מרק פשוט וטוב ב-3 מרכיבים. תודה רבה לסבתא

הסופ"ש הקרוב אמור להיות שמשי ובטח ננצל את מזג האוויר לטיולון בשבת. בהתאם לזאת, אנחנו קוטעים את רצף השבתות החורפיות והולכים על ארוחה קלילה שתשאיר לנו כוחות, מוותרים על תבשילים בבישול איטי והולכים על עראייס מנצח, סלט מעולה, חזה עוף ואורז

מי לא אוהב את האוכל של סבתא? בשבועות הקרובים אנחנו ב-ynet ובשיתוף ערוץ האוכל נצא למסע בעקבות המטבח של הסבתות הישראליות - מהקובה המסורתית של הסבתא העירקית ועד המתכון הייחודי לגפילטע פיש של הסבתא הפולנייה. הכירו את הנבחרת של "פרויקט סבתא", והפעם: הסבתא שמשלבת בין המטבח הפולני, הפרסי והתימני - ויש גם מתכון

בתקופה הוויקטוריאנית, נחשבה העיר קמבלטאון שבחוף הדרום מערבי של סקוטלנד לבירת הוויסקי של העולם. המון שעורה מהחוות שמסביב, אדמה עשירה בכבול, שפע של מים טריים וגישה לנתיבי ספנות. לא צריך הרבה יותר מזה כדי לייצר ולמכור וויסקי טוב, ותושבי האזור, שהיו מודעים ליתרונות הללו, קיבלו את רישיון הזיקוק הראשון שלהם בשנת 1906. בתקופה הויקטוריאנית, נחשבה קמבלטאון לבירת הוויסקי של העולם, נכנסה לרשימת חמשת אזורי הוויסקי של סקוטלנד ובתקופת הזוהר שלה פעלו בה לא פחות מעשרים ותשע מזקקות. כיום יש בה שלוש בלבד: ספרינגבנק, גלנגיין וגלן סקוטיה. גלן סקוטיה הוקמה בשנת 1832 ורכבה על גלי ההצלחה של האזור, שהתבססו בין השאר, על זרם ימי שאיפשר לוויסקי להגיע בספינות לגלזגו תוך תשע שעות בלבד. הירידה במחירי הדלק להובלה יבשתית, השפל הכלכלי ותקופת היובש בארצות הברית, גרמו לסגירת המזקקה בשנת 1930. מאז היא הספיקה להיפתח מחדש להיסגר ב-1984, ולהיפתח שוב ב-1989. למרות הטלטלות היא פועלת עד היום במבנה ההיסטורי בו פעלה מיומה הראשון. למרות שבמהלך השנים איכות הוויסקי השתפרה, בין היתר הודות לתסיסות ארוכות ומבוקרות יותר, וזיקוק מוקפד ואיטי יותר ולמרות שהמזקקה לא מייצרת את הלתת שלה בעצמה אלא רוכשת אותו מספקים מקומיים, התהליך עצמו לא השתנה משמעותית מהמאה התשע-עשרה. אני מספיק רומנטיקן כדי להאמין שגם באופי של המזקקה, השתמרו כמה מאפיינים מהעבר.

הרחק ממרכז העניינים, בלב אזור תעשייתי, מצאנו את בלה ברד - מאפייה שמרכולתה מבוססת על לחמי מחמצת ללא תוספת שמרים או סוכר, עם שלל כריכים מפנקים שעושים חשק לקפוץ לתוכם

אל תתפשרו על דג יבשושי בתנור - נטע לויה עם מתכון לקרם אפונה מהמם, ועליו פילה דג דניס עם עור פריך במיוחד ופסטו נענע-שקדים מרענן. זה הזמן לשלוף כוס יין לבן

מרק עדשים פשוט וקל להכנה, שבזכות תוספת חורפית קטנה של עלי שומר בר הופך למעדן אמיתי

כשהוזמנתי להצטרף לביקור ביקב ויתקין, עניתי מיד בחיוב. לא חסרת סיבות לשמוח על ביקור ביקב המוצלח, החדשני והמרתק הזה. את היינן, אסף פז, או בכינוי שהדביקו לו 'מר קריניאן', אני מכירה למעלה מ-20 שנים, כשרק החל את דרכו כיינן בארץ. מאז הוא הספיק לשמש כיינן ביקבים שונים, השאיר את חותמו בכל אחד מהם, והיום הוא מייצר יינות מזנים לא קונבנציונליים ביקב המשפחתי שלו, יקב ויתקין. יקב ויתקין מייצר כ-100,000 בקבוקים בשנה, במערב עמק חפר, בין שדות, כרמים ומטעים, בסמוך לגשר הצבים שעל נחל אלכסנדר. בעיני זהו אחד היקבים המקוריים והמרתקים בתעשיית היין שלנו, בעיקר בשל היותו חלוץ הייננות הים תיכונית בישראל, אך גם בשל האנשים החמים והנעימים שמנהלים אותו, שרונה ודורון בלוגולובסקי, והיינן המוכשר, אסף פז, אחיה של שרונה. כרמי היקב נטועים בכל רחבי הארץ, אך לצד היקב נטוע כרם יפה ובקצותיו ורדים. "זהו כרם ניסיוני, מחקרי וגם דקורטיבי" מסביר אסף פז. יש פה זנים שונים, כולל זנים אנדמיים, שנאספו ממקומות שונים בארץ, פרי שהשתמר לאורך שנים רבות. הענבים משמשים כיום למחקר מורפולוגי, בדיקת הצורה, הצבע, הרגישות של הענבים למחלות ועוד. התקווה היא שבעתיד יגיעו גם לשימוש בייצור היין של היקב. "בינתיים עלי הגפנים משמשים חומר גלם טוב למטבח שלנו" מוסיף אסף בחיוך.