בשנה האחרונה עברנו משימוש ב-AI כ-Assistant שעונה לנו על שאלות ומסכם לנו מסמכים, לשימוש בסוכני AI – כאלה שלא רק מגיבים, אלא יוזמים, מתכננים, מבצעים ומדווחים. הם יכולים לנהל משא ומתן עם מערכת רכש, לעדכן את ה-CRM ולבצע פעולות עסקיות מול לקוחות – הכל ללא מגע יד אדם. כל זה קורה כבר היום בארגונים גדולים […]

שנת 2020 תיזכר בזכות הסגרים, הבהלה העולמית מהמגיפה וסדרות כמו Tiger King, אבל עבור המשקיעים היא הייתה בעיקר שנת ה-Meme Stocks. אותן מניות זולות שזכו לפופולריות עצומה (א.ק.א. פומפמו בצורה מלאכותית) בזכות משקיעים פרטיים ואפליקציית Robin Hood. בין כל המניות הללו בלטה GameStop – רשת חנויות משחקים פיזית – וכן, אם אתם שואלים את עצמכם […]

סטיב ווזניאק הוא שם נרדף לאפל, האימפריה שייסד לצד סטיב ג'ובס (וכמובן רונלד ווין, המייסד השלישי שאף אחד לא זוכר). אבל בשבוע שעבר ווז סיפק הפתעה, כשהתייצב לקדם דווקא סמארטפון סיני של אחת החברות הפופולריות ביותר בשוק הישראלי. משואבים, לטלוויזיות, ועכשיו גם לסמארטפונים חברת Dreame מוכרת בעיקר בזכות שואבי האבק הרובוטיים הטובים לרוב שלה. היא […]

ככל שסוכני AI מקבלים מאיתנו אוטונומיה ומוטמעים עמוק בתהליכי העבודה העסקיים, אנחנו נדרשים לאבטח אותם באופן יסודי ותמיד להיות כמה צעדים לפני התוקפים. האיומים החדשים (ואלה שנוצרים ממש ברגעים אלה) דורשים מודל אבטחה חדש, וצוותי הפיתוח חייבים להתאים את שיטות העבודה לשינויים האלה. הוובינר הקרוב בסדרת GeekAcademy, הכשרת ה-Agentic AI המשותפת והחינמית של מיקרוסופט וגיקטיים, […]

חברת אבטחת המידע ESET מזהירה מפני עלייה בהונאות טלפוניות שבהן תוקפים משתמשים בבינה מלאכותית כדי לזייף קולות של מנכ”לים, ספקים ובכירים. מומחי החברה מזהירים שמה שנשמע כמו שיחה לגיטימית, עלול לסכן

קרן ההון סיכון החדשה AlphaDrive מדווחת היום (ב') על גיוס קרן ראשונה בהיקף של 100 מיליון דולר, להשקעה בסטארטאפים ישראליים ובכאלו שהוקמו על ידי יזמים ישראלים. המשקיעה שאמרה שלא תשקיע בישראלים הקרן החדשה הוקמה על ידי ירון אלעד ואליק עציון, שהובילו עשרות השקעות, מרביתן בתחום הסייבר, עם 22 אקזיטים בהיקף מצטבר של כ-2.5 מיליארד דולר. […]

יש חובות שקל לזהות – הלוואות, אג"חים, אשראי ספקים. הם מופיעים בדו"חות, נמדדים ומתומחרים. אבל יש עוד סוג של חוב, כזה שלא תמיד שמים לב אליו, והוא לפעמים הכי מסוכן – חוב טכני. הוא לא מופיע במאזן, לא עובר דרך רואה החשבון ולא מדווח לבורסה. ובכל זאת, הוא שם. מצטבר, נושא ריבית ולעיתים קובע את גורלה של חברה לא פחות מכל החלטה פיננסית אחרת. מי שחושב שהדבר הוא עניין של מפתחים בלבד מפספס את התמונה הגדולה. בסוף זו החלטה עסקית, פשוט כזו שמתקבלת תוך כדי כתיבת קוד ולא סביב שולחן הנהלה. אפשר לחשוב על חוב טכני כמו חוב רגיל, רק שאף אחד לא באמת מציג אותו בצורה מסודרת. כשחברה בוחרת להוציא מוצר מהר לשוק, היא לעיתים עושה פשרות. הקוד פחות נקי, הארכיטקטורה זמנית, בדיקות נדחות. במונחים חשבונאיים, זו הלוואה. חיסכון בזמן עכשיו, בתמורה לתשלום עתידי. אלא שבניגוד להלוואה רגילה, אין ריבית קבועה ואין לוח סילוקין. וה"ריבית" במקרה המסוים היא בעיקר חוסר ודאות. אתה אף פעם לא באמת יודע כמה זה יעלה לך בהמשך. כל שינוי הופך מורכב יותר, כל תקלה לוקחת זמן כפול לתיקון, וכל עובד חדש נדרש ללמוד מערכת שלא תוכננה באמת להיקרא. אפשר לחשוב על חוב טכני כמו חוב רגיל, רק שאף אחד לא באמת מציג אותו בצורה מסודרת בשלב מסוים, ההשפעה זולגת החוצה. זמני פיתוח מתארכים, עלויות עולות, והיכולת להגיב לשוק נפגעת. בשלב האמור זה כבר לא רק עניין של מפתחים, אלא שהוא מתחיל להשפיע ישירות על הביזנס. חברות רבות מגלות זאת מאוחר מדי, כשהמוצר שלהן מתקשה להתפתח בקצב שהשוק דורש. למה הנהלות ממשיכות להתעלם מהבעיה? אז מדוע הנהלות ממשיכות להתעלם מהבעיה? הסיבה די טריוויאלית: פשוט לא רואים את זה. מנהלים נמדדים על תוצאות רבעוניות, על צמיחה, על השקות. לא על איכות קוד. במציאות כזו, קל מאוד להעדיף פיצ'ר חדש על פני שיפור תשתית. הלקוח רואה את הפיצ'ר, לא את הקוד שמאחוריו. וחוץ מזה, יש פה גם עניין אנושי לגמרי. בני אדם נוטים להעדיף רווח מיידי על פני הפסד עתידי, גם אם הוא גדול יותר. בארגונים טכנולוגיים, ההטיה הזו מקבלת ביטוי בקוד – כל דחייה של טיפול בחוב הופכת את הבעיה לגדולה יותר, אבל גם לפחות דחופה לכאורה. עד שהיא כבר בלתי נמנעת. מתי חוב טכני הוא דווקא מהלך חכם? לא כל חוב הוא טעות. יש מקרים שבהם חוב טכני הוא החלטה ניהולית נכונה. סטארט-אפ בתחילת דרכו, למשל, לא יכול להרשות לעצמו שלמות. הוא צריך לבדוק שוק, להגיע ללקוחות, לייצר תזרים. השקעה מופרזת בארכיטקטורה מוקדמת עלולה להיות בזבוז זמן, אם המוצר עצמו לא יוכיח את עצמו. גם בארגונים גדולים יש רגעים כאלה. השקה קריטית, חלון הזדמנויות קצר, תחרות שמתקדמת מהר. במצבים כאלה, קיצור דרך הוא לא כשל אלא אסטרטגיה. הכול תלוי בשאלה האם אתה יודע שאתה נכנס לזה, או פשוט מתגלגל לשם בלי לשים לב. חוב חכם נלקח מתוך הבנה ברורה של המחיר העתידי, עם כוונה אמיתית להחזיר אותו. חוב מסוכן הוא כזה שנוצר מתוך הכחשה או אדישות. הבעיה היא שרבים מהארגונים מתחילים בחוב חכם ומסיימים בחוב שלא ניתן לנהל. הגבול בין השניים דק מאוד, ולעיתים נעלם לחלוטין תחת לחץ. העידן החדש – מאיץ את הבעיה במקום לפתור אותה כניסת כלים מבוססי בינה מלאכותית שינתה את קצב הפיתוח. כלים כאלו מאפשרים לכתוב קוד מהר יותר מאי פעם. אבל מהר מדי גם יכול לחזור אליך כבומרנג. כאשר היכולת לייצר קוד עולה, גם היכולת לייצר חוב עולה. הקוד שנוצר לא תמיד מותאם להקשר הרחב של המערכת. הוא פותר בעיה נקודתית, אבל לא תמיד משתלב בצורה מיטבית. מפתחים צעירים, וגם מנוסים, עלולים להישען על פתרונות מוכנים בלי להבין לעומק את ההשלכות. התוצאה היא האצה של אותה תופעה ישנה, שכעת פשוט תופסת קצב גבוה יותר. מצד שני, אותם כלים יכולים גם לעזור בניהול החוב. הם מאפשרים לזהות בעיות, להציע ריפקטורינג, ולשפר קוד קיים. בסוף זה פחות קשור לכלי עצמו ויותר לאיך משתמשים בו בפועל. ארגון שמודע לחוב הטכני שלו יוכל להשתמש בבינה מלאכותית כדי לצמצם אותו. ארגון שמתעלם ממנו רק יאיץ את ההידרדרות. הגיע הזמן להכניס את החוב הטכני לשיח הניהולי הרבה ארגונים עדיין מתייחסים לעניין כאילו זו בעיה של המפתחים בלבד, וזה פספוס – זהו נושא ניהולי. בדיוק כמו שמנהלים עוקבים אחרי תזרים מזומנים או סיכוני אשראי, כך צריך לנהל גם חוב טכני. למדוד, להעריך, לתעדף. ארגונים מתקדמים כבר עושים זאת. הם מקצים זמן קבוע לטיפול בחוב, משלבים אותו בתכנון העבודה ומדברים עליו בשפה עסקית. במקום דיון על קוד נקי, מתקיים דיון על סיכון תפעולי. במקום ויכוח בין מוצר לפיתוח, מתקבלת החלטה משותפת על איזון. מניסיוני, חוב טכני הוא לא בעיה טכנולוגית אלא סיפור על קבלת החלטות, על היכולת לבחור בין עכשיו לאחר כך, בין מה שנראה לבין מה שיקרה. מי שמבין זאת מוקדם, מרוויח יתרון אמיתי. מי שמתעלם מכך, בדרך כלל מגלה את המחיר רק כשהדברים כבר מתחילים להישבר. הכותב הוא יועץ טכנולוגי לארגונים בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי ובעברו מנמ"ר

חתן פרס טיורינג ופרס ישראל תרם תרומות יסודיות לאוטומטים, אלגוריתמים הסתברותיים, סיבוכיות וקריפטוגרפיה, וסייע לבנות את התשתית האקדמית של מדעי המחשב בישראל פרופ' מיכאל עוזר רבין, שנפטר בירושלים ב־14 באפריל 2026 בגיל 94, היה מהמדענים הישראלים שהשפעתם חורגת בהרבה מגבולות האקדמיה. הוא לא רק חקר מחשבים. הוא היה בין אלה שעזרו להגדיר מהו חישוב, מה […]