גל גדות תחת מתקפה בעקבות תגובתה לאירועים בישראל: בתמונה שהעלתה לרשתות החברתיות, גדות שיתפה כי "הלב נשבר" מהתמונות האלימות שעולות מרחבי ישראל, בהם צעירים פלסטינים ויהודים נלחמים אחד נגד השני ובכוחות הביטחון. כעת, הרשת יוצאת נגד הוונדר וומן הישראלית

חרף דחיית תביעתו בבית משפט השלום בת"א (בהסכמה), סיני ליבל החליט להמשיך במאבקו העיקש נגד AIG ומשרד המשפטים, בגלל ההודעה הקולית של AIG לכל המתקשרים למוקד שלה (למספר 1-800-400-400). מאת: אבי וייס

המתקפה על קולוניאל פייפליין (Colonial Pipeline), מפעילת מערכת צינורות הדלק הגדולה בארצות הברית – הייתה אחת המתקפות הגדולות בהיסטוריה על מערכת תשתית לאומית קריטית, כך קבעו מומחי אבטחה והגנת סייבר. קולוניאל השביתה את פעילותה בסוף השבוע האחרון, אחרי שחוותה מתקפת סייבר ביום ו'. המתקפה, מסוג כופרה, בוצעה על ידי קבוצת האקרים בשם DarkSide, שחדרה לרשת של קולוניאל ביום ה' האחרון וגנבה כמעט 100 ג'יגה-בייט של נתונים. לאחר תפיסת הנתונים, ההאקרים נעלו אותם בכמה מחשבים ושרתים ודרשו כופר. הם התריעו כי אם דמי הכופר לא ישולמו, הם ידליפו את הנתונים הגנובים לאינטרנט. עבור רבים, הדימוי של תעשיית הנפט הוא צינורות, משאבות ונוזל שחור ושמנוני. אלא שבפועל, אף שמדובר במערכת צינורות פיזית, היא מבוססת הרבה מאוד על IT ודיגיטל: חיישני לחץ, תרמוסטטים, שסתומים ומשאבות משמשים לניטור ובקרת זרימת הנוזלים – סולר, בנזין ודלק סילוני – על פני מאות קילומטרים של צנרת. לקולוניאל יש אפילו רובוט המכונה "חזיר חכם" – מד פיקוח לצינור, הנע בין הצינורות ומחפש אחר חריגות. כל התפעול של הצינורות, הסבירו מומחי אנרגיה, נעשה תוך קישוריות וחיבוריות למערכת מרכזית אחת. "והיכן שיש קישוריות – יש איום של מתקפת סייבר", אמרו חוקרי צ'ק פוינט. על פי חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית, "כל המכשירים המשמשים להפעלת צינור מודרני נשלטים על ידי מחשבים – ואינם מבוקרים פיזית על ידי אנשים. אם הרכיבים הללו מחוברים לרשת הפנימית של ארגון וזו נפגעת ממתקפת סייבר, אז הצינור עצמו חשוף למתקפות זדוניות." על פי מומחי האבטחה, "התקפות ישירות על טכנולוגיה תפעולית, OT – הן נדירות, כיוון שמערכות אלו מוגנות בדרך כלל טוב יותר. לכן סביר יותר להניח שההאקרים הצליחו להשיג גישה למערכת המחשבים של קולוניאל דרך הצד הניהולי של העסק". כך, ציינו חוקרי צ'ק פוינט, "כמה מהמתקפות הגדולות ביותר שראינו התחילו בדוא"ל. ייתכן, למשל, שאחד מעובדי קולוניאל הוריד, בשוגג, כמה נוזקות. באחרונה גם ראינו מקרים, שבהם האקרים פרצו לרשתות מחשבים של ארגונים על ידי ניצול חולשות קיימות שלא טופלו, או דרך פגיעויות שנחשפו בתוכנות צד שלישי. ההאקרים ישתמשו בכל רכיב, או חולשה, שתביא להם דריסת רגל ברשת הארגונית". החוקרים ציינו כי אין לשלול את האפשרות, שהחדירה עצמה למערכות המחשוב של קולוניאל בוצעה שבועות, ואף חודשים בטרם ההאקרים פתחו במתקפת הכופרה שלהם. המומחים סיכמו בציינם, כי "הדרך הפשוטה ביותר להגן על הטכנולוגיה התפעולית היא לשמור עליה במצב לא מקוון – בלא כל קישור לאינטרנט. אבל עצה זו הופכת להיות קשה יותר עבור עסקים, כיוון שהם מסתמכים יותר ויותר על מכשירים מחוברים כדי לשפר את היעילות שלהם. אופי העולם המשתנה פירושו שיותר דברים נשענים על קישוריות". בעקבות המתקפה, העביר ביום א' השבוע משרד האנרגיה האמריקני חקיקת חירום, המתירה להעביר מוצרי נפט במכליות עד לניו-יורק. מומחים ציינו, כי למרות החשיבות שבחקיקה הדחופה, לא בטוח שיהיה בה די כדי למנוע מצב של מחסור בדלקים בחוף המזרחי של ארצות הברית. חקיקת החירום מסדירה את הכללים לגבי שינוע הדלק בדרכים. כך, אחד הסעיפים מתיר לנהגים מ-18 מדינות לעבוד שעות נוספות בצורה גמישה בעת הובלת מוצרי דלק שונים. מחירי הדלק בתחנות התדלוק בארצות הברית לא הושפעו ממתקפת הכופרה – אך מומחים טענו כי הדבר עשוי להשתנות אם ההשבתה של קולוניאל תימשך. כך, כיום יש דלק רב שמיועד לחברה ו-"תקוע" בבתי זיקוק בטקסס. על פי מומחי אנרגיה, האזורים הראשונים שהושפעו מהמתקפה הם אטלנטה ומדינת טנסי, ואז, בשל אפקט הדומינו, המחסור צפוי להקרין על ניו-יורק רבתי. קולוניאל מספקת דלקים לסוגיהם: בנזין, סולר, דלק סילוני ונפט. החשש הוא, שמתקפת הסייבר עליה עלולה לשבש את התנהלות שוק האנרגיה ולפגוע באספקת הדיזל והגז בחלק המזרחי של ארצות הברית.

בתקופה שלנו, אין חברה, ארגון או בית שאין בהם מחשב אחד לפחות. בדומה לכל מכשיר אחר, גם למחשב יש בלאי והוא עלול להתקלקל. על מנת להימנע מתקלות ולתחזק את רשת המחשבים כמו שצריך, הארגון זקוק לאנשי מקצוע בתחום. תפקידם של אנשי המחשבים והרשתות הוא לפתור בעיות, לתקן תקלות וכמובן – לשמור על התחזוקה השוטפת של תשתיות המחשבים, התקשורת והאינטרנט. בשנים האחרונות הביקוש לעובדים בתחום עלה, ואנחנו מעריכים שהדרישה אליהם תישאר גבוהה, בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית והאוטומציה שמתרחשת בארגונים. במילים אחרות, כל עוד ארגונים יעבדו עם מחשבים ויזדקקו למערכות מידע – יהיה צורך באנשי רשתות ותשתיות. השכר בענף הזה משתנה מאוד מתפקיד לתפקיד בגלל ההבדלים הגדולים ביניהם. אפשר למצוא בו תפקידים זוטרים (טכנאים) עם שכר כניסה נמוך ובקצה השני – מנהלי תחום, ששכרם גבוה וחופף לשכר במקצועות ההיי-טק ה-"טהורים". הסיבה העיקרית לשכר הכניסה הנמוך נעוצה בכך שחלק מהמקצועות בתחום לא דורשים תואר או הסמכה, וכן בעובדה שרבים מאנשי המחשבים והרשתות לא עובדים בחברות היי-טק אלא משתלבים בחברות "רגילות" במשק, שבהן ממוצע השכר נמוך מאשר בתעשייה. לפניכם הטבלאות עם הנתונים המלאים. קצת על אול ג'ובס ומיזם השכר החדש אול ג'ובס היא פלטפורמה לקריירה וגיוס, עם קרוב למיליון מחפשי עבודה מדי חודש, כ-35 אלף משרות לפני הקורונה ומעל 30 אלף משרות המפורסמות באתר בימים אלה. האתר מרכז תחת קורת גג אחת משרות שפרסמו מעסיקים, כמו גם כאלה שנאספות מ-3,000 מקורות שונים (כולל רשתות חברתיות), ולכן מהווה ברומטר למצב השוק. מחלקת המחקר של אול ג'ובס מפיקה נתונים יומיומיים אודות שוק התעסוקה בארץ, ושופכת אור על סוגיות ומגמות מרכזיות הנוגעות לכוח העבודה במשק: אילו מקצועות התחזקו ואילו נחלשו, מהם התחומים המבוקשים, כמה אנשים מתמודדים בממוצע על כל משרה ועוד. החברה מפעילה את מיזם השכר החברתי כמה אתם שווים, שלדבריה מהווה מאגר המשכורות הגדול בישראל. למרות החשיבות של נושא המשכורות, עד עתה לא היה קיים בישראל גוף כלשהו – ממשלתי או פרטי – שהציג מידע מסודר ונתונים נגישים לציבור הרחב. כמה אתם שווים נולד מתוך הרצון לעשות בדיוק את זה. הרעיון שעליו הוא מבוסס הוא לספק מענה תחת עקרון מנחה מרכזי – של שיתוף וחוכמת המונים, כאשר אלה שמספקים את המידע הם אלה שיודעים הכי טוב מכולם כמה הם צריכים להרוויח – העובדים עצמם. מעל 550 אלף עובדים ועובדות במשק הישראלי כבר דיווחו במסגרת המיזם כמה הם מרוויחים. הנתונים נאגרים ומעובדים תחת פיקוח סטטיסטי קפדני של מכון המחקר פאנלס, אנליסטים ומומחי דטה ומחקר, כדי לשקף את השכר הממוצע בכל תפקיד. התוצאות, שעברו תיקוף, מופיעות במתחם השכר, שמתעדכן באופן קבוע מרגע עלייתו לאוויר. מדי יום מתווספות למיזם בממוצע כ-400 משכורות חדשות. כמה משתכרים בתחומים אחרים בהיי-טק? אתם מוזמנים להיכנס לכתבות הקודמות במדור, שבהן בדקנו מהו השכר של מנמ"רים ואנשי IT, אנשי חומרה, אנשי אינטרנט ודיגיטל ואנשי QA. הכותבת הינה מנהלת התוכן והמחקר באולג'ובס.  

לפי החברה השתקת הרעשים של האוזניות הללו אגרסיבית במיוחד, והיא יכולה להנחית אותם עד "רעש של ספרייה"

לאסוס אין את השם הכי גדול ככל שמדובר ביצרניות טלפונים, אך במשך השנים בהם עסקה החברה בתחום היא הצליחה להציג כמה מכשירים מרשימים בסדרת הזנפון שלה. היא הייתה אחת מהיחידות בשוק שהשתמשו במעבדים למובייל של אינטל, כשאלו עוד היו קיימים, בין הראשונות שהציגו סמארטפון עם זיכרון בנפח 4GB RAM והיו לה גם כמה מכשירי גיימינג […]

מיקרוסופט (Microsoft) שחררה ב- 11/05/2021 (במסגרת העדכון החודשי) עדכון אבטחה עבור Exchange Server 2013, Exchange Server 2016 ועבור

הקרב על שוק הטלפונים הישראלי נפתח בשנה האחרונה די לרווחה. הסתלקותה של LG מהעולם, בהיבט של הטלפונים בלבד כמובן, אחרי שהחברה החליטה לשים מנעול על שער החטיבה, והסילוק הכמעט מוחלט של וואווי בחסות הנשיא האמריקני לשעבר, דונלד טראמפ, השאירו על הרצפה נתחי שוק שאולי אינם ענקיים, אבל כאלה ששווה להילחם עליהם גם בקנה מידה מקומי. אחת היצרניות שהחליטה לנסות להרים את האחוזים הללו מהרצפה היא אסוס, החוזרת לשוק הישראלי לאחר כמה שנים של התעלמות מרצון. אחרי שהשיקה לאחרונה, במקביל לעולם, את טלפון המשחקים החדש שלה ROG Phone 5, אתמול (ד') בערב היא השיקה בישראל – ממש יחד עם כל העולם – טלפון שני, הרבה יותר מיינסטרימי, שקוראים לו Zenfone 8. בעצם לומר על Zenfone 8 שהוא טלפון מיינסטרים זה לא ממש מדויק. זהו טלפון דגל לכל דבר ועניין, המבוסס על Snapdragon 888, המעבד המוביל של קוואלקום, שלבדיקה הגיע בתצורה של 16/256 גיגה-בייט זיכרון עבודה, ואחסון בטכנולוגיה המעודכנת ביותר שיש בשוק, אשר גם מספק בהתאם ביצועים גבוהים מיוחד, שבכל הבדיקות הציבו אותו גבוה מאוד למעלה בצמרת. החליטה לנסות להרים את שאריות שוק הניידים מהרצפה. אסוס מכשיר דגל עם מסך קטן יחסית אבל זה בכל זאת טלפון ייחודי. זה הטלפון הראשון שמבוסס על תצורה של מכשיר דגל, ומגיע עם מסך בגודל של 5.92 אינץ' "בלבד". אולי במשך השנה האחרונה הושקו כמה וכמה מכשירים עם מסך כזה, אבל בתצורה נמוכה עד בינונית לכל היותר. טלפונים עם מעבדי דגל כבר נמתחים ל-6.5 אינץ' ומעלה. הבחירה של אסוס אם כך מפתיעה, והיא לא מסתיימת רק בגודל המסך. מאחור יש שתי מצלמות בלבד. כן, בלבד. קשה לי להיזכר מתי הושק טלפון עם שתי מצלמות בלבד מאחור, בוודאי לא ברמה של מכשירי דגל ואפילו ביניים, ואסוס בכל זאת בחרו לעשות את הצעד הזה ולא ברור אם זה רק בגלל גודל המסך או מתוך רצון להכריז שזה מספיק. בכל מקרה, התמונות באור יום טובות, בחושך פחות, ומה שבאמת חסר זה זום אמיתי אופטי. כל החיישנים דרך אגב הם מתוצרת סוני, כשהחיישן הראשי הוא בגודל 64 מגה-פיקסלים, חיישן הרוחב, שמספק שדה צילום של 113 מעלות, הוא בגודל 12 מגה-פיקסלים, וגם למצלמת הסלפי הממוקמת בקדמת המכשיר יש חיישן 12 מגה-פיקסלים. הסוללה של Zenfone 8 מציעה נפח עבודה של 4,000mAh, שהספיקה בבדיקות להגיע לכמעט שמונה שעות. זה מעט יחסית למה שהתרגלתי לקבל בבדיקות של טלפונים מודרניים. רובם חוצים בקלות במבחן הזה את קו 10 השעות. זה זמן שאומר שהסוללה תספיק כדי לסיים בהצלחה יום עבודה, ואפילו ארוך, אבל בכל זאת קצת מאכזב. בקופסה יש מטען, ולאור מגמת הוויתור "למען הסביבה", זה כבר טוב שיש מטען. הוא תומך בטכנולוגיית HyperCharge המציע טעינה מהירה בהספק של 30 וואט לכל היותר, או בערך שעה ורבע להטענה מלאה. שזה יפה. העיצוב של הטלפון עומד ממוקם באיזשהו מקום בין מודרני לישן קמעה. המסך שטוח לחלוטין עם שוליים מאוד מאוד דקיקים, וגב הפלסטיק עם החומר למניעת הכתמה קצת קמור לכל הכיוונים כולל הפינות, אבל מסביב יש פס אלומיניום גס למדי, שמקנה למכשיר כאמור מראה קצת מיושן וגם עבה – בערך 9.9 מ"מ. המסך עצמו הוא מסוג AMOLED תוצרת סמסונג, ברזולוציית +FHD. הוא מציע קצב רענון גבוה יחסית של 120 הרץ, כמו גם בהירות יפה שמגיעה בשיאה ל-1,100 ניט, ויודעת בדרך כלל להתמודד גם עם אור שמש. יש גם זכוכית הגנה מודרנית בדמות Gorilla Glass Victus של קורנינג, ויש גם זמן תגובה מהיר מאוד של אלפית השנייה. התמונה נהדרת בזמן משחקים, בזמן צפייה בסרטים, בזמן עבודה עם מסמכים, ודיוק הצבעים וההתאמה המושלמת ל-sRGB ול-DCI-P3 בהחלט מורגשים לטובה. המכשיר מגיע עם אנדרואיד 11 שלצידו, או בעצם מאחוריו, ZenUI 8 – מערכת ההפעלה של אסוס, שנכנסת במקומות הנכונים בלי להפעיל עומס על הטלפון. היא מאפשרת להקטין את המסך, לעבוד עם יד אחת (עדיין לא לגמרי בשל), היא מאפשרת לבחור מצבי עבודה שמבכרים ביצועים או זמן עבודה, עם אפשרויות שניתן לבחור ולהגדיר לבד, ויש גם מצב משחקים ייעודי ואפשרות להגדיר את צמד הרמקולים לפי השימוש, להגדיר תפקודים נוספים לכפתור ההפעלה כיבוי, ועוד – כולל הגדרת טביעת אצבע לחיישן שמתחת למסך. בשורה התחתונה, Zenfone 8 הוא טלפון נחמד שמיועד למי שרוצה ביצועים אבל לא רוצה מעטפת ענק. עם זאת, מי שמחשיב את עצמו לצלם, כנראה שהוא לא בשבילו. הוא נמכר בארץ בשתי תצורות: 16/256 גיגה-בייט ו-8/128 גיגה-בייט, במחירים של 3,299 ו-2,599 שקלים בהתאמה.