גוגל (Google) סיימה במפתיע את פעילותה של אפליקציית Trusted Contacts שלה, שאפשרה לעדכן מכרים וחברי קשר שהמשתמש בסדר בזמני משבר, במקום בו הוא שוהה או במקרה שדאגו לשלומו מסיבה כזו או אחרת. החברה בישרה על המהלך אתמול (א') באמצעות הודעת דוא"ל למשתמשי האפליקציה. "לפני למעלה משלוש שנים השקנו את אפליקציית Trusted Contacts כדי לעזור למשתמשים לדעת היכן יקיריהם נמצאים", נמסר בהודעת החברה. אולם היות שמאז 2017 היכולת המסוימת שולבה ישירות בשיתוף המיקום של מפות גוגל (Google Maps Location Sharing) – מה שהפך את שיתוף המיקום בזמן אמת עם חברים ובני משפחה לזמין בהרבה – כעת חל השינוי. גוגל כתבה כי "אפליקציית Trusted Contacts נעלמת היום מה-App Store ה-Play Store, ולא תהיה זמינה עוד החל מה-1 בדצמבר 2020. אם יש לכם את האפליקציה מותקנת במכשירכם, תוכלו להמשיך להשתמש בה עד אז", הבהירה החברה. |איתור מיקום בזמן אמת עובר לשם. מפות גוגל. צילום: BigStock היישום Trusted Contacts (שמשמעות שמו 'אנשי קשר מהימנים') הושק ב-2016 והיה מועיל באותם ימים, מכיוון שהעניק לאנשים יכולת לאותת על כך שהם בסדר בזמן חירום – או למשל כשאמא דאגה להם, אם היו באיזה טראק ולא השמיעו קול כשהסתיים. בנוסף הוא גם סיפק למשתמשיו כלי לחיפוש סיוע מכל סוג שהוא, אם נזקקו לו בחירום. היישום עבד בצורה כזו שאנשי הקשר יכלו לבקש מחבריהם לעדכן את סטטוס המשתמש שלהם בכדי לראות אם הם נדרשים לסיוע כלשהו. אם המשתמש או המשתמשת שקיבלו את הבקשה לא הגיבו, Trusted Contacts שיתף אוטומטית את המיקום הידוע האחרון שלהם, כדי שקרוביהם ומכריהם יוכלו להזעיק בעבורם עזרה במהירות. אלא שכעת גוגל החליטה, כאמור, לכוון את המשתמשים הקיימים שלה לשימוש בפונקציות דומות, אך פחות מועילות, במפות גוגל. הפסקת פעילות Trusted Contacts מבטלת את היכולת של אנשים לאתר ולמצוא חבר או בן משפחה, גם אם אינם בקשר רצוף איתו. בכלי המפות של הענקית המשתמשים צריכים לשדר את מיקומם הנוכחי באופן יזום אל קרוביהם מבחירה, אם לא יעשו כן, מי שדואגים להם לא יוכלו לאתר אותם.

זרוע ההשקעות של קבוצת עליבאבא (Alibaba Group) הודיעה אתמול (א') כי תשקיע כ-3.6 מיליארד דולר ברשת הקמעונאית סאן ארט (Sun Art Retail Group) – מפעילה מובילה של סופרמרקטים ומרכולים ברחבי סין. לעליבאבא היו עד כה אחזקות בנפח 36% ברשת, והעסקה הנוכחית תציב אותה במעמד המשקיע העיקרי של סאן ארט, כשכ-72% מנכסיה בבעלותה. סאן ארט היא, כאמור, בין מפעילות הסופרמרקטים הגדולות בסין, עם 486 סניפים במדינה תחת השמות Auchan ו-RT-Mart. למעשה, עליבאבא תשתלט על רשת הסופרמרקטים המקומית של סאן ארט מהבעלים הצרפתי שלה, ותכפיל את עסקי המכולת שיש לה כעת בסין – תחום שהביקוש לו עלה במהלך מגיפת הקורונה והסגרים שבאו עימה. עסקה זו מייצגת את רצונה של עליבאבא לשלב כוחות ביתר שאת עם סאן ארט, לשם הגדלת יכולותיה לשווק באופן מקוון מוצרי צריכה ומזון, ובכך להפוך לדומיננטית עוד יותר בתחום הקמעונאות בסין. בעקבות השינוי, עליבאבא תכלול את סאן ארט בדו"חותיה הכספיים שלה, וכן מונה פיטר הואנג ליו"ר סאן ארט, בנוסף לתפקידו הנוכחי כמנכ"לה. רשת המרכולים מהגדולות בסין. סאן ארט. צילום אילוסטרציה: BigStock "מגיפת הקורונה מאיצה את הדיגיטליזציה של אורח החיים הצרכני" העסקה מסמנת את כוונת התאגיד העשיר ביותר באסיה להאיץ את המאמץ לשלוט בגזרת מסחר אלקטרוני נרחבת ביותר שלא נוצלה עד כה. מנכ"לה דניאל ז'אנג, שנכנס לתפקידו בשנת 2015, ואז הפך גם ליו"ר מועצת המנהלים של הקבוצה ב-2018, עם פרישתו של המייסד המיתולוגי ג'ק מא, הפך את ההתרחבות בתחום הקמעונאות הפיזית בכלל, ואת עסקי המכולת בפרט, לחלק משמעותי באסטרטגיית הצמיחה של הענקית, והמאמץ הזה אכן השתלם לו במהלך משבר הקורונה. יצוין בנוסף כי, לסאן ארט יש גם רשת הפצה ואחסון מסיבית, שיכולה מעתה להשלים את המאמצים של עליבאבא בתחום. דניאל ז'אנג, יו"ר ומנכ"ל קבוצת עליבאבא, אמר כי "ההשקעה האסטרטגית של עליבאבא בסאן ארט בשנת 2017 הייתה צעד חשוב באסטרטגיית הקמעונאות החדשה שלנו". לדבריו, הקשר העסקי שהחל להירקם כבר אז, "שימש בבניית תשתית חזקה ליצירת הזדמנויות וערך בתחום הקמעונאות בסין. בהנחיית המנכ"ל פיטר הואנג, סאן ארט השיגה תוצאות מרשימות בדיגיטיזציה שלה, והמשיכה לסינרגיות מבטיחות עם עסקים בכלכלת הדיגיטל של עליבאבא. מאחר שמגיפת הקורונה מאיצה את הדיגיטליזציה של אורח החיים הצרכני, ופעילות הארגון, מחויבות זו כלפי סאן ארט משמשת לחיזוק חזון הקמעונאות החדשה שלנו, ותאפשר לנו לשרת יותר צרכנים עם חוויה משולבת לחלוטין".

קרן ההשקעות האירופית פרמירה מקימה נציגות בישראל וממנה את רן מידן למנהל הפעילות המקומית – כך היא הודיעה היום (ב') מידן מצטרף לקרן כיועץ בכיר ומנהל הפעילות בישראל, במטרה לחזק את פעילות הקרן בישראל. נוסף על תפקידו כמנהל הפעילות בישראל, ישמש מידן גם כיועץ בכיר לפעילות הגלובלית של הקרן ויתרום מיכולותיו ומניסיונו לצוותי ההשקעה הגלובליים, בעיקר בתחום הטכנולוגי. מידן מצטרף לפרמירה מנטפים, חברת ההשקיה הגדולה בעולם, שם שימש כנשיא ומנכ"ל משנת 2014 ועד לאחרונה. במהלך כהונתו בנטפים שווי החברה יותר מהכפיל את עצמו.  בשנת 2018 היא נמכרה על ידי קרן פרמירה, שרכשה את השליטה בה ב-2011 לפי שווי של 850 מיליון דור, לחברת אורביה (Orbia), לפי שווי חברה של כ-1.9 מיליארד דולר. לפני הצטרפותו  לנטפים התגורר עם משפחתו בסינגפור וניהל את הפעילות של חברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן) באסיה פאסיפיק, אפריקה והמזרח התיכון. קודם לכן  שימש בשנים 2006-2010 כסמנכ"ל הכספים של קבוצת מכתשים אגן. קרן פרמירה היא קרן השקעות פרטיות גלובלית, המשקיעה זה יותר משלושה עשורים הן ברכישת שליטה בחברות והן ברכישת אחזקות מיעוט משמעותיות. הקרן מנהלת השקעות בהיקף התחייבות כולל של כ-50 מיליארד דולר. קרנות פרמירה ביצעו יותר מ-250 השקעות בארבע סקטורים: טכנולוגיה, צרכנות, שירותים ורפואה. פרמירה מעסיקה מעל 250 עובדים ב-14 משרדים בצפון אמריקה, אירופה ואסיה. לבד מרכישת נטפים, רכשה קרן פרמירה גם את NDS מירושלים בשנת 2009, המאפשרת לחברות שירותי טלוויזיה להעניק חוויית צפייה ייחודית לצופה תוך הגנה מיטבית על זכויות הקניין של בעלי התוכן. בשנת 2012 נמכרה NDS לסיסקו (Cisco) תמורת 5 מיליארד דולר, אך בשנת 2018 רכשה פרמירה שוב את פעילותה מסיסקו ומיתגה את החברה בשם Synamedia. לקרן פרמירה ניסיון עשיר ומוכח בהשקעות בחברות טכנולוגיה מובילות ברחבי העולם, כדוגמת אינפורמטיקה (Informatica), חברת TeamViewer בתחום התוכנה לשליטה מרחוק בין מחשבים, ו-Taraco, בתחום מרכזי נתונים עצמאיים. הקרן השקיעה יותר מ-10 מיליארד יורו בסקטור הטכנולוגיה משנת 1997. מידן אמר, כי "במהלך תקופת כהונתי כמנכ"ל נטפים עבדתי בצורה הדוקה עם קרן פרמירה, הן כשותפים לדרך והן כבעלי מניות, וחוויתי מקרוב את התרומה המשמעותית שלהם להצלחת נטפים. עם סיום כהונתי בנטפים, אני שמח להצטרף לפרמירה ומצפה לאתר הזדמנויות השקעה מעניינות נוספות בישראל ולתרום להשבחתן, בעיקר בתחומים עתירי הידע והטכנולוגיה". יורג רוקנהייזר, שותף וחבר בוועדת השקעות של קרן פרמירה הוסיף: "אנו מחפשים באופן שוטף חברות צמיחה שאנו יכולים לסייע להן להפוך למובילות עולמיות, ולכן אנו נרגשים ושמחים להרחיב את פעילותנו בישראל. השוק בישראל הוא שוק דינמי, במיוחד בנושא חדשנות וטכנולוגיה, ותואם באופן מלא את אסטרטגיית ההשקעות שלנו. הניסיון והמוניטין של רן יעזרו לנו להעמיק את פעילותינו בישראל, ואנו מצפים ושמחים לחזור לעבוד יחדיו".

נפטר דמיטרי סטוז'וק – משפיען רשת בתחום הכושר והבריאות, אוקראיני בן 33, שהאמין כי נגיף הקורונה והמגיפה העולמית שהוכרזה עקב התפשטותו מאז תחילת השנה, לא קיימים. דמיטרי מת לאחר שנאבק בסיבוכי קורונה ולא יכל להם. גרושתו ואם שלושת ילדיו, סופיה סטוז'וק, אישרה את

מכירות טובות ל-iPhone 12, שהושק בשבוע שעבר, ביום המכירות המודקמות הראשון שלו: אחד האנליסטים הבולטים בשוק פרסם היום (ב') נתונים שלפיהם מספר המכשירים החדשים שאפל מכרה ביום זה גדול פי 2.5 לעומת קודמו. לדברי האנליסט מינג-צ'י קו מ-TF International Securities, החברה מכרה בין 1.7 מיליון לשני מיליון מכשירי iPhone 12 ביום הראשון של המכירות המוקדמות לעומת בין חצי מיליון ל-800 אלף מכשירי iPhone 11 בתקופה המקבילה. הנתון בולט על רקע משבר הקורונה, אלא שקו טוען שהעלייה הגדולה נובעת מביקושים חזקים למכשיר החדש בסין – שיצאה מהסגר הרבה לפני מקומות אחרים בעולם. באופן כללי, קו מעריך כי השוק הסיני מהווה כ-40% מהביקושים בימים הראשונים של המכירות המוקדמות של מכשירי אפל. שני משתנים שיחקו כאן לטובת הענקית האמריקנית: המלחמה של ממשל טראמפ ב-וואווי, שהביאה לכך שהמכשירים שלה לא פועלים עוד על אנדרואיד ואין בהם את הכלים של גוגל, ותשתיות ה-5G הרחבות שיש בסין. לעומת ההצלחה המסחררת עם יריית הפתיחה של מכירות ה-iPhone 12, קו טוען כי בסיכום סוף השבוע הראשון שלהן הן יחווירו לעומת אלה של הדור הקודם. לדבריו, הנתון עומד על תשעה מיליון מכשירים – רק שלושת רבעי מ-12 מיליון מכשירי ה-iPhone 11 שנמכרו בוויקאנד הראשון של המכירות המוקדמות שלו. בינתיים נמכרים רק שני מכשירים בסדרה יצוין כי רק שניים מארבעת האייפונים החדשים כבר מוצעים למכירה מוקדמת – ה-iPhone 12 וגרסת ה-Pro. המכירות המוקדמות של שתי הגרסאות הנוספות – ה-mini וה-Pro Max – צפויות להיפתח ב-6 בנובמבר, אם כי יש כמה ספקיות אמריקניות שצפויות לפתוח אותן מוקדם יותר. עוד ציין קו כי בעוד שהציפיות שלפיהן העובדה שה-iPhone 12 הוא מכשיר הדור החמישי הראשון של אפל תביא להסתערות של הציבור על הגרסאות השונות שלו – זה לא קורה. כמו כן, בניגוד להערכות, הסימנים המוקדמים מראים שהמשתמשים מעדיפים את המכשיר היקר יותר – ה-Pro – ולא את ה-iPhone 12, שמחירו זול יותר. קו אף צופה ביקושים יחסים נמוכים לגרסת ה-mini, כי היא לא תומכת ב-Dual SIM. רבים מאמינים לתחזיות של קו, מאחר שהוא קלע לא פעם בעבר ועקב העובדה שאפל הפסיקה את פרסום המכירות המוקדמות של מכשיריה לפני מספר שנים.

כמה ימים ערב הסגר השני, כאשר נתוני התחלואה בצפון עלו בקצב מהיר, הנהלת בית החולים רמב"ם בחיפה קיבלה החלטה, יחד עם משרד הבריאות, להסב את החניון התת קרקעי בן שלוש הקומות של בית החולים לבית חולים ייעודי לחולי קורונה, וזאת תוך 72 שעות. החניון הוקם כמתקן אסטרטגי, ממוגן ומאובטח, כחלק מהפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה, ונועד לאפשר הגנה לעורף מפני התקפות טילים, חל"כ ועוד, אולם רק עתה, לראשונה מאז הוקם לפני עשור, הופעל באירוע אמת. החניון שהפך לבית חולים. צילום: דוברות רמב"ם המעבר לחניון הציב שורה של אתגרים בפני אגף המחשוב והתקשורת של רמב"ם בראשותה של המנמ"רית הוותיקה שרה צפריר. בראיון לאנשים ומחשבים היא מספרת כיצד אפשרו לבית החולים להסב את החניון בן שלוש הקומות לבית חולים, מרושת, עם קווי תקשורת, טלפוניה, כולל מערכת קשר המבוססת על פרויקט צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי) הצבאי, שהוסב בפעם הראשונה למטרות אזרחיות, ועוד. שרה צפריר, איך מסבים חניון בן שלוש קומות לבית חולים? "בניית החניון הסתיימה ב-2014, כחלק מלקחי מלחמת לבנון. הוא משתרע על שלוש קומות, בשטח של 20 אלף מ"ר כל אחת, ונועד לתת מענה ממוגן לעורף בזמן מלחמה. כלומר בעת חירום – להוריד את כל בית החולים לקומה אחת, מינוס 3, ולתפקד כבית חולים לכל דבר, כאשר שתי הקומות הנוספות מיועדות לקלוט מטופלים מבתי החולים האחרים בחיפה. "על פי הפק"ל, מרגע שמוכרז מצב חירום, בית החולים צריך להיות ערוך תוך 72 שעות למעבר למתקן החירום, ולשם כך נערכו לא מעט תרגילים במהלך השנים. בפועל, עד היום לא נעשה בזה שימוש בזמן אמת, כולל לא בסגר הראשון במרס, כי לא היה צורך בכך". אז מה קרה כעת שגרם להחלטה הדרמטית הזאת? "ההחלטה נבעה מכך, שערב הסגר כבר היינו עם שלוש מחלקות קורונה מלאות, עם חולים שהוגדרו ברובם קשים. ואז קיבלנו הנחיה ממשרד הבריאות להיערך למחלקה רביעית. הנהלת בית החולים הגיעה למסקנה, שפתיחת עוד מחלקה תאלץ אותנו לסגור מחלקות אחרות ולפגוע בתפקוד בית החולים, ובהתייעצות עם משרד הבריאות נפלה ההחלטה לממש את רעיון החניון, שנבנה מראש לשעת חירום (אם כי לא תוכנן לשמש בית חולים בעת מגיפה) ובשגרה הוא משמש כחניון לבאי בתי החולים". איך נערך האגף שלך למשימה המורכבת הזאת? "ראשית צריך לומר, כפי שציינתי קודם, שמאחר שהחניון תוכנן מראש להפוך לבית חולים לשעת חירום, התשתית הבסיסית הייתה מוכנה. זה אומר: מערכות תקשורת ומערכות רפואיות וחלוקה למחלקות ייעודיות, כולל התאמה לחדר ניתוח נקי, אזורים סטריליים, עמדות לביצוע דיאליזה, וכן כל ציוד הכבילה. האגף שלי היה שותף להכנות האלו, כמובן, לצד מחלקות אחרות בבית החולים, ובמהלך השנים ערכנו לא מעט תרגילים כדי לוודא מוכנות לחירום". איך ממקמים חדר מיטות וציוד רפואי בחניון? "החניון הוא בן שלוש קומות, כאשר כל קומה היא על שטח של 20 אלף מ"ר,  והוא בנוי בצורה דומה לחניונים שאנו מכירים מקניונים ובנייני משרדים גדולים, עם חלוקה לתאי מכוניות, כשביניהם עמודי הפרדה ופרוזדור גדול באמצע. "למעשה, כל תא חניה מוסב לחדר ובו כמה מיטות חולה, וכל כמה תאים הופכים למחלקה ייעודית או חלק ממנה, כאמור עם כל על הציוד והתשתיות. יש גם הכנה למיזוג אוויר, למרות שהוא לא מופעל בימים רגילים".  אילו פעולות נוספות ביצעתם כעת עם המעבר לחניון? "להזכירך, החניון היה מיועד לשימוש בתקופת חירום כמו מלחמה. בהתאם לכך התכנון היה, שהתקשורת בחניון תתבסס בעיקר על Wi-Fi, שיאפשר לתפעל עגלות מחשב רפואיות. בהנחה שמשך תקופת המלחמה לא תהיה ארוכה מדי, נפרסה תקשורת קווית מינימאלית, בעיקר לשימוש תחנות אחיות. "אבל כדי לאפשר את העבודה במחלקות הקורונה בחניון, עם הערכה שזה יימשך עוד זמן רב, היה צורך לתת פתרון של רשת חוטית חזקה, שתשמש כמות גדולה מאוד של משתמשים, כולל חיבור רשתי של ציוד רפואי רב (מוניטורים, מכונות הנשמה ועוד), ולכן באפס זמן הצבנו ליד כל מיטת חולה שש נקודות תקשורת, בגיבוי של Wi-Fi חזק מאוד, לצורך מתן מענה לכל מערכות התקשורת שנפרסו באתר. "אחד האמצעים הוא נושא המצלמות. בגלל השטח הגדול של קומת החניון והצורך של הצוות להיות ממוגן במשך שהותו במתחם, יש אתגר של שליטה ומעקב אחר הפעילות כל הזמן. לפיכך התקנו 200 מצלמות מתנייעות, שמאפשרות לראות מה קורה בכל תא שבו שוכב חולה, כולל מיקוד על החולה עצמו. בנוסף, הותקנו מצלמות לאורך המעברים בחניון, כדי לאפשר מעקב אחר תנועה של אנשי צוות בכל המתחם. "אתגר נוסף, החשוב ביותר, לדעתי, הוא מתן מענה טכנולוגי לתקשורת הפנימית של הצוותים הרפואיים בחניון ובינם לבין הצוותים על פני הקרקע. עקב הצורך להיות ממוגנים במתחם התת קרקעי בתנאי עבודה מורכבים, הצוותים מתחלפים כל שעתיים. באחד מבנייני בית החולים הוכשרו עמדות התרעננות, עם אמצעי קשר רציפים בינם לבין הצוותים במחלקות בחניון". "מעבר לכך, לכל אחת משש המחלקות שאוישו בחניון הוקם חמ"ל קליני, שנמצא בחדר האוכל המרכזי של בית החולים, שאינו בשימוש כרגע. החמ"לים מאוישים בצוותים רפואיים 247X, כל חמ"ל מנהל את כל הפעילות מול מחלקה רפואית בחניון. בנוסף, התקנו מערכת אינטרקום חכמה, שמקשרת בין המחלקה לחמ"ל, כך שברגע שלוחצים על לחצן מצוקה, הכריזה נשמעת ישירות בחמ"ל הרלוונטי, כולל מיקום מדויק של האזור שממנו הגיעה הכריזה. שרה צפריר (עומדת), מנמ"רית בית חולים רמב"ם, בחמ"ל האחיות בחלק העליון של בית החולים. צילום: דוברות רמב"ם "גולת הכותרת, לדעתי, היא הפתרון שמאפשר לתת לכל איש צוות שנמצא בחניון אמצעי תקשורת, שבאמצעותו ניתן לתקשר בתוך החניון ומחוצה לו. צריך להבין, שציוד המיגון מסורבל, אטום ואין שום סיכוי שתוכל לזהות את איש הצוות או את תפקידו ללא אמצעי עזר ייעודיים. מעבר לכך, כל איש צוות חייב להיות עם אמצעי קשר זמינים, שיאפשרו להפעילו בכל רגע. טלפונים סלולריים לא אפשריים, כיוון שכדי לשמור על סטריליות אמצעי הקשר חייב להישאר מתחת למיגון".  אז מה הפתרון שמצאתם? "כבר בגל הראשון נשלחו אלינו נציגים של התעשיות הביטחוניות כדי לנסות ולסייע במתן פתרונות לאתגרים שנוצרו. במסגרת זו נוצר קשר עם חברת אלביט שבין השאר מספקת אמצעי קשר ייעודיים לצבא במסגרת פרויקט צי”ד ( צבא יבשה דיגיטלי). מדובר במערכות תקשוב לדרג הלוחם, המאפשרות העברת תקשורת ומידע חזותי לדרג הלוחם בשטחים פתוחים, אבל בפעם הראשונה, תוך עבודה משותפת עם צוותי רמב"ם, הוסבה המערכת למטרות אזרחיות". איך זה עובד? "המערכת מבוססת ענן ואפליקציות הניתנות להטמעה באופן מיידי. מערכת השו"ב מבוססת על חיווי גיאוגרפי על מפה דיגיטלית. המערכת כוללת טכנולוגיה של איכון בתוך מבנים ללא צורך בשימוש ב-GPS. המערכת מאפשרת הטענה והצגת שכבה גרפית של מתאר החדרים והקומות במבני בית החולים, שעליה מוצג מיקום הצוות הרפואי, כולל סימוני תפקידים בצבעים וסימנים ייחודיים על גבי המפה. "המערכת כוללת פונקציות תקשורת וניהול מבוססות מיקום, תומכת במכלול שירותי PTT לצד שיחות ועידה ושיחות וידאו, ומאפשרת יצירת קבוצות דינמיות על פי המיקום, ניהול עדיפויות על פי תפקידים, קבוצות, ועד לרמת עדיפות לשיחה בודדת. כמו כן, המערכת מאפשרת יכולת הקלטה ותחקור של כלל התהליכים והתקשורת". לסיום, איך את מסכמת את החוויות של כל הצוות שלך? "אנחנו צוות מצומצם, של 70 עובדים, שעבדו מסביב לשעון. מעבר לעבודות התשתית שתוארו בהרחבה, גם אנשי הפיתוח שלנו מעורבים בהיערכות לירידה לחניון. פיתחנו, למשל, פורטל BI על Power BI, שמאפשר להנהלה לקבל תמונת מקוונת בנושא אשפוזים, בדיקות מעבדה ובידודים של אנשי צוות. בנוסף, פיתחנו יישום על פלטפורמת BPM, שמאפשר מעקב אחר מבודדים וחקירות אפידמיולוגיות, ועוד שורה של פרויקטים שוטפים ופרויקטים שנמצאים בתכנון, ואנחנו לא עוצרים בגלל הקורונה. "אני חושבת שזו חוויה מדהימה לכולם, עם אתגרים לא פשוטים. נאלצנו להתמודד גם עם עובדי האגף שחלו בקורונה או יצאו לבידוד בית, אבל ללא ספק זו תקופה מרתקת ומאתגרת, ואני גאה לעמוד בראש צוות מקצועי כזה. כל הפעילות נעשית בשיתוף פעולה מלא של כל צוותי בית החולים, ובראש ובראשונה בגיבוי ובעידוד המנכ"ל , ד"ר מיקי הלברטל, שלצד הטיפול הרפואי רואה במחקר ובחדשנות חשיבות עצומה לפיתוחו של בית החולים". ­­­­­

קספרסקי. צילום: BigStock ברבעון השלישי השנה זוהו בישראל יותר ממיליון איומי ותקיפות סייבר מסוגים שונים, גידול של כמעט פי שניים לעומת הרבעון השני השנה, כך לפי חוקרי קספרסקי (Kaspersky). בחודשים יולי-ספטמבר 2020 זוהו 1.133 מיליון איומי ותקיפות סייבר מסוגים שונים בישראל, וזאת לעומת 624,513 תקיפות בשלושת החודשים הקודמים השנה, גידול של 181% – כך עולה מדו"ח Global Security Bulletin שפרסמה ענקית הסייבר הרוסית. הנדסה חברתית – אפיק פעולה שכיח הדו"ח, שמציג את מפת איומי הסייבר ואבטחת המידע בישראל ברבעון החולף, מגלה כי השיטות של התוקפים היו ניצול חולשות בדפדפנים לגלישה באינטרנט ותוספים (Plugins) לדפדפן, או תקיפות המנצלות היבטים פסיכולוגיים בקרב המשתמשים – הנדסה חברתית. על פי החוקרים, השימוש בהנדסה חברתית הוא אפיק פעולה שכיח בקרב האקרים. הם מנצלים את תמימותם של הקורבנות ומבצעים מניפולציות פסיכולוגיות, על מנת לגרום להם להוריד נוזקה למחשב או לסמארטפון שלהם, או לחילופין להזין את פרטיהם בקישורים המובילים לאתרים מתחזים – פישינג (דיוג). בימים אלה, בהם גלים נוספים של התפשטות נגיף הקורונה מכים ברחבי העולם ומחוללים משבר בריאותי וכלכלי, זיהו חוקרי קספרסקי עלייה בניסיונות הפישינג, כאשר התוקפים מתחזים לגורמים המספקים בדיקות קורונה, מִבצעים על מסיכות וציוד מיגון, ועוד. עוד עולה מהנתונים כי במהלך אותה התקופה, כ-6.4 מיליון תקיפות שבוצעו ברחבי העולם – מקורן בשרתים הממוקמים בישראל. נתון זה מציב את ישראל במקום התשיעי ברשימת המדינות שמהן יוצאת כמות התקיפות הגדולה ביותר ברבעון השלישי. בראש רשימה זו עומדות ארה"ב וגרמניה, אשר מהשרתים שנמצאים בשטחיהן זיהו החוקרים כי יצאו 30% ו-26.8% מסך איומי הסייבר בין החודשים יולי לספטמבר, בהתאמה. ממשיכים את הרשימה הולנד (9%), רוסיה (4.75%) וצרפת (1.73%).

לינדה הרשקוביץ גונדרס (38) מונתה לתפקיד מנהלת לקוחות בהיטאצ'י ונטרה ישראל, חברת בת בבעלות תאגיד היטאצ'י (Hitachi). הרשקוביץ, בעלת 12 שנות ניסיון כמנהלת לקוחות, שימשה בתפקידיה הקודמים כמנהלת לקוחות בחברות DnA-IT ו-2BSecure, והייתה אחראית על לקוחות מהמגזרים: פיננסים, רפואה, ביטחון, תעשייה, היי-טק ועוד. הרשקוביץ גונדרס היא בעלת תואר ראשון בחשמל ואלקטרוניקה מהמרכז האקדמי רופין ותואר שני במנהל עסקים במסלול ניהול טכנולוגיה ומערכות מידע מאוניברסיטת תל אביב. הרשקוביץ גונדרס ציינה כי, "אני שמחה להצטרף לצוות של היטאצ'י ונטרה, שהינה חברה מובילה בתחומה, ומאמינה כי היכולות והניסיון שאני מביאה עמי יסייעו לקדם שיתופי פעולה אסטרטגיים עם לקוחות חדשים במגוון מגזרים ותעשיות".