לפני כמה ימים נערך בפנתרה בתל אביב, בפעם השלישית, ערב משקיעים, שבו הציגו יזמיות מעוררות השראה פיתוחים ומוצרים חדשניים. בין הפיתוחים שהוצגו: אפליקציה לתקשורת בין הורים גרושים (Familist), שפיתחה עו"ד מילי אינדיג, שגם הנחתה את האירוע, פלטפורמה אוטומטית לבדיקות תוכנה בחברות תחת רגולציה (Validify), שהציגה עו"ד ורו"ח אביטל אביצור, מד הנקה לתינוקות (IsenseU), שהציגה המנכ"לית, דינה נראון, ומכונה לייצור שוקולד ביתי (Chocomake), שפיתחה היזמית ליאורה עומר. [caption id="attachment_318182" align="alignnone" width="600"] מימין: עו"ד מילי אינדיג, יזמית, בעלת Familist, גלית בן שמחון, מייסדת פנתרה, שרון גולדמן, סמנכ"לית פיתוח עסקי בברוקס-קרת. צילום: עדי אלון[/caption] על ניצוח הערב שקדו גלית בן שמחון, מייסדת ומנכ"לית פנתרה – חלל עבודה ומועדון לקידום נשים בעסקים, שרון גולדמן, סמנ"כלית קשרי משקיעים ופיתוח עסקי​ בברוקס-קרת – חברת שירותים פיננסיים לחברות היי-טק וסטארט-אפים, ועו"ד מילי אינדיג, מייסדת ומנכ"לית חברת פמיליסט. האירוע נערך במטרה לקדם נשים בעולם העסקים ולסייע להן ביצירת קשרים עסקיים עם משקיעים מובילים בתעשייה. בין המוזמנים היו אנג'לים מוכרים מהארץ וכן כמה קרנות הון סיכון.

כמה מבעלי המניות הגדולים של דל (Dell Technologies) רואים בחיוב את הפיצול בין דל ו-VMware, זאת, על מנת לסייע לענקית ה-IT להימנע מלשלם מס בהיקף נרחב. בסוף השבוע דיווחה רשת CNBC כי קרן סילבר לייק (Silver Lake), שאוחזת ב-28.6% ממניות דל, וקרן אליוט (Elliott Management), הן בין בעלות המניות שבעד הפיצול בין ענקית ה-IT וענקית הווירטואליזציה.   בשבוע שעבר הוול סטריט ג'ורנל פרסם כי דל טכנולוגיות שוקלת למכור את בעלותה ב-VMware, בניסיון להגדיל את שווי השוק שלה. הדיווח הגיע על רקע הנתון שלפיו הטכנולוגיות של שתי החברות שולבו בצורה הדוקה יותר מתמיד, לרבות VxRail – תוכנת ניהול התשתיות, המשולבות באופן הדוק (HyperConverged) עם חבילת הענן שלה. דל אוחזת ב-81% מ-VMware, המוערכת בכ-50 מיליארד דולרים. שווי השוק של דל עצמה עומד על 36 מיליארד דולרים. נתון זה, לפי האנליסטים, מרמז שהשוק מייחס ערך מועט, או לא מייחס ערך כלל – לעסקי הדטה סנטר והמחשוב האישי של דל. על פי הפרסום מהשבוע שעבר, בדל הוקמו באחרונה קבוצות עבודה על מנת לבחון את האפשרויות סביב הפרידה האפשרית מ-VMware. עוד נכתב, כי אם ייעשה פיצול שכזה, הוא לא יתרחש לפני 2021. בכל מקרה, צוין כי הליך בחינת ההיפרדות מצוי בשלבים מוקדמים שלו. דל, VMWare ושתי הקרנות לא הגיבו לפרסום. ב-CNBC צוטט מקור המקורב לבעלי המניות שאמר כי דל תעדיף למסור את מניותיה ב-VMware לבעלי המניות של דל בעסקה פטורה ממס, מאשר למכור את חלקה, מה שעלול לגרום לנטל מס בשווי מיליוני דולרים רבים. עוד נאמר כי הפיצול יביא לכך ש-VMware תשלם דיבידנד גדול במיוחד לדל, וזה בתורו יופנה לכיסוי חלק מהחוב הגדול של ענקית ה-IT לענקית הווירטואליזציה. עוד פורסם כי הסיכוי למצב ההפוך, בו דל תרכוש את שארית מניות VMWare – שכיום עומדת על 81% - נמוך. זאת כי לשם כך היא תיאלץ להגדיל את חובותיה, שכבר כך עומדים על עשרות מיליארדי דולרים. בנוסף, מהלך שכזה עלול להיתפש באופן גרוע על ידי עובדי ענקית הווירטואליזציה, הרוצים תמריצים הקשורים לצמיחת VMware. דל הפכה למי שאוחזת ברוב הבעלות של VMware כאשר רכשה בשנת 2016 את EMC, בעסקת ענק בסך 67 מיליארד דולרים. בחלוף שנתיים היא עשתה עסקאות חילופי בעלות על המניות, ואלו זכו לתמיכה מצד סילבר לייק - השותפה של דל - ולביקורת מצד אליוט. אנליסטים ציינו כי הפיצול יעשה טוב לקרנות ולשתי ספקיות ה-IT, בעוד שללקוחות הארגוניים הדבר לא ישנה. זאת כי הפיצול לא ייגע בהיבטים טכנולוגיים כלשהם, וממילא במקרים רבים פתרונות השתיים משולבים אלה באלה.         

בעקבות הדלפה שפורסמה בשבוע שעבר על כך שה-iPhone 12 הצפוי של אפל (Apple) יכלול מטען מהיר של 20 ואט (לעומת מטען 5 ואט בדגם ה-iPhone 11), אפל עצמה אישרה במפתיע את השמועה, בכך שהעבירה את דגמי המטענים החדשים שלה למדינות רבות לצורך קבלת אישור, ובתוך כך נחשף גם מטען נוסף של החברה. תהליך קבלת האישור בנורווגיה באמצעות NEMKO – ארגון המפקח על בדיקות הבטיחות בייצור של ציוד חשמלי – אימת את המטען החדש, שמספר הדגם שלו תואם להדלפה של דגם ה-iPhone 12 וחושף את מטען ה-20 ואט, יציאת USB-C (מטען ה-5 ואט של דגם ה- ה-iPhone 11 הוא עם יציאת USB-A), וכי הוא תומך במפרט של העברת כוח על ידי USB, כך שהוא יתמוך בטעינה מהירה גם של מכשירים מתחרים. בנוסף, תהליכי אישור המכשיר הן בנורווגיה והן באוסטרליה אימתו גם דגם נוסף של מטען בעל מפרט זהה, שמספר הדגם שלו שונה, ולפי הערכה הוא מיועד למטעני 20 ואט שאפל תמכור בנפרד. לפי הידיעות, המטען החדש יצורף לערכת המכשיר ולא יימכר בנפרד, כך שמחיר המכשיר, שלפי הדיווחים יוזל ב-50 דולר, יחסוך לרוכשים עוד 50 דולר על המטען. בתוך כך, Ice Universe, שבדרך כלל חושף חידושים של סמסונג, חשף כי כמעט בטוח שמכשירי iPhone 12 מדגמי ה-Pro וה-Pro Max יכללו מסך ProMotion של 120 הרץ, והמשמעות היא חוויית תצוגה חלקה ותגובתית יותר, שאפל מוסיפה כדי ליישר קו מול מכשירי עילית מתחרים . ולמה שמי שמתעסקים במכשירי סמסונג יידעו זאת? משום שסמסונג מספקת את רוב מסכי ה-iPhone, והיא צפויה לספק את כל המסכים לדגמי ה-Pro וה-Pro Max של ה-iPhone 12.

ביום ו' האחרון התראיין אייל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, שנמכרה לאנבידיה, ביומן הצהריים של כאן רשת ב', ושוחח עם המנחה, ליאת רגב, על שיתופי הפעולה המוצלחים שיש לחברות היי-טק כמו זו שהוא מנהל עם חברות פלסטיניות. הוא דיבר על זה כחלק מראיון על תוכנית הסיפוח, שייתכן שתחל להתגלגל השבוע, ועסק בשאלה האם ועד כמה זה ישפיע על היחסים הכלכליים שלנו עם הרשות הפלסטינית. ולדמן לא הסתיר את העובדה שהוא מתנגד לסיפוח. אבל נקודת המוצא שלו היא כלכלית ולאו דווקא אידיאולוגית. אין זה סוד שלחברות היי-טק רבות - ישראליות ורב לאומיות שיש להן פעילות ענפה בישראל - יש דריסת רגל בשוק הפלסטיני, בין אם הן חושפות זאת - למשל סיסקו, HPE, אורקל, נוקיה וכאמור, מלאנוקס - ובין אם הן מעדיפות שלא לעשות זאת. המנהלים הישראלים בחברות אלה מבצעים שם פרויקטים ומעסיקים מהנדסים תושבי השטחים. עובדה זו מוכיחה שהכלכלה חזקה יותר מכל שיקול פוליטי, ואנשי עסקים, ובמיוחד יזמים ומנהלים בכירים בתחום ההיי-טק, יודעים להבדיל בין האג'נדה הפוליטית והאידיאולוגיה שלהם לחיים עצמם ולניצול הזדמנויות עסקיות. ולדמן סיפר שמלאנוקס מעסיקה בשכם ובחברון 20 מהנדסים, כי, מלבד הרצון בשיתוף פעולה עם שכנינו, עלות העבודה שם זולה יותר. במקום לחפש במזרח אירופה או באסיה, הוא קורא ליזמים ולמנהלים בהיי-טק הישראלי לממש את הפוטנציאל של כוח אדם איכותי, לא פחות טוב מהמנדסים הישראלים, שיש בערים הפלסטיניות. [caption id="attachment_286466" align="alignnone" width="600"] אייל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס. צילום: יח"צ[/caption] ההיי-טק לא פועל בחלל ריק, אלא מייצר אקו-סיסטם רחב. משכך, חברות היי-טק ישראליות שפועלות בשטחים תורמות ליצירת יותר מקומות עבודה ולהורדת האבטלה הגואה בשטחי הרשות. שלא לדבר על תיירות של אנשי עסקים, שמגיעים (כשאין קורונה) לפגישות הן בישראל והן ברשות. נכון שיש חסמים שמונעים מהרבה מנהלים וחברות לעשות את הצעד הזה, אבל, לדברי ולדמן, "זה אפשרי. צריך ללמוד איך לעבוד ואיך לחיות איתם. יש שם אנשים עם ראש פתוח שמבינים את החשיבות שבשיתוף הפעולה הזה, והם עושים זאת". בתשובה לשאלה המתבקשת של המראיינת האם זה לא תמים מדי לחשוב כך כיום, כאשר ממשלת ישראל הולכת לסיפוח וחלקים גדולים בחברה הישראלית סבורים שאין פרטנר בצד השני, אמר ולדמן כי ישראל לא עושה מספיק מאמצים כדי לחתור למגע עם הפלסטינים. לדעתו, אנחנו לא מנסים מספיק ולכן תמיד מגיעים למסקנה שאין עם לדבר. שלום - לא רק בין המנהיגים הדיבור נעשה לא רק בפן המדיני-ביטחוני, לא רק בין המנהיגים ואנשי הביטחון של שני הצדדים, אלא גם בין אנשי העסקים. ההיי-טק תמיד היה ויכול להיות גשר לשלום בין העמים, וככל שהכלכלה הפלסטינית תהיה חזקה יותר, כך תקטן המוטיבציה שלהם לפנות לטרור. מהלך חד צדדי, סבור ולדמן, עלול להרוס את מה שכבר קיים ולהחזיר אותנו אחורה שנים רבות. ממשלות ישראל בשנים האחרונות היו ערות לחשיבות שיתופי הפעולה האזוריים. המשרד לשיתוף פעולה אזורי אמנם הוקם כדי לתת כיבודים פוליטיים לשמעון פרס המנוח, אולם הוא גם פועל, ולא מעט: בדף הבית של האתר שלו יש פירוט של פרויקטים שנמצאים בתכנון ושל כאלה שבוצעו בתקופת השר היוצא, צחי הנגבי, ביניהם פרויקטים שנועדו לחזק את שיתוף הפעולה הכלכלי עם הרשות. בין היתר, הקמת פארק תעשיה מצפון לג'נין, במימון ממשלות גרמניה וטורקיה, שאמור לייצר מקומות עבודה ל-15 אלף איש. פרויקטים נוספים שנמצאים בתהליכים הם בתחומי המדע, המו"פ והחקלאות. יותר שיתוף פעולה - יותר רצון להתקרב לישראל אלא שכאמור, הפוטנציאל לשיתופי פעולה כלכליים והיי-טקיים בין הישראלים והפלסטינים עודנו גדול. שיתוף פעולה טכנולוגי עם הרשות יגביר את התהליכים של התקרבות מדינות האזור לישראל ואת הרצון לעבוד איתנו. בשבוע שעבר הכריז ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על שיתוף פעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות בנושא המאבק בקורונה. אמנם, זה עדיין לא ברמת ממשלות, אלא בין חברות, אבל מדובר במנוע צמיחה חשוב מאוד להיי-טק הישראלי. גם בישראל וגם באיחוד האמירויות יש הון אנושי טוב ואיכותי, שיכול לתרום לשני הצדדים. השורה התחתונה: המשבר הכלכלי מחייב, לדעת אנשי היי-טק ויזמים ישראליים, לשנות דיסקט ולהעמיק את שיתוף הפעולה הכלכלי והעסקי עם שכנינו בשטחים. היטיב לבטא זאת ולדמן: עכשיו הזמן לטפל רק במשבר הכלכלי, סיפוח אפשר לעשות תמיד.

בעקבות הדלפה שפורסמה בשבוע שעבר על כך שה-iPhone 12 הצפוי של אפל (Apple) יכלול מטען מהיר של 20 ואט (לעומת מטען 5 ואט בדגם ה-iPhone 11), אפל עצמה אישרה במפתיע את השמועה, בכך שהעבירה את דגמי המטענים החדשים שלה למדינות רבות לצורך קבלת אישור, ובתוך כך נחשף גם מטען נוסף של החברה. תהליך קבלת האישור בנורווגיה באמצעות NEMKO – ארגון המפקח על בדיקות הבטיחות בייצור של ציוד חשמלי – אימת את המטען החדש, שמספר הדגם שלו תואם להדלפה של דגם ה-iPhone 12 וחושף את מטען ה-20 ואט, יציאת USB-C (מטען ה-5 ואט של דגם ה- ה-iPhone 11 הוא עם יציאת USB-A), וכי הוא תומך במפרט של העברת כוח על ידי USB, כך שהוא יתמוך בטעינה מהירה גם של מכשירים מתחרים. בנוסף, תהליכי אישור המכשיר הן בנורווגיה והן באוסטרליה אימתו גם דגם נוסף של מטען בעל מפרט זהה, שמספר הדגם שלו שונה, ולפי הערכה הוא מיועד למטעני 20 ואט שאפל תמכור בנפרד. לפי הידיעות, המטען החדש יצורף לערכת המכשיר ולא יימכר בנפרד, כך שמחיר המכשיר, שלפי הדיווחים יוזל ב-50 דולר, יחסוך לרוכשים עוד 50 דולר על המטען. בתוך כך, Ice Universe, שבדרך כלל חושף חידושים של סמסונג, חשף כי כמעט בטוח שמכשירי iPhone 12 מדגמי ה-Pro וה-Pro Max יכללו מסך ProMotion של 120 הרץ, והמשמעות היא חוויית תצוגה חלקה ותגובתית יותר, שאפל מוסיפה כדי ליישר קו מול מכשירי עילית מתחרים . ולמה שמי שמתעסקים במכשירי סמסונג יידעו זאת? משום שסמסונג מספקת את רוב מסכי ה-iPhone, והיא צפויה לספק את כל המסכים לדגמי ה-Pro וה-Pro Max של ה-iPhone 12.

קבוצת האקרים רוסים השיקה קמפיין מתקפות כופרה נגד ארגונים בארה"ב שהעובדים שלהם עובדים מהבית, בשל משבר הקורונה. ההאקרים, חברי קבוצת Evil Corp, ניסו לפרוץ ל-31 רשתות ארגוניות לפחות על מנת לפגוע במערכות הארגונים ולדרוש כופר בסך מיליוני דולרים. על פי מכון המחקר גאלופ, רוב האמריקנים, 62%, עובדים מהבית בשל מגיפת הקורונה. נגד שני ראשי הקבוצה הוגשו – שלא בפניהם - כתבי אישום בארה"ב בדצמבר 2019. השניים, מקסים יקובץ ואיגור טוראשב, הואשמו כי ההאקרים מהקבוצה שבראשותם השתמשו בנוזקות כדי לגנוב מיליוני דולרים מבתי ספר ומארגונים דתיים ביותר מ-40 מדינות. הממשלה אף הציעה פרס בסך חמישה מיליון דולרים על מסירת מידע שיוביל למעצרם. זהו הפרס הכספי הגדול ביותר שהוצע אי פעם כנגד פושעי סייבר. גורמים בארה"ב הביעו חשש, כי ההאקרים ימקדו מתקפות עתידיות שלהם במערכות הקשורות לבחירות לנשיאות בארה"ב. בסוף השבוע הוציאה סימנטק (Symantec), כיום חטיבת האבטחה של ברודקום (Broadcom), התראה על המתקפות. על פי סימנטק, מדובר בסוג חדש של כופרה, שנקרא WastedLocker. שולחי הכופרה דרשו כופר בסכומים הנעים בין 500 אלף דולר עד מיליון דולר כדי לבטל את נעילת המחשבים שהותקפו. לקבוצה מיוחסים פיתוח והפצה של נוזקת Dridex. הרוב המכריע של היעדים הם תאגידים גדולים, מסרו חוקרי סימנטק, כולל כתובות של משקי בית רבים. שמונה מהארגונים שהיוו יעדים היו חברות Fortune 500 – כולן אמריקניות. החברות שהותקפו הכי הרבה היו מתחום הייצור, ה-IT והמדיה. סימנטק אמרה, כי ההאקרים פרצו את הרשתות של חברות אלו ובכך הניחו את היסודות למתקפות כופרה בעתיד, כאלו שיאפשרו להם לחסום גישה לנתונים ולדרוש מיליוני דולרים. אריק צ'יין, המנהל הטכני של סימנטק, אמר לניו יורק טיימס, שההאקרים מנצלים את המצב שבו עובדים משתמשים ברשתות VPN כדי לגשת למערכות ה-IT הארגוניות שלהם. לאחר שזיהו באיזו חברה המשתמש עובד – הם מדביקים בנוזקה את המחשב שלו בעת שהוא מבקר באתר ציבורי או מסחרי, ולאחר מכן, כאשר הוא מתחבר למערכת ה-IT של הארגון - ההאקרים יכולים לתקוף אותו. החוקרים ציינו, כי ב-2019 היו כמה מתקפות על מערכות מחשוב ממשלתיות ועירוניות בארה"ב, בהן על לואיזיאנה, אורגון, מרילנד, ג'ורג'יה, טקסס ופלורידה.

תומר אליאס, דירקטור ניהול מוצר ב-BigID מה זו גאווה בשבילך? "להיות מי שאני ולהרגיש בנוח עם זה. הגאווה שלי היא חלק מהגדרת הזהות שלי, באותה המידה שאני מגדיר את עצמי ישראלי". כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "הגעתי ל-BigID כמועסק ה-18 בחברה ויצאתי מהארון עוד בקורות החיים שלי. חודשיים אחרי תחילת העבודה ב-BigID החברה תרמה סכום נכבד לאירוע חודש הגאווה שהפקתי במסגרת LGBTech (ארגון למען להט"בים במקומות עבודה, שהתחיל מההיי-טק - י"ה), וכך גם קרה בשנה שעברה. את המשרות הפתוחות בחברה אנחנו מפרסמים בין חברי הקהילה הגאה, והחברה דואגת שכולם.ן ירגישו בנוח במקום העבודה, בין אם את.ה להט"ב.ית, דתי.יה, עולה חדש.ה וכל מיעוט באשר הוא". [caption id="attachment_318128" align="alignnone" width="600"] תומר אליאס, דירקטור ניהול מוצר ב-BigID. צילום: שי דיוויס[/caption] האם יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? "חד משמעית כן. זה משהו שמנסים למגר באמצעות חינוך, הכשרות ומדיניות של אפס סובלנות, אבל מסקר שבוצע על ידי LGBTech בשנה האחרונה עולה כי 68% מחברי.ות הקהילה הגאה חוששים.ות לצאת מהארון במקום העבודה מחשש לאפליה או הטרדה, וזה כולל את ההיי-טק. הקהילה הגאה היא 10% מכלל האוכלוסייה בישראל ואני רואה תת ייצוג של להט"בים.ות מחוץ לארון בתפקידי מפתח בחברות ההיי-טק בישראל, וזה מתחדד כשמדובר על האוכלוסיות הטרנסג'נדרית, ביסקסואלית, פאנסקסואלית, פולי וקווירית - איפה הם.ן? ככל הנראה בארון, מחשש לאפליה ואי קידום, אם הם.ן בכלל מועסקים.ות - רובם.ן לא". מה צריך לעשות כדי לשפר? "השיפור יגיע משני כיוונים: מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. פעם מכיוון ההנהלה ומשאבי האנוש, שיובילו אג'נדה של אפס סובלנות ללהט"בפוביה ומתוך הבנת צרכי המועסקים יקדמו תהליכי גיוס ושימור, מתוך הבנה שמגוון הוא מצב של Win-Win, ופעם מכיוון העובדים, שיעזרו לארגון שמעסיק אותם.ן לזהות את הצרכים והמקומות שבהם ניתן לעשות יותר בכדי לגרום לא.נשים להרגיש בנוח, ללא חשש מאפליה, מניעת קידום והקנטות". נועה כנר, מנהלת פיתוח ב-Chegg ישראל מה זו גאווה בשבילך? "החופש להיות מי שאני ובכך לפתוח דלת גם לאחרים להיות מי שהם.ן. הזכות הבסיסית לשוויון זכויות ולחיים נטולי ארונות וסודות. הכרה ביופי של המגוון האנושי וחגיגה של הזכות הבסיסית לאהוב". כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה את עובדת? "Chegg מיישמת אג׳נדה שלמה של חגיגת המגוון האנושי, ובכלל זה פנייה לכל סוגי המשפחות באירועי החברה וציון חודש הגאווה בשלל אירועים ופעילויות. הכי חשוב הוא האווירה המכילה, המאפשרת לכל אחד ואחת בחברה להיות הוא.היא, ללא צורך בהסתרה. מגוון זה לא עוד מושג, זה דרך חיים". [caption id="attachment_318130" align="alignnone" width="600"] נועה כנר, מנהלת פיתוח ב-Chegg ישראל. צילום: יח"צ[/caption] האם יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? "גם בתחום זה, ההיי-טק מוביל וברובו תורם למאבק הקהילה. כן חשתי אפליה, היא תמיד הייתה מאחורי גבי או עטופה בשאלות לכאורה תמימות. דוגמה לכך הייתה שמישהו שעבד איתי טרח לספר לחברה שלי שהוא מופתע, שאני דווקא נחמדה למרות שאני לסבית. עצוב שזה עדיין לגיטימי לדבר כך". מה ניתן לשפר? "חברות צריכות לקחת מקום יותר אקטיבי בשמירה על סביבת עבודה תומכת ובעזרה בגיוס של טרנסג׳נדרים.ות, שמהווים אחת הקבוצות המודרות ביותר, וזה דורש תיקון". מיכאל תדמור, ראש צוות במחלקת פיתוח ב-NSO מה זו גאווה בשבילך? "גאווה בשבילי זו התחושה שאני יכול להיות מי שאני. למשל, כשאני יוצא מהבית עם בן זוגי והבן שלנו לפגוש משפחה, חברים או סתם לשבת במסעדה ויכול להרגיש הכי נורמלי בעולם, אני לא מרגיש צורך להסתתר ולא להסתיר מהעולם את מה שיש לי בבית". כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "במקומות עבודה קודמים לא הרגשתי בנוח לשתף ולא קיבלתי תחושה של פתיחות. זאת, בניגוד לחוויה שלי ב-NSO, שם שיתפתי כבר ביום הראשון וזאת הייתה תחושה מעולה - גם מצד החברה וגם מצד החברים למשרד. אני יושב בארוחת צהרים עם החברים לצוות, מדבר על המשפחה שלי בצורה הכי רגילה שיש, מרגיש שייך. בנוסף, כשיצאנו לתהליך הפונדקאות בארצות הברית זכיתי לתמיכה ושיתוף פעולה מלא מצד החברה. זה בא לידי ביטוי במתן הזמן שנדרש לטובת התהליך, בחופשת לידה של מספר חודשים, בקשר שנשמר לאורך התקופה ובעיקר בהרגשה המדהימה שיש מקום שמחכה לי עם זרועות פתוחות, וזה לא מובן מאליו". [caption id="attachment_318131" align="alignnone" width="600"] מיכאל תדמור, ראש צוות במחלקת פיתוח ב-NSO. צילום: יח"צ[/caption] האם לדעתך יש אפלייה בהיי-טק? כיצד ניתן לשפר? "למזלי, לא נתקלתי באחת כזאת, אבל הרצאות או סדנאות בנושא סובלנות וקבלת האחר והשונה יביאו לשינוי תפיסתי והתנהגותי בחברה הישראלית ומן הסתם, ישפיעו גם על מקומות העבודה". תומר אורנשטיין, סמנכ"ל הכספים של SQLink מה זו גאווה בשבילך? "להיות מי שאני". כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "SQLink היא חברה שמאמינה בשוויון הזדמנויות לכולם ומסתכלת רק על שיקולים מקצועיים. לראייה, בתוך כמה שנים התקדמתי מתפקיד כלכלן למנהל המחלקה הכלכלית, ובהמשך לסמנכ"ל כספים. אגב, אני לא הסמנכ"ל היחיד הגאה בחברה ובאופן כללי, אנחנו מעסיקים עובדים מכל קצוות הקשת". [caption id="attachment_318132" align="alignnone" width="600"] תומר אורנשטיין, סמנכ"ל הכספים של SQLink. צילום: אפרת קופר[/caption] האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? "אני לא חושב. ייתכן שקיימת אפליה נקודתית, אבל בטח שלא תופעה רחבה - לא בהיי-טק ולא בכלל. יחד עם זאת, קיימות אוכלוסיות מסוימות בקהילה שייתכן שסובלות מכך, ואת התופעות האלה בהחלט צריך למגר. לא ניתן להתעלם מהשינוי החיובי שהעולם עובר בכל הקשור למגדריות ולקבלת האחר והשונה, וזה בא לידי ביטוי גם בעולם ההיי-טק. נכון שאנחנו רחוקים משלמות, אבל אני בוחר להסתכל על חצי הכוס המלאה". אייזק אליהו, מנהל הצלחת לקוח באטרה מה זו גאווה בשבילך? "הנקודה שבה אדם סוף סוף מקבל את עצמו. יותר מכל דבר אחר, גאווה היא עניין של השלמה עם מי שאתה. בעוד שלחלקנו יכול לקחת חיים שלמים להגיע לנקודת ההשלמה הזו, ברי המזל שמגיעים אליה מבינים שאם יש להם גאווה במי שהם, זה גם מקרין לאלה שסובבים אותם ומשפיע עליהם לחיות גם הם בהשלמה ובגאווה". כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "הגאווה מורגשת באטרה בכל נים של התרבות הארגונית. זה לא בא לידי ביטוי בסממנים חיצוניים כמו דגלים, עוגות בצבעי הקשת או חגיגות ביוני, אלא באופן עמוק, בתרבות שמעודדת את עובדיה לדבר פתוח האחד עם השני, לבנות קשרים, לבחון בכל יום מחדש את ה-'נורמה' ולקחת סיכונים. כשזו המנטליות של החברה, האופן שבו התרבות הארגונית מיושמת באטרה זה המקום שבו אני פוגש את הגאווה". [caption id="attachment_318133" align="alignnone" width="600"] אייזק אליהו, מנהל הצלחת לקוח באטרה. צילום: יח"צ[/caption] האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? "באופן אישי מעולם לא חוויתי אפליה במקום העבודה. בשתי חברות ההיי-טק שבהן יצא לי לעבוד לא הרגשתי יוצא דופן ביחס ליתר העובדים. יחד עם זאת, אני יודע שזו לא בהכרח הייתה החוויה של אחרים. מקורה של אפליה באנשים ו/או מנהלים שלא יודעים כיצד להתמודד עם אנשים שונים מהם ושמבטאים את עצמם באופן פתוח יותר מהם. אני מאמין שזוהי האחריות שלנו להמשיך ולהיות מי שאנחנו, ולהמשיך לאתגר ולחנך את אלה שלא מבינים אותנו".