בואו נודה בזה: אילון מאסק הוא, למעשה, זה שיהיה החל מה-20 בינואר נשיא ארצות הברית. אמנם, דונלד טראמפ יהיה זה שיושבע ושיישא בתואר הזה, אבל מאסק יהיה מי שינהל במידה רבה את המדיניות האמריקניות. נכון שטראמפ הוא לא תמיד אחד שמוליכים אותו, אבל מאסק לא בא נקי לכל העסק: הוא לא נכנס לפוליטיקה, הכריז על תמיכתו בטראמפ, לקח חלק בולט בקמפיין שלו לנשיאות והפך להיות קרוב אליו רק כי הוא מאמין באידיאולוגיה של הנשיא הרפובליקני. הוא נכנס לפוליטיקה כדי להשפיע לטובת החברות שלו ולהגדיל את הונו האישי. הון-שלטון מהמקפצה. ואמנם, ההון שלו קפץ בעשרות אחוזים, בעשרות רבות של מיליארדים, בחודשיים בלבד שעברו מאז שטראמפ נבחר. כגמול על התמיכה שלו, טראמפ מינה את מאסק ליו"ר (משותף) של ועדה שהוא מקים, שתטפל בעניינים הפנימיים של הממשל הפדרלי – הוצאות, מספר עובדים וכדומה – ובהיבטי הרגולציה. לכל החברות של מאסק יש אינטרס ברור בפחות רגולציה, ובעיקר לטסלה ול-SpaceX. הרגולטורים הקשו על החברות שלו, בעיקר בתקופת ממשל ביידן, עד כדי כך שמאסק הודיע בספטמבר האחרון ש-SpaceX תתבע את רשות התעופה האזרחית של ארצות הברית, ה-FAA, על "היפר-רגולציה". באותו הקשר, הוא אף קרא להכריז על הארגון ליחסי עבודה, שפועל להסדרת (ולאסדרת) זכויות עובדים, "לא חוקתי", ולמעשה לסגור אותו – כך שגם רגולציה בתחום הזה היא לצנינים בעיניו. עוד התנגשות בין הרגולטור ל-SpaceX היא סביב כמות המים שהיא מבזבזת ושופכת סביב המתקן של החברה בטקסס. תחום נוסף שנתון לרגולציה כבדה הוא הרכב האוטונומי – תחום עיסוקה של טסלה. זאת אחת הסיבות שאמנם, כבר יש רכבים אוטונומיים שנוסעים על כבישי ארצות הברית, אבל לא בכמות שציפו. גם ל-xAI יש… נקרא לזה אתגרים מול הרגולציה. מאסק התבטא בעבר בעד רגולציה על תחום ה-AI, "כדי למנוע סכנה לציבור", אבל זה לא מנע מהחברה, לפחות לפי הרגולטורים, לאמן את הצ'טבוט שלה, גרוק, מלאמן את המודלים שלה על מידע של משתמשים ב-X, ללא ידיעתם. נראה שבוועדה החדשה שמאסק ינהיג, הוא יוכל להגמיש את כללי הרגולציה, לכאורה לטובת הציבור האמריקני (אם הממשל בכלל יטרח להציג תירוץ) ולמעשה בעיקר לטובת החברות שלו ושל אלה שהוא יחפוץ ביקרם. כוח, כבוד וכסף מאסק לא בא להשפיע רק במה שקשור לחברות ולעושר שלו – הוא רוצה להשפיע, ומאוד, ברמה הכלל אמריקנית והבינלאומית. הוא התחיל לעשות זאת בשנים האחרונות, הרבה לפני שהצטרף והחל לבלוט בקמפיין של טראמפ: בין אם זה באמצעות הרשתות החברתיות, ש-X היא אחת המובילות מביניהן (ולכן הוא קנה אותה בסכום עתק של 44 מיליארד דולר והשמיד את המותג טוויטר), בין אם זה באמצעות אספקת אינטרנט לווייני לאוקראינה מיד לאחר הפלישה של רוסיה אליה, על ידי חברה אחרת שלו – סטארלינק, ובין אם זה באמצעות הבעת אמפטיה (עד כמה שהוא יכול) כלפי ישראל אחרי ה-7 באוקטובר. הבית הלבן – המקום שאילון מאסק היה רוצה להיות בו, ואם לא במקום טראמפ – אז לפחות לצידו. צילום: צילום מסך למאסק יש אספירציות להשפיע לא רק על המדיניות האמריקנית, והוא כבר החל לפעול בכיוון, באמצעות הבעת תמיכה במפלגות ימין קיצוני באירופה. רק בימים האחרונים הוא הביע תמיכה במפלגת AFD הגרמנית השנויה במחלוקת, ורק היום (א') הוא קרא להחליף את נייג'ל פרג', שאיתו הוא נפגש באחרונה, כמנהיג מפלגת הימין הקיצוני הבריטית Reform UK. הוא כתב בפוסט שפרסם ב-X שאין לפרג' "את מה שדרוש" כדי להנהיג את המפלגה – ולא הסביר מדוע. לאמירה הזאת יש משמעות רבה, שכן על פי דיווחים, מאסק רוצה לתרום מיליונים רבים של דולרים למפלגה. מאסק לא בא נקי: הוא לא נכנס לפוליטיקה, הכריז על תמיכתו בטראמפ, לקח חלק בולט בקמפיין שלו לנשיאות והפך להיות קרוב אליו רק כי הוא מאמין באידיאולוגיה של הנשיא הרפובליקני, אלא כדי להשפיע לטובת החברות שלו ולהגדיל את הונו האישי. הון-שלטון מהמקפצה הגם שמיליוני דולרים זה כלום בשבילו, מאסק לא מוציא אותם מכיסו סתם כך – לא בבריטניה ולא בארצות הברית. הוא ודאי ירצה להשפיע מאוד על המדיניות של טראמפ, שתהיה למעשה המדיניות שלו, ולא ייתן לעובדה שהוא לא נשיא ארצות הברית ושאין לו תפקיד רשמי בפנטגון, בסטייט דיפרטמנט או במשרד הפנים של ארצות הברית להשפיע. הוא רוצה שארצות הברית תכרות בריתות עם מפלגות ימין קיצוני בעולם וכאמור, שתהיה בה פחות רגולציה, ואף בכלל לא. עוד נושא שמאסק ירצה שהמדיניות האמריקנית תעוצב, ותמומש, על פי האג'נדה שלו הוא היחס לטרנסג'נדרים.ות. למאסק יש בכך עניין אישי: הוא מרבה להתבטא בצורה טרנספובית בשל העובדה שבתו, ויויאן ג'נה ווילסון, נולדה בגוף זכרי ועברה התאמה מגדרית. היא ציינה שהיא לא רוצה כל קשר עם אבא שלה – מה שכנראה הביא את מאסק בעל האגו הענק להיות כל כך לעומתי לקהילה הטרנסג'נדרית, שהיא אחד הציבורים המוחלשים בכל חברה. האם מאסק יתערב גם בישראל? לא ברור האם מאסק יתערב גם בפוליטיקה הישראלית. מצד אחד, מדובר במדינה קטנה, אבל מהצד השני, ישראל היא בעלת ברית קרובה של ארצות הברית ושחקנית לא קטנה על המגרש הבינלאומי. אם זה יקרה, סביר להניח שהוא יתמוך באחת ממפלגות הימין – אולי בליכוד בראשות בנימין נתניהו, שאותו הוא כבר פגש כמה פעמים, ואולי אף ימינה יותר. אילון מאסק, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וציג צה"ל בסיור בכפר עזה לאחר ה-7 באוקטובר. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ בכל מקרה, ההתערבות הכל כך בוטה של מאסק, וההתערבות של אילי הון בכלל, היא מסוכנת – הן בעניינים פנימיים ובוודאי שבעניינים עולמיים. גם בגלל העובדה שיש לו אינטרסים כלכליים, גם בגלל הונו הרב מאוד, גם עקב האישיות שלו וגם עקב עמדותיו. האם השילוב טראמפ-מאסק יועיל לענקיות הטק? טראמפ והשילוב בינו לבין מאסק טובים לענקיות הטק האמריקניות. הן יודעות את זה, אבל הן יודעות גם שטראמפ נוטר טינה ונקמן – וגם מאסק זוכר את מי ששם לו רגל בעבר. לכן הן רצו לתרום לטקס ההשבעה שלו וכבר עושות מהלכים בוושינגטון כדי שהמדיניות שלו תהיה זו שהן רוצות. לא בטוח שהן צריכות לעשות הרבה מהלכים, שכן גם הן וגם טראמפ מעוניינים בפחות רגולציה, שתגרום להן לעשות יותר כסף. פחות רגולציה זה דבר טוב לענקיות הטק, ולחברות הענק בכלל, אבל לא טוב ל(מרבית) שאר האמריקנים ואזרחי העולם, שבהכרח, ההתעשרות של ענקיות הטק באה, ותבוא, על חשבונם. שהרי כסף הוא לא משאב בלתי מוגבל ולא משחק סכום אפס. ואמנם, מאסק מאיים לעשות בממשל הפדרלי את מה שהוא עשה ב-X – פיטורים של רוב כוח העבודה של החברה מיד לאחר שהוא קנה אותה. מה גם שפחות רגולציה על SpaceX וטסלה עלול לפגוע בבטיחות. הפיצוץ בלתי נמנע יש משתנה אחד מרכזי שיכול להביא לכך שמה שכתבתי כאן בסופו של דבר לא יתממש, ושמאסק לא יהיה הנשיא האמיתי של ארצות הברית: העובדה שהן הוא והן טראמפ הם שני בעלים אגואים מנופחים ומשכך, ההתנגשות ביניהם היא דבר בלתי נמנע. מתישהו, מישהו מהם ידרוך על איזו יבלת של השני ויעצבן אותו רצח. המינוס במקרה שכזה מבחינת מאסק הוא שלטראמפ יש את הסמכות לקבוע מי יהיה סביבו ומי לא – והעבר מוכיח שהוא נוטה להעיף את מי שלא בא לו טוב, ומהר מאוד. לראייה, בתקופת הכהונה הראשונה שלו, שסביר להניח שתהיה בסופו של דבר קיצונית פחות מהתקופה השנייה, טראמפ החליף את האוחז במשרת היועץ לביטחון לאומי – אחד התפקידים החשובים ביותר בממשל האמריקני – שלוש פעמים. כלומר, היו לו ארבעה יועצים לביטחון לאומי בארבע שנים. יש להם בטן מלאה על טראמפ, ואחד מהם, ג'ון בולטון האולטרה רפובליקני, אף טען שטראמפ לא כשיר להיות נשיא ארצות הברית. לביידן, לשם השוואה, היה יועץ לביטחון לאומי אחד בכל תקופת כהונתו – ג'ק סאליבן. השאלה הנשאלת היא מתי הפיצוץ הזה יבוא. הגם שמדובר בשני אנשים לא צפויים, לא צפוי שזה יקרה בחודשים הראשונים לכהונה, שבהם טראמפ יצטרך להתרגל מחדש לשלטון ולעצב את מדיניותו, ומאסק יתבשם מהכוח החדש שיקבל. אבל אחר כך – אין לדעת. בכל אופן, כשזה יקרה, זה יהיה כנראה פיצוץ ענק.

נסו לדמיין את החיים הממוחשבים שלכם בלי עכבר, ולא, אני אפילו לא מתכוון אליכם אנשי המחשבים השולחניים. אני מתמקד הפעם באלו שמחשבים ניידים מחוברים אליהם לווריד, אם בגלל נסיבות תעסוקתיות, נסיבות סטודנטיאליות ואפילו מתוך בחירה אישית בבתיהם, בחדרם או בסלון או על שולחן העבודה – ולמעשה לפי כל טבלאות המכירות כבר מזה שנים רבות למדי מוכרים הרבה יותר ניידים מנייחים שולחניים. אז כן, נסו לחשוב שאתם צריכים להשתמש אך ורק במשטח השליטה של המחשב. גם אני מוציא את הגיימרים מהתמונה, כי הם בכל מקרה ישקיעו בעכבר רב תכונות, רבגוני RGB ומלא כפתורים שניתן לתכנת, ואני בטוח, שהרוב המכריע של משתמשי המחשבים הניידים, אם תהיה להם בחירה, יעדיפו להשתמש בעכבר אלחוטי או אפילו כזה עם זנב שמתחבר למחשב באמצעות חיבור USB, על פני משטח השליטה המובנה מתחת למקלדת. ואם אפשר שגם לא יהיה גדול מדי, ואפילו ההפך, קטן מספיק, שיהיה כזה שאפשר להשתמש בו גם במקומות צפופים, כמו שולחן בקומה השנייה של הרכבת, או שולחן בבית הקפה שמעבר למחשב יש עליו גם איזה אספרסו או בקבוק מים ואולי נייר עבודה אחד או שניים. ואם הוא עובד על המכנס בכלל טוב, כי אז אפשר במקומות אפילו עוד יותר צפופים. העכבר WL310 Bluetooth Silent של לנובו הוא בדיוק כזה: קטן מידות באופן יחסי, אלחוטי שמשתמש בחיבור Bluetooth 5.0 בלבד, כך שלא צריך לחבר דונגל כדי לעבוד איתו וגם לא צריך לבזבז חיבור USB. בדקתי אותו בעבודה על הבד של המכנס, על ספה עור, על שלושה סוגי שולחנות עץ ועל משטח מפלסטיק והוא עבד היטב ובמדויק – ושוב הוכיח, שכל עכבר, גם אם הוא פשוט, עדיין טוב יותר מכל משטח שליטה בכל מחשב. ואם אתם חושבים ההפך, אז אני מבטיח לכם שאתם במיעוט. ובכן זה עכבר פשוט. הוא אפילו לא מתחבר לתוכנת השליטה והבקרה שלנובו עצמה מציעה לאביזרים שלה, Accessories and Display Manager, וזה אומר שמה שאתם קונים זה מה יש, ואי אפשר לשנות. כן, זה אכן עכבר פשוט. מעבר לכפתור ההפעלה/כיבוי בתחתית, ומעבר לחמשת הכפתורים הצפויים – שני הכפתורים הראשיים, שני כפתורי הצד וגלגלת הלחיצה, יש מעל הגלגלת כפתור חמישי מעל נורית החיבור, שדולקת בכחול כשהכל מחובר ותקין, ועוברת לאדום כדי לאותות על קצה חיי הסוללה. הכפתור השישי הזה מאפשר לבחור את ה-DPI של העכבר, ויש שלוש רמות לבחירה: מהירות של 800, 1,200 ו-1,600 נקודות לאינץ'. אני בחרתי את המהירות הגבוהה ביותר ונשארתי שם, אבל זה באמת עניין של הרגל. העכבר עצמו סימטרי, וזה אומר שגם שמאליים יכולים להשתמש בו באותה נוחות אם כי הם מאבדים את כפתורי הצד שלא תורמים יותר מדי לעבודה השוטפת גם כך, אלא אם עוברים הרבה קדימה ואחורה בין עמודים באינטרנט. המידות שלו הן 75x48x100 מ"מ כך שהוא קטן אבל לא יותר מדי, והאצבעות האוחזות בו מלפנים לא חורגות בהרבה מקצותיו, כך שנוח ללחוץ על הכפתורים הראשיים. עם משקל של 60 גרם הוא גם נוח להזזה, וכאמור לעיל, יעבוד כמעט על כל משטח באמצעות החיישן האדום האופטי שלו – ולמרות שלא בדקתי על משטח זכוכית שקוף, אני מעריך שהוא לא יתפקד היטב על משטח כזה. וכמו ששמו רומז, העכבר המציג לראווה עיצוב בכמה גוונים של אפור, הוא יחסית שקט מאוד והלחיצות על כפתוריו לא ממש יורגשו על ידי הסביבה, גם אם יבוצעו באגרסיביות רבה. ויש עוד יתרון לעכבר הפשוט הזה, שיספק מענה לצרכים של כל "לוחם דרכים" כמעט, והוא המחיר: מחיר השוק שלו עומד על כ-75 שקלים בלבד, והוא זקוק לסוללת AA אחת ויחידה שאמורה להספיק לשלושה חודשים.

ככל שהקישוריות הגוברת של מכשירים ומערכות טכנולוגיית מידע (IT) וטכנולוגיה מבצעית (OT) מתפשטת בקרב כוחות ביטחון בארץ ובעולם, האינטרנט של הדברים הצבאיים (IoMT) הפך למונח אבטחת הסייבר הטרי שנכנס למיינסטרים. בדומה למערכות סייבר-פיזיות אחרות (CPS), ה-IoMT הופך יותר ויותר לחלק אינטגרלי מתשתיות קריטיות, גופי ממשל וחיי היומיום, ועל כן מצדיק הגנה אסטרטגית. המונח IoMT, המכונה גם האינטרנט של הדברים בשדה הקרב (IoBT), מתייחס למכשירים המחוברים לאינטרנט וזה לזה (ה-IoT), המעורבים בפעולות לחימה של צבא. מכשירים חכמים, כולל מכשירים לבישים, חיישנים מתקדמים וטכנולוגיות חכמות אחרות נמצאים בשימוש הולך וגובר בשדות הקרב ומספקים יעילות מוגברת ויתרון טקטי. מכשירים אלה ממלאים תפקיד חשוב בסביבות לחימה חזיתיות ועורפיות בגלל יכולתם לתקשר ולשתף בקלות מידע, כגון נתונים בזמן אמת על תנאי הסביבה, מיקום ותנועות האויב. "טכנולוגיה חכמה מעלה חששות אבטחה מאחר והיא מתקשרת באמצעות רשתות מקושרות לאינטרנט שמביאות עמן נקודות תורפה חדשות" משרד ההגנה האמריקני כבר מקדם במרץ את השימוש ב-IoMT בשדה הקרב, עם מחקר והשקעה כספית משמעותית בהווה ובעתיד, תוך התמקדות בלתי מתפשרת בבניית יכולות צבאיות של הדור הבא ובשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. אולם לצד השקעות בתחום מתפתח זה, מגיעים סיכונים ואתגרים משמעותיים. הגנה על מכשירי IoMT מהווה חלק מרכזי במאמצים צבאיים ברחבי העולם לאמץ מסגרת אבטחה של אפס אמון. טכנולוגיה חכמה, בינה מלאכותית ותשתיות חדשניות מביאות עמן הזדמנויות חדשות ומלהיבות עבור IoMT. טכנולוגיה לבישה, למשל, המהווה חלק מהאינטרנט הרחב יותר של הדברים הצבאיים, נועדה לייעל את הביצועים וההישרדות של חיילים בשטח. מכשירים לבישים כוללים מערכות ניטור בריאות העוקבות אחר סימנים חיוניים של חייל במהלך משימות, שלדים חיצוניים לבישים משפרים יכולות פיזיות, ורחפנים קומפקטיים מספקים סיור אווירי. מכשירים לבישים אלה הם בעלי ערך, ללא ספק, אך במקביל הם מגדילים את משטח ההתקפה של IoMT ופותחים אפיקי סיכון חדשים, במיוחד לטכנולוגיית המידע ופרטיות הנתונים. המפתח והאתגר הוא לאזן בין היתרונות התפעוליים של טכנולוגיה לבישה לבין סיכוני האבטחה הפוטנציאליים. אין זה מפתיע, שבדיוק כפי שבינה מלאכותית (AI) נפוצה בכל חלק בתעשיית הטכנולוגיה, היא מכה גלים גם בנוף ה-IoMT. עם השלכות מרחיקות לכת המשתרעות על ניתוח נתונים, רכבים אוטונומיים ומכשירים לבישים, AI חייבת להילקח בחשבון בעת אבטחת IoMT. יש לאמץ אסטרטגיה, מדיניות ועקרונות לשימוש אחראי בפתרונות מבוססי AI בטכנולוגיה צבאית, בין היתר על ידי אימוץ מדורג. כך, מעבדת המחקר של צבא ארה"ב משקיעה 25 מיליון דולרים במחקר האינטרנט של הדברים בשדה הקרב, על רשתות חכמות מונעות מטרה מתפתחות (IoBT REIGN). המטרה היא לפתח ניתוח חיזוי בשדה הקרב והערכת סיכונים טובה יותר כדי להשיג יכולות הגנה משופרות. החדשנות בעולמות ה-IoMT ו-IoBT מתקדמת במהירות עם הגדלת המימון והמחקר. כל מכשיר וטכנולוגיה חדשים צריכים להחזיק ביכולת החיונית לאסוף ולפזר במהירות נתונים יקרי ערך, מה שהופך אותם גם לקריטיים להגנה. טכנולוגיה חכמה מעלה חששות אבטחה מאחר והיא מתקשרת באמצעות רשתות מקושרות לאינטרנט שמביאות עמן נקודות תורפה חדשות. מתקפות סייבר מתוחכמות המכוונות לרשתות אלה עלולות לשבש פעולות צבאיות ולהוביל לתוצאות הרות אסון. עם זאת, קשה לאבטח מכשירים אלה, במיוחד תחת עקרונות אפס אמון. עם כל כך הרבה נקודות קצה, מכשירים אלה חשופים להתקפות סייבר. בנוסף, גורמים זדוניים יכולים להשתמש במכשירים אלה כדי לפרוץ לרשת, ליישומים, לנתונים ולפלטפורמות אחסון בשימוש הצבא. חיזוק האבטחה של טכנולוגיה חכמה – בראש סדר העדיפויות בשל סיכונים אלה, חיזוק האבטחה של טכנולוגיה חכמה חייב להיות בראש סדר העדיפויות, כדי להגן על IoMT המשמש בפעולות צבאיות. הגנה מקיפה משיגים על ידי התקנת מערכת זיהוי איומים חזקה, לצד יישום אסטרטגיות מסורתיות כמו הצפנה ופרוטוקולי תקשורת מאובטחים. האינטרנט של הדברים הצבאיים והאינטרנט של הדברים בשדה הקרב מייצגים את המפגש של פרקטיקות צבאיות מסורתיות עם טכנולוגיה חדשנית. למרות שטכנולוגיה זו מביאה אפשרויות עצומות, היא מביאה עמה אתגרים וסיכונים חדשים לאבטחת סייבר. לכן בנוסף להשקעה ולתכנון האסטרטגי ב-IoMT וב-IoBT, הכרחי להבין את הסיכונים וההזדמנויות להגנה על מכשירים קריטיים אלה. אימוץ פלטפורמת הגנה ייעודית על מערכות סייבר פיזיות היא אחד הצעדים הראשונים החשובים ביותר באבטחת IoMT ו-IoBT. טכנולוגיות חכמות בצבא הן יותר מטרנד – הן חזית חדשה בהגנה, כזו שללא ספק תסייע בעיצוב עתיד הלחימה.   הכותב הוא מנהל מחקר אבטחת סייבר, צוות Team82, קלארוטי

אין קאמבק: בית משפט לערעורים בארה"ב פסק בסוף השבוע, כי לוועדת התקשורת הפדרלית (ה-FCC) אין סמכות חוקית להחזיר את כללי ניטרליות הרשת, בניגוד לשאיפת הממשל היוצא, לתעדף את החזרת כללי האינטרנט הפתוחים. הנשיא ג'ו ביידן חתם על צו ביצוע משנת 2021 המעודד את ה-FCC להחזיר את הכללים. פאנל של שלושה שופטים בבית המשפט לערעורים ה-6 של ארה"ב פסק, כי ה-FCC חסרה סמכות להחזיר את הכללים שיושמו תחילה ב-2015 על ידי הוועדה תחת הנשיא הדמוקרטי לשעבר, ברק אובאמה, אך בוטלו על ידי הוועדה ב-2017 תחת השלטון הרפובליקני של הנשיא דונאלד טראמפ בתקופת נשיאותו הקודמת. כללי ניטרליות רשת מחייבים ספקיות של שירותי אינטרנט להתייחס לנתוני אינטרנט ולמשתמשים באופן שווה במקום להגביל גישה, להאט מהירויות או לחסום תוכן עבור משתמשים מסוימים. הכללים גם אוסרים הסדרים מיוחדים, שבהם הספקיות מאפשרות מהירויות רשת וגישה משופרות למשתמשים מועדפים. ההחלטה מותירה על כנה חוקי ניטרליות מדינתיים, שאומצו על ידי קליפורניה ואחרות, אך עשויה לחתום יותר מ-20 שנה של מאמצים לאפשר לרגולטורים פדרליים פיקוח גורף על האינטרנט. לא סביר שממשל טראמפ יערער על ההחלטה, אך תומכי ניטרליות הרשת יוכלו להגיש ערעור לבית המשפט העליון. קבוצה של חברות, בהן אמזון, אפל, אלפאבית ו-מטא, תמכה בחוקי הניטרליות ברשת של ה-FCC.

קרן תמורה – עמותה המגייסת תרומות לעמותות בעולמות החינוך והנוער דרך נזילות אופציות של חברות היי-טק – פרסמה סיכום של התרומות לשנת 2024. למרות המלחמה, המצב הפוליטי והחברתי בישראל והירידה בהשקעות בסטארט-אפים ישראליים מחו"ל, נתוני הקרן מראים התאוששות בתעשיית ההיי-טק הישראלית, עם תרומה של יותר מ-10 מיליון שקל למגוון רחב של גופים. זהו הסכום השני בגבוה אי פעם שגויס על ידי עמותת תמורה. ברוך ליפנר, מנכ"ל תמורה: "אנחנו גאים בעובדה שגם בתקופה של מלחמה ארוכה, קשיי כוח אדם, וסביבה עסקית מאתגרת, ההיי-טק הישראלי ממשיך לצמוח, לגדול ולתרום לחברה הישראלית כולה".   עמותת תמורה, שהיא להגדרתה "הקרן שמחברת בין הצלחות חברות ההיי-טק הישראליות לחברה הישראלית באמצעות תרומות לגופי נוער, חינוך ועוד", הציגה בסיכום 2024 את הנתונים המעודדים ואת העובדה שהצליחה להתרים את חברות היי-טק הישראליות בסכום המרשים, באמצעות אקזיטים שביצעו חברות בפורטפוליו של "תמורה" במהלך השנה החולפת. כאמור, זהו סכום התרומות השני בגובהו מאז שהקרן הוקמה בשנת 2002.   ב-2024: מיקוד בסיוע לעמותות וארגוני חוסן לאומי על פי נתוני תמורה, החברות הישראליות המובילות בתרומות השנה היו חברת BioCatch, שנמכרה לאחרונה לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר ותרמה בסה"כ יותר 1.3 מיליון דולר, בין השאר לנפגעי ה-7 באוקטובר, והחברות Enercon ו-SuperPlay שתרמו כל אחת כ-400 אלף דולר (וצפויות להניב עוד בהמשך). כמו כן תרמו החברות Entitle, Rezonate, Seeking Alpha ו-Cartiheal.  בנוסף, הצטרפו יותר מ-35 חברות חדשות לתמורה במשך השנה. רשימת החברות החדשות שתרמו אופציות לקרן במשך השנה כוללת את: Legit Security, Faddom, Arato, Guardz, Verax, Utila, Pecan, OpMed, Canotera, Briya, FalkorDB, Remepy ואחרות. מהצד הנתרם, בשנת 2024 התמקדו חברות ההיי-טק וקרן תמורה בסיוע לעמותות וארגוני חוסן לאומי, תקומה וצמצום פערים חברתיים. בין הנתרמים השנה היו עמותת הגל שלי, שמטפלת בין השאר בנפגעי פסטיבל הנובה; עמותת סח"י, שעובדת בין השאר עם נוער ממשפחות מפונות, שנמצא כבר שנה ויותר במלונות; אלבום שקוף, ארגון המסייע ללוחמים בעיבוד חוויות הלחימה ובחזרה לשגרת החיים; עמותת עמית לדרך, התומכת בחיילים וחיילות המגיעים מרקע מוחלש בתום שירותם הצבאי; עמותת לוחמים ללא גבולות, הפועלת לגיוס תרמילאים ישראלים לטובת התנדבות הומניטארית במדינות עולם שלישי, כחלק מ"הטיול הגדול שאחרי צבא", ושמאז ה-7 באוקטובר גם בשכונות שנמצאות בחזית המלחמה; ועוד רבות, טובות וחשובות. "ההיי-טק הישראלי ממשיך לצמוח ולתרום לחברה הישראלית כולה" מנכ"ל תמורה, ליפנר הוסי, והרחיב כי "המשימה של קרן תמורה, מאז ומעולם, הייתה לחבר בין תעשיית ההיי-טק הישראלית החזקה לשכבות אוכלוסייה ישראליות חזקות פחות, בדגש על יוזמות חינוכיות והזדמנויות לנוער. זאת עשייה חשובה תמיד, אבל בטח בתקופה כה מורכבת בה ישראל מתמודדת עם אתגרים שלא התמודדה מעולם. אנחנו גאים בעובדה שגם בתקופה של מלחמה ארוכה, קשיי כוח אדם, וסביבה עסקית מאתגרת, ההיי-טק הישראלי ממשיך לצמוח, לגדול ולתרום לחברה הישראלית כולה. נמשיך ביתר שאת גם בשנת 2025, בה, אני תקווה, תפציע בישראל מציאות טובה יותר. אנו קוראים לחברות נוספות שמעוניינות לתרום, ליצור איתנו קשר על מנת שנוכל, דווקא בימים אלו, להמשיך ולחזק יחד את כלל החברה והנוער בישראל".

עמית יורן, יזם ותיק, בכיר בסייבר העולמי ובעל שורשים ישראליים, נפטר מסרטן בסוף השבוע והוא בן 54. בתפקידו האחרון שימש יורן יו"ר ומנכ"ל טנאבל, מאז מונה לתפקיד בשנת 2016. שנתיים לאחר תחילת תפקידו, הוא הוביל את הנפקת טנאבל בנאסד"ק. ההנפקה נתפסה כסיפור הצלחה בעולם חברות אבטחת הסייבר בוול סטריט. בעברו מילא יורן כמה תפקידים, ביניהם נשיא RSA. ארט קובאליו, לשעבר מנכ"ל RSA וכיום דירקטור עצמאי בטנאבל, תיאר את יורן כ-"מנהיג, עמית וחבר יוצא דופן". לדבריו, "התשוקה שלו לאבטחת סייבר, החזון האסטרטגי שלו ויכולתו לעורר השראה בקרב הסובבים אותו עיצבו את התרבות והמשימה של טנאבל. מורשתו תמשיך להדריך אותנו ככל שנתקדם". יורן יצא לחופשה רפואית בתחילת החודש שעבר, ובמקומו מונו כמנכ"לים משותפים של טנאבל סטיב וינץ, סמנכ"ל הכספים, ומארק ת'ורמונד, סמנכ"ל התפעול. הם ימשיכו בתפקידם עד לסיומו של החיפוש אחר מנכ"ל קבוע. את תפקיד יו"ר מועצת המנהלים של טנאבל ימלא כעת קובאליו. "יש לנו הרבה מה לעשות ואין זמן לבזבז", כתב יורן עם צאתו לחופשה בדצמבר. "אני לוקח הפסקה קצרה כדי לשים את הבריאות שלי בראש סדר העדיפויות. אישאר מחובר ככל שאני יכול ואתן לעצמי את המרחב להחלים באופן מלא. אני אסיר תודה לכל אחד מכם, לא רק על המסירות שאתם מביאים לעבודתכם – אלא גם על תחושת הקהילה שבנינו יחד". הבן לישראלים שהגיע לצמרת ההיי-טק העולמי יורן הוא בן להורים ישראלים. בתחילת המילניום הוא הקים את הסטארט-אפ ריפטק עם אחיו, נפתלי. החברה נמכרה לסימנטק תמורת 175 מיליון דולר. בהמשך הקריירה שלו הוא כיהן בתפקידים בכירים בממשל הפדרלי של ארצות הברית, בהם מנהל אבטחת הסייבר הלאומי של המשרד האמריקני להגנת המולדת, מנהל ביטחון רשתות המחשבים של משרד ההגנה ומקים תוכנית ה-CERT למוכנות מחשבי הממשל לחירום. במגזר הפרטי, יורן ייסד והיה המנכ"ל של נטוויטנס, וכן מנכ"ל In-Q-Tel. נטוויטנס נרכשה על ידי RSA, חטיבת הסייבר של EMC, ב-2011, ויורן עבר לרוכשת יחד עם החברה שלו. הוא שימש ב-EMC סגן נשיא בכיר למוצרים, והיה הכוח המניע מאחורי אסטרטגיית המוצרים שלה והפתרונות של החטיבה, בפרט לארגוני אנטרפרייז. לאחר מכן מונה כנשיא RSA – תפקיד שבו הוא שימש בשנים 2014-2016. לינק לרישיון התמונה.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, מינתה את פרופ' נגה קרונפלד-שזר ליו"רית המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ). היא תחליף את פרופ' פרץ לביא, שסיים את תפקידו. המינוי אושר על ידי נשיא המדינה, יצחק הרצוג. פרופ' קרונפלד-שזר מביאה לתפקידה החדש ניסיון רב שנים בתחומי המחקר והניהול האקדמי, ועד לאחרונה היא שימשה כמדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. היא משמשת פרופסור מן המניין בבית הספר לזואולוגיה ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, וכפרופסור נלווה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונש באוסטרליה. היא בעלת תארים מתקדמים מאוניברסיטת תל אביב, ואת לימודי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי פועלת כזרוע של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בראשה עומדים 14 חברים ומשקיף, המייצגים את האקדמיה והתעשייה. תפקידה המרכזי הוא לייעץ לממשלה בנושאי מדיניות מו"פ לאומית, לזהות צרכים וחסמים במערכת המו"פ הישראלית, ולהמליץ על דרכים לקידום המחקר והפיתוח במדינה. "יש חשיבות לתכנון אסטרטגי והתוויית כיווני המו"פ בישראל" פרופ' קרונפלד-שזר נכנסת לתפקידה בתקופה מאתגרת לענף ההיי-טק הישראלי. המועצה תחתיה צפויה להתמקד בחיזוק שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשייה, קידום מחקר ופיתוח בתחומי הבינה המלאכותית, והתמודדות עם אתגרי האקלים והקיימות. כמו כן, היא תפעל לחיזוק התשתיות המדעיות הלאומיות ולקידום המצוינות המדעית בישראל. לדברי השרה גמליאל, "פרופ' קרונפלד-שזר ניחנה בחשיבה יצירתית וראייה אסטרטגית ארוכת טווח, שתחזק את מערכת החדשנות והמדע בישראל בתקופה מורכבת ומאתגרת". פרופ' קרונפלד-שזר ציינה כי "מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים מקומיים אזוריים וגלובליים – החל משינויי האקלים וכלה בבינה מלאכותית, ולכן, יש בעת הזו חשיבות רבה לתכנון אסטרטגי והתוויית כיווני המחקר והפיתוח בישראל".

קולגות וחברים רבים הגיעו לאירוע פרידה חגיגי שקיימה סלברייט מהמנכ"ל היוצא, יוסי כרמיל, כדי לפרגן ולהוקיר את הקריירה הארוכה בת שני עשורים שהשלים בסלברייט. בין האורחים היו בכירים רבים במשק הישראלי, בכירים לשעבר בזרועות הביטחון ואכיפת החוק, וכן חברי ההנהלה הבכירה של חברת סלברייט. כרמיל פורש מהחברה לאחר שהביא אותה לשיא של כל הזמנים: סלברייט הפכה לאחת הישראליות המבטיחות בנאסד"ק, והיחידה שעקפה את שוויה מיום המיזוג לספאק וכמעט שילשה אותו, אבל חשוב מזה – עם אימפקט עצום על בטחון הציבור בימים שארגוני הפשע והטרור משתמשים יותר ויותר בטכנולוגיה מתקדמת. בתקופת כהונתו צמחה סלברייט מסטארט-אפ של 18 עובדים במשרד קטן בפרברי תל אביב לחברה ישראלית מובילה עולמית בתחום הפתרונות לחקירות דיגיטליות, שנסחרת בנסדא"ק (כ-5 מיליארד דולר), המעסיקה כ-1,200 עובדים, בהם כ-650 בארץ, ב-12 משרדים ברחבי העולם, ולקוחות ביותר מ-100 מדינות, בהם אלפי סוכנויות אכיפת חוק ותאגידים, המשתמשים בפלטפורמת החקירות הדיגיטלית של סלברייט כדי לאסוף, לנתח ולנהל מידע ראייתי במסגרת חקירות המתנהלות על פי חוק. את החלק האמנותי באירוע מילא גורי אלפי המנחה, שערך לכרמיל חידון מול הצ׳ייסר איתי הרמן בנושאי עניין וטריוויה, שכרמיל גילה בהם בקיאות רבה, כמו ספורט, היסטוריה ועוד. כמו כן, טל פרידמן הפתיע כשנכנס בבגדי ריצה וחיקה את יוסי כרמיל באופן מושלם ומעט מוגזם שגרם לקהל כולו לצחוק עד דמעות. בנאום הפרידה שלו אמר כרמיל: "עם הרבה מאוד אנשים טובים הגדלתי את החברה הזו, אבל גם גדלתי איתה. אני יכול להגיד שהשארתי הכול על הפרקט, כמו שאומרים בכדורסל, נתתי הכול! מודה לאנשים המצוינים של סלברייט על היצירתיות, החדשנות והאמונה שלהם בחברה וביכולת שלי להוביל את זה קדימה".