"כל ארגון בוחן כיום את תחום הבינה המלאכותית ושואל את אותה שאלה: כיצד נוכל להשתמש בה כדי לייצר ערך מדיד לעסק שלנו?", כך אמר מייק סיציליה, מנכ"ל אורקל (Oracle). סיציליה דיבר ברקע הרחבת פלטפורמת Fusion Agentic Applications של החברה, עם השקת Fusion Claw. זוהי, לדבריו, "סביבת הרצה חדשה, מוקפדת ומבוקרת, המאפשרת להשלים באופן אוטונומי יותר משימות מורכבות במיוחד ובהיקפים גדולים". הוא ציין כי "הפלטפורמה מסייעת לתת מענה לשאלה בדבר מדידת הערכים העסקיים מ-AI, באמצעות מעבר מסיוע של AI לביצוע בפועל. היא מאפשרת ללקוחות להפוך משימות מורכבות יותר ויותר לאוטומטיות, בתהליכים העסקיים החשובים ביותר שלהם, תוך שמירה על רמה גבוהה של בקרה, אבטחת מידע וניהול. כאשר מאפשרים ל-AI לקחת על עצמה חלק גדול יותר מהעבודה, בעוד שבני האדם מגדירים את היעדים ואת גבולות הפעולה, ארגונים יכולים לפנות קיבולת משמעותית לצוותים שלהם ולהתמקד יותר בצמיחה, חדשנות ומתן שירות ללקוחות".  לפי החברה, 25 יישומים המבוססים על Claw זמינים כעת. הפלטפורמה, נמסר, משלבת יכולות הסקה של AI עם חישוב ארגוני דטרמיניסטי, במטרה לאפשר ביצוע יעיל מבחינה כלכלית ובהיקפים גדולים, של משימות מורכבות במיוחד. כך, ארגונים יכולים לנצל את יכולות הפלטפורמה, כאשר סוכני AI יכולים להסיק, לחשב, להסתגל ולבצע עבודה ברמת מומחה, לרבות מחקר מעמיק, חישובים, הדמיות, מידול ותכנון מחדש, וזאת באופן שוטף. לאורקל יש עד כה כבר היצע של 75 אפליקציות סוכני AI. אלו מסוגלות לתאם ולבצע תהליכים עסקיים מקצה לקצה.  "אפליקציות סוכני AI מייצגות קטגוריה חדשה של יישומים מבוססי תוצאות"  מומחי החברה הסבירו בשיחה מקדימה לעיתונאים, כי "אפליקציות סוכני AI מייצגות קטגוריה חדשה של יישומים מבוססי תוצאות. הן מספקות לארגונים מערכת ממוקדת תוצאות, בה בני האדם מגדירים את היעדים, הסמכויות והאחריות – בעוד שסוכני ה-AI מבצעים את התהליך הנדרש להשגת התוצאה".  כדי לאפשר ניהול, פיקוח ובקרה של ביצוע ארגוני אוטונומי, החברה בנתה מסגרת פעולה ארגונית מוגדרת לסוכני ה-AI. זו כוללת את יעדי הארגון, נהלי העבודה הסטנדרטיים, מדיניות, מגבלות, הרשאות, ספי סיכון, זכות קבלת החלטות, דרישות אישור וגבולות לסיבוכים. מסגרת זו נאכפת בכל תהליך באמצעות מנגנון בקרה לאימות תוצאות. מנגנון זה מיישם עבור כל הפעלה את הסמכויות ואת מנגנוני הבקרה הספציפיים הנדרשים, לרבות זהות, יכולות, נתונים ופעולות. עם השלמת התהליך, מתקבלת אסמכתת ביצוע, המתעדת את כל מה שהתרחש בפועל: הסמכויות שהופעלו, במה נעשה שימוש, ההחלטות שהתקבלו, הפעולות והטרנזקציות שבוצעו, והתוצאה שהושגה. בנוסף, עובדי הארגון יכולים לקבוע את רמת האוטומציה הרצויה עבור כל תהליך.  היישומים הללו, הפועלים על תשתית הענן של אורקל, מבוססים על מודלי AI, בהם ג'מיני של גוגל (Google Gemini) ו-OpenAI.  בין 25 יישומי סוכני ה-AI החדשים, מבוססי Claw, נמנים Ledger – המסייע למנהלי כספים לבצע תהליכים פיננסיים מורכבים; Workforce Staffing – לטובת מנהלי משאבי אנוש, היכולים ליצור תוכניות כוח אדם ישימות; Shipping Consolidation – לעולם של מנהלי שרשרת אספקה; Sales Territory Planning – לעולם מנהלי מכירות.

הבית הלבן יארח היום (ג') ארוחת צהריים מרכזית בחדר המזרחי, שבה ישתתפו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, יו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון, ושישה מראשי חברות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית המובילות במדינה. בין המוזמנים שאישרו את הגעתם נמנים מנכ"ל מטא, מארק צוקרברג; מנכ"ל אנת'רופיק, דריו אמודאי; נשיא OpenAI, גרג ברוקמן; מנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי; מנכ"ל פלנטיר, אלכס קרפ, ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. בחלק מהדיווחים החדשותיים הוזכר שמו של אילון מאסק כמשתתף אפשרי נוסף בארוחת הצהריים, אולם לא בכולם. המפגש מיועד לעסוק במדיניות הרגולציה הממשלתית, בריסון סיכוני הטכנולוגיה ועל הדרך לשמור על מעמדה של ארצות הברית במרוץ הטכנולוגי הגלובלי. ???????? UPDATE: Nvidia's Jensen Huang, Anthropic's Dario Amodei and Palantir's Alex Karp are set to join Trump and Speaker Mike Johnson for a lunch on AI risks today. pic.twitter.com/MDG5aHADcv — Cointelegraph (@Cointelegraph) September 29, 2026 בין קריאה להאטה לבין זינוק כלכלי המפגש נערך ברקע פיצול מעמיק בתוך תעשיית הטכנולוגיה עצמה. מחד, מובילי מעבדות פיתוח כמו אמודאי מאנת'רופיק ו-אלטמן מ-OpenAI קוראים להאט את קצב פיתוח דגמי החזית, להטיל פיקוח עצמאי ולהציב ערבויות בטיחות מחייבות מחשש שהטכנולוגיה מתקדמת בקצב המקשה על שליטה אנושית. אמודאי אף פרסם חיבור שבו התריע כי תחרות מסחרית פרועה עלולה להוביל לאובדן שליטה ולסיכונים חמורים, והציע לאפשר למעריכים חיצוניים גישה קבועה למערכות. אזהרות אלו קיבלו משנה תוקף במסמכי ההגשה לקראת הנפקת החברה (IPO), שבהם הקדישה אנת'רופיק כ-80 עמודים מתוך התשקיף לפירוט גורמי סיכון רבים. במסמכים אלו הוזהרו המשקיעים באופן חסר תקדים כי בינה מלאכותית מתקדמת עלולה להציב סכנה קיומית או קטסטרופלית לאנושות, ואף פורטו תרחישים שבהם מודלים עתידיים יפתחו דפוסי התנהגות של הגנה עצמית – כגון ניסיונות להתנגד לסגירה/כיבוי, מאמצים להסתיר מידע ו/או לבצע מניפולציות שונות ומאוד משונות.  מאידך, טראמפ הבהיר כי הוא מתנגד להאטת המרוץ, כינה את האזהרות מפני השתלטות ה-AI "תרמית" והצהיר בנאומו בעצרת האו"ם כי וושינגטון דוחה ניסיונות בין-לאומיים לכפות רגולציה. או כפי שניסח את דבריו: "אני לא מתכוון לחנוק צמיחה של משהו שיהיה גדול יותר מהמהפכה התעשייתית". מוסיף לחבק את ה-AI ולאמצה לחיקה של ארצו. דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב. צילום: אילוסטרציה ChatGPT הטיעון הגיאופוליטי ומערכת היחסים עם עמק הסיליקון עמדת הממשל והנהגת הקונגרס נשענת בעיקר על החשש מפיגור אמריקני מול המתחרות. יו"ר בית הנבחרים ג'ונסון הבהיר בראיון לרשת Fox Business שלתפישתו וושינגטון אינה זקוקה להקפאת הפיתוח או לרגולציה עודפת. ג'ונסון הדגיש: "אנחנו לא צריכים מורטוריום. אנחנו לא צריכים לקפוץ ולהטיל רגולציית-יתר, כי אז נפסיד במרוץ לסין", והוסיף ואמר בראיון זה כי חלק מהאזהרות מונעות משיקולים פוליטיים ומהוות בעצם "מבצע תודעה סיני". מנגד, מנהיג המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים, האקים ג'פריס, אמר בראיון ל-CNBC כי מנהיגי התעשייה עצמם מבקשים מעורבות ממשלתית, וכי "כשמדובר בבטיחות AI, עלינו לפעול בנחישות ובאחריות – כבר עכשיו". ???????? PRESIDENT TRUMP — TUESDAY, SEPTEMBER 29, 2026 ????8:00 AM — Executive Time ????9:00 AM — In-Town Pool Call Time ????10:00 AM — Announcement on https://t.co/IhQGh1XoBO — Andrew W. Mellon Auditorium ????12:30 PM — Meeting & Luncheon on Super Intelligence — East Room ????3:00 PM — Policy… — *Walter Bloomberg (@DeItaone) September 29, 2026 המפגש הצפוי מסמן פרק נוסף במערכת היחסים המורכבת בין טראמפ לבין מנהיגי הטכנולוגיה של ארצו, שרובם גם ניצבים כידוע בפסגת הטכנולוגיה העולמית. בעוד שבשנים קודמות שררה מתיחות חריפה בין טראמפ לראשי אנת'רופיק – אותם כינה בעבר "משוגעים משמאל" ואף הביא להגדרת החברה במשרד ההגנה כסיכון לשרשרת האספקה – לאחרונה נרשמה התקרבות, כאשר אמודאי סעד עם טראמפ בארוחת ערב פרטית בבית הלבן ממש ביום א' האחרון. מנהיגים נוספים, כדוגמת צוקרברג, הואנג ופיצ'אי, כבר השתתפו בארוחות רשמיות ופגישות קודמות עם הנשיא, לרבות ארוחת המדינה לכבוד נשיא סין שי ג'ינפינג, שנערכה באחורנה. בנוגע לעמדותיהם – צוקרברג הביע עמדת הסתייגות מהאטה קולקטיבית, בציינו כי "לכל מעבדה יש את האחריות והתמריץ לפעול בקצב הנדרש כדי לאמן את הדגמים שלה בצורה בטוחה".  אם או בלי רמז לבאות – לצד מפגש הפסגה, מתוכננת השקת הפורטל הממשלתי החדש America.gov, המבוסס על בינה מלאכותית ומיועד לאחד את שירותי הממשל הפדרלי.

AMD, שנחשבת למתחרה העיקרית של אנבידיה (NVIDIA) בשוק מעבדי ה-AI, ממשיכה במהלכים שלה לחיזוק מעמדה בשוק. אחרי שהכריזה על כניסתה לשוק המערכות השלמות עבור ספקיות ענן ושירותי AI, הודיעה החברה על רכישת חברת מחקר ופיתוח המודלים וורלד לאבס (World Labs) שבראשה עומדת ד"ר פיי-פיי לי – מי שנחשבת לאחת מחלוצי ה-AI – תמורת סכום של כ-8.2 מיליארד דולר. We are excited to announce that World Labs is joining @AMD. The research and technical breakthroughs we have achieved since our founding in 2024 have given us a clear vision for AI’s potential to solve problems in the spatial and physical world. Accelerating the future of… pic.twitter.com/hIDM20vQsy — World Labs (@theworldlabs) September 28, 2026 הרכישה מגיעה לאחר ש-AMD השתתפה רק בפברואר האחרון בסבב גיוס הון של וורלד לאבס, שאז הוערכה בכ-5 מיליארד דולר, כך שהיא משלמת כיום פרמיה גבוהה מאוד ברכישה הנוכחית, גם אם ערך החברה הנרכשת עלה מאז במקצת. בכך למעשה החברה סוגרת עוד חזית במלחמה מול אנבידיה' כשהיא משלבת פנימה את כל החברה, על חוקריה, מומחי בניית המודלים והכלים שכבר קיימים – בדיוק כמו שמלכת שוק ה-AI הנוכחית עוסקת גם היא בהרבה מאוד פיתוח סביב החומרה שהיא מוכרת. כזכור, רק אתמול (ב'), כפי שדיווחנו, השיקה אנבידיה פלטפורמת אבטחת AI חדשה, ובמסגרת הרצון שלה לספק פתרונות שלמים, AMD רוצה גם היא פיתוח מקומי. כך או כך, ד"ר לי מצטרפת גם היא ל-AMD, כאמור יחד עם כל עובדיה, והיא תשמש בה כסגנית נשיא ביצועית וכמדענית ראשית, המדווחת ישירות למנכ"לית ליסה סו – שדרך אגב בתערוכת CES האחרונה העלתה את לי לבמה באירוע הראשי של החברה. "קידום הדור הבא של טכנולוגיית ה-AI דורש שיתוף פעולה הדוק בתחומי מחקר המודלים, המערכות והמחשוב, ההצטרפות ל-AMD תעניק לצוות שלנו את המשאבים ואת העומק ההנדסי הדרושים כדי להאיץ את המחקר שלנו ולסייע בהגדרת התשתית הנחוצה לעידן הבא של ה-AI", אמרה ד"ר לי על מכירת החברה.

48% מהמעסיקים בענף ההיי-טק מתכננים לגייס עובדים נוספים ברבעון הקרוב, כולל ג'וניורים, 34% אמרו שהם מתכוונים לשמור על יציבות, 14% מתכננים לצמצם את כוח האדם ו-4% אינם בטוחים לגבי היקפי גיוס. כך עולה מסקר צפי תעסוקה בהיי-טק, שמפרסמת היום חברת אקספריס ישראל, הזרוע הטכנולוגית של קבוצת מנפאואר.  עורכי הסקר מציינים שהצפי נחלש ב-6 נקודות האחוז לעומת הרבעון הקודם, אך גבוה ב-5 נקודות האחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מקוטלגים תחת הקטגוריה של "צפי תעסוקה נטו", מושג מקצועי סטטיסטי. והם מחושבים על ידי ניכוי שיעור המעסיקים שצופים ירידה בהיקפי הגיוס משיעור המעסיקים שמתכננים לגייס עובדים נוספים. הנתונים מבוססים על סקר גלובלי שנערך בקרב מעסיקים בענף ההיי-טק והטכנולוגיה ברחבי העולם ובישראל. עוד עולה מהנתונים כי בעוד שחלה ירידה קלה במגמות לגיוס, בהשוואה לרבעון הקודם, בראייה שנתית נרשמת מגמה חיובית, עם עלייה של 5 נקודות האחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בהשוואה גלובלית, ישראל ממוקמת במקום ה-21 המכובד בדירוג העולמי (לצד מדינות כמו ארה"ב, פורטוגל ובריטניה), כאשר הממוצע הגלובלי עומד על 37%. מצוקת טאלנטים בנוסף, הסקר מצביע על כך שמצוקת הכשרונות בענף ממשיכה להוות אתגר מרכזי, כאשר 69% מהמעסיקים בהיי-טק הישראלי מדווחים על קושי לאייש משרות בטאלנטים מיומנים. כדי להתמודד עם המחסור, חברות וארגונים פונים לצעדים שונים, בראשם העלאת שכר (74%) והצעה של מודלי עבודה גמישים (61%). רותם מיטיב, מנכ"לית אקספריס ישראל, מסרה בתגובה לסקר זה: "נתוני הרבעון הרביעי של 2026 משקפים שוק עבודה יציב אך דרוך, שבו הביקוש לכישרונות טכנולוגיים איכותיים נותר גבוה, למרות אי-הוודאות המאקרו-אקונומית. העובדה ש-69% מהמעסיקים עדיין מתקשים לאתר טאלנטים מיומנים, מלמדת שהפער המבני בין היצע המומחים לדרישות השוק האמיתיות ממשיך להוות את האתגר המרכזי של ההיי-טק הישראלי. ארגונים מבינים שכדי לשמור על היתרון התחרותי שלהם ולהניע חדשנות, עליהם להמשיך להשקיע בשימור עובדים, בגמישות תעסוקתית ובערוצי הכשרה והסבה מתקדמים". אקספריס ישראל עוסקת בגיוס, השמה ושירותים מנוהלים בהיי-טק, כולל שירותי אבטחת מידע והגנת סייבר. אקספריס (Experis) העולמית פועלת ביותר מ-50 מדינות ברחבי העולם, עם בסיס לקוחות המכסה 80% מחברות פורצ'ן 500 (Fortune 500), כשבין לקוחותיה חברות היי-טק, סטארט-אפים, חברות טכנולוגיה, בריאות, פיננסים ועוד.

ביום ו' האחרון חשפה OpenAI כי סוכני בינה מלאכותית שלה "הסתובבו" בקיץ האחרון באתרים של שלושה גופים פדרליים אמריקניים: משרד החינוך, משרד המסחר והרשות לניירות ערך ולבורסות (SEC). לצערנו, החשיפה אינה עוד כותרת סנסציונית על "בינה מלאכותית שיצאה משליטה". מדובר בתיאור מפוכח למדי של איום מסוג חדש, שמנהלי אבטחת מידע בארגונים צריכים לשים על לוח המשימות שלהם. במשרד המסחר האמריקני, הסוכנים שלפו נתונים מאתר הלשכה לסטטיסטיקה (Census Bureau) באמצעות פרטי גישה של מפתחים שמצאו חשופים ברשת, במאגרי קוד ציבוריים. ב-SEC, הם ניגשו למידע ציבורי בשני אתרים של הרשות ופרסמו אותו מחדש באתר אחר; הרשות מסרה כי לא נחשף מידע שאינו ציבורי. במשרד החינוך, סוכנים שנראה כי מקורם ב-OpenAI ניסו לבצע פריצה בסיסית לאתר המחלקה לזכויות האזרח, ונכשלו. המשרד הודיע כי לא נמצאה כל השפעה על אתריו או על מאגרי המידע שלו. וארצות הברית איננה לבד: ימים ספורים קודם לכן הודיע ראש ממשלת אוסטרליה כי סוכן של OpenAI חדר למאגר מידע לאומי של מערכת הבריאות, והאירועים האלה מצטרפים לאירועים שכבר דווחו בהרחבה, כמו התקיפה של שירות האגינג פייס (Hugging Face). וראוי לציין ש-OpenAI לא היחידה, מדובר בבעיה שמשותפת לכל הדור הנוכחי של המודלים, ושנראתה גם אצל אנת'רופיק (Anthropic), גוגל (Google) וחברות AI אחרות. OpenAI מדגישה כי רוב הפעילות שבדקה עד כה הייתה משימות מחקר שגרתיות, שבהן הסוכנים פנו לאתרי ממשל כאל מקור מידע סמכותי, וכי הודעה שהיא שולחת לארגון אינה מעידה בהכרח על אירוע אבטחה. ברם, קשה להתעלם מההקשר, וגם מדיווח של רויטרס, שטוען שהמספרים גדולים בהרבה: 1,200 בינות מלאכותיות ברחו מארגז החול שלהן בתוך חברת הבינה המלאכותית, ו-700 מהן גם תקפו אתרים חיצוניים, ואלה כבר מספרים מדאיגים. סוכני AI של OpenAI פרצו אליה. האגינג פייס. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT "סוכן אוטונומי מסוגל ליזום אירוע סייבר מלא" מה שהופך את האירועים האלה למעניינים עבור ארגונים הוא דווקא היעדר הכוונה הזדונית. אין כאן כנופיית כופרה ואין כאן מדינה עוינת. יש סוכן שקיבל משימה, ומגדיר כל מכשול בדרך לביצועה כבעיה טכנית שיש לפתור. מבחינתו, מערכת ההגנה שלכם אינה "גבול" – אלא עוד פאזל שצריך לפתור. הוא אינו מתעייף, אינו מתייאש בסוף השבוע, פועל במקביל מאלפי מופעים, ומוכן לנסות אלף כיוונים כדי למצוא את הפתרון האחד שעובד.  דה פקטו, זהו פרופיל של תוקף מתמיד ברמה גבוהה, רק בלי המניע, שבדרך כלל מאפשר לנו לחזות את צעדיו. המשמעות: ההנחה ש"אנחנו לא מעניינים אף אחד" כבר אינה רלוונטית. סוכן שמחפש נתון מסוים יגיע אליכם אם הנתון נמצא אצלכם, או אם הוא רק מסיק שייתכן שהוא נמצא בידכם. קיריל גלפנד, ארכיטקט פתרונות סייבר בכיר ב-TrendAI אומר בשיחה עם אנשים ומחשבים כי האבולוציה של התוכנה, שהפכה מקוד דטרמיניסטי לקוד ניסויי שמיוצר בזמן אמת על ידי סוכני AI אוטונומיים – משנה מן היסוד את נוף סיכוני הסייבר. "מקרי "המודלים הברחניים" (Fugitive Models) שנצפו לאחרונה, שבהם סוכנים אוטונומיים פורצים את גבולות ארגז החול, עוקפים בקרות רשת ומגיעים לתשתיות חיצוניות כדי להשלים משימות הערכה – מדגימים באופן ברור את השינוי המהותי: סוכן אוטונומי מסוגל ליזום אירוע סייבר מלא ללא כל הוראה אנושית או קוד זדוני", מסביר גלפנד.  "מכיוון שסוכנים אלה פועלים באמצעות הרשאות לגיטימיות ובמהירות של GPU, מנגנוני ההגנה המסורתיים, המבוססים על חתימות וכללים סטטיים – מאבדים מיעילותם. ההגנה המודרנית חייבת לעבור מניסיון לנחש את הכוונות שהוטמעו באימון המודל, לניטור התנהגותי רציף בזמן אמת ולהכלה קשיחה ברמת התשתית. רק השילוב של נראות שלבי ריצה, מדיניות אכיפה מחוץ לסביבת הביצוע של הסוכן, ובקרה תשתיתית, מאפשר ניהול אפקטיבי של סיכוני ה-Agentic AI", קובע חוקר הסייבר. שמונה כללי התגוננות בפני תוקפנות AI  הנה שמונה עקרונות פעולה שיכולים לעזור לכם להתגונן בפני מודל סורר:  היגיינת סודות היא קו ההגנה הראשון – מקרה משרד המסחר התחיל בפרטי גישה שהודלפו למאגר קוד ציבורי. סריקה רציפה של מאגרי קוד, רוטציה של מפתחות, מעבר לאסימונים קצרי-טווח ומחיקה של כל מפתח שאינו בשימוש, כל אלה אינם חדשים, אבל סוכן אוטונומי ימצא את המפתח שנשכח הרבה לפני שהצוות שלכם ייזכר בו, אז כדאי להחליף מפתחות בתדירות גבוהה ממה שהייתם רגילים עד כה.  ניטור בוטים הוא הכרח – גם שכבת המידע הפתוח של הארגון, ממשקי API, פורטלים וטפסי הרשמה, הם משטחי תקיפה. ניטור התנהגותי של תעבורה וזיהוי של פתיחת חשבונות פיקטיביים בהיקף חריג הם כבר הכרח ולא מותרות – בפרט כשהתברר שהסוכנים יודעים לעקוף מנגנוני הגנה מפני בוטים.  3. אתם צריכים לעמוד בקצב המכונה – אירוע האגינג פייס בשעתו, התרחש בסוף שבוע. צוות NOC שמגיב בתוך שעות, מול תוקף שמבצע אלפי פעולות בשעה, מפסיד מראש. תגובה אוטומטית, לפחות לשלבי הבלימה הראשונים, אינה עוד מותרות. באש נלחמים עם אש… לבודד קלט חיצוני – ב-האגינג פייס נקודת החדירה הייתה מערכת עיבוד הדאטה-סטים: קריאת קובץ שהובילה להרצת קוד ומשם לרשת הפנימית. כל רכיב שמנתח קבצים או קלט שהעלו משתמשים חיצוניים צריך לרוץ בסביבה מבודדת, מתוך הנחה שהקלט עוין.  לנטר את הפלטפורמה שלכם כערוץ תקשורת – הסוכנים השתמשו בשירותים ציבוריים לגיטימיים, ואף בפלטפורמה של הקורבן עצמו, כ"תיבות מתים" להעברת פקודות ותוצרים. זו אולי פרקטיקה שאתם כבר מיישמים, אבל היא הופכת להיות רגישה מהרגיל. הסוכנים שלכם הם חלק מהבעיה – ארגון שמטמיע סוכני AI בתהליכים פנימיים צריך להחיל עליהם את אותם כללים: הרשאות מינימליות, רשימה מותרת של יעדי רשת, ניהול זהויות לא-אנושיות, תיעוד מלא של כל פעולה ומתג כיבוי. אם הסביבה "המבודדת" של OpenAI דלפה, גם הסוכנים שלכם בסכנת בריחה. להכין מראש את כלי ההגנה – הנה פרט מאלף מאירוע האגינג פייס: כשהחברה ניסתה להיעזר במודלי חזית מסחריים כדי לבלום את התקיפה, מנגנוני הבטיחות שלהם עצמם סירבו לבקשות, והיא נאלצה לפנות למודל קוד פתוח שהריצה בעצמה. תוכנית תגובה לאירועים צריכה לכלול כלי AI הגנתיים שנבדקו ואושרו מראש, ולא משהו שרוקחים בבהילות.  דאגו לקנרית במכרה – ההודעה של OpenAI לממשלת אוסטרליה על האירוע נשלחה לכתובת דוא"ל כללית, מהלך שספג שם ביקורת חריפה. כתובת מייל מוגדרת ומנוטרת לדיווח על אירועי אבטחה, למשל קובץ security.txt באתר, היא צעד פשוט שעשוי לקצר בימים את הזמן שבו תגלו שמשהו קרה. אחרית דבר לסיום נציין כי במקרים שנחשפו באחרונה הנזק היה, ככל הידוע, מוגבל. ברם, מדובר בסוכנים שרצו בסביבות הבדיקה של החברה, כלומר במקום שבו אמצעי ההגנה אמורים להיות החזקים ביותר. המודלים הבאים יהיו מן הסתם עוצמתיים יותר, והפריסה שלהם תהיה רחבה יותר.  אל תסמכו על הכוונות הטובות של דריו אמודאי או סם אלטמן – התגוננות היא צו השעה.

וואלי נשיונל בנקורפ (Valley National Bancorp), החברה האם של וואלי נשיונל בנק (Valley National Bank), חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת הפינטק בלו ויין (Bluevine) תמורת כ-340 מיליון דולר. התמורה בעסקה תורכב מכ-75% במזומן ומכ-25% במניות החברה הרוכשת, והשלמתה מתוכננת לתחילת שנת 2027, בכפוף לקבלת אישורים רגולטוריים. אייל ליפשיץ, מנכ"ל ומייסד BlueVine. צילום: BlueVine הנרכשת הוקמה בשנת 2013 על ידי היזמים הישראלים אייל ליפשיץ וניר קלר, מטה החברה שלה שוכן בג'רזי סיטי והיא מפעילה מרכז פיתוח בתל אביב. החברה מספקת פלטפורמת בנקאות דיגיטלית לעסקים קטנים בארצות הברית – הכוללת חשבונות עו"ש עסקיים, תשלומים, הפקת חשבוניות, אשראי וכלים לניהול פיננסי – ומשרתת כ-175 אלף לקוחות פעילים. בנוסף, היא מחזיקה בפיקדונות דיגיטליים בהיקף של כ-2.1 מיליארד דולר, אשר רשמו קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-35% משנת 2023 ועד לרבעון השני של 2026. עבור וואלי נשיונל בנק, שהוקם ב-1927 ומנהל נכסים בשווי העולה על 66 מיליארד דולר ביותר מ-220 סניפים ומשרדים מסחריים בארה"ב, מדובר בהעמקת הפעילות בענף הטכנולוגיה. הבנק השלים ב-2022 את המיזוג עם בנק לאומי ארה"ב (Bank Leumi USA), שהפך את בנק לאומי (Bank Leumi) לבעל מניות מרכזי בו, והרחיב את פעילותו מול חברות טכנולוגיה, קרנות הון סיכון (כולל השקעות כשותף מוגבל) ולקוחות בעלי זיקה לישראל. לפי עדותו, הבנק מחזיק כיום בנציגות בישראל ובצוותים דוברי עברית, המספקים שירותי בנקאות, אשראי ובנקאות פרטית ללקוחות פרטיים, חברות וקרנות הפועלות בארה"ב או מתרחבות אליה. "להאיץ באופן משמעותי את יכולות הדיגיטל והבינה המלאכותית" מהלך הרכישה מעביר את הבנק ממתן שירותים והשקעות בקרנות, להטמעה ישירה של יכולות טכנולוגיות בתוך הארגון. במסגרת זו צפויים להיקלט בבנק כ-180 מהנדסים ואנשי מחקר ופיתוח ממרכזי הטכנולוגיה של בלו ויין בארצות הברית ובתל אביב, במטרה לשלב מיומנויות הנדסה, מוצר, מדעי נתונים ובינה מלאכותית, להרחיב את היכולות הפנימיות ולצמצם את התלות בספקים ותוכנות חיצוניים. עם השלמת המיזוג, המנכ"ל והמייסד השותף של בלו ויין, אייל ליפשיץ, יצטרף אל וואלי נשיונל בנק בתפקיד ראש תחום הבנקאות לעסקים קטנים. איירה רובינס, יו"ר, נשיא ומנכ"ל וואלי נשיונל בנק, התייחס לעסקה ואמר: "רכישת בלו ויין מקדמת באופן ישיר את סדרי העדיפויות האסטרטגיים שהצגנו לבעלי המניות שלנו. היא צפויה לחזק את יכולות המימון המרכזיות שלנו, להוסיף פלטפורמת צמיחה מוכחת בתחום העסקים הקטנים ולהאיץ באופן משמעותי את יכולות הדיגיטל והבינה המלאכותית שלנו". רובינס הוסיף: "באמצעות שילוב המאזן והיכולות המוצריות של ואלי, עם הפלטפורמה הדיגיטלית ומנוע גיוס הלקוחות של בלו ויין נוכל להאיץ את שאיפתנו להיות הבנק המועדף על עסקים קטנים ברחבי ארצות הברית".  מנגד, ליפשיץ מסר כי "בלו ויין נוסדה במטרה להעניק לבעלי עסקים קטנים את הכלים הפיננסיים ואת החוויה הדיגיטלית הדרושים להם כדי לנהל את עסקיהם ולצמוח. ואלי שותפה למחויבות הזו ומביאה עימה את יכולות המאזן, המומחיות בבנקאות מבוססת מערכות יחסים והיכולות הרחבות הנדרשות כדי לתמוך בלקוחותינו בכל שלב במסע שלהם".

ב-11 במרץ 1811, בכפר ארנולד שליד נוטינגהם שבאנגליה, פרצה קבוצת פועלים למפעל גרביים וניפצה מכונות סריגה חדשה שאיימה על פרנסת חבריה. תוך שלושה שבועות נהרסו למעלה מ-200 מכונות באזור על ידי הלודיטים: פועלים שמחו באנגליה נגד השינויים שהביאה המהפכה התעשייתית, בין היתר באמצעות הריסת מכונות. הלודיטים האמינו שהשמדת המכונות תציל את הפרנסה. הם הפסידו, כי קשה מאוד לעצור טכנולוגיה וקידמה. מאז ועד היום נכנסו לחיינו עוד טכנולוגיות רבות, שקורצות למעסיקים, אך מאיימות שוב ושוב על העובדים.   ה-AI מהווה בשנים האחרונות את האיום החדש, והוא מפחיד יותר מבעבר משום שהוא מחולל שינוי ושיבוש בתחומים רבים: מעצבים גרפיים, צלמים, סוכני שירות ומכירות, נהגים, אנליסטים ועוד. אם סוכן קולי מטפל בפנייה בשקלים בודדים, הוא ייתר חלק ניכר מעבודת נציג השירות; אם פענוח MRI באמצעות בינה מלאכותית זול, מהיר ומדויק יותר, הוא ייקח נתח מעבודת הרדיולוג. השאלה היא לא אם התפקידים ישתנו – הם כבר משתנים – אלא מי יגיע ליום שאחרי עם כלים ביד ומי בלי. אני רואה את זה בשטח: לקוחות שהטמיעו אוטומציה בשירות לא סגרו מחלקות, הם פתחו קווי מוצר חדשים או ייעלו את הקיימים לאחרונה הודיע ועד העובדים של אחת מחברות הביטוח הגדולות בארץ על סכסוך עבודה, בין היתר בגלל פיילוט שבו כלי AI דימו את עבודת עובדי מרכז השירות והמכירות – חלק ניכר מכוח האדם של החברה. מהלכים כאלה קורים כיום גם בענפים אחרים. במסגרת תפקידי אני יושב מדי שבוע מול הנהלות בבנקאות, ביטוח, בריאות, תעשייה וקמעונאות. ואותה שיחה חוזרת בכל חדר – בדיקת היתכנות להחליף אנשים בסוכני AI.  78 מיליון משרות חדשות עד 2030 הנחת היסוד של העובדים היא שכמות העבודה בעולם קבועה, ושכל משימה שעוברת למכונה נגרעת מבני אדם. אלא שזו טעות. לדוגמא, AI מורידה דרמטית את עלות פיתוח התוכנה ולכן נבנית הרבה יותר תוכנה; יותר תוכנה מייצרת יותר מוצרים, יותר ערוצים ויותר עסקים; ויותר עסקים דורשים, בסופו של דבר, יותר אנשים. אני רואה את זה בשטח: לקוחות שהטמיעו אוטומציה בשירות לא סגרו מחלקות, הם פתחו קווי מוצר חדשים או ייעלו את הקיימים.  הנתונים תומכים בזה. דו"ח Future of Jobs 2025 של הפורום הכלכלי העולמי חוזה כי עד 2030 ייווצרו כ-170 מיליון משרות חדשות, מול כ-92 מיליון שייעלמו – נטו כ-78 מיליון משרות נוספות, לצד שיבוש של כ-22% משוק העבודה. מחקר טרי של נומורה על שוק העבודה באסיה, מצא כי הגיוסים שמונעים מ-AI עלו על הפיטורים: כ-130 אלף משרות שנוצרו מול כ-60 אלף שנגרעו. יש מצב של אבטלה שמגיעה, אך גם יש מצב של חילופין – והחילופין אכזרי במיוחד למי שממתין ולא מבין שהגבינה זזה.  תקציב הכשרה לכל עובד  מאבק להקפאת הטכנולוגיה הוא בזבוז של ההון הפוליטי היקר ביותר שיש לעובדים. אותו כוח ארגוני שווה הרבה יותר אם הוא מופנה לדרישות אחרות: תקציב הכשרה מחדש לכל עובד, שעות למידה בתוך שעות העבודה, מסלולי מעבר מוגדרים מראש מנציג שירות למנהל חוויית לקוח, ותפקידים חדשים כגון בקרת איכות אנושית של סוכני AI, מאמן ידע ואנליסט תהליכים. אלה מקצועות אמיתיים, קיימים כבר היום, ובחלקם משתלמים יותר מהתפקיד שהוחלף. סעיף כזה של הכשרות והתאמות בהסכם קיבוצי שווה יותר מכל סעיף שמנסה לעכב טכנולוגיה. גם אנו בחרנו בדרך הזו: בעידן שבו קל לוותר על אנשים, אנחנו מכשירים אותם מחדש.  ולהנהלות מגיעה כאן חצי מהאחריות. ארגון שמכניס AI בלי לומר לעובדים מה קורה לתפקיד שלהם ביום שאחרי, יקבל התנגדות. שקיפות על היקף ההשפעה, השקעה בהסבה, ומעבר מדוד – הם תנאי להצלחת ההטמעה. הטכנולוגיה כבר כאן. הבחירה היחידה שנותרה היא אם משקיעים את האנרגיה בשבירת הנול או בלמידת המקצוע הבא.  כותב המאמר הוא EVP בחברת אברא, העוסקת בהטמעת פתרונות ותהליכי AI בארגונים