אבטחת ענן ממשיכה להיות נושא מטריד ומציק למנמ"רים בארגונים. מערכת אנשים ומחשבים צללה לעומק בכמה מחקרים שעסקו בנושא באחרונה – שנערכו בקרב אלפי מנמ"רים ומנהלי אבטחה בארגונים ברחבי העולם, ובחנה מהן בעיות האבטחה הנפוצות בענן. גרטנר (Gartner) הנפיקה בשבוע שעבר דו"ח ובו המלצות לחיזוק החוסן של סביבות ענן. לפי כריס סונדרסון, אנליסט בכיר בחברת המחקר, "הענן אינו עמיד בצורה קסומה. באגים בתוכנה, ולא כשלים פיזיים, הם הגורם העיקרי כמעט לכל ההשבתות בו. אלו לא קשורות לספקית הענן. יש להבין את הסיבות להשבתות בענן, כי במקרים רבים השיבושים קשים לאיתור". סונדרסון ציין כי "חוסן אינו מצב בינארי. אין ספקית ענן שיכולה לטעון לחוסן מוחלט. העננים צריכים להיות עמידים כמו, או אפילו יותר, מתשתית IT מקומית". המצאים המשותפים למחקרים השונים הם: למרות שהנהלים לאבטחת עומסי העבודה בענן ידועים כבר שנים – ובפרוטרוט – ארגונים נכשלים ליישם אותם באופן עקבי או אמין; כמה חולשות ופגמים ישנים – דוגמת מתקפות הזרקת SQL על שרתי אינטרנט – עדיין מהווים כמעט מחצית מהפגיעות בענן כיום; התרעות אבטחה שמשך זמן הפתרון שלהן ארוך מדי; התנהגויות מסוכנות של משתמשים, בלא שמנהלי האבטחה מגלים או מצליחים למנוע אותן. עוד ציינו החוקרים: תצורה שגויה, גישות לא מורשות, גניבת חשבונות משתמשים להקלת הגישה, עודף אישורי גישה למי שלא נדרש לכך, נראות חלקית או היעדר נראות, מעט ניטורים ובקרות על סביבת הענן, אי היערכות למתקפות ובעיקר – ליום שאחרי, מיעוט בתרגול והדמיות, שיתוף נתונים עם גופי צד גימ"ל בשרשראות האספקה – שאינם מאובטחים, ושיתוף בלא הצפנות, אי הלימה ולעתים התעלמות – מהרגולציות. מדוע חשוב לאבטח בענן? הסיבות לחשיבות האבטחה בענן רבות: הגנת הנתונים, הבטחת הפרטיות, המשכיות תפעולית ועסקית, הלימה לרגולציות, בניית חוסן על בסיס יכולות הדיפת מתקפות ומניעת איומים, הענקת יכולת לשיתופיות, לעבודה וגישה מרחוק, ובאופן מאובטח, גמישות ויכולת גידול, בניית אמון ושמירה על מוניטין המותג. מחקר של נטסקופ (Netskope) העלה כי "יישומי ענן נמצאים בשימוש הולך וגובר על ידי שחקני האיום בסייבר. בין השאר, גובר השימוש בדיוג (פישינג)". המחקר העלה שמשתמשים לחצו בתדירות הגבוהה ביותר – 19% – על קישורי פישינג הקשורים לאפליקציות ענן. שליש מפעולות הפישינג שכוונו לאפליקציות ענן התמקדו במוצרי מיקרוסופט, ובראשן Microsoft OneDrive. התוקפים מתמקדים בה הרבה, לצד Teams, SharePoint ו-Outlook, אדובי וגוגל. בראש אפליקציות האחסון בענן מובילות להורדות נוזקות ניצבת OneDrive, המארחת יותר מרבע מהן, לפני SharePoint ו-GitHub. פעולה חיונית לארגון. אבטחה בענן. צילום: אילוסטרציה: BigStock דו"ח של יחידה 42, של פאלו אלטו (Palo Alto Networks) ציין כי "אישורי גישה מקודדים מהווים סיכוני אבטחה משמעותיים: יריבים עלולים להשתמש בהם כדי לעקוף את רוב מנגנוני ההגנה". כך, למרות המודעות שבסיכון – נמצא שיותר מ-80% מהארגונים עדיין עושים בהם שימוש, ולא מפעילים את רכיבי הרישום, הבקרה והביקורת בשירותי הענן הציבוריים. "גרוע מכך", ציינו החוקרים, "לפחות שלושה רבעים מהארגונים אינם אוכפים MFA (אימות רב-גורמי) עבור משתמשי קונסולות, ויותר ממחצית הארגונים אינם אוכפים MFA עבור משתמשי אדמין". לפי החוקרים, ב-2022, יותר ארגונים נחשפו לשירותי ענן ואלה "נסרקים ומותקפים תוך דקות מרגע גילוים". חלק מהבעיה, ציינו, נובע מההבדל שבין אבטחת ענן לאבטחה מקומית: "טכניקות דיגיטליות מסורתיות ותגובה לאירועים לא מיועדות לטפל בסוגים אלה של מתקפות בענן: הכלים, התהליכים ומקורות הנתונים הדרושים – שונים מאוד בין סביבות מקומיות לסביבות ענן". מסקנות חוקרי יבמ והשורה התחתונה לפי X-Force, יחידת המחקר של יבמ (IBM), "בין יוני 2022 ויוני השנה נחשפו 632 פרצות (CVEs) חדשות הקשורות לענן. הנתון משקף גידול ענק – של 194%". המספר הכולל של פרצות שנחשפו עומד על 3,900, נתון שהוכפל מאז 2019. מעט יותר מ-40% מהפרצות שהתגלו מאפשרות לתוקף להשיג מידע (21%) או לקבל גישה (20%). וקטור הגישה העיקרי למתקפות בענן היה שימוש של ההאקרים באישורים תקפים – מה שקרה ב-36% מתקריות הענן. "הגידול במגמה", ציינו החוקרים, "מדגיש את הצורך של ארגונים לעבור לאימות אוטומטי". חוקרי הענק הכחול ציינו גם כי "נוהלי אבטחה לקויים הופכים את העניינים להרבה יותר קלים עבור התוקפים: משתמשי הקצה פונים באופן ישיר לשירותי ענן בכשליש מהמקרים. בתוכם, היו יותר מדי מקרים של משתמשים בעלי זכויות יתר (פריבילגיים) שהיו להם יותר הרשאות ממה שהם נדרשו כדי לבצע את משימתם". חוקרי יבמ סיימו בשתי המלצות: "הרבו לערוך תרגילי הדמייה של היריב, תוך שימוש בתרחישים מבוססי ענן. יש לאמן ולתרגל תגובה יעילה לאירועים מבוססי ענן. נדרש להשתמש ביכולות AI כדי לעזור לבחון זהויות והתנהגויות דיגיטליות, לאמת את הלגיטימיות שלהן ולספק אימות חכם יותר". כלל החוקרים ממליצים על כמה פעולות: פילוח, בידוד רשתות, אבטחת האפליקציות והממשקים, הצפנת נתונים, הטמעת רכיבי מניעת דלף, DLP, ניטור תעבורה וניתוח כלל התפעול של ה-IT, יצירת נראות חוצת IT, בניית מערכי גיבוי, שחזור והתאוששות עסקית. כלל המחקרים מגיעים לאותה מסקנה: ההצלחה הבסיסית של אבטחת ענן טמונה בשילוב מוצלח של מדיניות, תהליכים וטכנולוגיה. אינטגרציה זו תביא לשיפור אבטחת המידע, הגדלת התאימות לרגולציה והענקת שליטה על פרטיות, גישה ואימות – עבור אנשים ומכשירים כאחד.

דווקא באחד מימי הקניות העמוסים ביותר – בלק פריידיי – יצאו עובדי אמזון בכמה מקומות ברחבי אירופה בשביתות והפגנות נגד נוהלי העבודה של ענקית המסחר המקוון בארה"ב. האיגוד הגלובלי UNI (המייצג יותר מ-20 מיליון עובדים בסקטור השירותים ב-150 מדינות בעולם), שיצא בקמפיין "Make Amazon Pay", הודיע כי שביתות והפגנות יתקיימו ביותר מ-30 מדינות החל מיום שישי השחור – למחרת חג ההודיה בארה"ב. בלק פריידיי, שידוע במקור בהמונים שעומדים בתור בחנויות גדולות בארה"ב, עבר יותר ויותר לאינטרנט והפך לגלובלי, ובין השאר מופעל על ידי אמזון, שפרסמה השנה הנחות לחגים בין ה-17 ל-27 בנובמבר. בגרמניה, השוק השני בגודלו של אמזון לפי מכירות בשנה שעברה, האיגוד המקצועי Verdi העריך, כי כ-2,000 עובדים פתחו בשביתה בשישה מרכזים של אמזון בגרמניה. האיגוד הודיע, כי 500 עובדים פתחו בשביתה במחסן בריינברג, המהווים כמעט 40% מכוח העבודה, וכ-250 עובדים עשו זאת במחסן בלייפציג, המהווים כ-20% מהעובדים שם. דובר אמזון בגרמניה אמר, כי רק מספר קטן של עובדים שובתים, וכי לעובדים משולם שכר הוגן, עם שכר התחלתי של יותר מ-14 אירו לשעה. לדבריו, משלוחי ההזמנות של בלק פריידיי יישלחו בצורה אמינה ובזמן. באנגליה, שבתו ביום שישי האחרון יותר מ-200 עובדים במחסן של אמזון בקובנטרי כחלק ממחלוקת ממושכת על שכר ועל תנאי עבודה משופרים. העובדים דורשים העלאת שכר ל-15 ליש"ט (18.69 דולר) לשעה. דובר אמזון בבריטניה אמר, שהשכר ההתחלתי המינימלי הוא בין 11.80 ל-13 ליש"ט לשעה, תלוי במיקום, והוא יעלה ל-12.30 עד 13 ליש"ט לשעה מאפריל 2024. אמזון אמרה שהשביתה לא תגרום לתקלות. באיטליה, האיגוד המקצועי CGIL הודיע, כי יותר מ-60% מהעובדים במחסן אמזון בקסטל סן ג'ובאני שובתים, בעוד אמזון אמרה שיותר מ-86% מהעובדים שם הגיעו לעבודה ולא הייתה השפעה על הפעילות. איגוד CCOO הספרדי קרא לעובדי המחסנים והמשלוחים של אמזון לשבות למשך שעה אחת בכל משמרת ב"סייבר מאנדיי" בשבוע הבא. בצרפת, הודבקו על לוקרים לחבילות של אמזון – הממוקמים בתחנות רכבת, בחניונים של סופרמרקטים ובפינות רחוב, ומשמשים לקוחות רבים לקבלת הזמנות – פוסטרים ומדבקות מחאה, לפי ארגון האנטי-גלובליזציה Attac, שתכנן את המחאה. ארגון זה, המכנה את בלק פריידיי "חגיגה של ייצור יתר וצריכת יתר", אמר, כי 40 לוקרים ברחבי המדינה "טופלו", אבל אמזון אמרה שכל הלוקרים שלה בצרפת נשארו נגישים. למרות שיריבות של אמזון כמו שיין וטמו חוו צמיחה מהירה באירופה, אמזון גם היא פופולרית באירופה, עם 146 מיליון משתמשים פעילים באירופה באוקטובר, לעומת 64 מיליון בשיין ו-51 מיליון טמו, לפי אתר data.ai.

נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, הודתה בסוף השבוע שבנה הפסיד "כמעט את כל" השקעותיו בנכסי קריפטו, למרות אזהרות רבות. לגארד התבטאה לא אחת נגד מטבעות קריפטו, וכינתה אותם ספקולטיביים, חסרי ערך וכלי שלעתים קרובות משמש פושעים לפעילות בלתי חוקית. "הוא התעלם ממני, וזו זכותו", אמרה לגארד במפגש סטודנטים בפרנקפורט, "והפסיד כמעט את כל הכסף שהשקיע. זה לא היה הרבה, אבל הוא איבד בערך 60% מזה", הוסיפה לגארד. "אז כשדיברתי איתו שוב על העניין, הוא הודה באי רצון שאני צודקת". לנשיאת הבנק המרכזי של אירופה יש שני בנים באמצע שנות ה-30 לחייהם, אך היא לא ציינה למי מהם היא מתכוונת. הבנק המרכזי האירופי קרא לרגולציה גלובלית של נכסי קריפטו הן כדי להגן על צרכנים שאינם מודעים לסיכונים והן כדי לסגור פרצה שניתן להשתמש בה כדי לתעל מימון לטרוריסטים או לאפשר לפושעים להלבין כספים. דאגות שמטבעות שהונפקו באופן פרטי עלולים להזיז כסף ממשלתי היו בין הסיבות לכך שהבנק המרכזי השיק פרויקט של אירו דיגיטלי משלו, אבל הבנק עדיין רחוק מאוד מהנפקת כסף דיגיטלי כלשהו. בחודש שעבר החל הבנק ב"שלב ההכנה" לאירו הדיגיטלי, אך אמר שיידרשו עוד שנתיים לפני שיוכל להחליט אם להפעיל אותו או לא. "יש לי, כפי שאפשר לראות, דעה גרועה מאוד על קריפטו", אמרה לגארד. "אנשים חופשיים להשקיע את כספם היכן שהם רוצים, אנשים חופשיים להעלות ספקולציות כמה שהם רוצים, (אבל) אנשים לא צריכים להיות חופשיים להשתתף במסחר ובעסקים שיש עליהם סנקציות פליליות".

אנבידיה, לפי דיווחים, הייתה אמור להשיק החודש מעבדי בינה מלאכותית שיופנו באופן ייעודי לשוק הסיני. עם זאת, מסיבות שלא ברורות עדיין, הודיעה החברה ללקוחות שלה בסין כי הם יצטרכו לחכות למעבדים הללו לפחות עד אמצע הרבעון הראשון של 2024, וייתכן שלא לפני אמצע מרץ. המעבד החדש הראשון שאמור להגיע לשוק הסיני הוא H20 – מעבד בינה מלאכותית מופחת ביצועים, בוודאי מול ה-H100 שהוא כיום מעבד הבינה המלאכותית החזק שמציעה החברה לשוק – לפחות עד התחלת השימוש בפועל ב-H200 שאמור להגיע במהלך השנה הבאה לשוק. המטרה של אנבידיה היא להתמודד עם ההחמרה של ממשל ביידן על מכירות מעבדי הבינה המלאכותית של החברה, ולמעשה גם על המכירות של המתחרה שלה AMD. במסגרת ההחמרה הזו נאלצה אנבידיה להפסיק למכור לשוק הסיני את מעבדי ה-A800 וה-H800 שלה, שגם בעצם היו נגזרות של המעבדים שלה עם ביצועים מופחתים בהתאם לתקנות הקודמות. החמרה זו הגיעה לאחר פרסום עסקת הענק של אנבידיה עם חברות מובילות בשוק הסיני בשווק של כ-5 מיליארד דולר. אנבידיה מפסידה בינתיים חלק מנתח השוק שלה בסין לטובת וואווי, והיא גם מתכננת, במקביל לצורך במאבק התמפתח עם יקירת הממשל המקומי, השקה של מעבדי בינה מלאכותית נוספים בעוצמות שונות ולתרחישים שונים, L20 ו-L2. המעבדים החדשים כוללים ותומכים ברוב הטכנולוגיות שמציעה אנבידיה לשוק הכללי אבל כאמור בעוצמות הרבה יותר נמוכות. צבי קצבורג  

אלה (שמות בדויים לצורך שמירה על פרטיות) היא יזמת טכנולוגית ועומדת בראש חברה בתחום ה-health-tech, אך ב-8.10.2023 החליטה להוסיף ללו"ז העמוס שלה גם יוזמה להפצה יומית של מילים מעוררות השראה, במטרה לחזק את העורף בזמן המלחמה. יואב, יזם ובעלים של חברה בתחום הסייבר, הוסיף ללו"ז שלו פיתוח של פלטפורמה, המאגדת פתרונות מיידים לבעיות הסייבר המתרבות במלחמה. בשני המקרים הללו, היוזמות שהקימו אלה ויואב, כמו רבים אחרים, אינן חלק מהעשייה היומיומית שלהם, להיפך הן "מסיטות" את היזמים הללו מההתנהלות השוטפת של החברות שלהם. עם זאת, כמו יזמים טכנולוגיים נוספים שהתראיינו, שניהם, רואים בפיתוח יוזמות תלויות-מצב שכאלה הזדמנות כפולה כפי שמציינת אלה: "היוזמה הזאת היא שילוב של to do good לטובת הקהילה יחד עם keep the wheels in motion, כדי לשמור על השפיות שלי". "דרכי ההתנהלות של יזמי-טק ישראלים בעיתות משבר ייחודיות מאוד לדנ"א הישראלי. בפרויקט מחקרי רחב היקף שערכתי החל מ-2022 בשת"פ רחב עם חוקר מוביל בתחום היזמות בארה"ב, ובשותפות עם Startup nation Central, רשות החדשנות, קהילות וגופים נוספים, מיפינו את הייחודיות הזו" החל מה-7.10.2023 היזמים מצויים בלחץ גדול, שמתפרס מעבר לדאגה ולזעזוע הכללי שכולנו חווים. העוינות שניכרת בעולם נותנת אותותיה גם אצלם – לקוחות עוזבים או משעים את ההתקשרויות, משקיעים ובעלי עניין מחכים ל"שש אחרי המלחמה" ומתחמקים מהמשך הקשר. ועם זאת, היזמים רק מגבירים קצב, מנסים להגיע ללקוחות בחו"ל דרך ערוצים חדשים, מפתחים פרויקטים נוספים, ובעיקר מאתרים פערים ונותנים להם מענה טכנולוגי בעל ערך ומיידי. דרכי ההתנהלות של יזמי-טק ישראלים בעיתות משבר ייחודיות לדנ"א הישראלי דרכי ההתנהלות של יזמי-טק ישראלים בעיתות משבר ייחודיות מאוד לדנ"א הישראלי. בפרויקט מחקרי רחב היקף שערכתי החל מ-2022 בשת"פ רחב עם חוקר מוביל בתחום היזמות בארה"ב, ובשותפות עם Startup nation Central, רשות החדשנות, קהילות וגופים נוספים, מיפינו את הייחודיות הזו. המחקר בחן כמה גורמים של יזמים טכנולוגיים, למשל: ההון הפסיכולוגי שלהם, תחושת השייכות לקהילה, איתור הזדמנויות, כל אלה בתוך תנאים של "מערבולת משברית", המכונה בשפה המקצועית PMC – perpetual, multiple crisis. בזמן המחקר, המציאות הישראלית "זימנה" לנו PMC: קורונה + מבצע שומר חומות + תנודתיות שלטונית (חווינו ריבוי של מערכות בחירות). ואכן, אותות המערבולת המשברית ניכרו ברמות לחץ גבוהות של היזמים. אך במקביל, היזמים גילו רמות גבוהות של: חוסן, מסוגלות עצמית, תקווה ואופטימיות, המתאגדות לפי Luthans לנכס הפנימי שלנו: ההון הפסיכולוגי. בנוסף, בחנו גם מדדי אושר, בהתאם למדד של ארגון הבריאות העולמי. מבין התוצאות המרתקות שהעלו הניתוחים שלנו, ניכרו הבאות: ראשית, כאשר האופטימיות והחוסן גבוהים, גם רמות האושר של היזמים גבוהות. בנוסף, כל אחד ממרכיבי ההון הפסיכולוגי, ובעיקר חוסן ותחושת מסוגלות עצמית, מקנים ליזמים תחושה של חוסר פחד מכישלון, גם במצבי מערבולת משברית. אך הממצא המעניין ביותר הוא, שכשאר היזמים בעלי רמות גבוהות של הון פסיכולוגי הם גם רואים הרבה יותר הזדמנויות יזמיות (מוצג בתרשים). במילים אחרות, בזמן משבר, כמו במלחמת "חרבות ברזל", היזמים אמנם לחוצים ומזועזעים מהמצב, אך ההון הפסיכולוגי הטבוע בהם מאפשר להם להמשיך הלאה, לזהות הזדמנויות ולא לפחד מכישלונות, ואפילו לפרגן לעצמם ולהיות מאושרים לרגע – מהישג שצלח, מפרויקט חדש, או מיוזמה שפיתחו. היבטים של מדדי הון פסיכולוגי בקרב יזמי טק בזמן משבר הממצאים הללו מתחזקים בקרב מרואיינים שלנו ממש מהחודש האחרון: יעל, שעומדת בראש תחום ה-R&D של חברת פינטק גלובלית מציינת: "בזמן שכולם ישנו, אנחנו כבר עבדנו. זה קרה בקורונה, וזה קרה עכשיו. ישיבת ההנהלה שלנו זומנה לשבת, בזום, על הבוקר. החלטנו שהולכים על הפרויקט החדש שלנו בכל הכוח. דחקנו בשותף שלנו מחו"ל כבר בשבת לסגור פערים אחרונים. הם חתמו, done deal. נעלנו אותם. המשכנו בייזום שיחות עם כמה לקוחות מפתח שלנו, החלטנו על אסטרטגיית ההתקשרות והשימור. עבדנו ועבדנו, ואנחנו עדיין עובדים ועובדים. בחלק מהמקרים יש תוצאות חיוביות ובחלקן – לא. אבל יש לנו חוסן, וברור לנו שמכל המשבר הזה נצא מחוזקים". אורן, יזם ומשקיע במיזמים במגוון תחומי היי-טק, אומר: "בשום אופן לא לעצור. לא עוצרים כלום. אני התקשרתי בשבע בבוקר לכל המיזמים השותפים שלי ואמרתי להם 'ביחד ננצח' עוד לפני שהלוגו הזה נעשה הסמל של המלחמה". ביחד, בחוסן ועם הון פסיכולוגי גבוה ומורם – ננצח.   הכותבת היא מבית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן.

250 משתתפים מעולמות ההיי-טק וההסברה עבדו באחרונה במשך 26 שעות רצופות, בפיתוח כלים טכנולוגיים לטובת הסברה ישראלית, כחלק מאירוע האקתון ייחודי וראשון מסוגו. את האירוע הובילה אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב – אשר יזמה את האקתון ההסברה, שזכה בכינוי "הסברתון", לקידום פתרונות בנושאי הסברה ולתרומה למאמץ המלחמתי בתחום חשוב זה. משתתפי ההאקתון הם מהנדסים, מתכנתים, יזמים, מנהלי פרויקטים ומומחי רשתות חברתיות מעולמות ההיי-טק, שכולם התכנסו בו כדי ליצור כלים חדשניים ולפתרון בעיות בתחום ההסברה. פרופ' עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה. צילום: אסף גאם ההאקתון היה יוזמה משותפת של שיר אמסלם, בוגרת אפקה, QA Specialist ב-Estar Medical; אבינועם מנפרד אולצ'יק, סמנכ"ל התפעול בקבוצת המדיה MarketAcross; עודד בריינר, סמנכ"ל טכנולוגיה, brinker.ai; תמר תבור, יזמית ויועצת טכנולוגיה; צוות היגוי מטעם מכללת אפקה: עו"ד קרן בן חיים, ראש אופק – מרכזים לפיתוח מיומנויות, מאיה גדעוני, מנהלת שיווק, ודגנית ציטרין בר-און, מנהלת קשרי בוגרים; וכן ליטל וילנסקי, ראש תחום יזמות ופיתוח עסקי בבלנדר – מרכז היזמות במכללה האקדמית הדסה. האירוע נערך ובחסות ובהשתתפות חברות מובילות בהיי-טק בהן מיקרוסופט, אמזון, פיוניר, אורקל, ריסקיפייד ובליווי מנטורים ושופטים מהתעשייה ובחסות DatA.IL ומטות ההסברה האזרחיים: הסברה כחול-לבן ומטה ההסברה האזרחי. פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב: "אנו מאמינים שבכוחם של מהנדסים לתרום למדינה ולחברה, ובפרט בעת מלחמה, על ידי שיפור איכות חיים, הצלת חיים וסיוע במימוש משימות לאומיות וחברתיות. שמחנו לאמץ את היוזמה החשובה של הבוגרת שלנו, לארח ולתמוך בה, מתוך ההכרה בחשיבות ההסברה כמשימה לאומית חשובה בתקופת המלחמה. אנו גאים שסטודנטים, חברי סגל ובוגרים של אפקה תורמים למשימה הלאומית, כמו גם לרבות אחרות, תוך שימוש בידע ובמיומנויות שרכשו". מדסקסים הסברה ישראלית אפקטיבית. הסברתון – האקתון שיזמה אפקה. צילום: נמרוד ארונוב האנשים מאחורי הרעיונות הזוכים באירוע פותחו בסך הכל 35 כלים, ובהם: אתר בסגנון Grammarly, המתקן תוכן הסברתי לפי קהל היעד אליו הוא מיועד, תוך שימוש בבינה מלאכותית; אפליקציה לאיתור כותבים של פוסטים אנטישמיים ברחבי העולם ודיווח אוטומטי למעסיק; יצירה אוטומטית של סרטוני הסברה במגוון שפות; ועוד. בסיום האירוע היצירתי, הרעיונות שזכו במקום הראשון בהאקתון היו של גיא שני, רפאל סווירי (ממייסדי ווקמי), עידן אהל, עידו גירון וניר נחום.  למקום השני הגיעו: אבשי לבסקי – מנהל עסקי, ירדן אברהם – מנהל מוצר וחווית משתמש, זוהר קירשנר – מנהלת שיווק, יח"צ וקהילה, דניאל ברטשניידר – מפתח מובייל ו-Full stack, אביתר בן אברהם – מפתח פייטון Backend, ולירן סורוקין – מפתח פייטון. ובמקום השלישי זכה הפיתוח של: שירה שטנר, גל עמינוח, סיון סבורובסקי, קרין לסט ומאיה פיירמן.

עקב אובדן מפרסמים, X (טוויטר), הרשת החברתית המצייצת שבבעלות יזם הטק המפורסם אילון מאסק, מתמודדת עם אובדן הכנסות משמעותי. מסמכים פנימיים של X שחשף הניו יורק טיימס באחרונה כללו מפרט של יותר מ-200 מותגים גדולים שנוהגים לפרסם בפלטפורמה – ביניהם Airbnb, אמזון, קוקה קולה ומיקרוסופט – שרבים מהם כבר הפסיקו, או שוקלים להשהות, את המודעות שלהם בה. מאסק רכש כזכור את הרשת החברתית, שעוד נראה אז טוויטר, בסכום עתק של 44 מיליארד דולר בסך הכל לפני קצת יותר משנה. בטרם רכש את החברה, הערכת השווי שלה הייתה כ-30 מיליארד דולר, ומאסק הציע למעשה מחיר גבוה בהרבה – שחושבו לפי 54.20 דולר למניה. משינויי מאסק – הציפור עפה. טוויטר שינתה את שמה ל-X. צילום: עיבוד ממוחשב כאילוסטרציה. מקור: X השינויים שהביאו לנטישת המפרסמים אלא שמאז שעבר לידי הבעלים החדש והאקצנטרי, השירות חווה כל העת טלטלות משונות, כמו למשל הוויתור על המיתוג של הציוצים, שבא יחד עם החלפת סמל הציפור הכחולה שכל כך היה מאופיין איתו. בין השאר שינה מאסק כמה וכמה דברים נוספים ב-X, כמו למשל שינוי התנאים לקבלת וי כחול לאישור ואימות זהות המשתמשים, או הכנסת מודל מינוי לפלטפרומה, ויחד איתו שינוי באורך הציוצים המתאפשר למנויים. טלטלות רבות מאז שהוא הגיע למטה טוויטר עם כיור בידו. אילון מאסק. צילום: לכידת מסך מהסרטון שהעלה מאסק לטוויטר בנוסף היו למאסק כמה וכמה הכרזות גדולות על כוונותיו בנוגע ל-X, שתהיה בסוף התהליך ל"אפליקציה להכל", וכן בלט העיסוק של הבוס החדש בקידום מאסיבי של הרבה יותר חופש ביטוי למשתמשים במקום צנזורה ומיתון תוכן. למעשה, ברגע שנכנס למטה הראשי של החברה – כשהוא אוחז בכיור כדי שכולם Will sink it in שהוא הבוס החדש – התחיל מאסק לפטר מאות ואז אלפים מעובדי החברה המקוריים, כשבין הראשונים לעזוב היו אנשי צוות הפיקוח על התכנים. במקביל החל המולטי-מיליארדר לספוג ריקושטים שונים על התנהגותו המטרילה והמוזרה, שנסובו בעיקר סביב החששות מהפיכת השירות לימני יותר באופיו ולכזה המאפשר מקום ליותר תכני שנאה והסתה. כתוצאה מכל ה"חגיגה" הזו החלה הפלטפורמה לחוות אובדן מפרסמים שהוביל לירידה משמעותית בהכנסותיה, עקב מה שהסתמן כרתיעה של מותגים מהתנהגותו הלא צפויה והלא ברורה של מאסק.  בשלהי אוקטובר, כך דיווח פורבס, הודיעה X לעובדים הזכאים למענקים שיקבלו מניות לפי שווי חברה של 19 מיליארד דולר, כשכבר במרץ אמר מאסק כי להערכתו החברה שווה כבר רק 20 מיליארדי דולרים. אם אכן זה היה המצב, הרי שקצב הירידה בהכנסות הצטמצם מעט אבל עדיין מתקיים. אלא שההערכות פנים בחברה מצביעות כעת בסך הכל על צפי לירידה כוללת של 75 מיליון דולר בהכנסות עד סוף השנה. הטיימס דיווח שהצפי המסוים מתבסס, כאמור, על הסברה שעוד מפרסמים ינטשו את X או ישהו את מודעותיהם בה. בסך הכל, כך דווח, מדובר בירידה של 54% בהכנסות מהפרסום הכולל, ועל 60% של ירידה בפרסום שמקורו בארה"ב – וזוהי ירידה משמעותית מאוד. באחרונה גברו ביתר שאת הביקורות על התנהלותו של מאסק – שגם לפני מלחמת ישראל-חמאס, אבל עוד יותר מאז שפרצה המלחמה – נחשדת כאנטישמית. מאסק חווה עקב כך ובעקבות זה שהוא והחברה מאפשרים, לטענת מבקריו, ליותר פוסטים אנטי-ישראליים ואנטישמיים להתפרסם בשירות, לחץ מצד קבוצות אקטיביסטיות הפועלות למיגור התופעה, ביניהן בולטת במיוחד הליגה נגד השמצה (ADL). בתחילה החזיר להם היזם מלחמה משלו, ביקר את טענותיהם ואף תבע את המרכז למאבק בשנאה דיגיטלית (CCDH)  בטענה שהארגון ופעילותו נועדו כדי להבריח מפרסמים מ-X. האם יש לאילון מאסק, לכאורה, נטיה כלפיה והאם זו הפחיתה את הפרסום ב-X? אנטישמיות. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק ומה השינוי הבא – שבתקווה יביא להחזקת המפרסמים? אולם בימים האחרונים מסתמן שמאסק – אחרי שנתפס תומך בתוכן אנטישמי וגונה בשל כך באופן נרחב – מנסה לאותת לעולם שהוא אינו מה ומי שאומרים עליו ולעשות כל שניתן כדי לנקות את שמו. מאסק עתיד אפילו להגיע לביקור בישראל ממש בקרוב, גם זאת ככל הנראה במסגרת ה-וואש (Wash) שהוא מנסה לעשות לשמו הטוב. בנוסף, כפי שדיווחנו מוקדם יותר החודש, בתגובה לאיומי מפרסמים בחרם עקב התמיכה בתוכן האנטישמי, הבטיח מאסק, שהשירות ישעה חשבונות שמפרסמים מונחים כמו "דה-קולוניזציה" או הצהרות שעל הפלסטינים לזכות בשטח שנמצא "מהנהר לים" – משמע כלל שטחי ישראל – וזאת תחת הנימוק כי המונחים המסוימים עלולים לעודד רצח עם, והם על תקן לשון הרע ולכן אינם רצויים ב-X. אם נחזור לאובדן ההכנסות – ה-Insider Intelligence העריך ש-X תכניס השנה מפרסום 1.89 מיליארד דולר. אם אכן כך, כאמור – ירידה של 54% לעומת הכנסות הפרסום אשתקד. הפעם האחרונה שהכנסותיה ממודעות של טוויטר היו קרובות לרמה זו התרחשה ב-2015. לפיכך, גם אם המסע לטיהור שמו והניסיון למקם את מאסק כאדם קונצנזואלי שלמפרסמים לא יהיה חשש מפניו ומאמונותיו ותפישת עולמו, כעת המצב הפיננסי של הפלטפורמה נראה רעוע למדי. ובגדול מסתמן כי האיש העשיר בתבל, שנחשב גם לגאון על ידי רבים, לא רק שלא הצליח למנף את הרכש שלו כך שיתפיח את כיסיו התפוחים בלאו הכי – אלא שהוא הצליח להרוס במו ידיו את הרשת החברתית המצייצת.

בשבוע שעבר פרסמנו ידיעה, לפיה קבוצת אמן, תקים מרכז מו"פ בדרום. בראיון ליוסי הטוני אמר בן פסטרנק, מנכ"ל הקבוצה, כי מלבד התרומה לקהילה, שכולנו שותפים לה, "ההיי-טק הוא הנשק הסודי של המדינה, ולכן נדרשת התגייסות לאומית להגדלת השקעות כדי להניע את גלגלי הכלכלה". עכשיו זה הזמן לחזור לשאלה מדוע אזורי הדרום והצפון לא יכולים לשמש חלופה לא פחות טובה ממדינות זרות למיקור חוץ, לא רק עבור השוק הישראלי החברה, בהובלתו, תקים מרכז מו"פ בדרום. בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן. צילום: יח"צ זהו צעד מבורך של אמן, ולא רק מהנימוקים של חיזוק הכלכלה אחרי המלחמה ותרומה לתעסוקה באזור הדרום – ומן הראוי שחברות ה-IT וההיי-טק ילכו בעקבותיו. אחת הטענות שמושמעות כלפי ענף ההיי-טק, שאינן לגמרי לא מוצדקות, היא שהוא חי ובועט בין גדרה לחדרה, כאשר המרכז הוא בתל אביב וגוש דן, בואכה שדרות רוטשילד והרצליה פיתוח. אזור הדרום, על אף כל תנופת הפיתוח שלו, הכוללת למשל פארק ההיי-טק בבאר שבע ומעבר צה"ל לדרום, עדיין סובל ממחסור חמור במקורות תעסוקה בתחום ההיי-טק ובטכנולוגיה עיקר המחסור הוא באקו סיסטם, שיניע ויממש את הפיתוחים של החממות שכבר פועלות שם. סדרי עדיפויות לאומיים מעוותים הנימוקים וההסברים מדוע זה לא קרה עד היום שייכים לארנסל הקונספציות שנשברו ב-7 באוקטובר. המחדל החמור שהביא לאותה שבת שחורה, חשף בצורה בולטת וכואבת שנים של סדרי עדיפויות מעוותים, ששמו את הנגב, עיירות הפיתוח וקיבוצי העוטף במקום נמוך, ביחס הפוך לדיבורים והצהרות חוצבי הלהבות. אבל יש לכך גם סיבה אחרת, שלא קשורה ישירות רק בממשלה. היא קיימת אצלנו, פה בבית. אין זה סוד שעדיין המרכז של ההיי-טק הישראלי באמת חי ובועט בין גדרה לחדרה. הדרום וגם הצפון הרחוק, זה שמופגז כעת, הם פשוט מחוץ לתחום. ראשי חברות ההיי-טק שנדרשים לנושא טוענים כי הסיבה לכך היא פעם אחת היעדר תשתיות מתאימות שיאפשרו להם להקים מרכזי פיתוח ותעסוקה בדרום, ובפעם השנייה הם תולים את האשם בעלויות כוח אדם, שלא מאפשרות להם להתמודד עם התחרות על ההון האנושי. לגבי הטיעון השני, שגם הוא נכון חלקית, חברות ההיי-טק וה-IT מצאו פתרון שקיים בכל העולם. הקמת מרכזי מו"פ במדינות קרובות, קפריסין, יוון, דרום אירופה ומזרח אירופה. אמן עצמה, פועלת בתחום. בראיונות קודמים שנתן פסטרנק אמר כי אחוז ניכר מהכנסות החברה מגיע מפעילות האוף-שור. הסיבה הישירה היא עלויות זולות יותר של כוח אדם ברמה גבוהה, שמאפשרות לחברות פעילות עסקית, כמו גם לשרת טוב יותר את השוק הישראלי ולהיות רווחיות. צריכה לשלוח יותר חברות IT לקבוע נוכחות בעוטף. מלחמת ישראל-חמאס. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק סדקים בקונספציית האוף-שור עקב מלחמת רוסיה-אוקראינה אבל האוף-שור הוא גם סוג של קונספסציה, שהסדקים הראשונים שלה היו עם פרוץ המלחמה באוקראינה, מדינה אשר הפכה עם השנים למקום פופולרי למיקור חוץ עבור חברות ישראליות. המלחמה יצרה משברים חמורים אצל חלק מהחברות הישראליות והיה צורך למצוא במהירות פתרונות חלופיים במדינות שכנות, וגם שם הביקוש לא עמד בהיצע. עכשיו זה הזמן לחזור לשאלה מדוע אזורי הדרום והצפון לא יכולים לשמש חלופה לא פחות טובה ממדינות זרות למיקור חוץ, לא רק עבור השוק הישראלי. בענף ההיי-טק יש תת-ייצוג למגדרים שונים כגון חרדים, נשים ובני החברה הערבית. הטכנולוגיה מאפשרת הקמת מרכזי תעסוקה בכל מקום בארץ, עם שילוב של עבודה מרחוק. זה קיים כבר אצל חברות כמו מלם, מטריקס וגם אמן, אבל לא מספיק ולא בהיקף שישים את הנגב על המפה של ההיי-טק בעולם. כל מה שנעשה, ונעשה לא מעט, הוא פרי פועלם של יוזמות פרטיות, פילנתרופים או מנהיגים מקומיים כמו ראש עיריית ב"ש רוביק דנילוביץ. נכון להיום אין כל מדיניות לאומית להפיכת הנגב למרכז היי-טק שגם מהווה מקור תעסוקה שמומשה, וספק אם היא בכלל קיימת באמת. את המכשולים שכביכול מנעו עד היום הקמת עוד מרכזי פיתוח משמעותיים, כמו זה של אמן וחברות אחרות שכבר פעילות שם, אפשר לפתור. יש בדרום פוטנציאל של צעירים מוכשרים שיהיו מוכנים ללכת ללמוד את מקצועות המדעים, אם רק ידעו שיהיה להם היכן לעבוד. יש בנגב חממות שמפתחות את הפתרונות הכי חכמים בעולם, אבל בהיעדר אקוסיסטם מתאים, החברות מתקשות לגדול ולפרוץ החוצה, דווקא בימים אלו. אם חברות ההיי-טק יחליטו לשנות את תפישת העולם שלהן, לצאת מאזור הנוחות ולהתמודד עם בעיית ההון האנושי, הן יכולות למצוא פתרונות, לא רק להכשרה, אלא גם פתרונות תעסוקה לכל אותם צעירים וצעירות, שהיום יותר מתמיד איבדו לא רק את בני משפחתם ואת הנכסים שלהם, אלא גם את היכולת להשתקם. הקטר של ההיי-טק חייב לנוע קדימה במהירות לדרום, ולסחוב אחריו את האחרים.