גוגל הודיעה באופן רשמי באחרונה כי היא מתכוונת להתחיל לחזק את הלחימה שלה נגד סרטוני קליקבייט שמועלים לשירות שיתוף הווידhאו שלה יוטיוב. החברה הודיעה כי היא תתחיל באופן מיידי להגביר את האכיפה נגד סרטונים שמועלים ואין קשר בין מה שהתמונה המקדימה ו/או הכותרת שלהם מציגים לבין התוכן המוצג בהם בפועל.  הכוונה היא, לפי ההגדרה שגוגל עצמה קבעה, להילחם ב-'קליקבייט מופרך', ובהודעה החברה מסבירה בדיוק למה היא מתכוונת: "כאשר הכותרת או התמונה הממוזערת של הסרטון כוללים הבטחות או טענות שאינן באות לידי ביטוי בסרטון עצמו, במיוחד כשמדובר בתוכן שמתמקד בחדשות או אירועים אקטואליים".  במפתיע או שלא, גוגל סיפקה בהודעה מספר דוגמאות כדי להבהיר למה היא מתכוונת, והן מתייחסות בעיקר לאירועים פוליטיים, כמו כותרת שמספרת שהנשיא התפטר, ובתוכן עצמו אין התייחסות לכך. A lot of wrestling click bait channels will hopefully be affected. Way too much of that clickbait shit on YouTube. I think fans of multiple promotions can agree it's a big problem on YouTube. https://t.co/9KJr2Op915 — SLICK 2099 (@slick2099) December 23, 2024 תופעת הקליקבייט מוכרת כבר שנים, והמטרה היא בעיקר למשוך צופים שכנראה היו מדלגים על התוכן – הסרטונים במקרה של יוטיוב – אם היו יודעים באמת מה הוא כולל.  גוגל תתחיל בבדיקה של המנגנון החדש בהודו דווקא, אבל המדיניות החדשה תבוא לידי ביטוי בסופו של דבר באופן גלובלי. בהתחלה הסרטונים רק יורדו, אבל לאחר תקופת הרצה – שלא פורטה – מעלי תכנים שיימצאו על ידי החברה כמפרי מדיניות יוענשו באופן חמור יותר.

לצד ההיערכות של ישראל למתקפה איראנית, במערכת הביטחון עלה תרחיש חדש-ישן, שלפיו איראן תתקוף – בעוצמה – את ישראל בסייבר, כדי לתת מענה להתפרקות הציר השיעי לאחר הפגיעה האנושה בחמאס ופגיעה חלקית בכוח של חיזבאללה; כך נודע לאנשים ומחשבים. לפי גורם המעורה בתחום, בשבועות האחרונים גדל היקף ניסיונות התקיפה בסייבר של איראן: בעוד בעבר היקף הניסיונות עמד על כמה ביום עד עשרות מעטות, הרי שבאחרונה הנתון עומד על עשרות רבות של ניסיונות תקיפה מדי יום, ולעיתים, יותר ממאה. מתקפה בסייבר, הסביר הגורם, "עשויה להיות מענה התקפי נגד ישראל, שתהיה חלופה למתקפה קינטית (פיסית), שלא בטוח שתצליח". הוא הוסיף, כי "מתקפת סייבר תמצב את איראן כיוזמת והתקפית, ולא מי שממתינה למתקפה ישראלית עליה". בראיון לאנשים ומחשבים, אמר מורגן רייט, יועץ אבטחת סייבר בכיר בסנטינל וואן, כי "מתקפת הביפרים ומכשירי הקשר שביצעה ישראל כנגד החיזבאללה השפיעה על איראן. הם מודאגים והחלו למנוע הכנסת מחשבים וטלפונים ניידים לכל מיני מקומות. התפוצצות הביפרים היא מתקפת סייבר ישירה, האיראנים הבינו את מלוא היקפה והשפעתה, וזה גרם לאיראנים להבין שהם חייבים להיות יותר זהירים". "אני מעריך כי האיראנים יתקפו בסייבר", אמר רייט, "כי בסופו של יום, הם חייבים להגיב, ובמתקפות הפיסיות הם פחות מוצלחים. מתקפת סייבר כרוכה בפחות סיכון והיא בעלת יותר ערך כשהיא מצליחה". רייט, פרשן לענייני סייבר, טרור וטכנולוגיה בפוקס ניוז ובפוקס ביזנס, עבד בממשל האמריקני שני עשורים וזכה לעיטורים לא מעטים. לדבריו, "איראן לא עוזבת ולו לרגע את ההגה בעולם הסייבר. היא פועלת במרחב הקיברנטי באופן טקטי וגם אסטרטגי". בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, אמר כי "קבוצות APT (ר"ת מתקפה עקבית ומתקדמת) איראניות, לצד אלה של החיזבאללה, הן הגורמים המסוכנים ביותר בסייבר שפועלים נגד ישראל. ההאקרים שלהן פועלים במגוון שיטות ומטרות: ריגול וגניבת מידע, שיבוש והרס ומתקפות השפעה ותודעה. את הרוב המכריע של המתקפות גופי האבטחה וההגנה בארגונים, בתעשייה ובמדינה מצליחים למנוע, אבל לא את כולן. זו משימה קשה, סיזיפית ויומיומית. יש לנו לא מעט כישלונות, ואנחנו חייבים ללמוד מהם". לדברי דולב, "במהלך 2024, התוקפים שהיו הכי עסוקים בלתקוף אותנו, הם איראן והחיזבאללה. בסיווג רמת המסוכנות ובהיקף הפעילות, ההאקרים מאיראן עובדים באופן הכי אינטנסיבי מול ישראל: בכל יום, ארבע-חמש קבוצות תקיפה פועלות נגדנו". "המגמה הרחבה", סיכם הגורם, "היא של שיפור יכולות הסייבר של טהראן. איראן עסוקה בעקביות בשיפור הטקטיקות שלה בסייבר כנגד יריבותיה. בהחלט ייתכן שהמשטר בחר שלא להשקיע משאבים מוגבלים בהתקפות הרסניות, אלא לשמר את כלל היכולת שיש לה ולהפעיל אותה בהמשך. ההאקרים האיראנים עקשנים, והם מצליחים לגרום שוב ושוב לנזק, למרות שיכולותיהם פחותות לעתים מול אלו של יריבותיה. בשנים האחרונות הפגינה טהראן שיפורים בכישוריה בתחום, ואלה מעלים חששות לגבי פעולות סייבר איראניות עתידיות".

יבמ (IBM) הציגה כבר לפני כשנה את המעבד הקוונטי שלה Condor, המסוגל להציע ביצועי חישוב קוונטי ברמה של 1,000 קיוביט, ששבר את השיא הקודם שלה בהפרש של כ-50%. אבל למרות העוצמה הרבה שמציע המעבד הזה, החברה הציגה מחקר חדש, שבו היא מציגה את דעתה שהעתיד של המחשוב הקוונטי הוא עבודה משולבת של מספר מעבדים בו זמנית, במקביל – ממש כמו במחשוב עתיר ביצועים סטנדרטי, במיוחד במחשבי העל. במחקר החדש של החברה היא הציגה אלגוריתם שמורץ בו זמנית במקביל על שני מעבדים קוונטיים שמקושרים ביניהם באופן קלאסי. החברה השתמשה בשני מעבדי Eagle, שמציעים עוצמת מחשוב של 127 קיוביט "בלבד", אבל המטרה העיקרית הייתה להראות את האפשרות לבצע חישוב באמצעות שני מעבדים במקביל, ולא עוצמה כללית. במחקר, כל מעבד קוונטי חובר ליחידת עיבוד קונוונציונלית. המעבדים הללו אפילו דימו כמה מהתופעות הקוונטיות שמחשבים קוונטיים תלויים בהן, והתוצאה בסופו של דבר הייתה רשת קיוביט, שהציגה יעילות גבוהה בהרבה מאשר מעבד יחיד ברמת קיוביט כפולה – ולמעשה, כאמור, יכולת חישוב הרבה יותר מהירה שמתגברת על תקורת החישוב של מעבד יחיד. מטרה נוספת של יבמ הייתה להראות הצצה אל עבר מפת הדרכים שלה לגבי מחשוב קוונטי עתידי. החברה רואה בעתיד מערכות המשלבות מספר מעבדים קוונטים, כולל בתצורת אריג, בשילוב עם מספר רב של מעבדים קלאסיים, CPU ו-GPU, עם עבודה המתחלקת בין המעבדים בהתאם לרמת ההתאמה הגבוהה ביותר לכל אלגוריתם נתון, ואפילו לכל חלק בו.

חברת ההשמה להיי-טק גוטפרנדס (GotFriends), אשר מגייסת כ-2,000 מועמדים טכנולוגיים למגוון תפקידים כל שנה ומתמחה בעיקר במשרות ובמועמדי High end, מסכמת את שנת 2024 בענף ההיי-טק הישראלי ומדווחת, כי עלייה בגיוסי ההון של סטארט-אפים חדשים בסוף השנה, לצד המגמות האופטימיות בארה"ב לשנת 2025, יובילו להמשך העלייה בביקוש לכוח אדם איכותי בענף. לפי נתוני החברה, התחומים המובילים בגיוס עובדים בהיי-טק בשנת 2024 הם: 25% מהמשרות שנפתחו השנה הן בעולמות האבטחה, 18% מהמשרות הן בתחום ה-AI, 11% מהמשרות הן מתחום הפינטק ו-8% מהמשרות הן בתחום האד-טק. עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2024 נרשה עלייה של 1.5% בשכר הממוצע לתפקידים טכנולוגיים, שעמד על 37,071 שקלים לחודש, לעומת 36,524 שקלים בשנת 2023. בין המקצועות שבהם נרשמה עליה בשכר הממוצע בשנת 2024: שיאני השכר לשנת 2024 נותרו תפקידי מנהלי פיתוח וחוקרי אבטחת מידע, עם שכר ממוצע לחודש העומד על 46,815 שקלים לעומת 44,000 שקלים בשנת 2023 (עלייה של 6.01%) ו-45,012 שקלים לעומת 42,224 שקלים (עליה של 6.19%), בהתאמה. את עליית השכר הגבוהה ביותר בשנת 2024 רשמו תפקידי תוכניתני ביג דאטה, שעומדת על 6.44% עם שכר של 41,900 שקלים לחודש לעומת 39,200 שקלים בשנת 2023. תפקידי תוכניתני פייתון רשמו בשנת 2024 עליית שכר יפה של 5.85% – לשכר חודשי של 41,044 שקלים לעומת 38,644 שקלים ב-2023 ובתפקידי דאטה אנליסט נרשמה עליית שכר של 5.50%, ל-26,375 שקלים בחודש לעומת 25,000 שקלים בשנת 2023. עם זאת, בכמה מקצועות נרשמה בשנת 2024 ירידת שכר, כגון מנהלי מוצר, שחוו בשנת 2024 ירידת שכר של 2.55%, ל-37,878 שקלים בחודש לעומת 38,843 שקלים בשנת 2023, ותפקידי תוכניתני ++C/C חוו ירידת שכר של 2.53%, שעמד על 39,242 שקלים בחודש לעומת 40,234 שקלים בשנת 2023. ירידת שכר חדה של 17% נרשמה בשנת 2024 בתפקידים של בוגרים מצטיינים, לשכר של 17,000 שקלים בחודש לעומת 20,500 שקלים בשנת 2024, מגמה הנמשכת שנה שלישית ברציפות. פערי שכר מגדריים פערי השכר בין גברים לנשים בענף ההיי-טק הישראלי נותרו משמעותיים ועומדים על 12%, כשהשכר הממוצע לגבר עומד על 38,128 ₪ לעומת 33,625 ₪ השכר החודשי לנשים. נושא העבודה מהבית בענף ההיי-טק הישראל נשאר ללא שינוי, למרות קריאות מצד חברות בינלאומיות כמו אמזון לשוב למשרדים, כשבשנת 2024 ב-51% מהמשרות בתעשייה מתאפשרת עבודה מהבית לפחות יומיים בשבוע, ללא שינוי מהותי מהשנה שעברה. שירי וקס, מנכ"לית גוטפרנדס מציינת, כי "הנתונים לשנת 2024 מצביעים על יציבות וצמיחה בתעשיית ההיי-טק הישראלית. למרות האתגרים, המגמות האופטימיות בארה"ב לשנת 2025, לצד גיוסי כספים של סטארט-אפים חדשים בישראל בסוף 2024, גורמים לנו להאמין בהמשך העלייה בביקוש לכוח אדם איכותי, שיתרום לצמיחת הכלכלה הישראלית".

אקזיט כל ישראלי: קורלוג'יסק (Coralogix) רוכשת את אפוריה (Aporia), תמורת יותר מ-50 מיליון דולר. בעקבות עסקת הרכישה יוקם Coralogix AI – מרכז מחקר ופיתוח, שיתמקד בניטור ואבטחת מערכות בינה מלאכותית. עובדי אפוריה ישולבו אצל הרוכשת. לירן חסון, מנכ"ל אפוריה, ואלון גובקין, סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, הם שיובילו את מרכז המו"פ ל-AI. המרכז יפעל לפיתוח בעיות מהותיות בעולם הבינה המלאכותית – שקיפות, ניטור ובקרה, לטובת שימוש אחראי, בטוח והוגן ב-AI. Aporia has officially been acquired by Coralogix, marking a significant achievement and a remarkable breakthrough in the AI field. Get the full details here: https://t.co/94Whx5KPjC pic.twitter.com/zHKErcgoOr — Coralogix (@Coralogix) December 23, 2024 במה מתמחות החברות? אפוריה, שהוקמה ב-2019, פיתחה פלטפורמה לניטור ואבטחת מערכותבינה מלאכותית. הפלטפורמה מספקת לארגונים שליטה, ניהול ובקרה במערכות ה-AI שלהם, ומאפשרת לייצר פתרונות AI יציבים ובטוחים לשימוש. המערכת מזהה בזמן אמת מגוון תקלות – מבעיות כמו שינויים בנתונים והטיות במודלים קלאסיים, ועד להזיות ופרצות אבחה במערכות מבוססות בינה מלאכותית יוצרת. הפתרון מספק שקיפות מלאה לתהליכי קבלת ההחלטות של מודלי ה-AI ומעניק הסברים מפורטים לשיקולי המערכת ויכולות חסימת סיכונים מתקדמות בזמן אמת. על לקוחותיה של אפוריה נמנים למונייד, ,DoorDash, MunichRe, Bosch, Sixt ואחרות. באחרונה היא נבחרה לאחת מ-200 ההמצאות הטובות בעולם על ידי המגזין טיים (TIME). קורלוג'יקס הוקמה ב-2015 על ידי אריאל אסרף, המנכ"ל, ויוני פרין, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ופועלת בתחום הנראות. היא פיתחה פלטפורמה לתחום, המשרתת אלפי חברות בעולם. עד כה היא גייסה 238 מיליון דולרים, ולה 180 עובדים. הפלטפורמה של קורלוג'יקס פועלת לאיסוף, מיון וניתוח של מידע ארגוני מסוגים שונים הנמצא במערכות ה-IT. לאחר האיסוף והניתוח, המערכת מתריעה כשמשהו אינו פועל באורח תקין ועוזרת למפתחים לתחקר את הביצועים בזמן אמת. ב-2022 היא הקימה חטיבת אבטחה, וכיום הפלטפורמה אוספת ומנתחת מידע מכל מערכות האבטחה של הלקוח הארגוני. Aporia has been acquired by @Coralogix! Since 2019, our goal has been clear—to ensure AI can be trusted. Today, we’re amplifying this vision on a global scale. For the past five years, we’ve poured our hearts into guardrails and observability tools that make AI transparent,… pic.twitter.com/rguUobhqUe — Aporia (@AporiaAI) December 23, 2024 לדברי אסרף, "הרכישה היא צעד משמעותי עבורנו. עם אפוריה, מאות צוותי AI שמשתמשים כבר היום במערכת שלנו, יוכלו להנות משקיפות, הגנה ובקרה איכותית על מערכות ה-AI שלהם". פרין הוסיף כי "בישראל קיים כשרון רב בתחום ה-AI, אותו ניתן למנף בדיוק כפי שכשרון הסייבר הישראלי העלה את ישראל על מפת הטכנולוגיה העולמית". חסון ציין כי "חרטנו על דגלנו מהרגע בו הקמנו את החברה – את השימוש הבטוח וההוגן במערכות AI. הרכישה תאפשר לנו להאיץ ולהרחיב את פעילותינו ולהביא שקיפות למערכות AI בכל העולם".

בשנים האחרונות, תחום הביטחון הציבורי עובר מהפכה, כאשר טכנולוגיות חדשות משתלבות במערכות הניהול והבקרה של גופי ביטחון עירוניים וארציים ברחבי העולם. במהלך רבעון 4 של 2024 יושם פרויקט חדש ומרשים של מערכת השו"ב SNIPER, לשיפור הביטחון הציבורי במדינה בבלקן. פרויקט SAFE CITY זה התמקד בשילוב טכנולוגיות מתקדמות לניהול ובקרה לפתרון שליטה רב מימדי, המבוסס על מערכת השו"ב המתקדמת SNIPER SAFE CITY. המערכת נועדה להעניק יכולות מתקדמות לניהול מערכת מצלמות עירונית ובינעירונית, תוך שילוב טכנולוגיות כמו זיהוי לוחיות רישוי (LPR), אנליטיקות מתקדמות ותחקור מתקדם בזמן אמת ובדיעבד. הפרויקט בוצע עבור משרד ביטחון הפנים של אותה מדינה. המטרה הייתה ברורה – לשדרג את יכולת המעקב והבקרה על תנועת רכבים חשודים ולספק למערכת הביטחונית כלי עבודה יעיל ומדויק, שיעזור לה להתמודד עם אתגרי הביטחון המודרניים. שילוב טכנולוגיות מתקדמות במוקד מרכזי המערכת שהוטמעה בפרויקט ה-SAFE CITY מבוססת על מערכת השו"ב המתקדמת SNIPER SAFE CITY, המספקת תמונה כוללת וברורה של כל המתרחש בעיר, תוך שילוב של מצלמות, אנליטיקה חכמה וטכנולוגיית זיהוי לוחיות רישוי. מצלמות אלה מותקנות ברחבי הערים, בצמתים מרכזיים ועל ניידות משטרה, והן עוקבות אחר תנועת רכבים בזמן אמת. המערכת מותקנת במוקד מרכזי שיש בו צוותים, שיכולים לנתח ולראות תמונת מצב מלאה של כל המדינה וצוותים בעלי הרשאות לפי ערים. התמונה המלאה מוצגת על גבי דשבורד, המרכז את הנתונים החשובים ביותר. בנוסף, המערכת מאפשרת ניתוח מתקדם של נסיעת רכבים חשודים בזמן אמת או בדיעבד. באמצעות מודול תחקור מתקדם, ניתן לבצע ניתוח של מסלולי רכבים, ולספק תובנות חשובות עבור צוותי המשטרה והפיקוח העירוני. שיפור הביטחון הציבורי בעזרת מעקב מתקדם המעקב בזמן אמת אחר תנועת רכבים מסייע מאוד בשיפור הביטחון הציבורי. בעזרת מערכת SNIPER SAFE CITY, המשטרה מעלה פרטי רכבים ל"רשימות שחורות"  ויכולה לעקוב אחרי רכבים חשודים, כמו רכבים המעורבים בתאונות פגע וברח, רכבים גנובים או אירועים פליליים אחרים. כל שינוי בתנועת הרכב מתועד ומוצג על מסך מרכזי, הכולל את כל המידע הנחוץ – פרטי הרכב והנהג, מיקומים, מסלולים ותמונות שצולמו בזמן אמת. המטרה היא לא רק לעקוב אחרי רכבים חשודים, אלא גם לאפשר לשוטרים ולגורמים רלוונטיים לבצע ניתוחים מתקדמים של האירועים, על מנת להבין את התמונה המלאה ולפעול בהתאם. כל המידע הזה נגיש דרך ממשק משתמש ידידותי ואינטואיטיבי, שמאפשר לכל גורם בטחוני מורשה להפעיל את המערכת בצורה פשוטה ויעילה. תהליך ביצוע הפרויקט: מהתכנון ועד להטמעה בשטח כמו כל פרויקט טכנולוגי גדול, גם פרויקט SAFE CITY זה כלל תהליך של תכנון, פיתוח, הטמעה והדרכה. בשלב הראשון, צוותי הפרויקט עבדו על הגדרת הצרכים והמטרות של הלקוח, על בסיס הגדרות אלו, פותחו יכולות יעודיות למערכת, שנדרשו להתאים את המערכת לצרכים הייחודיים של לקוח זה. לאחר מכן, בשלב ההטמעה, הותקנו כ-850 מצלמות ברחבי הערים ובניידות משטרתיות. המצלמות התחברו למערכת SNIPER SAFE CITY, שצברה נתונים בזמן אמת על תנועת רכבים. בשלב הבא, צוותי המוקד העירוני עברו הכשרה מקיפה לשימוש במערכת ולמיצוי כל יכולותיה. בשלב הסופי, מערכת SNIPER SAFE CITY הושקה באופן רשמי,והחל תהליך של מעקב ושדרוגים מתמשכים על מנת לשפר את הביצועים ולוודא שהמערכת תמשיך להניב תוצאות טובות לאורך זמן. תועלות למערכת הביטחונית: שיתוף פעולה בין מחלקות ושיפור היעילות היתרונות של SNIPER SAFE CITY הם רבים. המערכת לא רק מספקת כלים מתקדמים לניהול בזמן אמת, אלא גם מאפשרת ניתוח מדויק של נתונים בשעת הצורך. יתרון נוסף הוא שיתוף הפעולה שהמערכת מאפשרת בין מחלקות שונות במשטרה ובפיקוח העירוני בין אזורים שונים במדינה. כך, כל מחלקה יכולה לשתף מידע ולפעול בצורה מתואמת יותר, מה שמגביר את היעילות הכוללת. בנוסף, המערכת מאפשרת הרחבה עתידית של המערכת לערים נוספות, מה שמבטיח פתרון ביטחוני מותאם לאורך זמן שיכול להתמודד עם אתגרים נוספים בעתיד. הרחבה לשלב הבא בפרויקט במסגרת שלב ב', המערכת תורחב ב-1,100 מצלמות לערים נוספות ברחבי המדינה. כמו כן, ישנה אפשרות לשלב בעתיד מערכות נוספות, כמו רמזורים, מערכות ביוב, תאורה ואבטחת מוסדות ציבוריים. SNIPER הינה מערכת שו"ב אחודה לביטחון ובקרת מבנה, פרי פיתוח ישראלי של בית התוכנה LCONTROL, הממוקם באשקלון, והינו חברה בת של טלפייר. ליצירת קשר: sales@lcontrol.com

מאת: עידן בר במהלך עשר השנים האחרונות צפיתי כיצד טכנולוגיית הבינה המלאכותית משנה את פניה. אפילו בשלוש השנים האחרונות, במהלכן ניהלתי את תחום ההתמחות העוסק ב-AI במטריקס, ראינו שינוי משמעותי בתדירות השינויים וההבדלים במורכבות ומתודולוגיות הפתרון. עד לפני כמה שנים, בינה מלאכותית הייתה מוכרת בעיקר לגורמים שפיתחו אותה – מדעני נתונים, אנליסטים, אנשי אקדמיה וכדומה. היה מדובר במודלים שמקבלים קלט ספציפי, מוציאים פלט מוגדר, ולרוב – עונים על צורך עסקי ממוקד או אתגר נקודתי. תצורת העבודה הזו של מודלים קיבלה טוויסט משמעותי מאז התפרצות ה-GenAI לחיינו בשלהי שנת 2022 בדמות ChatGPT. השינוי המשמעותי ביותר הוא שכבר לא מסתכלים על AI כמודל, אלא כתהליך. כזה שמתחיל בסידור ואיסוף נכון של מידע ותיוג שלו, ממשיך בניהול אימונים, גרסאות מודלים ושינויי פרמטרים, ומסתיים בהרצה יעילה, תיקוף מתמיד וניטור אחר ביצועים – תצורת עבודה שונה לחלוטין, שדורשת שינוי משמעותי בכלים ובמתודולוגיות שהיו קיימות עד כה. פלטפורמת Red Hat OpenShift אחד מהכלים המשמעותיים בארסנל היא פלטפורמת Red Hat OpenShift. כן, כן, גם כשאנחנו מדברים על AI. ארגון שרוצה להשתמש ב-AI בצורה אופטימלית, צריך להתמודד עם מספר אתגרים משמעותיים שהטכנולוגיה הזו מציבה בפניו. אחד מהאתגרים המשמעותיים הוא ביכולת של הארגון לשנות מהר את המודלים והפתרונות בהם הוא משתמש, ולנצל את הפוטנציאל העצום הקיים בסביבת ה-Open Source (קוד פתוח), המתקדמת משמעותית מכל סביבה אחרת. Red Hat OpenShift, כפלטפורמת קוד פתוח בעצמה, עוטפת ומנגישה מודלי AI רבים בצורה פשוטה למשתמשים, ומאפשרת להם לצרוך את ה-AI המתקדמת ביותר על ידי שליחת בקשות פשוטות. הפלטפורמה גם מנגישה יכולות אימון של מנועי GenAI למידע הארגוני, כך שניתן יהיה להתאים אותם לצרכים הארגוניים. מינימום התעסקות בקוד, מקסימום התעסקות במיצוי הפוטנציאל העסקי. אתגר נוסף הוא במעקב אחר תהליך יצירתו ומיצויו של המודל. אימון והתאמה של מודלים כרוכים בשינויים של פרמטרים וביצוע ניסויים רבים. OpenShift מאפשרת לחוקרים ול-Data engineers לנהל בצורה קלה את הניסויים שהם מבצעים, לתעד אותם, להשוות ביניהם ואף לשחזר אותם במידת הצורך. בנוסף, במידה שקיים צורך בביצוע של מספר ניסויים במקביל, הפלטפורמה יודעת לבצע זאת בעצמה, בלי שהחוקרים צריכים להגדיר ידנית את המכונות או הניסויים. מדובר בחיסכון משמעותי בזמן, שמאפשר להגיע לתוצאות טובות יותר בפרק זמן קצר יותר. לארגונים רבים בישראל יש עוד אתגר – העבודה בסביבה היברידית. בזמן שחלק משמעותי מהארגונים בעולם עבר לעבוד באופן בלעדי בענן, בישראל קיימות מגבלות שלא מאפשרות לארגונים לעבוד שלא בסביבה מקומית. מדובר באתגר משמעותי מאוד, משום ששמירה על סביבות חיצוניות ופנימיות כך שיתאימו אחת לשנייה זו משימה שלפעמים יכולה להיחשב בלתי אפשרית. היכולת של OpenShift להיפרס בסביבות ענן ו-On-Premise מהווה מכפיל כוח משמעותי אל מול האתגר הזה. חוקרים ו-Data engineers יכולים להתנסות בסביבות פתוחות במודלים העדכניים ביותר, לבנות קונטיינרים וקוד בהתבסס על הספריות העכשוויות וה-Images הכי אופטימליים, ולאמן ולנהל ניסויים בסביבות ענן מרובות חומרה, ולאחר מכן, להעביר את כל הידע והכלים שנצברו להרצה ברצפת הייצור בסביבת הארגון המנותקת. הכל על אותה פלטפורמה. היום, כשאומרים בינה מלאכותית, מתכוונים לדינמיות. לשינוי. לשימוש במודלים הטובים ביותר בכל רגע נתון, בכל סביבה שהארגון חי בה. לשמירה על ביצועים לאורך זמן ועל Value for Money גבוה. ארגון שרוצה לנצל באופן מלא את הפוטנציאל הגלום בבינה המלאכותית, צריך לאמץ כלים ומתודולוגיות עבודה שיתנו ל-AI את האקו-סיסקום השלם שיתמוך בה. באורח פלא (ואולי לא באמת), הכלי שכבר היום מספק לכם את האקו-סיסטם כבר תומך בעולמות ה-AI. לא תנסו אותו? אם אתם מעוניינים לשמוע יותר על עולמות הבינה המלאכותית בכלל ומתודולוגיות העבודה שלנו בסביבת Red Hat OpenShift בפרט, מומחי ה-OpenShift במטריקס ואני נשמח לייעץ, לעזור ולשתף מניסיוננו. מעוניינים בפרטים נוספים? מוזמנים ליצור עמנו קשר

מקנזי סקוט, הפילנתרופית המיליארדרית, הודיעה כי תרמה השנה יותר מ-2 מיליארד דולרים ל-199 ארגונים שונים. בכך מגיע הסכום הכולל שנתרם על ידה מאז 2019 ל-19.2 מיליארד דולרים, בהתבסס על ההודעות הפומביות שלה בעבר על תרומות הצדקה שלה. לפי פורבס, שוויה הנקי של סקוט, שהפכה לאחת הנשים העשירות בעולם בעקבות גירושיה ב-2019 ממייסד אמזון, ג'ף בזוס, עומד על 31.6 מיליארד דולרים. סקוט קיבלה 4% ממניות אמזון בהסדר הגירושין. רוב התרומות בשנה האחרונה הועברו לארגונים ועמותות, המתמקדים בהקלה על העוני, כתבה סקוט בפוסט בבלוג. "בערך 75% מהם הם מלכ"רים, התומכים בביטחון כלכלי ובהזדמנות של אנשים שנאבקים", כתבה, והוסיפה, כי הארגונים מציעים שירותים החל מגישה לדיור בר השגה, שירותי בריאות וייעוץ פיננסי ועד להתפתחות הילד ולחינוך תיכוני. ארגונים אחרים שקיבלו תרומות מסקוט מתמקדים בתחומים כמו "זכויות אדם ושימור משאבי טבע", היא כתבה. בשנת 2019, זמן לא רב לאחר הסדר הגירושין שלה, חתמה סקוט על התחייבות למסור את רוב עושרה במהלך חייה. מאז, היא מדורגת באופן קבוע ברשימת המיליארדרים הנדיבים ביותר של פורבס, ותרמה בערך שליש מהשווי הנקי שלה, לפי הרשימה האחרונה של פורבס שפורסמה בפברואר. סקוט הטילה על יועצי ההשקעות שלה לזהות "קרנות וחברות המתמקדות בפתרונות למטרות רווח לאתגרים הללו", שהיא מנסה להתמודד באמצעות הפילנתרופיה שלה, כתב הסקוט בבלוג. בכך, תלך סקוט בדרכם של פילנתרופים מיליארדרים בולטים אחרים, שאימצו את מה שמכונה "השקעות השפעה". זה כולל את קרן ההשקעות האסטרטגיות של קרן ביל ומלינדה גייטס, המתמקדת במרחב הבריאות העולמי, ויורש וולמארט, לוקאס וולטון, שפלטפורמת ההשקעות והפילנתרופיה שלו העבירה 90% מההקצבה שלה בשווי מיליארד דולרים להשקעות השפעה ב-2022. מבחינת סקוט, המטרה היא לבדל את תרומותיה על ידי השקעה בקרנות וחברות המציעות פתרונות לבעיות חברתיות לפני שהיא מושכת את התשואות שהיא משיגה ותורמת אותן לארגונים ללא מטרות רווח. "כשאני מעניקה מתנות, במקום למשוך כספים מחשבון בנק, או מתיק מניות שמגדיל את העושר וההשפעה של מנהיגים שכבר יש להם את זה, אני רוצה למשוך אותם מתיק השקעות במיזמים שמתאימים למטקרה, עם מנהיגים מהאוכלוסיות שהם משרתים, או מקבוצות שלרוב הן חסרות הון, כמו נשים ואנשים צבעוניים", כתבה סקוט.