אתמול (ב') הנפיק מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, את דו"ח המבקר 70-ב'. אחד מהפרקים בדו"ח מתייחס למאגרים הביומטריים. בתגובה לפרסום הדו"ח אמרו אמש ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, חוקרות המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי "התמונה שעולה מהדו"ח היא שערורייתית". מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה נגד המאגר הביומטרי. המבקר אנגלמן אמנם טען, כי ביישומים הביומטריים יש יתרונות, אולם לצד זה, "השימוש בהם טומן בחובו סיכונים משמעותיים ובלתי הפיכים, בהם כאלה הנוגעים לשמירה על הזכות לפרטיות. הסיכונים מתעצמים כאשר מדובר במאגר של נתונים ביומטריים". אנגלמן התייחס בדו"ח לכמה מאגרים ביומטריים, פרטיים וכאלה שמחזיקה הממשלה, בהם מאגר רישיונות הנהיגה שבמשרד התחבורה, המכיל כ-4.5 מיליון תמונות של בעלי רישיונות, ומאגרי התמונות הנמצאים אצל מפעילות התחבורה הציבורית, לטובת הנפקת כרטיסי רב-קו. לדבריו, "אין במאגר של משרד התחבורה הפרדה בין הנתונים הדמוגרפיים של בעלי הרישיונות לבין התמונות – הנתונים הביומטריים… המאגר מוגדר ברמת סיכון גבוהה. נרשמו פערים רבים לעומת המצב הרצוי, וקיים פוטנציאל סיכון גדול למידע הביומטרי בהיבטי אבטחת מידע ופרטיות… משרד התחבורה לא נתן את המענה המקצועי הדרוש להפחתת הסיכון". בתגובה לדו"ח אמרו ד"ר שוורץ אלטשולר ועו"ד ארידור הרשקוביץ, כי "המידע נאסף בלא הסמכה בחוק, המשטרה והשב"כ מקבלים גישה חופשית אליו בלא כל הצדקה ותוך הסתרת העניין מהציבור. בשורה התחתונה, אבטחת המידע מביישת את הסטראט-אפ ניישן. זאת, בשעה שמאגרי התמונות נאספים בכפייה - כי בלעדיהם לא נוכל לקבל רישיון נהיגה, או לעשות שימוש בתחבורה ציבורית". שתי חוקרות המכון הוסיפו, כי "מידע ביומטרי הוא המידע הרגיש ביותר שקיים היום על כל אחד ואחת מאיתנו, כיוון שאם הוא דולף – לא ניתן להחליפו". הן סיכמו באומרן, כי "לאור הממצאים, ראוי היה לדרוש ממשרד התחבורה למחוק את המאגר מחר בבוקר ולהעביר את שמירת הנתונים הביומטריים לכרטיסי השימוש החכמים. במידה רבה, דו"ח המבקר מעורר ביתר שאת את הצורך לתקן את חוק הגנת הפרטיות המיושן משנת 1981, שאינו כולל אפילו הגדרה למונח 'מידע ביומטרי'".

לאחר שנתיים של פיתוח והשקעה של מיליוני שקלים, וואן חושפת לוקליזציה מלאה לעברית של נטסוויט - מערכת ה-ERP בענן המצליחה והצומחת בישראל. הודות לפיתוח הבלעדי של וואן, מערכת נטסוויט זמינה מעתה בממשק עברי מלא, כולל הפיכת מסכים ימין-שמאל ועמידה בדרישות השוק המקומי ובתקנות המס הנהוגות בישראל. וואן היא שותפה מובילה ואסטרטגית בישראל של נטסוויט מבית אורקל. שיתוף הפעולה ההדוק בין החברות נרקם לאורך שנים, והוא מתבסס על שילוב מנצח בין הפלטפורמה הטכנולוגית המתקדמת של נטסוויט להיכרות העמוקה של וואן עם השוק וניסיונה הרב בביצוע פרויקטי ERP ו-CRM בישראל. מעתה יוכלו לקוחות מכל מגזרי התעשייה ליהנות מהטכנולוגיה המתקדמת של נטסוויט גם בגרסה עברית מלאה. שמעון קצובס, מנהל חטיבת אורקל ונטסוויט בוואן, אמר כי "אנחנו מציגים מהפיכה בשוק המקומי, ומנגישים בצורה מלאה ובלעדית את מערכת נטסוויט לשוק הישראלי ולשוק דובר הערבית ברחבי העולם. אנחנו מביאים פתרון בעל עוצמה טכנולוגית, המשתלב עם מערכת נטסוויט בגישה אינטואיטיבית וקלה לשימוש. הפתרון שפיתחנו הופך את כיוון המסכים ומציע לראשונה גרסה מתורגמת לעברית או לערבית, בהתאמה מלאה לצרכי הלקוח". קצובס הוסיף כי "השקענו משאבים רבים בפיתוח והבאת הלוקליזציה לשוק, וזאת בשל האהדה הגורפת לה זוכה מערכת נטסוויפט בשוק הישראלי. פיתחנו תוסף ייחודי (Add-on), המאפשר לתרגם את המערכת כולה לעברית, כולל אפשרות בלעדית בישראל להפיכת מסכים ימין-שמאל". [caption id="attachment_315148" align="alignnone" width="600"] וואן[/caption] הלוקליזציה שפיתחה וואן זמינה ומוכנה לשימוש מידי, ללא צורך בביצוע התאמות או עדכונים מיוחדים. אין צורך בגישה לשרתי מערכת המקור או בהתערבות בקוד המקור של מערכת הענן. כמו כן, הגרסה העברית מאפשרת לעבור במהלך השימוש לממשק המקור באנגלית בצורה קלה ומהירה - למשל במקרים שבהם המשתמש מקבל שירות או השתלטות מרחוק למטרות תמיכה. נטסוויט היא חברת גלובלית המספקת פתרונות ERP ,CRM ואי-קומרס אינטגרטיביים ומבוססי ענן. ארגונים רבים ברחבי העולם משתמשים במערכת לניהול פעילותם העסקית. פתרונות נטסוויט מיועדים למגוון רחב של ארגונים קטנים, בינוניים וגדולים, בשל היותם מנוהלים במודל של תוכנה כשירות, וכן הודות לפונקציונאליות העשירה במערכת, שמיושמת בתהליכי Best Practices שמובנים בה. נטסוויט מספקת את כל היכולות הנדרשות לניהול ארגון צומח, גמיש ומשגשג, בעזרת פונקציונליות עשירה ופלטפורמה גמישה לניהול משאבי הארגון. וואן מובילה ביישום, תמיכה והטמעה של מערכת נטסוויט בישראל ובחו"ל. באחרונה סיימה החברה פרויקטים בחברות מובילות: גילת תקשורת, סייברארק, זאדארה, נקסט אינשורנס, BigID ,Browse-Wear ורבות אחרות.

בשעה שתכניות באקסלרטורים רבים נסגרו, אקסלרטור פרנקפורט משיק תכנית אונליין, שתועבר בשידור חי, להכשרת חמישה סטארט-אפים. מדובר במחזור השביעי לפעילות התכנית, שמתמקדת בעולם הפינטק ועד כה נעשתה במרחב הפיזי, ועתה עברה למרחב הווירטואלי בשל אילוצי משבר הקורונה. מייסדי האקסלרטור, מריה פננן מפינלנד ורם שוהם מישראל, מתכוונים להמשיך עם הפורמט הווירטואלי אחרי שהמשבר יחלוף, מאחר שהם מאמינים שהוא יהפוך לפופולרי בקרב המשתתפים הפוטנציאליים והשידור החי יפתח דלתות לקהל הרחב, ליזמים ולמשקיעים מסביב לעולם. התכנית המקוונת מתמקדת בפתרונות בתחומי הבלוקצ'יין והפינטק ונתמכת על ידי מוסדות כגון סיליקון ואלי בנק, הלאבה דיגיטל, מלצר בנק ו-FrankfurtRheinMain GmbH. חמש החברות שנבחרו להשתתף בתוכנית הן: אמון האסטונית, שמציעה כרטיס דביט חכם, שניתן להשתמש בו הן במטבעות דיגיטליים והן במטבעות "רגילים"; קוינרול מבריטניה, שמציעה פלטפורמה אוטומטית למסחר במטבעות קריפטו; אנגרייב הבלגית, שהמוצר שלה הוא ארנק מבוסס חומרה לעולם הקריפטו; יונילוגין מארצות הברית, שהכלי שפיתחה מציע גישה קלה יותר, לדברי החברה, לשימוש במטבע האת'ריום; ו-ולאגה מפינלנד, שפיתחה כלי לניתוח בלוקצ'יין. פננן אמרה כי "בגרמניה, קריטריון ראשון במעלה שמנחה משקיעים בסטארט-אפים הוא הצוות המוביל. אנחנו מאמינים שהשידור החי באינטרנט ייתן להם אפשרות להתרשם מהיזמים באופן אישי וקרוב. למשקיעים ולקוחות יש אפשרות לעקוב בזמן אמת אחר ביצועי היזמים באופן שוטף, לאורך ארבעת שבועות התוכנית". אקסלרטור פרנקפורט הוקם ב-2016, ומציע ליזמים עזרה, הדרכה ונטוורקינג. כמו כן, הוא מספק חדשנות ודיגיטליזציה למוסדות פיננסיים בפרנקפורט, אחת הבירות הפיננסיות הגדולות באירופה, שממוקמים בה יותר מ-200 בנקים. פרטים נוספים על החברות ומועדי השידורים, וצפייה בהם - בעמוד הפייסבוק של המאיץ.

שם ותפקיד: נעמי גרוס ריף, סמנכ"לית מגזר פיננסי בקבוצת SQLink. השכלה/שירות צבאי: שירות צבאי כמ"כית טירונים. מה מביא אותך לעולמות הטכנולוגיה? זהו עולם ללא הפסקה וללא עצירות! דינאמי, חדשני, אשר משאיר אותנו תמיד ערניים לשוק ועם עיניים פקוחות לרווחה, כי עם כל מצמוץ אנחנו עלולים לפספס משהו ולפגר מאחור. על מנת להוביל את שוק בתי התוכנה, עלינו לחקור את השוק, לחתור לקדימה, להבין ולאפיין את צורכי הלקוח בהתאם למאפיינים הספציפיים שלו. נוסיף לכך, שאנו חיים בעידן דיגיטלי, מה שמקנה לנו את הזכות להיות חלק מפרויקטים טכנולוגיים מרהיבים בקרב לקוחותינו במגוון תחומים ומגזרים. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לשמחתי, לא. אני כן חושבת שנשים מאוד מיוצגות בתעשיית ההיי-טק וזה מתפתח לכך שאנו רואים מגמת עלייה בגיוס, בקידום ובהתברגות נשים בתפקידי מפתח. כמי שעובדת בגיוס טכנולוגי כבר שמונה שנים, אני רואה כי נשים משתלבות במגוון של תפקידים, החל מתשתיות, פיתוח ועולם הסייבר. האם נתקלת באפליה נגדך בתעשייה? לא, אני עובדת בקבוצת SQLink כבר שמונה שנים, ואני שמחה וגאה לומר, כי מרבית תפקידי המכירות, הגיוס והניהול מאוישות על ידי נשים, בעיקר כי הן נמצאות בעלות ההתאמה הגבוהה ביותר. קצת על העצמה נשית והגשמת חלומות. המגמות בשוק מצביעות על שינוי חיובי. אני מאמינה שככל שנרצה להתברג בתפקידים מגוונים ובכירים מחסומים מסוגים אלה לא יעמדו עוד על הפרק. התמודדות בימי קורונה בימים אלה, ימי קורונה, תעצומות הנפש הנדרשות מכולנו הולכות וגדלות. אני רואה את עמיתיי, גם גברים, אך בהחלט בעיקר נשים, שעושות מעל ומעבר הן בהשקעה בתפקיד והן בניהול הבית, כאשר בכל חזית מושקעת חשיבה מעמיקה והרבה יכולת אלתור, במובן החיובי של המילה. יכולות המולטי-טסקינג שלנו, הנשים, מהוות ערך מוסף עצום ביומיום בכלל ובימי קורונה בפרט.

משבר הקורונה הוביל לתופעה כואבת מאוד של אבטלה עולמית וחל"תים. אולם, לאור ההצלחה הרפואית היחסית של ישראל, יש לקוות שהמשק שלנו יישאר על מסלול היציאה מהמשבר שהוא עולה עליו בימים אלה לאט ובזהירות. יש לקוות שבמסגרת זו נחזור לכנסים הפיזיים, כולל אלה של אנשים ומחשבים (לצד הצלחתם של הכנסים הווירטואליים). אחת השאלות המרכזיות במשבר הכלכלי שנלווה לקורונה עוסקת בכיוון שאליו ילך עולם התעסוקה, כולל אילו מקצועות ירוויחו מהמצב ואילו לא, ומהם המקצועות שיזכו לביקוש גדול לאחר שנחזור לנורמליות. אין לי ספק שהמדינה צריכה להכיר בחשיבות של קטר ההיי-טק ליציאה של הכלכלה מהמשבר, לנצל את הסיטואציה ולהעביר תקציבים לתחום שירוויח ממנו הכי הרבה. למה דווקא ההיי-טק יהיה המרוויח הגדול מהקורונה? התשובה לשאלה זו היא שהפתרונות שהארגונים, הממשלה והציבור יידרשו להם כחלק ובעקבות המשבר יתבססו על טכנולוגיה, ומישהו צריך לפתח אותה, לבדוק ולנהל אותה, ולהגן עליה. ארגונים יתייעלו ויורידו הוצאות בכל התחומים למעט תחום הטכנולוגיה, כי הוא זה שיאפשר להם להתייעל ולשרוד את המשבר. התחזית היא שבעקבות המצב, תקציבי המחשוב הארגוניים יעלו וכך גם ההשקעות בחברות טכנולוגיות שיציעו פתרונות רלוונטיים, כמו סטארט-אפים רפואיים, מוצרים לעבודה מהבית ופתרונות סייבר. ההשפעה של כל זה על שוק התעסוקה תבוא לידי ביטוי בהחמרת המחסור הגדול של אנשי פיתוח תוכנה, שהיה קיים עוד לפני המשבר. בעוד מספר חודשים, הביקוש להם צפוי להיות גדול הרבה יותר מההיצע. הכוונה היא בפרט לפיתוח הדיגיטל והדטה בארגונים, פיתוח אפליקציות תוכנה כשירות (SaaS) בענן ופיתוח מערכות שמבוססות ומתחברות לאינטרנט של הדברים. עולם ה-IT בישראל יהיה במצוקת כוח אדם גדולה עוד יותר, כי ללא קשר לתקציבי המחשוב, אני מעריך שנחזור לראות השקעות גדולות בסטארט-אפים, מה שיעלה את הצורך במתכנתים בגזרה הזאת. עלייה צפויה בביקושים גם לאנשי נתונים ולימודי מכונה אנשי הנתונים יהיו גם הם מבוקשים מאוד - ממדעני נתונים, עבור במנתחי נתונים וכלה באנשי לימודי מכונה, משום שהם חשובים ביותר לאיסוף הנתונים, שנאספים כל הזמן ומכל מקום - בין אם אלה המערכות הארגוניות, האינטרנט, הסלולר או מכשירי ה-IoT - ולהבנתם. במשבר הקורנה, מנהלים רבים, ואף הציבור, גילו את החשיבות של הנתונים וניתוחם. בלעדיהם, לא היינו חוזים בגרפים שהציגו לנו בתדרוכים התכופים של ראש הממשלה ומנכ"ל משרד הבריאות, ופרשני הטלוויזיה. הרי המונח הפופולרי ביותר במשבר הבריאותי של הקורונה, השטחת העקומה, מתבסס על נתונים וניתוחם. לצידם, יעלה הביקוש לאנשי BI. אחד הדברים שלמדנו במהלך המשבר הוא שכולם חייבים להשתמש בטכנולוגיות, בעצמם ובמהירות. חלקנו גילה תוכנות חדשות כמו זום או פתרונות לעבודה מרחוק. הצורך בשימוש בתוכנה בכל תחום ובקרב כל הגילאים דורש יישום קל, פשוט ומדליק. ההבדל בין היישום המצטיין לאחרים מצוי בחוויית ובממשק המשתמש. התחרות בין יצרני מוצרי התוכנה טמונה בעיצוב הממשק וביכולת לייצר חוויית משתמש ומסע לקוח פשוטים, מהנים ואפקטיביים, שמצדם מביאים את התפוקה היפה וההכנסות. על מנת שזה יקרה, ארגונים יקימו מחלקות ייעודיות של אנשי UX ועיצוב גרפי, עם עובדים בעלי תשוקה רבה - דבר שחשוב תמיד, ובפרט בתחומים אלה. לסיכום, הצפי הוא שיותר ויותר תהליכים פנים ארגוניים ותהליכי עבודה מול לקוחות יעברו טרנספורמציה דיגיטלית ומגמה זו תואץ. כמו כן, נראה עלייה בהשקעות בתחום הטכנולוגי, בפיתוח מוצרים בחברות היי-טק ובסטארט-אפים, ולצד זה יותר ויותר דרישה לאנשי מקצוע בתחומים שפורטו לעיל, ובעוד תחומים, שיפורטו בטור בשבוע הבא. האם התחזיות שלי יתממשו? ימים יגידו. כך או כך, יהיה מעניין. הכותב הינו מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס גלובל.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומנהל רשות המסים, ערן יעקב, הציגו אמש (ב') את מערכת התוכנה שזרוע המחשוב של הרשות, שע"מ, פיתחה כדי לאפשר זרימה מהירה יותר של הכספים שמגיעים לנפגעי המשבר הכלכלי שהביא אתו משבר הקורונה, ובפרט לעצמאים. אותם כספים שאושרו בממשלה ובכנסת והיו מוכנים לחלוקה, אבל נתקעו בדרך בכל מיני תחנות מעצבנות. נתניהו ויעקב התחייבו שהזכאים יקבלו את הכספים לחשבון הבנק שלהם 48 שעות אחרי שיגישו אונליין את הבקשה שלהם. גם כאן, ה-IT הוא הגורם המאפשר את המהלך הזה, שיש לו השפעה על מאות אלפים. את הקרדיט על פיתוח המערכת יש לתת לאנשי שע"מ, בניהולה של המנכ"לית, ליאורה בן אפרים. העניין כאן הוא לא טכנולוגי גרידא ולא פותר בעיה טכנולוגית: יש תקווה וסיכוי שהמערכת תצליח להתמודד עם אחד החסמים היותר מרכזיים של הכלכלה הישראלית - הביורוקרטיה. במשך שנים, בערך כל מי שמנהל או רוצה להקים עסק במדינת ישראל, בין אם בעלי עסקים קטנים או תעשיינים ויצואנים, נתקל בביורוקרטיה הקשה והמייגעת של המערכת שלנו. מה אותה ביורוקרטיה גם מבריחה מפה לא מעט משקיעים ויזמים. היא נובעת מתפיסת עולם שאופיינית למדינות לא דמוקרטיות, שלפיה האזרח שמבקש משהו הוא בהכרח אדם לא הגון, שבוודאי יש לו מה להסתיר. לכן, ישראל היא בין המדינות היחידות בעולם המערבי שבהן אם את.ה מבקש.ת משהו שמגיע לך, קודם כל תוכיח.י את זכאותך, אחרי זה תשלח.י את החומרים הדרושים למי שאחראי על זה ותמתין.ני. כמה זמן? זה כבר תלוי בפקיד וכאמור, בביורוקרטיה. על פי מחקר שערכה התאחדות התעשיינים ב-2018, כדי להקים מפעל בישראל, ולא משנה אם היזם הוא מקומי או זר, נדרשות בין ארבע לשש שנים! תקופת זמן ארוכה מאוד לכל הדעות. צוות של נציגי התאחדות התעשיינים, משרדי ממשלה והמכון הישראלי לדמוקרטיה גיבש נייר עמדה לשיפור סביבת הפעילות של התעשיה הישראלית, והמליץ לקצר את הליך פתיחת המפעלים לתקופה של עד שנה וחצי. זאת, באמצעות העברת תהליכים ארוכים לטכנולוגיה, שהיא הרבה יותר מהירה ויעילה. הדבר יושם במידת מה, ובוצעה אוטומציה מואצת של תהליכים ויישום תפיסות של טרנספורמציה דיגיטלית, בעיקר בממשלה, באמצעות ממשל זמין ורשות התקשוב. אחרי שנים לא מעטות שבהן דיברו על זה וסימנו את שיפור השירותים המקוונים לאזרח כיעד, דברים החלו לזוז. זאת, לאחר שהשתרשה ההבנה שדיגיטציה של תהליכים מייתרת שכבות שלמות של ביורוקרטיה ומאפשרת זירוז תהליכים במגזרים הפרטי והציבורי, שבשניהם יש בשנים האחרונות השקעה לא מועטה בדיגיטליזציה. היא מאפשרת לעשות זאת תוך התאמה לרגולציה, התמודדות עם אתגרי האבטחה והפרטיות, ורמת שירות גבוהה. משב רוח רענן בגוף הביורוקרטי דבר בולט הוא שדווקא רשות המסים, שנתפסת כאחד ממעוזי הביורוקרטיה והיא בין הגורמים הפחות אהודים על הציבור הישראלי, עושה את הטרנספורמציה הדיגיטלית בהצלחה, בדרך לשיפור תדמיתה. הרשות מוכיחה לכמעט מיליון איש שרשומים באזור האישי שלהם באתר שלה שאפשר להתנהל מול פקיד השומה מבלי לפגוש אותו, ניתן לקבל החזרי מס בלחיצת כפתור ואפילו מסמכים במייל. כל זאת, בזכות היערכות נכונה והשקעה מסיבית במחשוב, שהובילה שע"מ. זאת, לאחר שמנהל הרשות הבין כבר לפני שנתיים שלא מספיק לדבר ולדבר על צמצום הביורוקרטיה, צריך גם לעשות. השורה התחתונה: מבחן חשוב ביותר של המערכות האלה מתחיל היום, עם פתיחת האפשרות להגיש בקשות למענקים בפעימה השנייה, ויימשך לכל אורך התקופה שבה יתאפשר להגיש אותן ולטפל בהן, עד שהכספים ינחתו בחשבונות הבנק של הזכאים. בתקופה זו נראה האם המערכות פועלות כמו שצריך ועומדות בעומסים הצפויים. הרבה אנשים בשע"מ לא ישנו הרבה בלילות הקרובים, כי גם כאן, מבחן התוצאה הוא קריטי, וישפיע על אמון הציבור הן ברשות המסים והן במערכות האונליין. אולי המערכות האלה יוכיחו, על רקע משבר הקורונה, איך באמת ממגרים את הבירוקרטיה.

סמסונג ישראל ועמותת מטב, שתומכת בקשישים, השיקו לפני ימים אחדים את פרויקט נשארים יחד בבית - מוקד טלפוני שיציע לבני האוכלוסיה המבוגרת תמיכה טכנולוגית, על מנת להקל עליהם במידה מסוימת בתקופה קשה זו. מספר הטלפון של המוקד הוא 8201*. נציגי המוקד הם עובדי ומתנדבי מטב, שמנוסים בעבודה עם בני הגיל השלישי. הם יוכלו ללמד, לסייע ולהדריך את הקשישים כיצד להתגבר על הפחד משימוש בטכנולוגיה, ולצייד אותם בכלים שיעזרו להם ליצור קשר עם אהוביהם, בני משפחתם וחברים. המוקד פועל בימים א'-ה' בין 09:00 ל-14:00. בעת שהוא סגור, פועל תא קולי, שבו יכולים המתקשרים להשאיר את שמם ומספר הטלפון שלהם, והצוות יחזור ויסייע להם כבר למחרת בבוקר. מיה סגל, דוברת סמסונג ישראל ומנהלת קשרי הקהילה בחברה, אמרה כי "בעקבות התקופה המורכבת וכיוון שמסתמן שהנחיית הבידוד של בני הגיל השלישי עתידה להימשך, החלטנו להרים את הכפפה וליצור פלטפורמת תמיכה טכנולוגית ייחודית עבור אוכלוסייה זו. כעת יוכלו המבוגרים המבודדים בביתם לתקשר עם אהוביהם על ידי אפליקציות ואמצעים טכנולוגיים המאפיינים את רוח התקופה, ללא חשש מהתמודדות עם קשיים טכנולוגיים, ותוך עזרה צמודה של נציגי המוקד שלנו". לדברי ליאור שטרסברג, מנכ"ל מטב, "בשנים האחרונות, אנחנו מפעילים יותר מ-5,000 מתנדבים בפרויקטים שונים להפגת הבדידות ולחיבור בין דורי. הם מצטרפים למטפלות הסיעודיות שלנו, שעוסקות גם בכך, לצד הטיפול המקצועי. חשוב להבין שבדידות היא לא סתם שעמום - היא פוגעת באופן אנוש באיכות החיים ובבריאות הנפשית והפיזית של הקשישים. מגפת הקורונה החמירה את הבדידות לכולנו, ובמיוחד לאוכלוסייה המבוגרת, שנאלצת להישאר ספונה בבית לתקופה ארוכה, לוותר על שגרת היציאה ממנו ולהימנע ממפגש עם קרובים וחברים. המוקד יסייע לאזרחים הוותיקים לבנות מחדש את החיבור החברתי שהם כל כך זקוקים לו, להשתתף במפגשי העשרה חברתיים מקוונים, לשמור על קשר עם המשפחה, ולא לפספס אף אמוג'י או תמונה של הנכדים בווטסאפ המשפחתי. ביחד, נחזיר להם את החיוך".

במשך כ-20 שנה משרד המשפטים לא ניהל כראוי את ההתקשרויות עם החברות הזכייניות המפיצות עבורו מידע ממאגר המידע של רשם החברות, לא קיים בקרה הולמת, לא פעל כדי לאכוף עליהן עמידה בתנאי ההסכמים שנחתמו עימן, לא היה מודע לשימוש החוזר במידע שהופק מנסחי חברה באמצעות הגישה הישירה והייחודית למאגריו שניתנה לחברות מסוימות, וממילא לא העריך את השווי הכלכלי הגלום בגישה זו שהעניק ללא תמורה לחברות אלו, כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח 70-ב' שהתפרסם אתמול (ב') אחה"צ. משרד המשפטים, באמצעות רשם החברות, מופקד על ניהול והפצה של נתוני מאגר המידע של רשם החברות, המכילים מידע עסקי על מאות אלפי חברות, החיוני לתפקוד תקין של המשק. פעילותו של רשם החברות הניבה למדינה הכנסות של כרבע מיליארד שקלים בשנה בממוצע, ומתוכן, עבור שירותי הפצת מידע לציבור באמצעות חברות זכייניות – כ-10 מיליון שקלים בשנה בממוצע. מאגר המידע של רשם החברות כלל ב-2019 כ-593,000 חברות במצבי פעילות שונים, וכן מידע על אודותיהן בעבר ובהווה. מרבית החברות, כ-581,000, הן חברות בע"מ. 38% מהחברות במאגר המידע אינן פעילות בשל פירוק או מחיקה. מקרב החברות הרשומות כפעילות, כ-43% אינן פעילות. 47% מהחברות הפעילות מוגדרות כ"מפירות חוק". "הבטחת איכותו של המידע המופץ לציבור ממאגר המידע של רשם החברות", קובע המבקר, "חיונית למימוש תכלית זכות העיון ולהבטחת פעילותם הסדירה של העסקים במדינה. יש צורך במניעת דיווחי כזב למאגר המידע של רשם החברות. ישנם ליקויים בהיקף המידע העומד לעיון הציבור ובמהימנות ורלוונטיות המידע שבמאגר המידע של רשם החברות". "זכות העיון של הציבור בנתוני מאגר המידע של רשם החברות נקבעה בחוק", קובע המבקר. על פי הביקורת, "כיוון שמאגר המידע של רשם החברות כולל מידע המוגן על פי דין, וכדי להגן על הזכות לפרטיות של אלה שפרטיהם מופיעים בו, נקבעו לאורך השנים כללים להפצת המידע ומגבלות עליו. למרות זאת, מאז 2002 רשם החברות ורשם מאגרי המידע שברשות להגנת הפרטיות - לא אכפו כראוי את הוראות הדין, והלכה למעשה לא מנעו הפצת מידע שלא בהתאם לכללים שנקבעו". אין מערכת ממוחשבת להתרעה על סיכון לזיוף רשם החברות מנהל רשימה ידנית של גורמים שנעשה שימוש בזהותם לביצוע זיוף, קובע המבקר. ברשימה האמורה מופיעים שמותיהם של 22 עורכי דין, שחתימת כל אחד מהם זויפה פעמיים עד 13 פעמים. מהבדיקה עלה, כי לרשם החברות אין מערכת ממוחשבת של שמות האנשים שנעשה בהם שימוש לצורך הגשת דיווחי כזב, שתאפשר מתן התרעות מיידיות בטרם ייעשה ניסיון לבצע שימוש חוזר בזהותם לצורך הזנת שינויים במאגר המידע של רשם החברות. "מוצע", כתב המבקר, "כי רשם החברות יבחן פיתוח מחשובי שיאפשר מתן התרעות על ניסיון לשימוש בזהויות שנעשה בהן בעבר שימוש לדיווחי כזב, וכן שיאפשר קבלת מידע על שימושים שבוצעו בעבר בזהויות אלו". מרבית הזיופים מתבצעים באמצעות זיוף חתימת האימות של עורך דין או רואה חשבון. "מהבדיקה עולה, כי לרשם החברות אין מערכת ממוחשבת, המאפשרת לאמת כי הגורם החתום על הודעת שינויים או על דו"ח שנתי, הוא אכן עורך דין או רואה חשבון מוסמך, הרשאי לבצע את הפעולות האמורות". עוד נמצא, כי רשם החברות אינו מזין למערכת הממוחשבת את פרטי רואה החשבון ועורך הדין המאמתים את הפעולה. "מוצע, כי רשם החברות יבחן חלופות להקטנת האפשרות לזיוף דיווחים, ובהן חיוב בהגשה מקוונת, בד בבד עם שדרוג המערכת הממוחשבת וביצוע בקרה מפצה על ההגשה הידנית", כותב המבקר. רוב הדו"חות מוגשים ידנית ב-2018 הוגשו לרשם החברות 137,868 דו"חות שנתיים, ומתוכם רק 12,524 הוגשו באופן מקוון, כ-9% . כל דו"ח שנתי שהוגש באופן לא מקוון, למעט חריגים מועטים, מטופל על ידיו באמצעות חברה המעניקה לו שירותים במיקור חוץ. הטיפול בנושא זה נאמד בכ-10,000 שעות עבודה בממוצע בשנה, ועלותו כמיליון שקלים בממוצע לשנה. "מרבית הציבור (91%) מגיש דו"חות שנתיים באופן לא מקוון. במסלול זה העלויות לקופת המדינה הן כמיליון שקלים מדי שנה, והוא גורר גם אסדרה מכבידה, שכן אזרחים נדרשים למלא טפסים על אודות החברה, הגם שהפרטים כבר מצויים בידי רשם החברות. מצב דברים זה אינו יעיל", קובע המבקר, "מוצע כי רשם החברות ישקול להקל את האסדרה בהקשר של הגשת דו"ח שנתי, כשאחת הדרכים היא מעבר מלא להגשת דו"חות שנתיים באופן מקוון... לחלופין, מוצע, כי רשם החברות יבחן עידוד הגשה מקוונת בדרך מאובטחת שאינה מצריכה הזדהות באמצעות כרטיס חכם". עוד נמצא, כי "הממשק הממוחשב שהקים משרד המשפטים ושבאמצעותו מבוצע חיפוש הפוך במאגר המידע של רשם החברות אינו עונה להוראות חוק הגנת הפרטיות. אין באופן הפעולה של הממשק הממוחשב כדי לוודא קיומה של תכלית עסקית לקבלת המידע, ואין בו די כדי למנוע פגיעה בפרטיותו של אדם, או במניעת מסירת מידע העלול לשמש למטרות אחרות, כגון מעקב, הונאה ועוד...מ-2002 ועד למועד הביקורת משרד המשפטים לא מילא כראוי את תפקידו בבקרה ובאכיפה הנדרשת לצורך הגנה על הפרטיות בעת ביצוע חיפוש הפוך". "על משרד המשפטים לוודא שתכולתו של מאגר המידע של רשם החברות תהיה מיטבית ולהקפיד על עמידה בהוראות הדין. יש להמשיך לקיים היוועצות עם צרכני המידע העיקריים של מאגר המידע, כדי לוודא שהתועלות שמביא המידע שבמאגר למשק יהיו מרביות ויישמר איזון הולם בין צורכי צרכני המידע העיקריים - לבין הזכות לפרטיות", סיכם המבקר, "על משרד המשפטים לייעל את הליכי ניהול מאגר המידע של רשם החברות ולעודד את הגברת השימוש במערכות מקוונות ואת שיתוף הפעולה עם רשויות אחרות, המנהלות מידע דומה ומשיק".