הפרידה של מעיין אשכזי מאביחי אוחנה אילצה אותה להתמודד עם מציאות חדשה וכמו תמיד, גם הפעם היא עושה את זה בקלאס וברמה

ציפי ובתה בר רפאלי, שהורשעו בעבירות מס בהיקף של 25 מיליוני שקלים, משלמות את המחיר. האימא בכלא, הבת בעבדות שירות. בסוף בסוף, אין הקלות סלב. לפעמים להיפך. ככל שאתה גבוה יותר הנפילה כואבת יותר.   ״ישראל היום״ יפרסם מחר סיפור מעניין על חייה של ציפי רפאלי בכלא נווה תרצה. הרושם הכללי הוא שהתרגלה די מהר…

קורטני קרדשיאן ואדיסון ריי משוויצות בחברות הפוטוגנית על בסיס יום יומי. כעת, ולמרות הביקורת שקורטני ספגה על החברות - הכוכבת מוכיחה שזה ממש לא מזיז לה, ויוצאת בהצהרה מרגשת שמוקדשת לחברה הקרובה: "חברות אמיתית"

The Vow, שתורגמה באופן מקומם במיוחד ל״כת הסקס של ניו יורק״, מספרת את סיפור ההתפכחות של מי שהיו מעריציו העיוורים של מנהיג כריזמטי. מטפורית, זה מהדהד את הסיפור הישראלי של שלטון נתניהו

בצל משבר הקורונה, השניים עבדו בחודשים האחרונים על להיט בינלאומי חדש עם להקת הבלאק אייד פיז, אלא שהשיר דלף לרשת ואפילו זוכה כבר לריקודים

תכנית הריאליטי "אהבה חדשה" תעלה היום ברשת 13 ותנסה לעזור לארבע בנות מהממות למצוא אהבה. אחת מהן היא דמות מאוד מוכרת מהילדות של כולנו. צפו בקטע הבלעדי

הזמן - סוף 1973. אם לוקחת את בנה בן ה-8 לחנות "שושנה ספרים ותקליטים" במרכז המסחרי הישן של רמת אביב. לכבוד יום הולדתו, הוא זוכה לבחור מתנה: תקליט של הביטלס לבחירתו. הילד מתלבט בין "Let It Be"; האוסף האדום שמוקדש לשנים הראשונות של הלהקה; והאוסף הכחול המוקדש לשנותיה המאוחרות - אבל בוחר בסוף דווקא את "Revolver" המושלם ("כנראה בגלל הציור שעל העטיפה"). הילד הזה הוא שרון מולדאבי, וזאת הבחירה המוזיקלית המשמעותית הראשונה בחייו - אחת מני רבות, ולכן הסצינה הזאת, שלכל אדם שאוהב מוזיקה יש מקבילה אליה, היא מעבר לאנקדוטה. ככלות הכול, מולדאבי יהפוך לימים לעורך מוזיקלי משפיע ומבקר רוק מוערך, מי שהיה אחד המעצבים של "הפסקת עשר" המיתולוגית בגלי צה"ל, לצד מיכל ניב. הבחירות שיעשה בעתיד יפתחו שערים מוזיקליים למאזינים רבים. הוא אף שייך לקבוצה מצומצמת של אנשים שזכו להצלחה מסוימת משני הצדדים של המיקרופון, ומאחוריו כמה וכמה אלבומים, ואפילו שני להיטים ("ירח כחול" ו"חם ומתוק" של גן חיות) ושיר אחד ענק ("כנפיים"). אלא שמולדאבי היום הוא גבר בגיל העמידה, וכשהוא מביט לאחור נותר בו בעיקר תסכול. הוא סבל מההופעות, ממערכות היחסים, מהעבודה בתקשורת, והפעיל מה שהוא מכנה "טרור" כלפי עצמו, שנאה עצמית של ממש. דווקא החיים כעת טובים בשבילו בהרבה: למרות שהברכיים גמורות והקול גמור מסיגריות, הוא הפך לאבא בגיל 50, נמצא במערכת היחסים הארוכה בחייו, ומתמחה בתחום של מציאות רבודה ומדומיינת, שהוא מוצא בו גאולה מסוימת למסע שלו. במין רפקלציה אוטוביוגרפית, הוא פותח בספר הבכורה שלו "להלל את החול" (הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספריית פועלים) צוהר לכל אלה ומתמודד עם השדים העיקריים בחייו: יחסיו עם הוריו הגרושים, החרטות הגדולות, והאבל על כך שאינו חי חיים של מוזיקאי.