משרד התקשרות השיב אתמול (יום א') לעתירה מינהלית שהגישו בתחילת החודש חברות התקשורת סלקום, גולן טלקום ואקספון לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לתת צו ביניים ולהקפיא את הליך מכרז דור 5 ולבטל אותו, ולחלופין להורות על תיקון תנאי המכרז. המדינה טוענת, כי דין הבקשה לצו ביניים להידחות "הן משום שסיכויי העתירה קלושים ביותר והן משום שמאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים באופן מובהק". בעתירתן בתחילת החודש טענו חברות התקשורת כי המשרד השתמש במכרז דרמטי ורגיש זה ב"שיטת מכרז חדשה ומורכבת, המכונה 'מכרז שעון קומבינטורי'... אשר אינו מתאים לתנאי המשק בישראל – ועשויה לפגוע באורח קשה ביותר בעקרון השוויון והתחרות ולהוביל לתוצאות אבסורדיות של ממש". החברות טענו, כי "המכרז מאפשר תוצאה פוגענית ובלתי סבירה בעליל, שבה מציע ההצעה הגבוהה ביותר במכרז משלם בסופו של יום את המחיר הזול ביותר, ואילו דווקא מי שהציע את ההצעה הנמוכה ביותר ישלם את המחיר הגבוה ביותר. אם לא די בכך, תוצאה סבירה ביותר של המכרז היא ששני מציעים ישלמו עבור אותו ממכר בדיוק המוצע למכירה על ידי המדינה, מחירים שונים בפערים של אלפי אחוזים. כך, ייתכן לדוגמה, כי בגין אותו ממכר ממש ישלם אחד המתחרים 1 מיליון שקל ואילו האחר ישלם כ-100 מיליון שקל. תנאי המכרז מעודדים מתחרים פוגעניים ושימוש בתכסיסנות פסולה. מכרז מסוג זה הוא פסול מיסודו ופגיעתו הקשה והחמורה בעותרות – אשר מבקשות להגיש את הצעתן בתום לב, בהוגנות ובהגינות – כבר בשלבים מוקדמים אלה של הגשת ההצעות, מצדיקה מתן צו ביניים". בתגובתה, הנפרסת על פני 48 עמודים, מסבירה המדינה כיצד נבנה המכרז, וכי התרחיש של תוצאות פוגעניות  "הוא תרחיש קצה בלתי סביר באופן חריג, שמבטא התנהגות לא רציונאלית של המציעים המתוארים בו. "מטרת המכרז דנן אינה השאת התמורה המקסימלית למדינה מתשלום דמי הרישיון של חברות הסלולר, אלא קידום והאצת פיתוח רשתות התקשורת לרווחת כלל הציבור", וכי "המכרז נבנה באופן כזה שיעודד את משתתפות המכרז להפנות את משאביהן לטובת השקעה בתשתיותיהן לפיתוח הדור ה-5 בישראל... ועדת המכרזים בחרה את המודל המכרזי לאחר ששקלה ודנה בכובד ראש – באמצעות צוות משנה כלכלי ומומחה לתורת המשחקים מטעמה - במספר מודלים מכרזיים, ובחנה איזה מודל מגשים בצורה הטובה ביותר את מטרות המכרז", ולאחר סקירת כל האפשרויות, "המודל המרכזי שבחרה הוא המודל הראוי, הסביר והנכון ביותר לשימוש במכרז, ובהתאם, הוועדה אינה מוצאת לנכון לשנותו". עוד טוענת המדינה כי, מסמך העקרונות של המכרז פורסם כבר בדצמבר 2018, ופנייתן של החברת העותרות נעשתה "בדקה ה-90", "והתנהלות זו מצביעה כל כך שמטרת העותרות לעכב את הליכי המכרז ככל הניתן, וייתכן שאף לנסות להפחית את התחרות במכרז מטעמיהן שלהן, ודי לחכימא ברמיזא". המדינה מסבירה בתגובתה, כי "עיכוב בלתי מוצדק של המכרז יוביל לפגיעה בצמיחה הכלכלית של המשק וברווחת תושבי ישראל. העיכוב יגרום לנזק שייגרם למדינה במישרין ובעקיפין כתוצאה מהעדר רשתות תקשורת מתקדמות, שיפגעו בצמיחת התוצר, בהשקעות הון מגורמי חוץ ובפיתוח תעשיות בענף ההיי-טק".

התקיפות המשמעותיות בסייבר על ישראל בשנה החולפת היו של ארגוני פשיעה רוסיים ומזרח אירופיים, שערכו ניסיונות חדירה ותקיפה נרחבים על ארגונים מהמגזר הפיננסי בישראל. אלא שהשנה נתגלתה בנוסף מגמה מדאיגה: תקיפות סיניות לא רק על ארצות הברית, כי אם גם על בעלת בריתה - ישראל, בדגש על ארגוני ביטחון. הממצאים הללו עולים מנתונים של קלירסקיי הישראלית, שמצאה שמתחילת 2019 חלה עלייה בכמות המתקפות שנצפתה בישראל בכלל - ובקרב בנקים, חברות אשראי, חברות ביטוח וחברות למסחר במטבעות קריפטוגרפיים בפרט. כמו כן, החברה איתרה השנה, בפעם הראשונה, מתקפות סיניות על חברות ביטחוניות בישראל. "להערכתנו, מתקפות סיניות נערכות במשך שנים על ארגונים בישראל, אך השנה הצלחנו להביא את ההוכחה ה-'רשמית' לכך", אמר בועז דולב, מנכ"ל החברה. האיראנים, על אף האיומים שלהם, אמנם לא פתחו השנה חזית פיזית מול ישראל, אבל המשיכו לתקוף אותה בסייבר. "האיראנים מנסים לשפר את יכולותיהם והרחיבו השנה את זירות התקיפה שלהם. יש לציין שהשנה הם גם החלו לבצע חטיפת תקשורת באמצעות שינוי רשומות DNS. מערך הסיכול וההגנה הבין-מדינתי, יחד עם חברות האבטחה, הצליחו לסכל חלק גדול מהן", אמר דולב. באשר למתקפות הפיננסיות, הוא ציין כי "הקמפיינים הפכו מקצועיים יותר וממוקדים מול כל אחד מהמוסדות שהותקפו". לדברי דולב, "המוסדות המותקפים גילו גמישות ויכולות תגובה מרשימות: הם הצליחו לפתח מנגנוני הגנה חדשים לסיכול המתקפות בזמן קצר. להערכתנו, חלה עלייה ברמת הסיכון הנשקף למגזר הפיננסי מתקיפות שמטרתן גניבת כספים". [caption id="attachment_231872" align="alignnone" width="600"] בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור[/caption] עוד אמרו בקלירסקיי כי השנה נמשכו המתקפות על לקוחות של גופים פיננסיים על ידי האקרים פלסטינים, בעיקר באמצעות פישינג, סמסים ו-ווטסאפ, וציינו את הפייק ניוז שגורמים שונים, במיוחד איראניים, הפיצו בישראל לקראת מערכות הבחירות. הבינה המלאכותית - גם בשירות הרעים ההאקרים ממשיכים לשכלל את התקיפות שלהם ומגמות בולטות נוספות שנצפו השנה בסייבר, בעולם ובישראל, הן המשך מתקפות הכופרה, העצמת המתקפות באמצעות לימוד מכונה ובינה מלאכותית, ולבלוב של הפישינג והאפליקציות המזויפות. [caption id="attachment_297518" align="alignnone" width="600"] מתקפות כופרה משוכללות יותר. אילוסטרציה: BigStock[/caption] על פי סופוס, מתקפות הכופרה העלו הילוך באמצעות האוטומציה, מה שסייע להאקרים לחדור לכלי הניהול של ארגונים ולהפנות אותם נגדם. הם חמקו מבקרי האבטחה ונטרלו גיבויים, במטרה לגרום לנזק המרבי בזמן הקצר ככל הניתן. עוד ציינו החוקרים כי "אפליקציות בלתי רצויות מתקרבות לקוד הזדוני. השנה צפינו באפליקציות Fleeceware, שגובות תשלומים על פעילות בסיסית, ובאפליקציות פרסום, שהפכו אגרסיביות וחמקניות מאי פעם". לימוד מכונה לאבטחה הפך ליעד למתקפות כמו ארגונים רבים, גם ההאקרים אימצו את לימוד המכונה. בסופוס מציינים כי "חוקרים הראו השנה כיצד ניתן להערים על מודלים של לימוד מכונה לזיהוי איומים, וכן כיצד ניתן להשתמש בה לצורך יצירת תוכן מזויף, שמניע מתקפות של הנדסה חברתית. מנגד, נעשה שימוש בלימוד מכונה במטרה לזהות מיילים וקישורים זדוניים. משחק החתול והעכבר הזה יהפוך לרחב ונפוץ יותר בשנה הקרובה". על פי קספרסקי, תקיפת שרשרת האספקה הוכחה כמהלך מנצח עבור הרעים, בין השאר במתקפות ShadowPad, ExPetr והדלת האחורית CCleaner. עוד ציינו בענקית האבטחה כי השנה חלה עלייה בהיקף המתקפות על מערכות בקרה תעשייתית - ICS. גידול בהיקף מתקפות הכופרה גם קלירסקיי מצאה התפתחות במתקפות הכופרה. על פי ממצאי החברה, המתקפות המשמעותיות ביותר השנה היו של כופרה וסחיטה ממוקדות מול חברות וארגונים גדולים, כולל חברות רב-לאומיות, שלא הותקפו בעבר. החוקרים ציינו את המתקפה על תאגיד האלומיניום נורסק היידרו כ-"מתקפה הבולטת והמשמעותית ביותר השנה. במסגרת זו נחשפה תשתית מקצועית רוסית שמסתייעת בחולשות יום אפס, שהצליחה לחדור למאות חברות וגופים בכל רחבי העולם ולסחוט מהן עשרות ומאות מיליוני דולרים". ככלל, הוסיפו, "השנה התבצעו אלפי מתקפות משמעותיות שגרמו לנזקים תפעוליים כבדים ולנזק כספי ישיר לחברות שהותקפו. התקיפות התבצעו נגד מגוון חברות ומפעלים תעשייתיים, חברות ייצור, מכשור וחלפים, חברות אנרגיה, בתי חולים וחברות ביטחוניות. הן התאפיינו בשיפור משמעותי של כלי התקיפה". הם הוסיפו שגם השנה, רבים מהארגונים העדיפו להסתיר את המתקפות, לסגור את העניין בשקט – ולשלם. סוג נוסף של מתקפות שחוקרי קלירסקיי ציינו הוא BEC (התחזות לבכירים לשם יירוט כסף). "גם בתקיפות אלה, התוקפים הפכו מיומנים ומקצועיים יותר", נמסר. "ההערכה היא שהן גרמו לארגונים נזקים במאות מיליוני דולרים". [caption id="attachment_224041" align="alignnone" width="600"] מתקפות ה-DDoS עדיין כאן. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] כמו כן, אמרו בחברה, "במהלך 2019, האקרים וגורמי פשיעה בנו רשתות בוט כדי להשתלט על מכשירים חכמים ולנצלם לצורך ביצוע פעולות שונות, כגון מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS). בנוסף, נערכו ניסויים ותקיפות של מערכות אינטרנט של הדברים, בעיקר נגד מערכות חשמל ותשתיות קריטיות. את הלחימה על השאלטר הובילו רוסיה וארצות הברית. דוגמה לכך היא נוזקת טריטון, ששימשה לתקיפת בתי זיקוק בערב הסעודית ומקורה, ככל הנראה, ביחידת תקיפה רוסית". מתקפות שמתחזות לחברות מובייל ולכביש 6 לפי ESET, כמה איומי סייבר בלטו השנה, ובעיקר פישינג בהודעות SMS ובשיחות טלפון, שבאו עם הנעה לפעולה. כך, בתחילת השנה הופץ מייל שהתחזה ל-012 מובייל והתריע על בעיית אבטחה בחשבון של הנמען. מאוחר יותר גם לקוחות של הוט מובייל "זכו" להתחזות כביכול מטעם החברה - בבקשה לעדכן פרטים. עוד חברות בולטות שהתוקפים התחזו אליהן הן אינסטגרם, מיקרוסופט וכביש 6, שמפעילה (את רובו) חברת דרך ארץ - מה שאין לתוקפים. [caption id="attachment_306876" align="alignnone" width="600"] גם ההאקרים "נוסעים" בכביש 6. צילום: יעקב, מתוך ויקיפדיה[/caption] אלא שהפישינג הפופולרי השנה, ציינו ב-ESET, היה ההתחזות לפייפאל, עם מייל שטען שהחשבון של הנמען הוגבל וחשוב מאוד לאשר את הפרטים האישיים, כדי שניתן יהיה להמשיך ולהשתמש בשירותי החברה. "ברוב המקרים", ציינו החוקרים, "ההאקרים ניסו גם לגנוב פרטי אשראי דרך דף תשלום, שמתעד את הפרטים, כדי לבצע חיובים נוספים". עוד לפי ESET, "חגיגת הזיופים בחנות האפליקציות של גוגל עלתה על גדותיה. השנה נחשפו אפליקציות זדוניות רבות". החוקרים ציינו כי אפליקציות בנקאות מזויפות וסוסים טרויאנים בנקאיים מתוחכמים היו שני הסוגים הנפוצים ביותר ב-2019 של נוזקות בנקאות לאנדרואיד. שנת ההצטיידות התאגידית עו"ד יובל לזי, מוביל תחום הסייבר במשרד ברנע, ג'פה, לנדה ושות', תיאר את 2019 כ-"שנת ההצטיידות התאגידית. בעולם שבו תעשיית מתקפות הסייבר מוערכת ביותר מטריליון דולר בשנה, תאגידים החלו להפנים כי ההתמודדות מול המתקפות לא מתחילה ומסתיימת בפתרונות טכנולוגיים בלבד - מתבקשת גישה הוליסטית". [caption id="attachment_306877" align="alignnone" width="600"] עו"ד יובל לזי, מוביל תחום הסייבר במשרד ברנע, ג'פה, לנדה ושות'. צילום: נמרוד גליקמן[/caption] "בשנה החולפת חלחלה ההבנה שאם הילד לא ידע כיצד לנעול את הבית, לא משנה כמה מנעולים נתקין על הדלת", ציין.

לאחר שהודיעה במרץ האחרון על כוונתה לרכוש את ענקית הנסיעות השיתופיות קארים (Careem) תמורת 3.1 מיליארד דולר, קיבלה אובר אישור מהרגולטור במצריים לרכישה, שייסייע לה להשלים את העסקה ולהפוך למובילה באזור המזרח התיכון (חוץ מישראל, שבה בית המשפט החליט שאסור לה להפעיל את שירות הנסיעות תמורת תשלום על הוצאות הנסיעה). קארים ממוקמת בדובאי ופועלת ב-100 ערים ב-14 מדינות במזרח התיכון, באפריקה ובדרום אסיה, בהן סעודיה, עיראק, מצרים ועוד. השלמת העסקה עדיין תלויה באישורים ובתנאים נוספים שהחברה תצטרך לעמוד במדינות השונות, אבל מצרים היא הגדולה ביותר במזרח התיכון, עם אוכלוסייה של 100 מיליון תושבים. קארים תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של אובר, אבל תמשיך לפעול כמותג נפרד ועם הנהלה נפרדת. אובר התחייבה בפני הרגולטור המצרי לוותר על עסקות בלעדיות עם שותפים ומתווכים, במטרה להפחית את החסמים של גורמים אחרים להיכנס לשוק. בנוסף, החברה תמנה נאמן בלתי תלוי שיאושר על ידי הרגולטור המצרי, שיפקח על עמידתה בהתחייבויות. ההתחייבויות הן בתוקף לחמש שנים מסגירת העסקה, או כשספק אחד או יותר של הסעות שיתופיות ישיג נתח של 20% בנפרד, או 30% של כמה חברות, באזורים חופפים, חוץ מקהיר ואלכסנדריה – הערים הגדולות ביותר במצרים. עוד התחייבה אובר להגביל את העלאת המחירים השנתית שמעבר לאינפלציה ל-10% עבור שירות אובר X ושירות קארים GO, שהוא השירות הפופולארי במצרים. החברה גם תצטרך להגביל את מנגנון העלאת המחירים בזמנים של ביקושי שיא שעולים על ההיצע עד פי 2.5, וההעלאה יכולה להתקיים עד מקסימום של 30% מהנסיעות השנתיות של שתי החברות. רכישת קארים חשובה לאובר, שבשנים האחרונות מתמודדת עם בעיות באזורים שונים בעולם, לאחר שמכרה את עסקיה בדרום מזרח אסיה לגראב, שילבה את עסקיה בסין עם דידי, ומיזגה את הסניף הרוסי שלה עם יאנדקס. הרכישה תעניק לה נתחי שוק ופעילות מעבר לאזורים שבהם היא בטוחה יותר, כמו צפון אמריקה ואירופה.

חוק הפטנטים קובע, כי עובד מחויב להודיע למעבידו על דבר קיום כל המצאה שהגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו, וזאת סמוך ככל האפשר לאחר המצאתה. בנוסף, החוק קובע, כי זכויות הקניין הרוחני בהמצאה שעובד הגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו שייכות למעסיקו, אלא אם נקבע אחרת בין הצדדים. עובד אשר פיתח המצאת שירות זכאי, מכוח החוק לפנות לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים ברשות הפטנטים שתחליט בנוגע לתמורה בעד המצאת השירות שפיתח (וזאת רק אם אין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה כאמור ובאיזו מידה ובאילו תנאים). אבל החוק אינו מתייחס לשאלה מהו המועד המאוחר ביותר שבו רשאי עובד לפנות לוועדה זו על מנת לדרוש ממעסיקו תמורה כאמור, ועד כה לא נקבעה הלכה ברורה בעניין זה. לאחרונה, קבע לראשונה בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, כי מועד הולדת עילת התביעה של עובד לקבלת פיצויים ותמלוגים הינו מועד הודעת העובד על דבר קיום ההמצאה, וממועד זה יחל מרוץ ההתיישנות. בג"ץ דחה את העמדה שלפיה מרוץ ההתיישנות נפתח במועד סיום העסקתו של העובד או ביום שבו נתגלע סכסוך בין העובד לבין מעסיקו בשאלת התמלוגים. פסיקת בג"ץ מחדדת את הצורך בוודאות משפטית ומסחרית בכל הקשור לסוגיית זכותם של עובדים לתמורה בגין המצאות שירות. סוגיה זו רלוונטית לחברות רבות, שמפותח בהן קניין רוחני על ידי עובדי החברה, ואף למשקיעים ולרוכשים של חברות, שכן קיימת חשיפה כי אותם עובדים ידרשו סכומי עתק בגין ההמצאות שפיתחו עבור מעסיקיהם ולעתים אף שנים רבות לאחר שפיתחו המצאות אלו. לפיכך נדרשת ודאות משפטית באשר לתקופה שבה יכולים העובדים להעלאות טענות כנגד המעסיק ביחס לזכותם לקבלת תמורה. נראה כי אינטרס הוודאות אכן הוביל את בג"ץ בבואו לפסוק בנושא שנידון בפניו. בג"ץ התייחס בפסיקתו לחשש, כי קבלת העמדה שלפיה מרוץ ההתיישנות נפתח ביום סיום העסקתו של העובד או ביום שבו נתגלע סכסוך בין העובד לבין מעסיקו בשאלת התמלוגים יתמרץ את העובדים לשקוט על שמריהם ולדחות את העלאת דרישתם לתמלוגים. דבר זה יחייב מעסיקים להקצות משאבים לשמירה על ראיות למשך שנים רבות ויפגע בוודאות המסחרית שלהם ובהערכת החשיפות המשפטיות שלהם. אין ספק, כי קיים צורך לאזן בין זכות העובד לקבלת תמלוגים לבין זכותו של המעסיק לשמור על ודאות מסחרית. לגישתנו, פסיקת בג"ץ, בצירוף הזכות הקבועה בחוק הפטנטים, המאפשרת לוועדה לחזור ולדון בשנית בהכרעה שפסקה בה בעבר, יוצרת את האיזון הרצוי בין זכויות אלו. ככל שעובדים יהיו מודעים לכך, שהתקופה שבמהלה הם יכולים להעלות טענות בעניין זה מוגבלת לשבע שנים מהמועד שבו הודיעו למעסיק על פיתוח ההמצאה, העובדים יוכלו לפעול במהלך תקופה זו למימוש זכותם זו, תוך שיהיה בפני המעסיק כל המידע הנדרש לו על מנת להביע את עמדתו ביחס לטענה כאמור, והכל תוך האפשרות לפנות לוועדה בשנית ככל שהנסיבות ישתנו (דבר שנותן מענה מסוים לחוסר היכולת לאמוד בשלב הראשוני את הפוטנציאל המסחרי של ההמצאות). אין ספק, שהחלטת בג"ץ מהווה פסע בשביל הוודאות. עם זאת, לגישתנו יש צורך בהסדרה חקיקתית ברורה בנושא זה.   הכותבת היא שותפה ומנהלת את מחלקת קניין רוחני ופרטיות במשרד GKH ועו"ד מעין פוגוזליץ לסרי, עו"ד במחלקה.

תושבי רוסיה צריכים להתכונן: בקרוב הגישה שלהם לאינטרנט תהיה בעצם אל רשת מחשבים מקומית, ברמה ארצית, שתופעל בידי הממשל. רשת זו לא תהיה מחוברת לאינטרנט הגלובלי, אך לדברי שר התקשורת הרוסי, משתמשים רגילים לא יבחינו בהבדל. הממשלה כבר הכריזה על הרשת באופן רשמי ואף הודיעה כי ביצעה ניסיון מוצלח, כשתוצאות הניסוי הוגשו לעיונו של הנשיא ולדימיר פוטין. אם בסופו של דבר אכן תפעיל רשת ארצית בלבד, רוסיה ולא תאפשר לתושבים גישה אמיתית לאינטרנט הגלובלי, היא תהפוך למדינה השלישית אחרי אירן וסין, שנכון להיום מגבילות את תושביהן לרשת מקומית בלבד וחוסמת את שאר העולם. למעשה, הממשלה תיקח שליטה על הנקודות שבה הרשת הרוסית מתחברת לרשת האינטרנט הגלובלית, וכך תהיה לה שליטה רבה יותר על התכנים שלהם תהיה גישה לגולשים המקומיים, בדומה לשליטה שיש למנהלי רשת בארגון - אבל כמובן בקנה מידה הרבה יותר גדול, תוך שהם יכפו על ספקיות השירות ועל חברות הטלקום להגדיר את הרשתות שלהן כך שיופנו לרשת המקומית בלבד. בשיטה הזו, שבה הממשלה שולטת על החיבור לרשת הגלובלית ויכולה לסנן תכנים, גם אפליקציות VPN, שמשמשות בדרך כלל כדי לאפשר לאנשים להסתתר מאחורי כתובת ורשת וירטואלית, לא ממש יעזרו. אלן וודוורד, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת סארי הבריטית, אמר ל-BBC, כי זה מצער לראות את הכיוון שנוקטת רוסיה. "זה עוד צעד לריסוק ההולך וגדל של האינטרנט. יותר ויותר מדינות אוטוריטריות שרוצות לשלוט במה שהתושבים שלהן רואים בודקות מה סין ואירן כבר עשו. זה אומר שלאנשים לא תהיה גישה לדיאלוג על אודות מה שמתרחש במדינה שלהם עצמם, היא תשמור אותם בתוך בועה", הוא טען. צבי קצבורג

30עם פרוס שנת 2020 על חידושיה ושיבושיה, נדמה שאת העשור החולף בחדשנות טכנולוגית, הובילה טכנולוגיית הבינה המלאכותית. ה-AI שינתה את הדרך שבה עושים עסקים, נוהגים, משווקים מוצרים ופתרונות, סוחרים בכסף או משקיעים אותו, ועוד. הבינה המלאכותית משנה, למעשה, את המתכונת בה פעלו תעשיות רבות בעשור הקודם, ובהן כספים, בריאות, קמעונאות, תחבורה ומדיה, והיא צפויה לייצר 60 מיליארד דולר בשנת 2025. חברות רבות בעולם כבר זיהו את הפוטנציאל הטמון במגמה המשבשת, ומשקיעות סכומי עתק בפיתוח, מכירה ורכישה של טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית. בהמשך לסדרת הכנסים הבינלאומיים, Future of AI לטכנולוגיות בינה מלאכותית וביג דטה, שקיימה קבוצת אנשים ומחשבים בתל אביב בשנים האחרונות, התקיימה לראשונה החודש (11-12/12) כנס זו במתכונתה האירופאית, בבירת גרמניה, ברלין. כנס Future of AI התקיים במקביל לכנס החדשנות בתחום הפיננסים, עולמות הפינטק והאינשורטק - Fintech Junction 2019 - ושני הכנסים גם יחד משכו אליהם למעלה מאלף אורחים מ-37 מדינות, ובהם מומחי טכנולוגיה, משקיעים מקרנות הון סיכון, חברות סטארט-אפ, מפתחי מערכות AI, מהנדסי תוכנה, מומחי Machine Learning ואקסלרטורים. [caption id="attachment_306865" align="alignnone" width="600"] ד"ר נמרוד קוזלובסקי, ראש תחום הטכנולוגיה והרגולציה במשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן (HFN), מרצה בכנס. צילום: דריה סוסאק, סינגרם[/caption] "בחרנו לערוך את הכנסים במתחם STATION Berlin, מתוך כוונה לייצר קשרים בין קהילת ההיי-טק הגרמנית, למקבילתה הישראלית", אמר בן פלד, מנהל ומפיק הכנסים. "כבירתה הפיננסית המרכזית של אירופה, המושכת מוחות וגופי חדשנות מכל העולם, ברלין הייתה הבחירה הטבעית – לערוך כנס בינה מלאכותית", הוסיף. בכנס הוצגו האספקטים השונים בהטמעת הבינה המלאכותית בתעשיות השונות, הסיכויים והסיכונים לשחקנים בתחום. "העולם מחפש לעבוד עם הסטארט-אפ ניישן ועם המוח היהודי שממציא את מיטב הפטנטים", ציין פלד. "בחמש השנים האחרונות, הוקמו כ-150 חברות סטארט-אפ חדשות בתחום ה-AI ובסך הכל יש כבר למעלה מאלף חברות הפועלות בתחום בארץ. ישראל היא גם מעצמת טכנולוגיות בתחום הקמעונאות והמסחר, כאשר חלק ניכר מטכנולוגיות אלו מבוסס על פתרונות מתקדמים בתחום הבינה המלאכותית. תחום ה-AI מקיף תעשיות רבות, משיפור ביצועים בתהליכי מסחר אופליין ואונליין ובשילוח מוצרים, דרך פתרונות לשוק הביטחוני והחקלאי, ועד פיתוחים בתחום הדיאגנוסטיקה ורפואה מותאמת אישית", סיפר פלד. תחרות הסטארט-אפים הבינלאומית הטכנולוגיות של ניתוח הביג דטה, לימוד עמוק ולימוד מכונה, העומדות מאחורי החידושים בתחום הבינה המלאכותית, מאפשרות למחשבים לאמן עצמם להיות "חכמים", ללא הדרכת בני אדם. סיבות אלו מביאות את תחום ה-AI לקדמת במת ההיי-טק העולמית, ובמסגרת הכנס הברלינאי, נערך שלב הגמר של תחרות הסטארט-אפים הבינלאומית Future of AI למיזמים מבטיחים בתחום. [caption id="attachment_306867" align="alignnone" width="600"] מימין: קנזה אייט סי אבו, מנהלת בכירה לרובוטיקה ובינה מלאכותית בדויטשה טלקום; אנדי קונסטין, מייסד במשותף של פאונדרס אמבסי; שרלוט סיילר, מנהלת חדשנות בברלין פרטנר; רומי פון רודר, סגנית נשיא לאנשים ותרבות בטיר מוביליטי; ומלי באום, מנכ"לית ומייסדת שותפה של וולאונג'. צילום: דריה סוסאק, סינגרם[/caption] אל התחרות הגישו מועמדות 53 חברות סטארט-אפ מרחבי העולם, ולקו הגמר הגיעו שבע פיינליסטיות שניצבו לשיפוט בפני קאדר שופטים מומחים מהתעשייה שכלל את: דיאנה ננובה, מהנדסת לקוחות, ענן גוגל לסטארט-אפים; ג'ורג' קרנטוניס, שותף, VC Metavallon; ג'וליה אימפרטריס, מנהלת תכנית, נומה ניו יורק; חנן לפק, מנכ"ל, סנסיו רובוטיקס; מגדלנה בלצרזק, מנכ"לית, ווסטבי; מארי לואיז קלוזה, מנהלת בכירה בפיתוח סיכון, דויטשה באן; ניקולה רפג', מנהל הפעילות הראשית, סטארט-אפ יארד; ואופירה אנגלברג, פיתוח ושיווק עסקי, מנהלת מרכז הסחר הישראלי בברלין. הזוכים הגדולים בתחרות, חברת קפלר וויז'ן טכנולוג'יס, אשר פיתחה את אפליקציית "אחות לילה קפלר",  מבוססת למידה מעמיקה וראייה ממוחשבת, המסייעת למטפלות לדאוג לרווחת המטופלים, בלילה. היתרונות הם הפחתה דרמטית באזעקות שווא. אל המקום השני הגיעה חברת Bdeo, שפיתחה פלטפורמה חזותית מבוססת AI המיועדת למגזר הביטוח לאוטומציה של חיתום באמצעות Deep Learning ו-וידיאו. אל המקום השלישי הגיעה חברת Uhura Solutions. פתרונות Uhura מסייעים למוסדות פיננסיים להאיץ משמעותית תהליכי בדיקה וקבלת החלטות באמצעות פלטפורמת AI שמייעלת את תהליך הניתוח והניסוח של חוזים והסכמים. שלושת הסטארט-אפים שכבשו את המקומות הראשונים, זכו בחבילת פרסים יקרת ערך שמטרתה לסייע להן להבשיל ולפתח את המוצר בשלבים הבאים. 

המגזין היוקרתי CRN, שרואה אור בארצות הברית ומפרסם מדי שנה את דירוג המוצרים הטובים ביותר בענף התקשורת, הכתיר את סדרת מתגי ICX 7850 של ראקאס (Ruckus Networks) בתואר מוצר השנה בקטגוריית תקשורת נתונים (נטוורקינג). במסגרת בדיקות ההשוואה בחן המגזין, בין השאר, את מתגי Cisco Catalyst 9600, HPE Aruba 8400, Extreme Mobility 500 ו-Juniper MX2020 5G. "אנחנו גאים בבחירה של מגזין CRN במתג הליבה ICX 7850 כמוצר השנה בקטגוריית הנטוורקינג", אמר אחיעד ויינר, מנהל פעילות ראקאס בישראל. "המתג שהושק בתחילת השנה מהווה אחד ממוצרי הדגל של החברה והנו מתג ורסטילי, שיכול לשמש הן כמתג ליבה בפתרונות קמפוס והן לסביבות דטה סנטר ושרתים. הבחירה של ה-ICX7850 בתואר מוצר השנה מתווספת לזכיות משמעותיות של ראקאס בפרויקטי LAN בעולם בכלל ובישראל בפרט, מחזקת את האסטרטגיה של החברה למתן פתרונות רשת כוללים ומהווה חותמת נוספת ליכולות שלה לתת מענה משולב - WLAN, LAN ואבטחה בסביבות רשת מורכבות". "מתג הליבה ICX 7850 מצטרף למשפחות מתגי ה-Access וה-Aggregation של ראקאס, המשלבים, בין השאר, יכולות Campus Fabric - Spine & leaf והגדרה של עד 12 מתגים ב-Stack, ומאפשרים בניית פתרון גמיש, המשתלב בצורה טבעית ופשוטה עם פתרונות האלחוט של החברה", הוסיף יונתן חרוסט, Senior SE של ראקאס בישראל. לדבריו, "המתג מספק High-density aggregation, תומך בממשקי 25 ו-100 ג'יגה-ביט לשנייה ו-Switching Capacity של 6.4 מגה-ביט לשנייה, ומתאים לסביבות קמפוס מורכבות ודטה סנטרים כמתג Top of The Rack. כמובן שכמו שאר מתגי ראקאס, גם את ה-ICX 7850 ניתן להגדיר, לנהל ולנטר בצורה פשוטה באמצעות בקר ה-SmartZone, שמהווה מערכת ניהול ובקרה אחודה לכלל מרכיבי הרשת של ראקאס, הן בעולמות האלחוט והן בעולמות ה-LAN. הזכייה בתואר מוצר השנה של מגזין CRN היא אבן דרך חשובה וקפיצת מדרגה נוספת ביכולות של ראקאס לתת פתרון מקצה לקצה ללקוחות".

חברת ההיי-טק הירושלמית לייטריקס הודיעה אתמול (א') על מינויו של אלירן גלזר לסמנכ"ל הכספים של החברה. לגזלר בן ה-48 ניסיון של כ-20 שנים בעולם העסקי. בתפקידו האחרון הוא שימש כסמנכ"ל הכספים בישראל של החטיבה האלקטרונית של קבוצת נקס, שעוסקת במכירת שירותים וטכנולוגיה למוסדות פיננסיים גדולים. גלזר הוא בוגר תואר ראשון מהמכללה למנהל ותואר שני במנהל עסקים, כלכלה וחשבונאות מאוניברסיטת בר אילן. לייטריקס מפתחת מוצרים לעריכת תמונות וסרטוני וידיאו.