בעקבות האיחוד האירופי, שמאלץ את מיקרוסופט להפריד את Teams מ-Office באירופה, מנכ"ל זום חושב שוועדת הסחר הפדרלית של ארה"ב, ה-FTC, צריכה לבדוק נקיטת צעד דומה גם בארה"ב. לפי דיווח בבלומברג, מנכ"ל זום, אריק יואן, אמר את הדברים בוועידה טכנולוגית שערכה חברת הפיננסים גולדמן זאקס בתגובה לשאלה על הפרדת Teams מ-Office באירופה. הרגולטורים באיחוד האירופי אילצו את מיקרוסופט להפריד את Teams מ-Office לאחר חקירה שערכו בתגובה לתלונה של Slack, מתחרה של Teams, שמיקרוסופט פחות או יותר ריסקה כשהוסיפה את Teams ל-Office 365 ללא עלות נוספת. "צריך להציג את השאלה הזאת גם ל-FTC", צוטט יואן בידיעה. נכון לחודש יוני האחרון היו ל-Teams של מיקרוסופט 300 מיליון משתמשים פעילים מדי יום. כמה מההצלחה הזו נובעת מהעובדה שהיא מצורפת ל-Office ומותקנת מראש בכל מחשב Windows 11? אולי נגלה בקרוב.

Arm החלה אתמול (ג') את ה-Roadshow שלה לפני הנפקת החברה, שצפויה ביום ד' בשבוע הבא. החברה הודיעה שהיא – או, יותר נכון, החברה האם שלה, סופטבנק – מתכוונת לבצע את ההנפקה לפי שווי של 48 עד 52 מיליארד דולר. אם לוקחים בחשבון את המניות שיוצעו לעובדי החברה, מדובר בשווי של עד 54.5 מיליארד דולר. הסכום הזה דומה, פחות או יותר, לדיווח מסוף השבוע של רויטרס, שלפיו היא תנפיק לפי שווי של 50-55 מיליארד. סופטבנק תציע 95.5 מיליון מניות של ענקית השבבים הבריטית, במחיר של בין 47 ל-51 דולר האחת. השאיפה היא לגייס בהנפקה בין 4.5 ל-4.87 מיליארד דולר. שווי השוק שעל פיו תתקיים ההנפקה של Arm נמוך בכ-10 מיליארד דולר, ואף יותר, מהסכום של 64 מיליארד שלפיו בוצעה עסקה למכירת מניות של החברה לפני כחודש. ה-Roadshow אמנם התחיל אתמול, אך אנשי סופטבנק מקיימים בתקופה האחרונה מגעים עם משקיעים פוטנציאליים – בעיקר לקוחות גדולים של Arm כמו גוגל, אנבידיה, אינטל, סמסונג ואפל. גורמים המעורים בהנפקה מסרו שחברות אלה התחייבו לרכוש כ-850 מיליון דולר מהיקף ההנפקה. Arm נוסדה ב-1990 על ידי אפל ושתי חברות טכנולוגיות גדולות נוספות – אקרון מחשבים ו-VLSI טכנולוגיות. היא הונפקה ב-1998 ומניותיה התחילו להיסחר בבורסת לונדון ובנאסד"ק בניו יורק. ב-2016 היא נרכשה על ידי סופטבנק לפי שווי שוק של 32 מיליארד דולר. ההערכות: הנפקת Arm תוביל להנפקות נוספות של חברות בשוק הטכנולוגי העולמי סבורים שהצלחת ההנפקה של חברה שפיתוחיה משולבים ב-99% מהטלפונים החכמים בעולם, כמו Arm, תביא להנפקות נוספות של חברות טכנולוגיות ולעלייה בביקוש להשקעות של חברות בתחום. בין החברות המוזכרות ככאלה שתבצענה הנפקות בקרוב ניתן למנות את אינסטכארד וקלאביו. ההנפקה של Arm באה בתקופה של קיטון במספר ההנפקות של חברות טכנולוגיה, עקב המשבר הכלכלי העולמי. היא גם באה בתקופה שבה הטרנד הטכנולוגי המרכזי הוא ה-AI. בשוק מעריכים כי המשך הצמיחה של החברה תלוי בין היתר ביכולת שלה להסתגל לשוק זה ולפעול בו. יצוין כי אם ההנפקה תצליח, היא יכולה להפוך את המגמה עבור קרן ההשקעות של מסאוישי סאן, מנכ"ל סופטבנק, שהפסידה בשנה שעברה סכום שיא של 30 מיליארד דולר. בדיווח בבלומברג צוין כי סאן לא מעוניין שהקרן שלו תרכוש יותר מ-10% מ-Arm.

בנק ישראל השיק פודקאסט חדש ששמו "הצד השלישי של המטבע". פרקי העונה הראשונה של ההסכת יציגו את הנעשה מאחורי הקלעים בתהליך קבלת החלטות הריבית ואת העבר, הווה והעתיד של המטבע הישראלי. פרסם פודקאסט. בנק ישראל. בעונה הראשונה הפודקאסט, שעלתה בספוטיפיי, יעסוק בין היתר בהחלטות הריבית, הכסף המזומן, ההיסטוריה של השקל מימי בראשית ועד היום, המעבר לאמצעי תשלום חדישים וכן בהיערכות והמשמעויות של מעבר עתידי לשקל דיגיטלי (ככל ויוחלט על-כך). הפרקים כוללים שיחות עם עובדי הבנק וכן קולות רקע מדיונים ומפעילויות אחרות של הבנק. בין היתר משתתפים בפרקי ההסכת מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק, עודד סלומי; מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי, יואב סופר; דובר הבנק, אורי ברזני, וכן מנהלים ועובדים מחטיבות ויחידות שונות בבנק. הפודקאסט הופק על-ידי מחלקת התקשורת של הבנק. נורית פלתר-איתן, מנהלת מחלקת תקשורת, הסברה וקשרי קהילה: "אני נרגשת להשיק את הפודקאסט החדש של בנק ישראל, המאפשר להכיר וללמוד על פעילות הבנק והכלכלה הישראלית, וכן חושף הצצה אל 'מאחורי הקלעים' של עשיית הבנק למען הכלכלה והחברה הישראלית. אנו רואים חשיבות רבה בשיתוף הידע והנגשת פעילות הבנק ועובדיו לכלל חלקי האוכלוסייה ובמגוון פלטפורמות. אני מזמינה אתכן ואתכם להאזין, להתעניין ולהעמיק את הידע הכלכלי של כל אחת ואחד". מה יכללו הפרקים שיעלו במסגרת העונה הראשונה? פרק הקדמה: למה הצד השלישי של המטבע. הצגת העונה הראשונה של הפודקאסט והסיפור על מטבע הזיכרון לזכר אילן רמון ז"ל, ששימש השראה לשם הסדרה.  פרק ראשון: ההחלטה – חלק 1 וחלק 2 – הפרק מחולק לשניים. החלק הראשון חושף את תהליך קבלת החלטת הריבית, את ההכנות והדיונים באמצעות שיחות עם עובדים המעורבים בתהליך, וכן חושף קולות מתוך האירועים המרכזיים. בחלק השני מרחיבים בנושאים שונים הקשורים לתהליך, באמצעות שיחות עם כלכלנים בבנק. פרק שני: סיפורו של השקל. שיחה עם ד"ר יואב פרחי, יועץ הבנק למטבעות עתיקים, על סיפורו ההיסטורי של השקל – החל מסיפור רכישת מערת המכפלה בספר בראשית, דרך המרד הגדול ברומאים, ספרו של הרצל והבחירה בשקל כשמו של המטבע הישראלי.  פרק שלישי: בית הכותנה. האמנם יש מגמת ירידה בשימוש במזומן? מאיזה חומר עשויים השטרות? אלו שטרות מחזיקים זמן רב יותר ואלו בשימוש נרחב יותר? מדוע נדרשים 11 סימני ביטחון? שיחה על סודות הכסף המזומן עם ליאור ליכטמן, מנהל אגף ההנפקה, ועם אמיר ספרנוביץ', מנהל אגף ניהול מזומנים במחלקת המטבע של בנק ישראל. פרק רביעי: האישה שבשטר. צרויה (שקדי) רונן, האישה היחידה בישראל שהונצחה בחייה על גבי שטר, מספרת כיצד זה קרה. שיחה עם רווית דקל, מנהלת ואוצרת מרכז המבקרים של בנק ישראל, על סיפורי הנשים המופיעות על-גבי שטרות הכסף של מדינת ישראל. פרק חמישי: מהפכת התשלומים – העתיד כבר כאן ואמצעי התשלום הדיגיטליים מצטרפים למזומן, לשיק ולכרטיס האשראי – כיצד זה קורה, ומה צפוי בתחום התשלומים בשנים הקרובות? שיחה עם עודד סלומי, חבר הנהלה ומנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל.  פרק שישי: האם השקל יהפוך לדיגיטלי? כיצד מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC) עשוי לשנות את האופן שבו אנו משלמים, ולאפשר חדשנות, יעילות ונוחות לכולנו. שיחה עם יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל.

"לפני שלוש שנים, מיד אחר פרוץ הקורונה, הנקתי את איתן, בני הבכור, וגיליתי גוש, שבמהרה אובחן כסרטן שד אגרסיבי. לצד כל המאבקים הרפואיים, הקשים בפני עצמם, גילינו, בן זוגי, עידן, ואני, כי בפני החולה ובני משפחתו.ה נפתחת עוד חזית: ההתמודדות עם הבירוקרטיה. לכן פצחנו ביוזמה המסייעת לחולי.ות סרטן למצות את הזכויות המגיעות להם.ן למול משרדי הממשלה", כך סיפרה גל אביטל, מובילת שותפויות ופיתוח עסקי ב-M12, קרן ההון-סיכון של מיקרוסופט (Microsoft). אביטל עוסקת בתפקידים שונים בעולם קרנות ההון-סיכון והיזמות זה יותר מעשור, ומזה שלוש שנים היא משמשת בתפקידה הנוכחי. היא בת 37, אמא לאיתן בן 4, ולדניאל ונעמי, בנות השנה. בן זוגה, עידן מגידיש, 39, מנהל אתרי המו"פ של לייטריקס (Lightricks) בחיפה ובבאר שבע, הרחיב ואמר כי "יוזמת 'הגל הירוק' מסייעת לחולי סרטן למצות את זכויותיהם למול משרדי ממשלה. קידמנו בנייה של טופס דיגיטלי שמאפשר לחולי סרטן לקבל את ההטבות וההקלות המגיעות להם מהרשויות בתוך עשרה ימים לכל היותר". הוא הוסיף כי "מדובר בפתרון טכנולוגי שמקל על אלפי חולי סרטן את ההתמודדות עם המחלה". "כשחולה הסרטן יוצא מהמפגש עם האונקולוג", אמר, "מתחיל מסע נוסף, בו עליו לחפש את הזכויות המגיעות לו מול כל משרד בנפרד. גם ככה הוא מצוי במצב לא פשוט ולא קל של חזיתות רבות להתמודד איתן, ואז נפתח בפניו עולם מנהלתי חדש". פטור ממס לחולי סרטן – הטיפול מתקצר מחודשים לימים "בטרם עבודתי בהיי-טק", ציין מגידיש, "עבדתי בשירות הציבורי משך כמה שנים, ונחשפתי לתהליכים לעומקם. אז התחלנו לערוך תחקירים מול כל משרדי הממשלה – כדי להבין מה לא עובד. ראינו שחולי הסרטן חווים עוד קושי – בנוסף למחלה. פנינו להנהלות משרדי הממשלה והצגנו להם מה לא עובד – ומה הפתרון. רתמנו חברה העוסקת בעולם הטפסים הדיגיטליים, והיא בנתה טופס דיגיטלי – פשוט ויעיל – לבקשת הפטור ממס. כך, כבר סייענו ליותר מ-3,000 חולי וחולות סרטן". "לאחר טיפולים במאבק בסרטן", אמרה אביטל, "על המטופלים להימנע מחשיפה לשמש, ולכן עליהם להצטייד בתו חנייה לנכים. לנו לקח חודשיים וחצי לקבל את התו. בעבר, היה פרוטוקול המפרט את הנדרש לעשות, לקחת את כלל המסמכים לביטוח לאומי. הם מאשרים שאת.ה עתיד לקבל טיפול כימותרפי – מאשרים לך נכות ואז עליך ללכת למשרד הרישוי. הכל תלוי בביטוח לאומי – הוא ה'שחקן' המרכזי של כל הזכויות. סייענו לקצר תהליכים, דחפנו היכן שצריך, וכך יש כיום תהליך בו החולה שיש לו פרוטוקול – שולח אותו ישירות לאתר ומקבל את התו נכה לרכב ביתר קלות". "החוזקה המשמעותית במיזם הגל הירוק", ציין מגידיש, "היא ההתנהלות מול מס הכנסה: מדובר בהליך שהיה אורך חודשים ארוכים, לקבלת פטור ממס הכנסה לחולה אונקולוגי. הוא מסורבל – וניתן לקצר אותו. כיום, עם מילוי הטופס הדיגיטלי של הגל הירוק, מס הכנסה מתחייבים לטיפול בבקשה תוך 10 ימי עסקים". משתתפי מחזור חלאס-טק האחרון. צילום: אמיר ברקול קפונקה חלאס-טק – חלק מפעילות עמותת חלאסרטן מדי יום, עשרה צעירים.ות בגילאי 18-44 בישראל מאובחנים בסרטן. בקרב קבוצת גיל זו ישנם 70 אחוזי החלמה. המחלימים חווים קשיים פיזיים ומנטליים, ובהם כאבים לזמן ממושך, הנגרמים בעקבות הטיפולים האונקולוגיים, ירידה תפקודית, תשישות, תחושת אשמה וחרדה. חלאסרטן היא עמותה התומכת בקהילה של צעירים בין הגילאים 18 ועד 44, המתמודדים עם סרטן, שלהם יש פחות מענה – יש לחולים ולחולות אלה צרכים ייחודיים, כמו טיפולי פוריות, גידול ילדים קטנים ושיתוף שלהם במחלה ובמשמעויות הנובעות ממנה, חזרה לעבודה ועוד. אביטל, על אף שלל עיסוקיה, מוצאת זמן ללוות מתמודדות עם סרטן השד. בתוך חלאסרטן, הקימו מגידיש ואביטל את תוכנית חלאס-טק, המעניקה למחלימים ומחלימות מסרטן כלים להשתלב חזרה בשוק העבודה ובעולם ההיי-טק. חלאס-טק נועדה לחשוף מחלימים ומחלימות לעולם ההיי-טק, להעניק להם כלים דיגיטליים, להרחיב את ההבנה שלהם בעולמות יצירה ועריכת תוכן ושיווק דיגיטלי. בין חברות הטכנולוגיה המובילות שלקחו חלק ביוזמה: מטא, מיקרוסופט, לייטריקס וגוגל. בתוכנית, הראשונה מסוגה בישראל, השתתפה קבוצת צעירים וצעירות אשר מתמודדים, או החלימו מסרטן. במסגרתה התקיימו חמישה מפגשים, שבהם נחשפו המשתתפים לתכנים שיסייעו להם בעולם יצירת התוכן והשיווק הדיגיטלי, כחלק מעבודתם כשכירים או עצמאים. לאור ההצלחה של שני המחזורים הראשונים של חלאס-טק, בעמותה נערכים לפתיחת המחזור השלישי – בנובמבר 2023. "המחלה קשה מספיק", סיכמו אביטל ומגידיש, "אז כל מה שאנחנו רוצים הוא להקל על החולים והחולות בכל התהליכים הבירוקרטיים שמסביב. נפעל להרחבת היוזמות הללו לחולים ולחולות במחלות נוספות".

משרד האוצר פרסם היום (ד') נתונים מדאיגים באשר להשקעות הזרות בישראל, שחלק גדול מאוד מהן הן בענף ההיי-טק: על פי אגף הכלכלן הראשי באוצר, סך ההשקעות הזרות בישראל ברבעון הראשון של 2023 עמד על 2.6 מיליארד דולר – צניחה של 60% לעומת הממוצע של הרבעונים הראשונים ב-2020 וב-2022. באוצר לא כוללים בממוצע זה את הרבעון הראשון של 2021, שהייתה שנה חריגה לטובה. הדו"ח תולה את הירידה בהשקעות ב-"חוסר הוודאות המקומי והגלובלי", ובכלל זה המשבר הכלכלי העולמי והמלחמה של רוסיה באוקראינה. עוד עולה מהנתונים כי הסכום הממוצע לאקזיט צלל בתקופה זו ב-80% – מ-307 מיליון דולר לעסקה בממוצע הרבעונים הראשונים של 2020 ו-2022 ל-56 מיליון דולר. באוצר תולים את המגמה הזאת בצניחה בשווי של חברות טכנולוגיה רבות בארצות הברית, כתוצאה מעליות הריבית, ובגיוס הון של חברות לפי שווי נמוך יותר מאשר גיוסים קודמים. תעשיית ההיי-טק הישראלית תלויה במידה רבה מאוד בהשקעות מארצות הברית ולכן, הרעה במצב הכלכלי שם משפיעה גם על הענף המקומי. עוד נתון עגום מתייחס ל-2022 ומצביע על כך ששיעור ההנפקות הראשונות לציבור (IPOs) של חברות ישראליות צנח בתקופה זו ב-90%. גם כאן תולים באוצר את הסיבה לכך בעליות הריבית – הן בחו"ל והן בארץ. נתונים חמורים – ומדויקים יותר – מאלה של הלמ"ס יש לציין שנתוני האוצר חמורים יותר מאלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם ההשקעות הזרות בישראל ירדו ברבעון הראשון של השנה ב-34% ל-4.76 מיליארד דולר. המדדים של האוצר נחשבים בשוק לאמינים יותר מאשר אלה שבהם משתמשת הלמ"ס, שכן הם מתבססים על עסקאות שבוצעו בפועל ולא על רישום של תנועות הון. באוצר לא ציינו במפורש האם התוכנית המשפטית של הממשלה השפיעה לרעה על ההשקעות הזרות בישראל. עם זאת, יש להניח שבמילים "חוסר ודאות מקומי" הכוונה היא לכך ולמשבר הפוליטי שנוצר סביב התוכנית הזאת. כך או כך, ממחאת ההיי-טק נמסר בתגובה לנתוני הכלכלן הראשי כי "בצלאל סמוטריץ', שר האוצר הגרוע ביותר שהיה עד כה למדינת ישראל, מחריב את הכלכלה וההיי-טק הישראליים. נגמר הזמן שבו הוא יכול לטמון את הראש בחול ולהתעלם מקריסת המשק. המספרים, עכשיו גם אלה שמגיעים ממשרדו, מעידים על התהום שאליה הוא הוביל אותנו. אזרחי ישראל כולם משלמים את המחיר בעלייה במשכנתאות, בהיחלשות השקל וביוקר המחייה, שמביא את משקי הבית לקריסה. רק עצירה מוחלטת של ההפיכה תחזיר את ההיי-טק והכלכלה הישראליים לפסים".

עולם הטכנולוגיה תוסס, עם שלל חידושים, התפתחויות – ולצידם אתגרים: ממילת הבאזזז החדשה GenAI (בינה מלאכותית יוצרת) ומהפינטק ועד למושגים הנצחיים – סייבר ואבטחת מידע, ומחשוב ענן. יחד איתם תוסס עולם הכנסים והאירועים, שבו מתעדכנים המשתתפים בכל החדשות החמות והפיתוחים הנהדרים בתחומי הטכנולוגיה השונים, שומעים הרצאות מעניינות וכמובן – עושים נטוורקינג. קבוצת אנשים ומחשבים היא המותג הוותיק ביותר בתחום, והיא ממשיכה להוביל את כנסי ואירועי הטכנולוגיה. לצד המותג הוותיק והכנסים שמתקיימים תחתיו, יצרנו בשנים האחרונות מותג חדש – Lynx, שהרחיב את התחומים שבהם האירועים שלנו מתעסקים, ופתח את הדלת לקהלים חדשים. הצוות שעובד על המותג וכנסיו, בראשותו של בן פלד, עומל בימים אלה על עשרות האירועים – וזאת לא הגזמה – שיתקיימו תחתיו בשנה הקרובה. תחת המותג Lynx מתקיימים כנסים שעוסקים בשלל תחומים בעולם הטכנולוגיה. בשלושה מהתחומים הללו – פינטק, AI וריטייל, הכנסים של Lynx הפכו בשנים האחרונות לשם דבר בתעשייה, וחלקם אף מתקיימים כמה פעמים בשנה, בהשתתפות מאות מומחים, אנשי מקצוע וקהל נוסף שמתעניין בהם. כנסים אלה, כמו שאר אירועי המותג, מארחים את השמות החמים בעולמות הטכנולוגיה הפיננסית, הבינה המלאכותית והטק לעולם המסחר. בנוסף, תחת המותג Lynx מתקיימים כנסים בנושאי אבטחת מידע, מכירות ואירוע למפתחים – Devcon. מיטב המומחים בתעשייה – בכנסים של Lynx. צילום: תומר פולטין האירוע הראשון של Lynx לשנת הפעילות החדשה התקיים ביום ב' האחרון, ואירח את בוגרות ובוגרי יחידת העילית הצבאית-טכנולוגית הוותיקה ממר"ם – שהיא, למעשה, מותג ההיי-טק הראשון באומת ההיי-טק שלנו. תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת לוט"ם – החטיבה שממר"ם פועלת תחתיה, נשאה דברים באירוע, ובמהלכו נשמעו סיפורי הצלחה של ממר"מניקים מובילים בתעשיית ההיי-טק, נערכו פאנלים והרצאות מקצועיות וחולקו פרסים למצטיינים. חברות מובילות רבות נתנו חסות לכנס, בהן מיקרוסופט, גוגל קלאוד, רד האט, אמן, מטריקס ומלם תים. אירוע מרכזי נוסף הוא FinTech Showcase מבית FinTech Junction – אירוע שבו סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה יציגו פתרונות טכנולוגיים לתעשייה הפיננסית: פתרונות לבנקים ומוסדות פיננסיים, פתרונות תשלומים, העברות כספים, מיסוי בינלאומי, אבטחת מידע, ניהול השקעות חכם ועוד. האירוע יתקיים ב-20 בספטמבר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בשותפות עם Finsec Innovation Lab – זרוע החדשנות של ענקית התשלומים העולמית מאסטרקארד, וקרן הון-הסיכון של Team8 הישראלית. כנס Fintech Junction של Lynx, בשנת הפעילות שעברה. צילום: תומר פולטין בן פלד, מנכ"ל Lynx מבית אנשים ומחשבים, אמר כי "אנחנו נרגשים לקראת השנה העברית החדשה ושמחים להביא לישראל כנסים בינלאומיים שהם יחידים במינם, One of a kind. בזמנים מאתגרים אלה חשוב יותר מתמיד להמשיך ולהיפגש בכנסים ובאירועים, מכמה סיבות מרכזיות: קודם כל, כדי להמשיך ולקדם את העסקים כרגיל. זה לא סוד שתעשיית ההיי-טק המקומית נמצאת במשבר ובצומת דרכים. יזמים ועובדים רבים בתעשייה שוקלים להקים חברות בחו"ל או לעשות רילוקיישן, וזה עלול להפחית את הנפח של הענף המקומי. בנוסף, הסטארט-אפים נמצאים בזמנים סופר מאתגרים. גיוס השקעות כרגע נמצא בהולד. משקיעים בינלאומיים רוצים שהעניינים יירגעו ויתייצבו פה לפני שהם מחליטים להשקיע. לכן, חשוב שקהילת ההיי-טק תעבוד בצורה מגובשת למען הצלת המדינה מהמשבר חסר התקדים שבו אנחנו נמצאים. הכנסים והאירועים שאנחנו מארגנים מאפשרים את כל הדברים האלה, ועוד". בסיכומו של דבר, אם אתם רוצים להיות מעודכנים בחדשות ובהתפתחויות החמות ביותר בעולם הטכנולוגיה – כדאי לכם להיות בכנסים של Lynx מבית אנשים ומחשבים.

הסטארט-אפ הישראלי אייבקס מדיקל אנליטיקס – או, בקיצור, אייבקס – הודיע היום (ד') כי השלים סבב גיוס C בהיקף של 55 מיליון דולר. הכסף ישמש את החברה להעמקת ההשקעות בפיתוח ובהטמעה של הטכנולוגיה שלה, שמסייעת לאבחן סרטן באמצעות בינה מלאכותית. את הסבב הנוכחי הובילו קרנות ההון-סיכון 83North וסיינה ונצ'רס קפיטל, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים של החברה, בהם אוקטופוס ונצ'רס, aMoon וקרן ההשקעות של דל טכנולוגיות. לאחר השלמת הסבב, היקף המימון הכולל של אייבקס עומד על 100 מיליון דולר, שהושקעו בה מאז הקמתה ב-2016. בחברה אומרים שהפתרונות המבוססים על המערכת שהיא פיתחה, Galen, מאפשרים אבחון של סרטן השד, הערמונית והקיבה, ומספקים למעבדות שהם מוטמעים בהן פלטפורמה אחודה, שמסוגלת לזהות תת סוגי סרטן, להעריך את דרגת החומרה וכן לזהות מעל 100 מאפיינים קליניים שונים, שמסייעים בקביעת אופן הטיפול המתאים. הפתרון של אייבקס בפעולה. צילום: יח"צ המערכת מוטמעת במעבדות ברחבי העולם, לאחר שקיבלה את האישורים הרגולטוריים במדינות שונות. בשנה האחרונה הטמיעה החברה את הפתרון שלה לזיהוי סרטן הערמונית, Galen Prostate, ב-UPMC – מערכת הבריאות של אוניברסיטת פיטסבורג, שהיא אחת מספקיות שירותי הבריאות הגדולות בארצות הברית. בנוסף, שירותי הבריאות הציבוריים בבריטניה, NHS, פרסו את המערכת בכל המעבדות הפתולוגיות בוויילס. כמו כן, הפתרון מוטמע בבתי חולים בארצות הברית, אירופה, יפן ואוסטרליה. אייבקס, יחד עם חברות הפארמה אסטרה זניקה (שמוכרת מהחיסונים שהיא פיתחה לקורונה) ודאיצ'י סנקיו, פיתחו באחרונה מוצר חדש בשם Galen Breast HER2, שמאפשר לזהות ולכמת באופן אוטומטי ומדויק ביו-מרקרים סרטניים (למשל HER2), ולסייע בזיהוי מדויק יותר של סרטן השד ובהתאמת הטיפול התרופתי. יוסי מוסל, מייסד שותף ומנכ"ל אייבקס, אמר כי "המשימה שלנו היא להעניק לכל מטופל אבחון סרטן מהיר, מדויק ומותאם אישית, וסבב הגיוס הנוכחי מעניק לנו את הדחיפה הנדרשת לבצע את הצעדים על מנת להמשיך בתוכנית שלנו ולעמוד במטרות שהצבנו. צעדים אלה כוללים, בראש ובראשונה, את הרחבת היקף הפריסה שלנו במעבדות פתולוגיות ברחבי ארצות הברית, כמו גם מענה לביקוש ההולך וגדל לפתרונות אבחון מבוססי AI, ובמקביל, להמשיך ולפתח את סל הפתרונות שלנו, ולתמוך ברופאים ובמעבדות על ידי כלים דיגיטלים חדשניים. אנחנו צפויים להציג כבר בעתיד הקרוב יישומים חדשים של פתרונות אבחון מבוססי AI לסרטן, במטרה לייעל את תהליכי העבודה של צוותי המעבדות ולקצר את זמני האבחון, תוך מתן זיהוי מדויק יותר, שיביא, בסופו של דבר, לטיפול רפואי איכותי יותר".

עמותת בוגרי ממר"ם העניקה השבוע פרסים לבוגרי היחידה המצטיינים, על פי קטגוריות שונות. הפרסים הוענקו בכנס שערכה העמותה, שבראשה עומד יוסי מלמד, באקספו תל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים, והמצטיינים נבחרו על ידי הקהל. להלן רשימת הזוכים בכל קטגוריה, שניתן לפרסם, וכן המועמדים לפרס. שאול לביא עם חיוך של אושר בעת קבלת הפרס. צילום: אמיליה בראל פרס מפעל חיים שאול לביא – על פיתוח היחידה, דורות של מנהיגים טכנולוגיים ותפיסות הפעלה של עולם המחשוב והתקשוב בצה"ל ובאקו-סיסטם האזרחי. רנ"ג יענקל'ה קרפ. צילום: אמיליה בראל רנ"ג יענקל'ה קרפ – על עיצוב תרבות ארגונית שמשלבת משמעת וחיילות ביחד עם מנהיגות טכנולוגית פורצת דרך, שהפכה את ממר"ם ליחידה שהיא. עמירם שחר, מנכ"ל אפווינד. צילום: אמיליה בראל מנכ"ל.ית השנה עמירם שחר, אפווינד – בוגר קורס תכנות ושירות בממר"ם, והמייסד והמנכ"ל של ספוט, שנמכרה לנט-אפ. המיזם החדש שלו, אפווינד, תופס תאוצה אדירה בחודשים האחרונים. גל זביב, אלטוסטרה – בוגרת קורס תכנות ושירות ב-8200 מועמדים נוספים לפרס: נועה דנון, מנכ"לית אוור אפטר, ויובל סמס, מנכ"ל רייזאפ. גילה חייט, ה-CTO של דארו. צילום: אמיליה בראל CTO השנה גילה חייט, דארו – בוגרת קורס תכנות ושירות ב-8200. מועמדים נוספים לפרס: אור קליגר מספיריט, גדי אקוקה מביג סקיוריטי ויובל פרנבך מקוואק. עומר גרוסמן, מנמ"ר סייברארק. צילום: אמיליה בראל מנמ"ר השנה עומר גרוסמן מסייברארק, לשעבר מפקד ממר"ם. מועמדים נוספים לפרס: ליאורה שכטר משירותי בריאות כללית, רונן יוכפז מאל על ואיילה חכים מבנק מזרחי-טפחות, אף היא לשעבר מפקדת ממר"ם (ויחידת לוטם). אנשי פרודרופס. צילום: אמיליה בראל תגלית השנה – מיזם בשלבי הפרה-סיד והסיד פרודרופס – המייסדים, עומר זיו ועידו פרח, הם יוצאי ממר"ם ובוגרי המחזור הרביעי של האקסלרטור של העמותה, ממר"ם ספייס. מועמדות נוספות לפרס: אנטרו סקיוריטי, ספיריט ובק פלאש. מתן אוראל, ממייסדי פנורייז. צילום: אמיליה בראל סטארט-אפ השנה פנורייז – המייסדים הם מתן אוראל ודמי בן ארי, בוגרי קורס תכנות, ומאיר ענתר. כולם שירתו ביחידת אופק של חיל האוויר. מועמדים נוספים לפרס: אבלור, אוליגו ואפווינד.