חברת האבטחה Dr.Web הצליחה לגלות עשרות יישומים/אפליקציות (Apps) זדוניות בחנות היישומים Google Play Store. מהדיווח המתפרסם עולה כי Google

חיל האוויר הסעודי יצא לכתוש את המורדים החות'ים בתימן כדי שלא תהפוך לשלוחה איראנית. אך הטכנולוגיה הכי מתקדמת כשלה מול היצירתיות התימנית, שמהווה נבואת זעם לעתיד הלוחמה האווירית גם פה אצלנו מרחבי הרשת: כשמזל"ט הביס F15: סעודיה, איראן, והמלחמה המפחידה בתימן

התלבטתם קצת יותר מדי זמן על ה-Meta Quest 2 של מטא? אם לא תמהרו, אתם עומדים לשלם יותר

מיקרוסופט (Microsoft) שחררה עדכונים חדשים עבור מערכות ההפעלה Windows 10 version 20H2, 21H1, 21H2, Windows 11 version 21H2 ו-

בנדא מגנטיק השיקה את הרחפן המקצועי החדש של DJI, ה-MATRICE 30 המיועד לגופי הביטחון, חברות,…

בעלי מכשירי ה-Pixel יוכלו לעדכן כבר עכשיו וסביר כי כבר בחודש הבא הגרסה הסופית תושק לכולם

תשכחו מהצורות המחודדות שכיכבו עד היום בלוגו Google Play – חנות האפליקציות של גוגל. החברה השיקה כעת סמליל חדש לחנותה, ובו צורות מעוגלות יותר והדגשה בררה יותר לגוונים המאפיינים את צבעי גוגל. השינוי עדיין לא נראה באפליקציית Google Play בניידים, אך כבר נכלל בגרסת האינטרנט של החנות. This year marks our 10th year of Google Play-ing. To celebrate, we're offering Play Points members a 10x points boost, starting today. How has it been a DECADE ???????????? Claim your points boost here: https://t.co/xoVIQsxHns #PlayTurns10 pic.twitter.com/76pQbQqDBY — Google Play (@GooglePlay) July 25, 2022 השינוים הוויזואליים האחרונים הללו הם כחלק מחגיגות העשור לחנות היישומים. לוגו החנות האחרון, שמוחלף כעת. החנות שבה מוצעות אפליקציות למערכת ההפעלה אנדרואיד התחילה את דרכה עם לוגו של עגלת קניות כשרובוט האנדרואיד מצויר עליה. ואולם בהמשך הפך הלוגו לשטוח יותר, והאנדרואיד הירוק פינה את מקומו למשולש שמונח על צידו, כמו ראש חץ, ובו משחקי משולשים קטניםמ יותר היו צבועים בוואריאציה על ארבעת הצבעים האופייניים לענקית ממאונטיין וויו, שכולנו מכירים. כעת כבר לא נראה את משולשי הצבעים, שנעלמו בדיוק כמו סל הקניות והבוט הירוק ופינו את מקומם ללוגו חדש. העיצוב העכשווי מייצר לוגו פשוט ועדין, שסוגנן בהתאמה המשלימה וגם תואמת את הלוגו החדש של דפדפן Chrome, שעודכן מוקדם יותר השנה, וכן לוגואים של מוצרים ושירותים אחרים מבית גוגל. "אנחנו מציגים לוגו חדש, שמשקף טוב יותר את הקסם של גוגל ותואם את המיתוג המשותף לרבים מהמוצרים המועילים שלנו – החיפוש, העוזר, התמונות, ג'ימייל ועוד", הסביר טיאן לים, סמנכ"ל Google Play. לים התייחס ליום ההולדת 10 של החנות וציין כי "עשור מאוחר יותר, יותר מ-2.5 מיליארד אנשים בלמעלה מ-190 מדינות משתמשים ב-Google Play מדי חודש, כדי לגלות אפליקציות, משחקים ותוכן דיגיטלי, ויותר מ-2 מיליון מפתחים עובדים איתנו כדי לבנות את העסקים שלהם ולהגיע לאנשים ברחבי העולם". במסגרת חגיגות העשור לפעילות חנות האפליקציות לאנדרואיד שלה, גוגל גם מעניקה למשתמשים צ'ופר בדמות הענקת נקודות Play בונוס, כפרס על רכישות. יומולדת שמח.

עלויות הנזק של מתקפות הסייבר הפכו יקרות מאי פעם: לפי דו"ח חדש של יבמ, העלות הממוצעת של מתקפה לארגון שעבר אותה עומדת על 4.35 מיליון דולר – נתון המשקף זינוק של כ-13% בשנתיים. חוקרי הענק הכחול בחנו 550 חברות ברחבי העולם שחוו לפחות תקיפת סייבר אחת. לפי המחקר, הנזק של תקיפות הסייבר משפיע יותר מתמיד על הצרכנים של קורבנות התקיפה: כ-60% מהחברות שהותקפו העלו את מחירי הסחורות, המוצרים והשירותים שהן מספקות, ובכך גלגלו את העלויות הגבוהות של הנזק לצרכנים שלהן. לפי המחקר, 83% מהחברות חוו יותר ממתקפת סייבר אחת במהלך חייהן. בנוסף, מתברר שלמתקפות יש השפעה ארוכה יותר משחשבו עד כה: כמעט מחצית מהעלויות של נזקי התקיפות נוצרו יותר משנה לאחר הפריצה. עוד נתון מעלה ש-28% ממתקפות הסייבר על ארגוני תשתיות קריטיות היו באמצעות כופרות או התקפות הרסניות. "מתקפות אלה מעידות, שוב, על השאיפה של התוקפים למנף את המשבר העולמי בשרשראות האספקה, שאותם ארגונים נסמכים עליהן", ציינו אנשי יבמ. אין אמון בקריאה לאמץ את אסטרטגיית האמון אפס? חרף הקריאה מצד סוכנויות סייבר ממשלתיות ברחבי העולם להגברת ערנות, ושנה לאחר שממשל ביידן הוציא צו נשיאותי שמדגיש את החשיבות של אימוץ אסטרטגיית אמון אפס (Zero Trust) לחיזוק אבטחת הסייבר המדינתית, המחקר מעלה שרק 21% מארגוני התשתיות הקריטיות מאמצים גישה זו. כ-17% מפרצות האבטחה בארגונים הללו החלו עקב תקיפה של שותף עסקי, או ספק – נתון המדגיש את הסיכון הגלום באמון יתר בשותפים ובספקים. המחקר מצא גם שעלויות תקיפות הסייבר הממוצעות של ארגונים שטרם אימצו את גישת אמון אפס הסתכמו ב-5.4 מיליון דולר לתקיפה – 1.17 מיליון דולר יותר מחברות שכן אימצו את גישת האבטחה המחמירה הזו. לא משתלם לשלם דמי כופר על פי נתון אחר, קורבנות של מתקפות כופרה שבחרו לשלם לתוקפים אמנם ניזוקו ב-610 אלף דולר פחות בממוצע בהשוואה לחברות שבחרו לא לשלם, אבל העלות הזו לא לקחה בחשבון את היקף תשלום הכופר. לפי דו"ח של סופוס, ההיקף הממוצע של דמי כופר ששולמו ב-2021 עמד על 812 אלף דולר, כך שהמחיר הכלכלי האמיתי של מענה לדרישות התוקפים היה יקר הרבה יותר. בנוסף, תשלום זה התברר כאסטרטגיה לא יעילה, שגם מעודדת את התוקפים להמשיך ולתקוף – ומממנת את המשך פעילותם. הכופרות יותר קצרות (במשכן). צילום: BigStock כמו כן, המחקר של יבמ מעלה שמשך מתקפות הכופר על ארגונים התקצר משמעותית – מחודשיים לקצת פחות מארבעה ימים. מדובר בירידה של 94% (!) בשלוש שנים. יש לארגונכם צוות אבטחה חסר? תשלמו יותר נתון אחר מראה שעל חוסר בשלות באבטחת ענן משלמים יותר: 43% מהארגונים נמצאים בשלבים מוקדמים או שטרם החלו ליישם אבטחה בסביבות הקלאוד שלהם. ארגונים אלה נדרשו לשלם כ-660 אלף דולר יותר כתוצאה ממתקפות סייבר לעומת ארגונים שמפעילים מערך אבטחה הדוק יותר בסביבות הענן שלהם. עוד דבר שגורם לחברות לשלם יותר הוא קיומו של צוות אבטחה חסר: 62% מהחברות הצהירו שצוותי אבטחת המידע שלהן סובלים ממחסור בכוח אדם ואינם ערוכים לתת מענה מלא לצרכי האבטחה הארגוניים. חברות אלה ישלמו בממוצע 550 אלף דולר יותר במקרה של תקיפה, לעומת החברות שאיישו את מערך האבטחה שלהן באופן מלא ובהתאם לצרכי הארגון. איך אפשר לחסוך בהוצאות על מתקפות סייבר? ביבמ מצאו שהתשובה לכך היא בהטמעת אבטחה מבוססת בינה מלאכותית ואוטומציה, שמובילה לחיסכון של מיליוני דולרים. חברות שמפעילות מיכון ובינה מלאכותית במערך האבטחה שלהן חסכו קצת יותר משלושה מיליון דולר בממוצע בנזקי מתקפה, בהשוואה לחברות שלא עשו כך. נזקי המתקפות על ענן היברידי נמוכות מאשר על עננים אחרים סביבות ענן היברידיות הן התשתית הנפוצה ביותר בקרב חברות (45%). אחד הנתונים המעניינים במחקר של יבמ הוא שהעלות הממוצעת של נזקי תקיפות הסייבר על סביבות אלה עומדת על 3.8 מיליון דולר – נתון נמוך לעומת ארגונים שמפעילים סביבת ענן ציבורית או פרטית, שספגו נזקים של 5.02 מיליון דולר ו-4.24 מיליון דולר בממוצע, בהתאמה. מסתבר שמתקפות על ענן היברידי עולות לארגון המותקף פחות. צילום: BigStock בנוסף, ארגונים בעלי אבטחה מותאמת לסביבת ענן היברידי הצליחו לזהות ולהכיל פרצות אבטחה 15 ימים מהר יותר מאשר הממוצע העולמי, שעומד על 277 ימים. הדו"ח גם מצא שלחברות שלא יישמו נהלי אבטחה בסביבות הענן שלהן נדרשו 108 ימים יותר בממוצע כדי לזהות ולהכיל פרצות אבטחה. זאת, לעומת חברות שמיישמות באופן עקבי נהלי אבטחה בכל התחומים. לסיום, הנתונים מראים שמתקפות פישינג הן אלה היקרות ביותר עבור הארגונים: בעוד שהרשאות גנובות ממשיכות להיות הסוג השכיח ביותר של פרצות האבטחה (19%), מתקפות הדיוג דורגו במקום השני (16%) ועלות הנזק כתוצאה מהן עלולה להגיע ל-4.91 מיליון דולר.