המערכת החדשה מבית קבוצת COBRA כוללת פעמון עם מצלמה, ומנעול חכם הנשלט באמצעות טביעת אצבע או מרחוק עם האפליקציה

השקה של AWS Outposts בישראל תאפשר לכם להפעיל תשתיות ענן ועיבוד מידע בתוך תחומי ישראל ולעמוד בדרישות רגולטוריות וזמני תגובה טובים יותר

אחרי שהשקיעה מעל לחצי מיליארד דולר בשנה שעברה, אמזון הודיעה כי תקים צוות מיוחד המורכב משופטים פדרליים בדימוס, חוקרים ואנליסטים שיאתרו מוכרי זיופים בפלטפורמה ואחר כך יעמידו אותם לדין. הצעד של אמזון מגיע על רקע הסרת המוצרים של נייקי מהפלטפורמה בעקבות התופעה

פייסבוק בוחנת אצל משתמשים בעולם מצב תצוגה כהה לאפליקציה שלה למכשירים ניידים

חברת הסאונד השוודית Audio Pro מגיעה לארץ בייבוא רשמי ומציעה ארבעה רמקולים חדשים ומעוצבים • "בטוחים שהקהל הישראלי, שידוע בחיבתו לחדשנות ועיצוב מוקפד, ייהנה מהבשורה"

בעקבות הדלפה שפורסמה בשבוע שעבר על כך שה-iPhone 12 הצפוי של אפל (Apple) יכלול מטען מהיר של 20 ואט (לעומת מטען 5 ואט בדגם ה-iPhone 11), אפל עצמה אישרה במפתיע את השמועה, בכך שהעבירה את דגמי המטענים החדשים שלה למדינות רבות לצורך קבלת אישור, ובתוך כך נחשף גם מטען נוסף של החברה. תהליך קבלת האישור בנורווגיה באמצעות NEMKO – ארגון המפקח על בדיקות הבטיחות בייצור של ציוד חשמלי – אימת את המטען החדש, שמספר הדגם שלו תואם להדלפה של דגם ה-iPhone 12 וחושף את מטען ה-20 ואט, יציאת USB-C (מטען ה-5 ואט של דגם ה- ה-iPhone 11 הוא עם יציאת USB-A), וכי הוא תומך במפרט של העברת כוח על ידי USB, כך שהוא יתמוך בטעינה מהירה גם של מכשירים מתחרים. בנוסף, תהליכי אישור המכשיר הן בנורווגיה והן באוסטרליה אימתו גם דגם נוסף של מטען בעל מפרט זהה, שמספר הדגם שלו שונה, ולפי הערכה הוא מיועד למטעני 20 ואט שאפל תמכור בנפרד. לפי הידיעות, המטען החדש יצורף לערכת המכשיר ולא יימכר בנפרד, כך שמחיר המכשיר, שלפי הדיווחים יוזל ב-50 דולר, יחסוך לרוכשים עוד 50 דולר על המטען. בתוך כך, Ice Universe, שבדרך כלל חושף חידושים של סמסונג, חשף כי כמעט בטוח שמכשירי iPhone 12 מדגמי ה-Pro וה-Pro Max יכללו מסך ProMotion של 120 הרץ, והמשמעות היא חוויית תצוגה חלקה ותגובתית יותר, שאפל מוסיפה כדי ליישר קו מול מכשירי עילית מתחרים . ולמה שמי שמתעסקים במכשירי סמסונג יידעו זאת? משום שסמסונג מספקת את רוב מסכי ה-iPhone, והיא צפויה לספק את כל המסכים לדגמי ה-Pro וה-Pro Max של ה-iPhone 12.

במיוחד לתקופת הקורונה (אבל לא רק), אפל הוסיפה יכולת לשעון שלה שתזכיר לכם כמה זמן נדרש לשטוף ידיים

ביום ו' האחרון התראיין אייל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, שנמכרה לאנבידיה, ביומן הצהריים של כאן רשת ב', ושוחח עם המנחה, ליאת רגב, על שיתופי הפעולה המוצלחים שיש לחברות היי-טק כמו זו שהוא מנהל עם חברות פלסטיניות. הוא דיבר על זה כחלק מראיון על תוכנית הסיפוח, שייתכן שתחל להתגלגל השבוע, ועסק בשאלה האם ועד כמה זה ישפיע על היחסים הכלכליים שלנו עם הרשות הפלסטינית. ולדמן לא הסתיר את העובדה שהוא מתנגד לסיפוח. אבל נקודת המוצא שלו היא כלכלית ולאו דווקא אידיאולוגית. אין זה סוד שלחברות היי-טק רבות - ישראליות ורב לאומיות שיש להן פעילות ענפה בישראל - יש דריסת רגל בשוק הפלסטיני, בין אם הן חושפות זאת - למשל סיסקו, HPE, אורקל, נוקיה וכאמור, מלאנוקס - ובין אם הן מעדיפות שלא לעשות זאת. המנהלים הישראלים בחברות אלה מבצעים שם פרויקטים ומעסיקים מהנדסים תושבי השטחים. עובדה זו מוכיחה שהכלכלה חזקה יותר מכל שיקול פוליטי, ואנשי עסקים, ובמיוחד יזמים ומנהלים בכירים בתחום ההיי-טק, יודעים להבדיל בין האג'נדה הפוליטית והאידיאולוגיה שלהם לחיים עצמם ולניצול הזדמנויות עסקיות. ולדמן סיפר שמלאנוקס מעסיקה בשכם ובחברון 20 מהנדסים, כי, מלבד הרצון בשיתוף פעולה עם שכנינו, עלות העבודה שם זולה יותר. במקום לחפש במזרח אירופה או באסיה, הוא קורא ליזמים ולמנהלים בהיי-טק הישראלי לממש את הפוטנציאל של כוח אדם איכותי, לא פחות טוב מהמנדסים הישראלים, שיש בערים הפלסטיניות. [caption id="attachment_286466" align="alignnone" width="600"] אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס. צילום: יח"צ[/caption] ההיי-טק לא פועל בחלל ריק, אלא מייצר אקו-סיסטם רחב. משכך, חברות היי-טק ישראליות שפועלות בשטחים תורמות ליצירת יותר מקומות עבודה ולהורדת האבטלה הגואה בשטחי הרשות. שלא לדבר על תיירות של אנשי עסקים, שמגיעים (כשאין קורונה) לפגישות הן בישראל והן ברשות. נכון שיש חסמים שמונעים מהרבה מנהלים וחברות לעשות את הצעד הזה, אבל, לדברי ולדמן, "זה אפשרי. צריך ללמוד איך לעבוד ואיך לחיות איתם. יש שם אנשים עם ראש פתוח שמבינים את החשיבות שבשיתוף הפעולה הזה, והם עושים זאת". בתשובה לשאלה המתבקשת של המראיינת האם זה לא תמים מדי לחשוב כך כיום, כאשר ממשלת ישראל הולכת לסיפוח וחלקים גדולים בחברה הישראלית סבורים שאין פרטנר בצד השני, אמר ולדמן כי ישראל לא עושה מספיק מאמצים כדי לחתור למגע עם הפלסטינים. לדעתו, אנחנו לא מנסים מספיק ולכן תמיד מגיעים למסקנה שאין עם לדבר. שלום - לא רק בין המנהיגים הדיבור נעשה לא רק בפן המדיני-ביטחוני, לא רק בין המנהיגים ואנשי הביטחון של שני הצדדים, אלא גם בין אנשי העסקים. ההיי-טק תמיד היה ויכול להיות גשר לשלום בין העמים, וככל שהכלכלה הפלסטינית תהיה חזקה יותר, כך תקטן המוטיבציה שלהם לפנות לטרור. מהלך חד צדדי, סבור ולדמן, עלול להרוס את מה שכבר קיים ולהחזיר אותנו אחורה שנים רבות. ממשלות ישראל בשנים האחרונות היו ערות לחשיבות שיתופי הפעולה האזוריים. המשרד לשיתוף פעולה אזורי אמנם הוקם כדי לתת כיבודים פוליטיים לשמעון פרס המנוח, אולם הוא גם פועל, ולא מעט: בדף הבית של האתר שלו יש פירוט של פרויקטים שנמצאים בתכנון ושל כאלה שבוצעו בתקופת השר היוצא, צחי הנגבי, ביניהם פרויקטים שנועדו לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי עם הרשות. בין היתר, הקמת פארק תעשיה מצפון לג'נין, במימון ממשלות גרמניה וטורקיה, שאמור לייצר מקומות עבודה ל-15 אלף איש. פרויקטים נוספים שנמצאים בתהליכים הם בתחומי המדע, המו"פ והחקלאות. יותר שיתוף פעולה - יותר רצון להתקרב לישראל אלא שכאמור, הפוטנציאל לשיתופי פעולה כלכליים והיי-טקיים בין הישראלים והפלסטינים עודנו גדול. שיתוף פעולה טכנולוגי עם הרשות יגביר את התהליכים של התקרבות מדינות האזור לישראל ואת הרצון לעבוד איתנו. בשבוע שעבר הכריז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על שיתוף פעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות בנושא המאבק בקורונה. אמנם, זה עדיין לא ברמת ממשלות, אלא בין חברות, אבל מדובר במנוע צמיחה חשוב מאוד להיי-טק הישראלי. גם בישראל וגם באיחוד האמירויות יש הון אנושי טוב ואיכותי, שיכול לתרום לשני הצדדים. השורה התחתונה: המשבר הכלכלי מחייב, לדעת אנשי היי-טק ויזמים ישראליים, לשנות דיסקט ולהעמיק את שיתוף הפעולה הכלכלי והעסקי עם שכנינו בשטחים. היטיב לבטא זאת ולדמן: עכשיו הזמן לטפל רק במשבר הכלכלי, סיפוח אפשר לעשות תמיד.