אז מה קורה השבוע בטלוויזיה בשירותי הסטרימינג? אספנו עבורכם את כל הסדרות והסרטים שעולים בשירותי התוכן של נטפליקס, יס, הוט, פרטנר tv וסלקום tv בישראל, ונמשיך לעדכן בפוסט זה מידי שבוע על כל התכנים החדשים שבדרך לסלון שלכם. השבוע בנטפליקס תמצאו את הקומדיה הבריטית החדשה “תא לחץ” ואת “אנטומיה של שערוריות”, כשלמנויי HOT מגיעה עונה […]

מדענים תכננו הודעת רדיו שאמורה להיות משודרת אל החלל העמוק - והיא חושפת את מיקומו של כדור הארץ, מתוך תקווה שהיא תתקבל ותובן על ידי ציוויליזציה חייזרית תבונית. ההודעה היא בעצם גרסה מעודכנת של הודעת ארסיבו המפורסמת, ששודרה ב-1974, שהייתה לה אותה מטרה. היא שודרה מטלסקופ הרדיו ארסיבו שבפורטו ריקו, וכללה מסר המורכב מ-1679 סיביות ששידורו ארך כ-3 דקות. ההודעה סודרה ב-73 שורות ו-23 עמודות, שהם מספרים ראשוניים והועברה בקוד בינארי - אחדים ואפסים. לאחר הפענוח, המסר יוצר גרפיקה חזותית המורכבת מדמות של אדם, ומסרים לגבי גובה האדם הממוצע וגודל האוכלוסייה האנושית בכדור הארץ, תצוגה גרפית של מערכת השמש, המספרים הטבעיים 1 עד 10, מספר אטומי של האטומים המרכיבים את ה-DNA, הנוסחה לסוכרים ולבסיסים של הנוקלאוטיד, מספר הנוקלאוטידים ב-DNA והצגה גרפית של מבנה ה-DNA.

עידן הקורונה הביא לדיגיטליזציה של תהליכים רבים, וגרם לזינוק בשימוש בטכנולוגיות המאפשרות העברת מידע, נתונים, או תשלומים – בלא מגע יד אדם. אחת מאותן טכנולוגיות עושה שימוש בסריקת קודי QR באמצעות הטלפון החכם. העיתון וול סטריט ז'ורנל פרסם באחרונה תחקיר, שעולה ממנו, כי לא רק עסקים ולקוחות נהנים מהשימוש בסריקת קודי QR – אלא גם עברייני סייבר גילו את השימוש בקודים אלו על מנת לבצע הונאות מתוחכמות כנגד משתמשים תמימים. העיתון דיווח על עשרות מקרי הונאה שכאלה, שבוצעו בשנתיים האחרונות בארצות הברית. בנוסף, בינואר השנה פרסם ה-FBI אזהרה מיוחדת מפני שימוש של עברייני סייבר בקודי QR בהונאות באמצעות הפניית המשתמשים לאתרים זדוניים – על פי רוב על מנת לבצע גניבה של פרטי אמצעי תשלום. ייחודיות ההונאה באמצעות טכניקה זו היא בריבוי האפשרויות הטמונות בה: השימושים מגוונים, וכוללים, בין השאר: קבלת מידע על מוצרים, רישום למועדון לקוחות או ניוזלטר, ביצוע תשלומים, קבלת קופון הטבה ועוד. הימצאות של מיליארדי טלפונים  חכמים, הכוללים קוראי QR מובנים, הזניקה את השימוש בקודי QR במאות אחוזים בהשוואה לתקופה שטרום הקורונה. אחד המקרים שדווח עליהם בארה"ב הוא "הונאת מדחנים". המקרה אירע בדצמבר האחרון בכמה מהערים הגדולות של מדינת טקסס, כשעברייני הסייבר הדביקו סטיקרים עם קודי QR זדוניים על גבי מדחנים. אלו נועדו להטעות נהגים ולגרום להם לחשוב שמדובר בדרך נוספת לתשלום עבור החנייה. כך, הם הניעו את הקורבנות לסרוק את הברקוד ולהזין בו את פרטי התשלום. בפועל, הברקוד הוביל לאתר זדוני שהקימו עברייני הסייבר, שנועד לקלוט את פרטי התשלום של המשתמשים התמימים. לדברי לימור גרוסמן, מומחית סייבר וסמנכ"לית השיווק בסלסטיה (Celestya), "מדובר בעוד וקטור תקיפה מהזן של 'הנדסה חברתית', שכן הוא מתבסס על הטעיית משתמשים על מנת ליצור מצג שווא, שישכנע אותם לספק מידע רגיש – כמו שמות משתמשים וסיסמאות, או פרטים של אמצעי תשלום. מהבחינה הזו מדובר על ענף נוסף ומתקדם של מתקפות הפישינג, שמחייב היכרות איתו כדי להימנע מסכנותיו". הדרך להימנע מסוג זה של הונאה, אמרה גרוסמן, "היא לבחון את כתובת האתר שאליו הברקוד מפנה את המשתמש ולבדוק שמדובר בכתובת אתר מוכרת ולגיטימית. במקרה של 'הונאת המדחנים', הברקוד הפנה אל אתר זדוני בכתובת passportlab.xyz – זו כתובת לא ברורה, שבטח אינה בשימוש של עירייה או כל גורם ציבורי אחר". לדבריה, "הונאה זו דומה במידה מסוימת להונאות מסוג סמישינג (פישינג במסרונים) שבהן נעשה שימוש בכתובת אתר מקוצרת(Short URL) . בשני המקרים לא ניתן לאמת את מהימנות המקור השולח, ובשניהם לא ניתן לדעת מה היא הכתובת האמיתית שאליה נגיע, אלא לאחר לחיצה או סריקה. לכן, הקושי בזיהוי ההתחזות גבוה משמעותית ביחס לפישינג בדוא"ל. יש לקחת בחשבון שלעתים, סריקת הקוד עצמה תוביל להורדת נוזקה לטלפון החכם". "טרם נתקלנו בסוג זה של הונאה בארץ", הוסיפה גרוסמן, "אך אסור להירדם בשמירה, שכן סוגי הונאות סייבר שתחילתן בחו"ל סופן גם להגיע לארץ. זה ודאי נכון כאשר אנו מוקפים גם בארץ באינסוף קודי QR. זה מחייב היכרות של הנושא על ידי הציבור, אך גם מחייב היכרות עם סוג זה של הונאת סייבר אצל מנהלי הגנת הסייבר הארגוניים. הונאה מסוג זה רלוונטית גם לארגונים ולא רק לאנשים פרטיים. הדבר מחייב היערכות לסוג זה של תקיפות פישינג כחלק משגרת התרגולים והאימונים שמבצעים גופי הגנת הסייבר לעובדים בארגון".

בשלהי 2020 ענקית הטכנולוגיה Ubiquiti נפלה קורבן למתקפת סייבר חמורה; בחברה ניסו לשדר עסקים כרגיל, אך כאשר מקור פנימי חשף את המצב לעיתונאי סייבר ידוע, התברר ש"כרגיל" זה לגמרי לא בסדר, וזו רק ההתחלה בסאגה שלא הסתיימה עד היום. כתבה ראשונה

התחלנו ב-20 וואט, עלינו ל-30, משם ל-65, ל-80, ל-100, 125 וכעת ל-150 וואט עם המכשיר הבא עליו וואן פלוס עתידה להכריז במהלך הרבעון הנוכחי. על פי הדלפה חדשה המגיעה אלינו דרך הבלוגר Digital Chat Station יחד עם אתר סיני נוסף, אנחנו מגלים כי וואן פלוס מתכננת לחשוף מכשיר בשם OnePlus Ace במהלך הרבעון הנוכחי, כשהוא […]

לקחנו לסיבוב את כונן ה-SSD החיצוני החדש של WD בשביל לגלות מה ניתן לצפות מאחת האפשרויות הזולות בשוק לאחסון נייד מהיר אחסון חיצוני עדכני וזריז – כונן WD My Passport SSD 1TB בסקירה

אם אתם אוהבים לחלום בפילם נואר - לרקע עשן סיגריה מתאבך, גשם מכה בחלון פריזאי, ורב מכר שנחצב אות אחר אות על מכונת הכתיבה שלכם - אתם צריכים מקלדת מכנית כמו POP Keys. רק שהיא קצת פחות קזבלנקה, והרבה יותר המיניונים

"אנחנו נמצאים באמצע תהליך של אבולוציה של הכסף אל עבר הכסף הדיגיטלי. זהו הצעד הבא בעולם הפיננסי, וחברות הפינטק לוקחות בו חלק. נשאלות השאלות: איך זה יקרה? ומה בדיוק יהיה בעתיד של העולם הפיננסי? התשובה היא שזה תלוי בכל אחד ואחת מאתנו – הרגולטורים, הגופים הגדולים בתחום, חברות הפינטק והארגונים והאזרחים, מקבלי השירותים", כך אמרה מירב הראל, המייסדת והמנכ"לית של MHFintecjs ו-Conference MC. הראל דיברה בכנס Fintech Junction 2022 של אנשים ומחשבים, והרצאתה נשאה את הכותרת "הטוב, הרע ועתיד הכסף". האירוע נערך לפני ימים אחדים באולם שבע בתל אביב, בהנחיית בן פלד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה, והשתתפו בו כ-450 מומחים ואנשי מקצוע בעולם הפיננסי. לדברי הראל, "האקו-סיסטם הפיננסי מותקף מהרבה כיוונים: הסינים, הרגולציה וכדומה. מנגד, הטכנולוגיה מאפשרת לחברות הפיננסיות לעשות דברים שיכולנו לחלום עליהם לפני עשור. היצירה של הבלוקצ'יין והיכולת ליצור חוזים 'קטנים' תשפיע על העולם הפיננסי בדרכים מעניינות רבות. הממשלות משתמשות בטכנולוגיות האלה, ומדברות על מטבעות דיגיטליים לאומיים שייווצרו באמצעותן, למשל שקל דיגיטלי או דולר דיגיטלי. ולא רק הן: גם חברות וענקיות ביג טק רוצות להיות שם, למשל פייסבוק והניסיון שלה עם ליברה". יש לציין שהניסיון להשיק את מטבע הליברה אמנם נכשל, אבל בפייסבוק-מטא שוקלים בימים אלה את השקתו של מטבע וירטואלי, שזוכה בחברה לכינוי "זאק באקס" (מילת סלנג לדולרים, בתוספת שמו הפרטי של מארק צוקרברג). עם זאת, המטבע הזה, באם יושק, לא צפוי להיות מבוסס על בלוקצ'יין. "סין היא בין המדינות המתקדמות בתחום, והיא אחת המדינות הראשונות שהציעו ארנק דיגיטלי מדינתי", אמרה הראל. עם זאת, ציינה, "שם, אנשים לא יכולים להעביר כסף מאחד לשני. הם יכולים להשתמש בכסף רק בחנויות ספציפיות, וגם שם אפשר לקנות רק מוצרים מסוימים, שהממשלה החליטה שהם יכולים לקנות. כלומר, אפשר להשתמש במטבעות ובארנקים וירטואליים גם לפי תכנון, ולא רק באופן חופשי לחלוטין. השאלה היא האם אנחנו, כחברה, רוצים להשתמש בטכנולוגיה האלה כך או לא, משום ששימוש שמנוטר ומנוהל על ידי הממשלה מאפשר לעקוב אחרי כל טרנזקציה שכל אחד מאתנו מבצע. יש כאן סוגיות של פרטיות והשאלה היא האם אנחנו רוצים ללכת לשם". ירון בן שלוש, מנהל הפעילות של סנואופלייק בישראל. צילום: סיון חלימי ירון בן שלוש, מנהל הפעילות של סנואופלייק בישראל, וגדי מזור, מנכ"ל ביזקאץ', הציגו בהמשך את שתי החברות ואת הפעילות המשותפת שלהן. לדברי בן שלוש, "פתחנו את הפעילות בישראל באוקטובר האחרון, וכבר יש לנו לקוחות במספר של שלוש ספרות". "סנואופלייק היא חברת דטה בענן, והיא עשתה את ההנפקה (IPO) הגבוהה ביותר בנסדא"ק", הוסיף. "היא יוצרת ארכיטקטורה חדשה לחברות. המוצר שלה לוקח דטה מכל מיני מקומות, אוסף ומנתח אותה בדרך קלה מאוד. כל משתמש מקבל את כוח הדטה שלו כדי להשתמש במחשוב ושיהיו לו את עומסי העבודה שהוא צריך. סנואופלייק מציעה פלטפרומה אחת, קופי אחד של דטה, הרבה עומסי עבודה, גישה בטוחה וניתנת לניהול לכל הדטה, וביצועים וסקייל בלתי מוגבלים. היא עוזרת לחברות בייעול הדטה שלהן הן פנימית והן מול לקוחות הקצה שלהן". גדי מזור, מנכ"ל ביזקאץ'. צילום: סיון חלימי ביוקאץ', שכאמור, עובדת בשיתוף פעולה עם סנואופלייק, מציעה ניתוח התנהגויות של הלקוח ומספקת לארגונים מודיעין, שמאפשר להם לנהל את מסע הלקוח שלהם טוב יותר. מזור ציין ש-"יש בינינו לבין סנואופלייק פעילות משתפת וסינרגטית, כאשר כל אחת מהחברות מביאה אליה את המקצועיות והמומחיות שלה. זה בבחינת הטוב בכל העולמות".