בנק מזרחי-טפחות, אחד משלושת הבנקים הגדולים בישראל, ניצב באחרונה בפני אתגר כפול: להמשיך להוביל את שוק הבנקאות עם דגש על שירות אנושי ואישי, ובמקביל לבצע טרנספורמציה דיגיטלית, שתעמוד בקצב המואץ של ענף הפינטק. הבנק, שחרת על דגלו חדשנות, הבין שכדי לעמוד במשימה עליו לשדרג את ליבת התשתית הטכנולוגית שלו באופן יסודי, ולוודא שהיא לא רק מתמודדת עם עומסי ההווה, אלא גם מוכנה לאתגרי המחר – ובראשם מהפכת הבינה המלאכותית ורציפות עסקית. האתגרים היו ברורים: מערכות האחסון הוותיקות לא יכלו לספק מענה מספק לרציפות עסקית מלאה, להגן מפני איומי סייבר מתקדמים, ולתמוך בדרישות הביצועים העצומות של יישומים דיגיטליים ויישומי בינה מלאכותית עתידיים. הבנק נדרש לתשתית שמסוגלת להבטיח זמינות מקסימלית ואבטחה ברמה הגבוהה ביותר, תוך התייעלות תפעולית דרמטית. פרויקט האקטיב-אקטיב: מובילים בשירות כדי להתמודד עם אתגרים אלה ולהגשים את חזון ההתחדשות הדיגיטלית, בנק מזרחי-טפחות בחר בדל טכנולוגיות (Dell Technologies) כשותפה אסטרטגית. הפרויקט המשותף לא כלל רק שיפורים נקודתיים, אלא הוביל למודרניזציה רחבת היקף. דל טכנולוגיות בתהליך הדרגתי ביצע הבנק קונסולידציה של מערכי האחסון הקיימים שלו. כחלק ממהלך זה, הוחלפו מערכות האחסון לחמש מערכות חדשות מדגם Dell PowerMax, בתצורת אקטיב-אקטיב. יתרון המעבר היה מיידי: המערכת החדשה אפשרה לבנק מזרחי-טפחות להפוך את אתר הגיבוי לאתר פעיל, ובכך להבטיח רציפות עסקית מוחלטת עם יכולת מעבר בין אתרים ללא השבתה. בנוסף, יכולות הפחתת הנתונים המובנות במערכות החדשות הובילו לחיסכון משמעותי בעלויות וצריכת האנרגיה של הבנק. התאמה אישית של חדשנות טכנולוגית השותפות בין בנק מזרחי-טפחות לדל טכנולוגיות לא נגמרה ביישום טכנולוגיה, אלא יצרה ערך עסקי מובהק באמצעות פתרונות מותאמים אישית. מערכי האבטחה חוזקו באופן דרמטי על ידי הטמעת פתרון עותקים חתומים, שמבטיח גיבויים קריפטוגרפיים מבודדים מהרשת – מה שיוצר הגנה אקטיבית מפני התקפות סייבר. הפרויקט כלל גם פיתוח מערכת ניהול מותאמת אישית, המבוססת על פיית'ון ו-Ansible. צוות הפיתוח של דל טכנולוגיות יצר פתרון ייחודי, שאפשר לבנק לייעל את תהליכי התפעול, ליצור אוטומציה של משימות מורכבות ולקצר משמעותית את זמני התגובה. כחלק מההכנה לעתיד, הבנק הקים תשתית AI מקומית עם שרתי Dell PowerEdge מתקדמים. תשתית זו מאפשרת לו לפתח כבר כיום יישומים מבוססי בינה מלאכותית – מה שהופך אותו לא רק למאמץ טכנולוגיות חדשות, אלא למוביל של מהפכת הבינה המלאכותית בעולם הבנקאות. להוביל, עם הפנים קדימה ההצלחה של בנק מזרחי-טפחות מדגימה כיצד השקעה בתשתית מודרנית ושותפות אסטרטגית עם דל טכנולוגיות יכולות להפוך חזון עסקי למציאות. הבנק ביצע קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית, וכל זאת תוך שמירה על הליבה של השירות האישי והאנושי, שמוביל את האג'נדה שלו. בנוסף, הפתרונות שהוטמעו כיום מכינים את הקרקע ליישומי AI פורצי דרך שישרתו את הלקוחות של הבנק מחר. זהו סיפור הצלחה ישראלי, המשלב חדשנות, יעילות, אבטחת מידע והבטחה: בנקאות העתיד כבר כאן.  

"המגזר הציבורי בישראל הוא קריטי ביכולת של המדינה להוביל את תחום הבינה המלאכותית, והוא יכול לייצר תנאים טובים להטמעת AI. אנחנו מובילים את המהפכה המתחוללת במגזר הציבורי, במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, ועושים זאת עם בינה מלאכותית, הגנת סייבר, ענן, שירות, דיגיטל ועבודה סינרגטית בין המגזרים הציבורי והמקומי. המטרה היא שגופים אלה יעניקו לציבור שירות מצוין, פרו-אקטיבי, צופה דרישה ומותאם אישית, כך שהביורוקרטיה תהפוך לכמעט שקופה – ונעשה את זה", כך אמרה מירב פרץ בילינסקי, סמנכ"לית דאטה ובינה מלאכותית במערך הדיגיטל הלאומי. פרץ בילינסקי דיברה היום (ד') בכנס GenAI for All של אנשים ומחשבים, שנערך באולם האירועים איסט בתל אביב. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לפי פרץ בילינסקי, "מטרה נוספת בפעילות המערך היא להגיע למצב של ממשל דיגיטלי אחוד. את האזרח.ית לא מעניין שהמענה שהוא מקבל עובר במשרדי הרשות המקומית וגם בביטוח הלאומי, למשל. יש להביט על השירות הציבורי ככזה שפועל מול פורטל אחד ומאפשר לאזרח לעבוד מול פורטל אחד. כדי לספק את זה, אנחנו בונים ממשל דיגיטלי אחוד, עם מאפיינים בעלי שונות גבוהה". עוד מטרה בפעילות מערך הדיגיטל הלאומי, ציינה, היא "בנייה של ממשל חכם, מבוסס דאטה ו-AI – עם משרד אחורי חכם והחלטות שמתקבלות באופן ממוכן, בלי 'לטרטר' את התושב. כך ניתן לייעל את הפעילויות של הממשלה". להחליף את המסילה, קרונות הרכבת והקטר "מערך הדיגיטל הלאומי רוצה להוביל את המהפכה", אמרה פרץ בילינסקי. "אנחנו רוצים לעבור מעידן ה-IT לעידן ה-AI. כדי לעשות זאת, יש להחליף את המסילה, את הקרונות של הרכבת ואת הקטר, עם מנוע מבוסס AI, שייתן יותר עוצמה, יותר 'כוחות סוס'. הקרונות מסמלים את המשרדים ואת יחידות הסמך הממשלתיות. כדי להביא לבניית ממשל חכם, שמעניק שירות משופר לתושבים, יש לשדרג גם את כל אחד מהקרונות. על מנת 'לחשמל' את המסילה, יש לטעון את השירות הציבורי באנרגיה חדשה, לגייס אנשים, לעבוד באופן יעיל ולהסיר את החסמים". "נטמיע בינה מלאכותית כך שכלל השירות הציבורי יהיה יותר יעיל, וגם ישפר את חוויית השירות לתושבים ולעסקים", הוסיפה. "נציע שירות זמין, מותאם אישית, פרו-אקטיבי, שמפחית את הביורוקרטיה, מגדיל את השקיפות ומשפר את תהליכי קבלת ההחלטות". "שימוש בטכנולוגיה בכלל וב-AI מביא לצמצום זמני התגובה", ציינה. "כאשר המגזר הציבורי יעיל, הדבר משפיע על ציבור הלקוחות – האזרחים והאזרחיות, כי הם מקבלים שירות טוב ויעיל יותר, וזה משפר את שביעות הרצון שלהם". פרץ בילינסקי אמרה כי "עלינו לשאוף להעניק שירותים בהתאם להיקף הגידול של האוכלוסייה, תוך התייעלות ומתן יותר שירות בפחות משאבים. זו אינה משימה פשוטה. המגזר הציבורי לא חף מאתגרים: הוא מפולח וזהו ארגון שאין לו 'פיקוד'. כמו כן, קיימת שונות ברמת היכולות שבין המומחים, לחלק מהעובדים בו יש מיומנות נמוכה. כמו כן, יש פערי ידע". לסיכום היא ציינה ש-"נמשיך לפעול להטמעת טכנולוגיות חדשניות, ובינה מלאכותית בראשן, במגזר הציבורי-ממשלתי. נממש פרויקטים בעלי חיבור חזק ל-'ביזנס' של הממשלה. נוסיף להעמיק את שיתופי הפעולה שלנו בתחום, בין השאר עם האקדמיה. בנינו תמונת מצב כלל ממשלתית, כדי לדעת היכן כבר הוטמעו והיכן יוטמעו רכיבי בינה מלאכותית. יש כבר 77 פרויקטי בינה מלאכותית בממשלה – והמסע רק מתחיל".

עובדים בקמפוס של גוגל בניו יורק התבקשו להישאר ביום א' בבית, לאחר שכלבים ומדבירים גילו במשרדים התפרצות של פשפשים. מדובר בקמפוס שגוגל שילמה עליו הרבה מאוד – 2.1 מיליארד דולר, אבל נראה שאין סכום של כסף שיכול להציל מאימת הפשפשים. הסיוט הזה קרה בקמפוס של גוגל בצ'לסי, אחת השכונות המרכזיות במנהטן, והוא כפה עוד אתגר על אנשים שעובדים בבניין בסוף השבוע – העבודה מהבית. על פי Wired, במייל שנשלח לעובדים כתבו אנשי צוות הסביבה, בריאות ובטיחות של החברה, הם התבקשו להישאר בבית כדי לאפשר לה לטפל במפגע. עוד הם ביקשו מהעובדים למלא טופס אם יש להם סימפטומים של נשיכה על ידי פשפשים, וקראו להם להזמין מדבירים אם הפשפשים הלכו איתם הביתה. אתמול הורשו העובדים לחזור לעבודה מהמשרדים. משרדי גוגל בצ'לסי נמצאים בבניין שנבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20 לטובת תחנת רכבת שפעלה במקום. על פי Wired, אחת ההשערות היא שהתפרצות הפשפשים נגרמה על ידי כמה בעלי חיים גדולים ששהו במשרדים.

ענקית המסחר המקוון מתכננת לחסוך גיוס של יותר מ-160 אלף עובדים אמריקנים שהיא זקוקה להם בדרך כלל בכל נקודת זמן בעזרת רובוטים – כך עולה ממסמכים של החברה שדלפו לניו יורק טיימס. לפי הדיווח, המתבסס על ראיונות ומסמכים פנימיים, צוות האוטומציה של החברה צופה שעד 2027 החברה תוכל להימנע מגיוס של יותר מ-160,000 עובדים אמריקנים. אם זה נכון, זה יחסוך לחברה כ-30 סנט על כל פריט שהיא אורזת ומספקת. בנוסף לכך, מנהלים גם אמרו לדירקטוריון אמזון בשנה שעברה, כי אוטומציה רובוטית עשויה לשמור על יציבות מספר עובדי החברה בארה"ב, גם כאשר המכירות צפויות להכפיל את עצמן עד 2033. על פי הטיימס, משמעות הדבר היא שאמזון לא תצטרך לגייס יותר מ-600,000 עובדים חדשים. בסך הכל, לצוות הרובוטיקה של אמזון יש מטרה סופית להפוך 75% אחוז מפעילות החברה למבוססת אוטומציה, על פי המסמכים הפנימיים שהגיעו לידי הניו יורק טיימס. הדיווח פורסם על רקע החרדה הגובאל לגבי ההשפעות הפוטנציאליות של אוטומציה ובינה מלאכותית על מקומות עבודה. הטיימס מציין, כי אמזון היא בעלת השפעה גדולה בתחום המסחר האלקטרוני, ובכל מקום שהיא תלך, שחקנים אחרים כמו וולמארט ו-UPS, המעסיקים הראשון והשלישי בגודלם בארה"ב, צפויים ללכת בעקבותיה. על פי הדיווחים, החברה מתכוננת גם לתוצאות אפשריות של תוכניותיה. על פי המסמכים שהודלפו לניו יורק טיימס, אמזון שקלה לעבוד על תדמיתה על ידי השתתפות באירועים קהילתיים כמו מצעדים ומכירת צעצועים. כמו כן, היא שקלה להימנע ממונחים כמו אוטומציה ובינה מלאכותית, ובמקום זאת להשתמש בביטויים כמו "טכנולוגיה מתקדמת" ו"קובוט". קלי ננטל, דוברת אמזון, כתבה בהצהרה, כי המסמכים שדלפו מציירים תמונה לא שלמה של תוכניות החברה, בהתחשב בכך שאלפי מסמכים מסתובבים ברחבי החברה בכל זמן נתון, כל אחד בדרגות דיוק שונות. "במקרה זה, החומרים נראים כמשקפים את נקודת המבט של צוות אחד בלבד ואינם מייצגים את אסטרטגיית הגיוס הכוללת שלנו על פני קווי העסקים השונים שלנו – כעת או בהמשך", כתבה ננטל. היא ציינה כי החברה מתכננת לגייס 250,000 איש לעונת החגים הקרובה. אמזון אמרה גם לניו יורק טיימס, כי היא אינה מבקשת מעובדים להימנע ממונחים מסוימים, וכי מעורבותה באירועים קהילתיים אינה קשורה לתוכניות האוטומציה שלה. בנוסף, ראש הפעילות העולמית של אמזון, אודיט מאדן, אמרה לטיימס, כי לחברה יש רקורד של השקעה מחדש של חסכונות מאוטומציה בתפקידים חדשים, והצביעה על מאמציה האחרונים לפתוח מרכזי משלוחים נוספים באזורים כפריים. ועדיין, רמה מסוימת של אוטומציה כבר מתרחשת במתקני אמזון, וסביר להניח שהיא תתפשט. על פי הטיימס, לאמזון כבר יש מיליון רובוטים הפועלים ברחבי העולם. לדוגמה, אמזון פתחה את המחסן המתקדם ביותר שלה בשריבפורט, לואיזיאנה, בשנה שעברה כתבנית למרכזי אספקה ​​רובוטיים עתידיים. הניו יורק טיימס דיווח, כי מסמכים מראים שאמזון משתמשת בכ-1,000 רובוטים במתקן, מה שמאפשר לה להעסיק כ-25% פחות עובדים ממה שהייתה עושה ללא אוטומציה. אמזון מתכננת להעתיק את עיצוב שריבפורט לכ-40 מתקנים עד סוף 2027, החל ממתקן שייפתח בווירג'יניה ביץ' באפריל הקרוב. כאשר המתקן הוכרז בשנת 2023, אמר המושל גלן יאנגקין כי מרכז אספקה ​​רובוטית ותחנת המשלוחים יביאו כ-1,000 משרות במשרה מלאה לאזור.

"אני מצוי ופועל בשדה הטכנולוגיה כבר 25 שנים. עם כל הכבוד לטכנולוגיה, ויש כבוד – אני סבור שעל מנת שהטמעת מערכת CRM תיעשה בצורה מוצלחת ותביא תוצאות, הלקוח הארגוני, שאצלו מוטמעת המערכת, צריך להיות מוטה לקוח – לחשוב, להיות בעל מודעות ותפיסה 'CRM-ית'. זה מרכיב קריטי בהצלחת הפרויקט", כך אמר ניר רפפורט, מנהל חטיבת CRM, קבוצת וואן (ONE). רפפורט התראיין לאנשים ומחשבים בשבוע שעבר, במסגרת הכנס השנתי Dreamforce 2025, בסן פרנסיסקו. לכנס הגיעו יותר מ-50,000 משתתפים, לקוחות ושותפים עסקיים של סיילספורס (Salesforce). רפפורט מונה בסוף 2024, לנהל את הפעילות העסקית והטכנולוגית של החטיבה, שמפתחת ומיישמת פתרונות סיילספורס. החטיבה הוקמה בעקבות רכישת וואן את Balink לפני יותר מעשור. הוא החליף בתפקיד בוואן את יניב פרטוק, ממייסדי הנרכשת. עד הגעתו לוואן, שימש רפפורט מנהל יישומי CRM במשרד האוצר במשך שבע שנים. לפני כן הוא היה בדלתא שלוש ומנהל CRM ברשת מלונות פתאל. "תפיסה 'CRM-ית' היא גם טכנולוגית, אבל לא רק", אמר רפפורט, "המושג CRM הינו לפני הכל תפיסה – ולא מערכת מידע. CRM היא אסטרטגיה ארגונית הנותנת ערך עבור הלקוח. לפני שניגשים ליישום מערכת CRM יש לוודא שהארגון עצמו שם את הלקוח במרכז ומודע למשמעויות הכוללות של התפיסה, ולתועלות שניתן לקבל מהיישום שלה. אנחנו מנסים ליישם את האסטרטגיה הרבה מעבר ל-להיות ממוקד לקוח: זה לראות אותו בגובה העיניים, להיות קשוב לצרכיו ולא רק לנסות למכור לו עוד פתרונות. זה להיות נוכח ופעיל באתר הלקוח, להכיר אותו ואת סביבת הפעילות והלקוחות שלו, ולדבר את השפה שלו". "בעבר", אמר רפפורט, "הובלתי הטמעות של כמה וכמה מערכות סיילספורס. אני גאה בעיקר בפרויקט הדגל, שניהלתי במשרד האוצר. שם הובלתי תהליך ארוך, של הטמעת מערך הסיילספורס הגדול ביותר בממשלה, עם יותר מ-40 מערכות שונות". בין המערכות, אמר, "ניתן לציין את מהפיכת השירות שבוצעה במינהלת הגימלאות. היה זה תהליך, שבמקביל להכנסת מערכת ה-CRM כלל גם הגדרת מסע הלקוח של הגימלאי ושיפור תהליכי השירות לא רק בהיבט הטכנולוגי, אלא כתפיסה כוללת שמשולביפ בה מרכיבים רבים". רפפורט ציין את אירוע המכבייה שנערכה ב-2022, שהוא שימש בה כמנהל אגף מערכות מידע. "המכבייה ביצעה שינוי אסטרטגי וטכנולוגי", אמר, "כאשר היא העמידה את הספורטאי במרכז, ככל לקוח. באמצעות אינטגרציה של כמה מערכות, ובהן סיילספורס – יצרנו מסע לקוח. הוא החל בתהליך הרישום, המתחיל ברישום הספורטאי, וכלל את העלאת המודעות לקראת האירוע, כמו גם ליווי השחקן במידע ובתהליכים מקוונים, לאורך כל ימי המשחקים". לדבריו, "המכבייה הבאה, שתיערך ביולי 2026, תתקיים בהשתתפות יותר מ-10,000 מתחרים יהודים מכל העולם. האירוע מקבל משמעות הרבה מעבר למשחקים בימים אלה. ניקח אותו צעד נוסף קדימה ונעניק חוויית ספורט ואירועים ברמה עוד יותר גבוהה". הוא הוסיף כי "בימים אלה חטיבת הסילספורס של וואן עורכת כמה פרויקטים בתחום, ביניהם במוקד לאזרחים ותיקים במשרד לשיוויון חברתי ולמעמד האישה. ערכנו את הפרויקט בזמן קצר ביותר, ובאחרונה הוא עלה לאוויר. הצוות שלנו, בשיתוף ONE כלנית ליווה את המשרד על מנת להביא לשיפור תהליכי השירות בכל ההיבטים". "החטיבה בראשותי", סיכם רפפורט, "אוכלת ונושמת סיילספורס כבר שנים. אנו לא רק מטמיעים מערכות CRM – אלא מלווים את הלקוחות בשיפור וייעול התהליכים. אני מעריך כי היקף הפעילות שלנו ב-2026 יגדל, ונגייס עובדים נוספים, לטובת המימוש של השלב הבא – להפיץ את בשורת הבינה המלאכותית הסוכנית בשוק המקומי".

"ישראל מידרדרת במעמדה העולמי בתחומי המדעים, ובתוכם בעולם הבינה המלאכותית. מצב זה עלול לפגוע בחוסן של המדינה, בביטחון הלאומי שלה, במצבה הכלכלי, ובמיתוגה כאומת הסטארט-אפ. המדינה נמצאת פחות יותר ברגע האחרון ביכולתה לעבור מקרון הרכבת של ה-AI ולהגיע לקטר", כך אמר תא"ל (מיל') עומר דגן, לשעבר מפקד יחידת לוט"ם באגף התקשוב, שהיה חבר בוועדה שבראשה עמד תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, לשעבר ראש המל"ל, לגיבוש המלצות להאצת תחום הבינה המלאכותית בראייה לאומית. תא"ל (מיל') דגן דיבר בפתח כנס GenAI for All של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') באולם האירועים איסט בתל אביב. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין ועדת נגל הגישה את המלצותיה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפני כחודשיים. הוועדה הזהירה כי "ישראל עלולה להידחק לשוליים ולאבד את מעמדה כאומת סטארט-אפ". עם זאת, חבריה ציינו שישראל יכולה להגיע לטופ 5 של המדינות המובילות בבינה המלאכותית, והציבו למדינה יעד לעשות זאת. מי יכול להוביל את ישראל בעולם ה-AI? לדברי תא"ל (מיל') דגן, "הרקע להקמת הוועדה היה בשל ירידת ישראל ב-2024 בחלק מהמדדים הבינלאומיים בתחומי המדעים, המחשוב וה-AI, וההבנה שיש הרבה מה לעשות כדי לשנות מצב זה". יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ אחת הסוגיות שהוועדה בחנה היא מי יהיה ומי יכול להוביל את ישראל בעולם ה-AI – הממשלה או השוק הפרטי? הוא ציין כי "הוועדה גרסה שמאוד חשוב שהממשלה תהיה זו שתוביל. המקרה לא דומה למצב בעולם הסייבר, שם השוק הפרטי הוא הכוח המניע". לפי דגן, "עוד בחנו היכן יש להשקיע בין כלל עולמות ה-AI. הגענו למסקנה שלהובלה נדרשת נוכחות משמעותית בכל השכבות – האפליקטיבית, מודלי בסיס, דאטה ותשתיות. רק טיפול בכלל השכבות יביא להובלה". "בלא מחשב על לאומי, ישראל לא תוביל ב-AI" המלצה נוספת של ועדת נגל היא לבנות בתוך שנתיים-שלוש מחשב על לאומי בבעלות המדינה, עם 60 אלף יחידות עיבוד גרפיות (GPUs), לשימוש המגזר הציבורי. לפחות 50% מאותן יחידות אמורות להיו מוקצות לאקדמיה. דגן אמר בכנס כי "סך הביצועים של ה-GPUs של כלל המחשבים בישראל בתחום ה-AI שקול לזה שיש באוניברסיטה אחת בארצות הברית", אמר דגן. "אנחנו מאמינים שמחשב על שכזה צריך להיות בבעלות מדינתית, לטובת שליטה ובקרה, ממשל וביטחון לאומי. ישראל טרם הקימה מחשב על לאומי בהיקף ראוי, שיהיה זמין לכלל החוקרים, לטובת קידום ופעילות בעולם הבינה המלאכותית. בלא מחשב שכזה, ישראל לא תוכל להיות בין המדינות המובילות בתחום". ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית. צילום: פרטי הוועדה קראה ל-"הקמה מיידית של מטה לאומי לבינה מלאכותית (מלב"מ), שיגבש אסטרטגיה לאומית ויוביל את מימושה, יהיה עצמאי, מתוקצב ומגובה בכפיפות לראש הממשלה, עם סמכויות רגולטוריות וביצועיות". המטה אמנם הוקם, במשרד ראש הממשלה, ובאחרונה מונה לעמוד בראשו תא"ל (מיל') ארז אסקל, שאתמול התבטא התבטאות פומבית ראשונה, בדיון בכנסת. אסקל היה ראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, ולפני כן מפקד יחידה 9900 באגף המודיעין. "המינוי שלו יאיץ את הטיפול בתחום הבינה המלאכותית", העריך דגן. "עוד המלצנו על הכפלת העיסוק בתחום באקדמיה, תוך שימוש במשאבי המחשוב – מחציתם לאקדמיה והשאר לענף הסטארט-אפים שבתחום", ציין. "הטאלנטים יגיעו גם הם מהאקדמיה – זה הנכס הכי גדול שלנו ויש להרחיבו, בין השאר על ידי הבאת חוקרים יהודים וישראלים שפועלים בחו"ל. נדרש מענה הן למחסור בחוקרים והן להעדר של תשתיות מחשוב לעולם המחקר". המלצות נוספות של הוועדה הן שהממשלה עצמה תתקדם בתחומים אלה ושמערך הדיגיטל הלאומי יועבר בחזרה למשרד ראש הממשלה, "כדי שגוף הביצוע יהיה צמוד למטה שמוקם", ציין דגן. הוא הוסיף ואמר ש-"יש לבנות אקו-סיסטם טוב יותר, לעודד סטארט-אפים לפעול בתחום ולהביא לעוד השקעות בעולם ה-AI, לצד שיתופי פעולה עם מדינות נוספות ושיתופי פעולה בתוך המדינה – בין המגזרים הפרטי, הציבורי, הביטחוני והאקדמיה. נדרש מקום מפגש אחד לכל השחקנים בתחום". "מסקנות הדו"ח הן צנועות", סיכם תא"ל (מיל') דגן, "על מנת לאפשר 'עיכול' מהיר שלהן. יישום המלצות הדו"ח החל במהירות, ונקווה שהקצב הזה יימשך. המשך מימוש ההמלצות בקצב ובהיקף הנכונים ישיב את ישראל למקומה, והיא תוכל להוביל בתחום. כל ההמלצות שלנו התקבלו ומטופלות בנציבות שירות המדינה, כך שניתן להתחיל לעבוד. יש פה פוטנציאל גדול, היסודות הונחו היטב".

אם פעם מוקד שירות היה מזוהה עם זמני המתנה אינסופיים, תפריטים קוליים רובוטיים ונציגים מותשים מול עשרות שיחות במקביל, בשנת 2025 התמונה נראית אחרת לגמרי. עולם המוקדים נכנס לעידן חדש, אנושי יותר דווקא בזכות המכונות. חברת VoiceSpin, אחת החברות החדשניות והמובילות בתחום ה-AI למוקדי שירות ומכירות, מגיעה לכנס Gen-AI for All 2025 של אנשים ומחשבים כדי להציג איך בינה מלאכותית יכולה להפוך כל שיחה למדויקת, אמפתית ורווחית יותר גם בעברית. "החזון שלנו פשוט, לגרום לטכנולוגיה להבין אנשים, לא רק לדבר איתם", אומר רומי אל-עמי, מנכ"ל VoiceSpin. "בעולם שבו כל לקוח מצפה למענה מיידי וליחס אישי, אנחנו משתמשים בבינה מלאכותית כדי להפוך את השיחה למפגש אמיתי בין אדם למותג, כזה שמקשיב, מגיב ולומד בזמן אמת". חברת VoiceSpin מאמינה, כי בינה מלאכותית לא באה להחליף את הנציגים, אלא להפוך אותם לטובים יותר. הבוטים הקוליים של החברה מדברים עברית שוטפת, מבינים הקשר, עוקבים אחרי טון הדיבור של הלקוח ומנהלים שיחה טבעית לגמרי, בלי תסריטי שיחה "קפואים" ובלי “להעביר אותך לנציג הבא”. כשהשיחה דורשת מגע אנושי, המערכת מעבירה אותה לנציג אמיתי יחד עם כל המידע שנאסף מראש. מעבר לכך, טכנולוגיית ה-AI של VoiceSpin משדרגת את יכולות הנציגים ומשמשת כ-Copilot, כך שגם הנציג הכי צעיר במוקד הופך לבעל ידע וניסיון עם טיפים לניהול השיחות בזמן אמת. "אנחנו רואים את השילוב בין אדם למכונה כצוות מנצח", מוסיף אל-עמי. "מעבר לכך שהבוט מטפל במאות שיחות פשוטות במקביל, הנציגים מקבלים את השיחות המאתגרות כשהם כבר מצוידים בתובנות חכמות. כך, גם העסק, העובדים והלקוחות מרוויחים בענק". הפלטפורמה של VoiceSpin מאחדת את כל ערוצי התקשורת, הכוללים טלפון, וואטסאפ, SMS, פייסבוק מסנג’ר, דוא"ל ועוד ממשק אחד אינטואיטיבי, שמאפשר לעקוב אחרי כל אינטראקציה ולשמור על רצף שיחה מלא, גם כשהלקוח "קופץ" מערוץ לערוץ. לצידה פועלת מערכת אנליטיקה חכמה שמזהה רגשות, מסכמת שיחות אוטומטית ומדגישה מילות מפתח קריטיות למנהלי מוקדים. התוצאה? מוקד שירות שמדבר עם הלקוחות בשפה שלהם, זמין 24/7, חוסך עשרות אחוזים בעלויות התפעול ובעיקר, מייצר חוויית שירות שלקוחות אוהבים לזכור. "בינה מלאכותית היא לא עוד טרנד, אומר אל-עמיבסיפוק. “זו אבולוציה טבעית של תקשורת אנושית. כמו שהטלפון הפך פעם את העולם לקטן יותר, היום טכנולוגיית ה-AI  גורמת לשיחות להפוך לחכמות יותר. ואנחנו גאים להיות בחזית המהפכה הזו". VoiceSpin פועלת ביותר מ-160 מדינות ומשתפת פעולה עם ארגונים גלובליים בתחומי שירות, מכירות ותמיכה ומציבה רף חדש של אינטגרציה בין טכנולוגיה לאנושיות. בכנס הקרוב היא תציג את חבילת הפתרונות החדשה שלה הכוללת בוט קולי, ניתוח דיבור בזמן אמת, ניהול לידים אוטומטי ו-AI Routing שמוודא שכל שיחה מגיעה לנציג הנכון במינימום זמן המתנה. “אנחנו כאן כדי להוכיח שבינה מלאכותית יכולה להיות חמה, רגישה ומדויקת עם לא מעט חברות גדולות שמביעות עניין גדול בטכנולוגיה שלנו", מסכם אל-עמי."ואנחנו לא יכולים לחכות כדי לחשוף את הטכנולוגיה שלנו שעובדת מצוין בעברית גם בכנס המוביל של Gen-AI for All 2025".

OpenAI הציגה אתמול (ג') את Atlas – דפדפן אינטרנט פרי פיתוחה, ומציבה אתגר מול גוגל, שכן משתמשים רבים נוטים כיום יותר ויותר להסתמך על בינה מלאכותית כמענה לחיפושים שהם מבצעים. בכך עשויה OpenAI למשוך יותר ויותר תנועה באינטרנט ואיתה גם את ההכנסות המתקבלות מפרסום דיגיטלי. הדבר עלול גם לקצץ עוד יותר את עורק החיים של מו"לים מקוונים אם ChatGPT יספק לגולשים בצורה כה יעילה מידע מסוכם, עד שהם יפסיקו לחקור את האינטרנט וללחוץ על קישורי אינטרנט מסורתיים. OpenAI מסרה כי ל-ChatGPT כבר יש יותר מ-800 מיליון משתמשים, אך רבים מהם מקבלים אותו בחינם. החברה, שבסיסה בסן פרנסיסקו, מוכרת גם מנויים בתשלום, אך מפסידה יותר כסף ממה שהיא מרוויחה ומחפשת דרכים להרוויח. OpenAI מסרה כי דפדפן Atlas יושק בתחילה במחשבים ניידים של אפל, ובהמשך יגיע למערכת ההפעלה Windows של מיקרוסופט, מערכת ההפעלה iOS של אפל ומערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, כינה זאת "הזדמנות נדירה, של פעם בעשור, לחשוב מחדש על מה יכול להיות דפדפן וכיצד להשתמש בו". הדפדפן של OpenAI יוצא לשוק חודשים ספורים בלבד לאחר שאחד ממנהליה העיד כי החברה תהיה מעוניינת לרכוש את דפדפן Chrome המוביל בתעשייה של גוגל, אם שופט פדרלי היה דורש למכור אותו כדי למנוע את הניצול לרעה שהוביל לכך שמנוע החיפוש הנפוץ של גוגל הוכרז כמונופול בלתי חוקי. אך שופט המחוזי של ארה"ב, עמית מהטה, פרסם בחודש שעבר החלטה שדחתה את מכירת Chrome שביקש משרד המשפטים האמריקני בתיק המונופול, בין היתר משום שהאמין שההתקדמות בתעשיית הבינה המלאכותית כבר מעצבת מחדש את הנוף התחרותי. דפדפן OpenAI יעמוד בפני אתגר מרתיע מול Chrome, שצבר כ-3 מיליארד משתמשים ברחבי העולם והוסיף כמה תכונות בינה מלאכותית מטכנולוגיית Gemini של גוגל. ההצלחה העצומה של כרום עשויה לספק תוכנית אב ל-OpenAI עם כניסתו לשוק הדפדפנים. כאשר גוגל הוציאה את כרום בשנת 2008, אינטרנט אקספלורר של מיקרוסופט היה כה דומיננטי, עד שמעטים האמינו שדפדפן חדש יכול להוות איום אדיר. אלטמן אמר שהוא מצפה שממשק צ'אטבוט יחליף את סרגל הכתובות של דפדפן מסורתי באופן שבו הוא מקווה שאנשים ישתמשו באינטרנט בעתיד. "טאבים היו נהדרים, אבל לא ראינו הרבה חדשנות בדפדפנים מאז", אמר במצגת וידיאו ששודרה אתמול. תכונת פרימיום בדפדפן ChatGPT Atlas היא "מצב סוכן" שניגש למחשב הנייד ומקליק ביעילות באינטרנט בשם האדם, חמוש בהיסטוריית הגלישה של המשתמש ומה שהוא מבקש ללמוד, ומסביר את התהליך בזמן החיפוש. "זה משתמש באינטרנט בשבילך", אמר אלטמן. כ-60% מהאמריקנים בסך הכל – ו-74% מאלה שמתחת לגיל 30 – משתמשים בבינה מלאכותית כדי למצוא מידע לפחות בחלק מהזמן, מה שהופך חיפושים מקוונים לאחד השימושים הפופולריים ביותר בטכנולוגיית בינה מלאכותית, על פי ממצאי סקר של מרכז Associated Press-NORC למחקר ציבורי שנערך במהלך הקיץ. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, ושותפיו מציגים את הדפדפן החדש שלח החברה   מאז השנה שעברה גוגל מספקת באופן אוטומטי תשובות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, המנסות לענות על שאילתת החיפוש של גולשים, ומופיעות בראש התוצאות. ההסתמכות על צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית לסיכום מידע שהם אוספים באינטרנט העלתה כמה חששות, כולל נטייתה של הטכנולוגיה להפיץ בביטחון מידע כוזב, בעיה המכונה הזיות. האופן שבו צ'אטבוטים שאומנו על תוכן מקוון מפיצים מידע חדשם הטריד במיוחד את תעשיית החדשות, מה שהוביל את הניו יורק טיימס וכלי תקשורת אחרים לתבוע את OpenAI בגין הפרת זכויות יוצרים, ואחרים, כולל סוכנות הידיעות Associated Press, לתבוע לחתום על הסכמי רישוי. מחקר של ארבעה עוזרי בינה מלאכותית מובילים, כולל ChatGPT וג'מיני של גוגל, שפורסם היום, הראה שכמעט מחצית מתשובותיהם היו פגומות ולא עמדו בסטנדרטים של עיתונות "איכותית". המחקר של איגוד השידור האירופי, קבוצה של גופי שידור ציבוריים ב-56 מדינות, ריכז את התוצאות של יותר מ-3,000 תשובות לשאלות הקשורות לחדשות כדי לסייע בקביעת איכות התשובות ולזהות בעיות לתיקון.