היום (ג', ה-3 בדצמבר) מצוין היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בשנה החולפת, בשל המלחמה, נוספו למרבה הצער עוד ועוד חיילים ואזרחים עם מוגבלות. אורי ביטון ויאיר בן טולילה, בוגרי המחלקה להנדסת מכונות ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, פיתחו מכשיר עזר לדפדוף בספרים, המיועד לסייע בפעולה זו לאנשים עם מוגבלות בגפיים העליונות. הפרויקט פותח בשיתוף עם TOM (ר"ת Tikun Olam Makers) – ארגון ללא מטרות רווח שפועל ליצירת פתרונות טכנולוגיים לאנשים עם מוגבלויות – ובהנחייתה של נעמה אגסי, חברת סגל המחלקה להנדסת מכונות ב-SCE. "קריאה בספר מעניקה תחושה וחוויה אחרת" המערכת כוללת מעמד מודולרי ושלושה מנגנונים עיקריים: מנגנון להצמדת הספר למעמד, מנגנון להרמה ראשונית של דף הספר, ומנגנון להפיכת הדף. המכשיר יכול להתאים לנפגעי שבץ מוחי או תאונות, המתקשים או שאינם מסוגלים לתפקד במוטוריקה עדינה. "הרעיון לפיתוח המכשיר", מספרים ביטון ובן טולילה, "עלה מתוך צורך לסייע לאנשים עם מוגבלות בביצוע פעולה בסיסית של קריאת ספר באופן עצמאי". לדבריהם, "כיום, אין פתרון טוב המתאים לאוכלוסייה זו, מה שמחדד את הצורך בפתרון טכנולוגי מתקדם". "גם בעידן שבו קיימים ספרים דיגיטליים", הם אומרים, "ספרי קודש וספרי הגות, למשל, לא תמיד קיימים כספרים דיגיטליים, מה גם שקריאה בספר מעניקה תחושה וחוויה אחרת, יש ערך לספר אמיתי יותר מאשר לספר דיגיטלי".

המשבר באינטל נמשך, והיום (ב') נרשמת אבן דרך משמעותית בו: פט גלסינגר, המנכ"ל, הודיע על פרישתו. החברה מינתה במקומו שני מנכ"לים משותפים זמניים – דיוויד זינסנר ומישל ג'ונסטון הולטהאוס – ומבטיחה כי הדירקטוריון יפעל "בחריצות ובמהירות" על מנת למצוא מנכ"ל קבוע חדש. המשקיעים הגיבו להחלטה בחיוב והביאו לעלייה של יותר מ-5% בשער המניה של החברה עם פתיחת שבוע המסחר בנאסד"ק היום. אינטל הודיעה כי גלסינגר התפטר מדירקטוריון החברה אתמול. הוא מונה למנכ"ל אינטל בינואר 2021, במקומו של בוב סוואן. במהלך כהונתו, החברה לא תפסה בזמן את מהפכת ה-GenAI והשפעתה על תחום השבבים והמעבדים, והשאירה את המגרש לאנבידיה ול-AMD. המשבר החריף בחודשים האחרונים, עם תוצאות עסקיות לא טובות והודעות על פיטורי אלפי עובדים. לפני כשלושה חודשים פורסמו דיווחים שלפיהם הנהלת אינטל שוקלת לפצל אותה לשתי חברות, כדי לנסות להתגבר על המצב הכלכלי הקשה שלה. באמצע ספטמבר שלח גלסינגר מכתב לעובדים שבו הוא פירט כיצד החברה מתכננת להתמודד עם הקשיים שבהם היא נמצאת: ביטול הבנייה של חלק מהמפעלים המתוכננים, פיטורי עובדים, צמצום הנדל"ן, שינויים ארגוניים ועוד. נראה שעזיבתו של המנכ"ל היא אחד מאותם שינויים ארגוניים. לפני מינויו למנכ"ל אינטל, שימש גלסינגר במשך 8.5 שנים כמנכ"ל VMware. למעשה, גלסינגר החל את הקריירה שלו באינטל, ועבד בה במשך יותר משני עשורים. ב-2009 הוא עבר ל-EMC, שם הוא שימש כנשיא וסמנכ"ל מוצרי תשתית המידע של החברה. זינסנר משמש כסגן נשיא בכיר וסמנכ"ל הכספים של אינטל, והולטהאוס היא מנכ"לית אינטל פרודקטס – יחידה באינטל שכוללת את קבוצת המחשוב ללקוח(CCG) , קבוצת מרכז הנתונים והבינה המלאכותית (DCAI) וקבוצת הרשת והקצה (NEX). פרנק יארי, יו"ר הדירקטוריון העצמאי של אינטל, יהפוך ליו"ר מבצעי זמני במהלך תקופת המעבר. "אנחנו עובדים כדי ליצור אינטל רזה יותר, פשוטה יותר וזריזה יותר" יארי אמר כי "גלסינגר בילה את שנותיו המעצבות באינטל, ואז חזר בתקופה קריטית עבור החברה, ב-2021. כמנהל, הוא סייע בהשקת ייצור התהליכים ובחידושו, על ידי השקעה בייצור מוליכים למחצה חדישים, בעודו עובד ללא לאות כדי לקדם חדשנות ברחבי אינטל". "בעוד שעשינו התקדמות משמעותית בהחזרת התחרותיות בייצור ובבניית היכולות להיות יציקה ברמה עולמית, אנחנו מודעים לעבודה הרבה שעוד לפנינו ומחויבים לשיקום אמון המשקיעים", ציין. "כדירקטוריון, אנחנו יודעים שעלינו לשים את קבוצת המוצרים במרכז כל מה שאנחנו עושים. הלקוחות שלנו דורשים זאת מאיתנו, ואנחנו נספק להם. עם מינויה של הולטהאוס לתפקיד מנכ"לית אינטל פרודקטס יחד עם תפקידה כמנכ"לית משותפת זמנית של אינטל, אנחנו מבטיחים שלקבוצת המוצרים יהיו המשאבים הדרושים כדי לספק ללקוחותינו. בסופו של דבר, חזרה להובלה בתהליכים היא מרכזית להובלה במוצרים, ונמשיך להתמקד במשימה זו תוך הגברת היעילות ושיפור הרווחיות". תקופה קשה. אינטל. צילום: Shutterstock "עם ההנהגה של המנכ"לים הזמניים החדשים, נמשיך לפעול בדחיפות כדי למלא אחר סדרי העדיפויות שלנו: פישוט וחיזוק פורטפוליו המוצרים שלנו וקידום יכולות הייצור והיציקה שיש לנו, תוך אופטימיזציה של ההוצאות התפעוליות וההון שברשותנו. אנחנו עובדים כדי ליצור אינטל רזה יותר, פשוטה יותר וזריזה יותר", הוסיף יארי. גלסינגר אמר כי "להוביל את אינטל היה הכבוד של חיי. קבוצה זו של אנשים היא מהטובים והמבריקים ביותר בענף, ואני גאה לקרוא לכל אחד ואחת מהם עמית. היום הזה הוא מתוק-מר, שכן אינטל הייתה חיי במשך רוב הקריירה המקצועית שלי. זו הייתה שנה מאתגרת עבור כולנו, כשקיבלנו החלטות קשות אך הכרחיות לאינטל, בהתאם לדינמיקה הנוכחית של השוק". מיהם המנכ"לים הזמניים? זינסנר הוא בעל ניסיון של מעל 25 שנים בתחומים פיננסיים ותפעוליים במוליכים למחצה, ייצור ותעשיית הטכנולוגיה. הוא הצטרף לאינטל בינואר 2022 לאחר שהיה סגן נשיא בכיר וסמנכ"ל כספים במיקרון. הולטהאוס החלה את הקריירה שלה באינטל לפני כמעט שלושה עשורים. בטרם מונתה למנכ"לית קבוצת המוצרים של החברה, היא שימשה סגנית נשיא בכירה ומנהלת כללית של CCG. כמו כן, היא שימשה כמנהלת הכנסות ראשית ומנהלת כללית של קבוצת המכירות והשיווק, והובילה את מכירות ה-CCG הגלובליות באינטל. זינסנר והולטהאוס ציינו כי "נכפיל את המחויבות שלנו לאינטל פרודקטס ולמילוי צרכי הלקוחות. נתמקד בהנעת תשואות על השקעות היציקה".

היום (ג') מצוין היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. יום זה מוקדש לקידום ההבנה כלפי אנשים עם מוגבלות ועידוד התמיכה בכבודם, שלומם וזכויותיהם. כמו כן, הוא נועד לחגוג את התרומה, הכישורים וההישגים של בנות ובני אוכלוסייה זו, ולהעלות את המודעות לתועלת הקיימת בהכללתם בכל היבטי החיים: חברתית, כלכלית, תרבותית ועוד. נושא הגיוון וההכללה נמצא בשנים האחרונות על סדר היום של חברות רבות בהיי-טק הישראלי – רב לאומיות ומקומיות. גם אם המימוש לא מושלם, בלשון המעטה, הן עושות מאמצים על מנת לשלב עובדים ומנהלים ממגוון אוכלוסיות שלא מיוצגות כראוי בענף, לרבות אנשים עם מוגבלות. חברות אלה ואחרות אף מקיימות פעילויות, תוכניות ויוזמות שונות שקשורות לאוכלוסייה זו. ליקטנו עבורכם בכתבה זו כמה דוגמאות איך זה בא לידי ביטוי. HP אינדיגו החברה הקימה את ברוש – קהילת "הורות מיוחדת", לתמיכה וחיבור בשנה מאתגרת זו. לימור בן אבי, מנהלת תחום מחוברות ארגונית ופיתוח עובדים ב-HP אינדיגו, אמרה כי "התוכנית מהווה מרחב לעובדים שהם הורים או אחים לילדים עם צרכים מיוחדים. הקהילה נועדה להעניק תמיכה וכלים מקצועיים, ולערוך סדנאות ייעודיות, תוך חיזוק תחושת השייכות והחיבור בארגון". לימור בן אבי, מנהלת תחום מחוברות ארגונית ופיתוח עובדים ב-HP אינדיגו. צילום: ליה יפה מפגשי הקהילה כוללים הרצאות, מעגלי שיח וכלים להתמודדות, בפרט עם המצב שנוצר בעקבות המלחמה. חלק מהפעילויות מתקיימות בצורה פרונטלית וחלקן אונליין, מתוך גמישות לצרכי המשתתפים. "הקהילה מובלת בגאווה על ידי עובדי החברה, בליווי חטיבת משאבי אנוש, ומהווה מקור כוח וחיבור לעובדים ולעולם שסביבם", אמרה בן אבי. אי-ביי מרכז הפיתוח של אי-ביי ישראל פועל למען שילוב אנשים עם חסמים תעסוקתיים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, באמצעות תוכנית High-Enter, שהושקה ב-2019 בשיתוף קבוצת שכולו טוב ומציעה מודל שמאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב בתפקידי תוכן משמעותיים בחברה. התוכנית החלה עם ארבעה עובדים וכיום משתתפים בה שבעה עובדים. הם מקבלים הזדמנות לבצע משימות חיוניות באי-ביי, כמו אימות תוכן, בדיקות איכות, וכן איסוף ותיוג מידע. כל משתתף מקבל ליווי צמוד ממאמן תעסוקתי ומנהל צוות. בעקבות הצלחת התוכנית, המודל שלה אומץ על ידי חברות הייטק נוספות בישראל ובעולם. התוכנית זכתה בקטגוריית Employment & Wellbeing בתחרות Global Good Awards בלונדון. "אנחנו גאים להיות חלק מיוזמה שמקדמת תעסוקה מכילה בתעשיית ההיי-טק בישראל", ציין אמיר די-נור, מנכ"ל אי-ביי ישראל. "העובדים שמשתתפים בתוכנית מביאים כישורים מקצועיים מרשימים, כמו גם נקודת מבט ייחודית. אנחנו שואפים לסייע לכל עובד להצליח בהתאם לכישרונותיו ולשאיפותיו הייחודיות". אינטל ישראל החברה בולטת בתעשיית ההיי-טק בהכללה ובהעצמה של עובדים עם מוגבלות, עם שיעור העסקה של כ-3.5% מכלל עובדיה. היעד הגלובלי של אינטל הוא שעד 2030, כ-10% מכלל העובדים שלה יהיו אנשים עם מוגבלות. אינטל פתחה את קבוצת עידן (IDAN – Intel Disability and Accessibility Network) – קהילה שמטרתה יצירת תרבות ארגונית מכילה. הקהילה פועלת להעלאת מודעות לנושא, שיפור הנגישות, קידום גיוס עובדים עם מוגבלות ומתן מנגנוני תמיכה לעובדים שתומכים בבן משפחה עם מוגבלות. בין היוזמות הבולטות שלה: אירועי התנדבות כמו "תחפושות מתגלגלות" לילדים בכיסאות גלגלים ושיתוף פעולה עם בתי ספר לחינוך מיוחד, לטובת הכנת תלמידים עם מוגבלות לעולם התעסוקה. עובדים באינטל ישראל בהאקתון XSability. צילום: יח"צ במהלך המלחמה יזמה אינטל את ההאקתון XSability, בשיתוף עמותת נגישות ישראל, שנועד להתמודד עם אתגרי נגישות במצבי חירום. בהאקתון פותחו 60 רעיונות טכנולוגיים, כמענה לצרכים שעלו בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. אלטשייר החברה, שפיתחה פלטפורמה לניהול אקוויטי לחברות, משקיעים ויזמים, "פועלת על בסיס מדיניות שמקבלת בזרועות פתוחות עובדים ועובדות בעלי מוגבלות, כאשר מה שמנחה אותנו בתהליך הגיוס הוא מידת הכישורים וההתאמה של העובד.ת לתפקיד. השיקול שלנו לגייס את העובד.ת הוא תמיד ענייני ומקצועי, ואנחנו מעמידים לרשות העובדים.ות עם מוגבלות את מיטב משאבינו, כדי לאפשר להם.ן לעשות את התפקיד על הצד הטוב ביותר", אמרה אביה טליאס, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. "במרוצת השנים עבדו אצלנו אנשים עם מוגבלות, לרבות בכירים, כולל סמנכ"ל, וכיום אנחנו מעסיקים מנהל בעל לקות שמיעה, שבזכות כישוריו המקצועיים הצליח להתקדם ולטפס בסולם הדרגות באלטשייר". אביב חיגשי, מנהל מסחר ושירות לקוחות באלטשייר. צילום: יח"צ אותו מנהל הוא אביב חיגשי, שמועסק במטה החברה בתל אביב מעל שש שנים. חיגשי החל את דרכו המקצועית באלטשייר כמנהל תיק לקוחות, ואחרי שעבר כמה תפקידים נוספים הוא משמש כיום כמנהל מסחר ושירות לקוחות בחברה, ומנהל 10 עובדים. "הלקות שלי התגלתה אי שם בצבא, בהיותי לוחם. אף פעם לא ידעתי אם מדובר בלקות מולדת או כזאת שנגרמה בעקבות ההיתקלויות שהיו לי בצבא עם מחבלים. אני שומע נמוך וקשה לי לשמוע צלילים מסוימים, ולכן אני מרכיב מכשירי שמיעה, ובשילוב עם יכולתי לקרוא שפתיים, מתמודד בהצלחה עם אינטראקציה בין אנשים. תמיד אעדיף אינטראקציה פרונטלית, בזום אני יכול לפעמים לאבד מילים", שיתף חיגשי. "התחושה שלי באלשטייר היא שאני שווה בין שווים. אף אחד לא באמת מתייחס ללקות שלי או חושב שזה אישיו. זה בזכות המדיניות המכילה של החברה והרבה בזכות השינוי הפנימי שעברתי, וזה שהסביבה עברה", ציין. "במהלך השנים החלטתי לשים את הלקות שלי על השולחן, שאני לא מתבייש בזה יותר. זה שם, זה חלק ממני, וזה לא הולך להגביל אותי, אם כבר להיפך. באופי שלי אני ווינר, ואני רוצה לעורר השראה אצל אנשים כמוני, שסובלים מלקות שמיעה או כל לקות אחרת", הוסיף חיגשי. יבמ בענק הכחול אומרים שהגיוון וההכללה מסייעים רבות להצלחתה העסקית. כמו כן, החברה מגייסת ומעסיקה עובדים עם מוגבלות כבר מעל 100 שנים. רק באחרונה, היא קיבלה את הציון הגבוה ביותר בדירוג העולמי לחברות רב לאומיות Disability Equality Index, והוכרה כמקום העבודה הטוב ביותר להכלת מוגבלות. סמנכ"לים בכירים בחברה ברחבי העולם מובילים צוותי עובדים בעלי יכולות מגוונות – לקויי ראייה, כבדי שמיעה, בעלי שונות נוירולוגית ועוד. כמו כן, יש בחברה קהילות אונליין, שחבריהן מתייעצים, מקבלים מידע ומקיימים דיאלוג. בנוסף לכך, הבניינים של יבמ בעולם, לרבות בישראל, מונגשים, וזה כולל גם את החניות, הממ"דים וחללי העבודה. אחת הסדנאות שמנהלים ביבמ מחויבים לעבור היא Be Equal – סדנה שבה המשתתפים מעמיקים הבנתם בנושא זהות ושייכות, והתנהגויות שמקדמות תרבות של הכללה. צוות משאבי האנוש של יבמ בישראל עבר סדנה לקיום ראיונות לעובדים על הרצף האוטיסטי, וקורס מגוון נוירולוגי נכנס באחרונה למערך ההדרכה המקוונת של החברה. כמו כן, באחד האתרים של יבמ בישראל נפתחה קבוצת תמיכה להורים לילדים שנמצאים על הרצף. סיילספורס החברה שמה את השוויון כאחד מערכי הליבה שלה. היא ממנפת את הכוח שלה לעשיית שינוי וליצירת שוויון מגדרי וגיוון תעסוקתי, ומאפשרת לעובדים להביא את עצמם לידי ביטוי. סיילספורס הקימה קבוצות שוויון, שמטרתן קידום זכויות של אוכלוסיות שונות או קידום מטרה משותפת אחרת. אחת מהן היא אביליטי פורס, שאותה מובילים גלעד כהן ונדב בן נון. מטרתה היא לעורר ולקדם מודעות לנושאי זכויות ושוויון לאנשים עם מוגבלות באמצעות פרויקטים, מיזמים, האקתונים והרצאות. בנוסף, אביליטי פורס פועלת לפיתוח וקידום פתרונות נגישות לאנשים עם מוגבלות. כמו כן, אנשיה משתתפים בתוכניות מנטורים שתומכות בסטודנטים או עובדים (כולל עובדי החברה) שיש להם מוגבלות וזקוקים לתמיכה, מארחת הרצאות ומיט-אפים על שילוב אוכלוסייה זו בשיתוף עמותת שיקום אחר, ומקיימת מיזם שבמסגרתו עובדים בחברה מיפו נגישות של עסקים ומקומות באזורים שונים בארץ באתר ייעודי בשם wheelmap. חלק מחברי קבוצת אביליטי פורס של סיילספורס. צילום: יח"צ בן נון, מדען נתונים בסיילספורס ומנהל משותף של אביליטי פורס, אמר כי "אני מתמודד עם ליקוי שמיעה מילדות. במהלך השנים שאני עובד בסיילספורס, היא סיפקה לי עזרים וכלים שסייעו לי להתנהל בצורה נוחה יותר בפגישות, הרצאות ובחיי היום יום בחברה. בנוסף, כלים שהייתי שותף בפיתוחם, לטובת סיוע ללקויי שמיעה בתמלול וניתוח שיחות קוליות, נכנסו לשימוש בחברה".

כתב: פבל שיינקמן. במהלך המלחמה, אל על, שנמנית בין לקוחותינו ב-PwC Next, נדרשה להסתגל במהירות לשינויים בשוק ולשינויים התפעוליים שנכפו עקב המצב. כדי להתמודד עם האתגרים הללו, היה עליה לבצע התאמות והתייעלות. ד"ר רונן יוכפז, סמנכ"ל מערכות המידע, ואלעד דגני, ה-CDO של חברת התעופה, הבינו שעל מנת לעמוד באתגר, עליהם להטמיע יכולות AI ו-GenAI בכל הארגון. יחד גיבשנו אסטרטגיית AI, אך בשל מגבלות הזמן לא עצרנו שם. לנו, ב-PwC Next, יש יותר מארבע שנות ניסיון בתכנון ובניית מפעל בינה מלאכותית ממוקד לשוק הישראלי. PwC הגלובלית השכילה להבין בשלב מוקדם שעולם ה-AI ישנה גם את אופן הפעולה של חברות כמותה. לכן, היא החליטה למקד מאמצים בהשקעה ובבנייה של פתרונות בינה מלאכותית, להתייחס לרגולציה ולסוגיות ההגנה בתחום מתפתח זה, ולמצוא את הכלים ושירותי הענן המתאימים ליישום אסטרטגיית ה-AI שלה. הפתרונות שבנינו בחברה מוטמעים לאורכה ולרוחבה, במדינות שונות, עם מעל 80 אלף משתמשים. את הניסיון שצברנו, לצד הלמידה מטעויות שעשינו בדרך, תרגמנו לשירות ומתודולוגיה שאנחנו חולקים עם הלקוחות שלנו, על מנת לעזור להם לקצר את המסע שלהם, ולהביא ערך עסקי מהר ורלוונטי לדרישות השוק שבו הם פועלים. הפרויקט באל על באשר לאל על – בשיתוף פעולה עם ה-CDO של החברה וצוותו המסור בנינו את מפעל המצוינות לבינה מלאכותית (AI Center of Excellence). הפרויקט כלל בניית תשתיות ענן ל-AI ול-GenAI, מסגרות פיתוח, עקרונות בינה מלאכותית אחראית, ארכיטקטורת אבטחה, תפקידים חדשים ומתודולוגיות עבודה. אחד האתגרים הראשונים שמרבית החברות מתמודדות אתו הוא בחירת המקרים העסקיים שבהם יש ערך מוסף משמעותי לשימוש ב-AI. במהלך נועז, החלטנו, ביחד עם אל על, לקיים האקתון ייחודי, שנמשך כמעט חודש, ובו השתתפו יותר מ-10 צוותים, שרובם הונחו על ידי מנהלי המחלקות העסקיות מכל רחבי החברה. הגישה הזו חיזקה את המחויבות ושיתוף הפעולה בין כל יחידות העסק. ההאקתון הסתיים בהצגת אבטיפוס של הרעיונות השונים בפני דינה בן טל גננסיה, מנכ”לית אל על, והנהלת החברה כולה. זה הוביל לגיבוש רשימת מקרים עסקיים, שבהם הבינה המלאכותית יכולה להוות פתרון אפקטיבי ורלוונטי לצרכיה של החברה. החלטנו לעבוד במקביל – פיתוח המקרים העסקיים בגישת MVP והקמת תשתיות מפעל ה-AI לצד למידה והפקת לקחים מהירה. בבחירת מקרים שכוללים בינה מלאכותית קלאסית תכננו ומימשנו ארכיטקטורת הגנה מקיפה וסביבת ענן לפרויקטי AI ודאטה עתידיים. כמה תובנות עיקריות מהפרויקט להלן כמה תובנות עיקריות שאנחנו רוצים לחלוק אתכם מהמסע שעברה אל על בפרויקט: אסטרטגיית AI היא חיונית, אך לא מספיקה – יש להקים מפעל AI כדי להתחיל ביישומה. אל תבזבזו זמן רב מדי על מציאת המקרה המושלם. פעלו מהר, הישארו אג’יליים ואל תפחדו מכישלונות. למדו מניסיון וטעויות של אחרים, כפי שעשתה אל על באמצעות ההדרכה והליווי של PwC Next ושותפים אחרים. שירותי הענן והבינה המלאכותית הם מספיק בשלים. עם גישה חיובית ופרו-אקטיבית, הטכנולוגיה לא מהווה מכשול. יש לשתף ולהעצים בעלי עניין עסקיים, ואף כדאי לתת להם להוביל. פרויקטי AI ו-GenAI הם פרויקטים עסקיים, ולא רק פרויקטים טכנולוגיים. המעז מנצח. לסיכום, ארגונים בתעשייה הישראלית שמעוניינים לייצר לעצמם יתרון תחרותי ולשמר רלוונטיות בעולם העסקי, שמתפתח בקצב מסחרר הודות לפרמטרים משתנים בתחומים שונים, ובפרט אלה הטכנולוגיים, מחויבים להטמיע AI בעסקים. האסטרטגיה היא לא לתכנן רק לטווח הארוך, בצעדי ענק, אלא להתחיל בפתרונות לוקאליים, בעלי אימפקט לתמורות אפקטיביות בתקופה הנוכחית. פבל שיינקמן (סא"ל במיל'), בוגר ממר"ם, הוא בעל מעל 20 שנות ניסיון בטכנולוגיות IT. כיום הוא משמש כ-CTO ב-PwC Next, ומוביל את תחום ה-AI והענן בחברה בישראל.

את הכנס פתח רון גלב, מנכ"ל החברה, אשר סקר את המרכיבים בדרכם של ארגונים כיום למסע הדיגיטלי: הבינה המלאכותית (AI), תחום אבטחת הסייבר והענן הציבורי. "התעשייה משתנה וארגונים שיידעו לנווט את עצמם במסע הדיגיטלי באופן הנכון – ידעו לקטוף את הפירות", אמר גלב. לאחר מכן, תא"ל במיל. רונן מנליס, דובר צה"ל לשעבר – שליווה את דובר צה"ל הנוכחי, תא"ל דניאל הגרי, בתחילת המלחמה – העביר הרצאה רלוונטית מתמיד על איך מנהלים משברים ומגבשים אסטרטגיות בעולם משתנה. בצהריים יצאו הלקוחות לסיור טעימות יין ביקבי כרמל בזיכרון יעקב ולארוחת צהריים בביסטרו דה כרמל. בערב זכו האורחים לחגיגת צחוק עם הסטנדאפיסט אמירם טובים במתחם ה-White בפרדס חנה. בין לבין, נהנו המשתתפים מתערוכת שותפים מיוחדת, בה הוצגו מיטב הפתרונות שבזק בינלאומי מספקת ללקוחותיה, כדוגמת שירותי הענן של מיקרוסופט, שירות התקשורת Cisco Webex, עליו זכתה בזק בינלאומי בפרס החדשנות העולמית מטעם סיסקו, ואת חברות הבת בתחום הענן Cloud Edge, שמתמחה בענן של מיקרוסופט ו-Cloudojo שמתמחה בשירותי הענן של AWS. היום השני של הכנס, בהנחיית ד"ר לירז מרגלית, נפתח בהרצאה של שרון עזרא, סמנכ"ל פתרונות לעסקים בבזק בינלאומי, אודות האופן בו טכנולוגיות חדשות מסייעות לארגונים ולקוחות הקצה, לצד החוסן הקהילתי איתו כולנו מתמודדים מאז השבעה באוקטובר 2023. לאחר מכן סקרו השותפים העסקיים של בזק בינלאומי את פתרונותיהם בתחום הסייבר, הענן וה-AI. בין המרצים: מגי שורק – סמנכ"לית שותפים עסקיים במיקרוסופט ישראל; שרית רצר – סמנכ"לית שותפים עסקיים בסיסקו ישראל; שיראל אמון – מנהל תחום סייבר ואבטחת מידע בסיסקו ישראל; אושרי מויאל – מייסד משותף ו-CTO של Atera; ורז נויהוז – מייסד ומנכ"ל FlowSec. בתום הכנס נערכה הרצאה של ד"ר לירז מרגלית על הפסיכולוגיה של התמודדות עם שינוי, ועוד הרצאה מרגשת במיוחד של אורין גנץ – אמה של עדן זכריה ז"ל שנחטפה ממסיבת הנובה, תחת הכותרת "לעוף עם כנפיים שבורות". דיילי ציפי הייתה, נהנתה, התרגשה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: אורן שגיא – מנכ"ל סיסקו ישראל; ורון גלב – מנכ"ל בזק בינלאומי. צילום: נדב כהן יונתן מימין לשמאל: מגי שורק – סמנכ"לית שותפים עסקיים במיקרוסופט ישראל; ורון גלב – מנכ"ל בזק בינלאומי. צילום: נדב כהן יונתן מימין לשמאל: שיראל אמון – מנהל תחום סייבר ואבטחת מידע, סיסקו ישראל; שרית רצר – סמנכ"לית שותפים עסקיים סיסקו; דורון לסרי – מנהל מכירות מחלקת מחשוב ענן ושירותים מנוהלים בבזק בינלאומי. צילום: נדב כהן יונתן מימין לשמאל: ארז ברכר – סמנכ"ל מכירות קלאודוג'ו; אבי אנטבי – סמנכ"ל טכנולוגיות קלאודוג'ו; קובי מזרחי – מנהל מחלקת שיווק, בזק בינלאומי; ירדן פריד – מנהלת שיווק תחום ענן בבזק בינלאומי; חיים חזק – מנכ"ל קלאודוג'ו; ואדר שומרון – מנכ"ל BIyond. צילום: נדב כהן יונתן אושרי מויאל – CTO ומייסד משותף ב-Atera. צילום: נדב כהן יונתן

"צה"ל עובר בחמש השנים האחרונות התפתחות טכנולוגית משמעותית, המאפשרת את מימוש המהפכה הדיגיטלית. הדיגיטל נמצא היום בצבא בדמות שירותים נגישים, בעלי ממשק לליבה הארגונית, והוא פותח צוהר ענקי לפרט וליחידות", כך אמר בראיון לאנשים ומחשבים סגן אלוף אליק סטולר, ראש מחלקת מערכות מידע באט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה) בצה"ל.  המחלקה בראשות סטולר יושבת תחת מטה האגף, בכפיפות ישירה לראש מטה האגף. היא מונה יותר ממאה מקצועני IT, מנהלי.ות פרויקטים, מנהלי.ות מוצר וכן מומחי הדרכה והטמעה. "בכל פרק זמן נתון אנו מטפלים בעשרות פרויקטים מול גופי פיתוח", אמר ס"אל סטולר, "כך, אנו סוג של 'מתווך' הנמצא בין יחידת שחר שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר ובין ה'לקוח', אט"ל". "התובנה המרכזית שלי מה-7 באוקטובר", אמר, "היא שמה שלא עובד בשגרה – לא יעבוד בחירום. לכן, אנו מתמקדים במוצרים ובשירותים שיעבדו טוב יותר בשגרה -– אבל כוללים גם מענה לתהליכי החירום". לדברי סא"ל סטולר, "ב-8 באוקטובר 2023 נכנסנו למתכונת עבודה סביב השעון. הענקנו תמיכה בהפעלה 24/7 לכל המוצרים והיישומים, בהיקף נרחב ביותר, עם יותר משתמשים ויותר מידע משונע. זאת, על מנת לתמוך בתהליכי רציפות התפקוד של היחידות. ניהלנו תעדוף תקלות מול גופי הפיתוח, ומימשנו מעטפת הטמעה ותמיכה בשטח, בכל התהליכים בהם המילואימניקים עושים שימוש: פיתחנו אפליקציה עבור אנשי המילואים, שמאפשרת ניהול יחידות ומרכזים לוגיסטיים ניידים שהוקמו בחירום. בעולם הרפואה קידמנו את הפיתוח של יכולת העברת נתונים רפואיים על פצועים – בין ואל הגורמים המטפלים, לצורך קיצור משך הטיפול". "עם בית התוכנה של זרוע היבשה", סיפר, "פיתחנו יכולת למיצוי מידע, המאפשרת למערך הלוגיסטי לקבל, באופן אוטומטי, את כלל נתוני הרק"ם (ר"ת רכב קרבי משוריין)  ממערכת צי"ד (מערכת השו"ב של זרוע היבשה – י"ה). למשל – מהו סדר הכוחות האפקטיבי ביחידה מסוימת, לה רשומים מאה טנקים, אבל רק 90 פעילים, כי 5 מושבתים וב-5 מהם רק חסר דלק". "לא מספיק לומר את מילות הקסם 'טרנספורמציה דיגיטלית', צריך שיתלווה לכך גם מעשה", ציין. "כך, אנו עוסקים בפרויקטים בהם יש היבטי מדידה, כדי להביא לשיפור המנגנונים ולמימוש ההתייעלות". לדבריו, "עד אוקטובר 2023 עסקנו בכמה תחומים. האחד, פרויקטים ארגוניים רוחביים בעולמות ה-ERP של סאפ (SAP), המהווים את הליבה האינטגרטיבית של הארגון. אלה כללו התאמות של המערכות הקיימות לעבודה, עם כלל המודולים – רכש, מימון וכספים, לוגיסטיקה, ניהול מלאי, שרשראות אחזקה ואספקה, ועוד. מעבר להטמעת המערכת, אנו רוצים לייצר תהליכים מבוססי נתונים". "עולם התוכן השני", אמר, "הוא חיזוי ועיתוד: היכולת לדעת טוב יותר כמה ומה לרכוש, למשל כמה שקי שינה, מכל סוג". פרויקט העל השלישי הוא מערכת קיטלוג, MDG, מבוססת סאפ, רב-זרועית אחודה, לכלל הצבא וזרועותיו, עליה דיווחנו באחרונה. "אנו הופכים את האגף למונחה נתונים" "ברובד האפליקטיבי", אמר סא"ל סטולר, "העלנו כמה יישומים: זוזו, אפליקציית היסעים; מערכת לניהול וזימון תורים במערך הרפואה; TAP – ה'מקבילה' הצה"לית של אמזון, להזמנת רכש למוצרים; מערכת 'בסיס חכם', המנגישה את השירותים הבסיסיים לפרט דרך הנייד; מערכת לטיפול מהיר בתקלות בינוי, הכוללת הסכם רמת שירות, SLA; אפליקציית 'קיטבג', המאפשרת לחייל לחתום על הציוד בלא נייר".  לדבריו, "אנו הופכים את האגף למונחה נתונים. שימוש בדאטה וניתוח שלו מאפשר לנו לבנות תהליכים ארגוניים באופן חכם יותר, ולהביא למצב בו המפקדים מקבלים החלטות מושכלות יותר, מבוססות דאטה. אנו יכולים למדוד את עצמנו, ולראות, למשל, אם הזמנת פריט ציוד כלשהוא הייתה מדויקת, בלא חוסרים או עודפים, או האם קוּצר זמן ההמתנה לתורי מפגש עם רופאים מומחים". "אנו עושים את הצעדים הראשונים בעולם הבינה המלאכותית היוצרת, GenAI", אמר סא"ל סטולר, "התחלנו בעולמות העיתוד: גיבשנו מנגנון המלצה למפקדים האחראים על משקים שונים. פיתחנו מודלים המתבססים על ההיסטוריה, כדי לראות מה מהבקשות נכון יותר לאשר. כבר יש לנו צ'טבוטים, חיישנים וסייענים לעולם התמלולים, והדרך עוד ארוכה". סא"ל סטולר, בן 41, משמש שנתיים בתפקידו. את כל שירותו עבר באט"ל. הוא בוגר תואר ראשון בהנדסה, תעשייה וניהול ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. "ב-2025", סיכם, "נמשיך להתמקד בעולמות המוכנות, ההתייעלות וחוויית השירות".

סלברייט, שמציעה פתרונות לחקירות דיגיטליות למגזרים הציבורי והפרטי, הודיעה היום (ג') על מינויו של חיים כהן לראש מחלקת GenAI בחברה. כהן יתמקד באיתור הזדמנויות לחדשנות בתחום ה-GenAI, תוך עבודה מול היחידות העסקיות השונות בחברה, עם קבוצת ה-AI המרכזית של סלברייט וגם ישירות מול לקוחות החברה, גופי אכיפת החוק. זאת, על מנת לזהות צרכים ואתגרים שאפשר לתת להם מענה באמצעות בינה מלאכותית יוצרת, ולהאיץ בניית מוצרים בתחום. הוא ידווח לרונן ערמון, סמנכ"ל טכנולוגיות ומוצר בסלברייט, ויהיה חבר בצוות הנהלת בית המוצרים בחברה. יש לציין שכהן הוא מומחה ל-AI ול-GenAI, והוא מביא עמו מעל שני עשורים של ניסיון בעולמות ניהול פיתוח התוכנה, כולל בטכנולוגיות ענן, בינה מלאכותית, בינה מלאכותית יוצרת וניתוח דאטה. הוא מילא תפקידים בכירים בתאגידים גדולים ובסטארט-אפים, בהם אמדוקס ו-נס. "מינוי זה משקף את המחוייבות של סלברייט להשקיע בטכנולוגיות העדכניות ביותר בעולמות ה-AI וה-GanAI, ולהבטיח את המשך החדשנות של החברה", אמר יוסי כרמיל, מנכ"ל סלברייט, שהודיע באחרונה על פרישתו מהתפקיד בסוף השנה. "התחום המתפתח של GenAI פותח אפשרויות אינסופיות לחדש, להגדיל את היתרונות התחרותיים של מוצרי סלברייט ולספק חוויית משתמש טובה יותר ללקוחותינו". לדברי כהן, "אביא בסלברייט את הידע שלי ואת ניסיוני ב-GenAI, לטובת פיתוח מוצרים חכמים ומתקדמים יותר, שיסייעו לגופי אכיפת החוק בעבודתם. בעידן של הררי דאטה וראיות דיגיטליות, הבינה המלאכותית היוצרת יכולה לסייע לגופי האכיפה במרוץ לקיצור וייעול תהליכי חקירות, ובפענוח מהיר יותר של מקרי פשע ואירועים פליליים מורכבים". יצוין כי הבינה המלאכותית, ובכללה הבינה המלאכותית היוצרת, מביאה עימה שורה של סוגיות אתיות ושאלות בנוגע למידת החדירה לפרטיות שהטכנולוגיות הללו עלולות לגרום. זה נכון שבעתיים כשזה מגיע לגורמי אכיפת חוק. עם זאת, גורמי אכיפה בעולם כבר בירכו על הטכנולוגיות הללו וציינו את היתרונות שגלומים בהם לפעילותם. כך, קתרין דה בול, שעומדת בראש היורופול, אמרה בספטמבר האחרון שה-GenAI מביאה איתה "אוצר בלום של אפשרויות" לארגון האירופי. לדבריה, הטכנולוגיה הזו "מעצבת מחדש ובאופן עמוק את תחום אכיפת החוק".

בכנס AWS re:Invent המתקיים בימים אלה, מכריזה אמזון על שורה של שיפורים וחידושים בתשתית הדאטה סנטרים של AWS – זרוע מחשוב הענן שלה. השידרוגים הללו נועדו לתמוך בדרישות הגוברות של יישומי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) אשר גואים כיום. מה מתחדש במרכזי הנתונים? השיפורים עליהם הכריזה אמזון כוללים מספר היבטים מרכזיים ובהם – פישוט מערכות החשמל והקירור: אמזון ביצעה פישוט של מערכות החשמל והקירור במרכזי הנתונים, מה שמביא לדבריה לשיפור משמעותי בזמינות התשתית. השיפורים הללו מפחיתים, כך עדכנה החברה, את מספר נקודות הכשל הפוטנציאליות, ומבטיחים זמינות תשתית של מעל ל-99%. היערכות לשבבים בעלי צריכת אנרגיה גבוהה: אמזון גם הודיעה כי בדאטה סנטרים שלה היא מתכוננת לשבבי Blackwell החדשים של אנבידיה (Nvidia), הידועים בצריכת החשמל הגבוהה שלהם, ועושה זאת על ידי התקנת מערכות קירור נוזלי במתקנים. קירור נוזלי, בדומה למערכת הרדיאטור במכונית, מאפשר קירור יעיל יותר של רכיבי מחשוב בעלי צריכת אנרגיה גבוהה. מערכות הקירור החדשות של AWS, לדבריה, יהיו גמישות ויתמכו גם בקירור אוויר וגם בקירור נוזלי, בהתאם לסוג החומרה. שיפור ניצולת האנרגיה: אמזון שמה דגש על שיפור היעילות האנרגטית הכוללת של מרכזי הנתונים שלה, מה שיאפשר לה להפיק ביצועים גבוהים יותר מאותה כמות אנרגיה שהיא צורכת כיום. לדברי פרסאד קליינארמן, סגן נשיא לשירותי תשתית ב-AWS, השיפורים הללו מביאים לשיפור של 46% ביעילות המכנית, מה שמביא לכך ש"יש יותר כוח שזמין בפועל לחישוב". "GenAI דורשת כמות משמעותית של כוח עבור השרתים והשבבים הללו" הסביר קליינארמן. לפיכך, לדבריו, "AWS ממשיכה לחדש ללא הרף את התשתית שלה כדי לבנות את הענן בעל הביצועים, החוסן, האבטחה והקיימות הטובים ביותר עבור הלקוחות ברחבי העולם". גם איאן באק, סגן נשיא ל-Hyperscale ו-HPC ב-אנבידיה, נדרש לחידוש ואמר כי "מרכזי נתונים חייבים להתפתח כדי לעמוד בדרישות הטרנספורמטיביות של AI". טכנולוגיית ה-GenAI חייבת שינויים בו. הדאטה סנטר. צילום: ShutterStock ההשפעה הצפויה של השיפורים על שירותי הענן אמזון צופה כי השיפורים הללו יאפשרו לה להציע ללקוחותיה שירותי ענן טובים יותר, עם ביצועים, זמינות ויעילות אנרגטית גבוהים הרבה יותר. לדבריה, השיפורים בתשתית החשמל והקירור, יחד עם מערכות הקירור הנוזלי, יאפשרו לענקית מסיאטל להפעיל שרתים חזקים יותר ולתמוך בעומסי עבודה תובעניים יותר, כמו אלה הנדרשים עבור יישומי GenAI. החברה מאמינה שפישוט מערכות החשמל והקירור, יביא בתורו גם להפחתה משמעותית במספר נקודות הכשל הפוטנציאליות, מה שיוביל לשיפור משמעותי בזמינות התשתית. ולבסוף, באמזון סבורים כי השיפורים ביעילות האנרגטית של הדאטה סנטרים יאפשרו לחברה להציע שירותים זולים יותר ללקוחות, תוך הפחתת ההשפעה הסביבתית של פעילותה – נושא שאמזון מעורבת בו מאוד, עקב פעילות הבעלים והיו"ר שלה, ג'ף בזוס, בו, עם השקעות גדולות מצידו בפתרונות להפחתת פליטות פחמן ולריסון משבר האקלים העולמי, אותם הוא מקדם. יצוין כי מהלכים שכאלו מתבצעים באמצעות קרן כדור הארץ (Bezos Earth Fund) שהקים בזוס, ושהתחייבה להשקיע 10 מיליארד דולר בנושאים הקשורים במשבר האקלים עד סוף העשור. כך למשל הקרן בישרה השנה כי תשקיע 60 מיליון דולר בהקמת מרכזים אקדמיים למחקר נושא החלבונים בני הקיימא – בתקווה שפתרונות אלו יסייעו להפחית את הנזק הסביבתי שצריכת מזון מן החי מסבה לכדור הארץ. מאמצים לפתרון משבר האקלים גם דרכה. קרן כדור הארץ של בזוס. אמזון פועלת לסגור את הפער בתחום ה-GenAI ההשקעה של אמזון בשדרוג תשתיות הדאטה סנטרים שלה מגיעה לאחר שרבים בתעשייה עסקו באיחור היחסי של החברה בכניסה לתחום ה-GenAI, לעומת מתחרותיה גוגל ומיקרוסופט, והדבר היה תקף גם לשירותי הענן של החברה, עד כה. עם זאת, כפי שדיווחנו, לפי דיווח של The Information מיום ד' שעבר, שהתבסס על דברי מקור יודע דבר, ענקית הקמעונאות והטכנולוגיה פיתחה באחרונה מודל בינה מלאכותית יוצרת חדש משלה, שיכול לעבד תמונות וסרטונים בנוסף לטקסט. אמזון, כך לדברי המקור, צפויה להכריז על הכלי שלה, שמכונה לעת עתה 'אולימפוס' (Olympus) בכנס הלקוחות השנתי AWS re:Invent. בין אם המידע הזה מדויק אם לאו – ניכר כי ההכרזה על השיפורים בתשתית הדאטה סנטרים, בשילוב עם שירותים כמו Amazon Bedrock, שמאפשרים ללקוחות לבנות יישומי GenAI משלהם – מצביעים ככל הנראה על כך שהענקית הטק נחושה להדביק את הפער בנושא הבינה המלאוכתית ואולי אף להוביל את התחום בעתיד.