מיקרוסופט הודיעה אתמול (ב') כי משתמשי אפליקציית מנוע החיפוש שלה, בינג, בסביבות האנדרואיד וה-iOS כאחד, יוכלו בקרוב להתחיל להשתמש בה כדי ליצור סרטונים קצרים באמצעות הוראות טקסטואליות. מדובר במודל חדש בשם Bing Video Creator, שיהיה זמין לבחירה ככפתור בעת הכניסה לאפליקציה, או באמצעות כתיבה ישירה של הוראת יצירת וידיאו בשורת החיפוש. הוא מבוסס על סורה, מודל יצירת הווידיאו המתקדם של OpenAI, שמיקרוסופט השקיעה בה סכומים גדולים במיוחד כדי לנסות להוביל את שוק הבינה המלאכותית הצרכני. זוהי הפעם הראשונה שבה סורה יהיה זמין בחינם לכל אחד, או לפחות לכל מי שיוריד וישתמש באפליקציית בינג – אם כי במובייל בלבד. כמו כן, נכון לעכשיו, הסרטונים מוגבלים לאורך של חמש שניות ולפורמט אנכי של 9:16. במיקרוסופט מספרים שבקרוב ניתן גם ליצור סרטונים בפורמט אופקי של 16:9. כמו כן ניתן יהיה להכין עד שלושה סרטונים במקביל, אבל התהליך יוכל להימשך זמן רב, אפילו עד שעות. כדי לקצר את התהליך אפשר להשתמש באחת מ-10 נקודות יצירה מהירה שמוענקות בחינם. משתמשים יכולים לקנות נקודות מהירות נוספות תמורת 100 נקודות מתוכנית הגמולים של מיקרוסופט, שמעודדת להשתמש בדפדפן שלה, Edge, ובמנוע החיפוש שלה, בינג.

בעקביה של ועידת המפתחים הגדולה שלה החודש, השיקה אמש (ב') גוגל בשקט גלריה של מודלי בינה מלאכותית שיכולים לרוץ באופן מקומי, ישירות על הסמארטפון שלכם – בשם AI Edge Gallery. הרצה מקומית של מודלי בינה מלאכותית היא לא חדשה עבור מחשבים ניידים, וכתבנו עליה כאן כבר לפני כמה שבועות, אבל הרצה של מודלים ישירות על סמארטפון היא חדשה בהחלט. האפליקציה הניסיונית, או מסגרת העבודה, שהושקה בגיטהאב, מאפשרת למשתמשי אנדרואיד (ובקרוב גם iOS) להריץ מודלי בינה מלאכותית שונים, ישירות על הטלפון שלהם וללא צורך בחיבור לרשת. האפליקציה מאפשרת להוריד מודלים ולהריץ אותם מקומית לחלוטין. בין המודלים להרצה מקומית אפשר למצוא ניתוח תמונה, יצירת טקסטים וקוד, צ'טבוטים בתצורה המוכרת לנו מהשירותים המקוונים וגם יכולת ניסיונית לכתיבה של שאילתות חופשיות. הרשימה כוללת כרגע 18 מודלים שונים מבית היוצר של גוגל עצמה, אבל כוללת גם מודלים של מיקרוסופט, דיפסיק, Hugging Face ועוד כמה חברות מוכרות פחות, כמו אולמה ומייד אייג'נטס. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לבחור, להוריד, להתקין מקומית ולהריץ את הכול מהטלפון שלכם. בלב המערכת נמצא Gemma 3 של גוגל – מודל בן 529 מגה-בייט בלבד, שמסוגל לעבד 2,585 אסימונים (Tokens) בשנייה, תוך שהוא משתמש במעבדים הגרפיים של הסמארטפונים ומאפשר תגובתיות של פחות משנייה, שמשתווה לחוויית המשתמש של מודלים גדולים מקוונים. ההשקה השקטה הזו היא חלק ממאמץ של גוגל ליצור דמוקרטיזציה של מודלים, להרחיב את הגישה לבינה מלאכותית ולהגביר את פרטיות המשתמשים, כך שהשאילתות והמידע נשארים על המכשירים המקומיים שלהם ולא נשלחים לענן. לארגונים, שבמקרים רבים בעבר היו צריכים לבחור בין פרטיות המידע לבין ביצועים, זוהי בשורה, שמאפשרת להריץ כלי בינה מלאכותית מבלי לדאוג שהמידע ייצא מגבולות הארגון או מכשירי העובדים. בגדול, זוהי התפתחות מעניינת, שסוללת את הדרך גם לעתיד שבו יהיו לנו סוכנים חכמים בכף היד ויכולת ליצור, לעבד מידע ולקבל תשובות לשאלות במהירות בכל מקום, גם אם אין לנו חיבור לרשת. חיבור ה-USB-C של מודלים ההשקה הזו של גוגל משלימה מגמה לוהטת אחרת – פרוטוקול ה-MCP (ר"ת Model Context Protocol), שהפך לסטנדרט דה פקטו של חיבור מודלי בינה מלאכותית עם מערכות מידע אחרות. MCP, שפותח במקור על ידי אנת'רופיק, החברה שמאחורי קלוד – אומץ גם על ידי הענקיות האחרות, והוא סוג של "חיבור USB-C" למודלים, שמאפשר העברת מידע דו כיוונית בין המודלים ומערכות מידע אחרות, בתשתית אחידה ובקוד פתוח. MCP גם משמש כגשר בין, למשל, מערכת הקבצים המקומית בסמארטפון (או במחשב), בין אפליקציות מקומיות ובין בסיסי הנתונים. הצעד של גוגל, עם מודלים קטנים להרצה ישירה ומקומית על הסמארטפון, לצד התפתחויות כמו הפופולריות הגואה של MCP, יוצרים את מפת הדרכים לאימוץ אפילו עוד יותר נרחב של בינה מלאכותית יוצרת, ויישומים מבוססי AI עם יכולת הבנת הקשר לארגונים ופרטים, מבלי הצורך לחשוף את המידע הפרטי והקנייני שלהם לצד שלישי או להעביר אותו לשרתים המקוונים של מודלים גדולים לצורך עיבוד. המודלים אולי קטנים, אבל זהו צעד גדול לבינה המלאכותית ופתח משמעותי להגדלת הנוכחות של גוגל גם ביישומים הנחשבים לרגישים, שאותם אי אפשר להעלות לענן.

לאחר שנפסק נגדה תשלום פיצויים, NSO מבקשת לקיים משפט חדש בתביעה שבה היא חויבה לשלם לווטסאפ סכום ענק. לפני ימים אחדים הגישה ספקית הסייבר הישראלית בקשה ברוח זו לבית המשפט הפדרלי המחוזי בקליפורניה. בתחילת החודש שעבר ספגה קבוצת NSO מחבר מושבעים פדרלי בקליפורניה תשלום של כ-168 מיליון דולר, שעליה לשלם למטא בגין חדירה לשרתי ווטסאפ באמצעות רוגלת פגסוס – במטרה לאפשר לסוכנויות ריגול לפרוץ לחשבונות של משתמשים בפלטפורמה, שהחברה של מארק צוקרברג היא הבעלים שלה. לטענת ווטסאפ, NSO ניצלה את החולשות בפלטפורמת ההודעות המוצפנות ומכרה את הרוגלה שלה ללקוחות, שהשתמשו בה כדי לרגל אחרי עיתונאים, פעילים ויריבים פוליטיים. המושבעים פסקו שהחברה תשלם פיצויי נזיקין בסך של 444,719 דולר ופיצויי עונשין בסך של 167.2 מיליון. בכך חשבנו שנחתם מאבק בן שש שנים בין ענקית המדיה החברתית האמריקנית לחברת הסייבר ההתקפי, שחשף תובנות על המנגנונים הפנימיים של תעשיית הריגול. אלא שמסתבר שטעינו: קבוצת NSO ביקשה מהשופט להפחית את הסכום (במה שנקרא בשפה המשפטית "העברה") – או להורות על עריכת משפט חדש. היא כינתה בבקשה את הפסיקה "שערורייתית", "בלתי חוקית בעליל" ו-"מוגזמת מבחינה חוקתית". עורכי הדין של NSO אמרו כי "פסק הדין המעניש והשערורייתי חורג מהפיצויים המרביים במקרה זה, והוא בשיעור גדול מהרגיל". לדבריהם, "פסק הדין אינו חוקי, כי הוא משקף את הרצון הפסול לפשוט את הרגל של NSO מתוך עוינות כללית כלפי פעילותה העסקית. פיצויי העונשין גדולים יותר מפי 376 מפיצויי הנזיקין. אסור להעניק פיצויי עונשין גדולים מפי ארבעה". גם במהלך המשפט טענו אנשי NSO כי הקבוצה נמצאת במצוקה כלכלית קשה. בדיונים עלה כי ספקית תוכנת הריגול בסייבר הישראלית פרצה לאלפי מכשירים בין השנים 2018-2020. תמיר גזנלי, סגן הנשיא למו"פ של NSO, העיד על כך בבית המשפט. עוד התברר כי משלמי המיסים האמריקנים "תרמו" מיליונים לקופת NSO באמצעות תשלומים ששילמו לה ה-CIA וה-FBI. עסקאותיהן הקודמות של הסוכנויות עם חברת הריגול הישראלית נחשפו בעבר על ידי הניו יורק טיימס, שפרסם כי ה-CIA מימנה את רכישת תוכנות הריגול של NSO על ידי ג'יבוטי. תגובת ווטסאפ מווטסאפ נמסר כי "נמשיך להילחם בתיק. בשש השנים האחרונות, NSO ניסתה להתחמק מאחריות בכל צעד ושעל. זהו (הבקשה למשפט חוזר או צמצום הפיצוי – י"ה) ניסיון נוסף לטעון לפטור מעונש, בתגובה למסר תקיף של חבר המושבעים, שהחליטו להעניש את NSO על המתקפה הבלתי חוקית שלה ב-2019 נגד חברה אמריקנית ומשתמשיה. נגיב לבית המשפט ונמשיך לקדם צו מניעה קבוע נגד NSO, כדי למנוע מחברת הריגול הזו לפגוע שוב בווטסאפ ובמשתמשים שלה". מ-NSO נמסר כי "הדברים במסמך מדברים בעד עצמם".

נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, שיתף באחרונה בחשבון ה-X הרשמי שלו מאמרים המתארים את ההשפעה המואצת של הבינה המלאכותית על מקומות העבודה והכלכלה בפרט, ועל הלכות חיינו בכלל. הדברים שהדהד אובמה מצביעים על חששות כבדים ונתפשים כהתרעה בנוגע למצב הנוכחי. במרכז אחד המאמרים ששיתף הנשיא האמריקני לשעבר, שפורסם במקור ב-Axios, עומדים דבריו של דריו אמודאי, מנכ"ל חברת ה-AI אנת'רופיק (Anthropic). אמודאי, שהארגון שהוא מוביל עוסק בבניית אותן מערכות AI, הזהיר באופן נדיר שבתוך חמש שנים בלבד – הבינה המלאכותית עלולה לחסל עד מחצית ממשרות הצווארון הלבן (משרות משרדיות שאינן פיזיות) הפנויות עבור עובדים מתחילים (ג'וניורים בטק). ויתרה מזאת – הוא אף העריך כי שיעור האבטלה יכול להגיע אפילו ל-20%-10% בתוך שנה עד חמש שנים עקב כך. אמודאי הדגיש בדבריו: "לנו, כמי שמייצרים את הטכנולוגיה הזו, יש חובה ומחויבות להיות כנים לגבי מה שעומד לבוא". לדבריו, "רוב האנשים לא מודעים לכך שזה עומד לקרות", והוא הוסיף שמשום שהדבר "נשמע מטורף – אנשים פשוט לא מאמינים בזה". אמודאי תיאר מצב אוטופי לכאורה אך פרדוקסלי שבו "סרטן נרפא, הכלכלה צומחת ב-10% בשנה, התקציב מאוזן, ו-20% מהאנשים מובטלים".  מנכ"ל אנת'רופיק שיתף את הדברים הללו זמן קצר לאחר שהציג לעולם את מודל קלוד 4 (Claude 4) המתקדם מאוד. כזכור, במהלך בדיקותיו הפגין המודל טקטיקות שהיו דומות באופן מטריד לאלו של בני אדם, כולל איום לחשוף פרשיית אהבים של מהנדס כשמודל ה-AI למד שהאיש עומד להחליף אותו, כפי שדיווחנו באחרונה. Now’s the time for public discussions about how to maximize the benefits and limit the harms of this powerful new technology. https://t.co/MMeiVZmLr1 — Barack Obama (@BarackObama) May 30, 2025 ממה מודאג אובמה? אובמה למעשה כותב באחד מציוציו בפשטות מה עמדתו ומציין: "עכשיו זה הזמן לדיונים ציבוריים כיצד למקסם את היתרונות ולהגביל את הנזקים של טכנולוגיה חדשה וחזקה זו". נושא השפעת ה-AI על שוק העבודה של הצווארון הלבן הוא אחד שהנשיא לשעבר כבר התייחס אליו קודם לכן. במהלך אירוע סדרת "שמות גדולים" ע"ש סצ'רדוטה שהתקיים במכללת המילטון שבניו יורק בחודש אפריל האחרון, אמר אובמה כי מודלי AI מתקדמים "יכולים לקודד טוב יותר ממה שנחשבים כ-70%-60% מהמקודדים כיום". הוא הוסיף וציין שמדובר במשרות שהיו עד לא מזמן "רווחיות ביותר" ובוצעו בידי "אנשים מיומנים" בעמק הסיליקון. לדבריו: "הרבה מהעבודה הזו תיעלם". אובמה שיתף גם מאמר נפרד מהניו יורק טיימס שכותרתו "עבור חלק מהבוגרים הטריים, אפוקליפסת משרות ה-AI כבר כאן", בו צוין שאבטלה בקרב בוגרי לימודים ייעודיים חדשים היא תופעה שתבוא לידי ביטוי במיוחד למי שהתמקצע בתחומים טכניים, כמו פיננסים ומדעי המחשב, שם ה-AI התקדמה מהר במיוחד. אובמה ציין שהשיתוף שלו מגיע "בזמן שאנשים מתמקדים, ובצדק, בכאוס היומיומי בוושינגטון" ואינם מבחינים כנראה בשינוי המתגעש עליהם. ואם כבר צוינה וושינגטון – המאמרים שאליהם הפנה אובמה טוענים גם שמומחים בתחום ה-AI סבורים כי ממשלת ארה"ב אינה מבצעת עבודה טובה בהתרעה מוקדמת על המצב החדש שנוצר למועסקים, בכדי למנוע בהלה. במאמרים צוין בין השאר כי הנשיא דונלד טראמפ לא התייחס באופן ספציפי לאובדן המשרות הצפוי עקב ה-AI, וזאת על אף שהוא תומך בקולניות בצורך שארה"ב תשלוט בתחום החדשני. כזכור, טראמפ דורש מבית הנבחרים להעביר חבילת מיסים ומדיניות שמקצה 500 מיליון דולר למודרניזציה של הממשלה בעזרת AI. ואולם נכון לעכשיו עדין אין חוקים או תקנות פדרליים בארה"ב המסדירים AI. אובמה הדגיש כי "עכשיו זה הזמן לדיונים ציבוריים על האופן שבו ניתן למקסם את היתרונות ולהגביל את הנזקים של טכנולוגיה חדשה ועוצמתית זו", וקרא למודעות ולפעולה מיידית.  גם אמודאי הציע ב-Axios מספר רעיונות להתמודדות המסוימת, ביניהם הטלת 'מס AI סימלי' על חברות, שישמש לחלוקת הרווחים, וכן: חינוך הקונגרס לנושא החדשני, הצעת כלים ציבוריים לנתונים (כמו מדד אנת'רופיק הכלכלי), וקיום שיחות פתוחות וכנות בין חברות ה-AI, הממשלות והאזרחים. עם זאת, אמודאי הבהיר שאין מדובר בקריאה לעצירת הרכבת, אלא בניתובה לכיוון הנכון. ניתוב שיש לבצע, לדבריו, כעת. יאומצו ביתר שאת בארגונים בעתיד הקרוב במקום עובדים בני אנוש. סוכני AI. צילום: Shutterstock סוכני ה-AI כבר לפנינו שלא כמו מהפכות טכנולוגיות קודמות, שאמנם החליפו משרות מסוימות אך יצרו רבות אחרות, המעבר ל-AI מאיים לפגוע מהר יותר ובאופן רחב יותר, ולשנות לבלי הכר תעשיות כמו פיננסים, משפטים, שיווק, עיתונאות ותוכנה. העלייה המואצת של תחום סוכני הבינה המלאכותית (Agentic AI) – מערכות אוטונומיות שמסוגלות לבצע משימות מורכבות – משנה המון, משום שלא מדובר פשוט בכלי AI המסייעים בעבודה, אלא בכאלו שעושים אותה, ועושים אותה היטב. לפי הסברה, ברגע שמנהלי עסקים יראו שביכולתם לחסוך מיליונים על ידי ויתור על העסקת בני אנוש – הם פשוט יעשו זאת. על פי דיווחים שונים, חברות גדולות כבר מצמצמות (אולם בשקט) את שורות עובדי הצווארון הלבן שלהן, וזאת כהכנה לעתיד שבו סוכני AI יוכלו לבצע את משימותיהם של מפתחים זוטרים, אנליסטים בראשית דרכם ועוזרים משפטיים. לפי הערכות, הסוכנים יעשו את העובודות הללו בצורה טובה יותר ומהירה יותר מבני האדם, וכן יעבדו במשרתם מסביב לשעון. באופן פרטי, מנכ"לים מודים שהם כבר עוצרים גיוסי ג'וניורים, מכיון שהם מחכים לראות אם הבינה המלאכותית יכולה לבצע את העבודה טוב יותר – אך בינתיים השינוי הזה לא מדובר בפומבי, כדי לא להבהיל את בעלי המניות או העובדים בחברות. אובמה ומנכ"ל אנת'רופיק אמודאי כאחד נשמעים כמי שרואים באזהרות החשובות פשוט קריאה לפעולה דחופה, שאם לא תצא לפועל בקרוב, "עד שנרים את מבטנו, ייתכן שכבר יהיה מאוחר מדי".

משתמשי iPad המכורים לאינסטגרם חיכו לכך שנים, ונראה שסופסוף הציפייה מתקרבת אל סופה: על פי דיווחים חדשים, אפליקציית אינסטגרם ייעודית לטאבלט של אפל נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים וצפויה להשתחרר כבר לקראת סוף השנה. לפי מארק גורמן מבלומברג, עובדים במטא – החברה האם של אינסטגרם – עורכים בדיקות אקטיביות לאפליקציה בגרסה לאינטסה, ועבודת הפיתוח מתקדמת "במלוא המרץ". ההודעה מגיעה זמן קצר לאחר ש-מטא השיקה שירות אחר שהיא הבעלים שלו, את ווטסאפ, ל-iPad, מה שרומז על סגירת פערים משמעותיים באקוסיסטם האפליקציות של ענקית הטק ממנלו פארק. עד כה, משתמשי iPad נאלצו להסתפק בגרסת אפליקציה מהאייפון במכשיר (שלא נראית טוב), או להשתמש בגרסת הרשת דרך הדפדפן – חוויות שימוש שרבים הגדירו כמאולצות ולא מספקות. ההיעדרות ארוכת השנים של אפליקציה ייעודית ל-iPad גם עוררה תהיות רבות. אדם מוסרי, מי שעומד בראש אינסטגרם, ציין בעבר כי קבוצת המשתמשים ב-iPad "אינה גדולה מספיק" כדי לשבמטא יתנו עדיפות ליישום עבורה. לצד זאת, הוזכרו גם סיבות אפשריות נוספות כמו משאבים מוגבלים, חסמים טכניים שונים ואף השערות על מחלוקות אפשריות בין מטא לאפל. אחת הסיבות המרכזיות שצוינו עד כה לעיכוב בהשקת יישום שכזה הייתה חשש ש"תמונות מרובעות" יראו רע על מסך גדול יותר, אך כעת נראה שהטכנולוגיה "השלימה את הפער". השקת האפליקציה השנה עשויה לנבוע ממספר גורמים, ביניהם ההצלחה של ווטסאפ בגרסת ה-iPad, התחרות הגוברת מטיקטוק – שכן זמינה ב-iPad – ואף אפשרות של החרם על טיקטוק בארה"ב, שאם במקרה יצא לפועל יכול להביא משתמשים ויוצרים אל אינסטגרם. בנוסף, גורמן מסביר כי מטא תומכת כיום בתוכן ברזולוציה גבוהה יותר ובוחנת אפיקי הכנסה חדשים, מה שהופך את ההרחבה ל-iPad לצעד אסטרטגי הגיוני כעת. I’d say even this stretched out version of Instagram on iPad, without any special considerations, is better than using the iPhone app on iPad as it is right now. (paging @MKBHD) pic.twitter.com/d1Snyadvqm — Guilherme Rambo (@_inside) April 8, 2022 למה יוצרי תוכן ירוויחו מהמהלך? עבור יוצרי תוכן, השקת אפליקציה ייעודית ל-iPad יכולה להיות מאוד מאוד שימושית ומוצלחת – מדוע? מסך גדול יותר יאפשר ליוצרים לוודא ש האפליקציה הייעודית ל-iPad, שתאפשר תצוגה מקדימה וליטוש של תוכן ברזולוציה גבוהה לפני פרסום, עשויה לסייע במניעת בעיות פריסה ושיפור האיכות הכללית. היא גם יכולה לנצל טוב יותר פורמטים כמו וידיאו לרוחב, במיוחד לאור העובדה שאורך סרטוני הרילס גדל וסרטונים ארוכים יותר מתאימים לרוב למסכי רוחב. בנוסף, ה-iPad תומך בתכונות ריבוי משימות, כמו Split View ו-Slide Over, שיאפשרו ליוצרים להריץ את אינסטגרם לצד אפליקציות עריכה או הערות, והדבר יכול להיות שימושי במיוחד עבורם. בנוסף, תכונת הגרירה ושחרור ב-iPadOS יכולה לפשט העברת תמונות או טקסט לפוסטים והודעות פרטיות. אם האפליקציה תשלב תכונות ניהול תוכן מתקדמות יותר מגרסת הרשת או המחשב השולחני, כמו תזמון פוסטים או ניתוח נתונים מפורט, ה-iPad יוכל להפוך לתחנת ניהול תוכן מלאה עבור היוצרים.

רשת קרפור השלימה, באמצעות ווי-אנקור, פרויקט להטמעת מערכת הגנת נתונים, גיבוי והתאוששות מאסון עבור יישומי Office 365, תוך שימוש בפתרון הגנת הנתונים והגיבוי בענן Commvault Cloud SaaS, המהווה חלק מפלטפורמת חוסן הסייבר Commvault Cloud. Commvault Cloud SaaS משמש להגנת נתונים, גיבוי ושחזור עבור יישומי Office 365, ובכלל זה יישומי דואר אלקטרוני, Exchange, יומנים, אנשי קשר, Teams ,One Drive ,SharePoint ועוד. יישומי ה-Office 365 משרתים כ-800 משתמשים ברשת קרפור. היקף הפרויקט נאמד במאות אלפי שקלים. רשת קרפור העולמית מונה כ-14 אלף חנויות בכ-50 מדינות. קרפור ישראל, שבבעלות אלקטרה מוצרי צריכה, מציינת החודש שנתיים בארץ, שבהן פתחה כבר 144 סניפים בפריסה ארצית, וצפויה לפתוח שלושה סניפים חדשים בחודש הקרוב. קומוולט נבחרה על ידי קרפור לאחר שלפני כמה שנים היא יישמה מערכת שלה להגנת הנתונים, גיבוי והתאוששות מאסון של הדאטה סנטר של החברה באתר המקומי, והתאוששות מאסון לאתר מרוחק. הדאטה סנטר משרת את המטה והסניפים, וכולל 100 שרתים וירטואליים ומערכת ERP מרכזית. "צעד אסטרטגי במיגרציה של שרתי הארגון לענן" יבגני קוטקובניק, מנמ"ר קרפור, אמר כי "המעבר לסביבת גיבוי וניהול מידע מבוססת קומוולט הוא צעד אסטרטגי של רשת קרפור במהלך המיגרציה של שרתי הארגון לענן. בזכות היכולות הגבוהות של המערכת נצליח לאחד ממשקים בין מערכות התפעול לקופות – תוך שמירה על שרידות המידע, ציות לרגולציה וזמינות גבוהה לכלל הסניפים." "ברגע שעברנו ל-Office 365 הבנו שצריך עבורה מערכת גיבוי והגנת נתונים רצינית. ביצענו סקר, שבעקבותיו בחרנו במערכת של קומוולט להגנת יישומי ענן, כאשר הנתונים מגובים בענן", ציין יניב חביב, מנהל הסיסטם ואבטחת מידע של קרפור. "היתרונות של Commvault Cloud SaaS הם בפשטות התפעול והניהול, בביצועים גבוהים, שבאים לידי ביטוי במחזורי גיבוי מהירים, וביכולת שחזור מהיר מאוד. העובדה שהנתונים מגובים בענן חוסכת לנו מקום רב בדאטה סנטר המקומי. בנוסף לכך, נחשפנו ליכולות הגבוהות של קומוולט להגן על נתונים מפני מתקפות סייבר בכלל ומתקפות כופר בפרט, באמצעות הגנה מפני הצפנת מידע ואי יכולת לשנות קבצים". "אנחנו עובדים עם מערכת הגנת הנתונים והגיבוי של קומוולט מזה כמה שנים, ומודעים ליכולות הגבוהות של כלי קומוולט. כאשר ניגשנו לבחירת מערכת חוסן סייבר ל-Office 365, נוכחנו לדעת שקומוולט מספקת את הפתרון הטוב ביותר, וזו גם ההמלצה שקיבלנו מווי-אנקור, שמלווה אותנו כבר שנים במקצועיות רבה", הוסיף חביב. הוא ציין שבימים אלה נמצאת החברה במהלך של העברת הדאטה סנטר לענן אורקל, וכחלק מכך נבחנת הקמת מערך גיבוי מבוסס Commvault Cloud עבור הנתונים בענן זה. לדברי רוני עוזר, מנהל הלקוח בווי-אנקור, "לאחר שנים של עבודה משותפת עם מערכות קומוולט להגנת הדאטה סנטר של החברה, החליטה קרפור לבחור במערכת הגנת יישומי הענן Commvault Cloud SaaS להגנת ה-Office 365. כיום, החברה יכולה להבטיח המשכיות עסקית במקרה הצורך והגנה על המידע. זאת, לצד מודל תמחיר אטרקטיבי". גיל מאירי, פריסייל בווי-אנקור, ציין כי "מערכת Commvault Cloud SaaS נועדה להבטיח הגנה מקיפה על הנתונים מפני פגיעה כתוצאה ממתקפה, לצד יכולות גיבוי ושחזור מהירים. Commvault Cloud SaaS מספק שילוב אידיאלי של ביצועים גבוהים, שחזור מהיר, מגוון יישומי SaaS שבהם הוא תומך ויכולת להגדיל את היקף השימוש בעתיד". איתן מארבי, מהנדס מערכות בקומוולט ישראל, ציין כי "אנחנו שמחים שרשת קרפור ממשיכה להביע אמון בקומוולט, להגנה על נתוני סביבות עבודה, כיום וגם בעתיד. פלטפורמת Commvault Cloud היא הפתרון החסין, החזק והאמין ביותר לגיבוי נתונים והשגת חוסן סייבר. אנחנו שמחים ש- Cloud SaaS משמש כיום את החברה להגנה על יישומי הענן, וישמש אותה גם בעתיד, לסביבת הענן שאליה היא עוברת". לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

כפי שפורסם באנשים ומחשבים לפני כחודשיים וחצי, יעל הר אבן מונתה למנכ"לית אורקל ישראל.  הר אבן הייתה בארבע השנים האחרונות משנה למנכ"ל וסמנכ"לית התפעול. היא החליפה את ערן פייגנבאום, ששימש כמנכ"ל הסניף הישראלי של ענקית ה-IT במשך קרוב לארבע שנים.  כמנכ"לית, הר-אבן תוביל את פעילותה של אורקל (Oracle) בישראל, תוך שיתוף פעולה הדוק עם לקוחות ושותפים, במטרה לממש את הפוטנציאל של טכנולוגיות הענן והבינה המלאכותית. "היא תתמקד בהאצת חדשנות, בשיפור היעילות התפעולית ובקידום צמיחה ארוכת טווח עבור ארגונים ברחבי הארץ", נמסר.  הר אבן היא בעלת ניסיון עשיר בניהול בכלל ובעולם הטכנולוגיה בפרט: בין השאר, היא שימשה במהלך הקריירה שלה כמנכ"לית קידום, קבוצת ג'ירף וברן רביב מקבוצת ברן. כמו כן, הייתה יו"רית הדירקטוריונים של יסודות ברניב ו-USERWAY וכן מילאה בעבר תפקידים בכירים בקבוצת בזק, ביניהם – מנהלת פיתוח עסקי בקבוצה.

בשבוע שעבר הוגש כתב אישום חריג וחמור: נער בן 16 מהשפלה הואשם בקשר עם סוכן איראני. על פי פרטי האישום, הנער תיעד מבנים רגישים, צירף את המפעיל לקבוצות ווטסאפ, העביר לידיו שליטה על מצלמת הטלפון הנייד שלו, ואף נשלח – לכאורה – להצית שטח יער סמוך לרחובות. קשה להפריז בחומרת המעשים, אך קשה לא פחות להתעלם מהשאלה הגדולה יותר: איך הגענו למצב שבו נערים ישראלים הופכים לכלי משחק בידי גורמים עוינים? מדאיג להיווכח עד כמה המנגנון פשוט – המפעיל הזר פונה באמצעות שיחה אנונימית ומציע "משימות מבחן" – תיעוד של כרזות, צילום מבנים, איתור כספומטים למטבעות קריפטוגרפיים – ובתמורה מעניק תשלום צנוע אך מיידי נדמה שהתשובה ברורה , אפילו מדי: זה היה רק עניין של זמן. אנחנו מצויים בעידן חדש – עידן שבו ריגול אינו עוד פרויקט מורכב, עתיר תקציב, רווי זהויות בדויות, מכשירי ציתות או סוכנים מיומנים. זהו עידן של 'ריגול דל-תקציב' (Low-Budget Espionage) – כזה שבו תמורת מאות שקלים בודדים אפשר להפעיל קטין באמצעות אפליקציה חינמית ולגייס אותו לצורך איסוף מידע, השחתת סמלים, או פעולות חבלה קלות. מבית הספר אל הטלגרם פלטפורמות כמו טלגרם הפכו זה מכבר לקרקע פורייה להסתה, קונספירציות ותכנים רדיקליים. אך בפרקטיקה המודיעינית – הן מספקות הרבה מעבר לכך. הן מאפשרות גישה ישירה לילדים, מבלי שההורה, המורה או המדינה יבחינו בכך בזמן אמת. מדאיג להיווכח עד כמה המנגנון פשוט – המפעיל הזר פונה באמצעות שיחה אנונימית ומציע "משימות מבחן" – תיעוד של כרזות, צילום מבנים, איתור כספומטים למטבעות קריפטוגרפיים – ובתמורה מעניק תשלום צנוע אך מיידי. לאחר שנוצרת מחויבות מסוימת, מתחילות המשימות המסוכנות יותר. ככל שמעמיקים הקשרים, כך גדלה גם היכולת לסחוט, ללחוץ, וכן להפעיל הפחדות ואיומים. אין מדובר כאן בילדים שמודעים למשמעות ההשתתפות ברשת ריגול זרה. ברוב המקרים, אין להם כלים להבין את עומק המעשים. הם אינם פושעים אידיאולוגיים, ואינם בהכרח בעלי כוונות זדון. הם פשוט זמינים, נגישים, ולרוב – בודדים. "מטוס הנייר" החדש שמאיים על בני הנוער. טלגרם. צילום: Shutterstock ילד בן 16 אינו 'אויב' – הוא סימפטום מערכת הביטחון והפרקליטות אינן יכולות להבליג על תופעה כזו. מגע עם סוכן זר הוא עבירה חמורה ואין להקל בה ראש. אולם דווקא בשל כך יש לבחון היטב את הגבול שבין תגובה נחושה – לתגובה עיוורת. מדיניות ענישה מרתיעה אינה יכולה להחליף טיפול עומק, והיא לבדה בוודאי שלא תבלום את התופעה. מה שנדרש כאן הוא שינוי פרדיגמה – זיהוי מוקדם, חינוך למודעות דיגיטלית, פיקוח על פלטפורמות, חיזוק מערך התמיכה הנפשית בבני נוער – ובעיקר, הקמת מנגנוני סינון והתרעה אפקטיביים, שימנעו את הקשר הראשוני בין קטין לבין גורם עוין. לא ניתן לשדרג את המודיעין, מבלי לשדרג את ההגנה על נפשם של ילדינו. השירותים החשאיים יודעים להתמודד עם ריגול מתוחכם. אולם נדמה כי דווקא ריגול פשוט, כמעט בנאלי, חומק מתחת לרדאר. הסיבה לכך נעוצה בטשטוש הגבול: הגורם המופעל אינו סוכן אויב, אלא נער צעיר, שיכול להיות תלמיד, שכן או בן משפחה. אדם שלא היה אמור להיות שם. לכן, זוהי לא רק משימה של מערכת המשפט – אלא של כל החברה. ההורים, בתי הספר, המחנכים, הקהילות – כולם נדרשים להכיר בכך: ילדים חשופים להפעלה מודיעינית. לא רק באמצעות איומים, אלא באמצעות פיתוי, תחושת שליחות כוזבת או רצון פשוט "לעזור" למי שנראה להם דמות סמכותית מעבר למסך. אם לא נפעל כאן ועכשיו למנוע את גיוסו של הקטין הבא – נוכל למצוא את עצמנו בעוד חודשים מול כותרת דומה עם שם אחר, ילד אחר, ומערכת שלמה שמגיבה רק בדיעבד. "מטוס הנייר" שמאיים על הילדים שלנו ביטחון המידע הוא לא בהכרח הדבר החמור ביותר שמשתקף מהמקרה הזה, אלא ביטחונם של הילדים שלנו. אמנם המוּדעוּת של ההורים לסכנות ברשתות החברתיות עלתה בשנים האחרונות. אך טלגרם – שהפופלריות שלה נסקה במהירות מאז השביעי באוקטובר – היא "ליגה אחרת" של סכנה. כשהם מוגנים במעטה של אנונימיות, פועלים בטלגרם כוחות זדוניים: מעבריינים, סוחרי נשק וסמים, עברייני מין וכן – גם סוכנים זרים שמחפשים להוציא לפועל מבצעי ההשפעה. אם הורים חשבו עד היום שהם צריכים לתת את הדעת על פעילותם של הילדים שלהם ברשתות כמו פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק – הדבר נכון שבעתיים בעבור טלגרם. הכותב הוא עו"ד רמי תמם, שותף במשרד עו"ד פטמן תמם ושות'. עוסק בפלילים ובסייבר. ראש תוכנית תואר שני MBA סייבר בקריה האקדמית אונו