מה-Switch שכולם פקפקו בו ועד לרשת שעוברת דרך שקע החשמל: 10 בנובמבר מזכיר כמה מהר רעיונות טכנולוגיים משנים כיוון. Source

המהפכה הבאה בביטחון עלולה להגיע כמעט בלי רעש. ככל שרחפנים נעשים קטנים, זולים ועצמאיים יותר, מתפתחת בעיה שחורגת משדה הקרב: כיצד מגינים על כלכלה מודרנית מפני איום זול, שהנזק שהוא עלול לגרום, או אפילו החשש ממנו, יקר מאוד? התשובה צפויה לשנות את תקציבי הביטחון, את אבטחת התשתיות ואת ההזדמנויות למשקיעים. יותר יכולת בפחות משקל הרחפנים שוחקים את חסמי הכניסה לעולם הצבאי. רכיבים אזרחיים, מצלמות זעירות ובינה מלאכותית מאפשרים להפיץ יכולות שבעבר היו נחלתן של מדינות. ה"יתוש" מסמל את כיוון ההתפתחות: אמצעים קטנים, קשים לזיהוי ותלויים פחות במפעיל ובתקשורת רציפה. רחפנים הנשלטים בסיב אופטי, שנכנסו לשימוש במלחמה באוקראינה, ממחישים את השינוי, משום ששיבוש תקשורת רדיו אינו מנתק אותם. במקביל, התקדמות בעיבוד תמונה ובחישוב על גבי הכלי עשויה לצמצם את התלות בתקשורת ובניווט לווייני. בפברואר 2026 פורסם מחקר על רובוט מעופף במשקל 1.29 גרם, שביצע טיסה באמצעות חישה וחישוב על גופו. עצמאות אנרגטית מלאה עדיין מהווה אתגר, והמרחק ממעבדה למערכת מבצעית משמעותי, אך הכיוון ברור: יותר יכולת בפחות משקל. האיום זול, ההגנה יקרה המשמעות הכלכלית עמוקה: התוקף בוחר היכן ומתי לפעול, ואילו המגן נדרש למוכנות מתמשכת באתרים רבים. ריבוי כלים עלול להעמיס על מערכות הגילוי והתגובה, גם ללא נחיל מתוחכם, ולא תמיד נדרשת פגיעה ישירה. חשש לרחפן מעל שדה תעופה עשוי להשבית פעילות, ואירוע ליד מפעל רגיש עלול לחייב פינוי ובדיקות. הנזק כולל השבתות, עיכובי אספקה ואובדן הכנסות, כפי שממחישים הליקויים המתמשכים בהיערכות הלאומית לאיום הרחפנים. השוואה בין מחיר הרחפן למחיר המיירט לבדה מטעה. יירוט יקר מוצדק כאשר הוא מציל חיים או מונע נזק עצום, אך הבעיה היא הסתמכות קבועה על אמצעים יקרים ומוגבלים מול איום זול והמוני. לכן נדרשת הגנה רב-שכבתית, הכוללת שיבוש אלקטרוני, חיישנים, תוכנה המשלבת מידע, אמצעי יירוט ומיגון פיזי. גם לייזר אינו פתרון יחיד, וביצועיו מושפעים ממזג האוויר, מקו הראייה ומקצב הטיפול במטרות. עם זאת, הלייזר עשוי לשנות את כלכלת ההגנה. משרד ההגנה הבריטי הציג עלות של כעשר ליש"ט לירי במערכת DragonFire, ובנובמבר 2025 הודיע על חוזה בסך 316 מיליון ליש"ט לאספקתה לצי המלכותי. עלות הירי נמוכה, אך הקמת היכולת יקרה, ולכן המשקיע צריך לבחון את העלות לאורך חיי המערכת ולא רק את מחיר היירוט. ארבע הזדמנויות עסקיות מבחינה עסקית נפתחות ארבע הזדמנויות מרכזיות. הראשונה היא מערכות הגנה ויירוט בעלות תפעול נמוכה. AeroVironment האמריקנית, שרכשה את BlueHalo, דיווחה כי נבחרה לחוזה מסגרת של צבא ארצות הברית בהיקף 464.8 מיליון דולר עבור מערכות הלייזר LOCUST. גם אלביט מערכות, האחראית למקור הלייזר במערכת "אור איתן", המוכרת גם בשם Iron Beam, הודיעה ב-2024 על חוזה של כ-200 מיליון דולר למערכות לייזר בהספק גבוה. בשתי החברות הלייזר הוא חלק מפעילות רחבה יותר. ההזדמנות השנייה היא גילוי וניהול ההגנה. לפני יירוט צריך להבחין בין איום לבין ציפור, רחפן מורשה או התרעת שווא. להערכתי, יתרון מסחרי עשוי להיווצר אצל ספק המשלב מכ"ם, מצלמות וחיישנים של יצרנים שונים באמצעות תוכנה ונתונים. DroneShield האוסטרלית מדגימה את הביקוש: הכנסותיה ב-2025 הגיעו ל-216.5 מיליון דולר אוסטרלי, לעומת 57.5 מיליון ב-2024. אולם גילוי ושיבוש רדיו אינם מספיקים מול רחפנים שאינם תלויים בתקשורת כזו, ולכן יכולת השילוב וההרחבה תהיה מבחן מרכזי. ההזדמנות השלישית היא הגנה משולבת וניידת. Rheinmetall הגרמנית פועלת בתחום באמצעות מערכות Skyranger, והזמנות מאירופה ממחישות את הביקוש להגנה לטווח קצר. עם זאת, יכולת להתמודד עם רחפנים מסוימים אינה מבטיחה מענה לכלים בגודל חרק, והניסיון בעולם כבר מראה כי מערכת נגד רחפנים צריכה לשלב גילוי, שיבוש ויירוט. ההזדמנות הרביעית היא הגנה על רציפות עסקית כשירות. שדות תעופה, נמלים ומתקני אנרגיה עשויים להעדיף שירות הכולל ניטור, תחזוקה, עדכונים ותגובה מוסדרת, בכפוף להיתרים הנדרשים. מודל כזה עשוי לייצר הכנסות חוזרות. לצדו יתפתחו שירותי הערכת סיכונים ומיגון, ובהמשך ייתכן שגם חברות ביטוח יתמחרו את איכות ההגנה. צורך ביטחוני אינו מבטיח השקעה טובה עבור משקיעים, צורך ביטחוני אמיתי אינו מבטיח שמניה מתומחרת נכון. יש לבחון הזמנות מחייבות, אספקה, רווחיות, תזרים ויכולת התאמה לאיום המשתנה. החברות שהוזכרו הן מועמדות לבחינה, לא המלצות קנייה. לישראל הזדמנות לפתח תעשייה רחבה של חיישנים, תוכנה, יירוט והגנת תשתיות. הצלחת הפתרונות צריכה להימדד גם בצמצום השבתות, התרעות שווא ועלויות לאורך זמן. ה"יתוש" מסמל עולם שבו היכולת להפריע נעשית זולה יותר, והיכולת להמשיך לתפקד יקרה יותר. אמיר גל אור הוא יו"ר קרנות אינפיניטי AI, מחבר הספר "לעבוד עם הסינים", מפעיל ומטיס רחפנים. אין לראות באמור המלצה להשקעה.

N-Alpha, שמפתחת פלטפורמת בינה עסקית מבוססת AI לניהול עלויות עבור צוותי הנדסה ורכש, מינתה את זיו בלפר לדירקטוריון החברה. בלפר, ששימש עד לאחרונה כמנכ"ל PTC ישראל וכסגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח בחברה, מצטרף לדירקטוריון לאחר יותר מ-30 שנות פעילות ב-PTC, שבמהלכן היה שותף להפיכתה למובילה עולמית בתחום ניהול מחזור חיי המוצר ובתוכנות לתכנון בעזרת מחשב. לאחרונה הודיעה PTC על הסכם לרכישתה בידי שניידר אלקטריק, בעסקה המוערכת בכ-22.6 מיליארד דולר. פלטפורמת MaterialX של N-Alpha נועדה לסייע ליצרנים להבין את הגורמים המשפיעים על מודל העלויות, לבחון חלופות ולהגיב לשינויים בתנאי השוק. איל מזרחי, מנכ"ל N-Alpha, מסר: "זיו מביא עמו הרבה מעבר למומחיות טכנולוגית עמוקה. הוא מכיר מקרוב את האתגרים הכרוכים בבנייה ובהרחבה של חברת תוכנה ארגונית מצליחה, החל משלבי הפעילות הראשוניים ועד להפיכתה למובילה בשוק העולמי. ההיכרות המעמיקה שלו עם טכנולוגיות ייצור, אסטרטגיית מוצר וצמיחה ארגונית תהיה בעלת ערך רב עבורנו, בשעה שאנו מובילים את N-Alpha לשלב הבא בהתפתחותה". בלפר מסר: "מה שמשך אותי ל-N-Alpha הוא השילוב בין טכנולוגיה חדשנית להזדמנות עסקית משמעותית בשוק. הפלטפורמה של החברה הופכת את השימוש בבינה מלאכותית לניתוח ולהבנת עלויות, בהיקפים שהיה קשה להגיע אליהם באמצעות פתרונות מסורתיים. ההתעניינות שכבר הביעו חברות ייעוץ ולקוחות ארגוניים פוטנציאליים מעודדת מאוד ואני מצפה לסייע לחברה לממש את הפוטנציאל הזה ולהפוך אותו לצמיחה מתמשכת".  

שלושה עובדים מתו משאיפת גז רעיל במהלך עבודות תחזוקה במפעל של טאטא אלקטרוניקס בדרום הודו. אפל והרשויות המקומיות יפתחו בחקירה

הקריה האקדמית אונו ו-עמותת בוגרי ממר"ם משיקות מסלול Executive Tech MBA, המיועד לבוגרי ממר"ם והיחידות הטכנולוגיות של צה"ל שמבקשים להתקדם לתפקידי ניהול, יזמות והובלה עסקית. התוכנית תימשך 15 חודשים, תיפתח ב-23 בדצמבר 2026 ותציע את מסלולי ההתמחות Venture, Scale ו-Ecosystem לבחירת המשתתפים. מסלול בן 15 חודשים בשלוש התמחויות תוכנית הלימודים משלבת ניהול, אסטרטגיה, יזמות, חדשנות, כלכלה, מימון, שיווק, מנהיגות ובינה מלאכותית, לצד קורס דירקטורים ופרויקטים מעשיים. לדברי העמותה, בוגריה מקימים כ-120 חברות הזנק בשנה, וכרבע מחברות החד-קרן הישראליות הפעילות הוקמו בידי בוגרי ממר"ם ויחידות טכנולוגיות אחרות, נתון שממחיש את השפעת קהילת הבוגרים על תעשיית ההיי-טק. אנשי התעשייה יפגשו את המודלים האקדמיים ד"ר דינה ניר, ראש תוכנית Executive Tech MBA של הקריה האקדמית אונו ועמותת בוגרי ממר"ם צילום: באדיבות הקריה האקדמית אונו בין המרצים בתוכנית נמנים עמירם שחר, מייסד משותף ומנכ"ל Upwind; תבל זינגר מסיטי; נועה גנות, מנכ"לית Infinify; ערן לסר, מנכ"ל Wawiwa Tech; מתי סימן, מייסד Checkmarx; טליה גזית, מנכ"לית PwC NEXT; פרופ' ירון זליכה; רונן יוכפז, לשעבר מנמ"ר אל על; ו-בוריס ויינברג מ-Blast Security. שילוב אנשי התעשייה נועד לחבר בין המודלים האקדמיים לבין הניסיון המעשי של מנהלים ויזמים יוצאי ממר"ם. ד"ר דינה ניר, ראש התוכנית, אמרה כי "היום, יותר מתמיד, אנשי טכנולוגיה שמתקדמים לתפקידי ניהול זקוקים גם לכלים עסקיים, אסטרטגיים ומנהיגותיים. התוכנית שפיתחנו יחד עם עמותת בוגרי ממר"ם נועדה לתת מענה בדיוק לצורך הזה, ולסייע בהכשרת דור המנהלים הבא של ההייטק הישראלי". לדבריה, המסלול נבנה כדי לספק לאנשי טכנולוגיה שפה ניהולית רחבה וכלים ליישום בעולם העסקי. יוסי מלמד, יו"ר עמותת בוגרי ממר"ם, אמר כי "הפרוייקט הזה מראה שכשרוצים אפשר לקרב את האקדמיה לתעשיה ובעידן ה-AI זה הופך קריטי יותר. התואר מחבר בין מודלים ותפישות אקדמיות לבין המנהיגים והמנהיגות הגדולים של התעשיה שיבואו וילמדו מהפרקטיקה של עולם ההייטק בישראל ובעולם כולו". מלמד צפוי גם להנחות את הכנס השנתי של אנשים ומחשבים, שבו תידון בין היתר מנהיגות טכנולוגית בעידן הבינה המלאכותית.

קשה להפריז בכוחה של אנבידיה בשנים האחרונות, וזה ממש לא רק שווי השוק המטורף (והמשחק עם אפל על מי החברה בעלת השווי הגבוה בעולם). השבבים של החברה הם תשתית ה-AI העולמית, ואיפשהו גם התקן העולמי שכמעט כל החברות מתיישרות אליו, כך שהדרישה למוצרים של החברה עולה כבר שנים על קצב הייצור שלה. לכן, כשהתפוצצה פרשת […]