בתחנה הצבאית חילקו פרסים על סדרת כתבות שהובילה שינוי, לתוכנית המואזנת ביותר ולמיזם פופולרי • ומה לגבי הטקס?

הזמר שחלה בקורונה והחלים, ארז את חפציו ויצא למסע הופעות בארצות הברית, אך בין הופעה להופעה - זה הדבר שבחר לעשות

בעקבות חוסר הסכמה בין שני מגישי תוכנית הבוקר של רדיו 103FM, עזב מגל את האולפן לאחר ביקורת שהשמיע חברו, והותיר את בן כספית להמשיך לבדו

החברה הטובה לשעבר של הזמר, אופירה אסייג, שולחת מסר חד משמעי לזמר כששרה את שירו של בן טיפוחיו לשעבר, איתו נכנס לסכסוך מקצועי

מאז שנפרדו בינואר האחרון, בראדלי קופר ואירינה שייק הפכו לשני הרווקים הנחשקים בביצה העולמית. למרות שאנחנו ממש מנסים להמשיך הלאה, אנחנו לא מפסיקים לחשוב על קאמבק מפואר בין השניים, וכשהם צעדו במרחק רחובות בודדים זה מזו דמיינו איך מפגש מושלם היה נראה

בסוף השבוע האחרון אייל גולן ודניאל גרינברג עברו רגע מרגש נוסף בחיי הזוגיות שלהם, כשהם קבעו מזוזה בבית החדש עם רב שהגיע במיוחד. כשהעלינו את הסרטון הקצר הזה לסטורי, רבים מעוקבינו תהו מדוע דניאל התלבשה חשוף דווקא ליד הרב. מטעמה של גרינברג נמסר: "אין תגובה"

יחסית לאדם שמופיע על המסך שלכם כמעט כל ערב, עידו רוזנבלום הוא פרסונה די אניגמטית. הוא מנחה את "בית ספר למוזיקה" שלושה ערבים בשבוע ואת "מונית הכסף" בקשת 12 בשידורים מזדמנים, לצד פעמיים בשבוע של הנחיית "המרדף" בכאן 11 (וזה במקרה ש"חתונמי" בפגרה), סביר להניח שמאז שהתחילה הקורונה ראיתם את רוזנבלום יותר פעמים מאשר פגשתם את ההורים שלכם. במיוחד בגלל זה, היכולת שלו לשמור על סוג של מסתורין לגבי האישיות שלו מפתיעה למדי. תוסיפו לזה את העובדה שהוא נצר לבוהמה תרבותית - בנם של הסופר אדם ברוך ז"ל והצלמת אריאלה שביד, אחותו עמליה רוזנבלום היא סופרת ותסריטאית והוא חולק את חייו עם יונית לוי, כנראה אשת התקשורת המוכרת בישראל, ותחשבו שמצאתם את האדם הכי צפוי שיש. ובכל זאת, עידו רוזנבלום מצליח להיות חידתי. מודה ומתוודה, יש מעט תחרויות ריאליטי שאני אוהב פחות מ"בית ספר למוזיקה". נכון, דור הטיקטוק יכול ללמד אותי שיעור או שניים על אובדן התמימות, אבל אני עדיין מאמין שאי אפשר לשים ילדים בתחרות כישרונות שבועית בלי להיכנס לשדה מוקשים של ציניות. בין השופטים/מורים מירי מסיקה, נועה קירל, הראל סקעת ומשה פרץ, שעוטפים את הילדים והילדות בכמויות של מחמאות לא הגיוניות שיכולות להוביל אותם רק למפגש כואב עם המציאות, נמצא רוזנבלום כמו דמות הילד שנשאר ארבע שנים כיתה רק כי נהנה לבלות עם החבר'ה. בואו, אין תכנית סחית יותר מ"בית ספר למוזיקה" ובכל זאת נדמה שרוזנבלום מצליח להכניס אליה את אותה נימה קלה של אירוניה שהוא מעביר ב"המרדף" על מתמודדיה הגיקים והצ'ייסרים היהירים.