ארבה רובוטיקס – חברה דואלית שמניותיה נסחרות בתל אביב ובנאסד"ק – הודיעה אתמול (ב') על השלמת גיוס הון בהיקף של עד 49 מיליון דולר מגופים אמריקניים, בהם AWM Investment Company ו-The investment adviser of the Special Situations Funds. הגיוס בוצע באמצעות באמצעות הנפקת מניות וכתבי אופציה: 15 מיליון דולר גוייסו באמצעות הנפקת 8.25 מיליון מניות רגילות במחיר של 1.82 דולר למניה, והיתרה, בהיקף של 34 מיליון דולר, תתקבל בכפוף למימוש מלא של שתי סדרות של כתבי אופציה שהונפקו בחמש השנים הקרובות. כספי הגיוס ישמשו לחברה כהון חוזר ולקידום פעילותה השוטפת. ארבה רובוטיקס פיתחה שבבים למערכות רדאר, שמאפשרים מערכות תומכות נהיגה בטוחות, בדרך לנהיגה אוטונומית לחלוטין. בחברה אומרים שהתמונה שנוצרת מהמערכות המבוססות על השבבים שלה היא בפירוט גבוה פי 100 ביחס למערכות רדאר אחרות בשוק, ומדובר בחיישן חיוני עבור רכב אוטונומי בדרגה +2 ומעלה. משרדי החברה ממוקמים בתל אביב, גרמניה, סין וארצות הברית, ובין הלקוחות שלה נמנות חברות Tier-1 ויצרניות כלי רכב. קובי מרנקו, מנכ"ל ארבה רובוטיקס, אמר כי "אנחנו רואים בהשלמת הגיוס הבעת אמון משמעותית בחברה ובפוטנציאל העסקי הגלום בה בשנים הבאות. אנחנו מזהים ביקוש גובר למערכות רדאר מתקדמות וממשיכים להיערך להרחבת פעילותנו".

X, הרשת החברתית שבבעלות אילון מאסק, עוררה סערה חדשה באחרונה בגלל הודעה על שינוי משמעותי בתכונת החסימה (Block) בפלטפורמה. עד כה, חסימת משתמש מנעה ממנו לחלוטין מלצפות בפוסטים ציבוריים של החוסם, כמו גם מלעקוב אחריו, ליצור איתו אינטראקציה או אפילו לשלוח לו הודעות פרטיות. אך כעת משתמשים חסומים יוכלו לראות את Now, it allows blocked users to see posts of the accounts that blocked them, but they still can’t interact with those accounts. You also can’t follow or message the user.pic.twitter.com/3s3Wa2CglH — 5 Ai Daily (@5AiDaily) November 5, 2024 טענות: השינוי מסכן משתמשים השינוי עורר ביקורת רבה מצד משתמשים ומומחי בטיחות, הטוענים כי הוא פוגע ביעילותה של תכונת החסימה ומסכן את בטיחותם ופרטיותם של משתמשים. מאסק – שכבר חולל ב-X שינויים אינסופיים מאז שהשתלט עליה ב-2022 – טען בעבר כי "אין כל הגיון בלחסום פוסטים ציבוריים" וכי יש לבטל את התכונה לטובת "אפשרות השתקה חזקה יותר". כעת הוא ככל הנראה מבצע את שתכנן. לטענת צוות ההנדסה של X, השינוי נועד למנוע ניצול לרעה של כפתור החסימה להסתרה או הפצה של מידע מזיק או פרטי. אך מבקרים רבים טוענים כי נימוק זה חלש, שכן משתמשים יכולים לבחור להגדיר את חשבונם כפרטי וכך לשלוט במי צופה בתוכן שלהם – ומי לאו. השינוי המדווח עורר גם חששות כבדים מפני עלייה בהטרדות ובפגיעה בפרטיות. המבקרים טוענים שמאחר שמשתמשים חסומים יוכלו לצפות, לצלם ולשתף תוכן שפורסם על ידי מי שחסם אותם, הדבר עלול להוות סכנה ממשית עבור קורבנות הטרדה או מעקב. קולות רבים ברשת הגדירו את כפתור החסימה החדש כ"כפתור השתקה משודרג" שהוא למעשה חסר משמעות. "מתן אפשרות למשתמשים חסומים לראות פוסטים משרת מתעללים ועוקבים, מפנק אותם ומקל על התנהגותם", אמרה בתגובה קלייר ווקסמן, נציבת הקורבנות במשרד ראש עיריית לונדון. i’m sure someone from twitter (elon) is arguing that block evasions were always possible from other accounts but the point is that friction matters!! making it easy for a creeper to creep is not a good thing!! https://t.co/uO2s9AdigA — Tracy Chou ???? (@triketora) October 17, 2024 טרייסי צ'ו, מייסדת ומנכ"לית Block Party, שמפתחת תוסף דפדפן עם חסימה המונית ותכונות אחרות עבור רשתות חברתיות, ציינה בתגובה: "אני בטוחה שמישהו מטוויטר (אילון) טוען שהתחמקות מחסימה תמיד אפשרית מחשבונות אחרים, אבל הנקודה היא שהחיכוך חשוב! להקל על קריפר להקריפ זה לא דבר טוב!". חלק מהמשתמשים אף תהו האם המדיניות החדשה של X בכלל עומדת בכללי חנויות האפליקציות של אפל וגוגל, המחייבות אפליקציות עם תוכן גולשים או תכונות רשת חברתית לספק "אפשרות לחסום משתמשים פוגעניים מהשירות". השינוי בכפתור החסימה מצטרף לשורה של שינויים שביצע מאסק, כאמור, בפלטפורמת X, שהבולט שבהם היה שינוי מיתוגה מטוויטר ל-X. עוד שינוי בולט היה חסימת משתמשים לא רשומים מצפייה בציוצים ובפרופילים, לכאורה כדי להגביל איסוף מידע, אבל בפועל כנראה בעיקר על מנת לעודד רכישת מנוי מהפלטפורמה. מהלכיו של מאסק ברשת החברתית המצייצת, נתקלו לא פעם בביקורת קשה מצד משתמשים, שטענו כי אלו פוגעים בחוויית השימוש, בפרטיות ובבטיחות. בנוסף, עקב שינויים שונים אחרים ספגו X ומאסק חרם מפרסמים מאסיבי וכן נטישה גדולה של הפלטפורמה. האם גם כפתור החסימה החדש יניע משתשים לעבור מ-X לשירותים מקבילים – ימים יגידו.

בצל הבחירות לנשיאות ארה"ב המתקיימות היום (ג') – בהן מתמודד דונלד טראמפ כנציג המפלגה הרפובליקנית על כהונה נוספת מול סגנית הנשיא המכהן, קמלה האריס – אישר בית המשפט בפנסילבניה את המשך קיומה של "הגרלת המיליון" של אילון מאסק, למרות ביקורת חריפה על התנהלותה. נזכיר כי מאסק מקיים בתקופה האחרונה "הגרלה" שבה הוא מעניק מדי יום מיליון דולר ל"אדם אקראי" שחתם על עצומה המקדמת נושאים רפובליקנים. מאסק עצמו, התומך במוצהר ב-טראמפ, פרסם ציוץ ברשת החברתית שבבעלותו, X, ב-20 באוקטובר, בו כתב כי כל מי שיחתום על העצומה יקבל "סיכוי יומי לזכות במיליון דולר!". יזם הטק שעומד מאחורי חברות הענק טסלה, SpaceX, ואחרות, הבהיר מצידו כי לא מדובר בתשלום לבוחרים על מנת להצביע בבחירות, כפי שנטען נגדו, אלא בעידוד חתימה על עצומה בלבד. לדבריו, "כדי להיות ברור, זאת לא עצומה שמעודדת להצביע או להירשם כדי להצביע. זאת עצומה שבאמת ובתמים מטרתה היא להביע תמיכה בחוקת ארצות הברית, ובפרט בחופש הביטוי ובזכות לשאת נשק". יצוין אגב כי בנוסף למיליון הדולר שהוגרלו מדי יום, כל אזרח פנסילבניה שחתם על העצומה קיבל 100 דולר. עד כה חולקו 16 פרסי "גרלה" בשווי מיליון דולר כל אחד. מבין הזוכים – רק ארבעה הם אזרחים רשומים בפנסילבניה. This is hilarious.@ElonMusk reveals the reason he decided to launch a million-dollar-a-day lottery for people who sign his petition is because he knew the mainstream media couldn't help but cry about it, which gave his petition massive publicity. Tonight's lucky winner was… pic.twitter.com/IR6lQEC4iu — The Vigilant Fox ???? (@VigilantFox) October 27, 2024 הטענה "תרמית שנועדה להשפיע על הבחירות" – לא התקבלה התביעה, שהוגשה כפי שדיווחנו על ידי התובע המחוזי של פילדלפיה, לארי קרסנר, טענה כ היוזמה של מאסק היא "תרמית שנועדה להשפיע על הבחירות". קרסנר, המשתייך למפלגה הדמוקרטית, טען כי המהלך מפר את חוקי המדינה בנוגע להגרלות, וכי מאסק מטעה את הציבור בהבטיחו כי הזוכים ייבחרו באופן אקראי. כאמור, במהלך הדיון אתמול, שהתקיים ממש ערב הבחירות, התברר כי מלבד החשד ל"קניית מצביעים", הזוכים בהגרלה של מאסק נבחרו מראש, וזאת בניגוד להצהרותיו של המולטי-מיליארדר. בתגובה הודה עורך דינו של מאסק, כריס גובר, כי "מקבלי מיליון הדולר אינם נבחרים באקראי. אנחנו יודעים בדיוק מי יוכרז כזוכה היום ומחר". Elon Musk's $1 million per day "lottery" was rigged from the start, winners "pre-selected", his own lawyers admit in Court. pic.twitter.com/JL2T8V5bQE — Gabe Hoffman (@GabeHoff) November 4, 2024 "זו הייתה אחת ההונאות הגדולות ב-50 השנים האחרונות", טען ג'ון סאמרס, עורך דין בצוות התביעה שהוגשה נגד אילון מאסק ו-America PAC בנוגע ל"הגרלת המיליון". הוא הוסיף וקבע כי "לא היה שום דבר אקראי בתהליך…זו היתה הונאה עמוקה, הרסנית ונרחבת". מאידך, עו"ד גובר להגנת מרשו טען כי הזוכים משמשים כדוברים של ה-America PAC – גוף המתמקד בתמיכה כספית במועמדים רפובליקנים – והדגיש אף הוא כי ההגרלה נועדה לקדם נושאים מהותיים (בעיניי מאסק והרפובליקנים) ולא לעודד בחירה במתמודד מסוים. נסביר כי PAC, שמשמעו "ועדת פעולה פוליטית", הוא גוף המאפשר לאנשים פרטיים ולתאגידים לתרום כספים לקמפיינים פוליטיים, ובכך לעקוף את המגבלות על תרומות ישירות למועמדים. במקרה זה, מאסק התחייב לתרום מעל ל-70 מיליון דולר ל-America PAC, במטרה לסייע לטראמפ ולמועמדים רפובליקנים אחרים להיבחר. אולם טענות התביעה לא הקבלו. השופט אנג'לו פוגלייטה דחה את בקשתה להוציא צו מניעה נגד ההגרלה, וקבע כי מדובר ב"דיבור פוליטי ליבתי" – Core political speech. המושג המסוים מתייחס לדיון לגיטימי בעניינים פוליטיים, בנציגים פוליטיים, בחוקים ממשלתיים ובמדיניות הממשל, בין השאר. עו"ד סאמרס הגיב על אמירה זו של השופט בטענה ש-"הם בעצם פרסמו את זה כהגרלה. זה לא הוגן לומר שמה שאנחנו אמרנו לא היה נכון". This is Larry Krasner, the Philadelphia District Attorney suing Elon Musk over attempting to buy Trump votes with $1 million giveaways. RETWEET to thank Krasner for standing up for democracy! pic.twitter.com/0zN0QC5AIS — Protect Kamala Harris ✊ (@DisavowTrump20) October 30, 2024 ההחלטת השופט פוגלייטה עוררה ביקורת גם מצד קרסנר, שטען בעקבותיה כי מאסק ניהל "קמפיין שיווקי פוליטי שהתחפש להגרלה", וכי מדובר ב"רמאות". "רימו אותם עבור המידע שלהם", טען קרסנר, שהוסיף והבטיח כי יבחן נקיטת צעדים משפטיים נוספים נגד מאסק ו-America PAC, כולל תביעה אזרחית וקריאות להטלת קנסות כספיים. לא ברור אם לנוכח העובדה שהבחירות בארה"ב נערכות היום, וההגרלה למעשה כמעט ותמה, יהיה לפרשה המשך בכלל. אולם מה שבטוחה הוא שהסוגיה כולה מעידה על המעורבות הגוברת של טייקונים, כמו מאסק, בפוליטיקה האמריקנית ועל השימוש הגובר שהם ושכמותם עושים בכלים חדשניים ויצירתיים, לעיתים שנויים במחלוקת, כדי לקדם אג'נדות פוליטיות ו/גם אינטרסים עסקיים שלהם לצידן.

בערב חג המולד 1959, שני צעירים גרמנים ריססו בגרפיטי צלבי קרס על קירות בית כנסת בקלן, וכתבו: "הגרמנים דורשים שהיהודים יסתלקו מגרמניה". בעקבות זאת, צלבי קרס וסיסמאות אנטישמיות החלו לצוץ על קירות בתי כנסת, חנויות ומצבות – תחילה במערב גרמניה, ומשם התחוללו אלפי תקריות אנטישמיות ברחבי העולם. זה הזכיר קצת את ליל הבדולח, שבעוד כמה ימים יצוינו 86 שנים להתרחשותו. וכמו בליל הבדולח, בדיעבד התברר שזה היה מבצע מתואם – לא של הממשלה הגרמנית, אלא של הקג"ב. 14 שנים אחרי סיום השואה, הסובייטים רצו לבזות באמצעותו את מערב גרמניה, להעמיק שסעים במדינות המערב, ולעודד פעילים ניאו-נאציים וגם "סתם" אנטישמיים. מבצעים אנטישמיים לא היו דרך הפעולה העיקרית של הקג"ב על מנת לערער את המערב. "הצורה המקובלת ביותר ליישום הדיסאינפורמציה בקג"ב מתבססת על מסמכים מזויפים וחומר קריאה כוזב", כתב ג'והן בארון, מחבר הספר קג"ב, ב-1974. "לעתים מפיצים את המסמכים המזויפים סוכנים, וביותר תדירות – הם יישלחו למערכות עיתונים ולמשרדי ממשלה. משימת הקבע של הקג"ב היא לנטרל ולהרוס כל יריב זר, נבון ויעיל, המתנגד למדיניות הסובייטית. מידע כוזב משמש בידיו מכשיר לכך". מאז, העט והספריי הוחלפו במקלדת ופוטושופ, אבל הרעיון זהה: קחו קמצוץ אמת, הוסיפו 95% שקרים מכפישים, וקיבלתם פייק חם מהתנור, להפצה רחבה ברשת. "רוסיה טובה במלחמות ההשפעה שלה" מורגן רייט, יועץ אבטחת סייבר בכיר בסנטינל וואן הישראלית, אמר לאנשים ומחשבים השבוע כי "רוסיה מפורסמת במלחמות ההשפעה שלה, וטובה בכך. אבל אני יותר מודאג מסין: היא חזקה ומאיימת יותר, ובעיקר – פועלת בחשאי". רייט, פרשן לענייני סייבר, טרור וטכנולוגיה ברשתות של פוקס, עבד בממשל האמריקני במשך שני עשורים וזכה לעיטורים לא מעטים. לדבריו, "הרוסים כה טובים בביון בכלל ובסייבר ובמלחמות השפעה ותודעה בפרט, כי הם מבינים כיצד לעשות זאת. לא סתם מרוסיה הגיעו הכי הרבה אלופי עולם בשחמט. זה הקרב החשוב, והנרחב, על ראשים, והוא חשוב יותר מהמומחיות הטכנולוגית. כדי להתמודד בו, על המערב לחשוב שונה וקשה וללמד יצירתיות, כי לרוסים יש אותהף כמו גם חשיבה מחוץ לקופסה". מורגן רייט, יועץ אבטחת סייבר בכיר בסנטינל וואן. צילום: יח"צ "סין גרועה יותר כאויבת בסייבר ונחשפנו ליכולות הרבות שלהם במבצע אורורה (Aurora) ב-2009, אז נערכה סדרת מתקפות APT (איומים עקביים ומתמשכים), שפגעה בעשרות ארגונים. מערכת בחירות היא תשתית קריטית לכל דבר ועניין, וסין טובה בכך", הסביר רייט. הוא ציין כי "האתגר הבא במלחמות התודעה בסייבר יהיה הקושי לנטר הטעיות מבוססות GenAI, כי יהיו, למשל, הרבה פחות שגיאות תרגום. השימוש בבינה המלאכותית ישגשג אצל הרעים. ראינו זאת, לדוגמה, כבר בבחירות בסלובקיה ב-2023 – מערכת הבחירות הראשונה שבה היו זיופים עמוקים, שסייעו לניצחון המועמד הפרו-רוסי. היה שם פרסום של סרטון דיפ פייק שתיאר, לכאורה, הונאות בחירות – פרסום שהפך לוויראלי ב-'סיוע' המדיה החברתית. לצערי, זה עלול להתרחש במדינות רבות בעולם, ויהיה קשה יותר לזהות ולרדוף אחר המתקפות המוצלחות". אז מה היה לנו פה? ואמנם, סרטון דומה, וגם במקרה הזה פרו-רוסי, הופץ במערכת הבחירות הנוכחית בארצות הברית. נראה בו זיוף בחירות, לכאורה, על ידי המפלגה הדמוקרטית, וטענה של ה-FBI שהוא לא יחקור את העניין, בנימוקים של הביטחון הלאומי של ארצות הברית. הסרטון הזה הוא רק חלק ממסע תודעה והשפעה, רוסי בעיקרו, על תוצאות הבחירות במדינה. רוסיה תוקפת בסייבר, לעתים במסווה, לפני ובמהלך מערכות בחירות בעולם, ובדגש על ארצות הברית. ב-2016, הממשל הרוסי ערך קמפיין לוחמת סייבר, השפעה ותעמולה, במטרה לפגוע בקמפיין של הילרי קלינטון, ובמקביל לסייע למועמדותו של דונלד טראמפ, ולהגביר את הקיטוב הפוליטי והשסע החברתי בארצות הברית. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. צילום: ShutterStock מבצע ההשפעה, Project Lakhta, הוזמן ישירות על ידי ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, "במטרה לערער את אמון הציבור בהליך הדמוקרטי בארצות הברית, להשמיץ ולחבל בסיכויי הבחירה של קלינטון. פוטין ורוסיה פיתחו העדפה ברורה לטראמפ", כך לפי המודיעין האמריקני. חברות מודיעין איומים בסייבר, וביניהן מנדיאנט, קבעו אז שהמתקפות בוצעו על ידי כנופיות האקרים המשויכות למודיעין הרוסי – הדוב המהודר (Fancy Bear) ודובי חמים ונעים (Cozy Bear). ביוני 2021 פרסם המרכז לחקר אסטרטגיה תקשורתית של נאט"ו דו"ח על רוסיה בסייבר, שבו נכתב כי "מהנזק שגרמה NotPetya, דרך המתקפות נגד אוקראינה וגיאורגיה, ועד למבצעי הפריצה וההדלפה בבחירות בארצות הברית ובאירופה, הפעולות ההתקפיות של רוסיה בסייבר הן איום עקבי. לשיטתה, 'לוחמת המידע' בסייבר מהווה כלי להשגת יעדים אסטרטגיים. זהו מאבק מתמשך, הכוללת פעולות פסיכולוגיות, אלקטרוניות ופיזיות". "ההצלחה תלויה במידת ההבנה של התוקפים את האווירה" בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור "מבצעי השפעה מצליחים, ולעתים מצליחים באופן דרמטי", אמר לאנשים ומחשבים בועז דולב, מנכ"ל קלירסקיי. "זה תלוי במידת ההבנה של התוקפים את האווירה במדינת היעד. הרוסים עובדים קשה בסייבר במטרה לפורר את האיחוד האירופי ואת נאט"ו, ולא רק בהקשר של מלחמת אוקראינה. השפעה במדיה החברתית היא מרכיב חשוב בתפיסת רוסיה, על מנת לערער את היציבות בכל המערב". ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT – המכון הטכנולוגי חולון, וממקימי מערך הסייבר בשב"כ, ציין כי "הרוסים 'מערבבים' בכל מקום שבו הם יכולים לעשות זאת. הם פועלים לפי תפיסה שקיימת מתחילת המאה ה-20, שלפיה 'צריך לפגוע בבטן הרכה במערב בכל מקום'. כבר ב-2012, הרוסים פעלו לקנות אחיזה בשיח בארצות הברית, עם איגוד הרובאים הלאומי, ה-NRA". ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT – המכון הטכנולוגי חולון. צילום: באדיבות אוניברסיטת בר אילן "קלינטון הפחידה את פוטין", ציין ד"ר מנשרי. "הוא ידע מה עמדותיה ורוסיה פתחה במבצעי השפעה בסייבר באמצעות פיזור פייק ניוז – מחקרים מומצאים על הסכנות שבחיסוני ילדים, במטרה להגדיל את ההתנגדות של אזרחי ארצות הברית לממסד. זה המשיך בקורונה – והצליח: רבים לא האמינו לממשלות, ונוצרו שסעים בחברות רבות. לקראת בחירות 2016, הם העלו הילוך ופרצו כמעט לכל צמרת המפלגה הדמוקרטית". גם סין ואיראן ב-"קלחת" לפני ימים אחדים פרסמנו שהאקרים סינים תקפו את הטלפונים של טראמפ וסגנו המיועד, הסנאטור ג'יי.די. ואנס, כחלק ממסע ריגול רחב היקף שהממשל האמריקני חוקר בימים אלה. הנשיא לשעבר ומועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: ShutterStock באוגוסט האחרון פורסם כי בכירים בקמפיין של הנשיא לשעבר היו על הכוונת של האקרים איראניים מוקדם יותר הקיץ. בחודש יולי מסר ה-FBI שחלק מהחומר שנפרץ מהקמפיין של טראמפ נשלח למיילים של אנשי צוות בקמפיין של הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן. לא רק טראמפ עצמו היה יעד למתקפות סייבר: באוגוסט, האקרים סינים טרגטו את America First Policy Institute – מכון חשיבה שמרני שמקורב לקמפיין של המועמד הרפובליקני. מומחים הביעו חשש כי מדובר רק ב-"חשיפה מועטה ביותר" של פעילות ההאקרים הסינים. לדבריהם, "זה מדאיג במיוחד, בהתחשב בכמות הגדולה של נתונים פוטנציאליים שההאקרים השיגו גישה אליהם. זה רע, וזה לא נגמר כאן". המועמדת הדמוקרטית לבית הלבן, סגנית הנשיא קמלה האריס. צילום: ShutterStock ההאקרים הסינים לא תקפו רק את הצד הרפובליקני, אלא גם אנשים שקשורים לקמפיין של קמלה האריס, סגנית נשיא ארצות הברית והמועמדת הדמוקרטית לבית הלבן. "נקודת הפתיחה של הרעים טובה יותר" את המושג מכותרת המשנה, "מלחמת הכוח במוח", הגו זוג ההוגים העתידניים אלווין והיידי טופלר. דון מורלי, קצין בצבא ארצות הברית, שהיה אמון על בניית הדוקטרינה של מלחמות העתיד, הסביר להם שהמעבר מכלכלת כוח הזרוע לכלכלת כוח המוח משנה, ובמהירות, את טבעה של המלחמה. לכן, צריך שהאסטרטגיה היא זו שתקבע את הטכנולוגיה – ולא ההיפך. "נקודת הפתיחה של הרעים טובה יותר משלנו, המגנים. הרעים לא צריכים לבזבז משאבים יקרים על פיתוח ומחקרים. ולמרות זאת – אני אופטימי. מדובר במרתון ולא בספרינט", סיכם רייט, ששהה בילדותו באיראן ובבגרותו "בילה" במדינות באסיה, במסגרת תפקידיו בממשל. בימים הקרובים, או, חלילה, ב-6 בינואר 2025, נדע אם הוא צדק.

בינת דאטה סנטרס מקבוצת בינת גייסה באחרונה השקעה של יותר מ-200 מיליון שקלים מקרן נוי, על מנת למנף תוכניות להגדלת הפעילות של החברה ובניית דאטה סנטרים חדשים בשנים הקרובות. קרן נוי הוקמה ב-2011 על ידי השותפים המנהלים פיני כהן, רן שלח וגיל-עד בושביץ, והשקיעה עד היום ביותר מ-30 פרויקטים מהגדולים והבולטים בישראל בתחומי התשתיות: כבישים, פרויקטים עם משרד הביטחון ועוד. לדברי אלי משה, מנכ"ל בינת דאטה סנטרס, החברה מפעילה כיום שבעה דאטה סנטרים, ויש לה מעל 100 לקוחות מקומיים ובינלאומיים. "אנחנו נמצאים בעיצומה של תנופת פיתוח משמעותית, והחוזקה הגדולה שלנו היא השייכות לקבוצת החברות של בינת, עם ניסיון מקצועי נצבר של עשרות שנים", אמר. לדבריו, החברה מחפשת בימים אלה קרקעות זמינות כדי לבנות עוד דאטה סנטר. משה ציין שכל הדאטה סנטרים של החברה הם תת קרקעיים ועונים על דרישות הלקוחות, בין היתר מהמגזר הביטחוני. עוד הוא אמר שבהבדל מפרויקטי בנייה אחרים של דאטה סנטרים, שנבנים על ידי יזמי נדל"ן, מתוך שיקולים שקשורים לתחום הנדל"ן, בינת דאטה סנטרס בונה את מרכזי הנתונים שלה מתוך ראייה של צורכי התחום ודרישות החברות. הוא הוסיף שבינת דאטה סנטרס מתמקדת בניהול האירוח של הלקוחות ולא עוסקת בשירותיIT . אלה ניתנים על ידי החברות בקבוצת בינת. לדעת משה, השוק חווה צמיחה בגלל הגידול בצרכי הארגונים, כאשר הצפי הוא שהביקוש יוסיף לגדול עם השנים. רועי זיסאפל, יו"ר קבוצת בינת, בירך על ההשקעה של קרן נוי ואמר כי היא "מחויבת לתעשייה הישראלית".

הוגו ולנטי, מנהל תערוכת Smart Cities, בקבלת הפנים. צילום: סרג'יו ויניצקי "אנחנו מאוד מעריכים את הנוכחות המכובדת של המשלחת הישראלית שהגיעה השנה לתערוכת הערים החכמות בברצלונה. אנחנו מודעים לכך שאתם עוברים תקופה לא קלה, והנוכחות שלכם מוכיחה שהטכנולוגיה תופסת אצלכם מקום חשוב", כך אמר הוגו ולנטי, מנהל תערוכת Smart Cities, בקבלת פנים שנערכה למשלחת הישראלית שהגיעה לאירוע. התערוכה והכנס הבינלאומיים לחדשנות אורבנית נפתחו הבוקר (ג') במרכז הירידים FIRA בברצלונה. סרג'יו ויניצקי, נציג התערוכה בישראל ומארגן המשלחת, אמר כי "אני מתרגש לראות פה את הנוכחות המכובדת של המשתתפים – ראשי ישובים, מנהלי חברות פרטיות, מנמ"רים ואחרים. זה לא מובן מאליו בתקופה זו, וזה מסר מאוד חשוב לעולם". בין חברי המשלחת: ראשי ישובים מקו העימות ישראל משתתפת באירוע השנה, למרות ועל אף המלחמה, עם מציגים בביתן הלאומי, בהובלת מכון היצוא, בביתן של החברה למשק וכלכלה בשלטון המקומי ובביתנים נפרדים. המשלחת הישראלית כוללת כמה עשרות משתתפים, בהם ראשים ומנכ"לים של ערים ומועצות מרחבי הארץ. העומד בראשה היא חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, והיא כוללת, בין היתר, את ראשי עיריות עפולה ואשקלון, וכן ראשי מועצות מרמת הגולן, מהחברה הערבית ומהמגזר הדרוזי. כמה מהיישובים שראשיהם הגיעו לאירוע בברצלונה נמצאים בקו העימות, וסופגים טילים וכטב"מים. משמאל: חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי; סרג'יו ויניצקי, נציג התערוכה בישראל; ואיציק בורבא, יו"ר איגוד התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות. צילום: מערכת אנשים ומחשבים לדברי ביבס, הנוכחות של ראשי ומנכ"לי הרשויות, וכן המנמ"רים, היא חלק מהמדיניות של מרכז השלטון המקומי לקדם את החדשנות ברשויות, דווקא בתקופה זו. "בעזרת החדשנות אנחנו יודעים לייעל תהליכים ופעילויות, כמו נושא האשפה, מערכות ההיסעים ואיכות הסביבה", ציין. "עיר חכמה – שילוב של טכנולוגיה, ידע וניהול" שי חג'ג', יו"ר המועצה האזורית מרחבים שבדרום ויו"ר מרכז השלטון האזורי, אמר כי זו לא הפעם הראשונה שבה הוא מבקר בתערוכה. "גיליתי פה טכנולוגיות מדהימות, שיכולות לסייע לרשויות להתנהל טוב יותר", ציין. לדברי חג'ג', "עיר חכמה היא שילוב של טכנולוגיה, ידע וניהול. כבוגר ה-7 באוקטובר, ובהכירי את הנציגים שנמצאים כאן, מהדרום ומהצפון, אני יכול לומר שיש פה טכנולוגיות מדהימות שיכולות לסייע לנו להתמודד עם האתגרים שניצבים בפנינו – כי כולנו למדנו שאנחנו בסופו של דבר לבד". "למרות ההפגנות, הסנטימנט כלפי החדשנות הישראלית – חיובי" נועה היינמן, הנספחת הכלכלית של משרד הכלכלה בספרד. צילום: מערכת אנשים ומחשבים באירוע השתתפה גם נועה היינמן, הנספחת הכלכלית של משרד הכלכלה בספרד, שהגיעה על מנת לקחת חלק בפעילות הביתן של מכון הייצוא. "כולנו יודעים שישראל נמצאת בתקופה מורכבת ולמרות ההפגנות נגדה שנערכות פה, הסנטימנט כלפי החדשנות הישראלית הוא חיובי – וזה מורגש היטב כאן, בתערוכה", אמרה. יש לציין שמחוץ למרכז הירידים הפגינה הבוקר קבוצה קטנה של פרו פלסטינים נגד ישראל, אולם לא נרשמה כל הפרעה ולא היו אירועים מיוחדים. עוד בירך באירוע רם סידיס, מנכ"ל החברה למשק וכלכלה בשלטון המקומי, שסיפר על מרכז החדשנות שהוקם במרכז, שמחבר בין חברות ישראליות ומחו"ל, ובכך הוא מרחיב את השווקים לפתרונות שהחברות הישראליות מפתחות. כמו כן, בירכו בו מנכ"לית מרכז השלטון המקומי, לירון דורון לוי, ויו"ר איגוד התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות, יצחק בורבא.  

Third Point Ventures) TPV), קרן הון סיכון המתמחה בהשקעות בסטארט-אפים בשלבים שונים, הודיעה על מינויו של עדיאל גופס לצוות ההשקעות שלה בישראל. במסגרת תפקידו, יתרום גופס לזיהוי, ניתוח וקידום הזדמנויות השקעה חדשניות בישראל. לפני שהצטרף ל-TPV, עדיאל היה חלק מצוות השקעות ה-PE ו-VC של Poalim Equity. בתפקידו שם, הוביל השקעות צמיחה במגוון סקטורים, עם תיק קרנות המורכב מיותר מ-25 קרנות הון סיכון מובילות, וכן סייע בהקמת מספר קרנות הון סיכון חדשות. לאחר מכן, עדיאל הצטרף לצוות הבנקאות להשקעות ב-Poalim Equity, שהם השותף הגלובלי של William Blair, שם ביצע עסקאות M&A ופעילות ייעוץ אסטרטגי לחברות טכנולוגיה מובילות בישראל. לאחרונה, שימש כ-Head of Corporate Development & Strategy ב-OpenWeb, שם ביצע תפקיד מרכזי בניהול יוזמות אסטרטגיות של החברה. "אני נרגש להצטרף לצוות המיוחד ויוצא הדופן של Third Point Ventures. התחברתי מאוד למחויבות הבלתי מתפשרת של TPV לשוק הישראלי ולאמון בו, ומצפה להתחיל לסייע ולתמוך בטלנטים האיכותיים ובחדשנות שיש במשק", אמר עדיאל. "הרקע הייחודי והניסיון הרב של עדיאל בתחום בנקאות ההשקעות הוא בעל ערך משמעותי לצוות שלנו", אומרת ספיר הרוש, שותפה ב-Third Point Ventures ומי שמנהלת את פעילות הקרן בישראל. "אנחנו נרגשים לצרף לצוות ההשקעות שלנו את עדיאל כחלק מהרחבת הפעילות שלנו בשוק הישראלי, בו אנו מאמינים מאוד", הוסיפה הרוש. "ניסיונו מתפקידיו הקודמים בתחום בנקאות ההשקעות והאסטרטגיה התאגידית וכן כישוריו הרבים יסייעו לנו להעמיק עוד יותר את פעילותנו בשוק ולזהות חברות פורצות דרך בתחומי הסייבר, תוכנות ארגוניות ותשתיות נתונים".

בית המשפט העליון של ארצות הברית (US Supreme Court) עתיד לדון בשני מקרים נפרדים הקשורים לתביעות בגין הונאה בניירות ערך שהוגשו נגד פייסבוק (Facebook) ונגד אנבידיה (Nvidia). פייסבוק מואשמת בהטעיית משקיעים בנוגע להפרת הפרטיות החמורה שאירעה בפרשיית קיימברידג' אנליטיקה (Cambridge Analytica) משנת 2015, בעוד ש-אנבידיה מואשמת בהטעיית משקיעים בנוגע לתלות החברה בכריית מטבעות קריפטוגרפיים בשנים 2017-2018. שתי החברות טוענות שהתביעות נגדן הן "מטרד" ומבקשות מבית המשפט להגביל את האפשרות להגיש תביעות שכאלו נגד חברות טכנולוגיה. BREAKING: Nvidia $NVDA asks for legal immunity from securities fraud prosecution from the U.S. Supreme Court https://t.co/PRf7ewDNZK pic.twitter.com/KUlABhqZcm — Financelot (@FinanceLancelot) November 4, 2024 מבקשות הגנה מפני תביעות המשקיעים בתביעת המשקיעים נגדה, עליה מדובר, מואשמת אנבידיה בהסתרת מידע על היקף התלות שלה בשוק הקריפטו ב-2017-2018, דבר שהוביל לירידה חדה במניותיה לאחר קריסת שוק המטבעות הוירטואליים. ספציפית הואשמה אנבידיה באי חשיפת ההשפעות (החיוביות) של כריית קריפטו על הכנסותיה ממכירת כרטיסי תצוגה באותן שנים. פייסבוק, מצידה, מואשמת בהסתרת מידע בנוגע לכך שאפשרה לחברת הייעוץ הפוליטי קיימברידג' אנליטיקה גישה לנתוניהם של עשרות מיליוני משתמשים שלה. החברה, כזכור, העבירה מידע שקצרה דרך סקר פסיכולוגי מסוים אודות עניינים טעונים שמטרידים ציבורים שונים, למטה הקמפיין של דונלד טראמפ לפני בחירות 2016, על מנת שהמפלגה הרפובליקנית תעשה בדאטה שימוש כדי לטרגט אליהם תוכן שעשוי יהיה להשפיע על בחירתם בטראמפ לנשיאות. שתי החברות כבר הגיעו להסדרי פשרה עם ה-SEC (רשות ניירות ערך האמריקנית) בנוגע לאישומים אלה, אך כעת עליהן להתמודד עם תביעות מצד משקיעים פרטיים. אנבידיה שילמה 5.5 מיליון דולר ל-SEC כדי לסגור את התביעה נגדה, בעוד שפייסבוק שילמה קנס של 100 מיליון דולר ל-SEC ו-5 מיליארד דולר נוספים ל-FTC (נציבות הסחר הפדרלית של ארה"ב). המסר: התביעות מטרידות – פעלנו כחוק פרשת קיימברידג' אנליטיקה – אחת מנקודות השפל בהיסטוריה של פייסבוק. צילום: BigStock אנבידיה ופייסבוק טוענות כעת כי התביעות של משקיעיהן נגדן משוללות יסוד וכי הן פעלו כחוק. שתיהן טוענות באופו רחב וגורף יותר כי אישור התביעות יקל על משקיעים להגיש תביעות ספקולטיביות, דבר שיפגע בחברות ציבוריות ויפגע בכלכלה האמריקנית. בנוסף שתי ענקיות הטק טוענות גם כי המשקיעים לא עמדו ברף הגבוה הנדרש להוכחת הונאה בניירות ערך. לטענת אנבידיה, ההסתמכות על חוות דעת מומחה בתביעה נגדה אינה מספקת להוכחת מרמה. אנבידיה טוענת כי היא ביצעה "טעות חישוב כנה", ולא הטעתה משקיעים במכוון. פייסבוק, מצידה – כיום חברה בת של מטא – טוענת כי לא הייתה מחויבת לחשוף את הפרת המידע במסגרת דו"חות הסיכונים שלה, שכן אלו נועדו להיות צופים פני עתיד. פייסבוק מצידה ציינה כי חשפה את סוגיית הפרת המידע לציבור בשנת 2015, וכי עסקיה לא נפגעו באופן מיידי עקב הפרשה. פייסבוק טוענת בנוסף כי חשיפת כל אירוע שלילי מהעבר במסגרת דו"חות הסיכונים שלה תיצור מצב של "חובת גילוי גורפת" שיוביל לחשיפת מידע רב מדי. בית המשפט העליון צפוי לדון בערעורים של פייסבוק ואנבידיה בקרוב, ופסקי הדין, שצפויים להתפרסם רק ב-2025, יהיו בעלי השפעה משמעותית על עולם הליטיגציה של ניירות הערך בארה"ב. פסק דין לטובת פייסבוק ואנבידיה יקשה על משקיעים להגיש תביעות בגין הונאה. מנגד, פסק דין לטובת התובעים – עלול לחשוף חברות לתביעות רבות יותר בעתיד. שני המקרים המשפטיים נמצאים במעקב צמוד על ידי חברות ציבוריות, משקיעים והקהילה המשפטית.