פרק שני בסדרה החושפת את סודות "המפלצת הבלתי חוקית", שנבנתה במשטרת ישראל בשנים 2013-2015 והחלה לעקב אחריכם מרחוק, מחוץ לכל חוק, ושימשה (איך לא) גם לתפירת "תיקי האלפים". מה היקף הבעיה? מאת: אבי וייס

סדרת הדגל הבאה של סמסונג, ה-Galaxy S22, תיחשף באופן רשמי ביום רביעי הבא, ה-9.2, אך עוד לפני שיגיע אירוע ה-Galaxy Unpacked 2022 נחשפים כל הפרטים אודות הדגמים החדשים בסדרה. תמונות רבות המציגות את מפרטי המכשירים פורסמו בטוויטר על ידי המשתמש Dohyun Kim, אך כחלק ממאמציה האקטיביים לשמור את הקלפים קרוב לחזה, בסמסונג כבר הציגו תביעה […]

הדוא״ל הוא מלכודת דבש לפעילות זדונית. הסימנים שעליכם לחפש, הדרכים הנפוצות לפריצת חשבונות והדרכים לשחזור החשבון ומניעת הפריצה הבאה. מאת: מערכת Telecom News

הנה מונח מעולם יחסי העבודה שפחות נתקלים בו בהיי-טק, לפחות לא ביום יום, לאחר שהמעסיק והעובד החדש חותמים על הסכם ההעסקה: שעות נוספות. בענפים אחרים (בעיקר), יש עובדים שלא אוהבים אותן, ויש כאלה שרוצים לעשות כמה שיותר שעות נוספות, כדי שהמשכורת שלהם תהיה כמה שיותר גדולה. למה בהיי-טק פחות נתקלים בו? משום שבניגוד לענפים אחרים, בענף הטכנולוגיה מקובל לסכם עם העובד, לפני קבלתו לעבודה, על תשלום שעות נוספות גלובליות. כלומר, סכום קבוע שנכנס למשכורת שלו בכל חודש עבור אותן שעות – בין אם הוא עשה באותו החודש שעה אחת מעבר למשרה מלאה (שעומדת על 8.4 שעות ביום או 42 שעות שבועיות), ובין אם עשרות שעות. מתי תשלום שעות נוספות גלובליות תופס ובאילו מקרים העובד יכול לתבוע ולקבל מהמעסיק תשלום עבור השעות הנוספות שעבד, על אף שהמעסיק שילם לו את אותה תוספת גלובלית שסוכמה? עו"ד ד"ר אורי אנגלהרד. צילום: פרטי הנושא כבר הגיע לבתי המשפט, למשל בפסק דין אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ, שניתן בבית הדין הארצי לעבודה ובו דובר על מתכנת שטען כי ה-"תשלום עבור שעות נוספות גלובלי" שקיבל היה פיקציה, ולכן תבע לקבל גמול עבור השעות הנוספות שעבד. המחוקק לא הסדיר בחוק את האפשרות לתשלום גמול שעות נוספות גלובלי וכמו כל מקרה שבו הוא לא נתן את דעתו, הדבר נתון לפרשנות של בתי המשפט. ובכן, בכמה מקרים, בתי המשפט הכירו באפשרות הזאת כלגיטימית, בכפוף לקיום התנאים הבאים: ראשית, צורת התשלום הזו וההנחות לגבי ממוצע השעות הנוספות שהיא מהווה תמורה להן צריכות לבוא לידי ביטוי בהסכמה ברורה ומודעת בהסכם העבודה. שנית, כל אחד מהסכומים הנפרדים (שכר וגמול שעות נוספות גלובלי) צריך לעמוד באופן עצמאי בדרישות חקיקת המגן של חוקי העבודה, כגון שכר מינימום. שלישית, שיעור הגמול צריך להיות הוגן וסביר, כך שהעובד יקבל תמורה שוות ערך לזו שהייתה מגיעה לו מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה – תשלום של 125% מהשכר על השעתיים הנוספות הראשונות ושל 150% על השעות שמעבר לכך. רביעית, ההסכמה צריכה למצוא ביטוי גם בתלוש השכר, כך שתהיה בו הפרדה ברורה בין שכר היסוד וגמול השעות הנוספות הגלובלי. וחמישית, המעסיק נדרש לעקוב אחר היקף השעות הנוספות שהעובד עבד בפועל, לרבות עריכת רישום בפנקס שעות עבודה ומנוחה ובתלוש השכר. המטרה בכך היא שיהיה ניתן לבחון באופן שוטף את הוגנות "גמול השעות הנוספות הגלובלי" שהעובד מקבל. גם אם מדובר בעובד היי-טק שמרוויח משכורת גבוהה – אם יוכח שהוא עבד במתכונת העסקה של שעות נוספות ואלה לא שולמו לו, בית הדין יפסוק לו גמול יש חברות שמנסות להחריג עובדים מתכולת חוק שעות עבודה ומנוחה על ידי רישום בהסכם העבודה שמשרת העובד היא "משרת אמון אישי". אלא שנקבע בפסיקה שלא השם, הכינוי או התואר יקבע את מעמד העובד, אלא טיבו ומהותו של התפקיד, שנבחנת בקנה מידה אובייקטיבי: האם התפקיד דורש מידה מיוחדת של אמון אישי. בתי המשפט בוחנים את הסממנים לבחינת "מידה מיוחדת של אמון אישי", שמחריגה את העובד מתכולת החוק – בצמצום, שכן יחסי עובד-מעסיק הם ביסודם יחסים של אמון ומהימנות, וכל עובד חייב נאמנות למעסיקו – ומכאן שמכל עובד נדרשת מידה מסוימת של אמון אישי. הטענה: אין להחיל את החוק על ההיי-טק כי הנורמות בענף אחרות יצוין שבתי הדין לעבודה דחו טענות של מעסיקים שלפיהן אין להחיל את החוק על עובדי היי-טק לאור הנורמות המקובלות בענף, וקבעו שדיני העבודה חלים ומחייבים באותה המידה את המעסיקים והעובדים כולם. שעות נוספות הן עניין שלא ניתן להתנות עליו. לכן, גם אם מדובר בעובד היי-טק שמרוויח משכורת גבוהה – אם יוכח שהוא עבד במתכונת העסקה של שעות נוספות ואלה לא שולמו לו, בית הדין יפסוק לו גמול. לסיכום, מעסיק שרוצה להימנע מחשיפה להפסדים כספיים כתוצאה מתביעות של העובדים לתשלום עבור שעות נוספות שעבדו, גם כששילם עבור שעות נוספות גלובליות, חייב לרשום בהסכם העבודה כיצד מחושב הסכום שישולם עבור אותן שעות נוספות גלובליות. לדוגמה, הוא יכול לרשום שתשלום זה הוא עבור 30 שעות נוספות בחודש לכל היותר, ושהעובד לא יהיה רשאי לעבוד יותר מכך ללא קבלת אישור מראש ובכתב. המעסיק חייב לנהל פיקוח ורישום בפנקס ובתלוש השכר של השעות הנוספות שהעובד עבד, ולבדוק באופן שוטף שהעובד לא חרג ממכסת השעות הנוספות שעבורה נקבע שישולם הרכיב של תשלום שעות נוספות גלובלי. אחרת, המעסיק יהיה חשוף לתביעה מצד העובד. אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי. הכותב הוא עו"ד, נוטריון ומגשר, המומחהשלדיני עבודה, הסכמי ממון, צוואות וייפוי כוח מתמשך.

בני שניידר, מהוותיקים ביזמי ההייטק בישראל, מספר מה החוק שמלווה אותו ב-40 שנות הקריירה, מה הדרייב שמניע אותו לקום בבוקר וגם למה תעשיית הענן נמצאת רק בהתחלה. פרק חדש ב"עוד פודקאסט לסטארטאפים"

מכשירי ה-Redmi Note 11 Pro הוצגו באופן רשמי בגרסתם הגלובלית בשבוע שעבר, כשהם מביאים עימם מסכי OLED גדולים בקצב רענון גבוה של 120 הרץ, מערך מצלמות עם חיישן 108 מגה-פיקסל ראשי ואפשרות צילום בזווית רחבה ובמאקרו וטעינת 67 וואט מהירה, אך השקתם הרשמית תגיע רק באמצע פברואר. עד אז, בשיאומי פותחים את עמודי המכירה בחנות […]

בית ההשקעות הקריפטוגרפי פרוקסיביט (ProxiBit), מקבוצת בית ההשקעות הוותיק פרוקסימה – שהשיק באחרונה אפשרות לעמיתים לניהול תיקים של מטבעות דיגיטליים בלבד – מינה כדירקטור את איציק בנבנישתי, לשעבר מנכ"ל פרטנר וכן מנכ"ל חברת הסייבר ההתקפי השנויה במחלוקת NSO (לשבועיים). יחד עם בנבנישתי נכנס לתפקיד דירקטור גם יונה פוגל, לשעבר מנכ"ל פז ומי שכיהן בשורה הארוכה של תפקידים בכירים בבנק לאומי, וביניהם חבר הנהלת הבנק וראש החטיבה הבנקאית. השניים תפסו מקום כחברים בכירים בוועדה המייעצת של בית ההשקעות. כזכור, השנה עשה בנבנישתי כותרות כשאחרי קריירה ארוכה בפרטנר הצטרף כמנכ"ל לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO, שמייצרת בפני עצמה כותרות לא מחמיאות בלשון המעטה כל העת. אלא שאחרי פרק זמן של שבועיים בלבד, הוא החליט לוותר על הובלת החברה, וזאת לאחר שהאמריקנים הכריזו על NSO כחברה הפוגעת בביטחון הלאומי של ארה"ב, והכניסו את החברה לרשימה השחורה שלהם. NSO עומדת מאחורי הרוגלה פגסוס הניתנת לשתילה במכשירים ניידים של אנשים פרטיים ומאפשרת לעקוב אחריהם. אלא שתחקירים שונים מצאו שהרוגלה, שלפי NSO משמשת להתחקות אחרי פושעים וטרוריסטים, שימשה כאמצעי למעקב אחרי מתנגדי ממשל, למשל של סעודיה ושל מקסיקו, ושל מנהיגי עולם, כדוגמת ראש ממשלת צרפת ניקולה סרקוזי, והייתה גם קשורה ישירות לרצח העיתונאי ג'מאל חשוקג'י. בנבנישתי הצטרף ל-NSO כשהדברים כבר היו ידועים, אולם הצהרת האמריקנים כנראה הרתיעה אותו מהמשך פעילות בחברה, והוא עזב את התפקיד החדש ואמר כי עזיבתו באה "לאור הנסיבות שנוצרו". עוד בעלי תפקידים ב-פרוקסיביט הם חיים ונציה ואורי רענן (מבעלי בית ההשקעות פרוקסימה). את פעילות פרוקסיביט ינהל אלעד נומברג. השקעות בקריפטו – תחום מתפתח שדורש אבטחה מוקפדת בית ההשקעות מציע שבעה מסלולים, בהתאם למטבעות השונים, וכן אפשרות לנהל תיק השקעה במטבעות דיגיטליים, המותאם אישית לדרישות הלקוח. לפי פרוקסיביט, בדומה לניהול תיקים "מסורתי", גם ניהול התיק במטבעות הקריפטו יעשה בסטנדרטים הנהוגים בבתי ההשקעות, ובכלל זה בשקיפות מלאה ותוך אפשרות לממש את התיק בכל עת. השירותים המוצעים כיום בישראל בתחום השקעות במטבעות דיגיטליים מצומצמים ומאפשרים בעיקר קנייה ומכירה של מטבע, תוך הסתמכות על הקמת ארנק דיגיטלי על ידי הלקוח. במקביל, המערכת הבנקאית מערימה קשיים על הלקוחות בקבלת כספים שמקורם במערכת פתוחה שבה יש חשש גדול להלבנת הון. המשקיעים במטבעות קריפטו חייבים להצביע בפני המערכת הבנקאית על מקור הכספים, וכי לא עברו בבורסות לא מפוקחות, המהוות גורם סיכון משמעותי להלבנת הון ומימון טרור. פרוקסיביט, המצויד ברשיון (היתר המשך עיסוק) של נותן שירותים פיננסיים (נש"פ) מטעם רשות שוק ההון, בא לפתור בעיות אלה. בית ההשקעות מאפשר לנהל השקעות בקריפטו, בשקלים, במסלולי השקעה שונים, הכוללים בסך הכל למעלה מ-50 סוגי מטבעות דיגיטליים. המסלולים מבוססים, בין השאר, על שווי השוק של המטבעות ועל סקטורים שונים, כגון הגיימינג וה-WEB 3.0. ההשקעה יכולה להתבצע עצמאית בכל מטבע שיבחר הלקוח, או באמצעות אלוקציה הנעשית על ידי האנליסטים של פרוקסיביט. רכישת המטבעות נעשית על ידי בית ההשקעות במערכת סגורה, כשכל ההשקעה מבוצעות בהעברות בנקאיות. בכך נמנע הצורך להתמודד עם החששות שבקניית מטבעות דיגיטליים, השמירה עליהם וההתנהלות מול הבנקים בכל הקשור לרגולציה בעניין החשד מפני הלבנת הון. ניהול התיק נעשה בהתאם לרגולציה המחמירה, ובכלל זה לאחר הליכי הכרת הלקוח (KYC) ובירור הצרכים. המטבעות עצמם נשמרים בתקן אבטחה GK8, הנחשב לרמת האבטחה הגבוהה ביותר בשוק הקריפטו, וכן בבורסת קראקן (Kraken), הנחשבת לבורסה המובילה בפיקוח הרגולטורי על המטבעות הדיגיטליים. סכום ההשקעה המינימלי לתיק מנוהל עומד על כ-30 אלף שקל בלבד. דמי הניהול השנתיים ינועו בין 2.5%-3.5% ודמי ההפקדה והמשיכה ינועו בין 2.5%-4%, בהתאם לגובה התיק. "מדובר בתחום תנודתי מאוד שאינו מתאים לכל אחד" יונה פוגל: "תחום הקריפטו, שהחל בשוליים, הופך להילך חוקי ומקובל בעולם. חברות רבות, ואפילו מדינות, מדברות על המטבעות הקריפטוגרפיים כמטבעות העתיד ומאפשרות מסחר והעברת תשלומים באמצעותם. גם הרגולטורים הבינו שמדובר במטבעות לכל דבר ומתחילים לאסדר את התחום. המהלך, הראשון מסוגו בישראל, שמוביל פרוקסיביט הוא צעד משמעותי קדימה בהתפתחות עולם הקריפטו ומיזוגו יחד עם עולם ההשקעות המסורתי והסטנדרטים המחמירים הנהוגים בו". יונה פוגל, דירקטור בפרוקסיביט. צילום: יוסי אלוני איציק בנבנישתי: "אני מתרגש להיות חלק ממהלך חלוצי של הקמת בית השקעות קריפטו הראשון בישראל. רבים שמעו על קריפטו, אבל לא ממש יודעים איך להשקיע בזה. עכשיו מגיע פרוקסיביט ועושה את הכל פשוט ויעיל. מדובר במהלך חדשני המאפשר למשקיעים פיננסים, בכל הגדלים, להיכנס להשקעות במטבעות הקריפטו. עד כה, משקיעים פוטנציאלים רבים שרצו להשקיע בתחום הצובר תאוצה בעולם נרתעו מלעשות זאת. בין השאר, בשל חוסר הידע וההבנה בתחום ובעיקר בשל החששות הנובעים מכל הקשור בהליכי הרכישה, האחזקה והמכירה של המטבעות. בית ההשקעות מאפשר, לראשונה, ניהול תיקים מקומי במטבעות הקריפטו, בשקלים ובסטנדרטים הנהוגים בעולם ההשקעות ה'מסורתי'. יחד עם זאת, מדובר בתחום תנודתי מאוד שאינו מתאים לכל אחד, ולכן ראוי שיעשה בליווי אנשי המקצוע".

מה מקור השם טסלה? ולמה זה קשור לאסותא?