כלכלה זה ממש לא הקטע שלי. מדי פעם אני מוצא את עצמי מדפדף במוסף הכלכלי וחושב לעצמי בשיא הרצינות האם מישהו באמת מבין את מה שכתוב בו, כי אני לא ממש מצליח. בכלל, יש הרבה דברים בסיסיים מעולם הפיננסים אותם מעולם לא הצלחתי להבין: נניח, למה כל אותם האנשים בוול סטריט תמיד צועקים אחד על השני בכזו פראות? ואיך בכלל מישהו שם זוכר מה הוא אמר למי, ומי אמר לו מה? כאילו, אני לא מבין, מדוע הם לא יכולים להעביר את המסרים האלו באימייל בנחת, ועל מה הבהילות הגדולה? אני בטוח שאם הם יתחילו להעביר את מסריהם בצורה ...

טוב, חשבתי על זה הרבה והגעתי למסקנה שהפוסט האחרון שפרסמתי היה קשקוש מוחלט. במבט לאחור אני מודה שטעיתי בגדול כשכתבתי אותו ושהוא איננו מדויק. הביץ' בויז הם אכן להקה ענקית ובריאן ווילסון בהחלט עונה להגדרה של גאון מוזיקאלי, אבל בניגוד למה שכתבתי הביץ'-בויז לא יותר גדולים וחשובים מהביטלס. וזה בעיקר מכיוון שאין להם את הגיוון של הביטלס. פעם חבר טוב שלי, מבקר מוזיקה ידוע, אמר לי שהסיבה שהביטלס הם הלהקה הכי גדולה בהיסטוריה היא כי הם היחידים שהצליחו להיות גם להקת הפופ הכי טובה בעולם, גם להקת ...

אם הייתי ממוצא צפון אפריקאי, הייתי מתחיל כבר מזמן במרי עממי כנגד הדרך שבה מיוצגים יוצאי הפזורה בתוכניות הריאליטי בפרט, ובמדיה באופן כללי. זה שהמלהקים יושבים הבוקר ומלקקים את שפתיהם בשביעות רצון חתולית כי הם ראו שבאתר ההוא או בפורום הזה כתב מישהו ש"נמצאה העינב בובליל החדשה" - אין לי דרך לתאר כמה זה מרתיח-מרתיח-מרתיאאאאאאח. שוב לוקחים קבוצה ענקית של אנשים, שמאחוריה תרבות, היסטוריה, מנהגים, אמונות, חלק מכובד בסיפור הציוני - ודוחסים אותה לתוך בן אדם (או בת אדם) אחד, שבואו נאמר ...

לנבט התורמוס הארץ-ישראלי לא היתה שליטה על המקום שבו יבקיע את פני הקרקע. לו היתה מוענקת לו זכות בחירה, ספק אם זו פיסת הנדל"ן שבה היה מתמקם. התרמיל שבו החלו חייו נשמט על האדמה בסוף החורף שעבר, התגלגל קצת במדרון - והמתין. אחר כך התייבש, נפתח, והביא לעולם כמה פולים שמנמנים שהתפזרו מסביב. כשהגשם בא (ועוד איך בא), הפולים נסחפו בשיטפון. הם גלשו במורד החולי, זרמו עם הזרם העכור, ונעצרו היכן שנעצרו. פחות מיממה אחרי שהמבול נרגע והשמש הציצה - הם כבר פרצו דרך שכבת הזיפזיף ופרשו ...

"אמא, לא רוצה לקום. אמא, עוד כמה דקות... אמאאאא". השמש ניסתה לזרוח מאחורי שמיכת הערפיח שעוטפת את העיר, ואני נאלצתי לזרוק את עצמי מהמיטה בטרם עת. היום אני במשמרות הזה"ב. טוב, כבר לא קוראים לזה משמרות הזה"ב. הרי אין פה משהו טוב שיכול לשרוד יותר מכמה שנים בלי שיתעללו בו, יהפכו אותו, יהרסו אותו, או - אם גורלו שפר עליו - רק ימתגו אותו מחדש. הקדנציות קצרות, ומלאכת היחצ"נות מרובה. חס וחלילה, איזה פונקציונר-לרגע במשרד החינוך עלול ...

"אתה עובד עלי". זה כל מה שהיא היתה יכולה לומר. "אתה עובד עלי". ושוב, ועוד פעם. "לא יכול להיות. אתה עובד עלי!".ראיתי הרבה סיפורים משונים במשך שנותיי בעיתונות, אבל נראה לי שזה אחד מההזויים ביותר שבהם. סיפור שמעבר לפיקנטריה ולתענוג הבלשי המסוים שמספקים סימני השאלה הרבים שמרחפים מעליו, הוא מלמד גם כמה דברים על פניה העכשוויים של העיתונות, או כמו שהיא מכונה עכשיו - תעשיית התוכן. הידיעה שצצה בפורומים העוסקים בסקופים קפצה לנו מול העינים ...