חברת אינטל (intel) הכריזה במהלך תערוכת CES 2020 על הדור הבא של מחשבי ה-NUC של החברה, ה-NUC9, שהיה ידוע עד כה תחת שם הקוד Ghost Canyon. ה-NUC החדש ישתמש במודול מחשוב (Compute Element Module) יעודי ויהיה זמין ב-2 תצורות, NUC9 Extreme המיועד למשתמש הביתי ו-NUC9 Pro המיועד לשוק העסקי, כאשר הוא מאפשר לראשונה הוספה של […]

הסטארטאפ הישראלי Climacell מציג מפת התראות משטפונות, שמציגה מידע מעודכן בזמן אמת, כמו גם תחזית הצפות; לרגל המצב, המפה המעודכנת מוצעת בחינם

גוגל לא הביאה מוצר חדש להציג ב-CES, אבל כמו בשנה שעברה היא שמה במוקד את הסייעת האישית שלה כדי להראות שהיא הרבה יותר חכמה מתמיד

אתמול ניתן פסק דין בבית משפט העליון, על ידי השופטת דפנה ברק-ארז, שקבע כי "יש להבחין בין פעולת השיתוף לבין סימון הלייק (או סימוני 'תחושה' דומים) ולקבוע, כי רק הראשונה עולה כדי פרסום כמובנו בחוק איסור לשון הרע". פסק הדין ניתן בעקבות ערעור על החלטה שניתנה בבית משפט המחוזי, שהייתה היא עצמה ערעור על החלטת בית משפט השלום, בנוגע לתביעה שהוגשה נגד בני זוג שעשו שיתוף ולייק על פוסט בעמוד פייסבוק בשם "גבעתיים מחרימה את המקומון". בית המשפט הציג את השאלה שעמדה בבסיס ההליך וכתב: "פרסום שנעשה ברשת החברתית פייסבוק זוכה ל'שיתוף' או לסימון הידוע כ'לייק'. באותם מקרים שבהם הפרסום המקורי עלה כדי לשון הרע, האם ה'הדהוד' הנוסף שלו בדרך של שיתוף או סימון לייק משמש בסיס לתביעת נזיקין? במילים אחרות, האם פעולות השיתוף והלייק עולות כדי 'פרסום' כמובנו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע? זוהי, בתמצית, השאלה שעמדה במרכז ההליך שבפנינו". התביעה המקורית הוגשה נגד בני הזוג על ידי המוציאה לאור של מקומון בשם המקומון רמת-גן גבעתיים. בתביעה נטען כי בני הזוג פרסמו בפייסבוק פרסומים המכפישים את המקומון ועולים כדי הוצאת לשון הרע. המחלוקת נסבה על האופן שבו סיקר המקומון את התנהלותו של ראש העיר גבעתיים, רן קוניק, שנכנס לתפקידו בשנת 2013. מחלוקת זו גררה פרסומים שונים של תושבי גבעתיים בגנותו של המקומון. המערערים נמנו עם אותם תושבים, ועל-פי הנטען בלטו בפעילותם זו. בית משפט השלום קבע, כי הפרסומים מגבשים עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, הוסיף וקבע כי ככלל, אין לראות במי שביצע שיתוף או לייק לפוסט שלא פורסם על ידו בפייסבוק – ומהווה לשון הרע – כמי שביצע בעצמו עוולה אזרחית של פרסום לשון הרע. על פסק דין זה הוגש ערעור, ובהתחשב בהשלכות הרוחב הנודעות לסוגיה, ביקש בית המשפט המחוזי מהיועץ המשפטי לממשלה לשקול להתייצב בהליך, ובהמשך לכך הוגשה עמדה מטעמו. היועץ המשפטי לממשלה הציג עמדה שניתן לכנותה "עמדת ביניים" – אשר מבססת את האפשרות להגיש תביעה נגד מי שתרם באופן אקטיבי להפצה נוספת של הפרסום המקורי במתכונת של שיתוף, אך לא נגד מי שגרם לתוצאה זו באופן עקיף עקב פעולה של לייק. פסק הדין של בית המשפט המחוזי אימץ את עמדתו של היועץ וקבע, כי יש לראות רק את פעולת השיתוף כעונה על הגדרת הפרסום בחוק לשון הרע ולא בפעולת הלייק. על החלטה זו הוגש ערעור, שנדון כאמור בבית המשפט העליון, ונטען בו, כי אם תוסיף לעמוד על כנה הקביעה שפעולת השיתוף מהווה פרסום לפי חוק איסור לשון הרע, המשתמשים בפייסבוק יהיו חשופים לתביעות בעת ביצועה של פעולה "כמעט אקראית" אשר "לא פעם עשויה להיעשות בהיסח הדעת וללא הפעלת שיקול דעת". בהחלטתה מציינת השופטת ברק, כי "פעולת השיתוף יוצרת מעין 'עותק' של הפרסום העוולתי אשר יוצג לחבריו או עוקביו של המשתף ברשת החברתית... ומנגד, קשה לראות בסימון לייק יצירת 'עותק' של הדברים וחזרה עליהם". בסיכום החלטתה מציינת השופטת, כי "ההסדרים שבחוק איסור לשון הרע עוצבו במטרה לאזן בין חופש הביטוי מחד לבין זכותו של אדם לשם טוב מאידך. הטלת אחריות בנזיקין על אדם שבוחר ביודעין לשתף במידע דיבתי, לצד הפעלת ההגנות וההקלות הקבועות בחוק כמו גם החלת כלים דיוניים שעניינם איסור על שימוש לרעה בהליכי משפט, היא בגדר איזון נכון. לעומת זאת, קביעה לפיה גם פעולה המתמצת בהבעת רגש מסוים כלפי ביטוי תיחשב כפרסום תחת חוק זה, חורגת מגדרו של איזון זה ועלולה להוביל לאפקט מצנן משמעותי ובלתי רצוי על השיח החופשי ברשתות החברתיות. "המחלוקת שבפנינו ממחישה את אחד מהאתגרים הניצבים בפני המשפט בעת הזו – התאמת המשפט הקיים לשינויים טכנולוגיים. פסיקתם של בתי המשפט חותרת לגשר על פני הפער בין ההסדרים הקיימים למציאות המשתנה. בצד זאת, יש לזכור כי על רקע הקצב המהיר של השינויים יתכן שאף ההתאמות עצמן יצריכו בחינה מחודשת בעתיד. כך, ייתכן שהנחות המוצא שעליהן נשען פסק דין זה – ההבדלים בין שיתוף ללייק – ישתנו ככל שאופיין של פעולות אלו ברשתות החברתיות ישתנה. מובן כי שינוי נסיבות שכזה יצריך חשיבה מחודשת גם אם השיקולים העקרוניים שהצגנו יישארו בעינם. למותר להוסיף, כפי שאף הוער בעבר... כי טוב יעשה המחוקק אם יידרש בהרחבה ובאופן מעמיק לעדכונו של חוק איסור לשון הרע באופן שיביא בחשבון את ההתפתחות הטכנולוגית – זו שחלה עד כה ואף זו הצפויה בעתיד הנראה לעין".

מגובים במיליארד דולר השקעות 150 מיליון דולר הכנסות והרבה קשרים: היזמים של Quibi רוצים להציע למילניאלז שירות סטרימינג מותאם שכולל תכנים קצרים בפורמט אנכי

בריטניה בהלם: הנסיך הארי ומייגן מרקל הודיעו אמש בהצהרה דרמטית כי הם מוותרים על מקומם בבית המלוכה ועל תואר הדוכסים, ויחיו על הקו שבין בריטניה לארצות הברית. כך למעשה, השניים עוברים לממן את עצמם באופן מלא. התגובות ברשת לא איחרו להגיע

בתערוכת CES שבלאס וגאס הציגה LG דלת חכמה המגיעה עם שני תאים הנפתחים בפני השליחים המגיעים אליכם שבהם יוכלו לשים חבילות. הדלת תוכל גם לנהל את מוצרי הבית החכם שלכם, רגע לפני שיצאתם לדרך

נתונים חדשים ממחישים עד כמה חמור המחסור בכוח אדם בהיי-טק הישראלי: מספר התקנים הפתוחים עומד על יותר מ-16 אלף - 16,095, ליתר דיוק; כך עולה מנתונים של חברת ההשמה להיי-טק אתוסיה. מסמך שפרסמה החברה, שמסכם את העשור, מעיד גם על זינוק בשכר הממוצע של העובדים בענף ומיעוט הנשים המועסקות בו. לפי הנתונים, שנכונים ל-2019, חמישית מכלל המשרות בהיי-טק הישראלי לא מאוישות. הדבר מעיד על צמיחה של הענף, אך גם על כך שאין מי שיענה על הביקוש לעובדים. לפי ההערכות, בכל שנה יש מחסור של כ-10,000 מהנדסים. עם זאת, לא מדובר בשיעור המשרות הפנויות הגדול ביותר שהיה בעשור האחרון: ב-2015 הוא עמד על 32%. כלומר, אחת מכל שלוש משרות בענף הייתה פנויה לפני חמש שנים. לעומת זאת, ב-2010 עמד הנתון על 11% בלבד. [caption id="attachment_307713" align="alignnone" width="600"] מקור: אתוסיה[/caption] ממצא מדאיג נוסף מראה ששיעור העובדים החדשים בהיי-טק הישראלי בסוף העשור - 9% - היה נמוך יותר מזה שנרשם בתחילתו, שעמד על 10.5%. אולם, מדובר בנתון גבוה יותר מאשר ב-2018, אז עמד שיעור העובדים החדשים על 7% בלבד. [caption id="attachment_307714" align="alignnone" width="600"] מקור: אתוסיה[/caption] הביקוש, כך נראה, הביא ב-10 השנים האחרונות לעלייה חדה יחסית - של כ-40% - בשכר של ההיי-טקיסט הממוצע. אם בתחילת העשור הוא עמד על 20,787 שקלים לחודש, כיום מדובר ב-28,050 שקלים. אלא שלמרות השכר הגבוה, חל זינוק בשיעור העוזבים מרצון את התחום: בעוד שב-2011 הוא עמד על 7%, ב-2019 הוא הגיע ל-11%. עם זאת, שיעור העוזבים מרצון יורד בשנים האחרונות: ב-2017 הוא עמד על 16%. כמעט חמישית - 19% - מהעוזבים עשו זאת עקב האתגר הטכנולוגי, 15% הרגישו תחושת מיצוי ו-13% עזבו בגלל אי שביעות רצון מהשכר ומהתנאים הסוציאליים בענף. [caption id="attachment_307715" align="alignnone" width="600"] מקור: אתוסיה[/caption] הנשים נשארות מאחור נושא בולט ומטריד הוא השיעור הנמוך של נשים שמועסקות בתעשיית הטק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פחות משליש מעובדי הענף ב-2018 היו נשים - 109,400 לעומת 212 אלף גברים. מדובר בירידה לעומת השנים הקודמות: ב-2017 עמד שיעורן של הנשים מבין עובדי ועובדות ההיי-טק על כ-34% וב-2014 - על 35.5%. הנתון חמור במיוחד בתחום החומרה, שם עומד שיעור הנשים על 9% בלבד. המצב במקצועות התוכנה, המחקר והפיתוח לא הרבה יותר טוב - נשים מהוות רק 17% מהמועסקים. גם בתחום הדטה האחוז נמוך - 30% בלבד. לעומת זאת, הנשים אוחזות ביתרון קל על פני הגברים במקצועות השיווק והדיגיטל (52%) ובעולם הביו-טק (56%), ומהוות הרוב המוחלט של העובדים במקצועות משאבי האנוש והגיוס - 80%. ההיי-טק לא חף מאחת הבעיות המרכזיות שקשורות לתעסוקת נשים - אפלייתן בשכר. לפי נתוני משרד האוצר מ-2019, נשים מהוות 60% ממקבלי השכר ברמות הנמוכות בענף ורק 13% מהרמות הגבוהות - 40 אלף שקלים ויותר. באוצר מתריעים על כך שקיימת בתעשיית הטק תופעה המכונה "קנס אמהות", שמביאה לכך ששכרן של נשים עם ילד אחד נמוך ב-9% מהממוצע ואם יש לה שני ילדים - ב-15%. ילדים אינם משפיעים כך על שכרם של גברים בתחום. אולם, יש מקום לאופטימיות, שכן שתי המגמות - השיעור הנמוך של המועסקות בהיי-טק ושכרן הנמוך - עלו למודעות בעשור האחרון יותר מאשר לפני כן. מקצועות מבוקשים לפי שנים באתוסיה מציינים שלאורך העשור חל שינוי בביקוש למקצועות שונים: ב-2018, העלייה הגבוהה ביותר בדרישה לעובדים (18%) הייתה למפתחי Full Stuck; ב-2017 היו אלה הביג דטה (זינוק של 70%) והסייבר (47%), אם כי גם בעולמות הפינטק, הבלוקצ'יין, הבינה המלאכותית והבריאות הדיגיטלית חלו עליות ניכרות; ב-2016 מרבית הגיוסים הופנו לתחום הפיתוח - תוכנה, אינטרנט ומובייל, וגם ה-IT ראה עלייה לא מבוטלת (של 11%) בביקוש לעובדים; תחום הפיתוח היה נדרש גם ב-2014, אם כי בתחום החומרה חלה בשנה זו ירידה של 7% - מגמה שהשתנתה ב-2015 לעלייה של 3%; המעסיקים חיפשו מפתחים רבים גם ב-2012, אם כי בשנה הזו הביקוש התמקד בעולם המובייל. באילו הטבות עובדי הענף מעוניינים? מה בדבר ההטבות שמבקשים העובדים בתעשייה? במהלך העשור חלה ירידה דרסטית במספר העובדים שביקשו רכב חברה - מ-80% בתחילתו ל-20% בסופו. הסיבה קשורה לשינוי בהטבה, שגרם לכך שעלות הרכב נגרעת מהמשכורת. הסכום שמקבלים עובדי ההיי-טק להזמנות אוכל שולש מפחות מ-300 שקלים ב-2010 ל-900 שקלים, ואף יותר, כיום. עוד הטבה שהתרחבה משמעותית בעשור האחרון קשורה בעולם הגיוסים. אם ב-2010 עובדי היי-טק תוגמלו בסכום של מקסימום 1,000 שקלים במבצעי "חבר מביא חבר", כיום המעסיקים מעניקים לעובדים שהחברים שלהם הגיעו לעבודה בחברה דרכם בונוסים של אלפי שקלים, חבילות מפנקות לחו"ל ושאר הפתעות. שתי מגמות חיוביות נוספות הן עלייה קלה במספר ימי החופש של ההיי-טקיסט הממוצע, שגדל ב-10 שנים מ-15 ל-18 ימים, וירידה קלה במספר השעות שהוא עובד בכל יום - מהנתון הגבוה של 12 שעות בתחילת העשור לנתון העדיין גבוה, גם אם פחות, של 10.5 שעות בסופו.