אילון מאסק נהנה מדי פעם להטריל. חלק מאותן הטרלות הן של אנשים ידועים: ביל גייטס, הסנאטור ברני סנדרס ויריבו הגדול של מאסק, ג'ף בזוס. אלא שעכשיו, יש מי שמטריל אותו: זוכה פרס נובל, הכלכלן הטורקי דרון אג'מולו. בניגוד לאנשים אחרים שיש להם הרבה מאוד כסף, כמו ביל גייטס ומק'ינזי סקוט, גרושתו של ג'ף בזוס, שתורמים הרבה מאוד, ה-"יחסים" של מאסק עם פילנתרופיה הם לא מי יודע מה: הוא אמר בראיון לפודקאסט WTF בדצמבר האחרון כי "אני מסכים עם אהבת האנושות, ואנחנו צריכים לנסות לעשות דברים שיסייעו לאנשים, אבל זה מאוד קשה". חצי שנה לאחר מכן, ביוני האחרון, טען מאסק שבקרוב הכסף "יפסיק להיות חשוב", בגלל ה-AI. A proposed pledge for Elon Musk. An opportunity to put your money where your mouth is. If money won’t matter in 2036, why don’t you pledge to donate your current wealth of approximately $1 trillion to charity no later than 2036. This would establish with great credibility your… — Daron Acemoglu (@DAcemogluMIT) July 27, 2026 אג'מולו חיבר את שני הציטוטים והחליט לאתגר, או להטריל, את מאסק, ולבקש ממנו לתרום את כל כספו בתוך עשור. בפוסט שפרסם אג'מולו ב-X הוא למעשה רוצה שמאסק יגבה את מה שהוא אמר במעשים. או, כפי שכתב, "זאת הזדמנות לשים את הכסף שלך היכן שנמצא הפה שלך". "אם כסף לא יהיה חשוב עד 2036", טען זוכה הנובל, "מדוע שלא תתרום את כל ההון שלך, של כטריליון דולר (סכום שמאסק היה שווה, אולם שוויו ירד מאז לפחות מ-700 מיליארד דולר – י"ה), לא יאוחר מאותה שנה? זה ייתן אמינות רבה לאמונה שלך בכוחות של הבינה המלאכותית והטכנולוגיה. זה גם ירגיע אנשים רבים ברחבי העולם, שמודאגים מהשפעתם הפוליטית והחברתית של מיליארדרים וטריליונרים". הוא הוסיף שההחלטה לאן להעביר את כספו של מאסק לא צריכה להתקבל על ידו אישית, ולא על בסיס אידיאולוגי, אלא על ידי גוף אובייקטיבי. התגובה המפתיעה של מאסק נראה שבאופן די מפתיע, מאסק החליט להרים את הכפפה: "למעשה, אני הולך לעשות משהו כזה", כתב בציוץ משלו. די כדרכו, מאסק לא סיפק עוד פרטים. עם זאת, יש לקחת את התגובה הזאת בעירבון מוגבל, שכן ייתכן שמדובר בעוד הטרלה של "מלך הטרולים" של עולם הטכנולוגיה. אם הוא אכן יתרום את הכסף, מדובר בשינוי של 180 מעלות בנקודת המבט של הבעלים של X, טסלה ו-SpaceX: רק לפני כחודש הוא טען שהפילנתרופיה של מק'ינזי סקוט, בסך של 26 מיליארד דולר, הפכה את העולם למקום רע יותר.

תהליכי הקידוד והפיתוח של כלי בינה מלאכותית יוצרים לארגונים לא מעט סיכוני אבטחה, שרבים מאיתנו פחות מודעים אליהם, אפילו כשמדובר במומחים ובעלי ידע רב בתחום. כלי וסוכני ה-AI מתפתחים במהירות – מה שמביא לכך שצוותי האבטחה המסורתיים מתקשים לנהל ולשלוט על מדיניות האבטחה של הארגונים, ושההאקרים רושמים "ניצחונות" לפחות בחלק מה-"קרבות" ב-"מלחמה" הזאת. התופעה הנרחבת הזו הצמיחה דרישה לפתרונות אבטחת תחנות קצה לסוכני AI, על מנת להגן על הארגון טוב יותר ולמנוע התקפות. כדי לדון בנושא הזה אירחנו באולפן פודקאסט אנשים ומחשבים את יוסי פיק, המייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של בקסלאש סקיוריטי – חברת הגנת סייבר ישראלית, שמתמחה באבטחת תהליכי פיתוח תוכנה מבוססי בינה מלאכותית, ובהגנה על סביבות וייב קודינג וכלי קוד אוטומטיים לכתיבת תוכנות. שוחחנו איתו על האתגרים, הסכנות והפתרון של החברה, שאותה הוא הקים ב-2022 יחד עם שותפו, שחר מן. נתחיל בשאלה שאנחנו שואלים את כל האורחים שלנו: ספר קצת על עצמך. "אני פעיל בעולם ההיי-טק יותר מ-30 שנה. נחשפתי לעולם המחשוב כבר בתיכון, ובצבא הייתי טכנאי אלקטרוניקה בחיל הים. אחר כך למדתי מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. העבודה הראשונה שלי, כמהנדס, הייתה בטופ טיר של שי אגסי, כחלק מסאפ. מילאתי שם תפקידים שונים, כולל סמנכ"ל הפיתוח. ב-2009 הקמתי עם חבר שהכרתי בסאפ חברה שניסתה להתגבר על פערי תיווך בשוק המזון האמריקני, בעזרת תוכנה, באמצעות חיבור בין מגדלים, חוואים וצרכנים. מהר מאוד הבנו שזה לא טריוויאלי ולמרות זאת, ב-2021 חברה אמריקנית מאוד גדולה רכשה אותנו ולקחה את התוכנה כדי להטמיע אותה בארגונים. חיידק היזמות המשיך לבעור בי וב-2022 הקמתי עם שותפי, שחר מן, שגם אותו הכרתי בסאפ, את בקסלאש סקיוריטי". כמה עובדים בחברה? "אנחנו 30 עובדים. עד היום עשינו שני סבבי גיוס, בסכום מצטבר של 27 מיליון דולר, ממשקיעים שהם בעיקר אנג'לים ידועים, כמו שלמה קרמר". מה הבעיה שהחברה שלכם נותנת לה מענה? "סוכן בינה מלאכותית הוא בעצם עוזר חכם, שמסייע לי לייצר את מה שאני רוצה: תוכנה, מצגת וכל פעולה אחרת, על ידי נגישות למודל כלשהו. אבל זה לא נגמר בזה שניגשים למודל; יש הרבה רכיבים נוספים, כמו קונקטורים שמתחברים לכלי ה-AI ויכולות הרחבה. הרכיבים האלה מהווים סיכון לארגון, בדמות הפצת מידע רגיש למקורות חיצוניים ועוד. כל משתמש בארגון שיש לו גישה לכלי בינה מלאכותית יכול ליצור את הרכיבים האלה, וארגונים לא תמיד מודעים לסכנות שיכולות לנבוע מזה, וכבר היו מקרים כאלה". איך מתמודדים עם סכנות כאלו? "השלב הראשון הוא הנראות. זה לא נגמר בזה שנתת לעובד כלי בינה מלאכותית כלשהו; אתה לא ממש יודע מה הוא הוריד בעזרת הכלי הזה, עם איזה יוזר הוא חיבר אותו וכדומה. לפעמים עובדים משתמשים ברכיב שמישהו חיצוני שלח להם ואמר להם שזה עוזר, כי הוא השתמש בזה במקום עבודה אחר. למשל, פרוטוקול MCP , שפותח כדי לאפשר למודלי AI להתחבר בצורה סטנדרטית למערכות, נתונים או כלים חיצוניים. העובד מתקין, ואין למנהל האבטחה או המנמ"ר שליטה על זה. זה די דומה לבעיות שהיו בהתחלה עם הקוד פתוח, כשכל אחד התחיל לפתח את מה שהוא רוצה". הבנו את השלב הראשון. מה השלב הבא? "פיתחנו רכיב שיושב על תחנת הקצה, ליד הסוכנים, ומעביר את כל המידע למקום אחד מרכזי. קוראים לזה Agentic Fabric. הוא נותן למנהל אבטחת המידע רשימת מלאי, שיבין מה יש לו על המכונות. בנוסף, הוא מעריך את הסיכונים שנובעים מכל אחד מהרכיבים, כדי לשקף למנהל האבטחה האם רכיב זה או אחר בסדר או לא, מה רמת הסיכון שנובעת ממנו ובמיוחד האם הוא חשוף לחולשות חדשות. ואם לא אז הוא מתריע. אבל, מאחר שההתרעות יכולות להיות בכמויות גדולות ואי אפשר לרדוף אחרי כל מפתח, הפתרון הוא במדיניות ארגונית, שמגדירה מה מותר ומה אסור. הרכיב שלנו ‫בודק אם מישהו מפר את הכללים שנקבעו, ומנהל האבטחה יכול לעצור אם הוא מזהה סכנה מסוימת.‬ אבל, גם אם עדכנת הכול לפי המדיניות והכול נקי, עדיין הסוכן עלול לבצע פעולות לא נכונות, כי הן אוטומטיות, לפי הפקודות שהוא קיבל, וזה חושף את הארגון להשפעה זדונית. בעזרת הכלי שלנו אתה יכול להגדיר לסוכן הגדרות מדויקות יותר. זוהי עוד שכבת הגנה לסביבת הפיתוח". מדוע שמנהל אבטחה וסייבר יאמץ את הכלי שלכם? "כי העולם משתנה במהירות. בפיתוח קוד יש יותר יכולת שליטה, כי הוא מובנה, אבל בעולם הסוכנים זה כבר חוצה את כל הארגון. מנהלי סייבר מבינים שהם צריכים להגן על סביבת הפיתוח שלהם, אבל אין להם מושג איך להגדיר את הגבולות. למען הדיוק, הבעיה היא יותר במשתמשים הפנימיים. אם איש המכירות שלי רוצה להשתמש בסוכן שמסייע לו, נניח, בקריאה ובמיון מיילים, לא בטוח שמנהל הסייבר ידע על כך, ולא בטוח שתהיה לו מודעות לסכנות מזה, כגון חשיפת מידע רגיש, שיכול לשמש האקרים לתקיפות סייבר". אז בעצם אתם אומרים לעשות קודם סקר סיכונים, מה שתמיד אמרו בעולם האבטחה. "אמת. זה תמיד היה נכון בעולם האבטחה, ועכשיו צריך לעשות זאת גם בעולם הבינה המלאכותית. הכלים שלנו באים לעזור גם למפתחים שיש להם מודעות לאבטחת מידע וגם לגורמים הפנימיים – מעין מפלס ביטחון שנותן להם קצת שקט".

חברת אבטחת המידע והסייבר סיגניה דיווחה היום (ג') על כשל אבטחה מהותי שמצאה באפליקציית פיננסית שפותחה באמצעות מודל קלוד של אנת'רופיק. מדובר בכשל באפליקציית קליטת לקוחות (און-בורדינג), שחוקרי החברה גילו במסגרת בדיקת חדירות שהם ביצעו עבור מוסד פיננסי שמנהל נכסים בשווי מיליארדי דולרים. האפליקציה נועדה לפתור בעיה עסקית נפוצה: לאפשר ללקוחות שנטשו את תהליך ההרשמה לחזור לנקודה שבה עצרו, עוד לפני שיצרו שם משתמש וסיסמה. אולם, הבינה המלאכותית יצרה מנגנון שמחלק טוקנים (Access tokens) רק על סמך החזקת מזהה משתמש (GUID), בלא לוודא שמבקש הגישה הוא אכן הלקוח האמיתי. בשל כך, משתמשים בעלי הרשאות מינימליות יכלו לגשת למידע אישי ופיננסי רגיש ביותר של משתמשים אחרים – לרבות מספרי זיהוי (תעודות זהות או SSN – מספר הביטוח הלאומי בארצות הברית), סטטוס בקשות אשראי, פרטי קשר ומידע על שותפים פיננסיים. בבדיקת החדירות, חוקרי סיגניה השתמשו ב-LLM כדי לנתח חלקים מקוד המערכת. "קוד שעובד אינו זהה לקוד מאובטח", אמרו חברי הצוות שהוביל את החקירה. "קוד שנוצר על ידי AI עלול לעבור ההדרה (קימפול), לעקוב אחר מוסכמות מוכרות ולצלוח בדיקות בסיסיות – ועדיין להכיל הנחות שגויות לחלוטין לגבי הרשאות וגבולות אמון. הפגיעויות האלו הן ארכיטקטוניות ולוגיות, ולכן קשה מאוד לאתר אותן באמצעות כלי סריקה אוטומטיים סטנדרטיים (SAST)". דמוקרטיזציה של חולשות החוקרים כתבו כי "הסכנה כיום היא שנוצרה דמוקרטיזציה של חולשות: תוקף לא חייב להיות מומחה סייבר כדי לאתר פרצות. מספיק שתהיה לו גישה לקוד מודלף כדי שיוכל להזין אותו למודל שפה, לשאול שאלות כמו 'האם אפשר להנפיק כאן טוקן גישה בלי להוכיח בעלות?' ולמצוא פרצות לוגיות מורכבות בתוך דקות". לדבריהם, "המקרה ממחיש מגמה רחבה יותר: ארגונים מאמצים כלי AI בקצב שמקדים את יכולתם לאבטח אותם". הם ציינו כי זהו עוד מקרה של "הפרדוקס של ה-AI": מודל שפה אחד כתב את הקוד הפגוע שנועד לפתור בעיה של נטישת לקוחות, בעוד מודל שפה אחר שימש אותם (החוקרים) כדי לאתר ולנצל את הפרצה בתוך דקות. "האתגר של הנהלות כיום הוא לא האם להשתמש ב-AI – כי הם כבר משתמשים בה", ציין איליה רבינוביץ', סמנכ"ל ייעוץ סייבר בסיגניה, "האתגר האמיתי הוא להבין היכן בדיוק נעשה שימוש בבינה מלאכותית בארגון, לאילו נתונים יש לה גישה, כיצד היא מרחיבה את משטח התקיפה והאם בקרות האבטחה הקיימות בכלל מסוגלות להתמודד עם הסיכונים החדשים שהיא מביאה עימה".

אניגמה, סטארט-אפ ישראלי שמפתח מודלי AI לרובוטים חכמים, נחשף היום (ב') אחרי 10 חודשים בלבד ב-Stealth, ומודיע על גיוס סיד של 71 מיליון דולר. מדובר בגיוס ענק בשלב כה מוקדם: סבב סיד של סטארט-אפ ישראלי עומד בממוצע על שלושה מיליון דולר. הסבב הובל על ידי אינדקס ונצ'רס וריביט קפיטל, בהשתתפות קונביקשן פרטנרס, שעבורה הייתה זו ההשקעה הראשונה בישראל. עוד השתתפו בסבב משקיעים מעמק הסיליקון, כולל מייסדים ובכירים ב-OpenAI, ב-Thinking Machines של מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיות שלה, באנת'רופיק וב-xAI של אילון מאסק. אסף רפפורט ומרב בהט הם משקיעים בולטים באניגמה, וכל אחד מהם ביצע השקעה כפולה – הן מכספו.ה האישי והן כחלק מהשקעתה הראשונה של הקרן החדשה סטארדאסט בישראל. תחום הפעילות של אניגמה הוא בינה מלאכותית פיזית (Physical AI). החברה בונה מודלי יסוד ל-Physical AI, שכבת תוכנה שאינה תלויה בחומרת רובוט מסוימת וממשקי אדם-רובוט שנועדו לאפשר פריסה רחבה של רובוטים חכמים במגוון סביבות פיזיות. במקביל, היא מפתחת שיטות חדשות לאימון מודלים, שמאפשרות לרובוטים להבין את סביבתם, להסתגל לשינויים, ולפעול באופן אמין ואינטואיטיבי בעולם הפיזי. אחד מילדי הפלא של ההיי-טק הישראלי אניגמה נוסדה על ידי יהונתן יעקובי, המשמש כמנכ"ל החברה, וגל ניב, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, שהכירו במהלך שירותם ב-8200. יעקובי הוא אחד מילדי הפלא של ההיי-טק הישראלי: הוא החל ללמוד לתואר במדעי המחשב ומתמטיקה בגיל 13, והפך בהמשך לעובד הצעיר ביותר בתולדות מיקרוסופט וצ'ק פוינט. עוד לפני גיוסו לצה"ל עסק יעקובי במחקר סייבר, והקים יחד עם מפתחים נוספים את פרפקט בלו, שהפכה לקבוצת תחרויות הסייבר המדורגת במקום הראשון בעולם. ניב הוביל לאורך שירותו הצבאי פרויקטי מחקר ופיתוח מתקדמים. כיום מעסיקה אניגמה 25 עובדים במשרדיה בתל אביב, ופועלת עם שותפים בתחומי הקמעונאות, הבריאות והתעשייה. כספי הגיוס ישמשו להרחבת צוותי המחקר וההנדסה, להגדלת תשתיות המחשוב ויכולות ה-GPU של החברה, להאצת פיתוח שכבת התוכנה ל-Physical AI ולהרחבת פריסות בסביבות רובוטיות אמיתיות. החברה מעסיקה שורת חוקרים, שרבים מהם, כמו המייסדים, הינם בוגרי 8200. התמקדותה במו"פ בעולמות ה-Physical AI מגיעה מתוך תפיסה שמדובר באחד האתגרים המדעיים וההנדסיים המרכזיים של השנים הקרובות. בעוד שמעבדות AI מובילות בעולם עוסקות בתחום כחלק ממגוון רחב של תחומי מחקר, אניגמה מתמקדת בו באופן ספציפי. למרות ההתקדמות המהירה בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, הפיכת AI למערכת שמסוגלת לפעול באופן אמין בעולם הפיזי נותרה אחד האתגרים הגדולים והמורכבים ביותר בתעשייה. עד 2025 הושקעו מדי שנה מעל 40 מיליארד דולר בחברות רובוטיקה, ושוק הרובוטיקה הגלובלי הגיע להיקף של כ-50 מיליארד דולר. על פי תחזיות של מק'ינזי, שוק הרובוטים דמויי האדם לבדו עשוי לצמוח במהלך העשורים הקרובים לטריליוני דולרים. יעקובי אמר כי "אחת לכמה עשורים מתרחשת פריצת דרך טכנולוגית שמשנה תעשיות שלמות. אנחנו מאמינים שהשלב הבא של הבינה המלאכותית הוא המעבר מצ'טבוטים ומסכים למערכות שמבינות את העולם הפיזי, מסתגלות אליו ופועלות בו. אניגמה בונה את האינטליגנציה לרובוטים, שהיא המפתח לקפיצה זו. המטרה שלנו היא להפוך רובוטים חכמים לכלי עבודה נגיש, שימושי ואינטואיטיבי לכולם. בסופו של דבר, זה לא משנה עד כמה הרובוטים טובים, אם הם לא ירגישו לנו, בני האדם, טבעיים – אף אחד לא ישתמש בהם".

לאחר כמעט שנה שבה שלטה אנבידיה (NVIDIA) בפסגת החברות הציבוריות, יום האתמול (ב') סימן מהפך בשווקים: ענקית הטכנולוגיה אפל (Apple) זינקה חזרה אל המקום הראשון הנחשק, כשהיא רושמת שווי שוק אדיר של 4.95 טריליון דולר.  בעקבות הזינוק של אפל, אנבידיה נדחקה למקום השני, עם שווי של 4.76 טריליון דולר "בלבד" – שמסמן התרחקות משמעותית משיא של 5 טריליון דולר שבו החזיקה באוקטובר 2025. על פי נתוני חברת המידע דאו ג'ונס (Dow Jones Market Data), כדי שאפל תעשה היסטוריה ותחצה רשמית את רף ה-5 טריליון דולר, מחיר המניה שלה צריך להגיע ל-340.43 דולר. APPLE $AAPL IS BACK TO BEING THE LARGEST COMPANY IN THE WORLD Apple currently has a market cap of $4.94T compared to Nvidia's $NVDA $4.9T pic.twitter.com/HDRZRMBydl — Evan (@StockMKTNewz) July 27, 2026 שינוי סנטימנט של המשקיעים ההיפוך בצמרת מגיע על רקע שינוי סנטימנט מצד המשקיעים, במיוחד בכל הנוגע להוצאות הכרוכות בפיתוח תשתיות בינה מלאכותית.  מניית אנבידיה ספגה לאחרונה מכה ורשמה ירידה של כ-5% ביום מסחר אחד. הנסיגה הגיעה על רקע דיווחים שלפיהם החברה מנהלת מגעים מול ענקית הבינה המלאכותית OpenAI בכוונה למתן ערבות פיננסית עבור מרכז נתונים של תאגיד סופטבנק (SoftBank) שמוקם באוהיו. משמעות הדבר היא שאם OpenAI לא תצליח לעמוד בעלויות הבנייה והשכירות, אנבידיה תיאלץ לשלם את החוב למלווים בעצמה – מה שהצית חרדה בקרב משקיעיה מפני התחייבויות כלכליות מסוכנות. בניגוד לכך, אפל קטפה את פירות האסטרטגיה המחושבת שלה. למרות שספגה בתחילה ביקורת על כך שהיא משתרכת מאחור במרוץ הבינה המלאכותית, החברה בחרה דווקא לצמצם את הוצאות ההון שלה על תשתיות AI בשלושת הרבעונים האחרונים, אך המשיכה במקביל להשיק ולהרחיב פיתוחים בתחום. הגישה השמרנית הזו לניהול ההוצאות, שנתפשה כחוף מבטחים טכנולוגי בתקופה של חוסר ודאות, זכתה להערכה רבה מצד השוק. בנוסף לניהול העלויות, המומנטום של אפל נשען על נתוני מכירות חזקים של מכשירי ה-iPhone ותזרים מזומנים יציב, שהרגיעו את המשקיעים. והתוצאה של כל אלו נראית בבירור כעת. על אף החגיגות בקופרטינו, לא ברור כמה זמן תחזיק אפל בכתר. המגזין הכלכלי בארונס (Barron's) דיווח בהקשר זה כי ייתכן שאפל לא תחזיק בתואר עוד זמן רב, שכן החששות בשווקים מפני עליות מחירים הולכים וגוברים.

מאות שיחות, אם לא יותר, שביצעו משתמשים עם הצ'טבוט המבוסס על מודל קלוד (Claude) של אנת'רופיק (Anthropic), נחשפו באחרונה ברשת ונמצאו במנועי החיפוש של גוגל (Google) ומיקרוסופט (Microsoft) כאחד. מדובר בשיחות ששיתפו המשתמשים בפורומים שונים, אשר לא נחסמו מספיק טוב למניעת שיתוף בתהליך האינדוקס של מנועי החיפוש. לפי תיאורים בפורומים שונים, הדפים שנקלטו על ידי מנועי החיפוש, והוצגו לאחר מכן בתוצאות מתאימות, כללו מסמכים תאגידיים, רישומים של חולים, ראיונות פנימיים בחברות, קורות חיים, ואפילו מפתחות API והנחיות שאנשים כתבו למנוע ה-AI של אנת'רופיק. UPDATE: The same is happening with Claude’s artifacts too. It isn’t just the chats. Every app, doc, dashboard and internal tool people published out of Claude is sitting on a public URL, and a chunk of it is indexed and searchable right now. People have already surfaced… https://t.co/YcT8JnUrAW pic.twitter.com/UE1KnYFNga — Alex Prompter (@alex_prompter) July 27, 2026 באנת'רופיק מיהרו להבהיר כי החברה אינה מפרסמת שיחות שמבצעים המשתמשים עם הצ'טבוט, וכברירת מחדל היא מונעת, באמצעות קובץ ה-robots.txt, סקירה של זחלני האינדוקס של מנועי החיפוש – Google Search ו-Microsoft Bing, ולמעשה כל מנוע חיפוש אחר – מהאפשרות להוסיף אותם לחיפוש. אבל ברגע שהאנת'רופיק מאפשרת ליצור קישור לשיתוף על המידע, מנועי החיפוש מוסיפים את תוכן הקישור אל האינדוקס, כמו שהם עושים עם כל קישור אחר ברשת – והדרך למנוע זאת היא להשתמש בהתוויה noindex. התוויה זו, כפי שיודע כל בעל אתר מתחיל, חוסמת את ההוספה של הקישור המסוים למנוע החיפוש. אנת'רופיק אינה עושה זאת בעת שיתוף קישורים לשיחות, כך שהמנועים עושים את העבודה שלהם כרגיל. שתי חברות החיפוש הודיעו כי המנוע מתעלם מהוראות robots.txt אם יש קישור לדף ממקום אחר ברשת, אם הדף אינו כולל את התג noindex בדף עצמו, או שאין את התוספת של התג x-robots-tag בכותרת התגובה של הדף. באנת'רופיק לא הגיבו עד עתה להיבט של אי-שילוב התג הנוסף שמחזק את החסימה מפני מנועי החיפוש.

בדרך לעוד עסקת ענק בסייבר הישראלי: סיירה הודיעה היום (ג') כי חתמה על הצהרת כוונות לרכישת הסטארט-אפ אואזיס סקיוריטי, שמפתח פתרון לניהול ואבטחת זהויות לא אנושיות, וסוכני AI. שתי החברות הן ישראליות. סכום העסקה המסתמנת לא נמסר, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי מדובר במיליארד דולר. אואזיס סקיוריטי הוקמה ב-2022, הווה אומר שהיא נרכשת ארבע שנים בלבד לאחר הקמתה. רכישה בסכום של מיליארד דולר ארבע או חמש שנים לאחר ההקמה היא דבר חריג בעולם ההיי-טק, כולל בתעשיית הסייבר הישראלית המשגשגת. שתי חברות שהגיעו להישג הבולט הזה הן וויז, שהוקמה ב-2020 ונרכשה על ידי גוגל ב-32 מיליארד דולר במרץ 2025, וארמיס, שנוסדה ב-2015 ונמכרה לאינסייט פרטנרס כ-4.5 שנים לאחר מכן תמורת 1.1 מיליארד. גם נו ניים סקיוריטי נרכשה כארבע שנים בלבד לאחר היווסדה, על ידי אקמאי, אבל עסקה זו בוצעה בסכום נמוך יותר, של 450 מיליון דולר. מייסדי אואזיס הם דני בריקמן, המשמש כמנכ"ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ"ל המוצר. השניים הכירו במהלך שירותם הצבאי ביחידת המודיעין 81. מייסדי סיירה, יותם שגב ותמר בר אילן. צילום: אוהד קב סיירה היא אחת מחברות הסייבר הגדולות בישראל, והיא הודיעה באחרונה על גיוס של 600 מיליון דולר לפי שווי של 12 מיליארד. גם כאן מדובר בהישג ענק בזמן קצר: היא נוסדה בסוף 2020 ויצאה מ-Stealth במרץ 2021. בתוך חמש שנים הפכה סיירה לאחת מ-10 חברות התוכנה הצומחות בעולם ולחברת אבטחת הדאטה הצומחת בעולם. מייסדיה הם שניים מהכישרונות הגדולים והידועים בסייבר הישראלי – יותם שגב ותמר בר אילן. עם השלמת העסקה תפעל אואזיס כיחידה ייעודית בתוך סיירה, שתעסוק בתחום הפעילות שלה הזהויות – כאמור, אבטחת זהויות לא אנושיות, וצוותי שתי החברות ישלבו בין הפלטפורמות שלהן. שילוב בין הבנת הדאטה לאבטחת זהויות לא אנושיות התחום שבו פועלת אואזיס הוא אחת מקטגוריות הסייבר הצומחות ביותר כיום. הצורך באבטחת זהויות לא אנושיות מואץ עם המעבר של ארגונים לשימוש בסוכני AI. על פי סיירה, בקרב חברות פורצ'ן 500, מספר הזהויות הלא אנושיות צמח ב-480% בחצי השנה האחרונה בלבד. הפלטפורמה של אואזיס מאפשרת לארגונים לגלות, לנהל ולמשול (Govern) בטוקנים, מפתחות, חשבונות שירות וסוכני AI, תוך זיהוי סיכונים ויישום הגנות בזמן אמת. הפתרון ישולב עם הפלטפורמה של סיירה, שמסייעת להבנת המידע הארגוני ולאבטחת AI ודאטה. בסיירה אומרים כי "שילוב שתי הפלטפורמות יאפשר, לראשונה, לקבל החלטות אבטחה רציפות, מבוססות הקשר, מתוך מערכת אחת". לפי הרוכשת, "המהלך מהווה צעד משמעותי בהרחבת פלטפורמת האבטחה של סיירה, ומחבר בין שני תחומים שהתפתחו במשך שנים בנפרד: אבטחת דאטה ואבטחת זהויות. זאת, במטרה לאפשר לארגונים להבין, לנהל ולאכוף את הקשר שבין המידע הרגיש שלהם לבין כל זהות, אנושית או לא אנושית, שמבקשת לגשת אליו". "תפיסה משותפת לגבי העתיד של עולם הסייבר" שגב אמר כי "עידן ה-AI משנה את הדרך שבה ארגונים מגנים על המידע שלהם. כל החלטת אבטחה מתחילה בהבנה של שני דברים – מהו המידע שעליו צריך להגן ומי או מה מבקש לגשת אליו. החיבור עם אואזיס מאפשר לנו לאחד את שני העולמות האלה בפלטפורמה אחת, שתעניק לארגונים את רמת השליטה שהם צריכים כדי לאמץ בינה מלאכותית באופן בטוח". לדברי בריקמן, "כבר מהיום הראשון זיהינו שזהויות לא אנושיות יהפכו לאחד מאתגרי האבטחה המרכזיים של עידן הבינה המלאכותית. הגדרנו מחדש את אבטחת הזהויות לעידן ה-AI. יש לנו ולסיירה תפיסה משותפת לגבי העתיד של עולם הסייבר, והחיבור הזה מאפשר לנו להגשים אותה מהר יותר ובקנה מידה גדול יותר".

חברת נוטניקס, העוסקת בתחום המחשוב ההיברידי, פרסמה באחרונה דו"ח המנתח את מגמות השימוש בבינה מלאכותית במערכות בריאות. על פי הנתונים, המרוץ אחר התייעלות טכנולוגית הוביל לתופעה נרחבת המכונה "בינה מלאכותית בצללים", במסגרתה 79% מארגוני הבריאות מדווחים על שימוש ביישומי בינה מלאכותית מצד עובדים ללא פיקוח או אישור של מחלקות מערכות המידע.  הנהלות בתי החולים הביעו חשש מהסיכונים הארגוניים והאבטחתיים הכרוכים בהעלאת מידע רפואי רגיש למנועים חיצוניים ללא בקרה מספקת. במקביל, האתגר הפיזי הניצב בפני המוסדות הוא משמעותי, שכן חדר מטופל יחיד יכול לייצר כ-7 טרה-בייט של נתונים בשנה, כאשר ההערכה היא כי 75% מהמידע הרפואי ייוצר בקרוב ישירות בסמוך למיטת המטופל. הסתמכות על עיבוד נתונים בענן חיצוני בלבד יוצרת השהיה של מעל 100 מילי-שניות, עיכוב, דבר שעלול להשפיע על החלטות קליניות בזמן אמת. המעבר לטכנולוגיית קונטיינרים לידור נגר, מנהל לקוחות המגזר הציבורי ב-נוטניקס ישראל. צילום: ניב קנטור כדי להתמודד עם מגבלות השהיה אלו ולהבטיח את פרטיות המידע, בתי חולים מאמצים פתרונות של טכנולוגיית קונטיינרים, המאפשרים להריץ את כוח העיבוד של הבינה המלאכותית באופן מקומי, בקרבת המטופל.  לפי נוטניקס, כ-86% ממקבלי ההחלטות במוסדות הבריאות מצביעים על כך שהבינה המלאכותית מאיצה את אימוץ הגישה הזו, שכן היא מבטיחה רציפות קלינית גם בעת קריסת תקשורת חיצונית ושומרת על ריבונות הנתונים בתוך כותלי הארגון, נושא המוגדר כעדיפות עליונה עבור 72% ממנהלי התשתיות. לידור נגר, מנהל לקוחות המגזר הציבורי בנוטניקס ישראל, ציין כי "במציאות של המגזר הציבורי ומערכת הבריאות בישראל, 'רציפות תפקודית' היא לא סיסמה – היא חייבת להיות מובטחת ב-100%, גם במצבי קיצון של ניתוק תקשורת. הדו"ח שלנו מוכיח שטכנולוגיית קונטיינרים הפכה לאבן הראשה של המודרניזציה הרפואית. היא מאפשרת לבתי החולים להביא את כוח המחשוב של ה-AI ישירות למיטת החולה, לשמור על ריבונות המידע הרגיש בתוך כותלי הארגון, ולהבטיח שגם אם האינטרנט החיצוני קורס, הטיפול הרפואי לא ייעצר לרגע".  במבט אל העתיד, ארגוני הבריאות מתכוננים לדור הבא של ה-AI: לפי נוטניקס, 62% צופים שימוש בבינה מלאכותית ג'נרטיבית בשלוש השנים הקרובות, ויותר ממחציתם (57%) צופים כי "סוכני בינה מלאכותית" אוטונומיים (Agentic AI) ישנו לחלוטין את התהליכים העסקיים והתפעוליים בבתי החולים.