תפתח בחקירה. היורוקונטרול רשות המרחב האווירי של האיחוד האירופי, היורוקונטרול (Eurocontrol), הוציאה באחרונה דיווח על שיבושי GPS שיצרו כאוס ניווטי בתעבורה האווירית בשמי הים התיכון, מה שהביא לעיכובים בטיסות מסחריות עד כדי כך שחקירה מטעם האיחוד תפתח כעת בנידון, כך על פי The Register. שיבושי ה-GPS האמורים התרחשו כאמור בעיקר במזרח הים התיכון והשפיעו, על פי הדיווחים, במיוחד על קפריסין. לפי הדיווח, וכדי לקבל מושג על היקף ההפרעה, שלוש שעות בלבד של שיבושים בחודש פברואר 2020 השפיעו על חמישית מכל הטיסות שעוברות במרחב האווירי של קפריסין, והטייסים דיווחו עליהם. כדי לברר ממה נובעת ההפרעה, שמעוררת חשדות שהיא אולי מכוונת ואפשר אפילו שהיא חלק ממתקפת סייבר כלשהי, היורופול שיחקור את האירוע ישתמש בין היתר במטוסים עם ציוד מיוחד שיכול לזהות הפרעות GPS. לפי הכתוב ב-Register, החלק המזרחי של הים התיכון, סביב סוריה ולבנון, נחשב מזה זמן רב כאזור סכסוך שבו הפרעות GPS משמשות שוב ושוב כמה צדדים שונים לצורך הפרעה למטרות צבאיות. שמה של ישראל לא שורבב לדיווח. לטוס אל תוך חור שחור מעל הים התיכון לא ברור כמה זמן נמשכת התופעה בדיוק. דיווחים שונים עליה החלו כבר לפי 5 שנים. לפי ה-Register, האירוקונטרול מסרי כי החל "לאסוף דיווחי הפסקת GNSS (ר"ת Global Navigation Satellite System) על ידי טייסים בשנת 2014, בעקבות מעקב משמעותי של דיווחי הפסקות באזור מסוים, כדי לקבוע את הסיבה וההשפעה, ולתמוך במפעילים המדוברים". בדו"ח המדובר נכתב כי בין שנת 2017 לשנת 2018, ההפסקות המדווחות גדלו ב-2,000 אחוז, ועלו מ-154 ב-2017 ל-4,364 שנה לאחר מכן. יצוין כי בדיווח של פורצ'ן מנובמבר האחרון אודות שיבושי GPS דומים נכתב ש"מטוסים ממשיכים לטוס אל תוך חור שחור מעל הים התיכון", כתיאור התופעה הלא ברורה והמטרידה במיוחד. עוד מציין פורצ'ן, כי לפי דבר גרהרד ברז, מומחה בכיר למערכות ניווט ותיאום ספקטרום רדיו באירוקונטרול, בכמה מקרים לאותם שיבושים היו השלכות משונות ואף כאלו שעלולות להיות מסוכנות, כולל מסר מקרים בהם בלבול במערכות ה-GPS הביא את מערכת התרעת הקירבה לקרקע של המטוס לספק לשווא אזהרה דחופה לטייסים שהם עומדים לפגוע ביבשה או במכשול כלשהו, ושעליהם לאלתר כדי להתחמק מהאסון ומהתרסקות. אזהרות כאלה הן בדרך כלל תרחישים מהמקרים הגרועים ביותר, אלא שבמקרה של שיבושי ה-GPS הללו היוו אזעקות שווא מהן התעלמו הטייסים משום שהבינו כי מקורן בהפרעות בקליטת התקשורת הלוויינית.

מותג השעונים החכמים Zepp של חברת הואמי (Huami), המוכרת יותר בזכות מותג ה-Amazfit, ממשיך להתרחב בישראל עם ההשקה של ה-Zepp Z, שעון הפרימיום של החברה המגיע לישראל באופן רשמי באמצעות קבוצת ח.י. השעון מגיע עם גוף קל משקל עשוי טיטניום ומסך 1.39 אינץ' עגול, המציע מעקב אחר 12 סוגי פעילות, יכולת הפעלה קולית של Alexa ומציע […]

והפלא ופלא, לא מדובר רק באביזרים למכשירים של אפל אלא לכלל השוק, או לפחות רובו - אם תרצו חנות ממתקים מודרנית

במאמר הנוכחי אני רוצה לעבור על הדרך בה פותחו החיסונים של פייזר ומודרנה, כיצד זכו לאישור החירום, ומה המשמעות בסופו של דבר על רמת הבטיחות והיעילות שלהם. כדי לעשות זאת נעבור על כל שלב בתהליך טיפוסי של פיתוח ואישור חיסונים, ונראה איך הוא התנהל בשנה האחרונה

יצרנית המסכים AOC הכריזה על 4 מסכים חדשים בסדרת ה-V4 של החברה הכוללת 3 מסכי QHD מדגמי Q24V4EA, A27V4EA ו-Q32V4 בגדלים של 23.8, 27 ו-31.5 אינץ', בהתאמה, ובנוסף אליהם גם מסך 4K UHD בודד מדגם U27V4EA המגיע בגודל 27 אינץ'. בניגוד לסדרת ה-P2 העסקית או סדרת AGON המיועדת לגיימרים, מסכי ה-V4 החדשים מיועדים למשתמש הביתי הרגיל, […]

המשמעות: באמצעות הפיתוח של הסטארט-אפ הישראלי CallVU ניתן לבצע מאות פעולות מרחוק, ללא הגעה לסניף

לוח אם שמתאים לכם אם אתם רוצים להיות מוכנים עכשיו לעתיד הלא רחוק עם מעבד דור 10 שברשותכם, ובין אם אתם מחפשים הרבה מאוד יכולות כולל עיצוב גיימרים אלגנטי

האוניברסיטה הפתוחה מקיימת קורסים מסוימים באופן מקוון גם בימים "רגילים", שאינם ימי קורונה. אלא שהמגפה אילצה אותה, כמו את כל הגופים האקדמיים האחרים, לעבור ללמידה מרחוק באופן כולל ומלא. רמי ענבר, מנהל המרכז לדטה ובינה ארגונית באוניברסיטה, דיבר על כך לא מכבר בפאנל שנערך במסגרת כנס BI של אנשים ומחשבים, שהנחה מוטי סדובסקי, יו"ר ועדת התכנים של הכנס. בפסקאות הבאות מובאת תמצית השיחה ביניהם. איפה תפסה אתכם הקורונה וכיצד נערכתם לכך? ענבר: "הקורונה יצרה מציאות שבה כל מרכזי הלימוד שלנו נסגרו וכל הלמידה הפכה למקוונת. תהליכי המודרניזציה הדיגיטלית באוניברסיטה, במיוחד בתחום הדטה, קיבלו בוסט רציני. ההנהלה שלנו, ובייחוד דיקאן הלימודים האקדמיים, פרופ' אופיר מינץ מנור, והמשנה לנשיאה, פרופ' גיא מירון, קיבלו דיווחים שוטפים על כך בכל רגע נתון, וקיבלו החלטות מבוססות נתונים, שהגיעו ממערכות ה-BI שלנו. השיא היה במהלך הסמסטר השני (של שנת הלימודים האקדמית הקודמת – י"ק), בשיא המשבר: ההנהלה יכולה הייתה לנתח בזמן אמת את מצב הלימודים באמצעות דשבורדים ודו"חות ייעודיים שבנינו, לתכנן את היצע הקורסים המקוונים ולקבל סטטוס של ההיערכות למעבר מלא להוראה אונליין – וביצוע המעבר. אחד האתגרים הקשים שלנו היה איך מעבירים להוראה מקוונת, מהיום למחר, 183 קורסים עם אלפי קבוצות לימוד ב-65 קמפוסים. ביצענו אותו בהצלחה. בסך הכול, קיימנו עד כה בתקופת הקורונה מעל 45 אלף מפגשים ויותר מ-123 אלף שעות שידור, שבהם השתתפו מעל 190 אלף סטודנטים". כיצד עשיתם זאת ומאיפה אתם מעבירים את המפגשים? "אנחנו מעבירים אותם מהאולפנים המרכזיים שלנו ברעננה, מאולפנים שקיימים בקמפוסים השונים, ממשרדו.ה או מביתו.ה של המנחה, או מהכיתה במרכז הלימוד. הכול נעשה תחת מעקב שלנו". איך עברתם את תקופת הבחינות? "דשבורדים שיצרנו סייעו בזמן אמת להנהלה לתכנן את מערך הבחינות מרחוק. יצרנו כלים מבוססי דטה לבחירת סוגי הערכות חלופיות, בהתאם לקורס, ביניהם דשבורדים לניהול ימי הבחינה, וגם אחריה. יישמנו כלים להפקת לקחים – האם הבחינה, בהערכה חלופית, שיקפה נכונה את הידע של הסטודנט? איך היא בהשוואה לבחינה קלאסית במרכז בחינה? מה המתאם בין תוצאות הבחינה בהערכה חלופית לתוצאות המטלות שהגישו הסטודנטים? ואיך זה בהשוואה למצב של טרום הקורונה?" האם קיים בארגון "מילון" עסקי אחד? "לגבי כל עולם הנתונים הגדרנו מאגר שאלות שכיחות שעליהן המערכת צריכה לענות. הגדרנו תשובה סטנדרטית לכל אחת מהשאלות השכיחות הללו". תן דוגמה בבקשה. "ניקח שאלות הכי פשוטות שיש: כמה לקוחות יש לנו? כמה הרשמות יש לאוניברסיטה? בעבר, על כל שאלה הייתה תשובה עם פרשנות אחרת. לכן, מילון המונחים הארגוני הוא יתרון שלא קשור כלל לטכנולוגיה, ויחד עם זאת הוא היה תנאי מקדים להקמת מערכת ה-BI. זהו בונוס שמקבלים עם הקמת מערכת BI. הדבר מתבצע אצלנו בעזרתם של המנמ"ר, אורי ברדה, ומנהלת המחלקה, מירב שמחה – שניים מוותיקי האוניברסיטה, שבנו את המילון עם הגדרה ברור לכל מונח, באישור ההנהלה". מה הדבר המרכזי שאתה לוקח איתך מתקופה זו? "בתקופת הקורונה הוכחנו לעצמנו את אחד הדברים החשובים ביותר: את היכולת שלנו לעסוק בחדשנות וביזמות, אבל בראייה מציאותית, פרקטית, כזו שמובילה לתוצאות אמיתיות. זה בלט בשיא תקופת המשבר: -תקופה שבה לכאורה יותר קשה לעשות דברים בפועל. דווקא בתקופה זו התחלנו בפיתוחים שימשיכו לסייע לנו בתהליכי ההוראה גם הרבה שנים לאחר שנעבור אותה".