אלכס משינסקי, המייסד והמנכ"ל לשעבר של בורסת הקריפטו צלזיוס (Celsius), הודה השבוע בבית משפט פדרלי בניו יורק באשמתו בעבירות של ייזום והוצאה לפועל של תוכניות הונאה ובמניפולציות פיננסיות במטבעות דיגיטליים, שהניבו לו מיליארדי דולרים. כזכור, משינסקי הישראלי – שנחשב בעבר לאחת הדמויות הבולטות בתעשיית הקריפטו – נעצר ביולי 2023 בארה"ב והואשם בתכנונה והפקתה של תוכנית מרמה רחבת היקף שפגעה באלפי משקיעים. לפי הודעת משרד המשפטים האמריקני, משינסקי הציג מצגי שווא למשקיעים בנוגע למצבה הפיננסי של צלזיוס, תוך שניצל את כספי הלקוחות להגדלת רווחיו האישיים Celsius founder Alex Mashinsky finally pleaded guilty to two counts of fraud and now faces a maximum 30-year prison sentence. However, it was obvious to me that he was a fraudster based on a single conversation. Why did it take authorities so long to figure out the obvious? pic.twitter.com/sxWpXffcPq — Peter Schiff (@PeterSchiff) December 4, 2024 "משינסקי תזמר אחת ההונאות הגדולות ביותר בתעשיית הקריפטו" "אלכס משינסקי תזמר אחת ההונאות הגדולות ביותר בתעשיית הקריפטו", אמר התובע הפדרלי הראשי של המחוז הדרומי של ניו יורק, דמיאן וויליאמס, בהתייחסו למקרה. "הוא פיתה משקיעי קריפטו מן השורה להשקיע מיליארדי דולרים ב-צלזיוס תוך הבטחות שווא שהשקעותיהם הן בסיכון נמוך… במציאות, צלזיוס מעולם לא הייתה רווחית", הוסיף התובע. כתב האישום המקורי נגד משינסקי כלל שבעה סעיפי אישום, אך הוא הודה לבסוף רק בשניים מהאישומים. על אף שלא הודה בהאשמות הנוספות, לפי הדיווחים, הוא הסכים לענישה מקסימלית של 360 חודשי מאסר, או 30 שנות מאסר. במסגרת ההודאה, הסכים משינסקי להחזיר כקנס יותר מ-48 מיליון דולר, שמהווים חלק מהרווחים שהפיק מהונאת הקריפטו. כעת ידוע כבר כי ההונאה בוצעה בשני שלבים: בראשון, משינסקי הטעה לקוחות בנוגע למצבה הפיננסי של צלזיוס, רווחיה, וקיימותה של החברה. הוא השתמש בכספי הלקוחות להימורים פיננסיים מסוכנים, תוך הסתרת ההפסדים מהמשקיעים. בשלב השני משינסקי פעל למניפולציה במחיר המטבע הדיגיטלי של צלזיוס, CEL, על ידי רכישת כמויות גדולות של המטבע בשוק הפתוח. רכישות אלו גרמו לעלייה מלאכותית במחיר המטבע, מה שסייע לו למכור את החזקותיו ב-CEL ברווחים עצומים. במהלך משפטו, משינסקי הודה כי שיקר למשקיעים וטען כי צלזיוס קיבלה אישור מרגולטורים, למרות שהמצב לא היה כזה. בנוסף, המנכ"ל לשעבר הודה כי שיקר בנוגע למכירת אסימוני ה-CEL שלו. נשלח ל-25 שנים בכלא. סם בנקמן פריד, מייסד ומנכ"ל בורסת הקריפטו FTX. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: ויקימדיה ו-BigSotck ההונאה והשחיתות פשו בתעשיית הקריפטו צ'אנגפנג ז'או, מייסד בינאנס ומנכ"לה לשעבר. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: ויקימדיה. נזכיר כי פרשת משינסקי התלוותה לעוד פרשיות שחיתות הונאה בפרופיל גבוה ש"כיכבו" בשוק הקריפטו וחוללו בו טלטלות קשות. פרשיות אלו, שכללו את מעצר ותביעת מייסד בורסת הקריפטו FTX, סם בנקמן-פריד, שנתבע על ידי ה-SEC שטענה נגדו כי הוא עסק ב"הונאה מסיבית לאורך שנים"; וכן את ההונאה של לקוחות בינאנס (Binance) – בורסת המטבעות הקריפטו הגדולה בעולם – שבה הואשם מנכ"לה, צ'אנגפנג ז'או. משפטו של סב"פ, שהתכחש למעלליו, הסתיים בשליחתו לכלא ל-25 שנות מאסר, ואילו במשפט של ז'או התוצאות היו שונות משום שהוא הודה באשמה (בהלבנ כספים) וריצה עונש מאסר של ארבעה חודשים בלבד. בשני המקרים הענישה כללה החזרת כסף גדול מההון הגנוב, אבל לא היו אלו סכומי שבאמת פיצחו את הלקוחות הגזולים. עקב פרשיות אלו, כולל המקרה של משינסקי וצלזיוס, החלה מגמה רחבה של קריאות לחיזוק הרגולציה על תעשיית הקריפטו ברחבי העולם.

ענקית הרשתות החברתיות מטא מתכננת להשקיע סכום עתק של 10 מיליארד דולר בפרויקט חדש ושאפתני: הנחת כבל סיבים אופטיים תת-ימי, שיחצה את העולם לאורכו ולרוחבו. הכבל, שאורכו הכולל צפוי להיות כ-40,000 קילומטרים, יקשר בין מזרח ארצות הברית לדרום אפריקה, משם ימשיך להודו ולאחר מכן לאוסטרליה, ולבסוף יחזור לחוף המערבי של ארצות הברית. המידע על הפרויקט, שזכה לשם הקוד W בשל צורת פריסתו של הכבל, פורסם לראשונה באתר TechCrunch, שציטט שני מקורות יודעי דבר המקורבים לחברה. על פי הדיווח, מטא תפרסם באופן רשמי את התוכנית הללו שלה בתחילת השנה הבאה. החברה אישרה את דבר קיומו של הפרויקט, אך סירבה למסור פרטים נוספים אודותיו. מטא – הידועה כחברת האם של פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, ת'רדס וחברות אחרות – היא כיום השחקנית השנייה בגודלה מבחינת צריכת התעבורה הגלובלית באינטרנט, עם 22% מכלל תעבורת המובייל. החברה כבר שותפה כיום ב-16 כבלים תת-ימיים ברחבי העולם, אך זהו הפרויקט הראשון בו היא תהיה הבעלים והמשתמש הבלעדי. Meta is investing $10B+ in a 40,000 km subsea cable to boost global internet usage and support its AI-driven growth. This marks its first fully-owned infrastructure project—a major milestone. https://t.co/q2WN5CE7JM pic.twitter.com/6SUANyXXG2 — Juan Carlos Pedreira (@juancpedreira) November 29, 2024 להפחית את התלות בחברות הטלקום המטרה העיקרית של הפרויקט היא לספק ל-מטא תשתית אינטרנט ייעודית שתתמוך בצמיחה המהירה של שירותיה ברחבי העולם, בדגש על פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית. בנוסף, מומחים מציינים כי המהלך יאפשר למטא להפחית את תלותה בחברות טלקום, אשר נדמה כי נותרו מאחור במרוץ הטכנולוגי. הכבילה התת ימית מהווה מרכיב קריטי בתעבורת האינטרנט העולמית, אך חשופה לאיומים גיאופוליטיים ולפעולות חבלה. בשבועות האחרונים נחתך כבל תת-ימי במים אירופיים, והרשויות בשוודיה דרשו מסין לשתף פעולה בחקירה, אשר רמזה למעורבות כלי שיט סיני באירוע. בחודש מאי האחרון הזהירו גורמי ביטחון אמריקנים את מטא, גוגל וחברות נוספות כי כבלים תת-ימיים עלולים להיות נתונים לסכנת חבלה מצד ספינות סיניות. לאור החששות הללו, מטא מתכננת את מסלול הכבל החדש באופן שיעקו, ויימנע מאזורי מתיחות גיאופוליטיים, כמו ים סוף, ים סין הדרומי ומיצר מלאקה. ההקפדה על מסלול בטוח, לצד הבעלות הבלעדית על התשתית, אמורות להעניק למטא שליטה מלאה על נתיבי התקשורת שלה ולהבטיח את יציבות שירותיה. עם זאת, מומחים מזהירים כי למטא צפויה דרך ארוכה לפני שתצליח להוציא את הפרויקט אל הפועל. אחד המכשולים העיקריים היא המחסור בספינות כבלים תת-ימיות, אשר נחשבות ליקרות ושהביקוש להן מייצר המתנה ארוכה. "יש היצע מצומצם מאוד של ספינות כבלים", אמר לאתר TechCrunch אנליסט התעשייה ראנולף סקרבורו, והוסיף כי "הן יקרות כרגע ומוזמנות מספר שנים קדימה. מציאת משאבים זמינים לעשות זאת בקרוב – היא אתגר", הבהיר. על פי הערכות, עלות הפרויקט תעמוד בתחילה על 2 מיליארד דולר, אך צפויה לטפס ל-10 מיליארד דולר עם התקדמותו. מוומחים צופים כי הכבל ייפרס בשלבים וכי ייקחו שנים רבות עד שיהיה פעיל במלואו. כוונתה של מטא להשקיע בפרויקט תשתיות כה נרחב מהווה הצהרת כוונות משמעותית מצידה. החברה ממשיכה גם במהלך זה לבסס את מעמדה כשחקנית מרכזית בשוק האינטרנט העולמי, ומציגה מוכנות להשקיע משאבים עצומים – כדי להבטיח את עתידה.

גוגל רמזה בעבר על כוונותיה להוסיף תכונות שיהפכו את ג'מיני לסייעת טובה יותר, וכעת היא מממשת את הבטחתה עם תכונה חדשה שנוספה למודל ה-AI שלה, שמאפשרת לבצע שיחות ולשלוח הודעות בלי לבטל את נעילת המסך. התכונה, שאותרה על ידי 9to5Google, מתבטאת בהגדרה חדשה של " Make calls and send message without unlocking" תחת הגדרת ""Gemini on Lock Screen בתפריט ההגדרות של ג'מיני. לפי הדיווח, תכונה זו מופיעה בגירסת הבטא האחרונה של אפליקציית Google. עם זאת, האפליקציה מזהירה את המשתמשים כי ה-AI לא תתפקד כראוי אם אפליקציות ה"שיחות וההודעות" שלהם לא מופעלות בג'מיני. ברגע שהתכונה מופעלת, המשתמשים יכולים להציג שטח קטן של ג'מיני על מסך הנעילה שלהם כדי להתקשר למישהו. נראה כי משתמשים יכולים להקליד או לומר בקול למי הם רוצים שג'מיני יתקשר. כל מה שנדרש הוא להתחיל את ההוראה עם "חייג" ואחריה שמו של איש הקשר. גוגל מציינת גם, כי משתמשים יכולים לייצר ג'מיני על מסך הנעילה באמצעות הפקודה "היי גוגל". עוד מציין הדיווח, כי תכונת ג'מיני על מסך הנעילה אינה זמינה בכל מכשירי האנדרואיד. אם המכשיר אינו תומך בתכונת ה-surfaces, ג'מיני לא יבצע את בקשת השיחה. במקום זאת, הוא יבקש מהמשתמש לבטל את נעילת המכשיר לפני שמבצעים פעולה כלשהי. התכונה החדשה של שיחות והודעת בלי ביטול נעילה עדיין אינה זמינה בצורה רחבה ואותרה בגירסת 15.48 של אפליקציית גוגל.

מה העלות לבנות מוצר MVP – מוצר (טכנולוגי) בר קיימא – וכמה זמן לוקח לעשות זאת? על שאלה זו ביקש להשיב יובל בר אור, מייסד משותף ומנכ"ל טריולה, בכנס Lynx Disrupt של מותג Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך בתחילת השבוע בריאקטור של מיקרוסופט בתל אביב. טריולה היא קבוצה בת שלוש חברות: טריולה עצמה, שהיא חברת טכנולוגיות לתחום הביטוח, פיטנגו UX, שמתעסקת בחוויית משתמש, ופיטנגו אקדמי. בין יתר לקוחותיה נמנות מיקרוסופט, אוברוולף, ג'ייפרוג, טאבולה, פלייטיקה ורשת השידור האמריקנית פוקס. "MVP הוא מוצר שהאפיון הבסיסי שלו הוא זה שנותן את הערכים שלו. מוצר שכשמתחילים לעבוד עליו, בכל פעם נזכרים בעוד משהו שצריך לעשות ושאפשר לפתח", אמר בר אור. "הטיפ שלי הוא שזמן הפיתוח המקסימלי למוצר MVP הוא בין שלושה לארבעה חודשים. מעבר לזה זה כבר לא MVP, וזה סימן עבור החברה, בעיקר אם היא סטארט-אפ, להפסיק את הפרויקט או לקצץ בו". בר אור הציג את לוח הזמנים של פיתוח מוצר MVP, שמתחיל בעיצוב המוצר, ממשיך בפיתוחו ומסתיים בבדיקות ו-וידוא של יציבות המערכת. "בהתחלה", ציין, "רצוי לנסח את החזון שעומד מאחורי המוצר, לאחר מכן לייצר ולפתח אותו, ובהמשך לזקק את הערך שיש בו, לעצב את הקונספט שלו ולעצב אותו כך שיהיה מתאם למסכים של המשתמשים בו". כמה זה עולה לנו? "הזמן האידיאלי לפיתוח מוצר MVP הוא בין חודשיים לשלושה והעלות של הפרויקט היא בין 80 אלף ל-120 אלף שקלים. במה זה תלוי? מה שקובע את העלויות הוא הפוקוס של הארגון המפתח – הדרך שבה הוא מגיע לאפיון ועד כמה המנהלים קשובים לצוות הפיתוח", הוסיף בר אור. "בדרך כלל", אמר, "המודל שלפיו פועלים בפרויקט כזה הוא פרונט אנד, צד שרת, עם מפתחים ובודקי איכות בחלקי משרה. מדובר בעלויות שכר של 130-140 אלף שקלים לחודש, מה שיכול להגיע לכמעט חצי מיליון שקלים – כאמור, רקלעלויות שכר. התקציב המלא לפרויקט הוא בערך 600 אלף שקלים". לדבריו, "מה שהרבה מאוד סטארט-אפים לא מבינים הוא שתהליך הפיתוח לא מסתיים כשהפיתוח עצמו מסתיים, אלא כשהמערכת נכנסת לשלב היציבות, אחרי שעולים לאוויר ופוגשים את כל הבאגים. ההמלצה שלי היא, אחרי שמסתיים הפיתוח עצמו, להשאיר מפתח כדי שיעבוד על המערכת – אחד שמכיר את ה-MVP על בוריו ויודע לתת מענה בזמן אמת". "כדי לפתח על הצד הטוב ביותר", סיים בר אור, "כדאי לסטארט-אפ למצוא פרטנר טוב – חברה קטנה אבל לא קטנה מדי, שיש לה את המומחיות והניסיון, ושאפשר ליצור תקשורת טובה איתה". עו"ד אלן ריכטר, שותף מייסד במשרד עורכי הדין ריכטר שמעוני. צילום: ניב קנטור דובר נוסף באירוע היה עו"ד אלן ריכטר, שותף מייסד במשרד עורכי הדין ריכטר שמעוני, שמתמחה בעולם הפטנטים. הוא התמקד בנושא הפטנטים בעולם הטכנולוגיה, בפרט על רקע ההתפוצצות של הבינה המלאכותית וה-GenAI. "אין שבוע שבו לא שואלים אותי האם אפשר בכלל להגיש פטנטים בתחום ה-AI או התוכנה", אמר עו"ד ריכטר. "התשובה היא שאפשר, ויש כאן כמה שאלות שצריך לדעת את התשובה עליהן: מהו הסיכוי שבקשת הפטנט תתקבל? מתי כדאי להגיש בקשה ומתי לא? מה רצוי לשמור בסוד, ולכן לא לבקש עליו פטנט? ואיך מאזנים בין הצורך להגיש את הפטנט לצורך לשמור ידע וקניין רוחני בסוד?". הוא מנה כמה שיקולים עיקריים כשבאים האם להחליט לבקש פטנט על פיתוח מבוסס בינה מלאכותית: האם קל לזהות הפרה שלו? מהי הנראות של ההפרה? ומה מידת החדשנות של המוצר או הפיתוח שעליו מבקשת החברה להגיש את בקשת הפטנט? "אם התוצר נראה וניתן לזהות אותו עולה הכדאיות בהגשת בקשה לרישום פטנט. יותר כדאי להגיש בקשה לפטנט. אם לא – כדאי לשמור על זה ולהגן עליו כקניין רוחני", אמר. "אם יש משקיע אסטרטגי שירצה לדעת מה הסטארט-אפ שהוא שוקל להשקיע בו עושה ומה יצא לו מזה – כדאי להגיש בקשה לפטנט, כדי שהחברה תוכל להוכיח שאותו מוצר, פיתוח או רעיון הוא אמנם שלה. כך גם במקרה של רצון לפרסם אותו ברבים, כדי לא להרוס את החדשנות שעומדת בבסיס הפיתוח", ציין עו"ד ריכטר. מה קורה אם אנשי הסטארט-אפ או החברה לא בטוחים האם כדאי להגיש בקשה לפטנט על אלגוריתם מסוים או לא – בפרט אם הם רוצים לשמור את הידע והקניין הרוחני שלהם בסוד? לדבריו, "כאן יש כמה אופציות: להגיש בקשה לפטנט רק בארצות הברית ללא פרסום, שהיא אופציה לא יקרה במיוחד, מה גם ששם אסור להפר גם בזמן בחינת הבקשה של האלגוריתם, שיכולה לארוך כמה שנים. אופציה נוספת היא תזמון – לדחות את הפרסום ב-3-5 שנים, בזמן שבו בקשת הפטנט נבחנת".

מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גדי אריאלי, ערך באחרונה ביקור בגרמניה, שבו סוכם על הרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומי הבינה המלאכותית והמחשוב הקוואנטי. ישראל וגרמניה מקיימות שיתופי פעולה בתחומים אלה כבר כמה שנים, ורק בשנה האחרונה הושקו 15 מיזמי מחקר משותפים שעוסקים בהם, בהיקף כולל של כ-20 מיליון יורו. במסגרת ביקורו התארח אריאלי במכון פרנהופר-היינריך-הרץ לטלקומוניקציה בברלין – אחד ממכוני המחקר המובילים בעולם בתחומי הבינה המלאכותית והמחשוב הקוואנטי. במהלך הביקור הוא נפגש עם פרופ' מרטין של, מומחה עולמי בתחום הקוואנטום, המכהן כמנהל המדעי של המכון, דן עימו על הרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות והזמין אותו לביקור בישראל. כמו כן, הוא נפגש עם חוקרים בכירים ומנהלי מחלקות הקוואנטום והבינה המלאכותית במכון. המארחים הציגו בפני אריאלי פיתוחים טכנולוגיים בתחומי התקשורת האלחוטית המהירה ומערכות מדידה בסיבים אופטיים, שלדבריהם עתידים לשנות את פני החברה הדיגיטלית. "תחומי הבינה המלאכותית והקוואנטום מהווים חוד החנית של המהפכה הטכנולוגית, ושיתוף הפעולה המדעי מציב הן את ישראל והן את גרמניה בחזית הטכנולוגיה העולמית", אמר אריאלי בתום הביקור. "המפגשים שקיימנו יתרמו להמשך פיתוחם של תחומים חדשניים ומתקדמים, ולקידום המדע והטכנולוגיה לטובת האנושות כולה".

בימים אלה השלימה אברא פרויקט רחב היקף ליישום מערכת ה-CRM של מיקרוסופט Dynamics 365 באשטרום תעשיות מקבוצת אשטרום, מחברות הבנייה והנדל"ן המובילות בישראל. המערכת תנהל את כלל תהליכי המכירות, השיווק והשירות בזרוע הפעילות של אשטרום תעשיות ותסייע באיתור הזדמנויות עסקיות, ניהול תהליכי שיווק פרויקטים ושירות הלקוחות. היקף הפרויקט לא נמסר לפרסום, אך גורמים בתחום מעריכים אותו במיליוני שקלים. במסגרת הפרויקט פיתחה אברא מודול ייחודי, המשמש את העובדים בשטח, שיכולים להזין למערכת לידים ומכרזים הנראים על פני מפה. הזדמנויות אלו מעודכנות ישירות במערכת ה-CRM ומשמשות את מנהלי המכירות למינוף הלידים לעסקאות. לדברי גיא חיימוביץ, סמנכ"ל שיווק ומכירות באשטרום תעשיות: "שיתוף הפעולה הפורה בין הצדדים הוכיח את עצמו כמאפשר להרים פרויקט טכנולוגי מורכב. אנחנו ממשיכים לשפר ולייעל את העבודה לצוותים המקצועיים והלקוחות כדי לייצר סינרגיה. פרויקט זה הינו אחד מבין רבים, אשר יחזקו את הפעילות השיווקית והמכירות באמצעות הירתמות למשימה, הכוח של הקבוצה ושיתוף הידע בארגון". לדברי ארז גלנטי, מנהל מערכות מידע בקבוצת אשטרום: "זהו צעד ראשון במהלך האסטרטגי המשותף לכלל זרועות הפעילות בקבוצת אשטרום, הכוללות יזמות, ביצוע ותעשיות. פרויקט זה יאפשר לייצר שיטות עבודה במעגלים רחבים יותר, דרך מערכת טכנולוגית אחת מתכללת". משה בן בסט, מנהל תחום פעילות CRM Dynamics באברא, אומר כי: "פרויקט ה-CRM באשטרום תעשיות נועד להגדיל את ההזדמנויות העסקיות, לשפר את תהליכי המכירה, השיווק ושירות הלקוחות. לאברא ניסיון רב ביישום פתרונות של מיקרוסופט בארגונים הגדולים והמובילים במשק. אנו מאמינים כי המערכת והמודולים הייחודיים שפיתחנו יסייעו לאשטרום להתייעל ולהשיג יתרונות תחרותיים".

עובדי ועובדות חברת ההיי-טק גלאסבוקס (Glassbox), המתמחה בניתוח נתוני גלישה בערוצים דיגיטליים, נרתמו להנצחת זכרו של רס"ל אביחי אמסלם ז"ל שנפל ב-9 באוקטובר 2023. העובדים, שנחשפו לסיפורו מפיה של הילה אמסלם, סמנכ"לית ה-HR של החברה, שאביחי היה בן דודה, השתתפו בטיפוח גינה קהילתית בעיר לוד. אביחי לקח חלק בהקמת הגינה, וחבריו ליחידה מגדוד 7008 חטיבה 551 יזמו פרויקט הנצחה בגינה זו. העובדים סייעו לשפץ ולשפר את הגינה ומתקניה, שתלו צמחים ופרחים, שיפצו ספסלים ופרגולות מעץ ועוד. הילה אמסלם אמרה, כי "ההתגייסות של עובדי ועובדות החברה נועדה לא רק להנציח את זכרו של אביחי, אלא גם להנציח את הערכים שלאורם חי ופעל, ובראשם ערך הנתינה והאהבה לזולת ולכל מי שזקוק לעזרה. התרגשתי מההתגייסות של עובדי החברה ואנו מודה להם בשמי ובשם המשפחה על תרומתם להנצחת אביחי. ברגעים כאלה אני בטוחה שחברה יכולה להיות 'משפחה' במובן האמיתי של תחושת שייכות, קרבה, אינטימיות וערכים משותפים". רס"ל אביחי אמסלם ז"ל היה בחייו ובמותו סמל של נתינה ואהבה לזולת. לצד פעילותו כמהנדס מבריק בחברת אלביט, הוא היה פעיל יומם ולילה במיזמים חברתיים רבים, ובין השאר הוא ומשפחתו שימשו כמשפחתון בכפר הנוער תלפיות בחדרה והיו המסגרת המשפחתית של נערות בסיכון. עם פרוץ המלחמה הוא התגייס למילואים, וב-9 באוקטובר נפל בקרב עם חוליית מחבלים בעת ההגנה על תושבי הדרום. את תפיסת עולמו הייחודית הוא הספיק להנציח במשפט: "כשאני עוזר למישהו שקשה לו, לא קשה לי". משפט זה מלווה כיום ומספק השראה למשפחתו, לחבריו, לחבריו ליחידה ולכלל מוקירי זכרו. במסגרת תכנית התנדבות ותרומה שמפעילה גלאסבוקס העובדים והעובדות בארץ ובעולם השתתפו בשבועות האחרונים במיזמי התנדבות נוספים להנצחת הנופלים. עובדי החברה בארץ חילקו צעצועים ומשחקים במחלקת הילדים בבית החולים שיבא. במשרדי החברה באנגליה מקדימים החודש את הפעילות התנדבותית לזכרו של פיל הדסון, עובד שנפטר לאחרונה, שאיכות הסביבה היה נושא חשוב מאוד בחייו. בין השאר יזמה החברה פרויקט ניקיון סביבתי באזור המשרדים והיא גם מזמינה את העובדים לתרום לחקר הסרטן בבריטניה, מטרה חשובה למשפחתו של פיל. עובדי החברה בארה"ב חוברו לפלטפורמה התנדבותית המציגה בקשות לסיוע של ארגונים שונים ומאפשרת לכל עובד לבחור את הארגון שלו יסייע על פי העדפותיו ועל פי תחום ההתמחות והידע שלו הרלוונטיים לבקשה.

אמזון (Amazon) הכריזה על משפחה חדשה של מודלי בינה מלאכותית יוצרת, רב-שימושיים, בשם נובה (Nova). את ההכרזה – שאנליסטים כינו "דרמטית" – מסר אנדי ג'סי, נשיא ומנכ"ל אמזון, בכנס של חטיבת הענן שלה, אמזון ווב סרביסז (AWS). ג'סי דיבר אתמול (ג') במליאה המרכזית של כנס re:Invent, שנערך השבוע בלאס וגאס זו הפעם ה-13, בהשתתפות 60 אלף לקוחות החברה ושותפיה. ג'סי – לשעבר מנכ"ל AWS – החליף את ג'ף בזוס, מייסד והמנכ"ל לשעבר של ענקית הקמעונאות. ג'סי לא הזכיר את ג'מיני של גוגל, או ChatGPT של OpenAI, אך אמר כי משפחת המודל שהושקה, מהירה יותר משאר המודלים שבשוק, וזולה מהם. כנס AWS re:Invent 2024. צילום: יח"צ AWS איזה מודלים נכללים במשפחת נובה? המודלים זמינים על AWS Bedrock, פלטפורמת פיתוח הבינה המלאכותית של ענקית הענן, שם ניתן לכוונן אותם על טקסט, וידיאו ותמונות, לזקק אותם ולהביא לשיפור המהירות והיעילות שלהם. המודלים נחלקים לארבע קבוצות – מיקרו (Micro), לייט (Lite) ופרו (Pro), שזמינים לשוק, ופרימייר (Premier) – שיגיע בתחילת 2025. לפי ג'סי, 'מיקרו' יודע לטפל רק בטקסט; 'לייט' יכול לעבד קלט תמונה, וידאו וטקסט במהירות סבירה יחסית; 'פרו' מציע שילוב של דיוק, מהירות ועלות למגוון משימות; ו'פרימייר' הוא בעל היכולות הטובות ביותר, ומיועד למשימות ולעומסי עבודה מורכבים, אולם לא נועד לשימוש בעצמו, אלא "ללמד" מודלים אחרים לעבוד. עוד הכריז ג'סי על מודל בינה מלאכותית יוצרת לתמונות, בשם Nova Canvas, ומודל ליצירת וידיאו בשם Nova Reel. כך, למשל, 'קנבאס' מאפשר למשתמשים ליצור ולערוך תמונות באמצעות הנחיות (לדוגמה, להסיר רקעים). 'ריל' – שהאנליסטים כינו אותו "שאפתני ביותר" – יוצר סרטונים באורך של עד שש שניות מהנחיות, ומאפשר למשמשים להתאים את תנועת המצלמה כדי ליצור סרטונים בזוויות שונות או זום – הכנת הסרטון בן 6 השניות אורכת כשלוש דקות, ובאמזון מבטיחים כי "בקרוב" המודל יוכל לייצר סרטון בן שתי דקות. "אנו פועלים בעולם ה-AI יותר משני עשורים", סיכם ג'סי, "ומנצלים אותה לא כי זה cool ומגניב, אלא כי היא מסייעת לארגונים לטפל טוב יותר בלקוחות שלהם, ולשפר תהליכים תפעוליים שגוזלים משאבים. הופעת הבינה המלאכותית היוצרת הביאה ל-כר חדש ופורה לחדשנות וכל ארגון צריך לנצל אותה". מאט גרמן, מנכ"ל AWS. צילום: יח"צ AWS "בסופו של יום, בכל יישום יהיה רכיב של AI"  מאט גרמן, מנכ"ל AWS, פתח את המליאה ואמר כי "עסקים ברחבי העולם מאמצים במהירות את טכנולוגיות הענן, כדי להניע חדשנות וגידול בהכנסות. ארגונים ממשיכים להעביר עומסי עבודה לענן, כדי לנצל יותר את ההזדמנות הטמונה בבינה מלאכותית". גרמן אמר כי "למרות הדיבורים הרבים על GenAI, לא זנחנו את הליבה העסקית שלנו – מחשוב, אחסון ובסיסי נתונים. ארגונים צמאים לחדשנות מתמשכת. הם זקוקים כיום לפתרונות מדרגיים, חסכוניים ובעלי ביצועים גבוהים – עבור עומסי העבודה שלהם, ורובם עדיין פועלים גם בקרקע, כי יש להם דטה סנטר משלהם". לדברי גרמן, "בסופו של יום, בכל יישום יהיה רכיב של AI. עתיד פיתוח היישומים יהיה שונה במהותו. יישומים יתפתחו לכלים דינמיים, המופעלים על ידי בינה מלאכותית. הם יהיו מסוגלים ללמוד, להתאים ולספק ערך בזמן אמת, והם ישנו באופן קיצוני את האופן שבו אנו כותבים תוכנה". "האופן שבו ארגונים יבנו יישומי בינה מלאכותית יוצרת ישתנה ויומצא מחדש", סיכם גרמן. "יכולת הסקת מסקנות תהיה אבן הבניין המרכזית הבאה. ההסקה תהווה חלק מכל יישום – ואנחנו נספק את התשתית ואת נקודות האינטגרציה הדרושות, כדי לפשט את התהליך ולהפוך את המסקנות ל'חלקות'. נאפשר למפתחים לחדש בהיקף גדול. הבינה המלאכותית היוצרת לא תהיה ישות נפרדת – אלא מרכיב אינטגרלי של יישומים מודרניים. היכולות שלה יהיו נפוצות כמו בסיסי נתונים או מערכות אחסון. סוכנים הם מערכות אוטונומיות, המסוגלות לבצע משימות עבודה מורכבות, למכן אותן – והם יהיו השלב הבא בתחום הבינה המלאכותית. נספק את הכלים, התמיכה והחידושים הדרושים כדי להניע את הגל הבא של טרנספורמציה דיגיטלית". הכותב הוא אורח AWS בכנס.