מוצאי שבת, חמישים יום ללחימה. קשה לי להאמין, אני מרגיש שה-7 לאוקטובר היה ממש אתמול – ובום, חודש וחצי עבר. הרבה זמן לא כתבתי. לא כי אין לי זמן – להפך, יש הרבה זמן בין האימונים אבל פשוט אין חדש תחת השמש. בתקופה שהחמאס הורס ומחריב, אנחנו בונים ומתארסים. אז אתחיל בלספר מעט על החוויות […]

מדיווחים של משוחררי שתי הפעימות הראשונות משבי החמאס עולה תמונה כללית כי אלה שנחטפו והוחזקו בידי אנשי הארגון לא עברו עינויים וכי נעשה מאמץ לאפשר להם תנאים סבירים בנסיבות המורכבות שבהן נתונה הרצועה כולה. קרובת משפחה של חלק מהחוזרים מספרת את הידוע לה על תנאי השבי והכליאה של החטופים בעזה: "לא עינו אותם או התעללו… קראו עוד המשוחררים מעידים: לא היו עינויים אך ישנו על ספסלים והעבירו אותנו ממקום למקום

אתם לא יכולים ללהג על כיבושים במזרח התיכון ופצצות אטום, או לצאת נגד החזרת החטופים שהופקרו בשמחת תורה על ידי הממשלה שסייעתם להמליך

הסנגורים הזרים שיתגייסו להגן על הטרוריסטים יהפכו את ההליך למשפט ראווה בינלאומי נגד ישראל, הכיבוש והמצור על עזה. ייתכן שיש לכך פתרון משפטי אחר

ככה ניצור שלום בין חלקי העם, לטווח הארוך. להפנים, לצלם ולשמור

אז מה היה רגע הקצה שלך היום? זה שידעת שאזלו לך הכוחות להמשיך ממנו כרגע, ולכן עדיף לתת להכול להישטף החוצה ורק אחר כך להיאסף מחדש, ולהתחיל שוב כאילו שום דבר לא קרה? אולי כשהוא סימס "אני לא אהיה זמין כל כך מעכשיו"? או כשהקטנה הסבירה לך שהיא לא קמה לגן היום כי היא מרגישה […]

בית חולים שיפאא שידעו שמשמש כמרכז פיקוד ושליטה וכצומת של מנהרות דינו השמדה.

כשמערך ההסברה המאולתר של ישראל קם על רגליו, הוא לא ידע שעומד להצטרף אליו שחקן חיזוק מפתיע, או נכון יותר – שחקנית. עד כה, תפקידה של השחקנית הזו היה להופיע בכל משבר, לאומי או עולמי, עם ארגז הכלים שלה שאינו כולל דבר מלבד הומור וסאטירה, ולהפוך כל מציאות לקצת יותר מבדרת. היה מצופה שבזמנים החשוכים […]