האם עזמי בשארה, חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת בל"ד שנמלט מישראל בעור שיניו רגע לפני שנעצר בחשד לריגול למען חיזבאללה, הוא חלק מתוכנית העבודה שנרקמה מאחורי הקלעים כדי להביא את ישראל להאג באשמת רצח־עם? והאם אחיו מרואן בשארה, המשמש פרשן פוליטי ברשת אל־ג'זירה, הוא שחקן חיזוק משפחתי שמהדהד את הקמפיין נגד מדינת ישראל? כיצד שני […]

כאשר יחיא סנוואר שלח את כוחות הנוח'בה לתקוף את ישראל, הוא לא ציפה שצה"ל יילחם בקרבות פנים אל פנים בתוך ה"מטרו" של עזה. אבל הנה פרט מדהים: גם צה"ל לא ציפה לכך. האמצעים הטכנולוגיים המשמשים כיום לוחמים מהיחידות המובחרות ביותר של צה"ל ושיטות הלחימה שלהם פותחו תוך כדי לחימה ממש. עדיין רב הנסתר על הגלוי, […]

המקורות ההלכתיים שנידונו בתגובתו של ד"ר אלחנן שילה אינם רלוונטיים לתחום של "הלכה למעשה". הכפייה הקיימת בחוק – בכל חוק – דבר אין לה עם מנגנוני הכפייה החברתית. האפשרות לחוקק חוקים שיש בהם ביסוס לאורתודוקסיה קיימת כבר כיום, ואינה קשורה למבנה החוקתי המוצע על ידי. שילה מתעלם ממנגנון "תקנת הקהל" המעניק תוקף לכל החקיקה הדמוקרטית. […]

בימים האחרונים מגיעים לאוזני הציבור הישראלי דיווחים סותרים בנוגע להתקדמות בעסקת החטופים. מצד אחד, דיווחים אמריקניים אופטימיים שמכריזים על "התקדמות", ועל כך ש"ההצעה שעל השולחן חזקה", כדברי בלינקן. מצד שני, הבהרות חד משמעיות מצידו של ראש הממשלה נתניהו על הקווים האדומים מבחינתו לעסקה אפשרית. נדמה שלאמריקנים מאוד דחוף לקדם עסקה, ודחיפות זו אינה נובעת רק […]

נראה שיש בינינו מי שמשוכנעים שעמדות הימין מפלגות ולא ראויות להישמע בזמן מלחמה, בעוד דעותיהם נדרשות לדיון קיומי, גם אם הן כוללות חזרה שנויה במחלוקת של הרשות הפלסטינית הטרוריסטית לחבל עזה, והקמת מדינת טרור ביו"ש. על הדרך הם מחדשים את ההפגנות בקפלן. פרשנים, אנשי תקשורת ופוליטיקאים שתקפו את הממשלה על שאינה דנה בצעדים האלה, שיש […]

הציונות הדתית חווה מאז הטבח ב-7.10 את התקופה הקשה בתולדותיה. שיעור האבידות והפציעות, סיפורי הגבורה וההתנדבות, יכולים וראויים שימלאו ספרים וסדרות שלמות. רוח החברה, החל מ"לא תעמוד על דם רעך" שעמד כנגד עיניהם של אלו שקפצו מיוזמתם ב-7.10 והצילו אזרחים רבים ברגעי ההכרעה, וממשיכה בשיעור הלוחמים בחירוף נפש בעזה, בסדיר ובמילואים, היא מקור לגאווה גדולה, […]

אוֹמְרִים לִי הִכָּנַע     הַמַּקְהֵלָה סוֹעֶרֶת: הִכָּנַע. אַרְצוֹת הַבְּרִית גּוֹעֶרֶת: הִכָּנַע. הָאָרֶץ בְּקוֹנְצֵרְט: שְׁתֹק, הִכָּנַע. עָרוּץ כּוֹרֵךְ לִי סֶרֶט: הִכָּנַע. כּוֹתֶרֶת מְבַשֶּׂרֶת: הִכָּנַע. קַנְקַן רֵיקָן מִ'כָּאן': דַּי, הִכָּנַע. פְּלָקָט, קוֹמוּנִיקָט וְהַפְגָּנָה וּגְוַארְדְיָה נוֹשָׁנָה שֶׁעַל כַּנָּהּ, וְקַטַר וּמִצְרַיִם: הִכָּנַע.   וְנֵצֶר וְיִצְהָר וְאֶלְקָנָה, יוּבָל וְגַבִּי וּמֵאוֹת כַּנַ"ל – וּבְכָל זֹאת צוֹעֲקִים לִי הִכָּנַע. הִפְסַדְתָּ כְּבָר […]

בימים הראשונים למלחמה עוד היה אסור לדבר על זה, אפילו לא ברמז קל. ובכל זאת היה קשה להימנע מהמחשבה המטרידה: אם "זה" היה קורה אצלנו, ישראל לא הייתה מגיבה בצורה דומה. אם הטבח הנורא ביישובי מערב הנגב – על רציחותיו, אינוסיו והתעללויותיו – היה מתרחש ביהודה ושומרון, אפילו בישראל היו מגיבים במשיכת כתפיים מלווה בהאשמת […]