה, ומוכן להתערבות במידת הצורך. הרכבים המשמשים לניסוי הובאו מהפעילות של החברה בארה"ב, ולכן ההגה ממוקם בהם בצד שמאל, אם כי נהגי הבטיחות עברו הכשרה לפעול בהתאם לחוקי התנועה הבריטיים. ההתאמה לסביבה הלונדונית Waymo מבית גוגל ברחובות סן פרנסיסקו. צילום: פרטי התשתית התחבורתית של לונדון שונה מזו של מרבית הערים שבהן פועלת Waymo בארה"ב. ערים כמו סן פרנסיסקו ופיניקס מתאפיינות פעמים רבות במבנה כבישים רחב בצורת שתי-וערב (Grid), בעוד שבלונדון הרחובות צרים ומפותלים יותר, והתנועה כוללת ריבוי של מעגלי תנועה, הולכי רגל ורוכבי אופניים. מורכבות זו הובילה חוקרים לתאר את הפעילות בלונדון כמבחן משמעותי ליכולות הטכנולוגיה, ומייסד Waymo, סבסטיאן ת'רון, ציין לאחרונה בראיון כי בעבר לא צפה פריסה של השירות דווקא בעיר זו. הפעילות בלונדון מתנהלת בשלבים: באפריל 2026 החלה Waymo בפיילוט של שירות הסעת נוסעים, כאשר הניהול התפעולי של הצי מתבצע בשיתוף פעולה עם חברת Moove. יעד החברה הוא להשיק במהלך שנת 2026 שירות מסחרי, בו הרכבים ינועו ללא מפעיל בטיחות ברכב. אלא שכפי שברור לכל, ההשקה המסחרית המלאה כפופה למסגרת הרגולטורית בממלכה המאוחדת. ממשלת בריטניה העבירה לאחרונה את חוק הרכבים האוטונומיים (Automated Vehicles Act) ומתכננת לעדכן את התקנות הרלוונטיות במחצית השנייה של 2026, כאשר המסגרת הכוללת לשירותים מסחריים צפויה להיכנס לתוקף ב-2027. בנוסף, הפעלה של שירות מסחרי תדרוש קבלת אישור ספציפי מרשות התחבורה של לונדון (TfL). בעוד שתומכי המהלך מציגים נתונים על בטיחות הרכבים בהשוואה לנהגים אנושיים, ומדגישים את פוטנציאל השירות בשיפור נגישות לאוכלוסיות עם מוגבלויות, קיימות בציבור גם עמדות סקפטיות בנוגע לבשלות הטכנולוגיה, חששות מתופעות אי הדיוק וההזיות שמאפיינים בינה מלאכותית, וכן עולות שאלות באשר להשפעה הכלכלית האפשרית של שירותים אלו על ענף המוניות המסורתי (Black Cabs) בעיר. ואולם בסופו של דבר, הופעתן של המוניות האוטונומיות בכבישיה המפותלים של לונדון מזכירה לנו שהעיר הזו היא הרבה יותר מהיסטוריה, תרבות ומסורת – היא מוקד עולמי תוסס של קדמה ויזמות. הרכבים נטולי הנהג אינם רק פתרון תחבורתי, אלא הצצה אל "שחר של עידן חדש"; עתיד שבו טכנולוגיה מתקדמת משתלבת בהרמוניה עם המרחב האורבני, ומשנה לחלוטין את הדרך שבה אנו חווים את העיר ונעים בתוכה.

קבוצת אמן, בשיתוף CyberproAI ישראל ועמותת עתידים, הודיעה באחרונה על פתיחת המחזור השני של תוכנית "לוחמים להיי-טק" – יוזמה ייחודית לשילוב לוחמים משוחררים ואנשי מילואים בתעשיית ההיי-טק הישראלית. המחזור הנוכחי מונה כ-17 משתתפות ומשתתפים, אשר יתחילו הכשרה מקצועית בתחום ה-Full Stack במכללת CyberproAI ישראל. המשתתפים יעברו הכשרה מעמיקה בפיתוח תוכנה, ובהמשך המסלול יתפצלו להתמחויות נוספות בהתאם לצורכי התעשייה. עם סיום ההכשרה, ישובצו הבוגרים אצל לקוחות קבוצת אמן, בהם ארגוני אנטרפרייז מהמובילים במשק, גופים ביטחוניים, בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים וחברות נוספות בקבוצה. למחזור הנוכחי ניגשו למעלה מ-218 מועמדים. מתוכם התקבלו 15 בלבד, לאחר תהליך מיון הכולל קורות חיים, מבחני התאמה, מבחני כישורים וראיונות אישיותיים. רק בתום שלב הסינון מתקבלים המועמדים לקורס עצמו. זהו המחזור השני שמתקיים בשיתוף CyberproAI ישראל, כאשר בקבוצת אמן מציינים כי במהלך השנה צפויים להיפתח מחזורים נוספים, בהתאם לביקוש הגובר. "אנחנו רואים בתוכנית 'לוחמים להיי-טק' שליחות" במסגרת התוכנית, המשתתפים עוברים הכשרה מקצועית מעשית בתחומי פיתוח תוכנה, סייבר, דאטה וסיסטם. לאורך התהליך זוכים המשתתפים לליווי תעסוקתי ואישי מלא, הכולל מנטורינג צמוד, הכוונה מקצועית ותמיכה מתמשכת. כבר במהלך ההכשרה הם משולבים בהדרגה בסביבת העבודה הארגונית, במטרה לייצר מעבר חלק לעולם התעסוקה. בנוסף, התוכנית כוללת מסלול Upskilling והמשך הכשרות מקצועיות במהלך שלוש השנים הראשונות להשתלבותם בתעשייה, כך שההתפתחות המקצועית נמשכת גם לאחר סיום הקורס. ההכשרה אינה כרוכה בעלות למעסיקים, והיא מאפשרת לארגונים לגייס עובדים איכותיים ומוכשרים תוך הפחתת חסמי כניסה משמעותיים. אלון רייטר, סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצת אמן: "אנחנו רואים בתוכנית 'לוחמים להיי-טק' שליחות. אנחנו פוגשים לוחמים ולוחמות שמביאים איתם יכולות יוצאות דופן מהשירות הצבאי: משמעת, אחריות, יכולת עבודה תחת לחץ וחתירה למטרה, ומתרגמים את היכולות האלה לקריירה טכנולוגית אמיתית ומסלול חיים יציב ומשמעותי בהיי-טק הישראלי. זו גם אחריות לאומית וגם הזדמנות עסקית איכותית עבור לקוחותינו". ברק לייבוביץ, סמנכ"ל התפעול של CyberproAI ישראל: "השותפות בין CyberproAI ישראל, קבוצת אמן ועמותת עתידים מאפשרת לנו לבנות מסלול אמיתי מהכשרה להשתלבות בתעשייה. במסגרת התוכנית, הלוחמות והלוחמים עוברים הכשרה אינטנסיבית של כחצי שנה במתכונת יומית – שוות ערך לכשנתיים באקדמיה – המשלבת תיאוריה לצד עבודה מעשית ובניית פרויקטים לתעשייה. הם מביאים איתם משמעת, חוסן ויכולת למידה גבוהה, ואנחנו מתרגמים את היכולות האלה למקצוע טכנולוגי מבוקש ולקריירה יציבה בהיי-טק הישראלי".

"אני לא מהמר בבורסה, אבל אני מציע לכם, היזמים ואנשי ההיי-טק, להשקיע במניה של ההיי-טק פה, בבאר שבע, ובנגב בכלל. כדאי להשקיע בכך היום, כי לפני 10-15 שנה, אם מישהו היה אומר לכם שבעוד זמן קצר יבנו בפארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע את בניין מספר 6, שיעבדו פה 100 חברות ושקריית התקשוב תעבור לעיר – הייתם אומרים שזה לא אפשרי, זה חלום", כך אמר ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ'. דנילוביץ' פתח הבוקר (א') כנס שנערך בפארק, שנושאו היה איך מייצרים יוניקרונים בנגב. את הכנס יזמו רובע החדשנות בנגב, שממוקם אף הוא בבאר שבע, חממת אינגגב ועמותת בוגרי ממר"ם. הנחה את המפגש יו"ר העמותה, יוסי מלמד, והגיעו אליו כמה עשרות יזמים ואנשי היי-טק. ראש העיר אמר כי "בפארק ההיי-טק גב ים עובדים כיום 3,000 איש, ואני שואף להגיע ל-10,000 עובדים בתוך חמש שנים". פארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע. צילום: אירנה אופצ'בסקי, ShutterStock הוא פנה לנוכחים וציין כי "יש לכם הזדמנות לייצר פה משהו שהוא מעבר לטכנולוגיה: את האקו-סיסטם הציוני. הפעילות בבאר שבע משליכה על כל מרחב הנגב". "אני לא מבקש מכם תרומות. אני לא עוסק בפילנתרופיה", הדגיש דנילוביץ'. "כל מה שאני מבקש הוא שתצאו מאזור הנוחות שלכם, בלי דעות קדומות, ותדברו עם אלה שכבר נמצאים פה. תכירו את התרבות, את האנשים החמים ואת החיים כאן, שהם בקצב אחר". הוא הפליג בשבח באר שבע ואנשיה ואמר: "אין בעולם עיר עם אקו-סיסטם כמו שלנו, של הון אנושי, ידע, טכנולוגיה וקהילה". "אם לא נדאג לצפון ולדרום, לא תהיה מדינה" בתשובה לשאלה האם הממשלה מסייעת לפיתוח ההיי-טק בנגב אמר דנילוביץ' כי "הממשלה, ראשי הערים… כולם מנסיים לסייע, אבל זה לא מספיק". הוא הוסיף כי "תחשבו מה אתם משאירים אחריכם. כולנו בני חלוף. מה שאתם עושים בגוש דן זה מצוין, אבל זו לא ציונות. מדינת ישראל לא יכולה לחיות עם היי-טק שיושב רק בגוש דן. אם לא נדאג לשני חבלי הארץ – הצפון והדרום, שכל כך מתפתח, לא תהיה מדינה. היא לא תוכל להתקיים". דנילוביץ' ציין כי "אירועי ה-7 אוקטובר וכל מה שקרה אחר כך הוכיחו שאם אתה מרכז הון אנושי במקום אחד – זה הופך למכפיל כוח". דוברים נוספים בכנס היו תא"ל יעל גרוסמן, ראשת מטה אגף התקשוב, ההגנה והסיייבר; פרופ' אמיר שפירא מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון; ארנון קולמבוס, מנכ"ל חממת אינגנב; ורוני פרומיקס, מנהלת רובע החדשנות בנגב.

חברת WWM Ventures הכריזה על השקת חממה חדשה IncubAI – חממה טכנולוגית היברידית, שמציגה מודל עבודה חדשני, המשלב כלי AI מהמתקדמים בעולם יחד עם נבחרת מומחים אנושיים, במטרה להוביל יזמים משלב הרעיון ועד להפיכתם לחברת סטארט-אפ מצליחה בשווקים הגלובליים. ליאור כהן, מנכ"ל WWM Ventures, מסביר: "זיהינו צורך בוער בשוק להתייעלות תהליכית ומהירות בהקמת סטארט-אפים. חוקי המשחק השתנו בעקבות הפיכת הבינה המלאכותית לדומיננטית, לרבות קריטריון ההשקעה בחברות סטארט-אפ. בבניית תוכנית הדגל שלנו, היה לנו חשוב ליצור מסלול שמתכתב עם המגמות העולמיות ומאפשר ליזמים לעבור מרעיון לחברת היי-טק פעילה בתקציבים נמוכים משמעותית מבעבר. השילוב בין AI למומחים מאפשר לנו להציע Time to Market מהיר במיוחד מבלי להתפשר על איכות המוצר או על החוסן העסקי של החברה". בעידן שבו מהירות התגובה לשוק היא קריטית, IncubAI מציעה מעטפת הוליסטית בשיטת All in One. התוכנית השנתית כוללת את כל השלבים של חיי המיזם: מבדיקת היתכנות ותיקוף שוק, דרך הקמת הישות המשפטית, המעטפת הבנקאית והפיננסית, ועד פיתוח טכנולוגי מלא, בניית אסטרטגיית חדירה לשווקים(GTM)  ומכירות גלובליות. החממה נהנית משותפויות עם ארגונים ופירמות מובילות מהשוק המקומי והבינלאומי בתחומי המשפט, הפיננסים והטכנולוגיה, לרבות גופי השקעה, המעניקים ליזמים גישה ישירה לידע וקשרים עסקיים גלובליים ומעטפת מלאה לבניית החברה. המודל ההיברידי של IncubAI מאפשר ליזמים להתמקד בליבת המיזם, בעוד המעטפת המקצועית והטכנולוגית של החממה מספקת את התשתית הנדרשת לצמיחה מהירה.

"כל חיפוש גדול חייב להגיע לקצהו". זה המשפט שמוצאים החל מסוף השבוע אלו שמגיעים לבקר בעמוד הבית הראשי של מנוע החיפוש Ask.com שנסגר 30 שנה לאחר שהתחיל את דרכו כ-Ask Jeeves. Ask היה למעשה אתר שהציע שירותי חיפוש באמצעות בינה מלאכותית לפני שהתחילו להצמיד את צמד האותיות AI לכל שירות ומנגנון כמעט שיש כיום בעולם הדיגיטלי. הוא אפשר לבצע חיפושים בסגנון של שאלה בשפה טבעית וזאת לצד 'חיפושים רגילים', גם אם זה לא היה ממש הצ'אטבוטים שמוכרים כיום. הוא הפך ל-Ask.com ב-2005 לאחר שנרכש על ידי חברת האחזקות IAC, ולאורך 30 שנותיו אף פעם לא ממש הצליח לדגדג את גוגל ו/או מנועים אחרים. ב-2010 החליטה החברה לוותר לחלוטין על החיפוש הרגיל ולהתרכז רק בשאלות ותשובות, אבל כבר אז סומנה הדרך לסגירה – זה רק לקח עוד הרבה שנים. "IAC ממשיכה לחדד את המיקוד שלה, ולכן קיבלנו את ההחלטה להפסיק את עסקי החיפוש שלנו, הכוללים את Ask.com. לאחר 25 שנים של מענה לשאלות העולם, Ask.com נסגר רשמית ב-1 במאי 2026", נכתב באתר. ויש בדף, הראשי גם כמה משפטים של הכרת טובה לאלו שהקימו את השירות ב-1996, וגם לאלו שהשתמשו בו מאז: "אנו אסירי תודה מעומק ליבנו למהנדסים, למעצבים ולצוותים המבריקים שבנו ותמכו ב-Ask במשך עשרות שנים. ולכם – מיליוני המשתמשים שפנו אלינו לקבלת תשובות בעולם המשתנה במהירות – תודה על סקרנותכם האינסופית, נאמנותכם ואמונכם".  

השבוע בא לבקר במאורת הנמר דורון רייזל, דירקטור תפעול בחברת היי-טק, וסיפר על פעילותיו המגוונות. במסגרת עבודתו הקים וניהל משרדים ומעבדות חדשנות על פני 6,000 מ"ר, ניהל פרויקטים טכנולוגיים ועבד מול הרגולציה בארץ. לרייזל ניסיון רב שנים במגוון חברות היי-טק, תקשורת וטלקום הן מהמגזר הפרטי והן מהמגזר הציבורי, בתחומי ניהול תפעול בכיר, פרויקטים טכנולוגיים מורכבים חוצי חברה ומדינה, פיתוח עסקי ורגולציה. את פעילותו החל רייזל בחברת פרטנר תקשורת במגוון רחב של תפקידים, האחרון בהם כמנהל תחום בדיקות ציוד קצה. בתחילת הקורונה ועוד לפני שהמשק החל להיסגר, החל רייזל להתנדב כמנטור בעמותת 8200 כבוגר היחידה, בתחילה לחבר'ה צעירים מבת ים, ירושלים ואשדוד, ולאחר מכן החל ללוות גם בעלי עסקים מהפריפריה. בשנתיים האחרונות רייזל מלווה גם פצועי צה"ל פוסט טראומתיים, שרוצים לחזור למעגל העבודה או לפתוח עסק משלהם, מילואימניקים, סטארט-אפים בתחילת דרכם וכמובן ממשיך ללוות בעלי עסקים מהעוטף בצפון ובדרום, ב-8200 ובעוד עמותת, כמו עוגן ,X18 IMPACT ומכון הייצוא. באמצע הסבב הראשון מול איראן, הצטרף רייזל לארגון TCIL כחלק מאנשי הוועד המנהל, זוהי קבוצה של בוגרי תקשוב שהוקמה כדי לתת מענה הגנתי ליישובי העוטף. TCIL  לקחה תחת חסותה כפיילוט את קיבוץ רעים בדרום במטרה להכין עבורו את המעטפת ההגנתית להמשך שמירה על רציפות תפקודית 24/7 למקרה של מתקפות נוספות מהצד הפלסטיני. לאחר שהפיילוט מול רעים יצלח ניתן יהיה לשכפל אותו ליתר יישובי העוטף ואפילו יותר מכך. לסיום ציין רייזל שהנתינה, בעיקר בשנים האחרונות ולאחר מכן ההצלחות וההתקדמות של האנשים ובעלי העסקים שאותם הוא מלווה, הינה כיף גדול וממליץ לכל מי שיש לו כמה שעות פנויות בשבוע להצטרף ולתרום מניסיונו. המוטטו של רייל: "כשאתה נותן אתה מקבל אפילו יותר".