סל נאו, היבואנית הרשמית של וואן פלוס, מיהרה להודיע חודש מראש על ההשקה והמחיר של מכשיר הביניים החדש

חברת Dreame, המוכרת בעיקר בזכות שואבי האבק האלחוטיים והרובוטיים שלה, משיקה בישראל את שואב האבק הרובוטי המקרצף Dreame Bot W10, המציע 3 מצבי שאיבה ושטיפה, עם דגש על פעולת הניקוי הרטוב המתאפשר בזכות תחנת העגינה והריקון המנקה את דיסקיות הניקוי של השואב. בעוד שרוב שואבי האבק הרובוטיים בשוק מציעים אפשרות לניקוי יבש’ ובחלק מהמקרים גם […]

אני לא ממש זוכר בשנים האחרונות שראיתי טאבלט בשוק שמריץ Windows מעבר לטאבלטים בסדרת ה-Surface של מיקרוסופט, גם אם היא מתעקשת שהם מחשבים. אבל יום אחד נחת על השולחן שלי טאבלט של חברת דל שמריץ Windows, עדיין גירסה 10 במכשיר המסוים הזה, שהוא עולם ומלואו, הרחק מהטאבלטים הדי עדינים של מיקרוסופט. Latitude 7220EX הוא טאבלט קשיח במיוחד, יחסית עתיר ממדים, שמיועד לעבודה במקומות שמחשבים אחרים יכולים לבכות בהם ולדרוש שינוי דחוף בתנאי העבודה. הוא מיועד לעבודה בתנאי שטח נוקשים וקשים במיוחד, ויותר מכך: הוא מציע הרשאות ATEX ו-IECEx, שאומרות, בקצרה, שהוא עמיד אפילו לעבודה בתנאי עבודה שיש להם פוטנציאל להפוך לנפיצים. הוא כמובן, איך לא, עבר את כל מבחני העמידות והקשיחות הצבאיים בארצות הברית, והוא אמור לעבוד היטב בטמפרטורות גבוהות ונמוכות במיוחד. כטאבלט שמיועד לסביבות מיוחדות הוא כמובן עטוף היטב במסגרת פלסטיק נוקשה וגומי קשיח במיוחד, עם סוגים שונים של הגנות נגד נפילות, חבטות, וכאמור, אפילו במידה מסוימת – ולא שכמובן יכולתי לבדוק את זה במסגרת הבדיקה – נגד פיצוצים ושריפה שמתרחשים בסביבתו. את העמידות נגד נפילות בדקתי גם בדקתי, בכמה צורות ומובנים, ואני בטוח שבדל יקבלו את הטאבלט בחזרה ולא ממש יראו עדויות לכך. אבל זה לא רק הקשיחות, שכוללת זכוכית הגנה איכותית שגם מגיבה היטב אם משתמשים בכפפות, ציוד הכרחי בסביבות עבודה מסוכנות וקשות. זה גם בהירות גבוהה מאוד של 1,000 ניט, שמאפשרת לעבוד עם הטאבלט באור שמש ישיר בלי לחשוש מהשתקפויות ונצנוצים. זה גם אומר שמאחור יש שתי סוללות בהספק עבודה של 34Wh זו לצד זו, והן ניתנות להחלפה חמה – זה אומר שאפשר להוציא את אחת הסוללות ולהכניס במקומה אחרת, אחרי שפותחים היטב את ברגי המכסה, בלי שצריך להפסיק לעבוד. יש גם כפתור קטן על כל סוללה שמאפשר בלחיצה לראות מה מצבה. יש גם שתי מצלמות, אחת מלפנים והשנייה מאחור. הקדמית היא של 5 מגה-פיקסל, וזו שמאחור היא בעלת חיישן של 8 מגה-פיקסל, מלווה במבזק לד, ויש לה גם מכסה פרטיות פיזי שאפשר להזיזו בקלות עם האצבע. זה חשוב במיוחד כשרוצים למנוע ניצול לא מורשה של המצלמה על ידי האקר, בעיקר אם מדובר בעבודה שהיא ברמת סודיות כזו או אחרת. מאחור יש גם עט ששוכן בחריץ מיוחד ומחובר היטב לגוף הטאבלט כדי שלא יילך לאיבוד, אבל בעבודה השוטפת לא ממש התלהבתי מהדיוק ומהאיכות שלו. כטאבלט שמיועד בסופו של דבר לסביבת עבודה עסקית יש גם לא מעט חיבורים בצד: USB-A עם תמיכה בהספקת כוח להתקנים חיצוניים, USB-C עם תמיכה בתקן USB 3.1 Gen Type-2 וגם עם תמיכה ב-DisplayPort לחיבור תצוגה נוספת, חיבור מיקרו סיריאלי להתקנים מיוחדים, וכן חריץ לשילוב של כרטיס סים LTE. יש גם תמיכה ב-Wi-Fi 6 וב-BlueTooth 5.0 ובחזית יש כמה כפתורים שמאפשרים לשנות את עוצמת הקול והבהירות, וכן כמה כפתורים שניתנים לתכנות כדי לבצע פעולות שונות במהירות. מבחינת ביצועים הוא פחות מרשים. המסך הוא החלק הטוב עם גודל של 11.6 אינץ' ברזולוציית +FHD, אבל מתחת לו יושב מעבד קצת מיושן בדמות Core i5-8365U, מעבד מהדור השמיני של אינטל עם מהירות עבודה רגילה של 1.6 גיגה-הרץ ומהירות טורבו של 4.10 גיגה-הרץ. זה אמנם מספיק לרוב הביצועים, גם בגלל שהוא תומך ב-vPro לשימושי ה-IT הארגוניים, אבל זה בכל זאת כבר כמה דורות לאחור. היתרון הגדול הוא צריכת כוח יחסית נמוכה במעטפת של 15 ואט, ובהיבט הזה אכן לא ממש הצלחתי לגרום לטאבלט להתחמם, בטח לא במידה שאני יכול להרגיש. בנוסף שילבה דל ב-Latitude 7220EX זיכרון LPDDR3-1067  של 8 גיגה-בייט, שהוא יחסית איטי, ורכיב אחסון מבוסס SSD בנפח של 512 גיגה-בייט. המודם הוא Snapdragon X20, שכאמור מספק לו את יכולות ה-4G שלו, וכן רכיב TPM 2.0 לשיפור האבטחה. באופן טבעי בגלל המסך היחסית גדול ובגלל מעטפת ההגנה הענקית מסביבו, מדובר במכשיר גדול: שאורכו עומד על קצת יותר מ-32 ס"מ על עובי של 26 מ"מ, שזה הרבה, כמובן, אבל מובן מאליו גם לאור השילוב של סוללות שניתנות להחלפה חמה. המשקל, בהתאם, עומד על 1.65 ק"ג. באופן טבעי גם המחיר אינו זול, ועומד על 7,399 שקלים, אבל מי שזקוק למחשוב בסביבות עבודה קשות ומסוכנות יודע שאין ברירה כנראה.

"מגפת הקורונה היא דבר מתעתע, כי אי אפשר לראות אותה בעיניים. היא הביאה לעולם מגפה נוספת ושקטה – נפשית. יש עלייה בביקוש באחרונה לשירותי ייעוץ וטיפול נפשיים, וזה קרה בשל השהות הנרחבת והמוגזמת של ילדים וילדות, בני ובנות נוער, במדיה החברתית. מדובר בנזקים אדירים, ברמה האישית והחברתית. כשהיינו ילדים – רצנו על מגרשי המשחקים, אבל הילדים שלנו לא עושים זאת. הם מבלים שעות רבות, רבות מדי, ברשתות החברתיות, הם מושפעים מדימויי הגוף המעוותים המוצגים שם, וזה מביא לשורה של הפרעות אכילה, עד כדי חשש שנאבד את היקרים לנו מכל. יש לקחת אחריות על מה שקורה ברשתות החברתיות. עליהן להיות במקום ערכי יותר, כדי שנהיה חברה בריאה יותר", כך אמרה ח"כ עידית סילמן (ימינה), יו"רית ועדת הבריאות של הכנסת. ח"כ סילמן הייתה דוברת המפתח בכנס The Future of Digital Health, שנערך היום (ה') באופן וירטואלי, בהפקת אנשים ומחשבים. את האירוע הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ונושאו היה מרכזיות הנתונים בעולם הרפואה. לדברי ח"כ סילמן, "לצד ההיבטים השליליים במדיה החברתית, הטכנולוגיה עשויה לשנות את עולם הבריאות לטובה. יש לבחון כיצד מנהלים את כלכלת הבריאות בצורה נכונה". היא אמרה כי "בעבר עבדתי בשירותי בריאות כללית בתפקידי מטה שונים, לרבות מנהלת השיווק. אז השקנו את טייטו – פיתוח שבודק חולים מרחוק, בלי שהם יצאו מהבית. המכשיר הפך לכלי בסיסי בעבודה של צוותי הרפואה בכללית". הטכנולוגיה כאמצעי לסיוע במימוש מטרות חברתיות יו"רית ועדת הבריאות פירטה כמה מטרות חשובות שהטכנולוגיה יכולה לעזור במימושן: "נדרש לצמצם פערים, והטכנולוגיה היא הדרך לצמצום פערים אלה. בנוסף, עלינו להתכונן קדימה, כדי להיערך ולתת מענה למצב שבו אורך החיים של התושבים גדל – והיא יכולה לסייע בכך. הטכנולוגיה היא גם מענה לכל מיני גופים אינטרסנטיים. בנוסף, היא עשויה להביא להקטנה רצויה של הביקושים לשירותים ממערכת הבריאות באופן פיזי". כדוגמה היא נתנה את מיליון המטופלים הטרום סוכרתיים שיש בישראל. "עלינו למנוע מהם להפוך לחולי סוכרת, למען בריאותם וכי זו מעמסה ששואבת עלויות ומשאבים רבים", אמרה ח"כ סילמן. "המלחמה בהשמנה והמאבק למשקל גוף תקין, שעוצרים את מחלת הסוכרת, הם בראש מעייני. נזקים רבים נובעים מאורח חיים לא בריא, והטכנולוגיה יכולה לסייע למניעתם". היא ציינה את אחת הפעילויות של ועדת הבריאות של הכנסת – שכאמור, היא עומדת בראשה: "החוק לאיחוד מוקדי החירום. החודש הכנסת אישרה בקריאה טרומית את החוק, שיזמתי יחד עם ח"כ משה גפני (יהדות התורה). החוק הזה יאחד את מוקדי החירום הרפואיים יחד, מבלי קשר לשיוך ארגוני. שמונה מיליון איש ואישה פונים לשירותי חירום מדי שנה. אם נצליח לצמצם באמצעות האיחוד הזה ב-1% את הביקוש ונביא למענה מהיר יותר של כונן רפואי, ולהגעה מהירה יותר בדקה מאשר כיום – נשפר ונציל חיים של כ-80 אלף איש בשנה, כי הם ייפגעו פחות ובהתאמה, משך השיקום שלהם יקוצר. גם פה הטכנולוגיה תסייע: אנחנו בוחנים מהי המערכת הטובה ביותר להקפצת כוננים לחולה או לפצוע". בית החולים הלל יפה. צילום: דוברות בית החולים, מתוך ויקיפדיה "אתגר מרכזי: הכנסת מערכת הבריאות תחת מערך הסייבר" לדברי ח"כ סילמן, "אחד האתגרים הגדולים שבפניהם ניצבת מערכת הבריאות הוא הכנסת התחום תחת מערך הסייבר הלאומי. ראינו את הנחיצות בכך במתקפת הסייבר שחווה בית החולים הלל יפה – מתקפה שרק כעת הוא מתחיל להתאושש ממנה. יש להיערך להגנה טובה יותר בעולם הבריאות מפני איומי הסייבר". "תמיכה טכנולוגית ומעטפת נתונים אישית יכולות לשנות מציאות בעולם הבריאות", סיכמה ח"כ סילמן. "כך גם איכות השירותים המסופקת למטופלים. קופות החולים וארגוני הבריאות מסתייעים באלגוריתמים שמתריעים מפני סכנות בריאותיות, מציפים חשש למחלות רקע מסוימות או מפלחים את האוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה ללקות במחלה. מגפת הקורונה הוכיחה זאת באופן ברור. יש להפנות משאבים לטובת הטמעת טכנולוגיות שיבנו מערכת טובה ורזה יותר".

לא ברור עדיין על מה היא תכריז אבל ההכרזה חשובה כדי להראות שהתערוכה חוזרת לתפקוד נורמלי

חברת האבטחה Avast שחררה גרסה עדכנית של חבילת כלי הפענוח החינמית (Free) המיועדת לסוגים שונים של תוכנות כופר (Ransomware). החבילה העדכנית

ראש הממשלה, נפתלי בנט, החליט למנות את תא"ל (מיל') גבי פורטנוי לתפקיד ראש מערך הסייבר הלאומי – כך הודיעה הלשכה היום (ה') אחר הצהריים. הוא יחליף את מקומו של יגאל אונא, שסיים את תפקידו בתחילת החודש שעבר. המינוי יובא לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה. פורטנוי בן ה-52 הוא בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ממכללת שנקר […]

קצת רגיש יותר לשריטות מחבריו המעט זולים יותר, אבל עובר די בקלות ובשלום את כל מבחני ההתעללות השונים