הבינה המלאכותית משנה את אופי העבודה בעולם. בחינת הכנסת ה-AI לפעולה באמזון, במטות החברה ובשלל שירותיה, יכולה להביא מקרה בוחן מעניין במיוחד, אלא שכעת נראה שתפישת השפעת הטרנפסורמציה הדיגיטלית שעוברת הענקית מסיאטל עקב הכנסת ה-AI שונה באופן מהותי כשמאזינים לרשמי קבוצות העובדים, או למה שאומרת ההנהלה. בעוד מהנדסים מתארים לחץ גובר ותחושת "פס ייצור", מחקר שהציגה החברה בזרוע אירופה שלה הדגים תמונה אופטימית של יצירת תפקידים ושיפור יעילות. נתחיל במה שאין עליו בינתיים עוררין – ה-AI לא גרמה לרבים לאבד את מקום עבודתם. לפחות לא בינתיים. אולם האם היא מטיבה איתם, עם המעסיקים או בכלל לא? דיווחים אחרונים המבוססים על עדויות מהנדסי תוכנה באמזון, ששוחחו עם הניו יורק טיימס, מצביעים על שינוי עמוק ואינטנסיבי באופי עבודתם. לטענתם, הכנסת הבינה המלאכותית כקולגה מפעילה עליהם לחץ משמעותי לקודד מהר יותר ולעמוד ביעדי תפוקה גבוהים יותר. חלק מהמהנדסים מרגישים שעבודתם, שבעבר כללה חשיבה מעמיקה, הופכת כעת לעבודה ב-"פס ייצור", בדומה לתהליכי האוטומציה במחסני החברה. לפי העדויות של העובדים שלא נחשפו בשמם, צוותים מסוימים בחברת אמזון הצטמצמו לכמחצית מגודלם בשנה שחלפה, אך ציפיות התפוקה – נותרו זהות, הודות להישענות על כלי ה-AI. כך למשל, נטען כי קוד שפעם נדרשו שבועות לפיתוחו, צריך כעת להימסר בתוך ימים.  לפי העדויות, למרות שאימוץ כלי ה-AI מוצג לעובדי ענקית הטק כ-רשות, אי-שימוש בהם עלול לגרום לפיגור בביצועים. המהנדסים נדחפים לא להשתמש ב-AI רק להצעות קוד, אלא גם להפילו אתה לשם כתיבת תוכניות שלמות. המרואינים תיארו לטיימס כיצד עבודה עם כלים מתקדמים אלה גורמת לכך שעיקר התפקיד שלהם הופך בעצם לבדיקת קוד, שהבינה המלאכותית יצרה. עוד דווח כי לוחות הזמנים הפכו לפחות גמישים, וציפיות התפוקה זינקו, אך בשקט.  העובדים הביעו חשש מכך שהאוטומציה של משימות כמו כתיבת מזכרים ובדיקת תוכנה, שבעבר שימשו כהזדמנויות ללמידה ולהוכחת יכולות של עובדים זוטרים, עלולה לגרום לאובדן מיומנויות חיוניות ולצמצום הזדמנויות קידום. אי השקט הרחב יותר של המרואינים נוגע להשפעת ה-AI המתפשטת בתוך אמזון, כשהחששות נוגעים לא רק למסלולי הקריירה אלא גם לאיכות העבודה עצמה. לדברי פרופ' לורנס כץ, כלכלן עבודה מהרווארד, יש חשש שהמעסיק יוכל להעמיס יותר על העובדים בגלל השימוש ב-AI, ושהמגמה עלולה לפגוע במיוחד במפתחים זוטרים, המבלים פחות זמן בחשיבה מעמיקה ויותר זמן באישור קוד שנוצר בידי AI. בתגובה לפרסום אמזון הגנה על השינויים שחלים בה. מנכ"לה, אנדי ג'סי, אמר על ה-AI הג'נרטיבית שהיא כלי מצוין ל"פרודוקטיביות והימנעות מעלויות", במיוחד כשמדובר על שילובה בתחום הקידוד. ג'סי הדגיש: "אם לא נספק ללקוחותינו את מה שהם רוצים מהר ככל האפשר, המתחרים שלנו יעשו זאת". החברה מציגה: תמורות שילוב ה-AI בעסקים פרסום אחר שעלה ממש במקביל לכתבה של הטיימס דווקא סותר עדויות אלו. זרוע אמזון באירופה פרסמה את תוצאותיו של מחקר חדש שנערך על ידי הפוליטקניקו די מילאנו (Politecnico di Milano) ובשיתוף אמזון. המחקר עסק בסיוע של ה-AI לענקית הקמעונאות בניהול מלאי ותחזיות ביקוש בלוגיסטיקת מסחר אלקטרוני, והציג תמונה שונה בתכלית. המחקר טוען כי בינה מלאכותית יכולה דווקא ליצור משרות חדשות ולא להחליף עובדים כפי שנוטים לחשוב. בנוסף, לפי המחקר, הטכנולוגיה החדשנית משפרת את היעילות העסקית ומפחיתה בזבוז.  לפי ממצאי המחקר, 80% מהחברות שנסקרו הצליחו להעביר עובדים בהצלחה לתפקידים בעלי ערך מוסף גבוה יותר, תוך יצירת עמדות מקצועיות חדשות ומאתגרות. 85% מהמשיבים דיווחו על שיפורים ביעילות התהליכים ושביעות רצון הלקוחות. סטפנו פרגו, סגן נשיא לתפעול בינלאומי באמזון, אמר כי "המחקר מראה בבירור כיצד טכנולוגיה משנה את העבודה" והוסיף שחברות יכולות "להקצות מחדש אנשים לפעילויות בעלות ערך מוסף גבוה יותר", וכן "לשחרר אותם ממשימות חוזרות על עצמן, כדי שיוכלו להתמקד בתפקידים הדורשים חשיבה אנליטית, קבלת החלטות ופרשנות". פרגו הדגיש כי במחסני אמזון, נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות "עם מטרה ברורה: להרחיב ולשפר את יכולותיהם של אנשים, לא להחליף אותם". לדבריו כי מאז שהחל השימוש בטכנולוגיות AI בעבודה, עברו "מרכזי ההגשמה" מסביבת עבודה שכללה בעיקר מלקטים ואורזים, לכזו שיש בה מ-60 סוגי תפקידים שונים, החל מטכנאים מומחים ועד אנליסטים של נתונים. ככלל, מסקנת המחקר הייתה שאימוץ AI יכול לעודד הופעת הזדמנויות חדשות, לנוכח העובדה ש-40% מהחברות שנסקרו בו דיווחו על שיפור במיומנויות הדיגיטליות של הצוותים שלהן. כל החברות שנסקרו שיישמו AI דיווחו על שיפור בדיוק תחזיות הביקוש. המחקר גם מצא השפעות חיוביות על הסביבה, כמו הפחתה משמעותית בפסולת ובמשלוחי חירום, בין השאר. הניגוד בין שתי נקודות המבט – האחת של מהנדסים החווים לחץ מוגבר ותחושת אובדן כישורים, והשנייה של מחקר מטעם, המציג את ה-AI כמנוע ליצירת משרות חדשות ושיפורים מערכתיים – מדגיש את המורכבות של שילוב הבינה המלאכותית בסביבת עבודה גדולה ומגוונת כמו אמזון ואולי גם בכלל בתי העסק.

החתימה על הסכמי אברהם – שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין, בחסות אמריקנית (ואחר כך הורחבו למדינות נוספות) – הביאה לאופטימיות רבה בהיי-טק הישראלי. ההערכות היו שהם יכניסו לכאן הרבה כסף, בעיקר לתעשיית הטכנולוגיה העלית המשגשגת שלנו – מהמדינות החתומות עליהם וגם ממדינות אחרות. האם ההערכות האלה התממשו? לפי נתונים שפרסמה השבוע IVC, נראה שכן, לפחות במידה מסוימת. ב-4.5 השנים מאז שההסכמים הללו נחתמו בבית הלבן בספטמבר 2020 ועד לסוף הרבעון הראשון של 2025, מדינות המפרץ ביצעו 39 השקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, בסך כולל של 1.34 מיליארד דולר. אם לתרגם את זה לכסף ישראלי, מדובר בכ-4.75 מיליארד שקלים. לא רע. יצוין כי לפי סטארט-אפ ניישן סנטרל, ב-2024 לבדה עמד הסך הכולל של גיוסי ההון של חברות ההיי-טק הישראליות על 12 מיליארד דולר. רוב ההשקעות שהן תוצאה של הסכמי אברהם באו מאיחוד האמירויות, אך גם גופים מקטאר ומערב הסעודית שמו כסף בהיי-טק הישראלי בתקופה זו. ביתר פירוט, על פי הנתונים, משקיעים מאיחוד האמירויות השקיעו כמיליארד דולר ב-36 עסקאות, מהקטארים הגיעו שתי השקעות בסך כולל של 276.5 מיליון דולר ומשקיעים סעודים ביצעו השקעה אחת בסך של 30 מיליון דולר. במרבית הפעמים אלה היו השקעות ראשונות, בחברות שנמצאות בשלבים ראשונים או בחברות צמיחה. התחומים הבולטים שבהם בוצעו ההשקעות הם תוכנה לצרכנים, תוכנה לארגונים, חומרה, אגריטק ובריאות דיגיטלית.

במהלך השנים הובילה אמן דיגיטל (Aman Digital) פרויקטים דיגיטליים חכמים עבור גופים מובילים במשק הישראלי – בהם ברינקס, פלאפון, קבוצת לובינסקי, הראל ביטוח וגיזה. כעת, היא מביאה את הידע והניסיון גם למשרדי הממשלה, במסגרת פרויקט נימבוס – הענן הממשלתי. הפתרונות שהיא מפתחת מותאמים לצרכים הייחודיים של המגזר הציבורי, תוך שילוב בין טכנולוגיות מתקדמות של OutSystems לבין מערכות קיימות (Legacy) – ואף שילוב יכולות AI. אמן דיגיטל פועלת כיום באופן אינטנסיבי לאספקת פתרונות מבוססי OutSystems עבור חברות מובילות במשק. לחברה צוותים ייעודים מגוונים לכל פרויקט – הכוללים מנהל פרויקט, מנהל אסטרטגי, מומחה UX, מנהל פיתוח ומלווה הדרכה – כך שהפרויקט יוצא מעולם הקוד ומותאם לצרכים העסקיים של החברה. בסופו של כל פרויקט אנשי הארגון מקבלים הדרכה להמשך תחזוקה ופיתוח, מה שמאפשר ניהול עצמאי ונגיש של המערכת לטובת התאמתה לצרכים המשתנים תוך כדי תנועה. כדי להבין לעומק את ההשפעה של הפלטפורמה, את האתגרים וההזדמנויות, שוחחנו עם זיו אברמוביץ, סמנכ"ל הפיתוח של אמן דיגיטל. איך השינוי בא לידי ביטוי במשרדי ממשלה? "המגזר הציבורי מוביל תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית, והיכולת שלנו לשלב בין טכנולוגיות מתקדמות של OutSystems לבין הצרכים המיוחדים של משרדי ממשלה וארגונים ציבוריים, מאפשרת לנו לייצר ערך אמיתי ולסייע בשיפור השירותים והמערכות המשרתות אותנו ביעילות. בשוק הפרטי אנו מתמקדים בהשגת תוצאות עסקיות מדידות – לא רק בטכנולוגיה. הפרויקטים שלנו מביאים ROI מוכח. אחד הדברים שאנחנו גאים בהם הוא היכולת שלנו לקחת את מה שלמדנו מהשוק הפרטי – דיוק, יעילות ותשואה מוכחת – ולהעביר אותו בצורה מותאמת למגזר הציבורי". איך בא לידי ביטוי שילוב יכולות AI בשילוב יכולות Low Code? "מדובר במגמה שמתפתחת בשני מסלולים עיקריים: המסלול הראשון מתמקד בשילוב של AI Agents, שמתחברים למנועים מתקדמים כמו GPT, Claude, Gemini ו-LLaMA. כלים אלה מבצעים משימות מורכבות – ניתוח נתונים, אוטומציה של תהליכים עסקיים, והפקת תובנות שמובילות לקבלת החלטות חכמה ודינמית. המסלול השני מתמחה בעיבוד שפה טבעית (NLP) ובפיתוח מואץ של ממשקים חכמים, באמצעות יצירת מוק-אפים ואב-טיפוסים אינטראקטיביים – מה שמאפשר הבנה מהירה של הצורך העסקי והתאמה מדויקת לצרכים בשטח. השילוב בין Low Code ל-AI מאפשר לנו לקצר את הדרך מתובנה לפעולה. אנחנו יכולים לקחת רעיון עסקי, להפוך אותו לאב-טיפוס תוך ימים – ולשלב בו מנגנוני בינה מלאכותית, שמוסיפים שכבת עומק ודיוק שפעם דרשה חודשים של פיתוח". זיו, איך תהליך ההטמעה מתבצע באמן דיגיטל ומה הוא כולל? "תהליך ההטמעה הוא ברור ומהיר וכולל 4 שלבים פשוטים: השלב הראשון מתמקד במיפוי ואפיון מדויק של המערכות הקיימות בארגון – תהליך הכולל סקירה מקיפה של נקודות החוזק והחולשה שלהן, זיהוי התהליכים העסקיים שיכולים להפיק תועלת משילוב יכולות AI, והגדרת מדדי הצלחה עם השפעה עסקית מדידה. השלב השני כולל חיבור חכם למערכות Legacy באמצעות קונקטורים או ממשקים, ללא צורך בשינויים מקיפים, בהקמת שכבת API אחידה לגישה נוחה ומאובטחת למידע ממקורות שונים, ובבדיקות יסודיות להבטחת שלמות הנתונים והמשכיות פעילות המערכות. בשלב השלישי מתבצע שילוב של יכולות AI מותאמות, עבודה עם agent’s ושילוב כלי AI. ואילו השלב הרביעי והאחרון מתמקד באופטימיזציה של חוויית המשתמש, המופעלת על ידי סטודיו אמן דיגיטל, שמגדיר את חוויית ממשק המשתמש. גם במערכות ממשלתיות, חוויית משתמש היא קריטית. האזרח לא צריך להבין טכנולוגיה – הוא צריך להרגיש שזה פשוט, זמין, ומדויק". למי פלטפורמת Low code הכי מתאימה ובאילו מקרים היא יכולה להעניק יתרון משמעותי? "פלטפורמת ה-Low code מתאימה במיוחד לחברות שמעוניינות להוציא את המוצר שלהן לשוק באופן חכם ומהיר ככל האפשר. בניגוד לעבר – כאשר חלק גדול מזמן הפיתוח מולא על ידי תכנות וכתיבת קוד – פלטפורמה זו, המשתמשת ב-Low code, היא ללא ספק חכמה יותר בהבאת המוצר או השירות בלוחות זמנים מהירים Time To Market". אמן דיגיטל מייצגת את פלטפורמת OutSystems באמצעות חברת HCCM הפורטוגלית, הממוקמת בליסבון ומעסיקה מאות עובדים – מתוכם עשרות מתמחים בפלטפורמת OutSystems – ובאמצעות מומחים בחברת אמן דיגיטל, המוסמכים במימוש בפלטפורמת OutSystems. חברת אמן דיגיטל הינה מהחברות היחידות בארץ המוסמכות למימוש OutSystems. כחלק מהפעילות הענפה של החברה בשוק, החברה פיתחה אתרים ואפליקציות שמשמשות מיליוני אנשים מדי יום, עבור חברות כמו: שופרסל, yellow, בנק הפועלים, צה"ל, קבוצת יוניון, ישראכרט, הוט, אלטשולר שחם, הפניקס ועוד.

בית משפט בארה"ב אישר לדלתא (Delta Air Lines) לתבוע את קראודסטרייק (CrowdStrike) בגין עדכון התוכנה הפגום, שלטענתה הסב לה נזקים של יותר מ-500 מיליון דולרים. שופטת בית המשפט העליון של מחוז פולטון שבג'ורג'יה, קלי לי אלרבה, פסלה חלקית את בקשת קראודסטרייק לדחות את התלונה של דלתא, המאשימה את ענקית אבטחת הסייבר ברשלנות חמורה, עבירות מחשבים והונאה, בין היתר. התיק מתמקד בעדכון תוכנה פגום ש-קראודסטרייק הוציאה לשוק ביולי 2024, ושלטענת דלתא "שיתק את פעילותה", כיון שנאלצה לבטל 7,000 טיסות. התקלה שיבשה את הטיסות של 1.4 מיליון נוסעי דלתא. עדכון התוכנה גרם, לכאורה, להפסקת חשמל מסיבית במערכות של דלתא. כזכור, עדכון התוכנה הפגום של תוכנת פלקון (Falcon) גרם לקריסה של יותר מ-8 מיליון מחשבים מבוססי מיקרוסופט ברחבי העולם. לפי חברת התעופה, ספקית הגנת הסייבר החדירה "בפזיזות" למערכות הלקוחות שלה עדכון פגום, שלא עבר בדיקות תוכנה בטרם הופץ, עקף אמצעי הגנה וגרם לקריסות נרחבות במערכות המריצות Microsoft Windows, לרבות לוחות תצוגה בשדות תעופה ותחנות קצה של עובדים, "העדכון השפיע לרעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם". All flights grounded nationwide? After 2 hrs on the tarmac we had to deplane, this red eye flight just got a lot longer with no end in sight. #Crowdstrike pic.twitter.com/IJnTSI0J4Z — Scotty Sanders (@SeahawkSanders) July 19, 2024 טענות דלתא – להונאה פוטנציאלית ורשלנות חמורה – מצדיקות בדיקה הנתבעת "הכירה בפגמים שהיו בעדכון" שלה, אך טענה כי תביעות הנזיקין ש-דלתא הגישה נגדה אינן עומדות במבחן החוק בג'ורג'יה. בית המשפט באטלנטה ג'ורג'יה מצא שטיעוני דלתא מספיקים לצורך אישור ההגשה של התביעה נגד קראודסטרייק. זאת, במיוחד לאור טענות דלתא, כי ענקית ההגנה שינתה, בחשאי, את מנגנון אספקת העדכונים שלה – כדי להימנע מבדיקה רגולטורית. השופטת ציינה כי טענות דלתא על פעולות נסתרות, הונאה פוטנציאלית ורשלנות חמורה – מצדיקות בדיקה נוספת. במקור, דלתא הגישה את התביעה נגד קראודסטרייק באוקטובר 2024. בית המשפט אישר בשבוע שעבר את המשך הדיון בתביעות, למעט שתי תביעות שנמשכו וחלקים מטענות ההונאה של דלתא – שנדחו. מייקל קרלינסקי, עורך הדין של קראודסטרייק, אמר שהוא "בטוח שבית המשפט ימצא כי טענות דלתא חסרות בסיס", או שהוא "יגביל את הנזקים לנתון חד-ספרתי של מיליוני דולרים", על פי החוק בג'ורג'יה. דלתא מסרה כי היא מרוצה מההחלטה ונותרה בטוחה בטענותיה. 12-hour timelapse shows Delta, United, and American Airlines air traffic after IT outage forced them into a ground stop. pic.twitter.com/0JYYfW1USG — Aviation (@webflite) July 19, 2024 "הצלחנו לעשות קאמבק… אפילו תוך כדי הקשיים חסרי התקדים" "לפי דלתא, אם קראודסטרייק הייתה בודקת את העדכון הפגום, ולו אפילו על מחשב אחד, לפני שהיא הפיצה אותו – שגיאת התכנות הייתה מתגלה", כתבה השופט אלרבה, וציטטה בכירים בחברה שאישרו כי היא "עשתה משהו לא בסדר להחריד". באופן מפתיע, התקלה הסבה לענקית האבטחה נזק מינימלי בלבד. קראודסטרייק הפתיעה את האנליסטים בכל אחד מהרבעונים הכספיים מאז אירעה התקרית, ביולי 2024. ג'ורג' קורץ, מייסד ומנכ"ל קראודסטרייק, אמר במרץ השנה: "הצלחנו לעשות קאמבק… אפילו תוך כדי הקשיים חסרי התקדים של החברה ברבעונים האחרונים, הגדלנו את הפעילות שלנו בכל הממדים – השותפויות שלנו עם MSSPs, עם אינטגרטורים גלובליים ועם שותפים נוספים. מדובר בגידול הכי גדול שלנו אי פעם".

רד האט, הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, הציגה את Red Hat Enterprise Linux 10 – האבולוציה של פלטפורמת הלינוקס הארגונית המובילה בעולם, שמטרתה לסייע לעמוד בדרישות הדינמיות של הענן ההיברידי וה-AI. מערכת ההפעלה Red Hat Enterprise Linux 10 מספקת בסיס אסטרטגי וחכם ל-IT הארגוני כדי לנווט במורכבות הגוברת, להאיץ חדשנות ולבנות בסיס מחשוב מאובטח יותר עבור הצרכים העתידיים. כאשר ה-IT הארגוני מתמודד עם התפשטות הסביבות ההיברידיות והצורך לשלב עומסי עבודה של בינה מלאכותית, הדרישה למערכת הפעלה חכמה, עמידה ויציבה מעולם לא הייתה רבה יותר. Red Hat Enterprise Linux 10 עונה על אתגר זה ומספקת פלטפורמה המאפשרת גמישות ויכולת ניהול, תוך שמירה על אבטחה חזקה כנגד איומי התוכנה שעלולים לצוץ בעתיד. פעולות חכמות עבור סביבות מורכבות לפי מחקר של IDC, שהוזמן על ידי רד האט, "ארגונים מתקשים לגייס את מומחיות הלינוקס הדרושה להם כדי לתפעל ולתמוך בצי הגדל של ההפצות – מה שחושף אותם לסיכונים נוספים סביב אבטחה, תאימות וזמן השבתה של יישומים. ככל שהדרישות הטכנולוגיות ממשיכות להתפתח ומחייבות שימוש ביותר תרחישי ומנגנוני פריסה אלה, רד האט היא אחת הספקיות הבודדות שיכולות להתמודד עם כולם באופן מעשי". Red Hat Enterprise Linux 10 מתמודדת עם פער מיומנויות קריטי זה בניהול לינוקס וכוללת את Red Hat Enterprise Linux Lightspeed. שילוב GenAI ישירות בתוך הפלטפורמה מסייע לספק הנחיות בעלות הקשר והמלצות שניתן ליישם באמצעות ממשק שפה טבעית. באמצעות הישענות על עשרות שנות ידע הממוקד ב-Red Hat Enterprise Linux, הפתרון מסייע במשימות, החל מפתרון בעיות נפוצות ועד לשיטות עבודה מומלצות לניהול סביבות IT מורכבות. הדבר מאפשר לאנשי IT חדשים וגם מנוסים לנהל סביבות Red Hat Enterprise Linux עצומות ביעילות רבה יותר, באמצעות סיוע מבוסס AI, שמובא ישירות לשורת הפקודה ב-Red Hat Enterprise Linux 10. תכונות אבטחה משופרות עבור חזית המחשוב הקוונטי מתוך הכרה בהשלכות האבטחה ארוכות הטווח של מחשוב הקוונטום, Red Hat Enterprise Linux 10 מובילה את התעשייה כהפצת הלינוקס הארגונית הראשונה שמשלבת תאימות לתקני Federal Information Processing Standards (FIPS) עבור קריפטוגרפיה פוסט קוונטית. גישה פרו-אקטיבית זו מאפשרת לארגונים להתגונן בצורה טובה יותר מפני מתקפות "Harvest now, decrypt later" עתידיות ולעמוד בדרישות רגולטוריות מתפתחות. הדבר כולל שילוב אלגוריתמים עמידים בפני תקיפות מבוססות מחשוב קוונטי כדי להפחית את הסיכון לפענוח עתידי של נתונים שנאספו כיום, תוך וידוא חתימה פוסט קוונטית לאימות השלמות והאותנטיות של חבילות תוכנה ותעודות TLS. איחוד תשתית היברידית והעברת קבלת ההחלטות לשלב מוקדם יותר Red Hat Enterprise Linux 10 מספקת שינוי מהותי במערכות ההפעלה הארגוניות באמצעות Image mode. מדובר בגישה מבוססת קונטיינרים, שמאחדת את הבנייה, הפריסה והניהול של מערכת ההפעלה והיישומים בתוך תהליך עבודה יעיל אחד. לקוחות יכולים כעת לנהל את כל סביבת ה-IT שלהם, מיישומים מבוססי קונטיינרים ועד לפלטפורמת הבסיס, באמצעות אותם כלים וטכניקות עקביים. גישה זו ממזערת באופן משמעותי את סחף התצורה על ידי מניעה פרו-אקטיבית של חריגות עדכונים בלתי צפויות ויצירת קבוצה אחידה של שיטות עבודה עבור מפתחי היישומים וצוותי תפעול ה-IT. לעתים קרובות, ארגוני ה-IT צריכים לקבל החלטות קריטיות בזמן הבנייה בכל הנוגע לשילוב הספציפי של חבילות בסביבת הפעלה סטנדרטית. Red Hat Enterprise Linux 10 מוסיפה את חבילת ההמלצות של Red Hat Insights image builder כדי לסייע לצוותים לקבל החלטות מושכלות ומותאמות יותר עבור הפריסה הספציפית שלהם לפני שהן משפיעות על הייצור. בנוסף, Red Hat Insights planning מציעה תצוגה של תוכנית העבודה ומחזור החיים של Red Hat Enterprise Linux, ומשפרת את מוכנות הפלטפורמה לעתיד. Red Hat Enterprise Linux 10 מובילה את החידוש הטכנולוגי הבא המורשת ארוכת השנים של Red Hat Enterprise Linux כבסיס מהימן עבור סביבות ייצור ממשיכה עםRed Hat Enterprise Linux 10, ותומכת בצרכים טכנולוגיים נוכחיים ועתידיים. הגרסה האחרונה של הפלטפורמה משמשת כאבן יסוד עבור Red Hat AI ופתרונות הבינה המלאכותית המנוהלים והממוטבים של רד האט, שכוללים את Red Hat AI Inference Server, Red Hat OpenShift AI ו-Red Hat Enterprise Linux AI (RHEL AI). גונאר הלקסון, סגן נשיא ומנכ"ל Red Hat Enterprise Linux ברד האט, אמר כי "Red Hat Enterprise Linux 10 תוכננה כדי להעצים את ה-IT הארגוני והמפתחים לא רק לנהל את ההווה, אלא לתכנן את העתיד. עם תכונות חכמות, המשתמשות ב-GenAI, ניהול ענן היברידי מאוחד באמצעות Image mode וגישה פרו-אקטיבית לאבטחה עם קריפטוגרפיה פוסט קוונטית, Red Hat Enterprise Linux 10 מספקת את הבסיס החזק והחדשני הדרוש כדי לשגשג בעידן הענן ההיברידי והבינה המלאכותית". זמינות Red Hat Enterprise Linux 10 זמינה דרך Red Hat Customer Portal. מפתחים יכולים לגשת לפלטפורמה באמצעות תוכניות Red Hat Developer, שמציעות, ללא עלות, מגוון רחב של משאבים, כולל גישה לתוכנה, סרטוני הדרכה, הדגמות ותיעוד. מתעניינים בנושא? רוצים לשמוע עוד? לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס Unlocking Innovation של רד האט לחצו כאן.

כיצד ניתן לגשר על הפער, ההולך וגדל, בין כמות הדאטה האדירה שארגונים ציבוריים מייצרים לבין היכולת להפיק ממנה תובנות מעשיות בזמן אמת? עמית סיון, מנכ"ל קליק ישראל, התייחס לכך בוובינר שערכה החברה שלשום (א') בנושא "אנליטיקה מתקדמת בנימבוס – פתרונות קליק למגזר הציבורי". המפגש הווירטואלי נערך בהשתתפות עשרות נציגים של לקוחות החברה, ביניהם מגופים ציבוריים. לדבריו, "ישראל, כאחת המאמצות המוקדמות של טכנולוגיות תוכנה כשירות (SaaS), מדורגת עשירית בעולם באימוץ כלים מתקדמים, אך עדיין קיים בארגונים ישראליים פער מהותי בין הנתונים לבין המסקנות שניתן להפיק מהם. פער זה קיים גם במגזר הציבורי". "בשנים האחרונות האתגר התעצם: יותר מידע מיוצר, הוא מבוזר, ויש לאבטח אותו", אמר סיון. הוא הוסיף כי "אנחנו מסייעים לארגונים לאגם את כל הדאטה למקום אחד, לראות שהיא מטופלת ונשמרת בצורה הגיונית, לוודא שהיא לא זוהמה בנתוני 'זבל', לערוך ניתוחי BI קלאסיים, לבצע פעולות אוטומטיות עם סוכנים חכמים, ולהאיץ ולשפר תהליכים עם AI. המוטו שלנו הוא בהתייחסות אחרת לנתונים: הטכנולוגיה אינה מטרה, אלא אמצעי להפקת ערך עסקי ממשי". גדי רוטמן, סמנכ"ל אנליטיקה בקליק ישראל. צילום: ניב קנטור גדי רוטמן, סמנכ"ל אנליטיקה בקליק ישראל, מיפה את האתגרים המרכזיים שאיתם מתמודדים ארגוני הממשלה: "יכולת תחקור והפקת לקחים בתרחישי ניתוח מורכבים; דיווח שקוף לרגולטור ולציבור; זמינות נתונים בשטח ובזמן אמת; קבלת החלטות על בסיס חיזוי; העצמת המשתמשים כמענה לחוסר במשאבי IT; ניתוח מידע לא מובנה; וחיבור תהליכים ממערכות שונות בארגון". "בין השאר", ציין, "יש לנו מנוע אסוציאטיבי, שמסייע לשאול את השאלות הנכונות, ואנחנו מציעים 30 סוגי ויזואליזציות, עם תוספים, ביצועים מהירים ועבודה בעברית. לטובת התמודדות עם ריבוי הנתונים אנחנו מציעים גישה לזיכרון או גישה ישירה. יש לנו חיבורים מגוונים לשלל מקורות נתונים, ואנחנו מציעים ניתוח קל ונוח, לרבות מרחוק, גישה למנוע קליק ממערכות אחרות, אוטומציה וקבלת התראות חכמות". רוטמן סיים באומרו כי "אנחנו מציעים כלי ניתוח אגנוסטי, מאובטח ועצמאי, עם חיזוי. בקרוב נוציא מענה לבינה מלאכותית יוצרת, עם 'צבא' של סוכנים שונים – לניתוח, חיקור, איתור חריגות ומענה באופן חופשי, וטיפול בדאטה לא מובנית. כך נעניק לארגונים אפשרות למצות ערך עסקי מירבי מהנתונים". יונתן אברג'יל, מהנדס פריסייל בקליק ישראל. צילום: ניב קנטור יונתן אברג'יל, מהנדס פריסייל בקליק ישראל, ערך הדגמה של המערכת. הוא אמר כי "יש לנו תמיכה מלאה בעברית, לצד פישוט, הנגשה, תחקור וחיתוך נתונים במגוון צורות על אובייקטים שונים. אנחנו מעצימים את יכולות ה-BI והופכים את הארגונים מפסיביים לאקטיביים, עם התראות, יכולת לפילוח הנתונים לפי נושאים או זמנים, שילוב עם AI, שאלה של שאלות באופן חופשי ושירות עצמי למשתמשים – כדי לאפשר לארגונים להסיר את התלות במפתחי BI". מירי פורטי, מנהלת תחום BI במשרד המשפטים. צילום: יח"צ מירי פורטי, מנהלת תחום BI במשרד המשפטים, סיפרה על פרויקט להקמה והטמעה של מערכת קליק ביחידת הסיוע המשפטי במשרד. לדבריה, "יש במשרד המשפטים 50 יחידות, שאין קשר עסקי ביניהן. בחמש השנים האחרונות הטמענו את הכלי בכמה מהיחידות, ביניהן הטאבו, האפוטרופוס הכללי ונציבות השוויון. המערכת שהטמענו בסיוע המשפטי כוללת דשבורדים ניהוליים, שמסייעים בניתוח הנתונים וקבלת החלטות עם נראות, זיהוי מגמות ואיתור חריגים. החלק השני כולל שירות עצמי ומאפשר תחקור נתונים עצמאי". עוד היא אמרה כי "המשתמשים הם לא מונחי דאטה, ואם המידע לא יונגש להם באופן פשוט וידידותי – הם לא ישתמשו במערכת". לסיכום ציינה פורטי ש-"ההטמעות היו מהירות, ארכו שבועות, והביאו לייעול תהליכי עבודה והקצאות וניהול עומסים. עם האוכל בא התיאבון: נטמיע עוד יכולות של המערכת". אסי מויאל, סמנכ"ל מכירות ושותפים בקליק ישראל. צילום: פיני סילוק דובר נוסף במפגש היה אסי מויאל, סמנכ"ל מכירות ושותפים בקליק ישראל. לדבריו, "אנחנו מביאים למגזר הציבורי, שיש לנו בו לא מעט לקוחות, פלטפורמת ניתוח נגישה על ענן המחשוב הממשלתי, נימבוס. ניתן לצרוך את הכלי והשירותים באופן גמיש, בכמה סביבות בקרקע ו/או בענן, עם מענה לדרישות האבטחה והרגולציות, ועם מודלי רישוי ותשלום שונים. בימים אלה אנחנו נמצאים בבדיקות היתכנות ביותר מ-10 גופי ממשלה". "בין אם מדובר ביכולת לתחקר מערכות מורכבות, לזהות חריגים בזמן אמת או לאפשר שירות עצמי חכם למשתמשי קצה, המעבר מהדאטה לתובנות כבר אינו בגדר מותרות – אלא הכרח תפעולי ואסטרטגי. הטכנולוגיה קיימת, אך ההצלחה תגיע רק כאשר תהיה נגישה, מאובטחת ומכוונת תוצאה", סיכם מויאל.

חברת נמל אשדוד קיימה אתמול (ב'), את כנס Scale Up Nation. יו"ר דירקרטוריון נמל אשדוד, שאול שניידר, ומנכ"ל נמל אשדוד ניסן לוי, אירחו בכנס נציגי קרנות הון סיכון מישראל ומחו"ל, רגולטורים, גופי ממשל וסטארט-אפים מובילים. בין המגיעים לאירוע: ד"ר יוסי ורדי; שותף מייסד פיטנגו – רמי קליש; ראש מערך פיתוח עסקי וחדשנות קבוצת בזן, נטע נאי; מנכ"ל רציו טכנולוגיות, דני וינטראוב; שותף ICI FUND, פרופ' ירון וולפסטל; מנכ"לית עמותת בוגרי יחידה 81, חן קמין; מייסד שותף ומנכ"ל הסטארט-אפ ArguEye, עידו דויטש; מנכ"ל Airwayz, אייל צור; מייסד ומנכ"ל Conbo AI, ערן פרג; ומנכ"לים נוספים מהסטארט-אפים שפועלים ב-HUB הטכנולוגי הימי של נמל אשדוד, הפועל בהובלתו של מנהל מערך החדשנות של נמל אשדוד, רועי אברהמי. בכנס הוצג המודל הייחודי של ה-HUB הטכנולוגי של נמל אשדוד, במסגרתו משמש הנמל כשדה ניסוי לעשרות סטארט-אפים וטכנולוגיות מתקדמות, כחלק מתוכנית הטמעה יזמית מובנית. כמו כן, התקיימה תערוכה שבה הציגו 12 סטארט-אפים הנמצאים בשלבי צמיחה שונים. נמל אשדוד השיק לאחרונה קרן הון סיכון ייעודית, בהיקף העשוי להגיע עד 55 מיליון דולר, שנועדה להשקיע בסטארט-אפים מבטיחים. הקרן החדשה מבססת את נמל אשדוד כמרכז גלובלי לחדשנות בתחום הנמלים ושרשרת האספקה, ומעניקה ליזמים הזדמנות נדירה להטמיע את הטכנולוגיות שלהם בתעשייה המסורתית וליהנות הן מחשיפה בינלאומית לנמלים, ללקוחות פוטנציאליים אחרים, והן למשקיעים. "השקעה בחדשנות – השקעה עתידית שנמצאת בליבת העשייה שלנו" יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד, שאול שניידר, אמר בכנס: "אנו רואים בהשקעה בחדשנות השקעה עתידית אשר נמצאת בליבת העשייה שלנו. הדירקטוריון מוביל תפישה אסטרטגית שלפיה אתרי בטא אינם רק פלטפורמות ניסוי – אלא תשתית לשותפויות ארוכות טווח עם סטארט-אפים, קרנות השקעה ותאגידים גלובליים. כדי שישראל תהיה לא רק אומת סטארט-אפים אלא גם אומת סקייל-אפ, אנו מקדמים שותפויות חכמות בין המגזר הציבורי, התעשייה והיזמות. נמל אשדוד מיישם את הגישה הזו בשטח – ומזמין את כל המשתתפים להיות חלק ממנה". מנכ"ל נמל אשדוד, ניסן לוי, אמר בכנס: "חברת נמל אשדוד גאה לקיים כנס שמחבר בין תעשייה, יזמות והשקעות סביב מטרה משותפת: לקדם חדשנות יישומית בתשתיות הלאומיות של מדינת ישראל. אנו רואים ב-HUB הטכנולוגי מהלך אסטרטגי מתוך תפישה ברורה – נמל תחרותי במאה ה-21 אינו נשען רק על עומק המים או רוחב הרציף, אלא גם על יכולתו להטמיע פתרונות טכנולוגיים חדשניים, לפעול כאתר בטא לסטארט-אפים ישראליים, ולהיות שותף אמיתי לצמיחה של חברות טכנולוגיה". מנהל מערך החדשנות של נמל אשדוד, רועי אברהמי: "הכנס שאנו מקיימים היום הוא ביטוי לאסטרטגיה של נמל אשדוד להפוך לא רק לאתר בטא מוביל, אלא גם לשותף עסקי וטכנולוגי לצמיחה. החזון שלנו ברור: נמל אשדוד לא יהיה רק הנמל הלאומי המוביל בישראל – אלא גם הנמל החדשני ביותר במזרח הים התיכון, כזה שמשמש מודל לשילוב טכנולוגיות תומכות תפעול, אבטחה, אנרגיה ולוגיסטיקה".  דיילי ציפי הייתה, התרשמה וחזרה עם תמונה  

נטליה אבצין, עובדת לשעבר של אינטל ישראל, ויפים ציבולבסקי, כיום עובד רכבת ישראל ובעבר בעליה של אנרג'י אלקטרוניקס, שהייתה ספקית של אינטל, נמצאים בליבה של פרשת מעילה חמורה בהיקף של מעל 3.5 מיליון שקלים. החברה התלוננה נגדם במשטרה ואף הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי, בדרישה להחזרת הכספים והרווחים שנצברו בגינם לידיה. על פי כתב התביעה, חלק גדול מהעסקאות בוצעו דרך חברת צד שלישי, לבנון את קוגן, שעזרה לאינטל להעביר תשלומים לספקים שאינם קבועים. כך גם עלתה אינטל על המעילה, לכאורה – שלא נחשפה עד לפיטוריה של אבצין במסגרת הקיצוצים באינטל, שהתרחשו באחרונה. היא פוטרה לאחר שהגיעה דרישה מצד לבנון את קוגן לתשלום עבור ציבולבסקי, שאושר בידי אבצין – לאינטל. דרך אגב, אין לאינטל כל טענה דרך לבנון את קוגן, ששימשה, ללא יודעין, כצינור להעברת הכספים. אבצין שימשה כמנהלת רכש וספקים עבור הזמנות בגובה של עד כ-20 אלף דולר, שנועדו למחלקה במרכז הפיתוח של אינטל שעסקה בייצור ובדיקה של לוחות שונים עם המעבדים של החברה. לפי כתב התביעה, ציבולבסקי, כאמור תחת השם של אנרג'י אלקטרוניקס, היה עונה לבקשות להצעת מחיר מצד אבצין, וזו, לאחר אישור העסקה, הייתה משנה את הסיווג לאספקת שירותים – תחום שבו היא לא יכולה הייתה לאשר הזמנות ממילא. זאת, בכדי למנוע את המעקב אחר הרכיבים שהיו אמורים להגיע אם היה מדובר בהזמנת חלקים אמיתית. "בעוד שהנתבעים יצרו מצג כאילו מדובר בקשר מסחרי שגרתי עם ספק שמציע שירותיו לחברה, בפועל התקשרות זו נעשתה על רקע היכרות אישית קרובה וארוכת שנים בין הנתבעים", נטען בכתב התביעה. עוד צוין בו כי "לו הנתבעת הייתה מציינת כי מדובר ברכישת 'שירותים', הרי שמנהלה לא היה מאשר זאת, כיוון שאנרג'י אלקטרוניקס לא הייתה מוסמכת לספק את השירותים שטוענת שסיפקה". טרם הוגש כתב הגנה וטרם התקבלה תגובת הנתבעים.