החדירה של מסכים גדולים ורחבים במיוחד אל תוך היקום הצרכני הייתה די ברורה מאליה, וכרגיל מי שהניע את המהלך הזה היו שחקני המחשב. אבל כפי שכבר כתבתי כאן מספר פעמים, מהר מאוד מתברר שמסך רחב במיוחד הוא אחד הדברים השימושיים ביותר שאפשר לחבר למחשב: מעבר למשחקיוּת טובה יותר, הוא מספק יכולות רבות שעוברות לצד של העבודה או השימושים היומיומיים. אז מתברר שאפשר לפתוח חלונות רבים זה לצד זה, ואפשר אפילו לעבוד בנוחות עם שני מחשבים שכל אחד מהם מקבל חלק מסך משלו, אם בשיטת תמונה-בתוך-תמונה (PIP) או תמונה-לצד-תמונה (PBP), ובמסכים שונים של לנובו (Lenovo) גם עם תכונה של 'חלוקה אמיתית'. אם כך לא פלא שכמו הרבה דברים אחרים בעולם הדיגיטלי – כפי שמוכיח המסך ThinkVision P34WD-40 של לנובו – קיימת גלישה מהעולם הצרכני-משחקי אל העולם העסקי. חשיבה על הפרטים גם בגב המסך. ThinkVision P34WD-40 של לנובו. צילום: יח"צ מה כולל מפרט המסך?   מדובר במסך בגודל 34 אינץ', ביחס היבט של 21:9, שמגיע עם פאנל LCD, המציע רזולוציה מירבית שעומדת על 3440×1400 פיקסלים, וגם תומך בקצב רענון מרבי של 120 הרץ. המסך אפילו קעור קמעה – אם כבר מדברים על אימוץ תכונות צרכניות – אבל מדובר ברדיוס עדין מאוד של 3800R. יש גם תמיכה ב-HDR10 וב-DisplayHDR 10 שמבטיחים ניגודיות לא רעה. העיצוב יפה לעין, אם כי די סטנדרטי, ולמרות שבצדדים המסגרת דקיקה ממש – 2 מ"מ – יש נימה שחורה מסביב לפאנל עצמו בעובי של עוד כמה מ"מ. לא רואים את זה כשהמסך כבוי או כשרואים משהו על רקע שחור מאוד, אבל בעבודה שוטפת זה מורגש. הרגלית של המסך גדולה ורחבה בצבע אפור אלגנטי, וקצת צבע אדום בחור במרכז שמאפשר לרכז במקום אחד באופן מסודר את כל הכבלים המתחברים אל המסך – וכדאי לנצל זאת היטב, וכן לארגן את כל הכבלים שרוצים לחבר ביחד לפני שמניחים את המסך ב'מיקומו הסופי', כי קצת קשה לחבר כבלים נוספים כשהמסך כבר עומד ומוכן לעבודה: זה אומר שצריך הרבה מקום לא רק למסך עצמו, אלא גם לתהליך ההכנה. ברגלית יש גם חריץ שמאפשר להניח את הטלפון בנוחות מול העיניים, בעמידה או בשכיבה, וזה די טבעי ככל שמערכות ההפעלה כיום רוצות יותר ויותר שהטלפונים יהיו מחוברים אליהן באופן שוטף. מקדימה, בלחיצה קלה במרכז, אפשר לפתוח יחידת חיבורים נוספת – שמכילה 2 חיבורי USB-C וחיבור USB-A יחיד – כך שאפשר גם להטעין את הטלפון וכן לחבר התקנים באופן זמני. למעשה יש עוד חיבור USB שמסתתר מאחור, ממש מעל הרגלית, מתחת לכיסוי גומי שקל להזיז ולהחזיר למקום. יש גם חיבור USB-A בתוך מגרעת, שמתאימה באופן ייעודי למצלמות רשת ש-לנובו בעצמה מציעה ושמותאמות לחיבור הזה, לדוגמה, MC60 Monitor Webcam. אבל החיבורים הללו, כמו חיבורי ה-USB מאחור והחיבור לרשת, שבעצם הופכים את המסך לסוג של רכזת ו/או תחנת עגינה, עובדים רק אם מחברים את המסך למחשב באמצעות כבל ייעודי שמגיע בחבילה. כדי להתחבר אל המסך אפשר להשתמש בחיבור ה-HDMI, DisplayPort או USB-C, וכאמור – אפשר לחבר כך גם שני מחשבים בו-זמנית. את הבחירה במקור התצוגה אפשר לעשות עם כפתורי הבקרה שנמצאים בצד הימני של המסך מאחור. אבל עם מסך בגודל 34 אינץ', שגם כדאי להציב אותו באופן יחסי רחוק מהעיניים – ואז גם מהידיים – זה לא ממש נוח. אבל בסביבת Windows 10 ומעלה, זו לא ממש בעיה.  לנובו מספקת תוכנת שליטה מצוינת בשם Lenovo Display Fleet Manager, שפשוט מאפשרת לבחור את כל הגדרות המסך באמצעותה – וזיהוי המסך לא זקוק לשום פעולה מעבר להרצה שלה, ולאחר ההתקנה היא יושבת ברקע כדי לאפשר לשנות הגדרות בכל רגע נתון – מהגדרות צבע ובהירות, ועד הגדרות חלוקת מסך ועוד. צבעי ברירת המחדל של המסך היו מעט כהים עבור טעמי, אבל כאמור אין ממש בעיה לבחור הגדרות אחרות בקלות – בחירת מצבי התצוגה, טווח הצבעים וטמפרטורת הצבע נמצאים כבר במסך הראשי באפליקציית השליטה. המחיר הרשמי של ה-ThinkVision P34WD-40 עומד על כ-2,500 שקלים, ואם אתם זקוקים להרבה נדל"ן לעבודה היומיומית המשרדית שלכם, זהו פתרון נוח.

ההמתנה הסתיימה: סיכום ספוטיפיי השנתי, ה-Spotify Wrapped 2025, הושק ב-3 בדצמבר. משתמשי ספוטיפיי כבר מכירים ואוהבים את הסיכום המושקע שהחברה עורכת להרגלי ההאזנה שלהם מדי דצמבר, וממתינים בסקרנות והתרגשות לגלות מהו הטרק, או אם לדייק קטע האודיו, הנשמע ביותר שלהם השנה, מי היו האמנים והיוצרים שהם הכי אהבו ב-2025 וגם לקבל מהחברה סיכומים סטטיסטיים אחרים לפי נתונים השימוש שלהם. מדובר בפיצ'ר פרטי שהחברה מכינה ומפרסמת עבור כל משתמש ומשתמשת – אבל רבים משתפים את ה"עטיפה" הזו עם חברים ועם משתמשים ברשתות החברתיות. ???????????? https://t.co/tPWdnYeBQc — Alicia Keys (@aliciakeys) December 3, 2025 "יותר שובה לב, רב-שכבתי וחושפני מתמיד" מה שיפה הוא שמאז שהושק הקונספט כפי שהוא מוכר כיום, בשנת 2015, הפלטפורמה ממשיכה לחדש את האופן שבו היא מציגה את הנתונים, בהתאם למשוב מהקהל הגלובלי שלה. השנה, הוגדרה החוויה ב-Wrapped כ"יותר שובה לב, רב-שכבתי וחושפני מתמיד".  הנתונים שנאספו לצורך הסיכום משקפים את "מסע" ההאזנה של המשתמשים מהראשון בינואר ועד אמצע נובמבר, שבועות ספורים לפני ההשקה.  כדי להיות זכאים לסיכום המותאם אישית, המשתמשים נדרשים להאזין במהלך השנה ללפחות 30 שירים למשך יותר מ-30 שניות כל אחד, ולחמישה אמנים שונים לפחות. האזנה במצב פרטי (Private Mode), או שירים שהוחרגו מפרופיל הטעם של המשתמש, אינם נספרים לצורך קביעת הסיכום מבוסס הטעם. ספוטיפיי עצמה הצהירה כי חוויית ה-Wrapped היא השתקפות של המאזין שהיא "בלתי ניתנת להשוואה ואישית באופן מובהק", וכי החברה שואפת שכל סיפור יהיה "מדויק, הוגן ומשקף, תוך שמירה על תחושת מסתורין וקסם". ה-Wrapped זמין לכל המשתמשים, הן במתכונת חינם והן בפרמיום, וניתן למצוא אותו בפיד שלכם בראש מסך הבית באפליקציה הניידת. Our Spotify 2025 Wrapped is here! Who listens like you the most? ????@spotify ???? pic.twitter.com/DxwHI6VoCs — FC Barcelona (@FCBarcelona) December 4, 2025 השנה, הפלטפורמה שמרה על הקלאסיקות האהובות והוסיפה קרוב לתריסר דרכים חדשות ומעודכנות להעמיק ב"סיפורי ההאזנה" שלכם.  בין הנתונים המוכרים שחזרו ניתן למצוא את דקות ההאזנה הכוללות למוזיקה, לפודקאסטים ולספרי אודיו. חשוב לציין כי מספר הדקות הכולל מחשב גם האזנה במצב פרטי וכולל תכנים שהוחרגו מפרופיל הטעם, אך אם המשתמש האזין לפודקאסט במהירות כפולה, נספרות רק הדקות שהושקעו בפועל בהאזנה, ולא אורכו המלא של התוכן.  ספוטיפיי גם מספקת פלייליסט שלכם עם השירים המובילים שלכם (Your Top Songs 2025), ותוכלו ללמוד כמה פעמים הוזרמה/הושמעה על ידיכם כל אחת מ-100 הרצועות המובילות. כמו כן, מוצגים חמשת האמנים המובילים (שבהם כל האזנה נספרת לאמן הראשי, ואמנים משתתפים מקבלים קרדיט תומך); הז'אנרים המובילים (המחושבים על ידי תיוג כל רצועה בז'אנרים רלוונטיים); האלבומים המושמעים ביותר (המוצגים לראשונה, ומחושבים אם המשתמש האזין לפחות ל-70% מהרצועות של אלבום), וכן קליפים מיוחדים של אמנים כמו באד באני, סברינה קרפנטר או צ'אפל רואן, כהודעות תודה המופיעות בחוויית הסיכום. the RANGE https://t.co/J6SpiEjfOZ — Spotify (@Spotify) December 3, 2025 בני כמה אתם לפי הרגלי ההאזנה שלכם? אחת התכונות החדשות והבולטות ביותר השנה היא "גיל ההאזנה" (Listening Age). התכונה בוחנת בעיקר את שנות ההוצאה לאור של הרצועות שהמאזין צרך הכי הרבה. הרעיון המרכזי שמאחורי מדד זה הוא תיאוריית ה-Reminiscence bump (בתרגום חופשי – "בליטת זיכרון"). מונח זה מתאר את הנטייה של אנשים לחוש את החיבור החזק ביותר למוזיקה ששמעו במהלך שנותיהם הצעירות והמעצבות. כך ספוטיפיי מחשבת את גיל ההאזנה שלכם: ראשית, הפלטפורמה בוחנת את תאריכי ההוצאה של כלל השירים שהמשתמש ניגן השנה. שנית, היא מזהה טווח ספציפי של חמש שנים שבו המשתמש צרך מוזיקה באופן משמעותי יותר מאשר מאזינים אחרים בגילו האמיתי. ספוטיפיי מניחה כי טווח חמש השנים הזה תואם ל-Reminiscence bump האישי של המאזין, בהנחה שהמאזין היה בגילאי 16 עד 21 כאשר אותן רצועות יצאו. לדוגמה, אם מאזין מסוים האזין באופן ניכר ליותר מוזיקה מסוף שנות ה-70 לעומת מאזינים אחרים באותו גיל, ספוטיפיי יכולה לשער בצורה משחקית ש"גיל ההאזנה" שלו כיום הוא 63 – גילו של אדם ששנותיו המעצבות חלו בשנות ה-70 המאוחרות. כפי שצוין ב-ביזנס אינסיידר, מדד "גיל ההאזנה" הפך לנקודה רגישה עבור משתמשים, וגרר ויכוחים דומיננטיים בשיח במדיה החברתית. רבים טענו שהמספר שיוחס להם היה שגוי באופן משעשע – צעיר או מבוגר בהרבה מגילם האמיתי. ה-אינסיידר דיווח, לדוגמה, כי עורך מוזיקלי שאוהב פולק-רוק משנות ה-70 קיבל גיל האזנה של 71. SPOTIFY WRAPPED PARTY IS SO FUN pic.twitter.com/fOMOjOL5xC — arianators wildin (@arianatorswildt) December 3, 2025 מוזמנים למסיבה ויראולית עם החבר'ה בנוסף ל"גיל ההאזנה", ספוטיפיי הציגה השנה גם את "Wrapped Party", שהיא תכונה אינטראקטיבית חדשה הזמינה במובייל בלבד ומטרתה להפוך את נתוני ההאזנה לתחרות חיה ומשחקית בין חברים. המשתמשים יכולים לארח מסיבה עם חבר אחד ועד תשעה חברים נוספים וגודל הקבוצה משנה את מגוון הפרטים והזוכים הנחשפים. במסגרת המסיבה, המשתתפים מתחרים וחושפים מידע ופרטים ייחודיים על הרגלי ההאזנה של הקבוצה, כמו מי הזרים את מספר הדקות הרב ביותר, מי גילה את ההאזנה הנדירה ביותר, מי גילה הכי הרבה אמנים חדשים, מי היה הכי אובססיבי לאמן המוביל שלו, ועוד. ב-Wrapped השנה נוספה גם חוויית ה"מועדונים" (Clubs), שבמסגרתה המשתמשים משובצים לאחד משישה מועדונים המייצגים סגנון האזנה ייחודי. השיוך מתבצע בהתאם למאפיינים הרגשיים ומונחים מוזיקליים שמאפיינים את האודיו שצרכתם. בין המועדונים תמצאו את "כאב לב" ו-"געגוע" וגם תפקידו של המאזין בתוך הקהילה נקבע בהתאם להתנהגותו הבולטת בפלטפורמה. "ארכיון ההאזנה" (Listening Archive) הוא חידוש נוסף המופעל על ידי AI ומספק עד חמישה דו"חות אישיים על ימי האזנה בלתי נשכחים במהלך השנה. הדיווחים חושפים ימים מיוחדים כמו "יום הגילוי הגדול ביותר" או "יום ההאזנה הגדול ביותר" וכדומה. משתמשים רבים ברשתות החברתיות שיבחו את ארכיון ההאזנה הזה וטענו שהתוצאות בו הרגישו אישיות ומדויקות להפליא עבורם. יש עוד תכונות כמו "מרוץ האמנים המובילים" (Top Artist Sprint), שמדגים באופן ויזואלי כיצד חמשת האמנים המובילים שלהם החליפו מיקומים בדירוג האישי מחודש לחודש. בכלל, בחלק מהתצוגה ספוטיפיי אפשרה הפעם למשתמש להיות אינטראקטיבי. למשל תוכלו לנסות לנחש מהו שיר השנה שלכם לפני שהפלטפורמה תחשוף בפניכם את האמת מבוססת הדאטה. הוא כאן: סיכום השנה של ספוטיפיי Spotify Wrapped לשנת 2025 עלה לאפליקציה ???? גם בספוטיפיי, השיר הכי מושמע בישראל השנה היה "מלכת הדור" של עומר אדם, שהוא גם האמן הכי מושמע השנה. אם בא לכם, מוזמנים להגיב כאן עם התוצאות שקיבלתם ???? pic.twitter.com/4REVZxCzrK — הקופסה ???? (@Hakufsah) December 3, 2025 אין חדש בסיכומים: התהילה לבאד באני וטיילור סוויפט הסיכומים הכלל-עולמיים של ספוטיפיי ל-2025 מגיעים בזמן שהפלטפורמה מתגאה ביותר מ-700 מיליון מאזינים ברחבי העולם.  באד באני נבחר לאמן המוביל בעולם בפעם הרביעית (לאחר שזכה בתואר גם ב-2020, 2021 ו-2022), עם 19.8 מיליארד הזרמות בשנה האחרונה. אחריו בדירוג האמנים הגלובלי נמצאים טיילור סוויפט, דה וויקנד, דרייק ובילי אייליש. השיר המוזרם ביותר בעולם השנה היה Die With A Smile של ליידי גאגא וברונו מארס שזכה בלמעלה מ-1.7 מיליארד הזרמות. אלבומו של באד באני, DeBÍ TiRAR MáS FOToS, היה האלבום הגלובלי המוביל.  בתחום הפודקאסטים ג'ו רוגן ממשיך לשלוט וה-The Joe Rogan Experience שלו שמר על המקום הראשון זו הפעם השישית ברציפות.  בתחום ספרי האודיו בפרימיום, הספר Fourth Wing מאת רבקה יארוס הוביל את הדירוג העולמי.  בישראל, האמן המושמע ביותר בקרב המשתמשים היה עומר אדם. אחריו בדירוג האמנים המובילים ניצבו אודיה, פאר טסי, אושר כהן ואייל גולן. השיר המושמע ביותר בישראל היה "מלכת הדור" של עומר אדם. חמשת השירים המושמעים ביותר בקרב המאזינים הישראלים היו: כאמור, "מלכת הדור", "אם את כבר הולכת" (נדב חנציס), "השיר שאת אוהבת" (עומר אדם), "אהובתי כבר לא רואה אותי" (עומר אדם) ו"תמיד אוהב אותי" (ששון שאולוב).

"בעידן ה-AI, ארגונים זקוקים לרשתות שנבנו במיוחד עם בינה מלאכותית ועבורה, על מנת להתמודד עם הצמיחה המהירה של מכשירים מחוברים וסביבות מורכבות", כך אמר רמי ראחים, סגן נשיא בכיר ב-HPE ומנכ"ל HPE נטוורקינג – חטיבה של החברה, שהיא תוצאה של רכישתה את ג'וניפר נטוורקס. ראחים דיבר בכנס הלקוחות והשותפים של HPE, שנערך השבוע בברצלונה. לדבריו, "רשתות מעולם לא היו חשובות יותר מעכשיו לתעשייה, ולמהירות ולחוסן שהלקוחות זקוקים להם". הוא ציין כי "על ידי אספקת רשתות אוטונומיות ועתירות ביצועים, HPE מחוללת טלטלה בתעשיית הרשתות עם פתרונות מוכנים לעתיד, שמגדירים מחדש את חוויית המשתמש, ומספקים קישוריות חזקה ומאובטחת בכל סביבה". בהתייחסו לרכישת ג'וניפר נטוורקס על ידי HPE הוא אמר כי "העוצמה המשולבת שלנו מציבה אותנו בעמדה ייחודית לשרת את הלקוחות טוב יותר מכל אחד אחר – לבנות רשתות שלא רק מספקות חיבור מאובטח ואמין, אלא רשתות חכמות באמת, אוטונומיות, שמספקות חוויית קצה טובה למשתמשים". "כשאני חושב על ההתקדמות שהשגנו מאז סגירת הרכישה – זה פשוט מדהים", ציין ראחים לגבי העסקה, שאושרה על ידי משרד המשפטים האמריקני ביוני האחרון, לאחר שהממשל ביטל את תביעת ההגבלים העסקיים שהוא הגיש בגינה נגד HPE. "בתוך חמישה חודשים בלבד איחדנו את הצוותים ויצרנו חטיבת רשתות חדשה ב-HPE, שמונה כמעט 20 אלף עובדים – מהנדסים, מנהלי מוצר, ואנשי מכירות ושירות מהטובים בתעשייה". ההכרזות החדשות ראחים ביצע בכנס הכרזות של HPE על פתרונות בתחום התקשורת, והציג פורטפוליו רשתות מאובטח, שמאפשר את התפעול האוטונומי שלהן. נושא זה הודגש ברבות מההרצאות שניתנו באירוע. ראחים אמר כי הפתרונות הללו נועדו למקסם את ביצועי הרשתות, ובמיוחד את הביצועים עבור עומסי העבודה של הבינה המלאכותית. בנוסף, הוא הציג דאטה סנטר חדש של HPE, שמקורר באמצעות נוזלים ומבוסס כולו על ארכיטקטורה פתוחה. עוד הוא הכריז על הנתבים החדשים של החברה, שמבוססים על שיתוף פעולה בינה לבין ברודקום.

"אנחנו נמצאים בעידן שמביא איתו שני שינויים גדולים וטרנספורמטיביים: המחשוב הקוונטי והבינה המלאכותית הולכים לשנות את ה-IT ואת ההשפעה שלו על הליבה העסקית של הארגונים", כך אמר אלסנדרו קוריוני, סגן נשיא ביבמ לאירופה ואפריקה, ומנהל מעבדות המחקר של החברה בציריך. קוריוני דיבר בכנס Vision to Impact של הענק הכחול, שנערך שלשום (ג'), בהפקת אנשים ומחשבים, באיסט תל אביב. את הכנס הנחה טל ברמן, מגיש חדשות הערב של כאן 11. לדברי קוריוני, "הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי ישנו את הדרך שבה אנחנו פותרים בעיות באמצעות מחשוב. ה-AI היא לא רק כלי שמאפשר לארגונים להיות אוטומטיים ויעילים יותר, אלא היא גם מאפשרת להם לפתור בעיות בצורה טובה יותר". "הבינה המלאכותית נכנסת לשלב חדש, וכבר מאפשרת לפתור בעיות שבעבר ניתן היה לפתור רק בשימוש בנוסחאות מתמטיות מורכבות. היא מאפשרת לעשות מניפולציה למציאות, ולהשפיע עליה בדרך הרבה יותר טרנספורמטיבית", ציין. "המחשוב הקוונטי עומד לשנות את ה-IT, ובכלל לבצע שינוי נרחב, כי מדובר בפעם הראשונה מאז שהמחשוב נולד שהוא מקבל תצוגה חדשה של המחשוב. ה-0 וה-1 הם התצוגה של המחשוב הנוכחי, והקוונטום מעביר אותה לכל מספר שהוא. זה משנה את מה שאפשר לעשות ומרחיב מאוד את הבעיות שניתן לפתור", ציין קוריוני. הוא אמר כי "ב-2029, יבמ מתכננת להציג את המכונה הקוונטית הראשונה שתוכל לבצע מאות מיליוני פעולות. אנחנו ממשיכים לפתח את הטכנולוגיה כדי להגיע לשם – לבד ובשותפויות עם חברות כמו AMD וסיסקו". "העתיד הוא לא רק קוונטום" עם זאת, קוריוני אמר ש-"העתיד הוא לא רק קוונטום. צריך ליצור שיטה שבה המחשוב הקוונטי יהיה 'למעלה', יהיה הרכיב שנבדל מרכיבים אחרים (ביכולות שלו – י"ה), אבל עדיין יהיה צורך להשתמש בדאטה כדי לעשות את מה שהוא לא יהיה מסוגל לעשות". לסיכום הוא ציין ש-"אנחנו רק בהתחלה של העידן הקוונטי. המחשוב הקוונטי ייצור עולם חדש של הנדסת תוכנה, וכמעט כל התעשיות יושפעו מכך. לכן, ארגונים צריכים ללמוד ולהכשיר עובדים לעידן הקוונטום, גם אם זה לא מניב ערך באופן מיידי. צריך להבין שהטכנולוגיה הזאת הולכת לשנות ארגונים מן הקצה אל הקצה. אנחנו לא יודעים בדיוק מתי זה יקרה, אולי בעוד 10-20 שנה, אבל אני מאמין שיש 30% של היתכנות לכך כבר בשנות ה-30 של המאה הנוכחית. בכל מקרה, ארגונים צריכים להתכונן לעידן הקוונטי כבר כיום".

חברת הסייבר imper.ai, המפתחת פלטפורמה ראשונה מסוגה לגילוי ומניעה של התחזות בזמן אמת, הודיעה על השלמת גיוס של 28 מיליון דולר בסבב שהובילו קרנות ההון סיכון Battery ו-Redpoint Ventures ובהשתתפות Vesey VC, Maple VC ו-Cerca VC.  הפלטפורמה של החברה מזהה בזמן אמת ניסיונות התחזות בערוצי התקשורת המרכזיים. הטכנולוגיה שפיתחה imper.ai מצליחה לחשוף פעילות עוינת שכלי אבטחה מסורתיים מפספסים, באמצעות ניתוח מתקדם של מאות פרמטרים דיגיטליים. imper.ai נוסדה במהלך שירות מילואים במלחמה, כששלושת המייסדים, נעם אוודיש, אנטולי בליגובסקי ורום דודקביץ, זיהו פער בעולם הסייבר בהגנה על תקשורת בזמן אמת. זמן קצר לאחר מכן, ב-2024, הם הקימו את החברה.  השלושה – יוצאי יחידת 8200 עם ניסיון עשיר בעולמות המחקר, התקיפה והמודיעין – הובילו יחד מבצעים טכנולוגיים רגישים, ביניהם אחד שזכה בפרס ביטחון ישראל. אוודיש, מנכ"ל imper.ai, עמד בראש קבוצת מחקר ופיתוח בתחום התקיפה ב-8200 ולאחר מכן שימש כראש מטה סמנכ"ל הרכב האוטונומי במובילאיי (Mobileye). בליגובסקי (סא"ל במיל'), סמנכ"ל המוצר (CPO), ניהל את תחום המחקר, התקיפה ותשתיות הסייבר ואף שימש כ-CISO של מרכז הסייבר של היחידה. דודקביץ, סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO), בוגר תלפיות וקצין יהל"ם לשעבר, הוביל קבוצות מחקר ופיתוח חדשניים ב-8200 לצד אוודיש. החברה מעסיקה 30 עובדים, 25 מתוכם בישראל. בהמשך לגיוס החברה מתכוונת לגדול משמעותית עד אמצע 2026. הפכו לשדה קרב בזירת הסייבר. זהויות דיגיטליות. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק הזהות – משטח התקיפה החדש איומי התחזות מבוססי בינה מלאכותית נמצאים בשיא חדש כיום. בשנה האחרונה נרשם זינוק חד במתקפות שמנצלות כלים של דיפ-פייק והעתקות-קול כדי לחדור לארגונים וליצור נזק במהירות ובקלות חסרת תקדים. כפי שדיווחנו במאי, מתקפת הנדסה חברתית נגד הרשת מרקס אנד ספנסר (M&S) עצרה הזמנות אונליין, שיבשה את פעילות החנויות ושרשראות האספקה וכעת צפויה לעלות לחברה כ-380 מיליון דולר מהרווח השנתי. לפי נתוני ה-FBI, מתקפות התחזות במיילים עסקיים (Business Email Compromise) עלו לחברות ברחבי העולם כ-2.8 מיליארד דולר בשנה האחרונה, ודלויט (Deloitte) מעריכה כי עד 2027 יזנק היקף ההונאות מבוססות AI ל-40 מיליארד דולר בארה"ב בלבד. הגבול בין אמיתי למזויף הולך ומיטשטש, ומשבר אמון נוצר סביב זהות דיגיטלית. השילוב בין טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות לבין מניפולציות אנושיות הופך את הזהות למשטח התקיפה החדש ואת ההגנה עליה למשימה קריטית לא פחות מהגנה על רשתות או נתונים. הטכנולוגיה של imper.ai, לדבריה, מציעה שכבת הגנה חדשה לארגונים, באמצעות ניתוח איום ההתחזות בשיחות בין אנשים. הפלטפורמה של החברה מאפשרת זיהוי ומניעת התחזות בזמן אמת כבר במגע הראשון, בין אם מדובר בשיחת וידיאו, טלפון או צ'אט. בניגוד למערכות אבטחה אחרות הסורקות תוכן בחיפוש אחר חריגות, imper.ai מזהה דפוסי התחזות באמצעות ניתוח "עקבות דיגיטליות" שאי אפשר לזייף, כגון טלמטריה של מכשירים, נתוני רשת וסימנים התנהגותיים, ומצליבה אותם עם מאגרי הידע הארגוניים, תוך ניצול יכולות מחקריות שמאפשרות להפיק נתונים גם על משתתפים חיצוניים.  הפתרון של imper.ai פועל ללא צורך בהתקנה של תוכנה במערכות הארגוניות (Agentless) ותוך שמירה מלאה על פרטיות המשתמשים. הפתרון משתלב באופן שקוף וחלק במערכות כמו Zoom, Teams, Slack, WhatsApp, Google Workspace, במערכות ATS ובמוקדי IT Help Desk, מבלי להפריע לרציפות העבודה. מעבר ליכולות הזיהוי בזמן אמת, הפלטפורמה משלבת מנוע מחקר מתקדם שמסוגל לנתח דפוסי תקשורת ולהפיק נתונים גם על גורמים חיצוניים לשיחה, באופן שמעניק למערכת יתרון משמעותי בהבנת הקשר ובהגנה על הארגון. לחברה לקוחות שכוללים ארגונים גדולים בתחומי הפיננסים, הבריאות והטכנולוגיה, שכבר הטמיעו את הפתרון שלה וחיזקו את מהימנות התקשורת הדיגיטלית שלהם. כספי הגיוס ישמשו להאצת ההרחבה של פעילות החברה ולמימוש החזון שלה לעצור מתקפות ההנדסה החברתית.

גוגל, כך מתברר, שוב לוקחת את ה-AI למקום לא ממש מוצלח: החברה מבצעת בימים אלה ניסוי שבו היא מנסה לתקצר עוד יותר את התקצירים ב-Google Discover – דף החדשות המותאמות, שמופיע בטלפונים מבוססי אנדרואיד כשמבצעים גרירה מהצד הימני של המסך בעמוד הבית הראשי של הטלפון. מה שעוד מתברר הוא שהבינה המלאכותית לא עושה את זה טוב. גוגל בחרה לתת ל-AI אישור לקצר גם את הכותרות, במיוחד את הכותרות הארוכות והמפותלות שלפעמים מוצאים באינטרנט. הבעיה היא שהבינה המלאכותית עושה את זה רע, במובן ההזוי של המילה, שלא לדבר על כך שלפעמים מדובר בהטעיה חמורה של הקוראים. למשל, כותרת שבה נכתב: "אל תרכשו מטען אלחוטי תומך Qi2 בהספק של 25 וואט בתקווה שהוא יספק מהירות גבוהה יותר – פושט רכשו את 'האיטי' יותר" קוצרה ל-"Qi2 מעט פיקסלים ישנים". מקרה נוסף, עם משמעות הרבה יותר חמורה, קשור למשחק התפקידים המצוין Baldur’s Gate 3. בעוד שהכותרת באתר PC Gamer סיפרה כיצד שחקנים ב-Baldur’s Gate 3 גילו איך לבנות צבא עוצמתי, שמבוסס על ילדים שלא ניתן להרוג, ה-AI של גוגל החליטה לתקצר את הכותרת ל-"שחקני BG3 מנצלים לרעה ילדים". ויש גם מקרים שבהם מדובר בקליקבייט: למשל, כותרת של דיווח באתר Ars Technica על Steam Machine – הגרסה השולחנית לקונסולת המשחק, שאמורה להיות מושקת בחודשים הקרובים. בכותרת התקציר נכתב: "המחיר של Steam Machine נחשף". אין לזה כל קשר למציאות ולכותרת המקורית: "ה-Steam Machine נראית כמו קונוסולה, אבל אל תצפו שהיא תתומחר ככזו". בגוגל כותבים אמנם ברוב המקרים מתחת לתקצירים הללו שמדובר בתקציר שנוצר באמצעות AI ושייתכנו טעויות – אבל מי בדיוק שם לזה לב כשעוברים מהר בין כותרות חדשותיות? לפי החברה, "מדובר בניסוי ממשק משתמש קטן עבור קבוצת משנה של משתמשי Discover. אנחנו בודקים עיצוב חדש שמשנה את מיקום הכותרות הקיימות כדי להקל על עיכול פרטי הנושא לפני שבודקים קישורים מרחבי האינטרנט".

מאת רותם מזרחי בארגונים גדולים שאלת המודרניזציה אינה "אם", אלא "מתי". מערכות לגאסי הן עמוד השדרה של הפעילות העסקית – מעבדות מיליארדי עסקאות, מיישמות מדיניות עסקית ורגולטורית ומשמרות ידע מצטבר שנבנה לאורך עשרות שנים. אבל בשנים האחרונות, יותר מנמ"רים מגלים אמת מטרידה: למרות שהמערכות ממשיכות לתפקד, אף אחד לא מבין אותן. המתכנתים שבנו אותן עזבו, התיעוד חסר או לא קיים, והלוגיקה העסקית קבורה עמוק בתוך מיליוני שורות קוד. למעשה, ארגונים רבים לוקים בעיוורון חמור לגבי המערכות שלהם. רבים חשבו שהמודרניזציה שנכנסת לארגונים תפתור את האתגרים האלו, אך גילו שלא כולם נפתרו. אנחנו הבנו שהפתרון אינו מודרניזציה – אלא ידע. אלברט איינשטיין אמר, ש-"אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיות שלנו באמצעות אותה רמת חשיבה שבה היינו כשיצרנו אותן", כלומר צריך להסתכל על האתגרים מזווית אחרת. מיילסטון זירו (MSO) מציעה פתרון פורץ דרך, המגדיר מחדש את הדרך שבה ארגונים מתמודדים עם מערכות לגאסי. ההבנה הקריטית: זו לא בעיית מודרניזציה – זו בעיית ידע הכלים בשוק מציגים עצמם כפתרון למודרניזציה: המרת הקוד לחדש יותר, עלייה לענן ועוד, אך המציאות היא, ש-74% מפרויקטי המודרניזציה נכשלים –  לא בגלל טכנולוגיה, אלא בגלל חוסר הבנה. MS0 מצביעה על הבעיה: עיוורון ארגוני. דורות של מערכות קיבלו עדכונים, טלאים, הרחבות ורפורמות ללא תיעוד עקבי ושימור הידע. התוצאה: מערכות ליבה קריטיות שהארגון תלוי בהן – אך אינו מבין את מבנן, התנהגותן, משמעותן העסקית ואיך הכל מתחבר ביחד. MS0 פותרת משהו עמוק בהרבה: היא בונה בינת תוכנה (Software Intelligence) – תשתית ידע ארגונית שמשחזרת את הידע האבוד ומחזירה שליטה, שקיפות וביטחון למערכות ליבה. מה בעצם עושה MS0? במקום לייצר דוקומנטציה סטטית – שתמיד מתיישנת, MSO בונה "אקו-סיסטם של ידע חי", שמאפשר לארגון הבנת המערכות שלו בשלוש שכבות משלימות: השכבה הטכנית (Technical): איך הקוד בנוי? אילו ממשקים קיימים? מה התלויות של הרכיבים השונים? היכן מסתתרת הלוגיקה הקריטית? השכבה הפונקציונלית (Functional): מה המערכת עושה בפועל? אילו רכיבים ותהליכים היא מפעילה? אילו תנאים וחוקים היא אוכפת? השכבה העסקית: (Business): למה זה חשוב? מה המשמעות של פונקציה מסוימת על עמידה ברגולציה, זרימת הכנסות או סיכונים תפעוליים? איזה חוק עסקי מייצג תנאי מסוים? חיבור שלוש השכבות יוצר שכבת בינה  שאינה קיימת באף כלי אחר וממירה את מערכות הלגאסי מקופסה שחורה למשאב אסטרטגי, שהארגון יכול להבין, לנהל ולשלוט בו. מדוע מדובר בפריצת דרך? השוק מפוצל לשתי גישות ושבוי בטעויות היסטוריות: הגישה הראשונה דוגלת בשימוש בכלים שמתחילים בפעולה (Action-First). מדובר בכלים שמבצעים פעולות על מערכות שהם לא באמת מבינים. כלים שמנסים לבצע שינוי ישיר בקוד כמו המרה של קובול לג'אווה, או מיגרציות רחבות היקף. הם מניחים שההבנה תגיע תוך כדי תנועה, כאשר בפועל אין ידע או מפה. התוצאה, הצפויה מראש, השקעות מסיביות שיורדות לטמיון עם כישלון הפרויקט, אינטגרציות שבורות, אובדן לוגיקה עסקית והפרות רגולציה. הגישה השנייה דוגלת בשימוש בכלים טכניים(Analysis-First). כלים אלה נותנים תובנה טכנית מעולה, מציעים גרפים של תלותיות, מבנה קוד, מדדי מורכבות. אבל הם לא מדברים את שפת העסק. הפער בין תובנה טכנית לבין החלטה עסקית נשאר עצום והמנמ"ר אינו יכול לקבל החלטה אסטרטגית עבור הארגון.  גישת MSO של "First Intelligence, then Actions" – מהווה פריצת דרך אמיתית. היא מחברת את הטכני לעסקי, את ה-“מה” ל-“למה, ופותרת את הבעיה על ידי יצירת זיכרון ארגוני (Institutional Memory), כך שכל פעולה שנדרשת ליישום תהיה מגובה בהבנה מלאה, מכל זווית, מלווה בחשיבה של כמה צעדים קדימה. המשמעות היא שבהתחלה אין המרת קוד, אין העברת בסיסי נתונים, אין ביצועי רפקטור לארכיטקטורות ואין אשליית פתרון מהיר. יש בנייה של שכבת ידע שמאפשרת לארגון לבחור כל מסלול עתידי שימצא לנכון. הפתרון אינו יוצר תלות – הוא  מאפשר בחירה ויישום שלה כמעט ודאי. אנחנו הבנו ב-MSO, שבעיית הידע אינה טכנית או עסקית- היא החיבור ביניהן. MSO כ"תשתית ידע": לא כלי, אלא שכבה אסטרטגית ארגון שמבין לעומק את מערכות הלגאסי שלו יכול לבחור בכל מסלול: מודרניזציה עם חברה אחת, מיגרציה עם  חברה אחרת, רפקטור עם יועצים, או פשוט תחזוקה בטוחה. הבינה שאנחנו בונים משרתת את כל המסלולים. אנחנו  נותנים לארגון את מה שהיה חסר לו: ידע. שקיפות. שליטה. הבנה. ביטחון. ולסיום, חשוב לציין שאנחנו לא מתחרים בכלי הפעולה; אנחנו התשתית שהם זקוקים לה ואף אחד מהם לא מספק. התוצאה אינה רק הצלחה של פרויקט אלא בניה של נכס ארגוני   הכותב הוא מנכ"ל ומייסד MSO.    

HPE (Hewlett Packard Enterprise), המתמחה בפתרונות לארגונים, החל מתשתיות מחשוב ושרתים, דרך אחסון וענן היברידי ועד רשתות ארגוניות, בינה מלאכותית וסייבר, מגייסת מועמדים לכ-15 משרות במגוון תחומים. בין המשרות המוצעות: מפתחים, מנהלי פיתוח וראשי צוותים, אנשי DEVOPS, אנשי סייבר, ועוד. HPE מסייעת לארגונים להפוך נתונים לתובנות, לייעל ביצועים עסקיים ולהאיץ חדשנות, תוך שילוב של מחשוב-על, ענן, רשתות ו-AI בפלטפורמות גמישות שניתן לפרוס בענן או בסביבות היברידיות. HPE פועלת בישראל באמצעות סניף מכירות – Go to Market – ושני מרכזי פיתוח, המבוססים על רכישת הסטארט אפים הישראלים Zerto ו-Axis. לרשימת המשרות המלאה ולהגשת קורות חיים היכנסו לעמוד המשרות: Jobs in Israel | HPE Careers.