היום (ג', ה-3 בדצמבר) מצוין היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בשנה החולפת, בשל המלחמה, נוספו למרבה הצער עוד ועוד חיילים ואזרחים עם מוגבלות. אורי ביטון ויאיר בן טולילה, בוגרי המחלקה להנדסת מכונות ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, פיתחו מכשיר עזר לדפדוף בספרים, המיועד לסייע בפעולה זו לאנשים עם מוגבלות בגפיים העליונות. הפרויקט פותח בשיתוף עם TOM (ר"ת Tikun Olam Makers) – ארגון ללא מטרות רווח שפועל ליצירת פתרונות טכנולוגיים לאנשים עם מוגבלויות – ובהנחייתה של נעמה אגסי, חברת סגל המחלקה להנדסת מכונות ב-SCE. "קריאה בספר מעניקה תחושה וחוויה אחרת" המערכת כוללת מעמד מודולרי ושלושה מנגנונים עיקריים: מנגנון להצמדת הספר למעמד, מנגנון להרמה ראשונית של דף הספר, ומנגנון להפיכת הדף. המכשיר יכול להתאים לנפגעי שבץ מוחי או תאונות, המתקשים או שאינם מסוגלים לתפקד במוטוריקה עדינה. "הרעיון לפיתוח המכשיר", מספרים ביטון ובן טולילה, "עלה מתוך צורך לסייע לאנשים עם מוגבלות בביצוע פעולה בסיסית של קריאת ספר באופן עצמאי". לדבריהם, "כיום, אין פתרון טוב המתאים לאוכלוסייה זו, מה שמחדד את הצורך בפתרון טכנולוגי מתקדם". "גם בעידן שבו קיימים ספרים דיגיטליים", הם אומרים, "ספרי קודש וספרי הגות, למשל, לא תמיד קיימים כספרים דיגיטליים, מה גם שקריאה בספר מעניקה תחושה וחוויה אחרת, יש ערך לספר אמיתי יותר מאשר לספר דיגיטלי".

המשבר באינטל נמשך, והיום (ב') נרשמת אבן דרך משמעותית בו: פט גלסינגר, המנכ"ל, הודיע על פרישתו. החברה מינתה במקומו שני מנכ"לים משותפים זמניים – דיוויד זינסנר ומישל ג'ונסטון הולטהאוס – ומבטיחה כי הדירקטוריון יפעל "בחריצות ובמהירות" על מנת למצוא מנכ"ל קבוע חדש. המשקיעים הגיבו להחלטה בחיוב והביאו לעלייה של יותר מ-5% בשער המניה של החברה עם פתיחת שבוע המסחר בנאסד"ק היום. אינטל הודיעה כי גלסינגר התפטר מדירקטוריון החברה אתמול. הוא מונה למנכ"ל אינטל בינואר 2021, במקומו של בוב סוואן. במהלך כהונתו, החברה לא תפסה בזמן את מהפכת ה-GenAI והשפעתה על תחום השבבים והמעבדים, והשאירה את המגרש לאנבידיה ול-AMD. המשבר החריף בחודשים האחרונים, עם תוצאות עסקיות לא טובות והודעות על פיטורי אלפי עובדים. לפני כשלושה חודשים פורסמו דיווחים שלפיהם הנהלת אינטל שוקלת לפצל אותה לשתי חברות, כדי לנסות להתגבר על המצב הכלכלי הקשה שלה. באמצע ספטמבר שלח גלסינגר מכתב לעובדים שבו הוא פירט כיצד החברה מתכננת להתמודד עם הקשיים שבהם היא נמצאת: ביטול הבנייה של חלק מהמפעלים המתוכננים, פיטורי עובדים, צמצום הנדל"ן, שינויים ארגוניים ועוד. נראה שעזיבתו של המנכ"ל היא אחד מאותם שינויים ארגוניים. לפני מינויו למנכ"ל אינטל, שימש גלסינגר במשך 8.5 שנים כמנכ"ל VMware. למעשה, גלסינגר החל את הקריירה שלו באינטל, ועבד בה במשך יותר משני עשורים. ב-2009 הוא עבר ל-EMC, שם הוא שימש כנשיא וסמנכ"ל מוצרי תשתית המידע של החברה. זינסנר משמש כסגן נשיא בכיר וסמנכ"ל הכספים של אינטל, והולטהאוס היא מנכ"לית אינטל פרודקטס – יחידה באינטל שכוללת את קבוצת המחשוב ללקוח(CCG) , קבוצת מרכז הנתונים והבינה המלאכותית (DCAI) וקבוצת הרשת והקצה (NEX). פרנק יארי, יו"ר הדירקטוריון העצמאי של אינטל, יהפוך ליו"ר מבצעי זמני במהלך תקופת המעבר. "אנחנו עובדים כדי ליצור אינטל רזה יותר, פשוטה יותר וזריזה יותר" יארי אמר כי "גלסינגר בילה את שנותיו המעצבות באינטל, ואז חזר בתקופה קריטית עבור החברה, ב-2021. כמנהל, הוא סייע בהשקת ייצור התהליכים ובחידושו, על ידי השקעה בייצור מוליכים למחצה חדישים, בעודו עובד ללא לאות כדי לקדם חדשנות ברחבי אינטל". "בעוד שעשינו התקדמות משמעותית בהחזרת התחרותיות בייצור ובבניית היכולות להיות יציקה ברמה עולמית, אנחנו מודעים לעבודה הרבה שעוד לפנינו ומחויבים לשיקום אמון המשקיעים", ציין. "כדירקטוריון, אנחנו יודעים שעלינו לשים את קבוצת המוצרים במרכז כל מה שאנחנו עושים. הלקוחות שלנו דורשים זאת מאיתנו, ואנחנו נספק להם. עם מינויה של הולטהאוס לתפקיד מנכ"לית אינטל פרודקטס יחד עם תפקידה כמנכ"לית משותפת זמנית של אינטל, אנחנו מבטיחים שלקבוצת המוצרים יהיו המשאבים הדרושים כדי לספק ללקוחותינו. בסופו של דבר, חזרה להובלה בתהליכים היא מרכזית להובלה במוצרים, ונמשיך להתמקד במשימה זו תוך הגברת היעילות ושיפור הרווחיות". תקופה קשה. אינטל. צילום: Shutterstock "עם ההנהגה של המנכ"לים הזמניים החדשים, נמשיך לפעול בדחיפות כדי למלא אחר סדרי העדיפויות שלנו: פישוט וחיזוק פורטפוליו המוצרים שלנו וקידום יכולות הייצור והיציקה שיש לנו, תוך אופטימיזציה של ההוצאות התפעוליות וההון שברשותנו. אנחנו עובדים כדי ליצור אינטל רזה יותר, פשוטה יותר וזריזה יותר", הוסיף יארי. גלסינגר אמר כי "להוביל את אינטל היה הכבוד של חיי. קבוצה זו של אנשים היא מהטובים והמבריקים ביותר בענף, ואני גאה לקרוא לכל אחד ואחת מהם עמית. היום הזה הוא מתוק-מר, שכן אינטל הייתה חיי במשך רוב הקריירה המקצועית שלי. זו הייתה שנה מאתגרת עבור כולנו, כשקיבלנו החלטות קשות אך הכרחיות לאינטל, בהתאם לדינמיקה הנוכחית של השוק". מיהם המנכ"לים הזמניים? זינסנר הוא בעל ניסיון של מעל 25 שנים בתחומים פיננסיים ותפעוליים במוליכים למחצה, ייצור ותעשיית הטכנולוגיה. הוא הצטרף לאינטל בינואר 2022 לאחר שהיה סגן נשיא בכיר וסמנכ"ל כספים במיקרון. הולטהאוס החלה את הקריירה שלה באינטל לפני כמעט שלושה עשורים. בטרם מונתה למנכ"לית קבוצת המוצרים של החברה, היא שימשה סגנית נשיא בכירה ומנהלת כללית של CCG. כמו כן, היא שימשה כמנהלת הכנסות ראשית ומנהלת כללית של קבוצת המכירות והשיווק, והובילה את מכירות ה-CCG הגלובליות באינטל. זינסנר והולטהאוס ציינו כי "נכפיל את המחויבות שלנו לאינטל פרודקטס ולמילוי צרכי הלקוחות. נתמקד בהנעת תשואות על השקעות היציקה".

"אני לא חושב שבאיזשהו שלב או מקום נראה את מימושו של החזון האפוקליפטי שמדבר על רובוטים שיורים ברחובות, אבל בצורה מטפורית, ברמה כזו או אחרת, אכן יגיע היום שבו הבינה המלאכותית תוכל לשלוט בנו – וזה יהיה מאוד מורכב. אלא שבדיוק כפי שהעולם לא חשב פעם שהמחשב יהיה כל כך משמעותי בחיים שלנו וכעת אי אפשר להתקיים בלי מערכות מחשוב, כך נראה בשנים הקרובות את הבינה המלאכותית חודרת ליותר ויותר תהליכים, וזה לא משהו שאפשר לכבות אותו – כי בלעדיה הדברים פשוט לא יקרו. יש בבינה המלאכותית אלמנטים שהם גם מורכבים ומסוכנים, אבל אני לא מפחד", כך אמר משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הטכנולוגיות במגדל. מורגנשטרן שוחח עם דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12, במסגרת Top Summit – ועידת ישראל המובילה לקידום ה-IT והעסקים מבית אנשים ומחשבים, שנערכה אתמול (א') במרכז האירועים והכנסים לאגו ראשון לציון. לדברי מורגנשטרן, "הבינה המלאכותית נמצאת ביום יום שלנו בצורה מאוד עמוקה, שאי אפשר להתעלם ממנה. זאת לא מילת באזז, אבל ה-AI היא גם לא מטרה בפני עצמה. היא כלי שמאפשר לעשות הרבה מאוד דברים, כולל כאלה שמשנים מציאות, בהם דברים שאנחנו צריכים אומץ כדי להכניס אותם". "על פניו", ציין, "הבינה המלאכותית היא בדיוק ההיפך ממה שהורגלנו לעשות כל השנים. כאיש תוכנה אתה מתכנן את התוצאה, כותב ויודע מה יצא. עם הבינה המלאכותית, בהגדרה שלה, אתה נותן לכלי אחר לתת את התשובה בקצה, ואתה לא בטוח מה תהיה התוצאה. צריך הרבה מאוד אומץ להכיל מערכות כאלה". ליאל: האם אתם כבר משתמשים במערכות כאלה? מורגנשטרן: "התחלנו להכניס מערכות כאלה בשנה האחרונה. לפעמים הן נתנו תשובות שלא ציפינו להן, בהן חלק שהיו יכולות להוביל לתביעות וחלק מצחיקות. התגובות הראשונות שקיבלתי היו: 'בחייאת, משה, תוריד את זה מהאוויר' ו-'למה אתה מביך את עצמך', אבל הבנתי שאם לא יהיה לי את האומץ לעשות את זה – לא נתקדם, וזה אומר שחייבים לעבור בדרך גם דברים שהם לא לגמרי מדויקים. צריך להכיל את המשא הזה של הבינה המלאכותית, כי אחרת, עם הכלים הקיימים, לא נגיע לעתיד". איך המהפכה הזאת תשפיע על כוח האדם? "יהיו לארגונים פחות ידיים עובדות ומשרות פקידותיות, אבל במקביל, יהיו להם יותר אנשי טכנולוגיה. אנחנו כבר מתחילם לראות שינוי באיזה סוג של עובדים יש בארגונים. מהפכת הבינה המלאכותית תפגוש אותנו בשני צירים: האחד – צמצום הצורך בעובדים שמבצעים תפקידים תפעוליים ובכאלה שצריכים לקבל החלטות, כי כבר בשנים הקרובות יהיו צמתי החלטה שבהם הבינה המלאכותית היא זו שתספק את המילה האחרונה, אבל בצד השני נראה בחטיבות הטכנולוגיה יותר אנשים כדי לתחזק את כל זה. בשלב הבא נראה את היכולת של הטכנולוגיה להחליף גם את העובדים הטכנולוגיים". לא מנהל טכנולוגיות קלאסי מורגנשטרן לא מגדיר את עצמו כמנהל טכנולוגיות קלאסי. "שנים רבות עשיתי בעסקים, מתוך הבנה שיש שינויים עסקיים שאפשר לעשות לאט לאט, ובקנה מידה יחסית קטן. אבל הטכנולוגיה מביאה שינויים עסקיים שיכולים להקפיץ אותך, למשל במקרה של הבינה המלאכותית. כבר לא עולים במדרגות – היא מקפיצה אותך לחללית שמזנקת לשמיים", אמר. מה זה אומר לגבי מגדל, ומהו האתגר הכי הגדול עבורכם? "זה אומר שאנחנו צריכים להשתנות כל הזמן. אם בעבר היו תוכניות חומש, כיום מאוד קשה לתכנן תוכניות קדימה, בטח בעידן שבו הטכנולוגיה עשה קפיצות מדרגה מאוד משמעותיות ואתה צריך כל הזמן לשאול את עצמך מה אתה עושה עכשיו, על מה אתה מוותר. הכול כל כך דינמי כל הזמן". משה מורגנשטרן, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הטכנולוגיות במגדל, משוחח עם דפנה ליאל, כתבת ופרסנית פוליטית בחדשות 12. צילום: ניב קנטור "אחרי המלחמה נגיע לשיא" מורגנשטרן קצת הפתיע כשציין שהוא לא חושב שהשנה האחרונה, מאז פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר, טלטלה באופן משמעותי את הכלכלה הישראלית. "אולי זה הורגש בסגמנטים מסוימים, אבל בסוף, אחרי ההלם של השבועות הראשונים, שכולם חוו אותם באיזשהו שיתוק, הפעילות חזרה לשגרה כלשהי. החברות העסקיות וגם חברות הטכנולוגיה ממשיכות כרגיל, ואפילו מעבר. זה מגלם את התקווה למה שיהיה אחרי המלחמה. או אז נגיע לשיא", הוסיף. יש הבדל משמעותי בין מה שאתה אומר למה שאנחנו רואים במדינה – התקציב, הדירוג שהורד ועוד. "יש איזשהו דיסוננס שאני לא יכול להסביר אותו, אבל אפשר לראות כמעט את כל החברות במשק ממשיכות כרגיל, ואפילו ביתר שאת". אולי זה מאחר שבכל כמה שנים יש פיקים וסערות כאלה ואחרות? "יש לקוחות בקצוות, בדרום ובצפון, שהחיים שלהם בוודאי השתנו באופן מהותי וקיצוני, אבל רוב הלקוחות ורוב האזרחים במדינת ישראל חיים באופן נורמלי. אפשר לראות את זה בגידול בצריכה, בעלייה בשימוש בכרטיסי אשראי ובכלל, בפעילות העסקית במשק. כנראה שהכלכלה הישראלית יותר חזקה ממה שאנחנו חושבים". לסיום, מתי יגיע, לדעתך, הרגע שבו רובוט יוכל להחליף אותנו, ואיזה ביטוח אנחנו צריכים לעשות כדי שתהיה לנו אז פרנסה? "צריך להיות דינמיים, כדי שנשתנה עוד לפני שיגיע העידן שבו הרובוטים יחליפו אותנו בתפקידים מסוימים. זה יהיה מרדף שהרובוטים לא ישיגו בו אותנו. אני לא יודע לשים אצבע על נקודה בזמן שבה זה יכול לקרות, אבל יהיו בהמשך כמה דברים שאנחנו לא מסוגלים לדמיין כרגע את ההשפעה שלהם".

את הכנס פתח רון גלב, מנכ"ל החברה, אשר סקר את המרכיבים בדרכם של ארגונים כיום למסע הדיגיטלי: הבינה המלאכותית (AI), תחום אבטחת הסייבר והענן הציבורי. "התעשייה משתנה וארגונים שיידעו לנווט את עצמם במסע הדיגיטלי באופן הנכון – ידעו לקטוף את הפירות", אמר גלב. לאחר מכן, תא"ל במיל. רונן מנליס, דובר צה"ל לשעבר – שליווה את דובר צה"ל הנוכחי, תא"ל דניאל הגרי, בתחילת המלחמה – העביר הרצאה רלוונטית מתמיד על איך מנהלים משברים ומגבשים אסטרטגיות בעולם משתנה. בצהריים יצאו הלקוחות לסיור טעימות יין ביקבי כרמל בזיכרון יעקב ולארוחת צהריים בביסטרו דה כרמל. בערב זכו האורחים לחגיגת צחוק עם הסטנדאפיסט אמירם טובים במתחם ה-White בפרדס חנה. בין לבין, נהנו המשתתפים מתערוכת שותפים מיוחדת, בה הוצגו מיטב הפתרונות שבזק בינלאומי מספקת ללקוחותיה, כדוגמת שירותי הענן של מיקרוסופט, שירות התקשורת Cisco Webex, עליו זכתה בזק בינלאומי בפרס החדשנות העולמית מטעם סיסקו, ואת חברות הבת בתחום הענן Cloud Edge, שמתמחה בענן של מיקרוסופט ו-Cloudojo שמתמחה בשירותי הענן של AWS. היום השני של הכנס, בהנחיית ד"ר לירז מרגלית, נפתח בהרצאה של שרון עזרא, סמנכ"ל פתרונות לעסקים בבזק בינלאומי, אודות האופן בו טכנולוגיות חדשות מסייעות לארגונים ולקוחות הקצה, לצד החוסן הקהילתי איתו כולנו מתמודדים מאז השבעה באוקטובר 2023. לאחר מכן סקרו השותפים העסקיים של בזק בינלאומי את פתרונותיהם בתחום הסייבר, הענן וה-AI. בין המרצים: מגי שורק – סמנכ"לית שותפים עסקיים במיקרוסופט ישראל; שרית רצר – סמנכ"לית שותפים עסקיים בסיסקו ישראל; שיראל אמון – מנהל תחום סייבר ואבטחת מידע בסיסקו ישראל; אושרי מויאל – מייסד משותף ו-CTO של Atera; ורז נויהוז – מייסד ומנכ"ל FlowSec. בתום הכנס נערכה הרצאה של ד"ר לירז מרגלית על הפסיכולוגיה של התמודדות עם שינוי, ועוד הרצאה מרגשת במיוחד של אורין גנץ – אמה של עדן זכריה ז"ל שנחטפה ממסיבת הנובה, תחת הכותרת "לעוף עם כנפיים שבורות". דיילי ציפי הייתה, נהנתה, התרגשה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: אורן שגיא – מנכ"ל סיסקו ישראל; ורון גלב – מנכ"ל בזק בינלאומי. צילום: נדב כהן יונתן מימין לשמאל: מגי שורק – סמנכ"לית שותפים עסקיים במיקרוסופט ישראל; ורון גלב – מנכ"ל בזק בינלאומי. צילום: נדב כהן יונתן מימין לשמאל: שיראל אמון – מנהל תחום סייבר ואבטחת מידע, סיסקו ישראל; שרית רצר – סמנכ"לית שותפים עסקיים סיסקו; דורון לסרי – מנהל מכירות מחלקת מחשוב ענן ושירותים מנוהלים בבזק בינלאומי. צילום: נדב כהן יונתן מימין לשמאל: ארז ברכר – סמנכ"ל מכירות קלאודוג'ו; אבי אנטבי – סמנכ"ל טכנולוגיות קלאודוג'ו; קובי מזרחי – מנהל מחלקת שיווק, בזק בינלאומי; ירדן פריד – מנהלת שיווק תחום ענן בבזק בינלאומי; חיים חזק – מנכ"ל קלאודוג'ו; ואדר שומרון – מנכ"ל BIyond. צילום: נדב כהן יונתן אושרי מויאל – CTO ומייסד משותף ב-Atera. צילום: נדב כהן יונתן

"צה"ל עובר בחמש השנים האחרונות התפתחות טכנולוגית משמעותית, המאפשרת את מימוש המהפכה הדיגיטלית. הדיגיטל נמצא היום בצבא בדמות שירותים נגישים, בעלי ממשק לליבה הארגונית, והוא פותח צוהר ענקי לפרט וליחידות", כך אמר בראיון לאנשים ומחשבים סגן אלוף אליק סטולר, ראש מחלקת מערכות מידע באט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה) בצה"ל.  המחלקה בראשות סטולר יושבת תחת מטה האגף, בכפיפות ישירה לראש מטה האגף. היא מונה יותר ממאה מקצועני IT, מנהלי.ות פרויקטים, מנהלי.ות מוצר וכן מומחי הדרכה והטמעה. "בכל פרק זמן נתון אנו מטפלים בעשרות פרויקטים מול גופי פיתוח", אמר ס"אל סטולר, "כך, אנו סוג של 'מתווך' הנמצא בין יחידת שחר שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר ובין ה'לקוח', אט"ל". "התובנה המרכזית שלי מה-7 באוקטובר", אמר, "היא שמה שלא עובד בשגרה – לא יעבוד בחירום. לכן, אנו מתמקדים במוצרים ובשירותים שיעבדו טוב יותר בשגרה -– אבל כוללים גם מענה לתהליכי החירום". לדברי סא"ל סטולר, "ב-8 באוקטובר 2023 נכנסנו למתכונת עבודה סביב השעון. הענקנו תמיכה בהפעלה 24/7 לכל המוצרים והיישומים, בהיקף נרחב ביותר, עם יותר משתמשים ויותר מידע משונע. זאת, על מנת לתמוך בתהליכי רציפות התפקוד של היחידות. ניהלנו תעדוף תקלות מול גופי הפיתוח, ומימשנו מעטפת הטמעה ותמיכה בשטח, בכל התהליכים בהם המילואימניקים עושים שימוש: פיתחנו אפליקציה עבור אנשי המילואים, שמאפשרת ניהול יחידות ומרכזים לוגיסטיים ניידים שהוקמו בחירום. בעולם הרפואה קידמנו את הפיתוח של יכולת העברת נתונים רפואיים על פצועים – בין ואל הגורמים המטפלים, לצורך קיצור משך הטיפול". "עם בית התוכנה של זרוע היבשה", סיפר, "פיתחנו יכולת למיצוי מידע, המאפשרת למערך הלוגיסטי לקבל, באופן אוטומטי, את כלל נתוני הרק"ם (ר"ת רכב קרבי משוריין)  ממערכת צי"ד (מערכת השו"ב של זרוע היבשה – י"ה). למשל – מהו סדר הכוחות האפקטיבי ביחידה מסוימת, לה רשומים מאה טנקים, אבל רק 90 פעילים, כי 5 מושבתים וב-5 מהם רק חסר דלק". "לא מספיק לומר את מילות הקסם 'טרנספורמציה דיגיטלית', צריך שיתלווה לכך גם מעשה", ציין. "כך, אנו עוסקים בפרויקטים בהם יש היבטי מדידה, כדי להביא לשיפור המנגנונים ולמימוש ההתייעלות". לדבריו, "עד אוקטובר 2023 עסקנו בכמה תחומים. האחד, פרויקטים ארגוניים רוחביים בעולמות ה-ERP של סאפ (SAP), המהווים את הליבה האינטגרטיבית של הארגון. אלה כללו התאמות של המערכות הקיימות לעבודה, עם כלל המודולים – רכש, מימון וכספים, לוגיסטיקה, ניהול מלאי, שרשראות אחזקה ואספקה, ועוד. מעבר להטמעת המערכת, אנו רוצים לייצר תהליכים מבוססי נתונים". "עולם התוכן השני", אמר, "הוא חיזוי ועיתוד: היכולת לדעת טוב יותר כמה ומה לרכוש, למשל כמה שקי שינה, מכל סוג". פרויקט העל השלישי הוא מערכת קיטלוג, MDG, מבוססת סאפ, רב-זרועית אחודה, לכלל הצבא וזרועותיו, עליה דיווחנו באחרונה. "אנו הופכים את האגף למונחה נתונים" "ברובד האפליקטיבי", אמר סא"ל סטולר, "העלנו כמה יישומים: זוזו, אפליקציית היסעים; מערכת לניהול וזימון תורים במערך הרפואה; TAP – ה'מקבילה' הצה"לית של אמזון, להזמנת רכש למוצרים; מערכת 'בסיס חכם', המנגישה את השירותים הבסיסיים לפרט דרך הנייד; מערכת לטיפול מהיר בתקלות בינוי, הכוללת הסכם רמת שירות, SLA; אפליקציית 'קיטבג', המאפשרת לחייל לחתום על הציוד בלא נייר".  לדבריו, "אנו הופכים את האגף למונחה נתונים. שימוש בדאטה וניתוח שלו מאפשר לנו לבנות תהליכים ארגוניים באופן חכם יותר, ולהביא למצב בו המפקדים מקבלים החלטות מושכלות יותר, מבוססות דאטה. אנו יכולים למדוד את עצמנו, ולראות, למשל, אם הזמנת פריט ציוד כלשהוא הייתה מדויקת, בלא חוסרים או עודפים, או האם קוּצר זמן ההמתנה לתורי מפגש עם רופאים מומחים". "אנו עושים את הצעדים הראשונים בעולם הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI", אמר סא"ל סטולר, "התחלנו בעולמות העיתוד: גיבשנו מנגנון המלצה למפקדים האחראים על משקים שונים. פיתחנו מודלים המתבססים על ההיסטוריה, כדי לראות מה מהבקשות נכון יותר לאשר. כבר יש לנו צ'טבוטים, חיישנים וסייענים לעולם התמלולים, והדרך עוד ארוכה". סא"ל סטולר, בן 41, משמש שנתיים בתפקידו. את כל שירותו עבר באט"ל. הוא בוגר תואר ראשון בהנדסה, תעשייה וניהול ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. "ב-2025", סיכם, "נמשיך להתמקד בעולמות המוכנות, ההתייעלות וחוויית השירות".

חברת הפינטק קפיטוליס הודיעה היום (ג') כי היא רוכשת את קפיטל לאב – חברה שמציעה פתרונות לקיזוז ואופטימיזציה של חוזי שערי ריבית – מקבוצת BGC. סכום הרכישה עומד על 46 מיליון דולר. קפיטוליס התרחבה בשנה האחרונה והשיקה כמה מוצרים בתחום שלה – אופטימיזציה והרחבת גישה לשוק ההון. בחברה אומרים כי הצטרפות קפיטל לאב תאפשר לה להרחיב עוד יותר את היצע הפתרונות שלה. "אופטימיזציה של חוזי שערי ריבית היא תחום עצום וחשוב ביותר בשוק ההון, וביצועו בצורה נכונה חשוב למערכת הפיננסית ולמשתתפיה", אמר גיל מנדלזיס, מנכ"ל ומייסד קפיטוליס. "הטכנולוגיה של קפיטל לאב משלימה את מערך הפתרונות שלנו, וביחד ניצור וואן סטופ שופ לאופטימיזציה". "ההצטרפות לקפיטוליס תאפשר לנו לשלב את החוזקות, היכולות והחזון המשותף של שתי החברות", ציין גאווין ג'קסון, מייסד ומנכ"ל קפיטל לאב. "השילוב החזק הזה יאפשר לנו לספק שירות ללקוחות, שונתן מענה לצרכיהם בהווה ובעתיד". ג'קסון יהפוך לחבר בצוות ההנהלה של קפיטוליס. העסקה הזו מצטרפת להשקעה האחרונה בקפיטוליס על ידי מוסדות פיננסיים גלובליים מרכזיים, כולל סיטי, מורגן סטנלי וסטייט סטריט, ולרכישה שביצעה לפני שלוש שנים של LMRKTS.  

בענקית המחשוב יבמ (IBM) ההקפדה על תרבות מגוונת ומכילה היא עמוד תווך כבר מהקמתה. החברה מדגישה כי ערכים אלה לא רק שמשקפים נכונה את הגיוון הקיים בקהילה, אלא מסייעים רבות להצלחתה העסקית. כמו כן, החברה מגייסת ומעסיקה עובדים עם מוגבלויות זה למעלה מ-100 שנים. רק לאחרונה, קיבלה יבמ את הציון הגבוה ביותר בדירוג העולמי לחברות רב-לאומיות, Disability Equality Index והוכרה כמקום עבודה הטוב ביותר להכלת מוגבלות. כיום, סמנכ"לים בכירים של IBM בכל רחבי העולם מובילים צוותי עובדים בעלות יכולות מגוונות (לקויי ראייה, חרשים, בעלי שונות נוירולוגית ועוד). והם  מקיימים קהילות אונליין, חוצות תרבויות, בהן חברי הקהילה מתייעצים, מקבלים מידע ומקיימים דיאלוג. התאמות ייחודיות לבעל מוגבליות במעבדה בחיפה בנוסף לכך, הבניינים של יבמ בעולם, וכן בישראל, מונגשים, לרבות החניות, הממ"דים וחללי העבודה. במרדים ניתן לכוון את גובה השולחנות והכיסאות, המעברים רחבים ומאפשרים תמרון לעובדים בכיסאות גלגלים. כך למשל, בבניין המעבדה של יבמ בחיפה, ששופץ לאחרונה, נעשו מספר התאמות, ביניהן: הודבקו מדבקות על דלתות הזכוכית המסייעות ללוקים בראייתם. התאמות נוספות קיימות אף בחדרי השירותים, בקפטריה, באמצעי התאורה ובקוראי התגים. יבמ אף עדכנה כי היא מסייעת לעובדים, למשל בהתאמת כסאות ארגונומיים, תוכנה מיוחדת ללקויי ראייה, מקריאי מסך, מגדילי מסך ועכבר רגל. כמו כן, לפי החברה קיימת הנגשה מילולית של מיילים ואפשרות להעביר תמונה לקול. הקניית מודעות לנושא היכולות המגוונות באמצעות הדרכות וסדנאות אחת הסדנאות שמנהלים ב-יבמ מחויבים לעבור היא סדנת Be Equal – בה המשתתפים מעמיקים את הבנתם בנושא זהות ושייכות והתנהגויות מקדמות תרבות הכלה. צוות משאבי אנוש בישראל עבר סדנה לראיון עובדים על הרצף האוטיסטי, וגם קורס "מגוון נוירולוגי" (Neuro Diversity) נכנס לאחרונה למערך ההדרכה המקוונת. כמו כן, באחד האתרים של יבמ בישראל נפתחה קבוצת תמיכה להורים לילדים על הרצף.

בית המשפט בדלאוור (Delaware Chancery Court) דחה, בפעם השנייה, את חבילת התגמולים העצומה המיועדת למנכ"ל טסלה, אילון מאסק, ששוויה כבר הגיע כיום לכ-101 מיליארד דולר. הסאגה המשפטית החלה בשנת 2018, עם אישור תוכנית הפיצויים השאפתנית על ידי בעלי המניות של טסלה. התוכנית, שנועדה להעברה למי שהוא כבר כיום האדם העשיר בעולם, כללה 20.3 מיליון אופציות למניות המחולקות ל-12 "מנות". תגמולים אלו הובטחו למאסק בתנאי ש-טסלה תחת ניהולו תעמוד ביעדים פיננסיים שאפתניים, כמו שווי שוק, הכנסות ורווחים – דבר שאכן קרה. אך, לא כולם היו מרוצים מהתוכנית. בשנת 2022, תביעה שהוגשה מטעם בעל מניות בטסלה, עורך הדין לשעבר ריצ'רד טורנטה, ערערה על חוקיות ההסכם. לטענת התביעה, דירקטוריון טסלה, שהיה נתון להשפעתו הרבה של מאסק, אישר חבילת תגמולים בלתי סבירה, תוך פגיעה באינטרסים של בעלי המניות. בינואר 2024, קבעה השופטת קתלין מקורמיק מבית המשפט של דלאוור כי מאסק אכן הפעיל לחץ פסול על חברי הדירקטוריון וכי בעלי המניות לא קיבלו את מלוא המידע בנוגע למעורבותו בהסדר שינפח את כיסיו. מקורמיק ביטלה את חבילת התגמולים, וקבעה כי היא אינה הוגנת. אלא ש-טסלה לא ויתרה, ובניסיון להציל את חבילת התגמולים, ביקשה החברה מבעלי המניות שלה להצביע עליה שוב באפריל 2024. הניסיון הצליח ו-84% מבעלי המניות, כולל אחיו של מאסק, קימבל, הצביעו ביוני בעד התוכנית, בזמן שהחבילה הייתה שווה כ-56 מיליארד דולר. A Delaware judge just overruled a supermajority of shareholders who own Tesla and who voted twice to pay @elonmusk what he’s worth. The court’s decision is wrong, and we’re going to appeal. This ruling, if not overturned, means that judges and plaintiffs’ lawyers run Delaware… — Tesla (@Tesla) December 2, 2024 השופטת לא השתכנעה מהסכמת בעלי המניות אך תוצאות ההצבעה לא שכנעו את השופטת מקורמיק. אתמול (ב') דחתה מקורמיק את ערעורה של טסלה, וקבעה כי הצבעת בעלי המניות אינה יכולה לתקן את הפגמים המקוריים באישור התוכנית. מקורמיק הדגישה כי ההחלטה המקורית לאשר את התוכנית התקבלה תוך ניגוד עניינים. לדבריה, למרות שהחבילה אושרה שוב בידי רוב בעלי המניות, זה לא אומר שהבונוס שובר השיאים של יזם הטק התזזיתי יהיה לטובת בעלי המניות. "קבוצת משרדי עורכי הדין הגדולה והמוכשרת, המייצגת את ההגנה, הפגינה יצירתיות בטיעון האשרור, אך התיאוריות חסרות התקדים שלהם סותרות זרמים רבים של פסיקה מבוססת", כתבה מקורמיק בחוות דעתה. במילים אחרות, השופטת טענה שעורכי הדין של טסלה העלו טענות מקוריות, אך חסרות בסיס משפטי מוצק. לדבריה, הטענה כי הצבעת בעלי המניות יכולה לאשרר חבילת תגמולים שאושרה באופן פגום מלכתחילה, סותרת את העקרונות הבסיסיים של המשפט התאגידי. Can @tesla and @elonmusk sue Delaware for defamation at this point? Delaware Judge McCormick is overstepping what judges are allowed to do. She is making the whole judicial system in Delaware look like a complete joke. — Tesla Owners Silicon Valley (@teslaownersSV) December 3, 2024 ואולם המאבק המשפטי על הסוגיה רחוק מסיומו וצפוי לעבור כעת לבית המשפט העליון של דלאוור. טסלה, מצידה, הודיעה כי היא מתכננת לערער על הפסיקה, וזאת בעיקר משום שההחלטה הסופית בפרשה יכולה להשפיע לא רק על עושרו הלא נתפש של מאסק, אלא גם על עתיד חברת המכוניות החשמליות החכמות וגם על אופן תגמולם של בכירים בתעשיית הטכנולוגיה. הפרשה מעלה שאלות נוקבות בנוגע לכוחו של מאסק בטסלה, ליחסי הגומלין בין מנכ"לים לדירקטוריונים, שלו ספציפית ובאופן גורף יותר בתעשייה, ולחשיבות השקיפות בתהליכי קבלת החלטות. בנוסף, מעורבותו העכשווית והחדשה יחסית של מאסק בפוליטיקה האמריקנית, ובפרט קשריו ההדוקים עם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, מוסיפים ממד נוסף למורכבות הפרשה. ככלל, נראה כי המאבק על חבילת התגמולים של מאסק הפך לסמל למתח הגובר בין הצלחתה המסחררת של טסלה לבין הדאגה הגוברת מהשפעתו של מנכ"לה הכריזמטי ורב העוצמה על העולם.