כל לקוחות פרטנר הועברו לליבת רשת הסלולר החדשה Private 5G, והחברה מדווחת כי כבר ניכר שיפור משמעותי של כ-15% ביציבות ורציפות השיחות ועל ירידה בפניות למוקדי התמיכה. הרשת החדשה מספקת יתרונות, כמו יציבות, אבטחה והצפנה, רציפות, איכות גבוהה של שיחות קול ו-וידיאו וקיבולת גבוהה. לקוחות המנויים לחבילות דור 5 נהנים בנוסף ממהירות גלישה גבוהה יותר וחוויית שירות טובה יותר בעת עומסים. במקביל, הסתיים שלב הניסויים, ופרטנר משיקה רשמית את טכנולוגיית Standalone המאפשרת תעדוף (סלייסינג) ושיהוי נמוך, כשהיא נמצאת בעיצומו של שדרוג כלל אתריה ברחבי הארץ. הטכנולוגיה מביאה עימה שתי תכונות מרכזיות: הראשונה – "פרוסות רשת" (Network Slicing), המאפשרת תעדוף והקצאה בלעדית של נתח מהרשת לטובת לקוח או שירות ייעודי, תוך מענה גמיש לצרכיו הספציפיים; והשנייה – שיהוי נמוך (Low Latency), המאפשרת זמני תגובה קצרים יותר, תכונה קריטית בכל הקשור לחוויית גיימיהג, ניהול ושליטה מרחוק בזמן אמת (רפואה, חמ"לים) וכן למגמות IoT ואוטומציה תעשייתית (רובוטים בתעשייה, מרלו"גים אוטומטיים, מכוניות אוטונומיות ועוד). בכך צפויה הרשת המשודרגת לספק הזדמנויות חדשות עבור תעשיות, ארגונים ועסקים. פרטנר השיקה את הרשת החדשה לפני כשנה בשיתוף פעולה עם חברת אריקסון העולמית, בהשקעה של עשרות מיליונים. החברה החלה לשדרג את לקוחותיה באופן מדורג ואוטומטי וללא עלות נוספת ולאחרונה, כאמור, השלימה את המהלך. יגאל גלעדי, סמנכ"ל הנדסה בפרטנר: "לקוחות הסלולר של פרטנר נכנסים היום לעידן חדש, מתקדם ומאובטח יותר. הרשת החדשה מספקת ללקוחות חוויית שירות הרבה יותר איכותית, שבאה לידי ביטוי בירידה בפניות למוקדי התמיכה ובעלייה בשביעות רצון הלקוחות".

חברת שילד (Shield) – המספקת פלטפורמה מבוססת AI לצמצום הונאות במגזר הפיננסי – הודיעה השבוע על מינויה של מיכל מילגלטר לתפקיד סמנכ"לית השיווק העולמית (VP Marketing) שלה, וזאת במטרה שמילגלטר שתוביל את התרחבות החברה לשווקים חדשים ותעמיק את אחיזתה בקרב מוסדות פיננסיים גלובליים. מילגלטר מביאה עימה ניסיון של למעלה מ-15 שנה בשיווק טכנולוגי גלובלי, עם מומחיות בעבודה ישירה עם מוסדות בנקאיים בינלאומיים. בתפקידה האחרון כיהנה כמנהלת שיווק גלובלית ב‑Personetics, ולפני כן שימשה כדירקטורית שיווק ב‑Blue Dot. בנוסף היא חברה בפורום G-CMO של מנהלי השיווק בהיי-טק הישראלי, ובעלת רקע עשיר בתחומי הקריאייטיב, האסטרטגיה והתוכן הדיגיטלי. מילגלטר מחליפה את יפתח דרורי, אחרי שש שניות בתפקיד ואחרי שהיה שותף מרכזי בבניית המותג של שילד בזירה הבינלאומית. לפי שילד, היא מצטרפת אליה "בתקופה של צמיחה מהירה ותוביל מהלכים לחיזוק נוכחות המותג בשווקים גלובליים, פתיחת טריטוריות חדשות ואת העמקת מעמדה של החברה ככוח מניע בתחומי איתור הונאות והקומפליאנס". ערן נועם, יזם שותף ו-CBO של שילד: "אנחנו בעיצומה של קפיצה טכנולוגיה ועסקית משמעותית. מיכל מביאה איתה הבנה עמוקה של שיווק לעולמות הפיננסיים, יכולת אסטרטגית גבוהה וניסיון רב-שנתי בעבודה עם בנקים גלובליים, בדיוק בזמן שאנחנו מבססים את מעמדנו כחברה מובילה בתחומה. שילד בנתה לאורך השנים מותג חזק ומוביל, ואני בטוח שמיכל תדע לקחת אותנו לשלב הבא".

דו"ח המרשם של איגוד האינטרנט הישראלי לשנת 2024, שפורסם כעת, מציג תמונה מורכבת של מרחב הדומיינים במדינה – על אף שהמרחב הדיגיטלי מפגין סימני התאוששות והתרחבות, ברור שהדומיין הוותיק 'il.' ממשיך לשלוט, כשהוא שומר על מעמדו, למרות התכווצות קלה בנתוני השימוש; אך מאידך הדומיין החדש יותר '.ישראל' מתמודד עם אתגרים משמעותיים בהשגת דומיננטיות. שנת 2024 הושפעה מהשלכות ה-7 באוקטובר 2023, ומהמלחמה שישראל נתונה בה מאז, ואלו השפיעו על פעילות הדומיינים. בתחילת המלחמה, איגוד האינטרנט הישראלי האריך את תקופת החסד לדומיינים שעמדו לפוג, מה שאפשר לגופים לשמור על נוכחותם הדיגיטלית בעת חירום. עם זאת, קיצור תקופה זו בהמשך שנת 2024 הוביל להיקף גדול יותר של דומיינים שתוקפם פקע, והדבר תרם לירידה של 1% במרחב הדומיינים הכולל של il. – מדד הביקוש לדומייני il. עמד על 0.93, מה שמצביע על כך שמספר הרישומים החדשים היה נמוך במעט ממספר הפקיעות. האתרים הישראלים גולשים בעיקר עליה. סיומת co.il. צילום: Shutterstock il.ו- co.il. שולטים – ישראל. הרבה פחות ככלל, מרחב הדומיינים il. – עם 284,268 דומיינים רשומים – נותר אבן הפינה של הזהות המקוונת ב.ישראל עוד דווח כי סיומת המשנה co.il. ממשיכה להיות הפופולרית ביותר באופן גורף, ומהווה כ-94% מכלל הדומיינים הרשומים – אינדיקציה ברורה לאמינותה ולהעדפתה בקרב עסקים וארגונים. עוד מלמד הדו"ח כי כ-54% מדומייני il. משמשים לאתרים פעילים עם תוכן משמעותי, עם דגש חזק על אבטחה: 88% מהם פועלים באמצעות פרוטוקול HTTPS עם תעודות SSL. בנוסף, ל-76% קיימת רשומת MX, המעידה על שימוש פעיל בדוא"ל. כשליש מדומייני il. הם יחסית צעירים, ונרשמו בשנתיים האחרונות, מה שמדגיש צורך גובר בנוכחות מקוונת – בין היתר בשל עלייה במודעות לחשיבות הדיגיטלית ולמניעת הונאות. אורך ממוצע של דומיין il. הוא 8.6 תווים. ההעדפה הרווחת – ב-79% מהרישומים החדשים וב-75% מהחידושים – בעת רישום או חידוש דומיין היא לתקופה של שנה אחת, אף שקיימות אפשרויות לרישום של עד חמש שנים. רוב מחזיקי דומייני il. הם ישראלים, כש-6% בלבד מתגוררים בחו"ל. לעומת זאת, הדומיין .ישראל, שהושק בנובמבר 2022, ממשיך להתמודד עם קשיים. מספר הדומיינים הרשומים בו הצטמק בכמעט מחצית, והוא איבד 48.06% מנפח השימוש בו, כשהגיע ל-11,733 דומיינים בסוף 2024. התכווצות זו אופיינית לסיומות דומיין חדשות, והיא מוחמרת על ידי אתגרים אוניברסליים שעימם מתמודדים דומיינים בינלאומיים (IDN) מבחינת תאימות עם שירותים מקוונים שונים.  על אף שדווח על בשורה חיובית בדבר הפיכת דומייני .ישראל ללחיצים בווטסאפ – תמיכה מלאה בכל המכשירים עדיין רחוקה מהתממשות. על פי הדו"ח, עבור רישומים וחידושים חדשים במרחב .ישראל, יש העדפה גורפת לפרק זמן של שנה אחת בלבד. בנוסף, נמצא כי רק 16% מדומייני .ישראל פועלים עם תוכן משמעותי. שיעור גבוה (62%) מהללו שתמש בהפנייה, מה שמרמז כי הם משמשים לעיתים קרובות להפניית משתמשים לדומיינים בעלי תווים לטיניים. אורך ממוצע של דומיין בסיומת .ישראל עומד על 8.1 תווים, כאשר דומיינים בני 5 תווים הם הנפוצים ביותר. הרוב המכריע (95%) של מחזיקי דומיינים אלו גם הוא – ישראלים. שוק הדומיינים הישראלי פועל במודל "מרשם-רשם", עם 14 רשמים מוסמכים, מתוכם שתי חברות זרות. השוק מראה מגמה של ירידה בריכוזיות, כפי שמצביע ציון HHI הולך ויורד מאז 2016, אז הפסיק איגוד האינטרנט הישראלי לפעול כרשם. אשתקד התבצעו 4,538 העברות דומיינים בין רשמים. באופן כללי, צפיפות הדומיינים בישראל עומדת על 2.9 דומיינים ל-100 איש – נתון הנמוך משמעותית מהממוצע האירופי, העומד על 8.7.

אפל, הידועה בשליטתה ההדוקה על חוויית המשתמש ובהעדפתה לפתח טכנולוגיות בעצמה, שוקלת ברצינות את האפשרות לנטוש כליל את ניסיונותיה לפיתוח בינה מלאכותית משלה עבור סירי (Siri). לפי דיווח חדש, ענקית הטק מקופרטינו שוקלת להישען על מודלי AI של חברות חיצוניות, כמו אנת'רופיק (Anthropic) או OpenAI. המהלך, עליו דווח בהתבסס על מקורות יודעי דבר ששוחחו עם בלומברג, מייצג שינוי מוחלט בתוכניתה המקורית של אפל להפעיל את רוב יכולות ה-AI שלה באמצעות טכנולוגיה פנימית המכונה "מודלי היסוד של אפל" (Apple Foundation Models). סירי ואפל מדשדשות מאחור בגזרת ה-AI סירי, העוזרת הקולית הוותיקה של אפל, מתמודדת זה זמן רב עם ביקורת על יכולותיה המוגבלות, במיוחד בהשוואה ליכולות של העוזרות והעוזרים הווירטואליים העדכניים, שלהם תכונות המאפשרות הבנה הקשרית מתקדמת יותר ושיחות טבעיות ומורכבות עם המשתמשים. סירי, כך דווח בחודשים האחרונים, התקשתה לטפל בשיחות מרובות שלבים, בשל מבנה הפקודות הנוקשה שלה, וכן בשאלות פתוחות או בכאלו הדורשות יכולות הסקה. באופן כללי – קצב ההתפתחות של סירי נראה כאיטי למדי. על אף ש-אפל הבטיחה יכולות משופרות לסירי בסיוע Apple Intelligence – טכנולוגיית הבינה המלאכותית שהחברה פיתחה – תכונות אלו שתוכננו במקור להשתחרר אשתקד, נדחו תחילה ל-2025 ולאחר מכן למועד בלתי מוגבל ב-2026. כפי שדיווחנו עוד במרץ, בהתבסס על דיווח של מארק גורמן מ-בלומברג, כי רובי ווקר, שכיהן אז כראש חטיבת סירי של החברה, קיים פגישה עם צוותו ותיאר את עיכוב התכונות המרכזיות כמצב "מכוער" ו"מביך". בשל כך, ובעקבות תגובות שליליות מצד משתמשים, התוכניות השתנו, וכעת ההשקה של סירי המעודכנת צפויה עם עדכון iOS 26. וחמור מכך – ישנם גורמים באפל עצמה שמאמינים כי התכונות הללו עלולות להיגנז לחלוטין ולהיבנות בכלל מאפס שוב. בנאום בכנס המפתחים האחרון של אפל (WWDC), התייחס סגן נשיא בכיר לתוכנה, קרייג פדרליגי, בקצרה לסירי ואמר: "אנו ממשיכים בעבודתנו לספק את התכונות שיהפכו את סירי לאישית עוד יותר". הוא הוסיף כי "עבודה זו דרשה יותר זמן כדי להגיע לרף איכות גבוה, ואנו מצפים לשתף פרטים נוספים עליה בשנה הקרובה". לא ממש מצליחה לספק את הסחורה. Apple Intelligence. צילום: Shutterstock בעיות ניהול וטאלנטים שאבדו לטובת המתחרים על פי בלומברג, ההתלבטות של אפל סביב ה-AI נובעת מFNV בעיות פנימיות עמוקות: הפרויקט להערכת מודלים חיצוניים החל לאחר שמייק רוקוול – ראש סירי החדש, שהחליף את ווקר במרץ – וראש תחום התוכנה, פדרליגי, קיבלו את הפיקוד מראש חטיבת ה-AI, ג'ון ג'יאננדריאה, שגם הוא "הוזז הצידה" בעקבות תגובה פושרת ל-Apple Intelligence שעל פיתוחה ניצח. ג'יאננדריאה, כך הורחב בתקשורת, גם איבד אחריות על יחידת הרובוטיקה של אפל, וצוותי AI אחרים הוצאו משליטתו. בנוסף, אפל איבדה טאלנטים – כך למשל, טום גאנטר, חוקר בכיר בתחום מודלי השפה הגדולים, עזב את שורותיה באחרונה, והחברה כמעט איבדה את כל צוות ה-MLX האחראי לפיתוח מודלי למידת המכונה שלה. במקביל לכך, וכפי שדיווחנו, חברות מתחרות כמו מטא מציעות חבילות שכר אטרקטיביות בהרבה למהנדסי AI – בסדר גודל של 10-40 מיליון דולר בשנה – וזאת בזמן ש-אפל משלמת מחצית משכר השוק או פחות מזה. כל הנתונים הללו מצביעים על כך שענקית ה-iPhone עלולה להיאלץ להודות בקרוב כי אינה מצליחה לעמוד בקצב במרוץ הטכנולוגי החשוב ביותר מזה עשורים – מרוץ ה-AI. I’ve been critical of Apple’s AI efforts, but I’ll take the opposite bet. The inverse is more likely to be true. Models will become less differentiated over time. Great products will win. Users won’t know/care what is powering Siri as long as it’s good. If Apple can use OpenAI… https://t.co/tHE9xsDKTq — Michael Boswell (@mjboswell) June 30, 2025 הישענות על מפתחת AI אחרת – סימן כניעה של אפל נכון לעכשיו, עד כמה שידוע, אפל בוחנת את המודלים GPT של OpenAI וקלוד של אנת'רופיק, המותאמים להרצה על שרתי הענן הפרטיים שלה (Private Cloud Compute). על פי מה שידוע בינתיים, החברה לא קיבלה עדיין החלטה סופית לגבי החלפת הטכנולוגיה הקיימת של סירי. עם זאת, בדיקות פנימיות, כך לדברי המקורות, הצביעו על כך שהפיתוחים של אנת'רופיק הם שהכי מתאימים לצרכי סירי. עוד דווח בבלומברג כי שיחות כספיות ראשוניות בין אפל למפתחת ה-AI כבר מתקיימות, אך המקורות המדווחים טענו כי אנת'רופיק דורשת עסקת ענק בעלות של מיליארדי דולרים לשנה – וסכום זה עוד צפוי לגדול משמעותית משנה לשנה. לכן אפל לוקחת נשימה זהירה לפני שתבחר ותחליט על המהלך הבא שלה. עוד נטען כי החברה אף יכולה לשקול שת"פים אחרים לנוכח הדרישות הכספיות הגבוהות של אנת'רופיק. יצוין כי למרות שאפל כבר שילבה את ChatGPT ב-סירי עבור שאילתות אינטרנטיות מורכבות בעקבות עדכון iOS מ-2024, ו-ChatGPT אף מפעיל חלק מתכונות Apple Intelligence – כמו כלי כתיבה – השילוב שנעשה עד כה נחשב כשטחי בלבד. שותפות עמוקה יותר עם אחת מחברות ה-AI לטובת שדרוג סירי עשויה להוביל לעוזרת משופרת במיוחד, ולהרבה פחות תגובות אופייניות בנוסח: "מצטערת, לא הבנתי". צעד שכזה של אפל לא יחשב כחריג שכן כבר כיום יש חברות שבחרו לנהוג כך – למשל סמסונג, שבחרה שרוב יכולות ה-Galaxy AI שלה יהיו מבוססות על מודל ג'מיני (Gemini) של גוגל, או אמזון, שמפעילה את Alexa+ החדשה שה על בסיס מודל ה-AI של אנת'רופיק. אלא שבמקרה של אפל מדובר ביותר מסתם החלטה טכנולוגית – אלא בכזו שעלולה להתפש תדמיתית כהודאה ביכולות מוגבלות שלה בכל הכרוך בפיתוח עצמאי של כל שירותיה.

אם אתם מרגישים שבשנים האחרונות העומס עליכם בעבודה עולה ועולה, שאתם מקדישים זמן לעבודה גם מוקדם בבוקר או מאוחר בלילה, ומנהלים יותר פגישות לפי זמן אמריקה – אתם לא לבד. דו"ח חדש שפרסמה מיקרוסופט קובע שהתחושות האלה רווחות בקרב עובדים בחמש השנים האחרונות, אבל גם שיש מה שיכול להקל – הבינה המלאכותית. המחקר, שמתבסס על טריליוני אותות אנונימיים שנאספו ממערכות הפרודוקטיביות של Microsoft 365 ברחבי העולם, מצביע על המצב הדי עגום, וקובע שהבינה המלאכותית יכולה לספק לו פתרון. מה שדרוש לכך הוא שינוי תפיסה לגבי ה-AI ותפקידה בארגון, ושימוש נכון בה. אבל, לפני שנצלול ל-מה הבינה המלאכותית יכולה לעשות כדי שיהיה לנו יותר זמן להיות עם המשפחה, לבלות ולישון, הנה כמה נתונים: אלה מצביעים על כך שלא מעט עובדים מתחברים למייל שלהם כבר ב-06:00 בבוקר, על מנת לסנן מיילים ולתעדף משימות להמשך היום. עובד ממוצע מקבל 117 מיילים ביום, ובאופן לא מפתיע, הוא משקיע פחות מדקה כדי לקרוא כל אחד מהם. מספר ההודעות ההמוניות (עם מעל 20 נמענים) עלה בשנה האחרונה ב-7%, בעוד שכמות המיילים שממוענים לאדם אחד בלבד ירדה ב-5%. נתון נוסף מצביע על המרכזיות של פלטפורמות שיחות הווידיאו ביום העבודה, ובצ'טים שכלולים בהן. בחברה התמקדו בפלטפורמה שלה, ומצאו שעובד ממוצע בכל ארגון בעולם מקבל 153 הודעות בטימס ביום. מדובר בעלייה של 6% בהשוואה לשנה שעברה. 57% מפגישות הטימס נקבעות אד הוק, כלומר – הזמנות ספונטניות, ולא פגישות שנקבעו לפני כן ביומן או בלוח השנה. מבין הפגישות שנקבעות לא מעכשיו לעכשיו, אחת מכל 10 מתוזמנת ברגע האחרון (אם תרצו, כמעט מעכשיו לעכשיו). כמעט שליש מהפגישות חוצות אזורי זמן – זינוק של 35% מאז 2021. פגישות, צ'טים, מיילים, כתיבה… – ים עבודה ביום עבודה. צילום: ShutterStock עוד נתון מעניין הוא שבשעות המרכזיות של יום העבודה, העובד מקבל מה שמכנים במיקרוסופט "הפרעה" – פגישה, מייל או הודעה – בכל שתי דקות. בנוסף, מחצית מהפגישות מתנהלות בין 09:00-11:00 ובין 13:00-15:00. אלה שעות הפעילות הפורות ביותר ביום העבודה, ואם להודות על האמת, עובדים יכולים לתת הרבה יותר תפוקה אם יקדישו אותן לעבודה הרגילה שלהם ולא לעוד פגישה ועוד פגישה. יותר ממחצית העובדים – 54% מהם – מקבלים הודעות סביב השעה 11:00. נכון שההודעות האלה יכולות להניב תוצר, אבל גם הן עלולות להביא לבזבוז משווע של זמן עבודה. ועוד נתון: היום העמוס ביותר בפגישות הוא יום שלישי. נתון נוסף מראה שהשימוש בוורד, באקסל ובפאואר פוינט רווח במיוחד בשעות הצהרים – שעות שבהן לא מעט עובדים מנסים להתמקד במשימות של כתיבה, ניתוח נתונים ויצירת מצגות. אם לסכם את הנתונים שהוצגו עד כאן, מה הפלא שכמעט מחצית מהעובדים (48%) ויותר ממחצית מהמנהלים (52%) מרגישים שעבודתם מפוזרת, כאוטית וחסרת מיקוד? יום עבודה שנמשך עמוק לתוך הערב והסופ"ש הנתונים מצביעים על עלייה של 16% במספר הפגישות שנערכות אחרי השעה 20:00, כשרובה מיוחס לכך שהצוותים הנפגשים גלובליים או גמישים. אבל העובד הממוצע לא רק מקיים פגישות מחוץ לשעות העבודה: הוא שולח או מקבל בשעות אלה יותר מ-50 הודעות, וקצת פחות משליש (29%) מהעובדים הפעילים חוזרים לתיבת המייל שלהם גם בערב, עד השעה 22:00. למה הם עושים זאת? חלק מהעובדים רואים את שעות הערב כחלון עבודה פרודוקטיבי ושקט להשלמת משימות – בעוד שאחרים טוענים שעבודה בשעות כאלה מלחיצה אותם. עבור מנהלים, זהו סימן שמאותת על הצורך לייצר ציפיות ברורות יותר מול העובדים, לעצב תרבות ארגונית תומכת ולחזק את הצוותים. במקרים מסוימים, הלחץ מתגלגל גם לסוף השבוע: מיקרוסופט מצאה עלייה חדה בשימוש במייל, וגם באקסל, וורד ופאואר פוינט, בימי המנוחה. כך הבינה המלאכותית יכולה לעזור ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, אמר כי "יום העבודה הפך בשנים האחרונות לכאוטי. העומס ממיילים, הודעות ופגישות צמצם את הזמן לעבודה מרוכזת ודחק את העבודה לשעות הבוקר המוקדמות, הערב ואפילו סופי השבוע. עובדים פועלים בלחץ ובאינסטינקט במקום מתוך שיקול דעת". "הבינה המלאכותית יכולה לשנות את המשוואה הזו ולהחזיר שליטה, אך זה מחייב שינוי גישה ברמה האישית וברמת הארגון כאחד", הוסיף. "עובדים צריכים להפוך למנהלי סוכני AI ולשלב עבודה חכמה, סדורה ואסטרטגית עם הכלים החדשים כדי לנהל את היום טוב יותר, לתעדף משימות ובעיקר כדי לפנות זמן לעבודה עמוקה". "במקביל", אמר, "גם הארגונים חייבים להשתנות ולפעול יותר מתוך זרימה של תהליכי עבודה ופחות מתוך היררכיה, עם פוקוס על מהות ולא על פגישות ודו"חות סטטוס, שמקדשים את אותה היררכיה". אימוץ טכנולוגיות AI לבדו אינו מספיק, ציין. הוא קורא לארגונים לאמץ תפיסת עולם של ארגון חזית (Frontier Firm), שמאתגרת את הארגון בשאלות כגון כיצד מנוצל הזמן, איך העבודה מבוצעת ומה באמת מניע השפעה ותוצאות. ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. צילום: ניב קנטור יש לד"ר סיימון שלוש המלצות מרכזיות כיצד ליישם את הגישה הזאת: "הפעילו את כלל ה-20/80 – התמקדות ב-20% עבודה שמביאה ל-80% מהתוצאות. הבינה המלאכותית מאפשרת לא רק ליישם את העקרון הזה, אלא גם להרחיבו משמעותית. על ידי הפעלה של AI וסוכני AI אוטומטיים לביצוע של משימות בעלות ערך נמוך – פגישות סטטוס, דו"חות שגרתיים ופעולות אדמיניסטרטיביות, מנהלים יכולים לפנות זמן לעבודה משמעותית: עיסוק מעמיק, קבלת החלטות מהירה וביצוע ממוקד. חברות שינצחו בעידן ה-AI יהיו אלה שעובדות חכם ומדויק יותר – לא בהכרח אלה שעובדות קשה יותר". "המלצה נוספת היא: עצבו את מבנה העבודה", אמר. "כיום, צוותים מאורגנים לפי פונקציות סטטיות כמו כספים, שיווק והנדסה. אבל מבנים נוקשים כאלה לעתים יוצרים חיכוכים מיותרים בין צוותים. קחו לדוגמה השקת מוצר: התוכן נמצא בשיווק, הנתונים באנליטיקה, התקציב בכספים והמסרים במחלקת התקשורת. עדכון פשוט כמו שינוי מחיר יכול לקחת ימים ולדרוש מספר ישיבות. הגיע הזמן לעבור מ-'תרשים ארגוני' ל-'תרשים עבודה' – מודל עבודה גמיש ומבוסס תוצאות, שבו צוותים רזים מתגבשים סביב מטרה, ומשתמשים ב-AI כדי להשלים פערי מיומנות ולהתקדם במהירות". ההמלצה השלישית שלו היא: הפכו למנהלי סוכנים. "קם כעת דור חדש של אנשי מקצוע שמתנהלים בצורה חכמה יותר והם מנהלי הסוכנים (Agent Bosses). זהו העתיד – צוותים היברידיים של אדם וסוכני AI, שמותאמים להסתגלות, צמיחה ויעילות מקסימלית", ציין ד"ר סיימון.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) הותקף בסוף השבוע שעבר בסייבר. בית הדין הודיע זאת אמש (ג'), ועל פי ההודעה הוא "זיהה אירוע אבטחת סייבר חדש, מתוחכם וממוקד, שכעת נבלם". מתקפת הסייבר, השנייה מסוגה נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי בשנים האחרונות, התגלתה, ונעצרה במהירות, נמסר מבית הדין, "באמצעות מנגנוני ההתראה והתגובה שלנו. ניתוח השפעה על בית הדין כולו מתבצע, וכבר ננקטים צעדים כדי להפחית את ההשפעות של האירוע". "בית הדין סבור כי חיוני ליידע את הציבור ואת המדינות החברות בו על תקריות כאלה, כמו גם על המאמצים לטפל בהן, וקורא להמשך התמיכה לנוכח אתגרים אלה", נכתב בהודעה. "תמיכה שכזו מבטיחה את יכולתו של בית הדין ליישם את המנדט הקריטי שלו, לצדק ולאחריותיות, שהוא אחריות משותפת של כל המדינות החברות". זוהי מתקפת הסייבר השנייה על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בשנים האחרונות. בהודעה לא שותפו פרטים על התוקפים או על השיטה שבה בוצעה המתקפה. המתקפה הקודמת, שאירעה ב-2023, השביתה חלק ניכר ממערכות ה-IT שלו, למשך שבועות. או אז, בית הדין הסתיר פרטים על התקרית. בית הדין הבינלאומי הפלילי הוקם מתוקף חוקת רומא, שנחתמה ב-1998, ואחרי ה-7 באוקטובר החל לדון במלחמה של ישראל נגד החמאס. במסגרת זו הוציא בית הדין צו מעצר נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הביטחון דאז, יואב גלנט – וגם נגד יחיא סינוואר, שהיה מנהיג החמאס וחוסל על ידי ישראל עוד לפני הוצאת צו המעצר נגדו.

קבוצת האקרים הפועלת בחסות איראן, שפרצה אשתקד לקמפיין של דונלד טראמפ, לפני שנבחר בשנית לנשיאות ארצות הברית, מאיימת עכשיו לשחרר אסופת מיילים שאותה היא קצרה ממקורביו. בין המיילים שההאקרים מאיימים לפרסם: תכתובות של סוזי וויילס, ראשת הסגל של הנשיא, ושל רוג'ר סטון, יועץ פוליטי ותיק, שהוא לוביסט ושמרן אמריקני. אתמול (ב') פרסמה CISA, הסוכנות לאבטחת סייבר ותשתיות של ארצות הברית, אזהרה ברשת X בדבר "קמפיין הכפשה מתוכנן ומחושב". האזהרה הגיעה בדיוק באותו היום שבו ממשל טראמפ פרסם דו"ח שמזהיר כי "שחקני סייבר איראניים" עלולים לפגוע בחברות אמריקניות ובמפעילי תשתיות קריטיות במדינה. סמיכות זמנים נוספת: האזהרה מגיעה שלושה ימים לאחר שטראמפ הודיע כי הוא עוצר את תוכניותיו להקלת הסנקציות על איראן. זאת, לאחר שהאייתוללה עלי חמינאי, שליט הרפובליקה האסלאמית, טען כי התקיפות האוויריות של ארצות הברית וישראל על מתקני הגרעין של איראן לא גרמו לנזק גדול. גם סטורמי דניאלס ב-"קלחת" ההאקרים, שכינו את עצמם בשם הבדוי רוברט, אמרו לסוכנות רויטרס בשיחות מקוונות בסוף השבוע כי יש ברשותם כ-100 ג'יגה-בייט של מיילים. אלה שייכים ל-וויילס, סטון, לינדזי האליגן, עו"ד מהצוות המשפטי של טראמפ, שחקנית הפורנו סטורמי דניאלס (סטפני קליפורד), שב-2018 הייתה מעורבת בפרשה משפטית עם טראמפ, ועורך הדין שלו, מייקל כהן. ההאקרים לא חשפו מה יש להם בידיים, אבל העלו את האפשרות למכור את המיילים. הם ציינו כי הם לא תכננו מתקפות סייבר נוספות – עד שהגיעה מלחמת 12 הימים בין ישראל לאיראן. בתגובה לדיווח כתבה מרסי מקארת'י, דוברת CISA, ב-X כי "יריב זר עוין מאיים לנצל באופן לא חוקי חומר גנוב ולא מאומת כביכול. זאת במאמץ להסיח את הדעת, להכפיש ולפלג". לדברי מקארת'י, "מה שמכונה 'מתקפת סייבר' הוא לא יותר מתעמולה דיגיטלית, והמטרות אינן מקריות". לדבריה, "ההודעה נועדה לפגוע בנשיא טראמפ ולהכפיש את משרתי הציבור המכובדים, המשרתים את ארצות הברית בהצטיינות. הפושעים האלה יימצאו ויובאו לדין". כתב האישום: "משמרות המהפכה אחראיות לפריצה ופיקחו עליה" בכתב אישום שהוגש בספטמבר האחרון נגד שלושה איראנים, במסגרת מתקפת הסייבר נגד קמפיין טראמפ, טענו אנשי משרד המשפטים כי "אנשי משמרות המהפכה של איראן הם האחראים על מסע הפריצה, והם פיקחו עליו". מומחים ציינו כי במהלך הקמפיין לנשיאות ב-2024, "איראן הוכיחה את עצמה כאיום סייבר גדול יותר מרוסיה", וכי היא "ידועה לשמצה בפריצות שלה ובמבצעי דיסאינפורמציה מוצלחים". מקור הפריצה – בדוא"ל דיוג חנית לבכיר בקמפיין באוגוסט האחרון הודיע מטה מסע הבחירות של טראמפ שחלק מהתקשורת הפנימית שלו נפרץ. את הפריצה חשף אתר פוליטיקו, לאחר שהחל בחודש שלפני כן לקבל מיילים מחשבון אנונימי, שכלל מסמכים מהמסע של טראמפ. האדם, שהשתמש בחשבון מייל של AOL והזדהה בשם רוברט, העביר תכתובות פנימיות מבכיר בקמפיין טראמפ. אחד המסמכים היה תיק ובו תחקיר שערך הקמפיין על עמיתו למרוץ של טראמפ, הסנאטור ג'יי.די. ואנס מאוהיו – כיום סגן הנשיא. האתר הפוליטי בדק את אמינות המסמכים וקבע שהם אותנטיים. עוד קיבל האתר מ-"רוברט" חלק מתחקיר על הסנאטור מרקו רוביו מפלורידה. רוביו משמש כיום כמזכיר המדינה של ארצות הברית. קמפיין טראמפ האשים בתגובה "מקורות זרים העוינים את ארצות הברית" בביצועו, וציטט דיווח של מיקרוסופט, שלפיו "האקרים איראנים שלחו דוא"ל דיוג חנית (פישינג ממוקד – י"ה) ביוני לבכיר בקמפיין". מיקרוסופט לא זיהתה את הקמפיין שאליו כיוון המייל. פוליטיקו לא הצליח לאמת את זהות ההאקר. דובר הקמפיין, סטיבן צ'אונג, סירב לומר אם יש בידי הקמפיין מידע המאשש את טענתם כי התוקפים הם מאיראן. מה שכן, הוא אמר כי "המסמכים האלה הושגו באופן בלתי חוקי ממקורות זרים, עוינים לארצות הברית, שנועדו לשבש את בחירות 2024 ולזרוע כאוס לאורך כל התהליך הדמוקרטי שלנו. הדו"ח של מיקרוסופט מצא כי האקרים איראנים פרצו לחשבון של 'פקיד בכיר' במערכת הבחירות לנשיאות ביוני 2024 – מה שעולה בקנה אחד עם העיתוי הקרוב של בחירת הנשיא טראמפ את המועמד לתפקיד סגן הנשיא". למה דווקא האיראנים? ביולי אשתקד התפרסמו דיווחים שלפיהם לקהילת המודיעין האמריקנית יש עדויות – הולכות וגדלות – המצביעות על כך שאיראן עובדת על תוכנית לחיסול המועמדות של טראמפ לנשיאות. זאת, כנקמה על החלטתו להורות על חיסולו של הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה. הוא חוסל ב-2020. אלא שהתוכנית הזאת של איראן כשלה, וטראמפ ביצע בחודש שעבר ניסיון חיסול אחר, יחד עם ישראל – של תוכנית הגרעין האיראנית.

"אם הארגון נדמה לבית פרטי, אז כל הגנה עליו חשובה: סורגי החלונות, האזעקה ומנעולי הדלתות. אין שאלה האם ההאקרים יחדרו לארגון – זהו רק עניין של תזמון. לאחר החדירה, המטרה למזער את היקף הנזק ככל הניתן, ולצמצם את כמות הדאטה שנקצרה. לכן, האזעקה חשובה יותר מהסורגים, כי היא מספקת התרעה – ובמהירות", כך אמר שיין באקלי, מנכ"ל ונשיא גיגמון (Gigamon). באקלי ביקר באחרונה בארץ ונפגש עם לקוחות הסניף המקומי של החברה. בראיון לאנשים ומחשבים סיפר: "אני משוחח עם שני בעלי תפקידים – המנמ"רים.יות ומנהלי אבטחת המידע. בשל מהפכת הדיגיטל, מנמ"רים מעבירים עומסי מחשוב – לענן, לסביבה מרובת עננים, חזרה לקרקע (און פרם), או פועלים היברידית. הם רוצים להתייעל ולחסוך, ולעומתם – מנהלי האבטחה רוצים עוד הגנת סייבר והלימה לרגולציות". "המענה שלנו", הסביר באקלי, "תומך בשניהם: למנמ"רים אנו מעניקים יעילות בהגירה בין הסביבות, ולמנהלי ההגנה – תאימות לתקנות ובשלות אבטחה. אנחנו מאפשרים להעביר עומסים ולקבל ניראות עם יעילות, כי אנו שומרים את הנתונים ומטפלים במטה-דאטה, המשקף עשירית מהתעבורה. מנמ"רים אוהבים זאת. מנהלי הגנת הסייבר, מצידם, מקבלים נתונים ורשת מאובטחת, שהרעים מתקשים לגעת בהם". "ניראות עמוקה היא מפתח בשיח שלנו", ציין באקלי. "אנו משנעים את קבצי הנתונים בחלקים ועם נתוני הטלמטריה שאנו אוספים, מספקים התרעות ומצמצמים את היקף התרעות השווא. עם הניראות, אנו הופכים את כלי אבטחת המידע שבארגון ליעילים פי 10, ומצמצמים את התעבורה ב-90%. איתור אנומליות ובעיות זה כמו למצוא מחט בערימת שחת. אנחנו נמצא את המחט מהר יותר, כי נדע היכן לחפש אותה, על ידי בניית הקשרים. אנו מצפינים ומפענחים את הטווח הרשתי, באופן שההאקרים יתקשו לקצור נתונים, גם אם הם הצליחו לחדור ל-IT הארגוני". הוא הוסיף כי "האקרים, כנראה מסין, פרצו לארגון שירותים פיננסיים בארה"ב. למרות שהפריצה צלחה – ההאקרים נכשלו בלגנוב נתונים – כי היו לקוח שלנו". אתגר חדש נולד: GenAI "הופעת הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI)", אמר באקלי, "מדאיגה ומאתגרת את מנהלי האבטחה. לא כולם מבינים מהם מודלי שפה גדולים (LLMs) – ואילו חלק משחקני האיום בסייבר יודעים לאמן מודלים אלה. אנו מנצלים את ה-AI לפישוט שינויים והליכים, ייעול, מיכון ותגובה זמן אמת". לדבריו, "אנו 'מדברים' עם כלל ספקיות הגנת הסייבר, מקבלים ומנתחים טלמטריה לכל רכיב אחסון, בונים אגמי מידע, וכך יוצרים מקור אחד ואמין של האמת הרשתית". "מחקר אבטחת ענן היברידי, שאנו עורכים", אמר באקלי, "'העלה השנה ש-9 מכל 10 מנהלי האבטחה ו-IT נאלצו לערוך פשרות חסרות תקדים באבטחה בענן ההיברידי שלהם. תמיד הייתה מתיחות בין מגמת ההגירה לענן, ומגמת האבטחה. השנה, המתח הגיע לשיא. לכן, הגיע הזמן להגדיר מחדש את הניראות, להעריך מחדש את הסיכונים ולהשיב למקצועני ה-IT את השליטה לידיהם. רבים אינם מצליחים לזהות חדירה, כי הניראות איננה עקבית: מחצית מהארגונים, 47%, עדיין חסרים תובנות מקיפות. ניטור מסורתי אינו מספיק, נדרשת התבוננות עמוקה". "הגדלנו את הצוות המקומי ואני צופה המשך גידול בישראל" זיו רוקח, מנהל אזורי בגיגמון לישראל ודרום EMEA. צילום: יח"צ גיגמון הוקמה ב-2004, הונפקה ב-2013 וזכתה בכמה פרסים בתחום ניטור תעבורת התקשורת וניהולה. בין לקוחות החברה: ענקיות טק וקמעונאות, לצד עשרות מ-100 ספקיות השירות הגדולות בעולם. הסניף המקומי של החברה נפתח בסוף 2015, ובראשו עומד מ-2017 זיו רוקח. "השוק הישראלי", ציין באקלי, "מתאפיין בחדשנות ובמודעות להיבטי אבטחה ומאתגר אותנו. הגדלנו את היקף ההשקעה בישראל, הגדלנו את הצוות המקומי, ואני צופה המשך גידול שלנו בישראל". רוקח הוסיף כי "ביקורם של באקלי והנהלת החברה דווקא בעת הזו, מייצג את המחויבות של החברה ללקוחותיה בישראל – זה ה-DNA שלנו. אנו ממוקדים באספקת ערך ללקוחות ובהקשבה לצרכיהם, במיוחד בעתות חרום. לא פעם אנחנו גם מפתחים ללקוחות תכונות חדשות, בהתאם לצרכיהם. תמיד נהיה לצד הלקוחות: נספק להם את העיניים בתוך הרשתות, העננים והסביבות ההיברידיות – לטובת ניראות מקסימלית". באקלי סיכם באומרו כי "ארגונים ימשיכו להתנהל כעיוורים בנוף האיומים המתפתח במהירות, אם לא נאיר להם את הפינות בנתיבי תעבורת הרשת החשוכים, ונספק ניראות לצד שלמות ואמינות הנתונים. המיקוד שלנו הוא בניראות הרשת – אבל בעולם מאובטח".