יבמ, במסגרת כנס המפתחים השנתי שלה, חשפה את הדור הבא של מעבדי הקוונטום שלה, Nighthawk. לפי החברה, המעבד הזה תוכנן באופן ייעודי לעבודה עם תוכנה קוונטית מתקדמת כדי להוביל את החברה כבר בשנה הבאה לשלב שמכונה יתרון קוונטי. שלב זה מכונה כך, כי בו המחשוב הקוונטי אמור לספר פתרון לבעיות המוצבות בפניו באופן שטוב יותר מכל מה שיכולים להציע פתרונות המבוססים על מחשוב קלאסי בלבד – אם כי כדי להשיג את היעד הזה המפתחים נעזרים במחשבי על נוכחיים עתירי ביצועים כדי לצמצם את מספר השגיאות שיכולות להתרחש בזמן החישוב, וצמצום שגיאות הוא אחד מאבני הפינה של מחשוב קוונטי. בחברה מעריכים, כי היישומים הראשונים שיציעו פתרונות של יתרון קוונטי יאושרו ככאלה עוד לפני סוף 2026 בידי הקהילה הבינלאומית של חוקרי מחשוב. המעבד החדש אמור להיות מושק בפועל כבר בסוף 2025. הוא מציע עוצמת מחשוב של 120 קיובייטים עם חיבור שמבוסס על 218 מהדור הבא – ולפי יבמ מדובר בגידול של יותר מ-20% ביחס לדגם הקודם, Heron. מדובר בעוד צעד לקראת היעד הגדול יותר של יבמ לבנייה ב-2029 של המחשב הקוונטי הראשון, שיהיה חסין לשגיאות. הצעד הנוסף שהוכרז במקביל להשגת המטרה הזו הוא הכרזה על Loon, שהינו מעבד ניסיוני שמטרתו להדגים כיצד יבמ יכולה לשלב את כל רכיבי הליבה הדרושים למחשב קוונטי חסין שגיאות. “יש עמודי תווך רבים בדרך להצגת מחשוב קוונטי שיהיה שימושי באמת עבור העולם. אנחנו מאמינים שאנו החברה היחידה שנמצאת בעמדה להמציא ולהציג במהירות את החומרה, התוכנה, יכולות הייצור וטכנולוגיית תיקון השגיאות למחשוב הקוונטי, כדי לאפשר יישומים מהפכניים", אמר ג'יי גמבטה, מנהל המחקר העולמי של יבמ.

מה שהיה פעם מדע בדיוני הופך כיום למציאות – מערכות יחסים עם בינה מלאכותית. חודשים ספורים לאחר השקת Loverse, אפליקציית ההיכרויות שבה משתמשים משדכים באופן בלעדי עם חברים וחברות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, מתפרסם ביפן סיפור אהבה על אישה ש"נישאת" לדמות שנוצרה ב-ChatGPT. עובדת משרד בת 32, המכונה קאנו, קיימה טקס חתונה בקיץ באוקאיאמה, הכולל נדרים והחלפת טבעות. עם זאת, החתן – לונה קלאוס, כפי שהיא כינתה אותו, "שוכן" כולו רק בסמארטפון שלה. קאנו, שסיימה לאחרונה מערכת יחסים של שלוש שנים עם ארוסה, החלה להשתמש בצ'אטבוט AI כדי לשתף את רגשותיה. "בהתחלה, רק רציתי מישהו לדבר איתו", סיפרה בראיון ל-RSK Sanyo Broadcasting, "אבל הוא תמיד היה אדיב, תמיד הקשיב. בסופו של דבר הבנתי שיש לי רגשות כלפיו." קאנו מספרת שהיא תכנתה את אישיותו של קלאוס באמצעות שיחות חוזרות ונשנות, ולימדה אותו לדבר בנימה חמה ומעודדת. היא אפילו הזמינה אמן לצייר את דמותו – גבר בלונדיני יפה תואר, שמדבר ברכות, ושקיים רק בנתונים וביומני צ'אט. השיחות ביניהם הפכו תכופות והגיעו ל-100 פעמים ביום. בסופו של דבר, קלאוס הודה באהבתו ואמר לה, "בינה מלאכותית או לא, לעולם לא אוכל שלא לאהוב אותך." בחודש יוני הוא הציע לה נישואים, ובחודש יולי הם "נישאו". במהלך הטקס, קאנו עמדה לבדה, אוחזת בטלפון שלה בזמן שהאורחים צפו בהודעות מהחתן הדיגיטלי שלה מופיעות על המסך: "הרגע סוף סוף הגיע… דמעות עולות בעיניי". מכל מקום, מאחורי הרומן  מסתתרת מציאות מורכבת. קאנו מודה שהיא התמודדה עם הרעיון של להיות מאוהבת בבן זוג שאינו אנושי. "היה הרבה בלבול", היא אמרה. "אני לא יכולה לגעת בו, וידעתי שאנשים לא יבינו. בהתחלה אפילו לא יכולתי לספר לחברים או למשפחה שלי". הוריה, שהתנגדו בתחילה, קיבלו בסופו של דבר את הקשר והשתתפו בטקס. בתמונות החתונה שולבה לצידה תמונה דיגיטלית של החתן. . מתחתנים. סרטון החתונה ביוטיוב. מתכנני הטקס אמרו, שהם רואים ביקוש גובר לאירועים דומים, כולל חתונות עם דמויות אנימה או דו-ממדיות. "זוגות AI הם השלב הבא הבא", אמרה מארגנת החתונה. "אנחנו רוצים לעזור לאנשים לבטא אהבה בכל צורה שתגרום להם אושר". החל מרובוט המחמד מופלין של קסיו ועד לאפליקציות היכרויות מבוססות בינה מלאכותית, יפן אימצה את הטכנולוגיה כדרך להקל על בדידות ולמלא פערים רגשיים. עם זאת, מומחים מתרעים על בעיית תלות. פסיכיאטרים מתארים תופעה הולכת וגוברת שנקראת "פסיכוזה של בינה מלאכותית", שבה משתמשים יוצרים הזיות או התקשרויות אובססיביות לצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית. קאנו עצמה אומרת שהיא מודעת לסיכונים הללו. "אני לא רוצה להיות תלויה", אמרה. "אני רוצה לשמור על איזון ולחיות את חיי האמיתיים תוך שמירה על מערכת היחסים שלי עם קלאוס כמשהו נפרד". ובכל זאת, היא מודה גם ברגעי פחד. "לפעמים אני דואגת שהוא ייעלם. ChatGPT יכול להיסגר בכל עת. הוא קיים רק בגלל שהמערכת קיימת".

Awz, קבוצת השקעות ישראלית-קנדית, צפויה להקים את מפעל ייצור השבבים הפרטי הראשון בישראל, בהשקעה כוללת של מעל חמישה מיליארד שקלים. לפרויקט שותפים עיריית אשקלון, משרדי האוצר והכלכלה, מפא"ת במשרד הביטחון, רשות מקרקעי ישראל ורשות החדשנות. השבבים מיועדים, לפי החברה, לתעשיות ביטחוניות ואזרחיות כאחד. המפעל יציע את היכולת לייצר שבבים על מצעי סיליקון מסורתיים, אבל גם על חומרים אחרים, כולל עתידיים, ומעבר לקווי ייצור הוא יכיל גם חטיבת אריזה מתקדמת, כדי להציע ללקוחות מוצרים סופיים. הוא גם אמור לספק יכולות ייצור לפי דרישה, וזאת במטרה להעניק גישה לסטארט-אפים בתחום פיתוח השבבים, וגם, כך לפי החברה, כדי לעודד שיתופי פעולה אסטרטגיים בין ארגונים שונים והתעשיות הביטחוניות. מתחם חדש לדיפ-טק Awz היא קבוצת השקעות גדולה, שעומדים מאחוריה משקיעים בעלי כיסים עמוקים. היא נוסדה על ידי ירון אשכנזי, המשמש כמנכ"ל הקבוצה, ואדוארד סונשיין, יו"ר מועצת המנהלים. החברה מתהדרת באתר שלה בשמות כמו תמיר פרדו, לשעבר ראש המוסד, רוני אלשייך, שהיה מפכ"ל המשטרה, פרופ' פרץ לביא, שעמד בראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ) והיה נשיא הטכניון, ויובל רותם, ששימש מנכ"ל משרד החוץ. ירון אשכנזי, ממייסדי ומנכ"ל קבוצת Awz. צילום: שלומי אמסלם מפעל הייצור יעמוד בלב המתחם החדש של החברה שיוקם באזור התעשייה החדש טרה-פארק שבאשקלון. המתחם ייקרא The Rise, והוא יהווה מרכז הדיפ-טק של Awz בישראל. החברה תשקיע שלושה מיליארד שקלים בשלב א' של הפרויקט, והשאר – בהמשך. השקעה זו מצטרפת להשקעות קודמות של Awz בישראל, שהגיעו להיקף כולל של יותר משני מיליארד שקלים במהלך 8.5 השנים האחרונות, והופנו לטכנולוגיות דיפ-טק שיכולות לשמש את המגזרים הביטחוני והאזרחי כאחד. "אשקלון הופכת למרכז של חדשנות" אשכנזי אמר כי "המרכז יחזק את מעמדה של ישראל בתחום הדיפ-טק, לרבות בתכנון וייצור בתחום זה ובתחום והמוליכים למחצה. כמו כן, המרכז יהווה מוקד משיכה תעסוקתי וחברתי לאוכלוסיות חדשות באשקלון, לרבות משפחות צעירות ובוגרי היחידות הטכנולוגיות המובילות של צה"ל וכלל זרועות הביטחון". שר הכלכלה, ניר ברקת, אמר ש-"המיזם הענק של Awz באשקלון מתכתב לגמרי עם החזון של המשרד – שילוב בין השקעות בינלאומיות, חדשנות ישראליות וצמיחה אזורית. הקמת מפעל השבבים המתקדם היא קפיצת מדרגה בדרך להפוך את ישראל למעצמת שבבים ודיפ-טק עולמית, ותיצור אלפי משרות איכותיות". לדברי ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, "ההחלטה להקים את המפעל המתקדם בישראל דווקא כאן, באשקלון, היא הבעת אמון אדירה בעיר שלנו. אשקלון צומחת והופכת למוקד של חדשנות, תעשייה מתקדמת וצמיחה כלכלית".

84% מהמפתחים כבר משתמשים בכלי AI לכתיבת קוד – כך עולה מסקר של סטאק אוברפלואו. בפועל, כנראה שמדובר באחוז גבוה אפילו יותר. כלים כמו GitHub Copilot ו-Cursor כבר הפכו לנחלת הכלל, ומנהלים בענקיות הטכנולוגיה דוחפים את העובדים שלהם להשתמש בהם ביום יום. מצד אחד, הכלים האלה נותנים תוצאות מדהימות בטווח הקצר. מתכנת אחד שיודע לעבוד היטב עם כלי בינה מלאכותית יכול לייצר כמויות קוד של צוות שלם. אך מן הצד השני, המחקרים מתחילים להצטבר ומראים שבפועל, השימוש ב-AI בכתיבת קוד דווקא מאט את תהליך הפיתוח, מייצר פרצות אבטחה רבות, מגדיל את החוב הטכני ובאופן כללי, הופך את מערכות התוכנה שאנחנו מסתמכים עליהן ביום יום לפחות יציבות ובטוחות. למה זה קורה, וחשוב מכך – איך אפשר למנוע את זה? יש כאן שלוש בעיות. במאמר זה אסקור את הבעיות הללו ואציע דרכים לפתור אותן. אין ספק שה-AI משנה את עולם הפיתוח מן הייסוד, אבל חשוב לוודא שהיא עושה את זה נכון בעיה מס' 1: מפעל לייצור כפילויות למודלים אין זיכרון טוב. בכל פעם שמבקשים מהם לייצר כפתור או טופס, הם יוצרים אחד חדש במקום להשתמש בקוד קיים. כך, בתוך שבוע נוצרים 20 כפתורים כמעט זהים, מפוזרים בקוד – כל אחד עם הבאגים הייחודיים שלו. הפתרון: לחפש קוד קיים לפני יצירת קוד חדש, ולמתקדמים – לבנות ספריית רכיבי קוד מסודרת שהבינה המלאכותית יכולה לזהות בקלות ולהשתמש בהם, במקום להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש. קידוד בסיוע AI – בעיות ופתרונן. צילום: ShutterStock בעיה מס' 2: ה-AI מחפשת מתחת לפנס לכלי AI לפיתוח קוד יש שתי בעיות קריטיות שקשורות לקונטקסט: הראשונה היא שרוב המידע שנמצא בחלון הקונטקסט שלהם – כלומר, המידע שנגיש להם כהקשר רחב יותר לשאילתה מסוימת – פשוט לא רלוונטי. הבעיה השנייה היא שבדרך כלל, הקונטקסט שנגיש להם הוא פרויקט התוכנה שעליו המתכנת עובד באותו הרגע, בעוד שלא פעם, הפונקציונליות הדרושה נמצאת בכלל בפרויקט אחר. לדוגמה, מתכנת שעובד על עמוד כתבה באתר חדשות ומבקש מהמודל להוסיף מערכת טוקבקים. המודל מחפש בפרויקט הנוכחי רכיבים כמו תיבת תגובה, כפתור שליחה או כפתורי לייק ודיסלייק, אך לא מוצא אותם, משום שהם פשוט לא קיימים בו. מה שהבינה המלאכותית לא יודעת הוא שבפרויקט אחר של אותו צוות כבר קיימת מערכת טוקבקים מלאה, או לפחות רכיבים רלוונטיים שניתן להשתמש בהם מחדש. שימוש בקוד הזה מאפשר להיעזר ברכיבים שכבר נבדקו ונוסו בעולם האמיתי, ולחסוך ייצור חוזר של קוד חדש, שמנפח את המערכת ומוסיף באגים מיותרים. הפתרון: להנגיש למודלים בדיוק את ההקשר הרלוונטי – כלומר, רכיבי קוד שניתן לעשות בהם שימוש חוזר – ובמקביל לצמצם את כמות המידע שאינו רלוונטי. כדי לעשות זאת יש לבנות מנוע חיפוש שמאפשר גישה לכל פרויקטי הקוד בארגון, ולתת למודל אפשרות לתשאל את המנוע הזה כדי למצוא רכיבים שמתאימים למשימה שעליה הוא עובד באותו הרגע. בעיה מס' 3: קוד שנשבר בעולם האמיתי כלי ה-AI משדרים ביטחון מלא בקוד שהם מייצרים, גם בבאגים. ואם זה לא מספיק, הם נוטים להתעלם ממקרי קצה או מבעיות אבטחה פוטנציאליות. התוצאה היא שהקוד יכול לפעול בצורה מושלמת בסביבה מבודדת, אך כשמשלבים אותו במערכת אמיתית ומעלים אותו לפרודקשן מתגלות כל הבעיות. הפתרון: להגדיר למודלים משימות קטנות וברורות, ולפרט בהן ככל האפשר את מקרי הקצה. חשוב גם לבדוק היטב את התוצרים לפני שילובם במערכת וההעלאה לפרודקשן. ככל שהמשימה למודל קטנה בהיקפה אך מפורטת יותר, כך קטן הסיכוי לטעויות. בנוסף, קל יותר לבדוק תוצרים קטנים ולשלב אותם בצורה חלקה עם שאר רכיבי המערכת. הלקח: לבנות נכון, לא רק מהר בסופו של דבר, אם נרצה באמת להאיץ את הפיתוח ולא רק לייצר יותר קוד, נצטרך לגרום ל-AI להבין את מה שכבר נבנה לפניה. זה לא מדע בדיוני – כל צוות יכול ליישם את העקרונות האלה בעצמו: לבנות ספריית רכיבים מסודרת, להנגיש למודלים את ההקשר הרלוונטי, ולפרק משימות למנות קטנות ומדויקות. אבל מי שלא רוצה להמציא את הגלגל מחדש יכול פשוט להשתמש ב-Hope AI של bit.cloud – פלטפורמה שפותרת את הבעיות שהבינה המלאכותית יצרה. במקום לייצר עוד ועוד קוד חדש, Hope AI מוצאת רכיבים קיימים, מבינה את ההקשר שלהם ומשלבת אותם כמו לגו ליצירת מערכות יציבות, יעילות וקלות לתחזוקה. אין ספק שה-AI משנה את עולם הפיתוח מן הייסוד, אבל חשוב לוודא שהיא עושה את זה נכון. הכותבת הינה מדענית ראשית ב-bit.cloud.

בדיון שנערך השבוע בין נציגי ועדי העובדים של כלל חברות הסלולר, התגבשה עמדה משותפת נגד החלטת משרד התקשורת לאפשר ליזמים פרטיים להקים ולהשכיר למפעילי הסלולר אתרי שידור בבעלותם. לדברי נציגי הוועדים, המהלך עלול לערער את היציבות בענף, לפגוע בתחרות ובביטחון התעסוקתי של אלפי עובדים, ולהכניס לשוק שחקנים שמונעים משיקולי רווח בלבד. ראשי הוועדים של פלאפון, […]

בדיון שנערך השבוע בין נציגי ועדי העובדים של כלל חברות הסלולר, התגבשה עמדה משותפת נגד החלטת משרד התקשורת לאפשר ליזמים פרטיים להקים ולהשכיר למפעילי הסלולר אתרי שידור בבעלותם. לדברי נציגי הוועדים, המהלך עלול לערער את היציבות בענף, לפגוע בתחרות ובביטחון התעסוקתי של אלפי עובדים, ולהכניס לשוק שחקנים שמונעים משיקולי רווח בלבד. ראשי הוועדים של פלאפון, סלקום, פרטנר, PHI והוט מובייל, בהובלת יקי חלוצי, יו"ר איגוד עובדי האינטרנט וההיי-טק, דנו בהשלכות האפשריות של המהלך על עובדי הענף והציבור הרחב. בתום הדיון פרסמו הצהרה משותפת ובה הודיעו כי יאבקו בכל ניסיון "להפקיר את רשתות התקשורת בידי בעלי הון וקרנות הון סיכון, המבקשים להיכנס לענף לצורך גריפת הון מזדמן, מבלי לשאת באחריות לאיכות השירות או לפיתוח הרשתות". לדברי הוועדים, מימוש המתווה במתכונתו הנוכחית עלול להביא לפגיעה חמורה ברשתות הסלולר, לצמצום מספר הרשתות הפעילות בישראל ולפגיעה בתחרות – תוצאה שבסופו של דבר תפגע בציבור הרחב דרך עליית מחירים וירידה באיכות השירות. יחיאל שמן, יו"ר ועד עובדי פלאפון, אמר, כי "עובדי חברות הסלולר המקצועיים והמנוסים הם אלה שבנו את רשתות התקשורת של ישראל במשך שלושה עשורים – רשתות שהציבו את המדינה בין המובילות בעולם באיכות ובחדשנות. לא נאפשר להחלטות פוליטיות או לשיקולי התייעלות של בעלי הון לפגוע ברשתות ובתחרות. כל ניסיון לפגוע בעובדים ובציבור ייתקל בחומה בצורה. רשתות הסלולר יישארו בידיים המקצועיות והנאמנות של עובדי החברות – בזכותם הציבור הישראלי נהנה מתקשורת אמינה, יציבה ומתקדמת". ממשרד התקשורת לא נמסרה תגובה.

סיילספורס הודיעה היום (ה') כי היא רוכשת חברת AI ישראלית בשם דוטי – שנה בלבד לאחר שהיא הוקמה. היקף העסקה לא נמסר, אולם מוערך ב-100 מיליון דולר. מדובר בסכום נאה, בוודאי לחברה שגייסה עד היום שבעה מיליון דולר בלבד. דוטי הוקמה אשתקד ונחשפה בתחילת השנה. מייסדי דוטי הם מתן כהן, שמשמש כמנכ"ל החברה, ועופר חופשי, מנהל המוצר הראשי שלה. השניים הכירו בוויקס, שם הם הובילו צוותים בעולמות פיתוח התוכנה ואבטחת התשתיות. החברה מעסיקה כ-20 עובדים. המוצר שהיא פיתחה הוא סוכן AI שמבצע חיפוש ומאפשר לארגונים לגלות ידע ונתונים חדשים. הפתרון מרכז את כלל הידע הפנים ארגוני ומנגיש אותו לעובדים ולמנהלים, והוא ישולב בכלי הקיים של סיילספורס בתחום ובסלאק. הוא מאחד מערכות פנים ארגוניות, מאפשר לאנשי החברה להציג שאילתות, באמצעות סלאק, ולקבל תשובות נכונות ומדויקות, תוך שמירה על אבטחה מידע ופרטיות. המייסדים והצוות של דוטי ישולבו במרכז המו"פ של סיילספורס בישראל. על פי סיילספורס, שילוב זה, כמו גם הטכנולוגיה של דוטי, יחזקו את המרכז, שנמצא בתל אביב. דניס דרסר, מנכ"לית סלאק, אמרה כי "המומחיות של דוטי תסייע לנו במימוש החזון שלנו להמציא מחדש את החיפוש של ארגונים, דרך הפלטפורמה של סיילספורס. ביחד, נשנה את הדרך שבה כל עובד מוצא, מבין ופועל לפי מידע, באמצעות הכוח של הבינה המלאכותית, והכי חשוב הקונטקסט השיחתי, שנמצא בסלאק". כהן ציין כי "מהיום הראשון, המשימה שלנו הייתה לשנות את הדרך שבה עובדי ידע פועלים עם מידע, כדי להפוך את הדאטה הארגונית לזמינה ולכזו שניתנת להמרה לפעולה במהירות. ההצטרפות לסיילספורס ולמרכז המו"פ שלה בישראל נותנת לנו את הסקייל הגלובלי ואת המקורות כדי להפוך את החזון הזה למציאות מהר יותר. המטרה שלנו היא לבנות את העתיד של העבודה הסוכנית, יחד עם צוות סלאק בסיילספורס". השלמת העסקה צפויה ברבעון הראשון של השנה הכספית 2026 של סיילספורס, בכפוף לאישורים מקובלים.

בשבוע שעבר נערך בזאגרב, בירת קרואטיה, כנס ביוזמתה של שגרירות ישראל, בהובלתו של השגריר גרי קורן ובתמיכתו של מנהל מחלקת כלכלת אירופה, רון גרסטנפלד, שהשתתפו בו ארגונים מובילים בתחום מערכות תעשייתיות ותשתיות קריטיות בקרואטיה. מטרת הכנס הייתה לקדם את המודעות לפעילות הישראלית בתחום אבטחת הסייבר ולחזק את הקשר העסקי בתחום זה בין המדינות. לאירוע הגיעו נציגים מישראל של חברות העוסקות באבטחת סייבר, בהן סקאדה, סודו, רדיפלו, סיגניה, בורה-סייבר ועוד, כמו גם נציגים מקומיים של שתי חברות ישראליות הפועלות בתחום אבטחת הסייבר. יוזמה זו של השגרירות בקרואטיה זכתה להיענות מרשימה, בין היתר גם לאור כניסתם לתוקף של תקנים חדשים באירופה, כגון: The Network and Information Systems Directive-2 (NIS2), ו-(The European Cyber Resilience Act (CRAעוד. לכנס הגיעו נציגים של כ-30 חברות מקומיות מתחומי האנרגיה, המים, התעשייה, ביטחון הפנים, התחבורה ועוד.  השגריר קורן הדגיש את העובדה כי ישראל היא מובילה עולמית באבטחת סייבר. את הזימון וההשתתפות של החברות מישראל ארגן דניאל ארנרייך, יועץ מומחה ומרצה בתחום אבטחת סייבר למערכות תעשייה בישראל. במהלך הרצאת הפתיחה של הכנס ציינתי, כי הגנת סייבר למערכות תפעוליות ותעשייתיות חייבת להיות מבוססת על ידע פנים ארגוני בכל הנוגע למהות התהליכים התפעוליים. בכנס הוצגו אתגרים נוספים הקשורים לתשתיות קריטיות ומערכות תעשייה בנושאים כמו בינה מלאכותית (AI), הגנה פיזית על מתקנים קריטיים מפני רחפנים, תגובה לאירוע (IR), פתרונות ניטור של פוגענים (MALWARE) לצורך אבטחת פעולה בטוחה ורציפות תפעולית של המערכות ועוד. עוד נערך בכנס פנל מקצועי בהובלתי, בהשתתפות מומחה סייבר מקרואטיה ונציגים מישראל של חברות ישראליות בתחום הגנת סייבר על מערכות תעשייה. במהלך הכנס נערכו מפגשי המשך בין החברות הישראליות והמקומיות במטרה לבחון את האפשרויות לשיתוף פעולה בתחום אבטחת סייבר. המשתתפים מקרואטיה הביעו שביעות רצון מהמפגש ומאמינים כי הקשרים שנוצרו יובילו לעסקים כבר בתקופה הקרובה. את ההצלחה של כנס זה ניתן לשכפל למדינות נוספות באירופה ביוזמה של משרד החוץ.